נוסח לדיון בוועדה
1
מסמך רקע משפטי לקראת דיון הכנה לקריאה
השניה והשלישית
איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור
או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–
2024
/(כ908
)
בוועדת החינוך, התרבות והספורט6.2.24
הצעת החוק נועדה להתמודד עם תופעה המת
רחשת
בבתי ספר שמתקיימים או מתאפשרים בהם
.גילויי הזדהות של עובדי הוראה, ולעיתים גם של הנהלת בית הספר, עם מעשי טרור או תמיכה בהם
הנחת המוצא היא
ש
תופעה זו מתקיימת, על פי רוב ,בבתי ספר במזרח ירו שלים, ויש בה משום
.הסתה של קטינים נגד מדינת ישראל לצד האדרה של טרוריסטים הצעת החוק לא מבחינה כמובן
בין סוגי עובדי החינוך או מוסדות החינוך והיא חלה כמובן על כלל מוסדות החינוך והעובדים
.במדינת ישראל שניהולם מוסדר בחוקים שהצהח מתקנת
,כדי לנסות לצמצם את התופעה הצעת החוק מציעה
לקבוע הוראות בכמה חוקים הנוגעים
.להעסקת עובדי הוראה וחינוך ולמימון מוסדות לימוד שבהם מתקיימת פעילות כאמור
ההסדרים העיקריים:בהצעת החוק
א. תיקון חוק חינוך ממלכתי
(סעיף1 (3) לה
צ)עת החוק- קביעת
פיטורין מינהליים של מורים
עובדי המדינה ע"י מנכ"ל משרד החינוך-
מוצע כי המנכ"ל יוכל לפטר עובד ש עשה מעשה
של הזדהות עם ארגון
טרור כמשמעותו בסעיף24
()(א1) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו–
2016
(להלן–
,)חוק המאבק בטרור ,היינו פרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור או
פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות ע .מו מדובר כאמור
בפיטורים מינהליים, במקרים בהם התיק לא שוכלל לכדי הליך פלילי ואף ל א
לכדי הליך
משמעתי.
א.
,באופן עקרוני עובדי המדינה נתונים לדין משמעתי תחת חוק שירות המדינה
(מש
מע
ת) ו קיימים כלים לטיפול בהם
באמצעות חוק המשמעת
, לרבות השע יה
מי
דית ודחו
פה ל-
30
ימים עד להחלטה לגביהם1 וכן השעי ה עד לסיום ההליכים
בעניינם ,
כמו גם
ל הביא לפיטורם-
גם אם לא הוגש כתב אישום או שלא מתקיים
.הליך פלילי
ב.
לפיכך, ה
סעיף
המוצע
אמור להתייחס רק לדלתא שבה נציב שירות המדינה לא
מצא מקום לקי
ים הליך משמעתי או שמשום מה לא ניתן לקיים הליך משמעת י
.וכן לא מתקיים הליך פלילי
ג.
מכיוו ן שהסעיף עוסק במצבים בהם הוחלט שלא להעמיד ,לדין פלילי או משמעתי
ככל הנראה לרוב
בשל חוסר בראיות
, הרי שיהי
ה
.מדובר לרוב במקרים גבוליים
,זאת ועוד מאחר
ש
מול ההחלטה לפעול נגד מי שמביע ד עות שעשויות להיחשב
הזדהות
,עם טרור או תמיכה בו עומדת הזכות
החוקתית
לחופש ביטוי וייתכנו
מקרים גבוליים
, כמו גם העובדה שמדובר בראיות ברמה המינהלית-
חשוב
שהסעיף יכלול מנגנון שיבנה את שיקול הדעת
של
מנכ"ל
משרד החינוך
ויבהיר
ל
אילו מקרים החוק מכוון במ.קרה זה כך למשל לקבוע
לצד ההתנהגות של
"
פרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור או פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד
1
על
שולחנה
של ועדת חינוך מונחת לאישור לשניה–
שלישית הצעת חוק בעניין מקביל שבה סעיף המציע הארכת
השעיה דחופה עד90
.ימים
2
למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות ע
מו ,"
תנאי נוסף של "חומרה מיוחדת נוכח
."היותו עובד חינוך
ב.
תיקון חוק פיקוח על בת
י ספר (
סעיף3(1
)) להצעת החוק-
מוצע
לאפ שר למנכ"ל משרד
החינוך
לשלול / לא להעניק אישור העסקה למורים המועסקים באמצעות בעלויות פרטיות
או על ידי רשויות מקומיות
, כלומ
ר
מוסדות
מוכר
ים לא רשמיים ה מכונים בקצרה
"מוכש"ר .
בחוק זה קיימת כבר היום בחוק הפיקוח על בתי ספר
אפש רות
לפטר מו רים
באופן נרחב ,
."אם יש בהתנהגותו של אותו מורה "השפעה מזיקה על קטינים משר ד החינוך
הבהיר לוועדה כי הוא עושה כבר היום שימוש בסעיף זה כדי לפטר גם מורים המביעים
תמיכה בטרור או מזדהים עם טרור. לפיכך, לא ברור למה נדרש להוסיף לחוק סעיף
ספציפי
בעניין
הזדהות עם טרור.
ג.
מוצע
לשלול אישור העסקה ממורה המועסק במוכש"ר
אם העובד הורשע בעבירת ביטחון
חמורה או בעבירת טרור כהגדרתן בחוק המאבק בטרור (
סעיף3(1)(א) להצה"ח ).
גם
בעניין זה יש לציין כי קיימת כבר ה
יום בחוק
הפיקוח סמכות למנכ"ל משרד החינוך לשלול
כמורה
העסקה
אישור
לתת
לא
או
"למי הורשע בעבירה שיש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה"
. הגדרה זו רחבה מאוד ויכולה
לכלול גם עבירות ביטחון חמורות ועבירות טרור ש
יש להניח שמי שהורש ע בגינן, יישלל
ממנו גם ב.חקיקה הקיימת היום אישור העסקה
ד.
מוצע
לשלול זכות להודעה מוקדמת מעובדים אלה (
סעיף3(2)
)(ג להצה"ח):
א.
עובד הוראה ב
שירות המדינה
שפוטר בשל הרשעה בעביר
ת ביטחון/ טרור
או
שפוטר בפיטורין מינהליים ע"י מנכ"ל משרד החינוך עקב
התנהג
ות ש
המנכ"ל
מצא שיש בה
הזדהות עם טרור וא תמיכ
ה בו;
ב.
עובד הוראה במוכש"ר ש אישור העסקתו נשלל ע"י המנכ"ל בשל הרשעה בעביר ת
ביטחון/ טרור או ב
של
התנהגות
ש
המנכ"ל
מצא שיש בה
הזדהות עם טרור וא
תמיכ
ה בו.
.א
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-
2001
, מחייב מתן הודעה
מוקדמת.לעובד
שלילת
הודעה מוקדמת
היא לעתים חלק ממצב בו נשללו פיצויי
פיטורין, למשל אם הנושא מוסדר
בהסכם קיבוצי החל על המעסיק
, כמו למשל במ קרה
בו פוטר העובד עקב הפרת משמעת חמורה בנסיבות המצדיקות שלילת פיצויים .
במקרים אחרים בית הדין האזורי לעבודה שקובע פיטורים יכול לקבוע שפיטוריו של
העובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא תשלום פיצויים וללא תקופת ההודעה
המוקדמת , או לפי החלטת בית דין למשמעת אשר הורה על פיטורים בלא פיצויים
מכוח הוראות חיקוק הקובע שיפוט משמעתי.
ב.
סעיף
שלילת הודעה מוקדמת
לא היה קיים בנוסח המקורי של הצעת החוק ומשרד
החינוך הציע לשאול את ההסדר הקיים בסעיף8 ל חוק למניעת העסקת עברייני מין
ולקבוע גם כאן הסדר מיוחד של שלילת הודעה מוקדמת ,
המתגברת על הוראות הסכם
קיבוצי או חוזה עבודה . אולם הממשלה תומכת בהסדר זה רק במקרה
של
הרשעה
בעבירות ביטחון א ,ו טרור ולא
במצב
ים של פיטורין בר
מה המינהל
ית ע ל ידי מנכ"ל
,המשרד.כפי שמופיע בנוסח שעבר קריאה ראשונה
3
ג.
ההסדר לפיו יש לשלול הודעה מוקדמת רק במקרה של הרשעה
ולא במקרה
של
פיטורין
מינהליים
, מייצר את האיזונים המתבק שים בין
הזכויות המשפטיות העומדו
ת
על
הפרק ונותן הצדקה לשלילה מיידית של
הזכות הסוציאלית להודעה מוקדמת, ביחד
עם שלילת זכות העיסוק .
ה. ה
שעיית ע
ובד
/הוראה עובד המדינה התליית
אישור העסקה
של עובד מוכש"ר-
מוצע
לתקן את סעיף47(א1) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–
1963
, המסדיר השעיית
עובד מדינה שהוגש נגדו כתב אישום
בעבירות
מסוימות
, כך ש
ניתן יהיה להשעותו מיידית
גם אם הוגש נגדו כתב אישום
בשל עבירת ביטחון חמורה א
ו עבירת
טרור, כהגדרתן בחוק
המאבק בטרור. במקביל-
מוצע הסדר דומה לגבי עובדי בעלויות, בסעיף18
לחוק הפיקוח
על בתי ספר, ה קובע
התלייה של אישור העסקה
ע"י המנכ"ל אפ הוגש כתב אישום בעבירות
האמורות.
ו.
שלילת תקציבים ממוסדות חינוך-
הצעת החוק מציעה תיקונים במספר חוקים על מנת
לשלול תקצ
וב הניתן על ידי המדינה ל
מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים:
I.ת יקון
ח
וק חינוך ממלכתי- (
סעיף1(1) ו- (2) להצעת החוק): מוצע
לקבוע כי שר החינוך (או
,מי שיסמיך לעניין זה) יהיה רשאי להורות על אי־מתן תמיכה בתקציב, כולה או חלקה
למוסד חינוך מוכר לא רש מי, אם הוכח להנחת דעתו כי במוסד מתקיימים או
.מתאפשרים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור או תמיכה בהם ,כמו כן
השר רשאי להורות לרשות מקומית לא לממן מתקציבה את אותו מוסד
חינוך
'(סע
11
)א. לחוק חינוך ממלכתי .
II
.
תיקון
חוק לימוד חובה (ס 'ע4 להצעת החוק)-
מוצע להסמיך את שר החינוך לשלול תקצוב
'ממוסדות לימוד שבהם לומדים תלמידים בחטיבה העליונה (כיתות י–
י"ב), כפי
שמאפשר סעיף6
(ג) לחוק זה, אם הונח להנחת דעתו של השר כי במוסד מתקיימים או
מתאפשרים גילויי הזדהות עם מעש ה טרור או עם ארגון טרור כהגדרתם בחוק המאבק
.בטרור, או תמיכה בהם
III
.
עוד מוצע לקבוע כי שר החינוך יוכל לשלול השתתפות המדינה, כולה או חלקה, בתקציב
מוסדות שניתנה בהם הוראת פטור לפי סעיף5
,)(א) לחוק לימוד חובה (מוסדות פטורים
כפי שהיא מוסדרת בסעיף10
א לחוק, אם הוכח להנחת דעתו כי במוסד מתקיימים או
.מתאפשרים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור או תמיכה בהם
א.
פיקוח משרד החינוך על
מוסדות חינוך
לא רשמיים מוסדר
במנגנון של רישוי
הקבוע
בחוק פיקוח על בתי ספר, וב
צ דו כלי אכיפה
מ ,נהליים ופליליים. כלומר
המנהל הכללי יכול לקבל החלטה לבטל רישיון או לתת רישיון אך לקבוע בו
תנאים-
אי קיום התנאים יכול להביא כמובן לביטול הרישיון. בנוסף, המנהל
הכלל י בנסיבות הקבועות בחוק יכול להוציא גם צו סגירה לבית ספר. לא כל
הוצאת צו סגירה גוררת בהכרח ביטול הרישיון. הפרה של הוראות המנהל הכללי
.יכול לעלות כדי עבירה פלילית
הפרה של החוק לאחר שניתנה הזדמנות לת קן
4
ליקויים, כרוכה בסנקציה
של ביטול רישיון או הוצאת צו סגירה
וכן באפשרות
לנקוט הליך פלילי
.נגד המוסד
.ביטול רישיון בהכרח יביא לשלילת תקציב
ב.
בפועל, משרד החינוך משתמש מזה שנים בכלי נוסף–
הכלי
התקצו
בי-
על מנת
לאכוף הפרות שונות
, לפ
נ
י השימוש בכלי של שלילת רישיון או הוצאת צו סגירה .
שימוש בכלי זה לא שולל לחלוטין את האפשרות לקיים בית ספר, הו א מעודד
פעמים רבות לתיקון ההפרה ו
מאידך, הוא אינו מייצר מצב שבו
המדינה מממנת
.פעילות שמנוגדת לחוק או לדין או למדיניות משרד החינוך
ג.
הכלי התקצובי פועל בתוך מנעד של אפשרויות-
,לרוב מטילים קודם חסימה
תקציבית אך לא שוללים את התקציב לחלוטין. בנוסף, ישנה
אפשרות
להשיב את
הכספים שנחסמו ככל שת
וקנו הליקויים . כמו כן יש למשרד שיקול דעת האם
להשיב את הכספים ממועד החסימה או לחילופין מהמועד שבו הליקויים תוקנו .
ד.
עמ
דת משרד החינוך כפי שהועברה לוועדה ,היא כי
כבר כיום המשרד רואה עצמו
רשאי
שלא לתקצב מוסד חינוך ככל שהוא מפר את הוראות הדין . כך מתנהל
המשרד מ
זה
שנים
ובית המשפט אישר עקרונית התנהלות ז.ו בשורת פסקי דין
מתכונת הפעולה הנהוגה היא כי המשרד נתקל בהפרה ומתריע על הצורך בתיקון
ליקויים. ככל שאין תיקון ליקויים, במסגרת הליך השימוע המשרד מפרט את
מנעד האמצעים שהוא יכול לנקוט בהם-
,עצירת/חסימת תקצוב, שלילת תקצוב
ביטול אישור העסקה וביטול רישיון או צו סגירה
. באם הליקויים מתוקני
ם-
מתבטלת בדרך כלל ה
ק פאת התקציב, אולם במקרים מסוימים לא כל התקציב
מוחזר רטרואקטיבית.
המשרד פועל על פי נוהל מיוחד שהתקין לעניין זה ובכל
.המקרים מתקיים שימוע
ה.
כך למשל , הוקפא תקציבם של
מוסדות שנקטו הפליה נגד תלמידים בניגוד לע קרון
השוויון
ו של
מוסד שהמשיך להעסיק מנהל שמ
שרד ה חינוך שלל את אישור
.העסקתו
ו.
במקומות שלא ניתן היה בבירור לחסום
/ להקפיא תקציב, קבע משרד הח ינוך
כללים
ל הקפאת
תקצוב בתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד-
1953
.
כך
למשל, במקרה של גבייה מעבר למותר של תשלומי הורים ושכר לימוד
'(סע9ד. לת 'קנות) ואי תשלום שכר כדין לעובדים (סע3
()(א6
.)) לתקנות
ז.
המשרד הקפיא
ת קצוב גם במקרים בהם נמצא שנעשה שימוש בספרי לימוד לא
מא
ושרים בהם
נמצא שיש הסתה נגד מדינת ישראל והודיע למוסד החינוך כי
ההקפאה תתבטל ברגע שהליקוי יתוקן.
ח.
נוכח האמור לעיל
ופעילותו הענ פה של משרד החינוך בחסימת ושלילת תקציבים
ממוסדות
חינוך הפועלים שלא כדין,
יש לקיים
דיון בשאלה
האם יש צורך לחוקק
הוראה מיוחדת
המאפשרת למשרד החינוך לשלול תקציב ממוסד חינוך
שמתנהלת בו הסתה
ואם כן-
מדוע לא להסדיר את העניין ב תקנות חינוך
ממלכתי
(מוסדות מוכרים), בהן מוסדרים שאר ענייני שלילת התקציב.
ט.
הסדר שלילת התקציב הוא בין הנושאים שהוועדה קב
ע ה שתדון בו בהכנת החוק
.לקריאה שניה ולקריאה שלישית בנוסח הצעת החוק מופיע כי הוועדה תדון
5
בסבירות ובמידתיות של ההסדר לשלילת תקציב ממוסד חינוך על רקע פעילו ת
של הזדהות או תמיכה בטרור המתקיימת בו, לרבות אלה: הגדרה ברורה יותר
של התנאי לשלילת תקציב עקב הזדהות עם מעשה טרו ר או עם ארגון טרור או
תמיכה בהם,
הבניית שיקול הדעת של שר החינוך בעניין זה (למשל האפשרויות
העומדות בפניו אם הנהלת בית)הספר טיפלה בתופעה
וכן שקילה מחדש של
שלילת תקציב ממוסד חינוך לפי חוק לימוד חובה בכל הנוגע למוסדות שבבעלות
רשות מקומית., לאור עמדת השלטון המקומי בעניין זה
י.
אם יוחלט על קביעת הסד ר כאמור
בהצעת הח
וק שלפנינו, עליו לכלול התייחסות
בין היתר ל
חומרת המעשים
(האם שיחת מסדרון בין שני עובדי שירות בבית
)?הספר מהווה עילה לשלילת תקציב ,מש ך הזמן בו ננקטו מעשי ההזדהות
והתמיכה ,
מודעות הנהלת
המוסד
( לקיום המעשים במקרים
מסוימים
ניתן להניח
ש)הנהלת המוסד היתה מודעת ,היקף ההשפעה על תלמידים ,
האם ננקטו צעדים
על ידי הנהלת
המוסד
כנגד תומכי הטרור וכן מתן אפשרות לתיקון ליקויים לפני
.)שלילה מוחלטת של התקציב (הסדר מדורג
יא.
נושאים נוספים שהוועדה קבעה שתדון בהם בעת הכנת הצעת החוק לקריאה
השנייה ולקריאה השלישית:
1.
ה אפשרות לקיים בדיקות ביטחוניות מטעם שירות הביטחון הכללי לעובדי הוראה
כדי לשלול את קיומה של תמיכה בטרור
2.
הוספת שיקול בדבר קיומה של חומרה מיוחדת בשל היות העובד עובד הוראה
להחלטת המנהל הכללי על פיטוריו של עובד כאמור לפי חוק חינוך ממלכתי או
שלילה א ,ו אי־מתן אישור העסקה כאמור לעובד חינוך לפי חוק פיקוח על בתי ספר
וכן הוספת מנגנון של אישור היועץ המשפטי לממשלה לביצוע פעולות כאמור על
;ידי המנהל הכללי
3.
קביעת תבחין להחלת ההוראות שנקבעו לעניין עובדי חינוך בסעיף16
לחוק פיקוח
על בתי ספר גם על
עובדי שירות (
,מזכיר, שרת
ת
ומך הוראה וכיו"ב)
;
4.
צמצ ום ההוראות של שלילת הודעה מוקדמת לפיטורים בחוק חינוך ממלכתי ושל
ביטול אישור העסקה לפי חוק פיקוח על בתי ספר, כך שיחולו במקרים של הרשעה
בעבירת ביטחון או בעבירת טרור בלבד, ובמקביל שקילת הוספת סעיף שלילת
.פיצויי פיטורים במקרים אלה