חומר רקע
ד"ר משה בקר
תחבורה ובטיחות בדרכים
DR. MOSHE BECKER
יועץ מדעי והנדסי
Transportation & Traffic Safety
Sci. & Eng. Consultant
----------------------
----------------------------------------------------------------------------------
--------------------------------
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
-----------------
----------------------------------------------------------------
'כתובת: רח אוריאל אופק8
,
,הרצליה
4647007
-
Address: 8 Uriel Ofek St. Herzliya, ISRAEL 4647007
:טל09-7890954
M/ Phone:
0522690232
Email: [email protected]
:פקס7890955
- 9(0
)
972
Fax:
-
--------------------------------------------------------------------
------------------
--------------------------------
---------------------------------------------------------------------------------------------------
----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
8.2.2024
'לכב
ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה, הכנסת
ח"כ בועז טופורובסקי , יו"ר
ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, הכנסת
חברי ועדת הכלכלה , הכנסת
נכבדי
:הנדון השגות והצעות בהתייחס להצעת החוק1478
מ6.12.2021
לגבי "הפרות תעבורה מינהליות" התשפ"ב-
2021
בהמרת ההליכי
ם הקיימים לגבי עבירות תעבורה המטופלות
לפי נוהלי המשפט הפלילי ל"הפרות תנועה" לטיפול בהליך מינהלי
א. רקע
.א1
.עיקרה של הצעת החוק
היא להפוך חלק ניכר מעבירות התעבורה המופיעות בפקודת התעבורה במסגרת
המשפט הפלילי
, כאלה המטופלטת במערכת המשפט כ "עבירות ברירת משפט " ובעיקרן עבירות שהסנקציה לגביהן
.היא עבירות "קנס כספי", ל"הפרות תעבורה" שיטופלו במישור המינהלי
.א2
. מהלך זה נעשה עקב "הצפת" בתי הדין לתעבורה בלמעלה מ80,000
תיקי המוגדרים במסגרת המשפט הפלילי
(וזאת במסגרת הגשת למעלה ממיליון דוחות תנועה מידי שנה), הצפה, שגו רמת ל"סתימת מערכת בית הדין
."לתעבורה
.א3.
הצעת החוק מבוססת על "ההמלצה העקרונית" של "הצוות הבין משרדי לבחינת סמכות הדיון בעבירות
תעבורה מסוג "ברירת משפט" בראשות כב' השופט אביטל חן, וכב' השופט אינאס סלמה, לפיה יש לקיים "הפיכת
"עבירות תעבורה מסוג "ברירת משפט ל"הפרות תעבורה", שיטופלו במישור המינהלי ולא במישור הפלילי.המלצה
:זו במסגרת יתר ההמלצות שניתנו התבססה בין היתר על מסמך בנושא
"אכיפה לא-
פלילית של עבירות תנועה–
"מחקר השוואתי ,שנערך עבור הנהלת בתי המשפט ע"י "חב' בין-לאומית
ליעוץ מדיניותLexidale
"
והוגש במרץ
2019
.
.א4
.אין ספק שהעברת כ-
300
תקנות תעבורה מתוך כ-
500
תקנות
"המופיעות ב"בפקודת התעבורה , שעוסקות
,בנורמות המחייבות את המדינה ואזרחיה
,מהמשפט הפלילי למשפט המינהלי
(ובכלל זה את מערכת התנועה
ואמצעיה, התשתית התחבורתית והתעבורתית, כלי הרכב למיניהם, ומשתמשי הדרך למיניהם, וכמו כן את
,)המוסדות והארגונים המעורבים בה ,העברה שכזו
מהווה מהפכה של ממש בכל הקשור למערכת האכיפה . העברה
זו תהיה תהליך שעלולה לסבך את המצב הקיים, הבעייתי בכל מקרה, ולכן, חשוב ש ,השינוי יערך בזהירות
.הדרגתיות ובקרה מלאה
.א5. כמי שהיה מעורב לאו רך השנים גם בהליכי החקיקה בממשלה ובכנסת (חתן פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים
בתחום זה1990
), בעיסוק בבטיחות בדרכים ובמניעת תאונות דרכים, במחקר וחקירת תאונות דרכים ובהופעה
כמומחה בבתי המשפט בנושא זה וגם כמרצה לקציני משטרה בכירים ושופטי תעבורה בהשתלמויות שלהם לא ורך
.שנים רבות, אני מרשה לעצמי להתחלק בידע ובתובנות שהצטברו אצלי בהתייחס להצעת החוק הנדונה
ב. השגות לגבי הצעת החוק
.ב1
.
:השגה ראשונה
ההצעה
חוטאת לנושא
,הנדון באי התייחסותה לשאלת השפעתה על הגברת הבטיחות
:בדרכים ומניעת תאונות הדרכים וחומרתן
ההצעה עוסקת
בעקר
ה בנסיון להקל את העומס האדמיניסטרטיבי
על
מערכת בתי המשפט, קיצור ההליכים, והפחתת ה"חיכוך" בין מערכת האכיפה ומשתמשי הדרך. אין ספק שמתן
למעלה ממיליון דוחות תנועה לציבור מדי שנה, מעמיד את חוקי ותקנות התנועה לעימות המשפטי הגדול ביותר בין
משתמשי הדרך, ובעיקר הנה גים, ובין מוסדות המדינה ומערכת האכיפה. במיוחד כשנושא זה מצוי בקונטקסט של
.המשפט הפלילי
מערכת האכיפה הינה מרכיב אחד מתוך מספר מרכיבים שבאים להסדיר את
:המטרה העיקרית שהיא
הגברת
הבטיחות בדרכים ומניעת תאונות הדרכים והפחתת חומרת
ן ונזקיהן
. כמערכת, נושא האכיפה הו א בעייתי ביותר
בהערכת יעילותו ועל כך מובאת סקירת ספרות מקצועית תמציתית בהמשך. מכאן, שאם הצעת החוק איננה יוצאת
מתוך יעדים מוגדרים של הגברת הבטיחות ומניעת תאונות הדרכים, אלא מתוך כוונה ליעל את המערכת המשפטית
העוסקת באכיפת החוק באמצעות מערכת המשפטת אנו עלולים
להמצא במצב שבו כל "המהפכה" שתתבצע
.בעקבות מימוש הצעת החוק, תסתיים כ"ברכה לבטלה"!!!. הצגת סימני השאלה בנושא מובאית בסעיפים הבאים
2
.ב2
:. מערכת האכיפה ומרכיביה
מערכת האכיפה במערכת התעבורה באה להחדרה והפנמה של נורמות התנהגותיות ותיפקודיות שמכוונות להסדיר
ולה גביר את הבטיחות בדרכים ולמנוע את תאונות הדרכים והפחתתי חומרתן. מערכת זו הפועלת בעיקרה בהשפעה
על "הגורם האנושי" מצויה בצד3
:"מערכות נוספות המטפלות באותו "גורם מערכת החינוך, מערכת ההדרכה
.והרישוי", ומערכת ההסברה מערכת האכיפה היא המערכת היחידה שמקיימת "סנקצי ות עונשיות", כאשר ציבור
משתמשי הדרך לא מקיים את נורמות ההתנהגות והתיפקוד הרצויות שנקבעות בחוקי התנועה ובתקנות התעבורה
הרלבנטיות. גם כך, היכולת להעריך את השפעתן של3
"המערכות המקבילות להשפעה על "הגורם האנושי , קשות
לחיזוי לטווח בינוני וארוך, אולם ביחס לכל א לה, מערכת האכיפה היא הבעייתית ביותר. נבחן את מערכת האכיפה
על מרכיביה ואת מקום ההצעה לשינוי ההתייחסות לעבירות התנועה במעבר הטיפול בהן מהמשפט הפלילי למשפט
:המנהלי
'להלן תרשים מס1
לתאור סכמטי של מרכיבי מערכת האכיפה , ההשפעה מתייחסת לשינויי התנהגות ותיפקוד
במע
רכת התנועה ו הערכת ההשפעה על
המעורבות בתאונות הדרכים:
'תרשים מס1: מרכיבי מערכת האכיפה אופן ומידת ההשפעה על שינויי התנהגות ותיפקוד ומניעת תאונות דרכים
מתרשים זה ניתן ללמוד כי המעבר
,המורכב מהגדרת החקיקה ותקנ
ות התעבורה , לפעילות המשטרה באכיפה
והשפעה על ציבור משתמשי הדרך ובמיוחד נהגי הרכב, ופעילות בתי הדין, בהשלמת גורם ההרתעה בפסיקה
וענישה, לשינוי התנהגות בדרך להיות בטוחה יותר, מהווה תהליך שבו ההשפעה על שינויי התנהגות ומניעת תאונות
הדרכים, מצוייה ברמת וודאות נמו.כה ביותר
.ב3
.הערכת ההשפעה הפוטנציאלית של ההצעה למעבר מ"פלילי" ל"מינהלי" ב
מערכת האכיפה ומרכיביה :
הצוות
הבין משרדי בראשות כב' השופט אביטל חן וכב' השופט אינאס סלאמה והמליץ על העברת הטיפול בעבירות
,תנועה מסוג "ברירת משפט", מהמישור הפלילי למישור המינהלי
כמו ,בא בהצעת החוק התבסס, כאמור, בין היתר
'על הדו"ח שהוכן ע"י חבLexidale. חברה בין-לאומית זו
ערכה אמנם מחקר השוואתי בנושא של אכיפה לא
פלילית של עברות התנועה ב6 מערכות
משפטיות שונות במספר ארצות, ברם, מחקר זה לא הביא שום ממצאים על
בחינת ההשפעה של שיטת המשפט (פ לילית או מינהלית) על שינויים במאפייני התנהגות הנהגים ומשתמשי הדרך
האחרים, וגם לא על ההבדלים בהקפי תאונות הדרכים וחומרתם, בהשוואת השיטות השונות. מכאן גם שעבודת
הצוות הבין-
,משרדי שהמליץ על הרביזיה, גם הוא לא התבסס על ממצאים על הצגת הבדלים בהתנהגות נהגים
והבד .לים בשיעורי התאונות במדגמי המדינות שנבחנו:המסקנה היא
שהכנסת בחקיקה
ל מעבר ממשפט פלילי
למשפט מנהלי, בנושא עבירות "ברירת משפט", עם כל המאמץ והמשאבים
המרובים
שיוקדשו לכך (כולל הקמת
" מערכת למשפט תעבורה מינהלי, שינוהל על פי רוב ב"זום" תקשורתי) עלול לעמוד בפני שורת שבורה" ולהגיע
.למסקנה שהיה במעשה המהפכני מעשה של "ברכה לבטלה. ומכאן מתחייבת מידת הזהירות
לצורך זה מובאת להלן סקירת ספרות מיקצועית תמציתית שמעלה את השאלות לגבי יעילות שיטת המשפט
והענישה, כשהמטרה היא שיפור הבטיחות ע"י שינוי לטובה של נורמות הנהיגה וההתנ הגות של הנהגים ומשתמשי
.דרך אחרים, למניעת תאונות הדרכים והפחתת חומרתן
חקיקה
ותקינה
שיטור
מאוייש
ואלקטרוני
דיווח שיטור:
ברירת משפט
או
הזמנה לדין
הליך
:משפטי
חייב
או
זכאי
:ענישה
- קנס
-
התליית
רשיון
-מאסר
הוצאה
לפועל
והפעלת
שיטת
הניקוד
אופן ומידת
ההשפעה
על ה תנהגות
תיפקוד
בטיחות
ותאונות
הרתעה מוגבלת
לשינוי התנהגות
במרחק ובזמן
ועל התאונות
אין מידע
מספיק לאבחנה
של
ההשפעה
הערכה :
ההזמנה לדין
יעילה יותר
הידע הקיים
לא מצביע על
יעילות
ההליך
המשפטי
הידע
הקיים לא
מצביע על
יעילות
חומרת
הענישה
השפעת מערכת
האכיפה
על
התנהגות ותיפקוד
משתמשי הדרך
במניעת תאונות
היא
ברמת אי-
וודאות גדולה
3
.ג1
סקר ספרות תמציתי להצגת כמה תובנות לגבי יעילות ההליך המשפטי במשפט התעבורה לשינוי התנהגות
:ולמניעת תאונות הדרכים
סקר זה הינו, כאמור, תמציתי בלבד ומובא בפרספקטיבה בזמן ובמקור מצד גורמ ים שונים בין שנת1966
,בארה"ב
ובין ידע מקצועי מצטבר בשנות ה2000
, בהתייחס לידע המצטבר לגבי השפעת שיטות משפט וענישה שונות
והשפעתם על מניעת תאונות הדרכים:), (רשימת מראי מקום עם הסבר תמציתי רלוונטי
1 . Little, Arthur D., Inc. “The State of the Art of Traffic Safety”, for the Automobile
Manufactures Association, Inc. Cambridge, Mass.: Arthur D. Little, Inc., 1966.
“Judicial Penalization: (p.257) “Fines and Jail sentences constitute by far the major response of a
court to a traffic violation. These two methods are also the most mechanistic and it can be argued
that they are the least effective”,”.
כלומר: בפרק "הענשה משפטית" מצוין בציטוט כי:"קנסות ומאסר הם התגובה המירבית לעברות התנועה וניתן
."לומר ששתי שיטות הענשה אלו הן הכי פחות יעילות
2. Leeming, J.J. “Road Accidents – Prevent or Punish?”London, Cassel & Company, Ltd., 1969.
Published in 1969, Road Accidents: Prevent or Punish? Is one of the most important books ever
written about road safety, and should be compulsory reading for everyone involved in the formulation
of road safety policy. Although it was written nearly thirty-five years ago, the attitudes and prejudices
J.J.Leeming describes are not only still with us, they have become even more entrenched.
כלומר, שם הספר מדבר בעד עצמו: "תאונות הדרכים-
מניעה או הענשה". רק בנתונים מבוססים ניתן לנקוט
מדיניות נכונה למניעת תאונות, ההליך המשפטי ללא בקרה בנתונים לא יביא את התוצאות הרצויות ולעתים יכול
.גם להזיק
'לימינג מוסיף (עמ197
בספר) "המחוקק אינו מוטרד מהשאלה
באם יש לתקנות השפעה כלשהי על
."התאונות
3. Evans Leonard. “Traffic Safety”, SSS Science Serving Society, Bloomfield Hills, Michigan
2004. In the 15th chapter of the 444P. book, named: “The dramatic failure of US safety policy” L.
Evans indicates in the “Summary and conclusions” ending that: “The uniquely powerful role of the
US legal system was central to the failure of US safety policy. Even if not at a conscious level, the
lawyer-controlled process favored measures that opened deep pockets for legal assault over measures
that saved lives.”
כלומר
לפי לאונרד אוואנס בספרו הבא בבקורת על הקונגרס האמריקאי (בפרק15
) על מהלכי חקיקה מסויימים
הקשורים בבטיחות בדרכים :
"
המדיניות החקיקתית של ארה"ב בנושא הבטיחות היתה מרכזית במחדל
הבטיחותי
).(שגרם לגידול בהרוגי תאונות הדרכים, מ.ב
, אף אם לא במודע, תהליך החקי קה שנשלט ע"י עורכי
הדין (בקונגרס, מ.ב.) העדיף אמצעים לפתיחת כיסים (העדפה כלכלית) לצורך הליכים משפטיים, על האמצעים
".להצלת חיי אדם
מבחינה זו, השיקולים לקיים את הרביזיה "המהפכנית", העברת השיפוט במערכת התעבורה למערכת מינהלית
"אוטומטית", תפחית את העומס על בתי המשפט לתעבורה, תעביר מסה גדולה יותר של נהגים שקבלו דוחות על
עבירות תנועה, למעמד של "משלמי קנסות", בהפחתת הסיכוי לברור משפטי של ביצוע עבירת התנועה ואובדן
ההשפעה של האפקט החינוכי המצוי בעמידה לדין. ההכנסות הכספיות מתשלום הקנסות, יגבירו את הכנסות
האוצר בסעיף.זה, אבל לא יתרמו להגברת הבטיחות בדרכים
4. R.Elvik, T. Vaa, “The Handbook of Road Safety Measures”, Elsevir Ltd. Oxford U.K. first
Ed. 2004. Chap. 8 “Police Enforcement and Sanctions”, indicates about Fixed Penalties: “The effect
on accidents of fixed penalties has so far not been quantified”…”The deterrent effect of fines can be
4
studied when the tarrifs for these are changed (increase in ticket fines)”…”A before and after study
did not find any changes in the number of speeders or in average speed as a result of the increased
tarrifs (Nilsson and Alberg, 1986). Even a new increase in the Tarriff in 1987 did not lead to
discernible changes in speed (Andersson, 1989)”. Other penalties, like “Driving license suspention”
has… “led to a reduction in the number of accidents of 17%. Presumabll, this effect applies to drivers
who had their licenses suspended”
כלומר, בעוד שהטלת קנסות על עבירות (במקרה זה מהירות מופרזת) ואף העלאת גובה הקנסות לא הביאה
להשפעת על ההתנהגות בשינוי מהירות הנסיעה וכן לא ניתן היה לגלות תוצאו .ת בהשפעה על שיעור התאונות
מאידך, המחקר הצביע על ירידה במעורבות בתאונות של נהגים שרשיונם נשלל בהליך משפטי רגיל לתקופה
.מוגבלת
5.
מ. בקר, ק. מנחמי, ש. הקרט,:
"מערכת השיטור להגברת הבטיחות בדרכים–
"סקר ספרות
(בסקירה של
98
( מקורות רלבנטיים מהעולם89) ן מיש( ראל9
.)
'פרסום מס80-5
, מרץ1981
, המכון לחקר התחבורה, המרכז
לבטיחות בדרכים, הטכניון
, חיפה .
בפרק2.2
בסקר צוין
"ב"בחינת הקשר בין אכיפה לתאונות : " למרות ששיעור התאונות משמש כאחד המדדים
העיקריים לבחינת יעילות האכיפה, הממצאים הבאים לבסס את הקשר בין אכיפה לתאו
נות אינם חד משמעי ".ים
וכן:" מתוך26
עבודות מחקר שנעשו לגבי בדיקת השפעת האכיפה על התאונות רק4
הראו מידה מסוימת של
וודאות שההפחתה בתאונות נבעה אמנם מהגברת האכיפה., במספר מחקרים בצפון אמריקה לא נמצא שגידול
במספר הדוחות במבצעי אכיפה השפיע על שיעור התאונות. ג
ם בב
ד
יקת המתאם בין עבירות תנועה מדווחות
.למעורבות בתאונות, ניתן לצפות למתאם חלש
בפרק2.4.5
(" :העוסק ב"השפעת האכיפה והענישה כגורם הרתעתי", ניתן לסכם את הנושא בשתי תובנות1
) אפקט
ההרתעה גובר ככל שההסתברות לאיתור העבירה גדל. האפקט מתחזק בעקבות ענישה המופעלת ב מהירות
ובהתאמה לעבירה. על פי טענת הקרימינולוגיםת אפקט ההרתעה נפגע באם ההרשעה והענישה אינם באים בסמוך
.לביצוע העבירה.לחומרת העונש לבדו יש השפעה מועטה (2)
יש להתחשב...ביחסי הגומלין שבין הסיכון
האובייקטיבי והסובייקטיבי להתפש ולהתבע לבין ההשפעה ההרתעתית של הע.ונש
6.
,מ. בקר, י. כהן
: "מדדים ועלויות להערכת הנזק הכלכלי
'של תאונות הדרכים לסוגיהן", דו"ח מחקר מס84-
58
אוגוסט1984
,
.המכון לחקר התחבורה, המרכז לבטיחות בדרכים, הטכניון, חיפה
ביעדי המחקר שהציג מסגרת כוללת ומפורטת של נזקי תאונות הדרכים במונחים כלכליים, נ אמר שהיעד המרכזי
...בהצגת המדדים והעלויות הוא לסייע לגופים העוסקים במניעת תאונות הדרכים וצמצום חומרתם ונזקיהם
בבניית התוכניות למניעה וסיוע לקביעת סדרי העדיפות להשקעה בטיחותית רציונאלית ולמניעת אותן תאונות
שנזקיהן הפוטנציאליים הם הגבוהים ביותר. מחקר זה הובי 'ל למחקר המשך המופיע להלן (מס7
) והמכוון בין
היתר ליישום המדדים ליעול מערכת האכיפה והשיטור ( פרק6
.)
7.
מ. בקר, י. כהן,: "אפשרויות יישום של מדדי
'נזק כלכלי של תאונות דרכים" דו"ח מחקר מס85-91
מרץ
1986
,המכון לחקר התחבורה, המרכז לבטיחות בדרכים, הטכניון., חיפה
פרק8
במחקר זה: "אפשרויות יישום מדדי העלות של נזקי התאונות להכוונת פעילות האכיפה והשיטור" משמש
בסיס למיון סוגי התאונות לפי סוגי העבירות הקשורות באירוע תאונה מסוג ספציפי, זאת כדי להתאים את פעילות
האכיפה לפי העבירות הנאכפות להשפעת אופטימלית על סוגי ה
תאונות הרלבנטיים המת רחשות במקום ובזמן
מוגדרים. מיון העבירות לפי הנזק הכלכלי הקשור בהן יכול לשמש את בניית התכנית להפעלה מדורגת בזמן, את
התכנית להעברת עבירות שונות מ"ברירת משפט" לתשלום קנס באופן מינהלי אוטומטי., נתוני הנזק הכלכלי
לאיפיון התאונות לפי מרכיב הע.בירה הרלבנטית מובאים בהמשך
8.
מ .
טלגם, מ. בקר, מ. חזני, י. מונטג, ש.ב. רסקין, ג. שביט, ש.ג. שהם" :על ענישה בתעבורה"
, עיונים
'בקרימינולוגיה חוברת מס2
,
הנהלת בתי המשפט– אוניברסיטת בר-
אילן
1986
,
פרסום בעזרת המינהל לבטיחות
.בדרכים, משרד התחבורה חוברת זו
עוסקת בניתוח מפורטת של מקומה של הענישה במערכת להגברת הבטיחות
.בדרכים ומניעת התאונות
הסקירה שהתקיימה במיוחד על בסיסי של סקר ספרות מקיף של ד"ר גבריאל שביט, כי
הענישה שבאה להרתיע, במניעת עבריינות תנועה
איננה מרתיעה .
שני עונשים שמלווים עברות תנועה מסוימות
ברמ
ת
,ודאות גבוהה להתפשות
שנמצאו יעילים באופן חלקי הם עונשי מאסר ושליל
ת רשיון
לגבי עברייני נהיגה
בהשפעת אלכוהול , החמרת הענישה בנושאים אלה לא הוכיחה את עצמה, ורמת היעילות היתה תלויה בליווי
האכיפה והענישה עם מערכת הסברה אינטנסיבית באמצעי התקשורת. בכל אופן, מתן
עונשים של מאסר ושלילה
אינן דומים למתן עונשי קנסות לפי הצעת החוק, שכן הם מחייבים דיון משפטי בפני שופט במסגרת הפליליתץ ולכן
אין להסיק ממצאים אלה מסקנות. מענין לציין מחקר בארה"ב שמצא כי אחוז גבוה (כמעט מחצית) של נהגים
שרשיונם נשלל, בצעו עבירת תנועה נוספת בעת
.השלילה
5
אחת המסקנות העיקריות הנובעות מהסקר של ד"ר שביט היא שגם כאשר היעילות ההרתעתית של ענישה במאסר-
חובה, או שלילת רשיון , מוטלים בספק, קל וחומר, בעונשי קנסות הניתנים בהליך מינהלי אוטומטי, שנתפשים
כמרכיב עלות נוסף לנהיגת רכב, כל זאת עם עשיית עוול לנהגים שה ם במצב סוציואקונומי נמוך, שכן, אין דומה
ההתייחסות לקנס של1,000
₪
על עבירת תנועה למשתכר8,000
₪
לחודש, לעומת מי שמשתכר30,000
₪
.לחודש
9.
" :,מ. בקר, י. כהן
הערכת קדימויות בפעילות להגברת הבטיחות בדרכים-
אמצעים להערכה ודוגמאות
'דרכים" דו"ח מחקר מס89-142
אי מ
1989
,
.המכון לחקר התחבורה, המרכז לבטיחות בדרכים, הטכניון, חיפה
במחקר זה פותח
ו מודל ו
מתודולוגיה
שבה מובא מכלול פרוייקטים לביצוע שיפורים והתערבות מערכתית למניעה
יעילה של תאונות הדרכים וחומרתן בתקציב נתון. בפרק4
"הרצת המודל–
,דוגמאות להערכת קדימויות מובאים
,הנושאים השונים לבחינה ולמיון ליצירת ניצול יעיל של תקציב קיים או רצוי המצדיקים את השיפורים והשינוים
וההתערבות במערכות השונות למניעת התאונות וחומרתן. גם נושאי האכיפה ומערכת השיפוט מובאים כבסיס
ליעול המערכת. במקדמי המניעה, ניתן משקל לשיפור מערכת השפיט
ה בהערכת פוטנציא
ל
מניעתי של5-10%
בנזקי
'תאונות הדרכים,(עמ33-42
), על בסיס נתונים קיימים ונזק כלכלי של17
מיליארד ₪
לשנה, מוצדק להשקיע סכום
של850
מיליון ₪
לרביזיה במערכת המשפט שתביא להגדלת מספר שופטי התעבורה, פיתוח מערכות כ"א מקצועיים
כמומחי בית המשפט, ומ ערכות ממוחשבות שתהוונה כלי עזר לשופטים להתאמת הענישה לעבריין התנועה
.הספציפי, ועוד
10
. ש .ניר, עו"ד" :יקחו ממך את הרשיון
, יתדות בגלגלי הצדק"
,, ספר )
300
p.
)
1989
, הוצאת "קימקא", תל-
,.אביב
ספר זה עוסק בהערכה ובבקורת מקיפה של מערכת המשפט לתעבורה בישראל. א ביא רק מספר ציטוטים
:של דמויות ממערכת המשפט, שמותירות חומר למחשבה בנושא זה
.א
"ראינו מה קרה במשפטי התעבורה בהם מקדישים השופטים דקות ספורות לכל מקרה. כיום ברור שאין זה הליך
,משפטי תקין", פרופ' יצחק זמיר
לשעבר היועץ המשפטי לממשלה לפי דברים שהובאו בפני רומן פ"ריסטר (ב "הארץ
2.9.88
,)
ב. "חלקו של בית המשפט לתעבורה במניעתן של תאונות הדרכים הוא מעט מאד . בית המשפט הוא הגורם האחרון, ובכל
אופן
לא העיקרי במניעתן של התאונות, כי הוא דן בתאונה הרבה זמן אחרי שהתרחשה", השופט יהודה הופרט, לשעבר
.שופט תעבורה בחיפה
ג. "נער הי יתי וגם זקנתי, ואני יודע ששום עונש, חמור ככל שיהיה, אינו מועיל ולא כלום. אין פעולת הרתעה לעונשין... על
"ידי הטלת העונש אתה יוצא חובת החוק ותו לא.", השופט חיים כהן, לשעבר מ"מ נשיא בית המשפט העליון ("חותם
3.10.86
.)
11
.
,ש.ג. שהם, ג. שביט" :
עבירות ועונשים– מבוא לפנולוגיה"
,
( ספר(p. 331
בהוצאת "עם עובד", ספריה
אוניברסיטאית1990
.
הספר שנכתב ע"י פרופ' שוהם וע"י ד"ר שביט דן באופן מקיף על נושא הענישה במסגרת
טיפול מערכות האכיפה והשפיטה ביצירת הרתעה, תיקון, טיפול ושיקום, מניעה ובכלל זה הרחקה והגבלה, נקם
ותגמול
עונשי גוף וקלון, מאסר, חלופות למאסר,, תקון בקהילה ודרכים נוספות . נושא הענישה במעקכת התעבורה
הוא משני ביותר ומקבל ביטוי בדומה לדברים שנדונו במ"מ8
לעייל במסגרת הדיון ב"ענישה בתעבורה", לכן
המסקנות דומות, מעניין יהיה לצטט את השופט חיים כהן, מ"מ נשיא בית המשפ
ט העליון ב במספר משפטים שכתב
:דברים שכתב כפתח דבר לספר זה
"... אם אין מנוס מהענישה, הבה נעשה אותה אנושית ויעילה יותר. הניסויים
החדשים... בדבר "החלופות" לעונשי המאסר ועונשי גוף אחרים, הם צעדים ראשונים בכיוון הנכון. ... ושמא כדאי
הוא לדחות את ההרתעה מן הפשע (המדומה בלאו הכי) מפני פיתוי של "העונש"? חלומות בעלמא הם, המתנפצים
על חומות נצורות של חוסר משאבים, של משפטים קדומים ושל שנאת בני אדם. לפחות נשתדל שלא לחזור על
".אותם משגים של זמנים עברו
12
. ד. מוקוואס,: "עבריינות תנועה– מבוא לקרימינולוגיה תחבורתית", ספר (
(p.207
בהוצאת "טרפיק כתיבה
,והפקה בע"מ" חיפה2003
.
פרק4 בספר זה העוסק באכיפה והרתעה בתחבורה
וב4.1
במבוא: עקרונות ההרתעה
והענישה הוא מבחין בין "הרתעה מוחלטת" ו"הרתעה יחסית", הוא מצציין ש"רוב בני האדם סולדים בצורה
קיצונית מעונש המעצר, ולא יבצעו במודע פ עולה שתוביל אותם למצב זה, בשעה שהם מסוגלים לשקול אפשרות
לעבירות הכרוכות בקנס כספי או אפילו בעיקול טלביזיה או מכונית", כלומר ההרתעה מתקבלת כאשר קיימת
אפשרות ענישה שכוללת מאסר (כיום במסגרת המשפט הפלילי בפני שופט), ואילו כאשר מדובר בקנס כספי, או
כלכלי, ההרתעה איננה מלאה והנכונות לקחת סיכון ולעבור עבירה היא
גבוהה. מסקנה שכזאת, מציגה את המעבר
מעבירות שנדונות תחת הקוד הפלילי לקוד מינהלי בגדר "הפרת תנועה" כבסיס שההרתעה שלו למניעת עבריינות
תנועה נמוכה מלכתחילה. כאשר ההרתעה היא יחסית, העבריין יעבור את העבירה בסטייה קלה לעומת הנורמה
הנדרשת. בפרק4.5
דן ד"ר מוקוואס בהערכת יעילות האכיפה, בתוך כך עולה שאלת מיידיות הענישה ביחס לביצוע
6
.העבירה וההתפשות
העמדה הבאה לידי ביטוי היא שככל שהענישה נעשית בסמוך לביצוע העבירה ותפישתה
הענישה המהירה משאירה סימן בולט יתר מבחינת "הזכרון ,ההרתעתי". קיימת הבעייה של ענישה בהטלת קנסות
אלה נותנים פרק זמן לביצוע, וחלק משמעותי דוחה את התשלום ואף לעתים "שוכח" ממנו, כאשר עם העבירה לא
קשורות נקודות לפי שיטת הניקוד, גם במצב זה תתפתח הנטייה לאחר בתשלום הקנס. לפי הנאמר "העונש הכספי
אינו מרתיע אלא במיד ה שהציבור מצפה לאכיפה מסיבית של החוק", המסקנה המתקבלת היא, שהמעבר למשפט
מינהלי בגין "הפרות תנועה", ללא הגברת נוכחות ופעילות השיטור, תביא למידת הרתעה נמוכה ולהשפעה נמוכה
.יותר על הפנמת נורמות התנהגות רצויות מבחינה בטיחותית
.ג2
לסיכום
סקר הספרות
ממצאי
המחקר הקיימים לגבי הענישה בת ,עבורה מעלים שאלות רבות לגבי אמצעי הענישה הרבים הקיימים
ומדגישים את רמת אי הוודאות של השפעת הענישה ע
ל שינויי התנהגות לאורך זמן ויעילות
ה
במניעת
ה
תאונות .
אם
עולה אפשרות להשפעה כל שהיא, בכל מקרה קשורה, בהליך משפטי פלילי שעלול להסתיים, בשלילת רשיון
, או
מאסר
.קצוב וקצר ז ה לא המצב לגבי מעבר למערכת מנהלית שמתבססת על אישום אוטומטי וענישה של הטלת
תשלום
קנס על
.העבירה שנעברה כדי
להגביר את יעילות הא ,כיפה, תהיה חובה להגביר את נוכחות השיטור
והתוצאה תהיה גידול בהכנסה מ הקנסות, ובכל מקרה עד כמה שנגדיל את נוכחות השיטור, מידת ההשפעה על
7
.מניעת תאונות הדרכים תהיה מוגבלת ביותר המסקנה העיקרית היא להתמקד באותן עבירות תנועה חמורות
שההסתברות שלהם לארוע תאונה היא גדולה מבלי להעביר אותן לקטגוריה של"הפרת תנועה מ
ינהלית".
.ג3 דוגמ
אות לעיוות בהתייחסות לעבירות התנועה השונות במעבר מ"עבירה" ל"הפרה"
:
הצעת החוק בהמרת
תקנות תעבורה שהן"עבירות"
במצב הקיים(
למעלה מ500
עבירות)
למצב החדש של הגדרת
העבירות
כ"הפרות" מתייחסת בלמעלה מ
300
.עבירות שיעברו את השינוי במעמדן
חלק
מהעבירות קשות לאכיפה, למרות שהן מופיעות כ"סיבת"
תאונה
בדיווח
הסטטיסט י
על תאונות הדרכים.
לדוגמא:
.א
תאונות"חזית באחור"
:
בהתנגשויות בין שני כלי רכב עקב אי שמירת מרחק, מוגשות למשפט על בסיס תקנה49
.בפקודת התעבורה ת קנה
זו דורשת מהנהג יכולת לעצור בכל עת ולמנוע תאונת התנגשות ע"
י שמירת רווח מהרכב
.שלפנים ת אונות
רבות מתרחשות עקב אי שמירת רווח, ברם, אין כל אכיפה בנושא זה, עקב הקושי הטכני להוכי
ח
"אי שמירת רווח"
(
,שמירת מרווח של שנייה אחת לסגירת המרווח בין שני כלי הרכב ביחס למהירות נסיעתם
לדוגמה במהירות של60
קמ"
ש, מרווח של16.7
'מ , במהירות של30
קמ"
ש מרווח של8.3
'מ)
, בעומסי התנועה
והצפיפויות הקיימות במהירות של30
קמ"
,ש כלי הרכב מצטופפים למרווח של כלי רכב אחד בין חזית לאחור
מרווח של2
כלי רכב יביא מיד סטייה של רכב מהנתיב הסמוך כדי להכנס בין2
.כלי הרכב שלידו בנושא
זה אין כ ל
אכיפה והפעלת"ההפרה"
על תקנה49
.תקבל ביטוי רק בדיעבד כאשר התרחשה תאונה במקרים רבים בתאונת נזק
.בלבד שלא מדווחת כאשר התאונה דווחה, משפט התעבורה יביא לעונש כספי
בדרגה"ב"
על"הפרה"
זו .
שום
התייחסות לא תבוא כדי להפיק לקחים
לגבי תאונה עם נפגעים המהווה40%
מכלל התאונות הקלות, וכ-
9%
מכלל
.התאונות החמורות חלקו של סוג
זה של תאונות ילך ו.יגדל עם המשך גידול רמת המינוע וגידול הצפיפות בכבישים
ה עיוות
יווצר עקב חוסר התיי
חסות מניעתית
לסוג תאונת"אי שמירת רווח"
, שכן הקנסות אמורות"לטפל"
.בבעייה
ב. תאונות עקב"מהירות מופרזת"
:
תחת ההגדרה של"מהירות מופרזת" קיימות ש
לוש תקנות תעבורה רלבנטייות:
תקנה51
"מהירות סבירה" שהביטוי להגדרתה מצוי בתק נה52
"האטה"
, גם תקנות אלה51, ו-
52
אינן נ
א כפות
טרום תאונה .
"
מהירות
סבירה"
מחייבת שליטה בכל עת למניעת תאונה, אולם היא בלתי אפשרית להוכחה אם לא
,התרחשה תאונה
תקנה זו נעלמה מרשימת"ההפרות"
אבל בהליך משפטי היא תהיה"עבירה אבסולוטית"
.שלמעשה לא נאכפת כלל המעניין 'הוא שמול תקנה זו מצויה תקנה מס54
העוסקת ב"מהירות המרבית המותרת"
כלומר מול ההגבלה החוקית , ברם, בשנת2021
ארעו18
תאונות עם נפגעים לפי תקנה54
לעומת218
תאונות
לפי
תקנה51
כלומר בנושא המהירות
שעיקר האכיפה בה נעשה לפי תקנה54
(ההגבלה הרשומה בחוק)
, יש פחות מ10%
מתאונות"המהירות"
ול
מעלה מ90%
של התאונות עקב"מהירות"
הן"מהירות בנסיבות"
שלא נאכ
פ
ת כלל!!
ב מסגרת הצעת החוק, תקנה54
מפורטת היטב, בדרגות קנס מ"ב" (
250
₪
קנס)
ועד"ו" (
1500
₪
קנס) .
סטטיסטית
מצרפים ל10%
של עבירות שמסתיימות בתאונות עם נפ
ג עים
נאכפות עוד כ-
90%
עבירות עם תאונות שלא
.נאכפות
העיוות
הוא בחוסר ההתייחסות לתאונות במהי רות שאיננה סבירה אף
אם היא מצויה בתחום המותר בחוק.
ג. תאונות עקב עבירות על תקנות אחרות:
אי מתן זכות קדימה בצומת, אי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר
חצייה, חצית הולך רגל שלא במעבר בחוסר זהירות ..., אלה עבירות כנגד תקנות שלא נאכפות קימות עוד, רובם
ימצאו במסגרת"הפרות" אולם הבעייה הקשורה בהסברה והדרכה לגביהם, לא תעלה ע
ל
.הפרק ס ריקת כל עבירות
התנועה באופן דומה ת
ע סיי
.במיון העברות לצורך התייחסות מעבר לשלב הענישה
.ד
הפרדה ו דרוג עבירות התנועה
במסגרת
המרת ההליך לפי המשפט הפלילי
ל"הפרות
"תנועה בהליך
מינהלי,
זאת
בהתייחס ל
מדד ה
נזק הכלכלי לצורך קביעת סדר קדימות בהעברת התקנות הרלבנטיות ממעמד של "
עבירות
פליליות" ל"הפרות מנהלתיות"
ההפרדה והדרוג של עבירות התנועה,
המובאות ,במסמך זה
מובאות בהקשר לשאלת המרת ה טיפול בעבירות
התנועה מה ,הליך המקובל לפי הקוד הפלילי של פקודת התעבורה מול
טיפול ב
עבירות במסגרת משפט מנהל.י
הצגת
האבחנה והחלוקה של
העבירות הינה לפי בקשת היו"ר חה"כ ביטן ובהמשך לדיון שהתקיים בנושא "הצעת חוק
הפרות תעבורה מינהליות2021
,"בועדת הכלכלה
ב6.8.23
.
ההצעה המובאת בזאת מתבססת על עבודות מחקר שערכתי במסגרת קביעת מדדי נזק כל ,כלי של תאונות דרכים
ויישום מדדי נזק כלכלי, במקרה זה לבניית תכניות אכיפה. אשמח לפרט לפי הצורך את עבודות המחקר שערכתי
בטכניון כחוקר בכיר ו גם
במסגרת פעילותי כמפקד יחידת המו"פ לבטיחות בדרכים בצהל בשרות מילואים
(דרגתי
)רס"ן.
היחידה בפיקודי מנתה כ40
אנשי מקצוע
.בתחומים השונים הקשורים לבטיחות בדרכים
8
'עיקרה של ההצעה מופיע בטבלה מס1 ב
מסמך זה בעמוד הבא. י עב רות התנועה נבדקו מול סוגי תאונות הדרכים
שהן גורמות. התאונות שוקללו
ב אמצעות מדדי נזק כלכלי מצטבר ,לפי חומרה, סוג תאונה, וסוג דרך כאשר מדדי
נזק כלכלי הותאמו למדדי ם של שנת2022
ביחידות של אלפי דולר.
הנזק
הכלכלי המצטבר דורג בטבלה
.בסדר יורד
.במסמך זה הושם דגש על התאונות החמורות והעבירות הקשורות בהם
'בטבלה מס1
להלן בנספח
נעשתה הפרדה (מסו
מנות בעיגול כחול) בין הקבוצה של כלל העב
י רות שמספרן מפוזר והן
בעי
תי ,ות מבחינת האכיפה
ולכן נכ
ללות במסגרת "הפרות התנועה" לדיון במשפט המינהלי,
או שמשקלן בתמונה
,הכוללת קטן )ובין עבירות התנועה (מסומנות בעיגול אדום ,בעלות משקל מבחינה כמותית ומבחינת החומרה
( .שמוצע כי ישארו לטיפול כרגיל במסגרת ההליך הפלילי :הערה גם בין
העברות להמשך הטיפול המשפטי הפלילי
יש
י עב רות שהן בעייתיות לאכיפה כמו "מהירות מופרזת ביחס לנסיבות", או "מתן זכות קדימה לרכב בצומת", או "אי
"שמירת רווח)
, מסיבה זו יש לראות בהצעה כבסיס לעריכת פיילוט מחקרי ומעקב על השפעת מערכת האכיפה
,הכוללת את הליכי השפיטה
על שינויי ההתנהגות במערכת התחנועה וה
תחבורה
ומניעת תאונות הדרכים
.הרלבנטיות
אשמח להסביר את ההצעה והמקורות כשאדרש.
סיכום
ו
המלצות:
1. מדובר בנושא כבד ורציני שיפול
,על דרגי הביצוע במשרד התחבורה ומשרד המשפטים ומערכת בתי המשפט
כ"פרוייקט"
.לאומי הבעייה היא שנושא זה לא
מבוסס על נתונים מספיקים, ולא מגדיר יעדים שהם לב העניין:
"שינויים במערכת האכיפה והענישה להגברת הבטיחות בדרכים, מניעת תאונות הדרכים והפחתת חומרתן"
, ולכן
הוא עלול להסתיים כ"ברכה לבטלה".
2. אם יש כוונה
ליישם חלק מהחקיקה, מן הראוי שיקום צוות מקצועי ומשפטי שיבחן
תחילה,
תהליך הדרגתי
בהעברת חלק קטן ומייצג נות קתמ
התעבורה למעמד של"הפרות" וי
למד באמצעות תהליך מבוקר לגבי המש
מ עויות
המקצועיות בהשפעה על נורמות ההתנהגות ותאונות הדרכים
, מחד, ומ ידת פיתוח המערכות המנהליות לטיפול
.בשינויים במערכת
3.
לצורך התהליך ההדרגתי יש לבהות תכנית פעולה בין משרדית לניסוי במשך3
,שנים עם קריטריונים ברורים
לבחינת התפתחות ויעילות המערכת
ולהגדיר מסגרת תקציבית מתאימה.
בברכה ובכבוד רב
ד"ר משה בקר
יועץ מדעי והנדסי
מנהל אקדמי, תחבורה ובטיחות בדרכים, מכללת הגליל
:מקורות
מ. בקר, י. כהן
, "מדדים ועלויות להערכת הנזק הכלכלי של תאונות דרכים לסוגיהן", המרכז לבטיחות בדרכים,
'הטכניון, דו"ח מחקר מס84-58
, אוגוסט1984
.
מ. בקר, י. כהן,"אפשרויות יישום מדדי נזק כלכלי של תאונות דרכים", פרק6
: "אפשרויות יישום מדדי העלות
להכוונת פעילות האכיפה והשיטור", המרכז לב 'טיחות בדרכים, הטכניון, דו"ח מחקר מס85-91
,מרץ
1986
.
מ. בקר, ק. מנחמי, ש. הקרט, "מערכת השיטור להגברת הבטיחות בדרכים–
'סקר ספרות", פרסום מס80-5
,
1981
.
Leeming, J.J. “Road Accidents – Prevent or Punish?!” , London, Cassell & Company, Ltd., 1969
9