חומר רקע

בס"ד 2/8/24 לכבוד ועדת הכלכלה של הכנסת מצורף נייר עמדה 1 מתאריך - 28.1.24 נייר עמדה 2 מתאריך – 4.2.24 ניירות אלו עדיין רלוונטיים 28.1.24 לכבוד ועדת הכלכלה של הכנסת נידון : נייר עמדה 1 על קצה המזלג ביחס להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הגבלות מוסכמות על שירות וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022 לקראת הדיון בוועדת הכלכלה ב 29.1.24 החוק במתכונתו הנוכחית פוגעני מפלה ומנוגד לכל היגיון ויפגע בעיקר בצרכן החרדי רקע נפתח ונאמר ארגונינו 'מוסרי' הינו ארגון זכויות אדם ברוח יהודית שפועל למען כלל הציבור ובפרט הציבור החרדי לארגונינו יש מחלקת פניות ציבור (הידועה בציבור בשם בצלמו) וככזה אנחנו חשופים לעומק לבעייתיות הרבה שיש בחוק ובכלל בנושא. הננו מכירים היטיב את הצעת החוק על גלגוליה השונים, ולח"מ בעצמו יש טלפון כשר בביתו. נייר עמדה זה נכתב אחרי קבלת פניות ציבור רבות מהציבור החרדי במשך שנים ארוכות בנושא, ונכתב במטרה להציף בעיות שמציקות מאד לחלקים נרחבים בציבור החרדי. ראשית, אין כל ספק כי זכותו של הלקוח החרדי לקבל טלפון כשר בהתאם לצרכיו, זכותו לקבל את השירותים המתאימים לו, וזכותו להחליט מי ינהל עבורו את הכשרות. אנו כגוף שמייצג רבות את הציבור החרדי תומכים ברעיון העקרוני של הצעת החוק אך סבורים שהצעה זו רחוקה מלענות על צרכי הציבור החרדי ויש לשפר ולהתאים את החוק כדלהלן. הנצחת מונופול שכשל הצעת החוק, בקצרה, מבקשת לקבוע סמכויות לתאגיד או יחיד לקבוע הגבלות על הסלולר בהסכמת הלקוח, בנוסף הצע"ח מציעה להחיל רטרואקטיבית את ההסדר של חברות הסלולר מול ועדת הרבנים לענייני תקשורת ע"ר – בפירוק (להלן: 'העמותה'), קרי כל ה600,000-700,000 מנויים הקיימים ימשיכו להיות תחת מגבלות העמותה, ליבת החוק היא בהמשכת הוראת הגבלת ניידות קרי שכל אותם מאות אלפי מנויים לא יולכו לנייד את המספר לתכנית אחרת ואף לא לתכנית כשרה אחרת שלא בפיקוח ועדת הרבנים. הצע"ח בעצם מציעה לתת תוקף חוקי לשנים ארוכות קדימה לשליטה על טלפונים של מאות אלפי אנשים לעמותה שכשלה במובנים רבים, ושהינה בתהליך פירוק והבראה בבית המשפט המחוזי ועתידה לוט בערפל. השאלה הראשונה שצריכה להישאל האם הדבר סביר להפקיד (או יותר במדויק להפקיר) את גורל הטלפונים הכשרים לעמותה בפירוק שעתידה לוט בערפל, והאם הוצגו לחברי הכנסת אופציות אחרות? נדגיש ונאמר כי אותה עמותה כשלה לא בגלל מלחמה של מערכת החוק נגדה או כל רדיפה פוליטית אלא כישלון פנימי שלה ופגיעה שלה בציבור החרדי. יש הסכמה ציבורית רחבה בציבור החרדי שהעמותה הנ"ל בכללותה מהווה מודל לכישלון ולא לחיקוי, ניתן לראות את זה בכל פורום חרדי ברשת שמקיים דיון בנושא. עמדה רחבה זו לא באה לידי ביטוי במסגרות פורמליות, דבר זה צריך להילקח בחשבון. טענות כמו 'כך הציבור החרדי רוצה' ביחס לאותה עמותה צריכות להיאמר בזהירות מרובה ותוך הבנה שהציבור החרדי מורכב על שלל חצרות וקהילות, אך החוק אמור לשרת את כלל הקהילות ולא קהילה מסוימת. הציבור נותר ללא הגנה מינימלית הצעת החוק מדלגת על הגורם החשוב ביותר, על הציבור, אין בחוק ולו סעיף אחד שנועד להגן עליו מפני אפשרות של התנהלות דורסנית של התאגיד שקובע את ההגבלות (שכידוע יש מקרים מתועדים רבים של התנהלות זו בעבר). הצעת החוק מתעלמת מכך שאין ללקוח כל אופציה אחרת לקום ולעזוב את המספר הכשר. ניכר היטב שלא דאגה לציבור יש כאן אלא דאגה לטובתה של העמותה. הצעת החוק מבקשת לברוא הסדר חדש בתחום התקשורת, שבו יהיה גורם שאין עליו כל רגולטור, אין אפשרות להטיל עיצומים, לקבוע כללים, להגדיר מגבלות כספיות, או לערער על החלטותיו, הן מצד הלקוחות והן מצד צדדי ג'. הסדר כזה שונה מכל הסדר אחר ביחס לכל גורם בשוק התקשורת. השילוב של גורם שאין עליו פיקוח בתוספת העובדה שהוא מונופול ארוך טווח היא נוראה, כולנו בני אדם וצריך להפנים שכח רב משחית וכוח עצום משחית עוד יותר. אצל רבים קיים החשש שאם עד עתה התנהלה העמותה הנ"ל באופן כוחני (על ידה או באמצעות שליחים) מעתה היא תתנהל באופן כוחני עוד יותר באין גוף שיפקח עליה כמו משרד התקשורת, משעה שהיא תהיה מוגנת לכאורה בעקבות חוק ייעודי שנבנה בהתאם לצרכיה ובקשותיה. איך נתמודד עם מצב בו יחליטו גורמי כוח בעמותה לחסום מספרים של קהילות מסוימות או יחידים מסוימים שלא מצאו חן בעיניהם של אנשי העמותה שעה שהחוק מתיר להם לעשות זאת ? איך נתמודד עם חסימות לא שוויוניות ? לא רק זאת בעבר נחשף שהעמותה חסמה את מוקד הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, כך שלא מספיק שאדם הותקף מינית הוא לא יכול לדווח ולקבל סיוע והדבר יישאר מושתק בקהילה והתוקף יוכל להמשיך לתקוף אותו או אנשים אחרים. דהיינו העמותה השתמשה בכוח שניתן לה למטרה טובה על מנת לפגוע. לשמחתי הצ"ח זו הבינה את הדבר ותיקנה את הדבר יחד עם זאת הדבר מוכיח שאסור לתת לאף גוף בוודאי לא לעמותה זו כוח בלתי מוגבל. קשיים משפטיים אחד הקשיים המשפטיים המהותיים בחוק הוא החלת נורמות באופן רטרואקטיבי פעמים רבות באופן שפוגע אנושות בזכויות הלקוח, להלן מס' דוגמאות: פגיעה בהגנה על הלקוח רטרואקטיבית בכל ההסכמים שנחתמו בין חברות הסלולר ללקוחות בעניין הטלפון הכשר הובהר, בגוף ההסכם, שההסכם יהיה כפוף להוראות משרד התקשורת וגופי ממשל שונים, כעת לא ברור האם לגופים אלה את היכולת להתערב במצבי קיצון או שזו ניטלה מהם לאור הוראות החוק, ככל והיא ניטלה מהם נשאלת השאלה באיזו סמכות חוקית מחילים נורמות רטרואקטיבית ? זאת ועוד, כיצד ייתכן שהמדינה תפקיר את חלקה בהגנה על כוחו של לקוח, ולא משנה מיהו הלקוח כמובן, לצורך בקרה במקרי קיצון. (אין מדובר בהתערבות במקרים רגילים אלא במקרי קצה) הגבלת ניידות רטרואקטיבית הדיון האם חוק הניידות חל על טלפונים כשרים נידון בבג"ץ ולא הוכרע עד עתה, כעת מוצע בחוק לקבוע הוראה על הגבלת ניידות באם הלקוח הסכים לכך. חרף זאת, ברור לכל בר דעת שתוקף ההתחייבות של לקוח מהעבר היא בשעת הסכמתו להתחייבות ולפי הוראות החוק באותה העת כשהביע את הסכמתו, ולא מס' שנים לאחר מכן. מקריאה של ההצעה הנוכחית עולה שהחוק מציע לצקת רטרואקטיבית משמעות מחודשת ביחס להסכמת לקוח גם במקרה והייתה לפני מס' שנים רב, האם זה חוקי והגיוני לפרש הסכמה רטרואקטיבית בהתאם לחוק שנחקק כיום? הסכמה להגבלת לקוח באופן רטרואקטיבי נקדים את העובדה שרבים מכלל לקוחות הסלולר הכשר לא חתמו על מסמך התחייבות כלשהוא אלא רכשו מכשיר וקו כשר, ובהסכמים של חברות מסוימות לא הופיעה כלל מגבלת ניידות בשנים מסוימות. ההצעה מתיימרת לפתור את הבעיה הנ"ל באופן מפתיע, שילוב שני חלקי הצעת החוק המצוטטים להלן יוצרים הוראה מוזרה ביותר שעיקרה להחיל למפרע על אדם שרכש ציוד את הגבלות שנמצאות בהסכם של העמותה, ועל זאת נשאל, באם הלקוח לא חתם על הסכם כלשהוא ורכש רק ציוד מסוים, מהיכן הסמכות להחיל למפרע הגבלה כלשהיא (למשל הגבלת ניידות) שלא באמצעות הסכם ? לאיפה נעלמו הזכויות הבסיסיות של הקניין ? סעיף ד' להצע"ח חוק קובע: "יראו מנוי או קבוצת מנויים שרכשו סל שירותים ייעודי, ציוד קצה רט"ן או ציוד תקשורת, שההגבלות או החסימות לגביו נקבעו על ידי יחיד מסוים או תאגיד מסוים, כאילו ביקשו בקשה מפורשת כאמור באותם סעיפים קטנים, וכאילו ציינו בבקשתם את אותו יחיד או תאגיד שקובע את ההגבלות או החסימות, ובלבד שהספק המורשה, העוסק בסחר בציוד קצה רט"ן או עוסק בסחר בציוד תקשורת, לפי העניין, יידע את המנוי או את קבוצת המנויים, טרם ההתקשרות ולכל המאוחר בתוך 24 שעות לאחר ההתקשרות, בדבר הגבלה או חסימה הנכללת בסל השירותים הייעודי שרכשו או שחלה לגבי ציוד קצה רט"ן או ציוד תקשורת שרכשו, לפי העניין" הוראות מעבר: "הגבלות או חסימות לעניין שירות בזק או מקבץ של שירותי בזק, שנקבעו ערב יום התחילה בהתקשרות בין מנוי או קבוצת מנויים ובין ספק מורשה, ובכלל זה לפי סעיף 51ג(ג)(2)(א) לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, יראו אותן כהגבלות או חסימות כאמור בסעיף 51ג1 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, ויחולו עליהן הוראות אותו סעיף; הוסכם בהתקשרות כאמור כי ההגבלות או החסימות יבוצעו בהתאם לקביעת יחיד מסוים או תאגיד מסוים לפי בחירת המנוי, יראו באותו יחיד או תאגיד כמי שציינו אותו מנוי או קבוצת מנויים בבקשתם כאמור בסעיף 51ג1 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה"האם נקודת המוצא היא שהמספר האישי של הלקוח הכשר הוא רכוש פרטי של העמותה/הספק המורשה ? זאת ועוד נשאל, על מי מוטלת חובת ההוכחה להוכיח שאכן הלקוח חתם הסכם או שהודיעו לו על כך, כאשר בדרך כלל מדובר על אירועים מלפני שנים רבות ? מגבלות על התחרות בהצעת החוק חוסר התחרות בתחום הסלולר הכשר מהווה אבן נגף משמעותית מכל הבחינות שירותית, כלכלית, וכשרותית, – אין ללקוח לאן ללכת במידה והוא אינו מרוצה מאחר ורק גוף אחד נותן הכשר לקווי ומכשירי סלולר כאשר מלבד חשש להתנהלות דורסנית זהו פתח לשחיתות. בנוסף לכל אלה, הצעת החוק יוצרת חסמי כניסה לגופי כשרות חדשים או חברות תקשורת חדשות. להלן דוגמאות לחסמי כניסה שנקבעו בהצעה: כדי להקים כשרות חדשה עם מגבלה של הגבלת ניידות לטלפונים לא כשרים יש צורך ב10,000 מנויים והתקשרות עם 3 ספקים, כאשר לא ניתן להשיג ולו מנוי אחד בלי שהכשרות הוקמה ויש להיכן להעביר את המנוי (כלומר החסם הוא מוחלט והדרישות הן אחיזת עיניים ותו לא). חסם נוסף הוא חוסר אפשרויות הניוד, אפילו בין כשרויות שוות ערך, מדובר על חסם מרכזי ביותר כי אדם מזוהה באמצעות מס' הנייד שלו ואיבוד המס' הוא אינו אופציה אצל רבים ומשכך נמנעת תחרות. תחרות לאור מגבלת הניוד הח"מ מכיר בחשיבות של הטלפון הכשר, עם זאת האיסור המוחלט על ניוד הוא קיצוני, הטיעון שחוזר על עצמו שמדברים על תחרות - תחליף מספר - נהפך ללא רלוונטי, לאור העובדה שהמספר האישי הפך בשנים האחרונות למעין תעודת זהות אישית הלקוח מזדהה אתו מול הבנק ומול רוב נותני השירות, בנוסף לעובדה שאנשים נושאים מאות/אלפי אנשי קשר שמכירים אותם דווקא עם המספר המסוים, חייבים למצוא איזון בין הצורך לשמור על הטלפון הכשר לבין הצורך לאפשר לתחרות, הצעת החוק לא מציעה שום איזון אלא קיצוניות על חשבון הזכות החוקתית לקניין. עמדת הרבנים בצורך ליצירת תחרות יצוין כי הצורך בהקמת כשרויות חדשות מתחרות לעמותה הייתה גם עמדתם של רבנים נכבדים ביותר למשל הרב גרשון אדלשטיין זצ"ל ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה הורה להקים כשרות חדשה, הניסיון למנוע את התחרות בכוחניות ולכפות דעות מסוימות אינו דמוקרטי בעליל. הערות ביחס להליך אישור הצעת החוק הצעת החוק הזו, מטעמי לו"ז, לא זכתה שוועדת הכלכלה תדון בה בצורה רצינית לקראת הקריאה ראשונה ובהתאם לכך החוק אושר בקריאה ראשונה כצורתו הגולמית בקריאה הטרומית, משום כך הדיונים לקראת אישור החוק חייבים להיות ממצים. יצוין כי הצעת החוק מורכבת מכדי לקיים עליה דיון ציבורי בשעת מלחמה קשה, הפזיזות להעבירה כעת בסד זמנים קצר מאד (נקבע דיון בהתראה של מס' ימים בודדים) מעמידה בספק את היכולת של החכי"ם לפקח על חקיקה זו. מסקנות שאלות וההערות אלו הינן רק חלק קטן מהשאלות וההערות שעולות אצל מי שמתעמק בחוק. מספר הטלפון האישי של אדם הוא מהדברים הכי אישיים והכי רגישים ומהווה תעודת זהות נוספת של האדם, כאמור במסמך זה, החוק פוגע בצורה קשה בזכות לקניין שהינה זכות חוקתית ולא עומד במגבלות הקבועות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הצורך העיקרי בבירור יסודי של זכויות הלקוח, נובע מכך שהחוק בצורתו הנוכחית מונע וחוסם כל אפשרות של תחרות ומשאיר את הלקוח בידי גורם שינהל עבורו את הטלפון לעשרות שנים קדימה ללא נקודת יציאה ובפרט לאור הניסיון המר של העבר, משכך, יש לעמוד על זכויותיו של הלקוח בדקדוק רב. במצב הנוכחי, ישנם שני פתרונות, הראשון, לוודא בחוק שהלקוח מוגן היטב מפני המונופול והשני, להגביר את התחרות בצורה משמעותית כך שהבעיות ייפתרו באמצעות התחרות. כידוע לפני כל תכנית רצינית מציעים חלופות, גם בחוק זה לפני שקובעים מסמרות בחקיקה לשנים רבות קדימה ולופתים את הלקוחות, צריך לשאול, האם נבדקו באופן מקצועי ויסודי דרכים חלופיות לייצר תחרות בתחום תוך שמירת גדרי הכשרות או שהעמותה הטילה וטו על ניסיון שכזה מלכתחילה ? אנו סבורים כי אין לאשר את הצעת החוק בנוסחה הנוכחי, ששונה באופן ניכר מהנוסח שאושר בקריאה ראשונה, וכי יש לבצע שיפורים ותיקונים בהצעת החוק. הצעות קונקרטיות אנחנו מציעים בזאת מספר הערות קונקרטיות אפשריות להצעת החוק אף שהם נותנות רק מענה חלקי לכשלים שהוצגו במסמך זה: החלת חובה בחוק של התנהלות עניינית, הוגנת, שוויונית ובלתי מפלה על יחיד או תאגיד שקובע מגבלות. אפשרות ניוד מלאה בין כשרויות שסל השירותים הייעודי שלהם כולל הגבלה משמעותית או חסימה לגבי יותר משירות בזק אחד (כלומר כשרויות ברמה גבוהה). כדי למנוע הפעלת לחץ של העמותה על חברות הסלולר כדי למנוע כניסת כשרויות חדשות לשוק (כדוגמת איום בהסרת כשרות וכדו') מוצע לקבוע כי במידה וספק מורשה מציע סל שירותים ייעודי בפיקוח תאגיד כשרות מסוים הוא יהיה חייב להציע את אותו סל שירותים בפיקוח תאגיד אחר ובאותם תנאים (וניתן להוסיף ככל והתאגיד האחר מונה לפחות 5,000 מנויים). הסרת חסמי כניסה לשוק כמו הצורך ב 10,000 מנויים. בברכה, שי גליק מנכ"ל עמותת מוסרי העתקים : הנהלת ועדת הכלכלה יוזמי החוק שר התקשורת מר שלמה קרעי עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט כלכלי עו"ד ברוריה מנדלסון, יועמ"ש משרד התקשורת 2024-02-08 בס"ד לכבוד חברי ועדת הכלכלה של הכנסת הנידון : נייר עמדה מס' 2 של עמותת "מוסרי" להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הגבלות מוסכמות על שירות וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022 מי שטרם ראה - מומלץ לראות את נייר העמדה הראשון שלנו החוק חייב להתחשב במגבלות חוקתיים של זכויות האזרח, אחרת ייתכן והוא ייפסל בבג"ץ, ואז הנזק לטלפון הכשר יהיה הרבה יותר משמעותי ולא ברור בכלל אם ניתן יהיה לתקנו. אשר על כן, כל ניסיון לקיים חקיקה חפוזה ולא יסודית, ולטאטא מתחת לשטיח בעיות מהותיות שיש בחוק - נידון לכישלון ועלול להביא נזק גדול לטלפון הכשר ולאזרחים החרדיים, ומי שיישא באחריות הם אותם אלו שאצה להם הדרך. צריך לכתוב את זה הכי ברור שאפשר, החוק נועד לאפשר, נקודה, ובשום אופן לא נועד להחיל על הלקוח הגבלות נוספות שמעולם לא קבל עליו, בקיצור החוק הזה לא אמור להיות חוק דתי, וככל הנראה גם יוזמיו לא מיתמרים להופכו לכזה. החוק נועד לאפשר לצרכן החרדי לחיות כאורח חייו אך לא להגביל אותו לנצח. כפועל יוצא: כל הגבלה שלא הייתה קיימת טרם חקיקת החוק לא יכולה בשום פנים ואופן לחול אחריו כל הגנה מפני כוח מופרז של גורם מגביל שהייתה ללקוח טרם חקיקת החוק חייבת להישאר אחרי חקיקת החוק. צריך לוודא שהסכמת הלקוח מאושרת באופן שהוא מודע לגמרי אילו הגבלות יחולו עליו, ולא להסתמך על כל מיני "כאילו" כמו שאנו רואים בנוסח הנוכחי. צריך לנקות את החוק מכל מיני החלות רטרואקטיביות של סעיפים בלי שום איזונים כלשהם, בסבירות גבוהה, ללא שינוי, סעיפים אלו ייפסלו. צריך לאפשר תחרות בין כשרויות שהיא אבן יסוד להגנה על הלקוח ומאפשרת לו את חופש הבחירה. צריך להגן על הלקוחות מפני חסימות לא ענייניות. אדגיש ואומר בעבר החסימות הללו היו שרירותיות ללא שום אפשרות ערעור מה שפגע הן בצרכן המנוי והן בחברות שבאו לתת תוכן לאותו צרכן. ואני מדגיש חברות חרדיות לכל דבר ועניין. ולכן חובה שיהיה גוף רגולטור שיוכל להכריע בסוגיות אלו. בברכה, שי גליק מנכ"ל עמותת מוסרי העתקים : הנהלת ועדת הכלכלה יוזמי החוק שר התקשורת מר שלמה קרעי עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט כלכלי עו"ד ברוריה מנדלסון, יועמ"ש משרד התקשורת