חומר רקע

1 "כ ו שבט תשפ"ד 05 פברואר2024 לכבוד ח"כ יוסף טייב, יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט חברי ועדת החינוך התרבות והספורט הנדון : הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה) התשפ"ד– 2024 לקראת דיוני הוועדה בהצעת החוק שבנדון, בנוסח שעבר קריאה ראשונה במליאת הכנסת בשבוע שעבר, נבקש להביע בפניכם את התנגדותנו להצעה בנוסחה הנוכחי ו עיקרי הטעמים לה . מבוא : מטרת ההצעה, כמתואר בדברי ההסבר: "להתמודד עם תופעה המתקיימת בבתי ספר שמתקיימים או מתאפשרים בהם גילוי הזדהות של עובדי הוראה ולעתים גם של הנהלת בית הספר, עם מעשי טרור או תמיכה בהם." לשם כך מוצע בהצעת החוק לשלב הוראות דומות בחוקים המסדירים פעילות של מוסדות חינוך, תקצוב והעסקת עובדי הוראה: חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג– 1953 ; חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט– 1969 ; חוק לימוד חובה, התש"ט – 1949; חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג 1964 וכן חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודים, התשס"ח– 2008 . ,אין כל מחלוקת כי המאבק בטרור, בארגוני הטרור בחברים בארגונים הטרור ו ב מי שמביעים הזדהות עם אלה ועם מעשי טרור, הוא מאבק חשוב מן המדרגה הראשונה שיש להקצות לו את מלוא המשאבים הנדרשים . חוק המאבק בטרור, תשע"ו– 2016 (להלן– )חוק המאבק בטרור כבר כיום מעמיד את מלוא הסמכויות והכלים .לצורך מאבק זה בנוסף להסדרים לפי ה ,חוק בידי משרד החינוך מצויות סמכויות מגוונות ורבות, מנהליות .ומשמעתיות, שיש בהן כדי להבטיח את ההתנהלות התקינה והראויה של מוסדות החינוך ,לפיכך אין כל צורך בהסדרים נוספים כדי להבטיח את ההתנהלות התקינה והראויה בהקשרים של שמירה על הב י .טחון ומניעת טרור הצעת החוק מבקשת ליצור הסדרים חיצוניים לחוק המאבק בטרור שאין בהם כדי לשרת באופן ממשי את המאבק הראוי בטרור , אלא לעשות שימוש בו כעלה תאנה על מנת לקדם משטר מאיים של סתימת פיות ופוליטיזציה במערכת החינוך . החוק המוצע טומן בחובו ,השלכות קשות ומאיימות על מדיניות החינוך על הזכות לחינוך של תלמידי ישראל ו על מעמד המורה , באמצעות איום בשלילת תקציבים ובפיטורי מורים בשיקול דעת מנהלי ופוליטי. הק שיים בהצעת החוק בנוסחה הקיים ממוקד ים באלה : א. הסמכת ראשי משרד החינוך לקבוע באופן עצמאי מהי הזדהות עם טרור: ליבת הצעת החוק מקימה סמכות עצמאית לשר החינוך ולמנכ"ל משרדו לפרש את ההוראות והמונחים המגדירים הזדהות עם טרור ולהחילן על מקרים שבפניהם. הם אינם נדרשים להסתמך על הליכים לפי חוק המאבק בטרור או על פרשנות שנקבעה למונחים לפי אותו חוק. נוסח ההוראות המקימות "עילת הזדהות" עושה שימוש חלקי בנוסחים מתוך חוק המאבק בטרור, תוך הרכבת ם .לכלל הסדרים חדשים הצעת החוק אמנם מפנה אל חוק המאבק בטרור ל צורך "הגדרת מונחים "ארגון טרור "ו"מעשה טרור, אך היא מותירה את פרשנותם בידי ראשי משרד החינוך ,בלבד ומבדלת אותם מן המשמעות והפרשנות שיוצקים להן ה גורמים המוסמכים לפי חוק המאבק בטרור ו גורמי אכיפת החוק ומערכת המשפט . ב. הסדרה ייחודית לתחום החינוך לעניין איסור הזדהות עם טרור , נפרדת , נרחבת ושונה מחוק המאבק בטרור: ההתנהגויות המקימות עילה להטלת הסנקציות על פי ליבת ההסדר שבהצעת החוק שונות בנוסחן מנוסח ההתנהגויות האסורות לפי חוק המאבק בטרור ורחבות מהן במידת משמעותית . ההצעה מסמיכה את שר החינוך ואת מנכ"ל משרד החינוך להורות על קיצוץ תקציבים, לפטר מורים או להורות על פיטורי מורים, לפי העניין , על סמך הסדרה ייחודית החורגת מן ההסדרה הכללית ,דבר היוצר איום ממשי על חופש הביטוי וחופש העיסוק של עובדי הוראה ועל זכות ה חינוך של ילדים בישראל: (1) לפי חוק המאבק בטרור, הזדהות עם ארגון טרור כשלעצמה אינה עבירה - חוק ה מאבק ב טרור כולל איזונים פנימיים בהגדרת האיסורים והעבירות", כך ש"הזדהות, שבח או עידוד של ארגון טרור או של מעשה טרור ל כש עצמם אינם בגדר עבירה .ה זדהות עלולה לעלות כדי עבירה פלילית אך ורק אם מתקיים בה גם יסוד מחמיר: אפשרות ממשית שהזדהות זו תגרום לעשיית מעשי טרור או ל עבירות אחרות לפי חוק הטרור - או- אם ההזדהות נעשית בפומבי ומתוך כוונה להזדהות עם ארגון טרור . אלה הם מבחנים מחמירים שמחייבים הכרעה בשאלות של אחריות פלילית , והם לא קיימים בהצעת החוק . מבחנים אלה נקבעו בחוק המאבק בטרור לאור האיזון הנדרש בין שמירה על הבטחון ובין חופש הביטוי . עבירות הביטוי הן מהעבירות העדינות והמורכבות ביותר בדין הפלילי הדורשות מומחיות ייחודית ו לאורך שנים עוצבו בעניינן דינים שמתווים את שיקול הדעת של גורמי התביעה באשר להגשת כתבי אישום ואת הכרעת ה.דין בבתי המשפט לא כל ביטוי מקומם, או מרגיז הוא ביטוי אסור. גם אמירות שנויות במחלוקת מוגנות בחברה דמוקרטית . (2) העדר אישור של היועץ המשפטי לממשלה - לפי חוק המאבק בטרור , כל הגשת כתב אישום בעבירות ביטוי מחייבת אישור מוקדם של היועץ המשפטי לממשלה , קרי שיקול הדעת של התובע הכללי של מדינת ישראל. בכך מושגות מספר מטרות: שליחת מסר לפיה שימוש בעבירות ביטוי היא מעשה שנעשה לאחר שיקול דעת וה י וועצות בגורמים הבכירים ביותר שלהם ישנה מומחיות מיוחדת בעבירות אלה; אחידות במדיניות ומניעת אישומים שרירותיים; מניעת שימוש בעב י רות ביטוי לרדיפה פוליטית ו ל .השתקה הצעת החוק אינה כוללת כל דרישה לאישור היועץ המשפטי לממשלה ובכך מאפשרת פגיעה קשה : היא מאפשרת רדיפה פוליטית בעקבות ביטויים גבוליים, ללא שיקול דעת של גורמי המקצוע המומחים לתחום ובלא התאמה למדיניות הכללית בנושא התבטאויות דומות . ג. יצירת מסלול מנהלי, בלתי תלוי בקיומם של הליכים פליליים לפי חוק המאבק בטרור : ההתנהגויות ה אסורות לפי חוק המאבק בטרור מובילות ל הליכים פליליים ה מתקיימים בידי גורמי האכיפה, נבחנים בידי ג ורמים משפטיים ומוכרעים בבתי .משפט לא זו בלבד ששר החינוך ומנכ"ל משרדו אינם אמונים מתוקף תפקידם ותחומי האחריות שלהם על ענייני בטחון ו לא זו בלבד ש מדובר בסוגיות מורכבות ורגישות שההכרעה בהן מחייבת הסתמכות על מידע בטחוני ו על ראיי ה כוללת שאינה נתונה להם , אלא ש הצעת החוק קובעת כי שר החינוך ומנכ"ל משרדו יפעלו ב מסלול מנהלי נפרד.בסוגיות אלה ד. מסלול מנהלי המתמקד בהתבטאויות מסוג מסוים בלבד פוגע בחופש הביטוי, ויוצר חשש ל פוליטיזיציה: ההתנהגויות המקימות עילות להטלת הסנקציות מתמקדות בפעולות של ביטוי ("גילויי הזדהות", "פרסום" של קריאות, של דברי שבח או אהדה, "תמיכה"), בלוויית במונחים עמומים וכלליים נוספים (כדוג' שבמוסד "מתאפשרים" גילויי האהדה). התוצאה היא הפקדה של שיקול דעת מנ הלי רחב במיוחד בתחום הרגיש ביותר של חופש ביטוי - בידי גורמים פוליטיים: השר והמנכ"ל. המנכ"ל הוא אמנם בעל התפקיד המנהלי הבכיר ביותר אך בה בעת גם נושא במשרת.אמון מטעם השר ה. יצירת מסלול מנהלי, המבקש לעקוף את ההליכים משמעתיים המעוגנים בדין הקיים : ההליכים המוצעים מבקשים ליצור מסלול עוקף גם לדיני המשמעת ולהליכים על פיהם . הדין המשמעתי נ ועד להבטיח את האינטרסים לקיום ראוי של מערכת החינוך באמצעות ,הליכים הוגנים תוך הגנה מפני פוליטיזציה, מפני פגיעה בשיקול הדעת המקצועי של המורים ו הגנה על זכויותיהם של המורים לחופש עיסוק ולחופש ביטוי. אין מקום לקביעת מסלול מנהלי ה ,עוקף אותם ה מתיר סנקציות כבדות ואינו קובע הליכים מתאימים ל הגנה על אלה העלולים לה י.פגע ו. השלכות הרסניות על מערכת החינוך : החקיקה המוצעת אינה מתיישבת עם ואף סותרת את מטרות החינוך כפי שהן מפורטות בחוק חינוך ממלכתי ואת היכולת .להגשים אותן הפקדת סמכויות ייחודיות כמוצע בידי מנכ"ל משרד החינוך (לענ י ין פיטורין או השעיה) ובידי השר (לעני י)ן הגבלת תקצוב או ערר על פיטורין, בהליכים מנהליים, שאינם מותנים בקיומו של הליך פלילי כלשהוא, היא בעלת משמעות הרסנית כלפי מערכת החינוך , כפי שיורחב להלן . ההסדרים המוצעים מתווספים להסדרים הקיימים ממילא בנושא ח ופש הביטוי של עובדי הוראה1, העלולים להוביל לפגיעה חמורה ובלתי מידתית בחופש הביטוי של עובדי הוראה, לפגיעה אישית בזכויותיהם, לחשש מפני רדיפה פוליטית וכן לפגיעה קשה מאד ביכולת לקיים הוראה .סדירה, לימודים ואווירה חינוכית בבתי הספר 1 דוגמאות: חוזר מנכ״ל ״התכנית הלאומית ללמידה משמעותית- השיח על נושאים השנויים במחלוקת״ ( 2016 ) האוסר על מורים לשלול את הלגיטימיות של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית״, את מוסדותיה הממלכתיים, וכן להשמיע ביטויים הסותרים את מטרות החינוך הממלכתי; סעיף22 לנוהל הפיטורין בתקנות שירות עובדי החינוך העל יסודי, הקובע ״עבירה מוסרית״, המוגדרת בין היתר כגילויי .חוסר לויאליות לעם ולמדינה ומשימותיה, בישראל ובתפוצות״ ז. סמכויות שלילת תקציבים והפגיעה הבלתי מידתית הטמונה בהם : הסמכות המוצעת להגבלת מימון או שלילתו על פי שיקול דעת השר היא יוצאת דופן ,בהשלכותיה על מוסדות חינוך על העסקת מורים ועל ,מימוש זכות התלמידים לחינוך ללא הצדקות מתאימות והליכים סדורים . הסדרים נוקשים ובעייתיים כמו סעיף32 לחוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט– 1969 או סעיף3 ,ב לחוק יסודות התקציב התשמ"ה- 1985 ("חוק הנכבה"), שעניינו באפשרות המנהלית לשלילת תמיכות בו מוסמך השר לקבוע שלילת תמיכות , אבל רק לאחר הליך מנהלי סדור שבמרכזו חוות .דעת של צוות מקצועי בראשות היועץ המשפטי של משרד האוצר אם תתקבל הצעת החוק, היא תאפשר איום ב פגיעה קשה בכלל תלמידיו ועובדיו של מוסד חינוך, לרבות בעצם הזכות לחינוך, על יסוד שיקול דעת פוליטי לגבי התקיימות תנאים עמומים ורחבי ם (דוגמת "שבמוסד מתאפשרות" ההתבטאויות) ובלא שנדרש היה להשתכנע .במעורבותם של הנפגעים הרבים הסנקציות שניתן להטיל לפי הצע ת החוק על מוסד חינוכי ללא הוכחה של אחריות שלו למעשים שנעשו היא למעשה ענישה קולקטיבית ללא אשמה, המוטלת הן על המוסד עצמו והן על מי שנזקקים לו. ענישה כזו נוגדת .מושכלות יסוד של מדינה מתוקנת :קשיים מרכזיים נוספים, לקראת המשך הדיון בהתאם לאמור בדברי ההסבר, ברקע החוק התייחסות קונקרטית למוסדות חינוך במזרח ירושלים וכן פירוט של סוגיות משמעותיות .שנותרו לדיון לאחר הקריאה הראשונה קשיים מרכזיים נוספים מתעוררים נוכח אלה : א. אמיתות ה כלליות של ההצעה והחלתה על כלל ,מוסדות החינוך גילויי הזדהות עם טרור והתבטאויות אסורות - דברי ההסדר להצעות החוק מפנים לתופעה אשר נטען ."כי מתקיימת "על פי רוב בבתי הספר במזרח ירושלים לעומת זאת, כפי שהוצג בוועדה, הצעת החוק מבקשת לחול על כלל עובדי ההוראה והמוסדות הנתונים .לפיקוח במדינת ישראל כאמור בפתיח דברינו, אין מחלוקת על חשיבות האכיפה של עבירות על חוק המאבק בטרור , נדרש להפנות תופעות כאמור לטיפול הגורמים המוסמכים לפי חוק המאבק בטרור , ו אין לקבוע הסדרים נפרדים וייעודיים לתחום החינוך בעני י ן התבטאויות. ,ככל שבכל זאת מקודמת החקיקה יש לבחון את הצדקת ההוראות שיכללו בה והשפעותיה ן ולהבטיח כי יתקיים בפועל שוויון בתחולת החוק , וב אכיפ ה שוויונית שלו על כלל מוסדות החינוך, לסוגיהם השונים, ו על כלל מורי .ישראל במוסדות השונים וסוגי הבעלויות ,החשש כי ההצעה היא בעלת אופי מפלה מגמתי וחד צדדי ,מתעצם נוכח ההתמקדות בהתבטאויות מסוימות בלבד וה י מנעות מ החלת ה סמכו יות גם לגבי התבטאויות אחרות שאסורות לפי הדין הפלילי ובראשן .הסתה לאלימות, הסתה לגזענות והסתה להשמדת עם ב. האפשרות לקיים בדיקות ביטחוניות מטעם שירות הבטחון הכללי לעובדי הוראה כדי לשלו ל את קיומה של תמיכה בטרור , כמצוין בדברי ההסבר – נבקש להקדים ולהעיר לגבי תקינות הליך החקיקה בהקשר זה . הסמכה בחקיקה ראשית של השב"כ להיות מעורב בנושאי חינוך ולפגוע בזכויות אינו "נושא "משני ואינו מתאים לדיון רק בהכנה לקריאה שניה ושלישית : (1) פיקוח ה שב"כ על תחום החינוך מתייחס לכלל מערכת החינוך והמורים ומוסיף נדבך נוסף המאפשר פגיעה .בזכויות עובדי הוראה השב"כ היה מעורב בענייני חינוך בהקשר לפיקוח על אנשי חינוך בחברה הערבית עד לשנת 2009 . 2 פיקוח זה נזנח .כיוון שלא היה לו ביסוס בחוק ההצעה הנוכחית מבקשת להשיב מעורבות זו בחקיקה ואף להרחיב את תחומי פעולתה .וסמכויותיה (2) הסמכת השב"כ לפעול בתחום זה מעוררת קושי גם עבור השב"כ באשר היא פוגעת ביכולתו למלא את תפקידיו בהתאם לסמכויותיו המנויות בסעיף7 לחוק שירות הב י טחון הכללי, התשס"ב- 2002 . יש בה כדי להפוך אותו לקבלן של מידע עבור גופים אחרים באופן שאינו משרת את מטרתו העיקרית ומסיט אותו מתפקידו הבסיסי, מסדרי העדיפויות שלו, ופותח פתח להפניית דרישות כלפיו ,בעיקר .לקבלת מידע ממאגריו השב"כ הוסמך לנהל מאגרי מידע .לשם מטרה מאוד ספציפית של סיכול טרור אם המאגר משמש ל גופי ממשלה אחרים ,לשם פעולה נגד "אידאולוגיה" ולא רק נגד מעשים או הזדהות העומדת במבחנים המחמירים של החוק למאבק בטרור, הופך השב"כ לזרוע העוסקת ב אידיאולוגי ה ו נפגעת יכולתו למלא את תפקידו בהתאם ל מטר ו ת שקבע לו .המחוקק ג. הפגיעה במערכת החינוך– בתפקוד החינוכי ובמעמד המקצועי של המורים הצעת החוק בנוסחה עלולה כאמור לפגוע בתפקיד החינוכי של המורים ובמעמדם .המקצועי, ולהעמיק מגמות קיימות המערערות את מעמדם של המורים נוכח מרכזיות 2 'הלל כהן, ערבים טובים, עמ180 - 169 . ההליך החינוכי, ראוי להרחיב בעניין הפגיעה הקשה הצפויה למערכת החינוך כתוצאה :מקידום הצעת החוק אחד המרכיבים המרכזיים בעבודת המורה בחברה דמוקרטית הוא היכולת להיות גורם המסייע לתלמידים להבין את המציאות בה הם פועלים ולהעניק להם כלים לחשיבה עצמאית וביקורתית, תוך היכרות עם מגוון דעות והבנה של נקודות מבט שונות בחברה .הישראלית ( חוזר המנכ"ל הוראת קבע2016 ) אודות השיח השנוי במחלוקת מגדיר את הצורך בדיון בנושאים מורכבים ושנויים במחלוקת כחלק בלתי נפרד מהעבודה החינוכית ואף מעודד עיסוק זה תוך אחריות חינוכית ושמירה על החוק. הצעת החוק מערערת :הנחיות אלו מן הטעמים הבאים מחקרים ומסמכי מדיניות לאורך השנים מתארים את הקושי של מורים לעסוק בנו שאים אקטואליים במסגרת בית הספר מחשש למעמדם .המקצועי הצעת החוק תשמש כגורם מרתיע נוסף, בעל "אפקט מצנן" ותחזק את הנטייה "הקיימת בקרב עובדי הוראה ל"צנזורה עצמית3 . זאת, מחשש שמא יהיה מי שיפרש את עצם הדיון בכיתה כבסיס להזדהות ו/או הסתה ו/או תמיכה במעשה טרור על פי לשון .ההצעה המוצעת ד. הפגיעה המיוחדת הצפויה למערכת החינוך ב חברה הערבית: השלכות קשות טמונות בהצעת החוק בכל הנוגע למורים בבתי הספר בחברה הערבית (בכלל, ו במזרח ירושלים .)בפרט החינוך בחברה הערבית פועל לאורך השנים תחת פיקוח יתר הן על תהליכי ההוראה והן על תכניות הלימודים , בין היתר על חשבון ת פיסת עולם פדגוגית .4 החינוך הערבי בישראל גם אינו זוכה לאוטונומיה מנהלתית ופדגוגית והמורים פועלים תחת מגבלות רבות במה שנחזה כ חשש לאפליה על בסיס פוליטי5. הצעת החוק 3 ראו: עמבר , אפרת, ורד, סולי ובר טל דניאל (2019) בין פתיחות לדבקות: ביטויים של צנזורה עצמית בהוראת ההיסטוריה במערכת החינוך הישראלית .עיונים בחינוך: כתב עת למחקר בחינוך19 - 17 , 'ע- 67 9 9 ( .; וגם הלפרין, עירן2016 ,) עמדות מורים והורים בנוגע לשיח השנוי במחלוקת בכיתה. דו"ח מחקר .פורום דב לאוטמן למדיניות חינוך 4 תכניות הלימודים בבתי הספר במגזר הערבי מבטאות את תפיסת הרוב היהודי ,מונע ות לא פעם מהנחות מוצא הקשורות בביטחון הלאומי ושאינן נובעות בהכרח מתפיסת עולם פדגוגית . ,עראר, חאלד ( .אבראהים, פאדיה2016). בסבך הציפיות הסותרות: אסטרטגיות לחינוך לזהות לאומית ערבית - פ לסטינית בבתי ספר ערביים בצפון ישראל' . ,גילוי דעת10 , 136 - 101 . :וגםPinson, Haleli & Agbaria, Palestinian Teachers Civicize - Citizenship: How Do Arab Ayman (2019). Navigating Israeli Their Pupils? RACE ETHNICITY & EDUCATION . 5 ( ארליך רון, רקפת, וגינדי, שחר2021 ). להטוטנות ומיקוח– התמודדות מורים ערבים בישראל עם .דרישות סותרות במת דיון , גיליון67 ביטאון מכון מופ"ת( ,); וגם: אגאבריה, איימן (עורך2013 .) :הכשרת מורים בחברה הפלסטינית בישראל .פרקטיקות מוסדיות ומדיניות חינוכית:תל אביב .רסלינג עלולה להגביר את תחושת הניכור של המורים הערבים וכך גם את הצנזורה העצמית .הרבה שהם כבר מפעילים בחיי היום יום בבית הספר המחשות לכך ניתן למצוא ב דגשים של ה שיח הציבורי והתקשורתי מאז אירועי .השבעה באוקטובר הבעיה של מתן סמכות לגורמים מנהליים ופוליטיים מועצמת בשל העובדה שהמושגים ;"אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עימו" הם ביטויים עמומים ולעומת זאת ההתבטאויות החשודות אינן בהכרח חד- .משמעיות וניתנות לפרושים שונים כך, במקרה של התבטאויות בחברה הערבית הר י שמלאכת הפרשנות מחייבת שליטה בשפה הערבית והתמצאות ורגישות תרבותיות. גדול החשש שביטויים שחורגים מן הקונצנזוס היהודי בישראל, יתפסו ויתויגו כביטויים מסיתים למרות שאינם כאלה. בכך .כרוכה פגיעה קשה במיוחד בחופש הביטוי הפוליטי של המיעוט לפני סיום חשוב עוד להדגיש כי ההגנה על זכויות מיעוטים בחברה דמוקרטית הוא עניין .מרכזי, ואינו מוגבל לזכויות החברה הערבית החשש ות שהועלו לעיל רלבנטיים ליחידים וקבוצות שאינם נמנים על הרוב, ובכלל זה לבעלי דעות החורגות מן הקונצנזוס שאינם .נמנים על מיעוט לאומי לסיכום : א. חוק המאבק בטרור, תשע"ו– 2016 , קובע עבירות והליכים להעמדה לדין בתחום המאבק בטרור, וב הם איסורים על הזדהות עם א ר גון טרור או מעשי טרור , בתנאים מחמירים .איסורים אלה חלים על כלל האוכלוסי י ה ויש לאכפם על ידי הגורמים המסמכים לכך בחוק המאבק בטרור, בהליכים פליליים , ואין ליצור מערך ייעודי וייחודי למערכת החינוך . ב. כפי שנטען על ידינו גם בהקשרים עקרוניים אחרים, רגישותו המיוחדת של חופש הביטוי וחיוניותו המרכזית לקיומה של חברה דמוקרטית, מחייבים כי הסדרים המגבילים את חופש הביטוי ומחייבים פרשנות של ביטויים, לא יופקדו בידי גורמים מנהליים, אלא שהסדרתם ואכיפתם יוותרו בתחום הפ .לילי ג. ככל שקיים חשש לגילויי הזדהות עם טרור במערכת החינוך יש להפנות תלונות למשטרת ישראל. על נקיטה בהליכים מנהליים בגין עבירות ביטוי להיעשות רק על יסוד הליכים פליליים שננקטו. יש להסדיר בכל מקרה חובת התייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה, ובמקרים המתאימים גם עם הוועדה המייעצת לפי חוק המאבק .בטרור ד. החוק המוצע יאפשר ל גורם פוליטי לקבוע פרשנות של הסדרים בתחומי הביטוי והבטחון, ללא שיש לו מומחיות וללא מחוייבות כלשהיא לפרשנות ההסדרים הפליליים באותו הקשר ולפרשנות של הגורמים המקצועיים וגורמי אכיפת החוק לגביהם. פרשנות זו של הגורם הפוליטי עלולה להוביל ל פיטורין של עובדי הוראה או ל מניעת תקצוב ממוסד חינוכי שלם, שחומרתם והשלכותיהם אינם פחותים מענישה פלילית . ה. החוק המוצע עתיד ל אפשר סימון ורדיפה של עובדי הוראה על בסיס פוליטי ואידאולוגי , פוליטיזציה של מערכת החינוך ,ליצור פ גיעה חמורה במוסדות חינוך , במעמדם המקצועי של עובדי ההוראה , להחמיר את הצנזורה העצמית וליצור אפקט מצנן משמעותי . מצב זה עתיד להעמיק את תחושות הניכור ו הבדידות של עובדי הוראה ו לפגוע אנושות באפשרות לקדם תרבות שיח חינוכי , לרבות דיון וליבון מחלוקות הרצויים בחברה דמוקרטית. ו. יש חשש כי ההצעה עתידה לפגוע במיעוט הערבי , מכוונת בעיקר כלפיו, עתידה לגרום .לניכור ואיבה בתוכו כלפי המדינה ולפגוע ביחסים בין שני העמים העובדה שאנו מצויים כעת בתקופת חירום מעצימה את חשיבות ההגנה על עקרונות יסוד אלה. נדרשים ביתר שאת בתקופת חירום שבה הרגישות גבוהה במיוחד וקיים חשש מנטיית יתר של השלטון להגביל ביטויים ואוירה כללית של חוסר סובלנות. יש להקפיד על שמירת איזונים וזכויות, אפשרות הבעת דעה וביקורת, אכיפה שוויונית של איסורים והגבלת האכיפה למצבים בהם צפויה באופן ממשי סכנה בשל האיו .מים בברכה, ד"ר תמי הופמן עו"ד עדנה פישר הראל ד"ר עמיר פוקס עמיתת מחקר עמיתת מחקר חוק ר בכיר ראשת התכנית למדיניות חינו ך לדמוקרטיה ראשת התכנית לאתי קה שלטוני ת ומאבק בשחיתות התכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים