החלטות ועדה
סימוכין:2023-090898
סיכום דיון
מיום רביעי, ט' בכסלו תשפ"ד, 22.11.2023 בנושא:
פעילות מנהלת תקומה (דוח מיוחד של מבקר המדינה: פעילותה של מנהלת סל"ע, היערכות הרשויות המקומיות וקליטת המפונים, 2006)
ח"כ מיקי לוי-יו"ר הוועדה – ביוני 2004 אישרה הממשלה תכנית להתנתקות מרצועת עזה ומיישובים בצפון השומרון. לשם כך הוקמה מינהלת סלע במשרד ראש הממשלה, והיא החלה לפעול באותה שנה.
חוק יישום ההתנתקות פירט את תפקידיה של המנהלת: סיוע למפונים בתהליך הפינוי, במעבר למקומות מגורים חדשים, ובהתארגנות והסתגלות במקומות מגורים ובמקומות תעסוקה.
כולנו זוכרים את האופן שבו הסתיים אירוע פינוי גוש קטיף. חובה על כל העוסקים במלאכה לקרוא את הפרקים הנוגעים לתהליכי הפקת הלקחים שערכו משרדי הממשלה ולהיערך לאירועים עתידיים למקרה שתצטרך המדינה להתמודד עם בעיות דומות.
ב- 19 באוקטובר 2023 הממשלה החליטה, באמצעות הקבינט החברתי כלכלי, על הקמת מנהלת לשיקום ולפיתוח חבל "התקומה" ואוכלוסייתו. הלקחים העיקריים שהופקו מהטיפול במפוני גוש קטיף הצביעו על כך כי המודל של מנהלת תנופה/סלע אשר מצד אחד נושאת באחריות לביצוע משימה מסוימת אך מצד שני אינה מחזיקה בכלל הסמכויות הנדרשות לביצוע המטלה – אינו יעיל די הצורך. אנחנו כאן לסייע לקידום וזירוז התהליך ולבדיקה באיזה אופן ניתן להסיר חסמים ככל שישנם. חשוב שמשרדי הממשלה ישתפו פעולה עם מנהלת תקומה. האירוע הוא טראומטי ויש לטפל בו מהר ככל שאפשר. אני רואה בתפקיד ראש המנהלת שליחות, ואנו מאחלים לו בהצלחה.
עברה החלטת ממשלה באישון לילה, בלי הצבעה, לפיה משרדי הממשלה מקבלים ישירות תרומות. זה פתח לשחיתות ציבורית. יש לתרום כסף בצורה מסודרת באמצעות משרד האוצר ושהכסף יהיה צבוע.
ח"כ מאיר כהן – אנו מברכים את משה אדרי על מינויו, הוא האיש הנכון לקבל את המשימה הזו. אין פוליטיקה בוועדה זו, יש את טובת המפונים ואנו ננטר כל ניסיון להפרעה. יש לתת את הדעת על מציאת פתרון לאנשים מבוגרים שאינם רוצים לשוב ליישובים שגרו בהם. ראשי ערים שינו שפה לשפה חירומית, והחשש הגדול שנציגי המשרדים לא משנים את שפתם.
משרד מבקר המדינה – יובל חיו-מנהל חטיבה – יש שלושה דוחות על תכנית ההתנתקות, וראוי להתבונן בהם. כמו כן יש דוח על פינוי נקודות יישוב ישראליות באיו"ש והטיפול במפונים, ודוח ועדת חקירה ממלכתית בנושא טיפול הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף.
בראייתנו יש פה גוף שהוא ביצועי אך גם קובע מדיניות ויש לו תפקיד מרכזי. אבל הממשלה נושאת באחריות להשלמת כל המהלכים. יש פה תהליכים שיחייבו תכניות כוללות, תקצוב כולל, חקיקה, ולכן סוגיית האחריות של הממשלה היא תפיסתית יסודית. מהלקחים שלנו הפתרונות הזמניים היו אירוע שלווה בסוג של הזנחה, וצריך לתת את הדעת לעניין.
תחום התכנון והבנייה עיכב בצורה מאוד משמעותית את התהליכים, והוא מחייב מענים מיוחדים. אנחנו בעידן של ריבית במשק, ולמדנו מאירועים קודמים שבין הסכום שנקבע בתחילת הדרך לתשלום שלו עבר זמן. בתקופתנו יש לכך משמעות כספית, ומבקר המדינה מבקש שתישמר גם ההצמדה של הפיצויים.
נפגשנו עם מאות מפונים בבתי המלון ובמקומות שונים, והמילים שנאמרו לנו הם: וודאות ושקיפות. אנו חושבים שבאירוע הנוכחי יש נסיבות חריגות שמבדלות אותו מכל אירועי הפינוי הקודמים, והנסיבות האלה צריכות להילקח גם בהחלטות המהותיות וגם במדיניות.
מנהלת תקומה – משה אדרי-ר' המנהלת – אנחנו יצאנו לדרך ב-19 באוקטובר עפ"י הצעת מחליטים. הבנו דבר ראשון שאין לנו זמן להקים מנהלת היות ויש לנו אוכלוסייה שעברה אסון גדול, ואנחנו צריכים לתת מענה במהירות. מרבית המנהלת מבוססת על מתנדבים, עובדי הוועדה, ואנחנו רותמים אנשים נוספים. בלוח הזמנים המאוד קצר למדנו את הלקחים מאירועים ואסונות קודמים בעולם, והבנו כמה דברים: 1. אנחנו צריכים להתייעץ;
2. זמן הוא פקטור מאוד חשוב;
3. לשתף בשקיפות מלאה את האנשים שניזוקו באסון ולעבוד בשת"פ עם הממשלה והמנהיגים המקומיים; אנחנו כמנהלת קמנו בשביל התושבים.
יומיים לאחר הקמת המנהלת כינסנו את כל ראשי המועצות והקהילות, נציגי ממשלה ונציגי הקהילות, סקרנו בפניהם את המנהלת והסברנו להם מה התהליכים שאיתם אנחנו הולכים לתת מענה.
התקציב הראשוני הוא כ- 900 מיליון ש"ח מתוך מיליארד ₪, עד שנביא תכנית יותר אופרטיבית. לאחר קבלת הסכום, חילקנו 115 מיליון ש"ח לקהילות ולמועצות. הזרמנו כסף כחמצן לאנשים שנמלטו מבתיהם. חלוקת הכספים: קיבוץ או מושב בקו 24 היישובים קיבל שני מיליון שקלים במזומן.
כל מועצה קיבלה 7 מיליון שקלים.
שדרות קיבלה 39 מיליון שקלים.
הפעימה השנייה תחולק ביום-יומיים הקרובים.
התחלנו בהקמת שולחנות עגולים לדון בכל יישוב, בהשתתפות 40 נציגי הממשלה ונציגי היישובים. הדיונים מורכבים ועדינים עם לא מעט מחלוקות, אך אנו מקשיבים וסובלניים כדי לנסות לתת מענה לכל אותם יישובים. כמו כן עשינו כנס נוסף עם היישובים בטווח 7-4 קילומטר (22 מושבים ושלושה קיבוצים נוספים) וסקרנו בפניהם את התכנית. הטיפול יהיה קודם ביישובי צמודי גדר, ולאחר מכן נטפל בקו השני והשלישי.
חזון המנהלת: לחזור וליישב מחדש את הקהילות, לחדש ולהרחיב את היישובים, למנף ולהביא לשגשוג הקהילות והחבל כאזור חיוני, פורח ואטרקטיבי לתושבי החבל ולמדינת ישראל. כל נתון שתושב בקהילה מבקש מאיתנו, הוא מקבל. אנחנו עכשיו מעלים לאוויר אתר שבו נפרט את כל המהלכים.
המנהלת מטפלת, עפ"י החלטת הממשלה, בשדרות רבתי וארבע מועצות – חוף אשקלון, שער הנגב, שדות נגב ואשכול, שנמצאים בטווח עד 7 קילומטר מהגבול. סה"כ יש 45 יישובים, 24 יישובים פונו עפ"י החלטת הממשלה ויש יישובים שפונו בהחלטת המועצות. יש כ- 30,000 תושבים משדרות במלונות; תושבי קיבוץ/מושב יש בין 600 ל-700 נפשות; ובקיבוץ בארי 1,200 נפשות.
תפקידי מנהלת תקומה עפ"י הצעת המחליטים: אנחנו נושאים באחריות ובכלל הסמכויות לשיקום וחיזוק העוטף, אנחנו מובילים את המאמץ הלאומי, מקשרים את המגזר השלישי, ועובדים עם כלל משרדי הממשלה. אנחנו אחראים לשקם ולחזק את מרקם החיים עם ההיבטים הנפשיים, החברתיים והחומריים. אנו אמונים על הבינוי, השיקום, הפיתוח הפיזי והסביבתי כדי לטפל בחבל. אנחנו רוצים למנף את ההשקעות לשיפור התכנון והצמיחה, לחזק את האמון וליצור מענה מרכזי, והכל בשקיפות מלאה. ממשלת ישראל וצה"ל קובעים את הביטחון, והקהילות, היישובים וראשי המועצות יחליטו לקבל את המענה לביטחון.
אחד הדברים המרכזיים בשיקום אחרי אסון הוא יישום מדיניות במהירות. אנחנו גם למדנו שחשוב מאוד להעצים את הנפגעים ואת המנהיגות המקומית, ולתת להם לקבל החלטות לגבי עצמם. יש כמה יישובים שקיבלנו את ההחלטות יחד איתם.
עכשיו אנחנו מנסים לתת אורך נשימה למפונים יחד עם משרדי ממשלה נוספים בזמן שהם נמצאים במלונות, ולהחזיק את הקהילות כמה שניתן בתוך המלונות. הפעולות שנעשו בשיתוף עם שר התיירות: ריווח החדרים, אירוח על חשבון המדינה לתושבים ולמטפלים, שלוש ארוחות מלאות ביום, שטחים ציבוריים ועוד.
משרד הביטחון יחד עם אגף הבינוי ומשל"ט אופק חדש קיבלו מאיתנו משאבים ומטלה – לעשות סקר על כל הבתים ביישובים לצורך מס רכוש ולבדוק אפשרות לשפץ כל בית שניתן כדי שהמשפחות תוכלנה לשוב ליישובים. ביישובים בטווח 7-4 יותר קל בהשוואה ליישובים בטווח 4-0 שהם מורכבים יותר, לכן הם מקבלים מאיתנו טיפול קצת אחר ומענים קצת יותר עמוקים. שלב ב' מדבר על שגשוג והשקעות בתוכנית לאומית רב-שנתית של חמש שנים קדימה.
בנוסף נקבע שתוך 45 יום אנחנו צריכים לבוא עם הצעת מחליטים שנייה, שבעצם מביאה את התוכנית הרב-שנתית עם התקציב לחבל. במקביל קיבלנו אישור מראש הממשלה. אנחנו נמצאים בעיצומה של הגשת הטיוטה הראשונית בסוף שבוע להצעת חוק חבל התקומה. במקביל כמובן אנחנו נמשיך לבסס את המנהלת, שקיבלה 45 תקנים. בהצעת המחליטים השנייה אנחנו ננסה להגדיל אותה ב-10%-15% תקנים נוספים.
הקהילה שאנחנו מטפלים בה היא בעלת היסטוריה ואתוס התיישבותי חזק, והחוסן של הפרטים נובע מהחוזק של הקהילה. מנהלת תקומה לא תעשה שום דבר שלא על דעת ובהסכמת הקהילות, היישובים וראשי המועצות. בתהליך משתתפים: הממשלה, קבינט חברתי-כלכלי, משרדי הממשלה, גופי תמיכה, מנהלת תקומה, הרשויות, הקהילות, והמשפחות עצמן. בתחילת הדרך היו המון גופים שבאו והצטרפו והתנדבו, ומרגע שהמנהלת קמה היא מכנסת את כולם, ומתכללת את הסוגיה על כל היבטיה.
קבענו עם אלוף פיקוד העורף ועם משרד הביטחון שנושא החזרה ליישובים יתואם עם ראשי הרשויות והקהילות יחד עם מנהלת תקומה. רכזי תקומה הם למעלה מ-50 אנשים תושבי העוטף שנמצאים בשטח ועובדים בשכר. הם מכירים הכי טוב את האזור, ואנחנו עובדים מולם באופן מסודר ומאורגן. יש בין 2-3 רכזים בכל מועצה שמעלים בפנינו את הבעיות.
לקחנו נציגי סמנכ"לים מכל משרדי הממשלה והקמנו צוותים : חקלאות, בינוי, דיור, ועדת קהילה, ועשינו את האדפטציה למול האסון ולמול הצרכים של הקהילה. בעצם אנחנו מייצרים את הקישור בין השדה לבין משרדי הממשלה.
אנחנו כל יום או אחת לכמה ימים עושים הערכות מצב עם הקהילות, מעלים את הנתונים למעלה ומחזירים את התשובות כפי שאנחנו עושים עם ראשי המועצות. בכל שולחן עגול נמצא ראש המועצה והצוות שלו, כלל משרדי הממשלה, והנציגים של אותו יישוב. במקביל הקמנו צוות אסטרטגי לאסוף נתונים ולהתחיל לשרטט את הסיפור איך אנחנו רוצים לראות את החבל בעוד חמש שנים. אנחנו מוצאים פתרונות לחסמים ומתכננים חשיבה ארוכת טווח. משרדי הממשלה עובדים איתנו למופת ונותנים מענה. אנחנו בונים חליפה אישית לכל יישוב. אף יישוב בצרכיו ובמענה, לא דומה ליישוב אחר. המנהיגות המקומית ראויה למלוא ההערכה והסיוע, היא קשובה ולוחמנית בצדדים ובמקומות הנכונים.
יש לנו יישובים בעלי פגיעה מאוד משמעותית, ואם מחר צה"ל יאמר לאותם ישובים לחזור, הם לא יוכלו לעשות זאת. ולכן אנחנו מתעדפים את הטיפול בהם במציאת מקומות אלטרנטיביים. הדבר הראשון זה סביבה כפרית - אנחנו מחפשים יישובים וקיבוצים שנבנה להם שכונה על הדופן במשך שישה - שמונה חודשים. הם יבואו וייצמדו לקהילה עפ"י בחירתם, וימתינו עד שיחזרו ליישוב הקבע. חלופה נוספת – לא מעט קהילות לא יכולות להמשיך שהות במלון, לכן הן מחפשות אלטרנטיבות מהירות במגורים בבניינים חדשים ביישוב עירוני, ואנו נשלם עליהם בתקופת ההמתנה.
יש מגוון של בקשות: יישובים שרוצים לשוב לביתם במהירות, יישובים שמבקשים להישאר במלון אך להרחיב את התנאים, יישובים שמבקשים להיכנס לקהילה הראשונה שניתן ואח"כ לעבור ליישוב הקבע ויישובים שרוצים לעבור ליישוב עירוני. עד סוף השבוע נסכם עם כולם. יש קושי בחלק מהיישובים לקבל החלטות עקב מחלוקות. המלון והאירוע לא משאירים את חוזק וחוסן הקהילות. אף מפונה לא יופקר, גם אם יחליט לא לחזור ליישוב או לא לעבור למגורי הביניים. מנהלת תקומה תטפל בכל אחד ותיתן תשובה ומענה.
אנו פועלים למען קידום חוק לבנייה ותכנון למניעת חסמים בנושא תכנון ובנייה. קיבלנו תקציב ביום שני מוועדת הכספים, ואנחנו כבר הולכים לקדם את ההתקשרויות שלנו.
הוקמו בתי ספר באילת ובים המלח, וכעת נמצאים על שולחן ההחלטות בתי ספר עורפיים. אנחנו רוצים להחזיר את הקהילות בטווח 7-4, ובתי הספר נמצאים בטווח 4-0, אם לא יהיה חינוך הם לא ישובו למקום מגוריהם. אנו רוצים להשקיע 200-150 מיליון שקל במועצות שמאחור והם יהוו את החלוץ כדי לחזור ליישובים. אנחנו רוצים חינוך עם תמיכה נפשית, תרבות, ספורט וחניכה. יש מס' סוגי שיקום: שיקום אזורי, שיקום קהילתי ושיקום פרטי. הביטחון הוא רק רכיב אחד, אבל הוא הרכיב הראשוני שיוכל לאפשר את תהליך החזרה.
משרד האוצר – אסף וקסלר-רכז שיכון באג"ת – אנו עובדים בשת"פ מלא יחד עם ראש מנהלת תקומה. התקציב שאושר כרגע למנהלת הוא בסך מיליארד ₪ והרשאה להתחייב ולהתחיל לעבוד. בשנה זו הוקצו ע"י הממשלה 570 מיליון ₪. עיקר ההקצאות היו משאבים לרשויות המקומיות, ומתחילים לעבוד בעולמות התכנון, הבינוי, והפתרונות ארוכי הטווח. בשנת 2024 צפוי להיות מאושר תקציב חדש, והדברים האלה יוסדרו.
חכ"ל נירה שפק - חברת קיבוץ כפר עזה – אני חברת קיבוץ כפר עזה. יש לראות אותנו בכל פעולה שנעשית. יש דברים שנעשו, וחלקם יהפכו להיות בלתי ניתנים לחזרה, ולכן צריך להסתכל על הכל. חייב להיות באתר של המנהלת פרטים ליצירת קשר כדי שכל אחד/ת יוכל לדבר איתם. אני לא מפונה, אני עקורה מהבית שלי. כעקורה מהקיבוץ אני רוצה לראות מענה במשך כל שעות היממה ממשרדי הממשלה, כלומר רציפות תפקודית.
שדרות רבתי היא גם מעבר ל-7 ק"מ, אך אי-אפשר להשאיר מועצות חלוקות.
סוגיה שניה חשובה היא הקהילתיות. חשוב להכין את כל התשתיות, אבל אם לא נטפל בקהילה, בסוף לא יהיה את מי להביא לבית.
לא צריך לחשוב גדול, אפשר ללכת להחלטות הממשלה בשנים האחרונות. כמו כן אני ממליצה ללמוד את הדיונים שהיו בנושא ואת החסמים שהיו בתוך סעיפי התקציב כדי לתקן את החלטת הממשלה.
עד עכשיו הועברו מקדמות למועצות בסך של 155 מיליון ש"ח, שזה 50% מסך העלויות לבתי המלון עד השני בנובמבר; לשדרות הושלם 100% - סה"כ 210 מיליון ₪; וכל שאר התשלומים למועצות אמור להסתיים עד יום ראשון הקרוב.
המדינה משלמת שונה בין אדם ששוהה במלון לאדם שאינו במלון. מי שאינו נמצא במלון סופג מכיסו 12,000 שקל בממוצע, כי אין לו את הקניין המרוכז. לכן יש להשוות קריטריונים לכולם או לתת תשלום אחיד.
החינוך החברתי מפוצל בין כל המקומות, וצריך לתת מענה לצעירים כאן ועכשיו כדי למנוע מהם להגיע לאלכוהול וסמים. יש לחשוב כיצד לשלב את החיילים המשוחררים או אנשים שחזרו מחו"ל.
מועצת שער הנגב - יוסי קרן-מ"מ ראש המועצה – בניה ושיקום החבל שלנו הם היום המעשה הלאומי מספר אחת במדינת ישראל.
המנהלת הוקמה תוך כדי ריצה, ב-40 השעות הראשונות הרגשנו שגופי המדינה אינם קיימים. האור היחיד שהתחיל לבקוע מתוך החושך זו מנהלת תקומה. התחלנו להבין שיש עם מי לדבר. הגישה שלפיה הקהילות והיישובים מחליטים והמנהלת מיישמת היא נכונה.
העוצמה והדבק שלנו היא הקהילה וזה מה שמחזיק אותנו. אנו מתחילים תהליך של שיקום וחזרה לחיים. אנו עסוקים בבניה של בתי ספר עורפיים להחזרת הקהילות. מטרה עליונה היא להחזיר את האנשים הביתה. לשם כך יש 2 עוגנים מרכזיים: הראשון, הביטחון האישי של התושבים, והשני, חינוך טוב.
אין מלון שעבד איתנו ולא קיבל את מלוא הסכום. בתי אגודה נועדו בעיקר לזוגות צעירים. חלק מהקושי שיש לנו הוא הדרישה למצ'ינג גבוה מאוד, והוא הופך את הרעיון ללא היתכנות כלכלית. ככל שהמדינה תשכיל ותעזור לנו בבנייה של בתי אגודה, יהיה הרבה יותר קל. בחזון שלי אני רוצה לבנות עוד שני יישובים בשער הנגב, ולהכפיל את האוכלוסייה מ-10,000 איש ל-20,000 איש. הורדת המצ'ינג תסייע לכך.
כל שקל הולך למטרה ראויה. בכל פניה תקציבית אני פונה ישירות לשר האוצר.
אנחנו 90% מאסם התבואה של מדינת ישראל בכל מה שקשור לחיטה, תפוחי אדמה, גזר. אני חושש מהיום שמחירי הירקות יעלו מאוד.
שר החינוך הציג תכנית שבנויה מכמה נדבכים. כלומר, התכנית בנויה מהגיל הרך עד י"ב והיא כוללת: הורדת תקינה של כמות הילדים למדריך, הוספת מדריכים חברתיים אחר שעות הלימודים ועוד. השר קיש הבטיח שאם משרד האוצר לא יקבל את ההחלטה, היא תיכנס להחלטת הממשלה. מורים פונו ואנחנו מנסים ככל שאפשר לגייס אנשים למערכת החינוך. כל מי שיכנס למערכת יקבל עבודה מועדפת ותמריצים.
ח"כ מטי צרפתי הרכבי – המדינה צריכה לשפות את הרשויות המקומיות שפונו ולפטור את התושבים והעסקים מארנונה. כמו כן צריכה להיות מעטפת לאומית מקצועית עבור נפגעים שהם לא מתוך חבל תקומה, כגון אנשים שבאו לבקר באותה עת.
יש צורך בהקמת מנגנון של בקרה ופיקוח שיעביר דיווח על הכספים הציבוריים שהועברו לרשויות.
בסיור בעוטף ראיתי שיש הרבה מאוד פסולת בניין שיכולה לשמש לבניית תשתיות, וצריך לתת את הדעת על כך כי מדובר בכמויות גדולות.
אני מציעה שמבקר המדינה יעשה דוח ביקורת על החלטה מס' 462 לראות אם בתקציב 2023 כל ההבטחות לתקציבים מומשו.
ח"כ סימון דוידסון – השקיפות היא דבר חשוב. האם אנשי המקצוע הטובים ביותר לוקחים חלק בתכנון, כולל מומחים מהטובים בעולם? יש באזורי המפונים תופעה של סמים ואלכוהול שהולכת וגדלה נוכח חוסר המעש. הנערים סגורים יחד ומדרדרים אחד את השני ויש לטפל בנושא זה. הספורט הוא כלי נדיר, ואנו עושים תכנית ספורט גדולה בשיתוף עם קרן עזריאלי ומשרד לפיתוח הנגב והגליל למפונים.
משרד הבינוי והשיכון – אסנת קמחי-סמנכ"לית בכירה לענייני הכפר – רוב הקהילות אומרות שהן חוזרות, וזה יוצר ודאות בפעילות הממשלה ביחס לפתרונות שלנו. יש שת"פ מלא עם מנהלת תקומה, המועצות האזוריות, ראשי הרשויות והקהילות. בטווח הבינוני התחלנו לקדם תכנון ואנו בשלבים אחרונים למחנות זמניים. השיקום האמיתי הוא השיקום הפיזי של הקהילות. אנו מתכננים תכנון תב"עי שיהיה מלאי לכל יישוב הכולל: מוסדות ציבור, דירות להשכרה, תשתיות אזוריות ושיפוץ היחידות שנפגעו. אחת הביקורות הגדולות בדוח המבקר היתה שאנשים שלא רצו לחזור, פירקו קהילות. זה לא הזמן לדבר על זה, אנשים בתוך הטראומה. אנחנו חייבים לשמר את הקהילות, וכולנו מגוייסים בצו 8 למשימה.
מנהלת תקומה - עו"ד קובי פאר-יועמ"ש – אנו עמלים כעת באמצעות חקיקה לאפשר בניה לפני שסוגרים תב"עות והכל מתוך ניצול הפטור. אנו פועלים במאמץ של 2 ראשים: הצעת מחליטים וחקיקה, כדי לתת מענה כולל למפונים למקום ראוי לעתיד טוב. אנו רואים את האזור הזה כאזור מיקוד לאומי, המשמעות היא שבכל הדיספלינות שאנו מעלים לראות אנחנו יכולים לקדם ולשפר את היישובים במגוון רחב של דברים. אנו גם נעסוק בהסרת חסמים, יש דברים נוספים ואנו במעלה הדרך. יש לנו הבנה שאנו זקוקים לעוד מס' כלים שצריך לדייק אותם.
מל"ל – תא"ל איציק בר-ס' ר' המל"ל ללוט"ר ומרחב אזרחי - היינו מעורבים בכל העיצוב של המנהלת. עבודת המנהל כפוף ישירות למשרד רה"מ. כל הסוגיות שדורשות תכלול בעולמות הביטחון – מופנות אלינו. אנו נמצאים בתוך מלחמה, יש תכנון של איך נראה היום שאחרי ייצוב מרחבי חיץ. יש פה עבודה שנקבעה, והיא מובלת ע"י משרד הביטחון. משרד הביטחון התחיל עם התכנון, ולכן המנהלת של משרד הביטחון עובדת בתיאום עם מנהלת תקומה. כל מרכיב הביטחון יהיה חלק מהתכולה של הצעת המחליטים.
רח"ל – גל גלבוע- ר׳ היחידה לתכנון, תורה ותרגילים - אנו מתעסקים בכאן ועכשיו אל מול המפונים. אנו מתכללים את כל תהליכי הפינוי אל המלונות והערכת החלטות הממשלה, והתקצוב שניתן למועצות ולשדרות עבור התקופה הראשונה.
התשלום מועבר ממשרד הביטחון לרשויות, והרשויות מעבירות את הכסף לבתי המלון. בתחילת הדרך היו 3 גופים מעורבים בתקציב: משרדי הביטחון, הפנים והתיירות, והחל מ- 2 נובמבר כלל התשלומים הם דרך משרד התיירות. הסכומים שחולקו ליישובים עד כה: שער הנגב - 12.5 מיליון ש"ח, חוף אשקלון - 4 מיליון ש"ח, אשכול - 27 מיליון ש"ח, שדות נגב - 13.5 מיליון ש"ח ושדרות -210 מיליון ₪.
הנתח השני שרח"ל מתעסקת בו הוא המדיניות לניהול המפונים במלונות. תהליך שכולל הוצאת מסמך מדיניות למשרדי הממשלה בנוגע למתן שירותים למפונים בבתי המלון, והקמת צוות של סוקרים ובקרה על מתן השירותים. אנו בשיח עם המשרדים לוודא שהשירותים ניתנים. אנחנו בהחלט רואים שיפור משמעותי בהיקפי השירותים שניתנים במלונות למפונים. יש לנו מעל 300 מלונות, אבל יש מענה בכל בית מלון, יש חוליות שליטה ונציגים ברשויות הקולטות.
מרכז השלטון המקומי – דנה דקו מדנס-מנהלת המחלקה המונציפלית – כל המרכז מגויס למען המערכה, אנו עובדים עם ראשי הרשויות המפונות והקולטות. לא ישבנו עם מנהלת תקומה אלא עם הרשויות עצמן. יש שת"פ טוב עם משרדי הממשלה, ואנו מבקשים כל הזמן להאיץ את הקצב ולקבל תקציבים.
משרד הפנים – יפתח סומך-מנהל אגף בכיר תכנון מונציפלי – אנו רואים חשיבות גדולה שהדברים יעברו דרך הרשויות המקומיות, לחזק ולבסס אותן כמובילות את תהליך השיקום היות והן מכירות את צרכי התושבים.
שר הפנים חתם על התקנות לפטור מארנונה, והכספים יועברו בימים הקרובים לרשויות. אנו נבדוק בנוגע לפטור מארנונה עבור דירות שנמצאות במרכז והועברו בהתנדבות למפונים.
משרד המשפטים – עו"ד תמר עברי שטרן-רפרנטית ייעוץ וחקיקה אזרחי – אנו עובדים צמוד עם מנהלת תקומה. כל חסם שעולה אנו מורידים אותו, ואנו פה לכל תקלה.
משרד הרווחה והביטחון החברתי – ד"ר שלומית אבני וקנין-מנהלת אגף בכירה מינהל אסטרטגיה, תכנון כלכלי ומחקר – אנו עובדים בשת"פ עם תקומה. תכנית העבודה שלנו מבוססת על עבודה צמודה עם ארבע המועצות המקומיות ושדרות.
התוכנית מסתכלת על הפרט, המשפחה והקהילה ועל ארבע זירות תוכן מרכזיות: 1. הטיפול באובדן ושכול;
2. חוסן קיומי, כלכלי ופיזי, היבטים של ביטחון תזונתי, הכנסה ומיצוי זכויות;
3. מניעה של התנהגויות מסכנות במשפחה, הקשר המשפחתי, ההחזרה לשגרה ללימודים ותעסוקה;
4. חוסן קהילתי – אנו רואים ערך רב בתשומות משמעותיות בבניית קהילות, בסיוע למנהיגות, בתמיכה בתהליכים שרואים את הקהילות, והסתכלות על התשתיות ועל העובדים כדי לחזקם.
בחודש האחרון משרד הרווחה עבד צמוד ללהב 433 בליווי המשפחות, פרס מעל 600 עובדים סוציאליים במלונות, טיפל ביתומים, ותוספת תקנים משמעותית של עובדים סוציאליים לדרום וליישובים קולטים מחוץ לדרום. אנחנו, לרשות יישובי תקומה ככל שצריך.
יש בעיה קשה בטיפול בילדים ובבני נוער שהם בחוסר מעש. אנחנו מודעים לנושא ויש למשרד כלים לטפל בזה. הכנסנו כמעט לכל המלונות תכניות איתור נוער וצעירים בסיכון בהיבט רגשי ובהיבט של צריכת אלכוהול וסמים.
משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי – אופיר כהני-ראש מטה מנכ"ל המשרד - המשרד שותף באופן מלא בצוותים של מנהלת תקומה. החל מה- 8 באוקטובר המשרד העביר הרשאות ראשונות לרשויות בעוטף בסכום של 25 מיליון ₪ ותקציבים נוספים לתחומי: העצמה קהילתית, סיורים, טיפול רגשי והצטיידות. בנוסף הועברו עוד כ- 25 מיליון ש"ח לרשויות הקולטות לצורך: הצטיידות והיערכות לכמות המפונים שדרוש להם סיוע, הפעלת מתנדבים, פנאי וספורט. המשרד מוכן ודרוך לכל דבר ומענה משלים שהוא יכול לתת.
ארגון מנהיגות אזרחית – יובל בן ארי-רכז קשרי ממשל ועמותות – עם פרוץ המלחמה החברה האזרחית נרתמה לפעול בעוטף ועם המפונים. כשמינהלת תקומה קמה החברה האזרחית נרתמה. כרגע המשימה שקיבלנו מתקומה היא לבנות צוותי פעולה לפי נושאים ולסייע בתכלול. אנו גם נשמח לסגור מעגלים בכל הקשור לטיפול ורווחה עם ארגונים שפועלים כרגע בשטח.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר – אורי צוק בר-סמנכ"ל בכיר כלכלה, מחקר ואסטרטגיה – הקבוצה של מינהלת תקומה בנושא חקלאות הוקמה קצת אחרי הקמת המנהלת. אנחנו בקשר רציף עם מנהל תחום החקלאות, ובונים יחד איתו את הנקודות להחלטות הממשלה בתחומי סיוע ועזרה לחקלאות ובתחום הרגולציה. כלומר פעולות של העוסקים בחקלאות באזור העוטף שניתן להקל באמצעות תהליכים רגולטוריים. אתמול קיימנו במחוז הנגב מפגש גדול עם נציגי החקלאים כדי לשמוע את הצרכים שלהם והכיוונים שחשובים להם. אנו בונים את התכנית לשיקום החקלאות, שהיא הבסיס הכלכלי המשמעותי של האזור.
משרד התיירות – גדעון אליאס-חשב המשרד – התשלום למלונות מתייחס לשלוש תקופות: התקופה הראשונה בגין הפינוי של היישובים ע"י פס"ח, התקופה השנייה בגין היישובים שפונו ע"י פיקוד העורף, והתקופה השלישית - החל מה-25 באוקטובר (למעט מועצה אזורית אשכול ושדרות שהתאריך שלהן זה השני בנובמבר). האחריות על התשלום עברה למשרד התיירות. ברגע שקיבלנו את האחריות, ובכפוף לדוחות שקיבלנו מהמלונות, שילמנו כמקדמה 25% מהסכום. נכון לרגע זה שילמנו למלונות סדר גודל של 340 מיליון ש"ח בגין חשבוניות.
בתי המלון אמורים להגיש אלינו חשבונית פעמיים בחודש - ב-1 בחודש וב-15 בחודש. אנחנו בודקים את החשבוניות ומעבירים את התשלומים באופן די מהיר למלונות.
יש לנו שלוש רמות של מחירים בבתי המלון, וזה מחולק לפי התפוסה של החדר. לאחרונה במסגרת שיפור התנאים של השוהים במלונות נתנו אישור לרווח את המשפחות בחדרים. יש מצוקה של חדרים שמותאמים לנגישות לאנשים בעלי מוגבלויות. יש מלונות שכל החדרים הם נגישים והם בתפוסה מלאה.
אם האלטרנטיבה של מפונה היא לשכור דירה, עלויות הדירה הן יותר נמוכות מעלות של חדר במלון.
ראוי לציין שהתשלום של 100 ו-200 ש"ח פר משפחה מבוצע ע"י ביטוח לאומי.
משרד הפנים – אלי מועלם-ראש אגף פס"ח – רשות פס"ח פעלה בהיבטי המענה לתושבי העוטף בטווח 4-0 ק"מ בין התאריכים 7-25.10.23 עד שהטיפול עבר למשרד התיירות, וליישובי 02 בין התאריכים 16-25.10.23. עד היום משרד הפנים העביר כ-78 מיליון שקלים למלונות עבור ההתקשרויות העצמיות שעשה המשרד, ועוד 60% מתוך התשלום הערכתי לארבעת המועצות האזוריות בעוטף. סה"כ כ-43 מיליון שקלים. המשך התשלום לאותן רשויות שעשו התקשרות עצמית אמור להיות מועבר בימים הקרובים ע"י משרד הפנים.
משרד החינוך – שאלתיאל רם-מנהל אגף היערכות לשע"ח – אנחנו שותפים מלאים למנהלת תקומה, ופועלים בצמידות אליו. לפי מדיניות השר אנחנו מתכננים מערכת חינוך שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים בהיבטים של מפתחות התקינה של הצוות הטיפולי, הפדגוגי, גודל הכיתות במעון, בגן וביסודי. התכנית תוצג לשר בהקדם, ואח"כ היא תוצג למעלה לתרגם אותה למשאבים ולביצוע.
אנו מנהלים את מערכת החינוך במצב חירום ברחבי המדינה, כמו כן אנו נותנים מענה לילדי המפונים ול- 370 מרכזי יחד במלונות ובבתי הארחה. לכל מוסד יש מנהל, צוות ומעטפת שלמה של מענה. לפני שלושה ימים הוצאנו עדכון לנוהל קליטת תלמידים מפונים ברשויות ברחבי המדינה, כולל שיפוי ופיצוי לאותן רשויות שקולטות את התלמידים אצלן.
אנחנו נותנים סיוע לרשויות באופן מלא. מתחילת המלחמה הועבר מעל 450 מיליון שקלים רק לשוטף שכולל: מימון הסעות באופן מלא, קליטת תלמידים, קולות קוראים לתמיכה ברשויות וחלוקת מחשבים.
אנו מתמקדים בהקמת 9 בתי ספר עורפיים כדי שהילדים שנמצאים בטווח 7-4 ק"מ יוכלו לחזור ללמוד. שלושה מוסדות בתכנון: טכנולוגי, מתי"א וחינוך מיוחד. אני מברך על הטיפול בכל יישוב באופן פרטני בשיתוף רכזי היישובים, המנהלות והמחוזות.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות :
הוועדה מודה לראש מנהלת תקומה ולכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לקבל עד תחילת שבוע הבא את פירוט התקציב עבור מנהלת תקומה - מהו הסכום שמשוריין עבור המנהלת וכמה כסף ניתן עד כה. כמו כן, הוועדה מבקשת לדעת מהי העלות שניתנה כתרומה, שלא ממקורות המדינה, לנושא המקודש שמנהלת תקומה עוסקת בו.
הוועדה דורשת שהתקציב לשנת 2024 יהיה פתוח לשיקום העוטף.
הוועדה סבורה שאסור שההתגייסות עכשיו של כלל משרדי הממשלה תפחת ככל שאנו מתרחקים מהאירוע, יש להמשיך באותה מחויבות.
הוועדה מבקשת ממשרד הפנים לקבל מענה לשאלה: האם יש אפשרות לתת פטור מארנונה לדירות שניתנו כתרומה למפונים.