הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת – ביחד ננצח* (הוועדה לביטחון לאומי) הוועדה לביטחון לאומי דנה בממשק בין צה"ל לאגף רישוי כלי ירייה הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל דנה היום (ג') בממשק בין צה"ל לאגף רישוי כלי ירייה בנושאי תעודת לוחם וטופס 830. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל אמר כי מטרת הדיון לממש את התקנה שתיקנה הוועדה שבאה ואומרת מה התבחינים שמאפשרים לאזרח להיות בעל רישיון לכלי ירייה פרטי. "יש המון אנשים שמבקשים רישיון מה שמחייב אותנו לשפר את התהליכים ולתת מענה. קבענו שני נושאים : הראשון אנשי כוחות הביטחון והשני יישוב מזכה כשני תבחינים בסדר העדיפויות. אנו נתקלים בבעיות בעיקר מחוסר תיאום טכנולוגי בין הגורמים השונים. יש שני נושאים מרכזיים: הראשון, מענה לכל מי שהיה לוחם לפני 1999 ולא היה לו תעודת לוחם והשני הוא טופס 830. האם יכול להיות ממשק שייתן את המענים לשאלות הללו". אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון לאומי: "לא נכון ולא צריך לעשות איפה ואיפה בין הלוחמים שלא עברו עשרים שנה מאז סיימו את שירות המילואים. הפתרון הוא לשבת עם הצבא להגדיר את המידע שנדרש ולדעתי לא יהיה צריך את טופס 830. לימור ארזני, ראש חטיבת רישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, הוסיפה כי לגבי הממשק היו לא מעט דיונים עם הצבא והוא לא קורם עור וגידים. לגבי תעודת הלוחם התקנה קובעת כי מי שמגדיר מיהו לוחם - הוא צה"ל. "אנו מדברים על מי שהמשיך לשרות מילואים פעיל והרציונל הוא מיומנות כלוחם. אם צה"ל יוכל להגדיר יחידות במילואים ששמרו על מיומנות לחימה כזכאים לתעודת 'לוחם' לא נצטרך לשנות את התקנה, זו הצעתנו. מעבר לייעול העבודה זה אימות חד ערכי מול מערכת הביטחון". אילן לוי, טכנולוגיה במשרד לביטחון לאומי: "אנחנו מדברים על התוכן של 830 ולהפיק אותו באופן מקוון כדי להימנע מזיופים ומקל על האזרח. ניסינו להרים את הממשק הזה כמה שיותר מהר מאז 2019 זה לא קורה בגלל תשומת לב והגדרת סדרי עדיפויות בצד של צה"ל לקידום הפרויקט. באוקטובר הגענו לזהות אינטרסים בגלל הביקוש הרב ומרגע זה החיינו את התהליך מחדש. אנחנו לא נחשפים למידע אלא מגישים בקשה וצה"ל משיב לנו רק את פריט המידע המבוקש. עצם הממשק הטכנולוגי יחסוך זמן רב בטיפול בבקשה שכיום מתבצעת באופן ידני". סא"ל גל כהנר, צה"ל: "אנחנו לא עושים איפה ואיפה אלא מעבירים נתונים על פי המידע הקיים. אין לנו מידע לפני 1999. יש הבדלים בין לוחמים והכשרות שלהם והרבה מאד השתנה בהגדרות של מקצוע 'לוחם'. במידה וישנו את החקיקה להוספת תבחינים מתאימים של מקצועות לחימה או להגדיר שכולם לוחמים - אנחנו נמשיך לתת המידע. אין לנו את האפשרות אלא רק לגבי מי שהיה במקצועו 'לוחם' והכל מופיע בטופס 830 הקיים היום". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל: אנחנו מבקשים שתעזרו לנו לאפיין אוכלוסייה שהיא שוות ערך לתעודת 'לוחם'. האם יש אפשרות כזו? נגדיר קריטריונים יחד". סא"ל כהנר: יש הרבה מאד דברים שהמערכת יודעת לגזור לבד כדי להיות זכאי לתעודת 'לוחם' אבל משנת 1999. אין לנו את הנתונים לפני. ניתן על פי המידע הקיים להפוך לתבחין נוסף בחקיקה כך שכל מי שהיה בתפקיד 'לוחם' לפי הגדרות על בסיס ההכשרה והמקצוע ולהפוך אותם להיות זכאים. אנחנו לא יודעים להתחייב על מי שהיה לוחם לפני 1999 אני לא יכולה להגדיר תבחינים". סא"ל חי מסיקה, צה"ל: "קיימנו שיחות כחלק מהרצון לשפר את המידע מצה"ל לרשויות הממשלתיות. אנחנו עוברים ממשק ישן לממשקים חדשים בצה"ל. זה אינטרס של צה"ל כדי שהאזרח יוכל לפנות ישירות ולקבל את כל המידע כחלק מהשירות לאזרח. אנחנו בוחנים טופס מעודכן מול אבטחת המידע וזה ציר אחד משמעותי. לגבי פיתוח הממשק אנו בוחנים איזה שדות האגף דורש, בהיבטים של בטחון מידע והגנה על פרטיות". אודליה קדמי, יו"ר ארגון מתחמשות, טענה כי נשים לא קיבלו תעודת 'לוחם' מלפני 1999 והותיר אוכלוסייה גדולה של נשים שלא זכאיות לרישיון נשק. אי הכללתן כזכאיות נוגדת את הרציונל ואנחנו רואים בכך אבסורד. יש בה אפליה מובנית וצריך למצוא לכך פתרון ולקבל הזדמנות שווה בנושא זה". עו"ד קרן דהרי, משרד המשפטים: "כנראה שלא השלמנו את המלאכה ואם עושים תיקון לתקנות למרות שהנקודה הזו עלתה אז, אני מציעה לחשוב על נתונים מסוימים שהאגף יצטרך לבחון ולדווח חזרה לכנסת כדי לוודא שאנחנו לא משתוללים בהקשר הזה". עו"ד דוד בבלי, יועץ השר, ציין "אפשרנו לאנשים שהמדינה סמכה עליהם בצבא להחזיק נשק ואני חושב שניתן לסמוך עליהם גם לתת מענה לאירועי טרור. תנאי הסף לא השתנו. רוב מדינות אירופה המתוקנות ישנם נושאי נשק במספרים גדולים יותר מישראל. עדיין אנחנו מבצעים בירור קפדני כתנאי. אנחנו זהירים ומדודים. אין השתוללות בקריטריונים". יועמ"ש לוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור אמרה מדובר בדיון מתסכל כי העלינו את הסוגיה הזו בדיוני הוועדה לתיקון התקנות באוקטובר. ונאמר שישבנו עם צה"ל שאמר שימצא הסדר לפתרון לתבחין ה'לוחם'. העלינו את הסוגיה עוד לפני שקיבלנו פניות ציבור לנושא. אם היינו יודעים את הדבר באוקטובר ייתכן שהיינו חוסכים את כל אותם חודשים ולתת את המענה וחבל שהמידע שנמסר לוועדה לא מדויק כי ההשלכות בסוף פוגעות באזרחים". בסיום הדיון אמר יו"ר הוועדה פוגל כי הוועדה תתכנס בעוד 3 שבועות כדי לשמוע כיצד הדברים שעלו בדיון מתקדמים במטרה לתקן את הדברים כשירות לאזרח. "לכולנו ברור שהנחיצות בהמצאות נשק פרטי במיוחד בימים אלה בידי אזרחים נחוצה וחשובה". יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת הוועדה לביטחון לאומי דנה בממשק בין צה"ל לאגף רישוי כלי ירייה יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל:" חייבים ממשק דיגיטלי להעברת מידע יש עלייה בניסיונות זיוף טפסים להגשת רישיון כלי ירייה. " הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל דנה היום (ג') בממשק בין צה"ל לאגף רישוי כלי ירייה בנושאי תעודת לוחם וטופס 830. *יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל* אמר כי מטרת הדיון לממש את התקנה שתיקנה הוועדה שבאה ואומרת מה התבחינים שמאפשרים לאזרח להיות בעל רישיון לכלי ירייה פרטי. יש המון אנשים שמבקשים רישיון מה שמחייב אותנו לשפר את התהליכים ולתת מענה. קבענו שני נושאים : הראשון אנשי כוחות הביטחון והשני יישוב מזכה כשני תבחינים בסדר העדיפויות. אנו נתקלים בבעיות בעיקר מחוסר תיאום טכנולוגי בין הגורמים השונים. יש שני נושאים מרכזיים: הראשון, מענה לכל מי שהיה לוחם לפני 1999 ולא היה לו תעודת לוחם והשני הוא טופס 830. האם יכול להיות ממשק שייתן את המענים לשאלות הללו". אליעזר רוזנבאום, משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון לאומי: "לא נכון ולא צריך לעשות איפה ואיפה בין הלוחמים שלא עברו עשרים שנה מאז סיימו את שירות המילואים. הפתרון הוא לשבת עם הצבא להגדיר את המידע שנדרש ולדעתי לא יהיה צריך את טופס 830. לימור ארזני, ראש חטיבת רישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, הוסיפה כי לגבי הממשק היו לא מעט דיונים עם הצבא והוא לא קורם עור וגידים. לגבי תעודת הלוחם התקנה קובעת כי מי שמגדיר מיהו לוחם - הוא צה"ל. "אנו מדברים על מי שהמשיך לשרות מילואים פעיל והרציונל הוא מיומנות כלוחם. אם צה"ל יוכל להגדיר יחידות במילואים ששמרו על מיומנות לחימה כזכאים לתעודת 'לוחם' לא נצטרך לשנות את התקנה, זו הצעתנו. מעבר לייעול העבודה זה אימות חד ערכי מול מערכת הביטחון". אילן לוי, טכנולוגיה במשרד לביטחון לאומי: "אנחנו מדברים על התוכן של 830 ולהפיק אותו באופן מקוון כדי להימנע מזיופים ומקל על האזרח. ניסינו להרים את הממשק הזה כמה שיותר מהר מאז 2019 זה לא קורה בגלל תשומת לב והגדרת סדרי עדיפויות בצד של צה"ל לקידום הפרויקט. באוקטובר הגענו לזהות אינטרסים בגלל הביקוש הרב ומרגע זה החיינו את התהליך מחדש. אנחנו לא נחשפים למידע אלא מגישים בקשה וצה"ל משיב לנו רק את פריט המידע המבוקש. עצם הממשק הטכנולוגי יחסוך זמן רב בטיפול בבקשה שכיום מתבצעת באופן ידני". סא"ל גל כהנר, צה"ל: "אנחנו לא עושים איפה ואיפה אלא מעבירים נתונים על פי המידע הקיים. אין לנו מידע לפני 1999. יש הבדלים בין לוחמים והכשרות שלהם והרבה מאד השתנה בהגדרות של מקצוע 'לוחם'. במידה וישנו את החקיקה להוספת תבחינים מתאימים של מקצועות לחימה או להגדיר שכולם לוחמים - אנחנו נמשיך לתת המידע. אין לנו את האפשרות אלא רק לגבי מי שהיה במקצועו 'לוחם' והכל מופיע בטופס 830 הקיים היום". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל: אנחנו מבקשים שתעזרו לנו לאפיין אוכלוסייה שהיא שוות ערך לתעודת 'לוחם'. האם יש אפשרות כזו? נגדיר קריטריונים יחד". סא"ל כהנר: יש הרבה מאד דברים שהמערכת יודעת לגזור לבד כדי להיות זכאי לתעודת 'לוחם' אבל משנת 1999. אין לנו את הנתונים לפני. ניתן על פי המידע הקיים להפוך לתבחין נוסף בחקיקה כך שכל מי שהיה בתפקיד 'לוחם' לפי הגדרות על בסיס ההכשרה והמקצוע ולהפוך אותם להיות זכאים. אנחנו לא יודעים להתחייב על מי שהיה לוחם לפני 1999 אני לא יכולה להגדיר תבחינים". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל: "אנחנו אלה שצריכים להגדיר לצבא מה אנחנו רוצים. אם נגדיר שכל מקצועות הלוחמים ולא חשוב כמה זמן הם היו בשירות אז הם יסייעו בכך. אנחנו צריכים להגדיר זאת ולהרכיב את הקריטריונים לאלה ששרתו לפני 1999. אנחנו יכולים לקחת את כל אלה והקים ממשק משותף למידע". סא"ל חי מסיקה, צה"ל: "קיימנו שיחות כחלק מהרצון לשפר את המידע מצה"ל לרשויות הממשלתיות. אנחנו עוברים ממשק ישן לממשקים חדשים בצה"ל. זה אינטרס של צה"ל כדי שהאזרח יוכל לפנות ישירות ולקבל את כל המידע כחלק מהשירות לאזרח. טרם הוצגה תכנית כזו. אנחנו בוחנים טופס מעודכן מול אבטחת המידע וזה ציר אחד משמעותי. לגבי פיתוח הממשק אנו בוחנים איזה שדות האגף דורש בהיבטים של בטחון מידע והגנה על פרטיות. בציר הטכני אנחנו עובדים על כך. כחלק מהרצון לוודא שלא מזייפים את המסמכים חתמנו כל מסמך באופן דיגיטלי". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל , העיר: "מה שאני יודע, יש עלייה בניסיונות זיוף טפסים להגשת רישיון כלי ירייה". אודליה קדמי, יו"ר ארגון מתחמשות, טענה כי נשים לא קיבלו תעודת 'לוחם' מלפני 1999 והותיר אוכלוסייה גדולה של נשים שלא זכאיות לרישיון נשק. אי הכללתן כזכאיות נוגדת הרציונל ואנחנו רואים בכך אבסורד. יש בה אפליה מובנית וצריך למצוא לכך פתרון ולקבל הזדמנות שווה בנושא זה". עו"ד קרן דהרי, משרד המשפטים: "אני מציעה לשוב ולחשוב על נתונים מסוימים שהאגף יצטרך לבחון ולדווח חזרה לכנסת". עו"ד דוד בבלי, יועץ השר : אפשרנו לאנשים שהמדינה סמכה עליהם בצבא להחזיק נשק ולתת מענה לאירועי טרור. רוב מדינות המתקדמות ישנם נושאי נשק במספרים גדולים. אנחנו מבצעים בירור קפדני כתנאי. אנחנו זהירים ומדודים. אין השתוללות בקריטריונים". הדיון זה הוא מתסכל כי העלינו את הסוגיה הזו בדיוני הוועדה. ונאמר שצה"ל . אם היינו יודעים את הדבר באוקטובר ייתכן שהיינו חוסכים את כל אותם חודשים וחבל שהמידע שנמסר לוועדה לא מדויק וזה בסוף פוגע באזרחים". בסיום הדיון אמר יו"ר הוועדה פוגל: "הוועדה תתכנס בעוד 3 שבועות כדי לשמוע כיצד הדברים שעלו בדיון מתקדמים זאת במטרה לתקן את הדברים כשירות לאזרח. לכולנו ברור שהנחיצות בהמצאות נשק פרטי במיוחד בימים אלה אצל אזרחים היא נחוצה ולתת להם את האפשרות להגן על משפחתם ורכושם".