חומר רקע
כמה מזון
הולך לאיבוד
בישראל?
37%
אובדן המזון
בישראל 23.1
₪מיליארד
בשווי של
2.6
סך היקף
אובדן המזון
בישראל
2022מיליון טונות
:כתיבה ועריכה
השפעת הצלת מזון על
הביטחון התזונתי
ועל עלויות הבריאות בישראל
ביטחון תזונתי גורם לפגיעה בבריאות הפיזית -אי
והנפשית של הסובלים ממנו ומשכך גורם לעליה
בהוצאות בריאות הן למערכת הבריאות והן לציבור.
1.4
מיליון איש
ביטחון -חיים באי
תזונתי בישראל
₪ 3,700
₪ מיליארד5.2
*סך העלות הבריאותית העודפת
ביטחון תזונתי-למשק כתוצאה מאי
הוצאה בריאותית שנתית
עודפת לנפש בישראל
מסך הוצאות
הבריאות
הלאומיות
שהם:5%
הביטחון התזונתי, השוואה-שיעור אי
ישראל
קנדה
גרמניהOECDארה״ב
16.2%
6.2%
3.5%
8.2%
8.4%
2021-, ישראל נכון ל2019-2021 *ממוצע
1.1
מסך היקף אובדן
המזון בישראל,
הינו ראוי למאכל
מיליון טונות ובר הצלה
השפעות ועלויות
סביבתיות
של אובדן ובזבוז מזון
₪מיליארד
3.9
העלות הסביבתית
של אובדן מזון
בישראל
₪ מיליארד0.9
)טיפול בפסולת (עלות ישירה
₪ מיליארד1.5
פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר
₪ מיליארד1.5
)אובדן משאבי טבע (קרקע ומים
כמה מהמזון
האבוד הוא
בר הצלה?
שווי אובדן מזון בר הצלה
8.1
₪ מיליארד
ש ו ו י ה מ ז ו ן
ה ה צ ל ה-ב ר
חקלאות
מיון
ואריזה
תעשייה
קמעונאות
והפצה
מוסדי
1,840
₪ מיליון
470
₪ מיליון
275
₪ מיליון
1,150
₪ מיליון
אלפי טונות
ירקות
אלפי טונות
פירות
576
203
אלפי טונות
חלב ומוצריו
65
אלפי טונות
בשר, דגים וביצים
73
4,405
₪ מיליון
2022 ,נתונים מרכזיים מדו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל
.ביטחון תזונתי, ואשר לא היתה נגרמת בתנאים של ביטחון תזונתי-*עלות בריאותית עודפת: עליה בהוצאות בריאות הקשורה לחיים במצב של אי
למה כדאי
להציל מזון?
הצלת מזון הינה נוסחה מנצחת המונעת אובדן מיותר,
מאפשרת ייצור מזון ללא שימוש נוסף במשאבי טבע,
קרקע ומים, מונעת יצירת פסולת ותורמת להפחתת
פליטות מזהמים וגזי חממה.
.1
.2
.3
.4
הצלת מזון הינה חלופה לייצור- יתרון כלכלי
מזון תוך מניעת מרבית המשאבים והעלויות
הכרוכות בייצור מזון.
הקטנת פערים ומניעת- יתרון חברתי
ביטחון תזונתי בקרב השכבות החלשות.-אי
הצלת מזון בריא ואספקתו - יתרון בריאותי
לאוכלוסיות מוחלשות עשויה להפחית את
ביטחון תזונתי -שיעור האוכלוסייה החיה באי
וכך לצמצם את עלויות הבריאות העודפות
למשק בישראל.
הפחתת מזהמים ופליטות - יתרון סביבתי
תוך חיסכון במשאבי קרקע ומים.
בשקלול תועלת בריאותית כתוצאה מצמצום
שמושקע בהצלת ₪ 1 ביטחון תזונתי כל-אי
מזון מניב למשק הלאומי ערך של
₪ 10.6
₪10.6 = ₪1
בשקלול גזי חממה, מזהמי אוויר וטיפול
שמושקע בהצלת מזון מניב ₪ 1 בפסולת כל
.₪4.3 למשק הלאומי ערך של
₪4.3
=
₪1
המושקע בהצלת מזון מאפשר להציל₪1 כל
.₪3.6 מזון בשווי ישיר של
₪3.6
=
₪1
:כתיבה ועריכה
כלי המדיניות המומלצת
הפחתה בהיקף אובדן מזון50% קביעת יעד לאומי של
, בהתאם לעקרונות שגיבש האו"ם.2030 עד שנת
גיבוש תוכנית לאומית אשר תתייחס לכל האספקטים
הנדרשים לטיפול באובדן המזון ולהצלתו, בדגש על
מזון בריא ומזין, לאורך כל שרשרת הערך ולכלל התנאים
הנדרשים (תפעוליים, רגולטוריים, כלכליים) למימוש
הדרגתי של יעד צמצום אובדן המזון והצלת המזון. על
התכנית לכלול מנגנונים לאבטחת הצריכה של המזון
המוצל ע"י המשפחות המסתייעות לרבות יעוץ והכוונה
תזונתית. מפאת היותו של הנושא רוחבי ורלוונטי לשורה של
משרדי ממשלה, התכנית תגובש על ידי צוות בין משרדי.
התוכנית תוגש לממשלה לתקצוב ולאישור.
התרומה למשק מהצלת מזון
בשנה₪ מיליארד1.0
,₪ מיליארד3.6 עלות הצלת מזון בשווי
שהינה שווה למלוא ערך הפער בין
צריכת המזון של האוכלוסייה שנמצאת
ביטחון תזונתי.-באי
הביטחון -הצלת מזון בעלת עדיפות ברורה ביחס לחלופה של השלמת פער אי
התזונתי באמצעות מתן קצבאות, תרומות, סובסידיות או תמיכות לנזקקים.
₪מיליארד5.2
בשנה₪ מיליארד3.6
שווי מימון מלוא הפער בין ההוצאה על
צריכת המזון של האוכלוסייה החיה
ביטחון תזונתי לבין רמת ההוצאה -באי
הנורמטיבית על צריכת המזון.
פוטנציאל החיסכון למשק
הלאומי מהצלת מזון
הצלה מכלל המזון האבוד
תאפשר את סגירת מלוא פער
הביטחון התזונתי בישראל-אי
20%
2022 ,נתונים מרכזיים מדו"ח אובדן מזון והצלת מזון בישראל