חומר רקע

מגמות בבטיחות בדרכים בישראל 2022-2013 כותבים: גל סורוקר ולאה מולה ניהול מדעי: ד"ר יעל הדר ופרופ' הלל בר-גרא חשוון תשפ"ד | נובמבר2023 đČ ĞĢĠĜ ęĕĘČĤĥĕ
 ĘėĚ ďēČ ĦĜĥč ęĕėĤď ĦĜđČĦč ĎĤĐĜ  ęĕĎđĤĐ   Đĥģ ęĕĞđĢĠ   Ęģ ęĕĞđĢĠ % ĤČĥĐ Ęė  ĦĜĥč ĖĤďč ĥđĚĕĥ ĕĠĘ Đĥģ ęĕĞđĢĠđ ęĕĎđĤĐ % ęĕĤĕĞĒ čėĤ ĕĘė  % ĕĤēĝĚđ ĕĔĤĠ čėĤ  % ĘĎĤ ĖĘđĐ  %  ĞđĜĠđČ ęĕėĤďč ĦđēĕĔčč čĢĚ ĦĜđĚĦ ĥĕČ 100,000-Ę ęĕĎđĤĐ 94I=3<4F=0;/GH8 ĐĞđĝĜ Ě"ģ ďĤČĕĘĕĚĘ ęĕĎđĤĐ 94I=3<4F=0;/GH8 ĐĘĞĚđ 65 ĕĜč ĘĎĤ ĕėĘđĐ čĤģč ęĕĎđĤĐ AE4==3=8C;/GH8 OECD-Đ ĞĢđĚĚ OECD-Đ ĞĢđĚĚ AE4==3=8C;/GH8 1  1  25 I48=4/;>80I4/44H3 <82;8;1G8:;430GF0<814G3 ĐĜđČĦ  8C<8A4?C4/I40G4A=0I4?4/I041G3?4/3HF4A1C?I?H0 3A4@?;@680 8C@40474/4 <887GC0:G8;:I40G4A=0I4?4/IGH/=<8H?/ 7A=2G88G6@=487GC0:GIA4@?=F ;3HF<8A4EC4<814G33G4A8H ĤĦđĕ ĐĦĘĞ ĦĘĘđėĐ ĐĞđĝĜĐ ĘčČ ĘĘđėĐ ęĕĞĎĠĜĐ ĤĠĝĚ ĐĘĞ ěėĘđ     2013  2013        2013      87GC0:G813? 0-24 25+ <80G4A= <8G8AE<813? I4G4=6I4?4/I0 8C 3;A=4;810<813?= <80G4A= <8G01<813? I4G4=6I4?4/I0 8C <8H?I413?= G51=3=<8?8=38?H=<813? I4G4=6I4?4/I0<80G4A=80GA3 8C 824383G51=;3/44H30








ɔ˭̑ɒʽ˒ĕďđĐĕ ĐĕĕĘĞ ĦĚĎĚ ęĕĕĘĚĥēĐ ęĕĕĜĠđČĐ ĕčėđĤ ĤĠĝĚč Đĥģ đĞĢĠĜ đČ đĎĤĐĜĥ I?H0F4?85 7?8FG4F380:4GGC@=0 Đĥģ đĞĢĠĜ đČ đĎĤĐĜĥ 2015  ĐĕĝđĘėđČč ĒđēČ Đĥģ ęĕĞđĢĠđ ęĕĎđĤĐ ĒđēČ <82;8;>4:8@3 8C94=? 388@4;:4/0<F;6= <8G8AE;>4:8@3 8C3401 388@4;:4/0<F;6= <8G140=;>4:8@3 3=42 388@4;:4/0<F;6; 3;A=4 8?0;>4:8@3 8C3401 388@4;:4/0<F;6=  128 2015   8 ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 1 ברצוננו להודות לשותפינו באיסוף ועיבוד המידע המשמש בפרסום זה : תחום תחבורה ותקשורת ותחום תעבורה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחלקת תנועה ומחלקת מחקר ופיתוח, אגף התנועה, משטרת ישראל המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה במכון גרטנר אגף הרישוי במשרד התחבורה העיבודים והניתוחים שבוצעו בפרסום זה מבוססים על נתוני ופרסומי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צוות ההפקה :ניתוח נתונים וכתיבה גל סורוקר, לאה מולה :צוות עבודה מעין הרוני, עדי ברמניס, פאדי כבהה , ד"ר אסף שרון, נתן צ'אוסקי :ניהול מדעי ד"ר יעל הדר ופרופ' הלל בר - גרא ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 2 תקציר מנהלים בשנת2022 התרחשו בישראל56,948 תאונות דרכים עם נפגעים. בתאונות אלו נהרגו351 בני אדם, נפצעו קשה 2,593 ו נפצעו קל 76,447 . כלומר אחד מכל115 ישראלים נפגע בתאונת דרכים. בנתוני השנים2013 – 2016 ניתן לראות מגמת עלייה קלה במספרי ההרוגים אך בשנים מאז נשמרה יציבות יחסית במספרי ההרוגים בתאונות דרכים. מעבר לפגיעה בנפש לתאונות אלו יש השלכות כלכליות ומשקיות . הנתונים המפורטים בפרסום מאפשרים לזהות מגמות לאורך זמן, דפוסי היפגעות והבדלים ברמת הסיכון על פי מאפיינים שונים כגון סוג התאונה, כלי הרכב המעורבים ומאפיינים דמוגרפיים של הנפגעים ושל הנהגים. להלן הממצאים העיקריים. בהשוואה בין־לאומית נמצא כי ב־2021 שיעור ההרוגים לנסועה בישראל נמוך ממוצע ה־OECD ,. לעומת זאת שיעור הולכי רגל ההרוגים ל־100,000 איש בישראל היה גבוה בהשוואה למדינות ה־OECD האחרות. ההסברים העיקריים לכך הם הרכב הגילאים הצעיר במידה יוצאת דופן והשיעור הנמוך של מכוניות לנפש בישראל. בישראל הולכי רגל בני 65 ומעלה וילדים מצויים בסיכון גבוה הרבה יותר מממוצע ה־OECD . ניתוח של מעורבות כלי רכב בתאונות לפי סוגי רכב הראה כי ב־10 השנים האחרונות חלה עלייה מהירה בנסועה הכוללת בישראל. ביחס לנסועה, בשנת 2022 נפגעו קשה או נהרגו בתאונות במעורבות אופנועים פי 17.8 אנשים מאשר תאונות במעורבות כלי רכב פרטיים, ואוטובוס פי5 . שיעורי המעורבות בתאונות חמורות של כלי רכב פרטיים ושל משאיות היו במגמת ירידה, ואילו שיעורי המעורבות בתאונות של אוטובוס היו במגמת עלייה. ניתוח של מעורבות נהגים בתאונות ביחס למספר המורשים לנהוג הראה כי נהגים חדשים ונהגים צעירים היו מעורבים במספר גבוה יותר של תאונות בהשוואה לשאר הנהגים, ובמידה פחותה גם נהגים בני 75 .ומעלה ניתוח לפי גיל, מגדר וקבוצת אוכלוסייה הראה כי נהגים גברים צעירים היו מעורבים במספר גבוה הרבה יותר של תאונות בהשוואה לגברים מבוג רים מהם, אך בקרב נשים לא היה הבדל ניכר בין צעירות למבוגרות. נהגים גברים ערבים היו מעורבים ביותר תאונות בהשוואה לנהגים גברים יהודים בכל קבוצות הגיל, אך ההבדל בלט בעיקר בקבוצות הגיל הצעירות. בהבדלים אלו לא חל שינוי ניכר ב־10 .השנים האחרונות ניתוח נפגעים לפי מאפיינים עיקריים הראה כי צעירים בגיל 15 – 24 ואזרחים ותיקים, בני65 ומעלה, נפגעו בתאונות דרכים בשיעור גבוה הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה, ואילו ילדים עד גיל 14 נפגעו פחות מחלקם באוכלוסייה. במספרים מוחלטים, ב־10 השנים האחרונות חלה עלייה במספרי הנפגעים רוכבי האופנוע, רוכבי האופניים החשמליים ורוכבי הקור קינט החשמלי, ונוסעי אוטובוסים. בהיפגעות שאר משתמשי הדרך לא חל שינוי ניכר. עוד נמצא כי במהלך כל התקופה, הסיכון להיפגעות בתאונת דרכים היה גבוה יותר בקרב בני החברה הערבית בהשוואה לבני החברה היהודית, וזא ת בעיקר בקרב ילדים הולכי רגל ובקרב נהגי רכב ונוסעיו בכל קבוצות הגיל. בהיפגעות ילדים חלה ב־10 השנים האחרונות ירידה – הן במספרים מוחלטים והן בשיעור הנפגעים ל־ 100,000 ילדים. פילוח הירידה לפי קבוצת אוכלוסייה הראה כי רוב הירידה הייתה בגילי0-9 . ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 3 ב־10 השנים האחרונות בני 65 ומעלה נהרגו או נפצעו קשה בתאונות דרכים פי 1.5 מאשר בני0 – 64 ,. עם זאת בהיפגעות בני 65 ומעלה חלה ירידה ניכרת בשנים2018 – 2022 בהשוואה ל־5 השנים שלפניהן. רוב האזרחים הוותיקים נפגעו כהולכי רגל. הולכי רגל הם כמעט שליש מהנפגעים בתאונות דרכים בישראל. שיעור הולכי הרגל ההרוגים היה גבוה בהשוואה למדינות אחרות, וזאת בשל שיעור הרוגים גבוה בקרב ילדים ובקרב בני 65 .ומעלה מספר ההרוגים והפצועים קשה בקרב רוכבי אופנוע עלה ב־10 השנים האחרונות עלייה משמעותית בשל עלייה במספר האופנועים ובשל עלייה בסיכון לכל אופנוע. בשנים אלו גדל מאוד חלקם של האופנועים בנפח מנוע של 500 סמ"ק ומעלה בכלל האופנועים. זו היא מגמה מדאיגה משום שרוכבי אופנועים אלו נפגעים יותר מאשר רוכבי אופנועים קטנים וקלים יותר. נהגי אופנועים ללא רישיון לאופנוע, או בעלי רישיון לא מתאים לסוג האופנוע עליו הם רוכבים, מהווים כשליש מהנפגעים חמור על אופנועים עד 500 סמ"ק, וקרוב למחצית מהנפגעים חמור על אופנועים מעל 500 .סמ"ק בשנת2022 נהרגו בתאונות במעורבות רכב כבד 30% מכלל ההרוגים ונפצעו15% .מכלל הפצועים קשה ביחס לנסועה שיעורי ההרוגים בתאונות במעורבות משאית כבדה )מעל 12 טון( גבוהים פי4 משיעורי ההרוגים במעורבות רכב פרטי, ופי 2 משיעורי ההרוגים במעורבות משאית קלה )עד12 .(טון לעומת זאת, שיעור הולכי הרגל שנהרגו או נפצעו קשה בתאונות במעורבות משאיות במשקל 12 טון ומעלה )ביחס לנסועתן( ירד בכ- 40% מאז2013 . פרסום זה מעניק בסיס ידע בתחום תאונות הדרכים לבעלי העניין, לאנשי המקצוע ולמקבלי ההחלטות בתחום הבטיחות בדרכים במטרה להתאים ולכוון את המדיניות ולהתמודד עם מאפייני סיכון ייחודיי ם , וזאת במטרה להפחית ככל האפשר את מספר ההרוגים והפצועים בתאונות דרכים בישראל. ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 4 תוכן עניינים תקציר מנהלים ................................ ................................ ................................ ................................ .......... 2 תוכן עניינים ................................ ................................ ................................ ................................ .............. 4 מבוא – רקע, נתונים והגדרות ................................ ................................ ................................ .................... 5 פרק1 - תאונות דרכים ................................ ................................ ................................ ............................ 10 פרק2 - מעורבות כלי רכב בתאונות דרכים ................................ ................................ .............................. 21 פרק3 - מעורבות נהגים בתאונות דרכים ................................ ................................ ................................ . 31 פרק4 - נפגעים בתאונות דרכים לפי מאפיינים עיקריים ................................ ................................ ............ 39 פרק5 - ילדים גילאי14-0 ................................ ................................ ................................ ....................... 47 פרק6 - בני65 ומעלה ................................ ................................ ................................ ............................ 52 פרק7 - הולכי רגל ................................ ................................ ................................ ................................ ..56 פרק8 - רוכבי אופנוע ................................ ................................ ................................ .............................. 63 פרק9 - נפגעים בתאונות במעורבות רכב כבד ................................ ................................ ......................... 70 פרק10 - החברה הערבית ................................ ................................ ................................ ...................... 78 פרק11 - רוכבי כלים זעירים ................................ ................................ ................................ ................... 85 סיכום ................................ ................................ ................................ ................................ ...................... 91 רשימת מקורות ................................ ................................ ................................ ................................ ....... 92 ﻣﻠﺧص ﺗﻧﻔﯾذي ................................ ................................ ................................ ................................ ............ 94 ExecuƟve Summary ................................ ................................ ................................ ............................... 96 ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 5 מבוא – רקע, נתונים והגדרות הפרסום השנתי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מציג את הנתונים המעודכנים ביותר בתחום הבטיחות בדרכים משלוש נקודות מבט עיקריות: )1 ( מגמות שינוי במהלך התקופה2013 - 2022 ) ; 2 ( הבדלים בין תאונות לפי מאפייני התאונה, כלי הרכב והנהגים המעורבים בה ומאפייני הנפגעים בת אונות; ) 3 ( השוואה בין מדינת ישראל לבין מדינות אחרות. מטרות הפרסום הן להיות כלי עבודה למקבלי ההחלטות ולעוסקים בבטיחות בדרכים; ולספק מידע אמין שיהיה תשתית לשיח הציבורי בתחום. אנו שואפים שמידע זה יסייע ביצירת אקלים של בטיחות בדרכים – החל במקבלי החלטות ברמה הלאומית וברמה המקומית, המשך בעוסקים בתחום התשתיות, הרכב והנהיגה, וכלה בכלל משתמשי הדרך. מבנה הפרסום פרסום זה מציג למעלה מ־ 100 ניתוחים תיאוריים ובהם בין שניים לחמישה משתנים. הנתונים העיקריים ביותר הוצגו באופן גרפי, במטרה להמחיש את הנ ושא ולהקל את הבנת . ו קיימים ניתוחים ספציפיים ומפורטים יותר להם לא הספיק המקום , ולפיכך הובאה מסקנתם בלבד בטקסט המלווה את התרשים המתאים . בפרסום9 :פרקים פרק1 – תאונות דרכים – מציג מגמות במספר תאונות הדרכים עם נפגעים בשנה לפי חומרתן וסוגן, וגם כמה ניתוחים לפי מקום התאונה וזמן התרחשותה. פרק2 – מעורבות כלי רכב בתאונות דרכים – משווה בין רמות הסיכון לתאונה חמורה בסוגים שונים של כלי רכב . פרק3 – מעורבות נהגים בתאונות דרכים – בוחן את רמת הסיכון לתאונה חמורה לפי מאפייני הנהג. פרק4 – נפגעים בתאונות דרכים לפי מאפיינים עיקריים – מציג את מספרי הנפגעים לפי שנה, גיל, סוג משתמש הדרך וסוג הדרך. רוב הניתוחים בפרק זה לא הוצגו בפרסומים שנתיים קודמים. פרקים11-5 מציגים את הניתוחים העיקריים בנוגע למאפייני כל אחת מ־7 הקבוצות שיש בהן פוטנציאל ניכר לצמצם את מספר הנפגעים: ילדים גיל עד 14 , בני65 ומעלה , הולכי רגל , נפגעים בתאונות במעורבות רכב כבד , נפגעים במעורבות רוכבי אופנועים, נפגעים רוכבי כלים זעירים ובני החברה הערבית. מאפייני ההיפגעות הרלוונטיים ביותר בכל קבוצה נדונים בפירוט. נתונים נתוני תאונות הדרכים בישראל נרשמים במשטרה ומטויבים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ) הלמ"ס ( על בסיס קבצים מנהליים. על כל תאונה מדֻווחים מאפיינים רבים, ובהם כלי הרכב המעורבים, מאפייני הנהגים, סוג התאונה, ועוד. הלמ"ס היא המקור גם לשאר הנתונים בפרסום : ,נתוני האוכלוסייה, מצבת כלי הרכב, נסועה מספרי המורשים לנהוג ועוד. הנתונים כוללים את נתוני התאונות והנפגעים שהתרחשו בתחומי יהודה ושומרון . מכון גרטנר מנהל מאגר מרכזי של נתוני נפגעי הטראומה ) ובהם נתוני הנפגעים בתאונות דרכים ( כפי שהם נרשמים בבתי החולים. חשיבותו העיקרית של מאג ר זה היא בקביעת חומרת הפציעה של הנפגע על בסיס ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 6 מדדים רפואיים. הלמ"ס משלבת בין נתוני המשטרה לבין נתוני מכון גרטנר , וחומרת הפציעה של המעורבים בתאונה שהיו מאושפזים בבית חולים נקבעת, במידת האפשר , על בסיס מדד 3 +MAIS . עד שנת2019 עשתה הרלב"ד שימוש בהגדרת הפציעה על פי נתוני המשטרה בלבד, בהם חומרת הפציעה מוגדרת על פי משך האשפוז. משנת 2019 ואילך נעשה שימוש בשילוב נתוני מרשם הטראומה, כמתואר לעיל. בדרך כלל הנתונים המעודכנים גבוהים יותר מהנתונים שהופיעו בפרסומים של הרלב"ד עד שנת 2019 משום ש־10% בקירוב מהפצועים קשה לפי הרישום המעודכן הוגדרו בעבר כפצועים קל. הבדל זה נובע משינוי ההגדרות, ולא משינוי בנתונים . מקור הנתונים הבין־לאומיים המופיעים בפרסום הוא מאגר שמנהלת קבוצת המחקר הבין־לאומית לאיסוף נתוני בטיחות בדרכים וניתוחם IRTAD ) InternaƟonal Traffic Safety Data and Analysis (. מאגרIRTAD הוא חלק ממאגר הנתונים המרכזי של ה־OECD . הקבוצה מאגדת נציגויות של מדינות בתחום הבטיחות בדרכים ברחבי העולם, ותפקידה לספק נתוני נפגעים בתאונות דרכים לפי מדינה ושנה. יש לציין כי לא כל המדדים מוגדרים באותו אופן בכל המדינות, זאת ועוד, המדינות נבדלות גם באופן איסוף הנתונים וברמת המהימנות של המידע. לכ ן יש להיזהר בהסקת מסקנות מהנתונים האלה. הגדרות המידע בפרסום נוגע רק ל תאונות דרכים שהיו בהן נפגעים . תאונות ש בהן נגרם נזק לרכוש בלבד אינן חלק מנושא הדו"ח. משטרת ישראל מגדירה כ תאונת דרכים רק תאונה שהיה מעורב בה רכב מנועי בדרך ציבורית, ולכן לא יכללו בפרסום תאונות שהתרחשו בדרך לא סלולה, באזורים תפעוליים או בחצרות פרטיות . בנוסף, ה משטר ה חוקרת רק תאונות שהיה מעורב בהן רכב ישראלי אזרחי , ולכן לא יוצגו בפרסום נתוני תאונות שהיה מעורב בהן רכב צבאי בלבד או רכב פלסטיני בלבד, אלא אם היה מעורב בהן אזרח ישראלי. נתוני תאונות הדרכים בפרסום נוגעים לשנים2013 – 2022 , משום שלפני שנת2013 אין נתונים מטויבים לפי נתוני מכון גרטנר ולפי חומרת הפגיעה במדד MAIS3+ . השוואות בין־לאומיות בוצעו על בסיס נתוני שנת2021 , משום שרוב המדינות החברות ב־OECD טרם פרסמו נתונים רשמיים לשנת2022 . נתוני תאונות קטלניות וקשות מוצגים בפרסום בנפרד ככל שמתאפשר. כאשר ההפרדה לא הייתה אפשרית בשל קבוצות קטנות מדי או בשל עומס הנתונים, הוצגו נתוני תאונות קשות וקטלניות במקובץ, והוגדרו כ"תאונות חמורות". ככל שהתאפשר הוצגו נתוני כל שנה בנפרד כדי לאפשר לקורא לזהות מגמות שינוי בנתונים. בפילוחים המציגים קבוצות קטנות מדי נעשה שימוש בנתוני השנים 2013 – 2022 במקובץ כדי לצמצם את השפעת התנודה האקראית בנתונים. :בפרסום נעשה שימוש בשלוש נקודות המבט הבאות - מספרים מוחלטים – מציגים כמות שאינה יחסית. לדוגמה: מספר הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בשנת2022 . - אחוזים – מציגים חלק יחסי מתוך קבוצה מוגדרת. לדוגמה: אחוז הולכי הרגל מתוך כלל ההרוגים והפצועים קשה בתאונות דרכים בשנת2022 . ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 7 - שיעורים – מציגים מדד לרמת הסיכון, המחושב כמספר האירועים בתקופה מוגדרת חלקי רמת החשיפה באותה תקופה. בדרך כלל שיעורים מוכפלים במספר גדול למטרות נוחות. בפרסום נעשה שימוש בשלשה מדדי סיכון עיקריים: שיעור הרוגים או הרוגים ופצועים קשה ל־100,000 איש באוכלוסייה, שיעור תאונות דרכים ל־10,000 כלי רכב ושיעור תאונות דרכים למיליארד קילומטרים נ סועה. :לדוגמה שיעור הולכי רגל ילדים שנהרגו ל- 100,000 איש בשנת 2022 * 100,000 מספר הילדים שנהרגו כהולכי רגל ב ־2022 מספר הילדים באוכלוסייה ב ־2022 = ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 8 מונחים עיקריים אוטובוס כלי רכב מנועי להסעת נוסעים ש משקלו הכולל המותר יותר מ־5 טונות או שמורשה להסיע יותר מ ־19 .נוסעים אוטובוס זעיר כלי רכב מנועי להסעת נוסעים שמשקלו הכולל המותר עד חמש טונות והוא מורשה להסיע בין9 – 19 .נוסעים הולך רגל המעורב בתאונת דרכים עם נפגעים אדם המעורב בתאונת דרכים עם נפגעים שאינו נהג או נוסע : לרבות ילד בעגלת ילדים או אדם שמוביל את העגלה ; אדם בכיסא גלגלים ; הולך רגל על גלגיליות או על גלגשת ; הולך רגל המוליך אופניים או אופנוע. הרוג בתאונת דרכים אדם שנהרג בתאונת דרכים או אדם שנפצע בתאונת דרכים ונפטר מפצעיו ב תוך30 .יום ההגדרה אינה כוללת אדם שהתאבד ב תאונת דרכים. כלי רכב מנועי כלי רכב יבשתי המונע בכוח מכני ומיועד להסעת .בני אדם, מטען או כלי רכב גרור ההגדרה אינה כוללת כלי רכב הנעים על מסילה. כלי רכב זעיר כלי רכב שאינו מחייב רישום ו רישוי ומהירותו הכוללת המותרת אינה מעל 25 .קמ"ש כלי רכב פרטי כלי רכב מנועי שאינו ציבורי או מסחרי , אי נו דו ־ גלגלי ו המיועד להסיע עד9 אנשים )ובכללם .(הנהג כלי רכב מסחרי כלי רכב מנועי המיועד להובלת מטען שמשקלו הכולל המותר עד3.5 .טונות מדדMAIS מדדMAIS ) Maximal Abbreviated Injury Scale ( .הוא מדד רפואי לחומרת פגיעה לחישוב מדד זה, מציין הצוות הרפואי את חומרת הפגיעה עבור כל אחד מתשעה אזורים בגוף, בסולם הנע בין 1 ל- 6 : 1 ,קל2 ,בינוני3-5 ,קשה6 אנוש. מדדMAIS הוא התוצאה של הציון המקסימלי מבין 9 ציוני ה- AIS .שנקבעו לאברי הגוף בפרסום זה ציון MAIS 3 .ומעלה מוגדר כ"פצוע קשה", ופחות מכך מוגדר כפצוע קל מורשה לנהוג בעל רישיון נהיגה ישראלי ב תוקף , לא כולל רישיון לנהיגה בטרקטורים א ו במכונות חקלאיות ניידות בלבד . הסטטיסטיקה על מורשים לנהוג כוללת גם אנשים ש תוקף רישיונם ב פג שנה הקודמת. שנת הוצאת הרישיון לנהיגה ברכב שלו ארבעה גלגלים או יותר היא השנה שבה ניתן לראשונה רישיון לנהיגה ברכב כזה מכל סוג שהוא. שנת הוצאת הרישיון באופנוע תהיה השנה שבה ניתן רישיון הנהיגה ב דרגה הגבוהה ביותר . משאית כלי רכב מנועי ש ,מיועד להובלת מטען ו משקלו הכולל המותר גבוה מ ־3.5 .טונות משתמש דרך אדם המשתמש בדרך )בכלי רכב או בלי .כלי רכב( לצורך מעבר ממקום למקום לרבות .נהג, נוסע, רוכב אופניים והולך רגל נהג אדם שנוהג בכלי רכב ב .(נסיעה )גם אם אינו בעל רישיון נהיגה נוסע ,אדם )למעט הנהג( הנוסע בכלי רכב נכנס אליו או יוצא .ממנו נסועה מספר הקילומטרים הכולל שכלי רכב מנועי נוסע ('בתקופה נתונה )קילומטרז פצוע קל בתאונת דרכים אדם שנפצע בתאונת דרכים, ועל פי רישום הטראומה חומרת פציעתו היא עד2 בסולם MAIS , או אדם שלא אושפז בבית חולים, או אדם ש אושפז פחות מ- 24 שעות, או אדם ש אושפז לצורך השגחה בלבד. פצוע קשה בתאונת דרכים אדם שנפצע בתאונת דרכים וחומרת פציעתו היא3 ומעלה בסולםMAIS . אם הפצוע אינו מופיע ברישום הטראומה – יוגדר כפצוע קשה אם לפי רישומי המשטרה אושפז בבית חולים 24 .שעות או יותר שלא לצורך השגחה בלבד קבוצות אוכלוסייה אוכלוסיית ישראל מחולקת לארבע :קבוצות ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 9 יהודים; ערבים )מוסלמים, נוצרים ־ ערבים, ודרוזים(; אחרים – אזרחי ישראל )נוצרים שאינם ערבים, בני דתות אחרות, ואנשים שלא סווגו במרשם האוכלוסין כיהודים, כמוסלמים או כנוצרים(; זרים – שאינם אזרחי ישראל ) בכללם פלסטינ י ם(. בכל הניתוחים בספר המונח "החברה היהודית" כולל יהודים ואחרים. רמת המינוע מספר כלי רכב מנועיים ל ־1,000 .תושבים תאונת דרכים עם נפגעים תאונת דרכים שמעורב בה כלי רכב אחד בנסיעה לפחות, ושנפצע ב ה או שנהרג בה אדם .אחד לפחות ההגדרה כוללת התנגשות בין כלי רכב או בין כלי רכב לרכבת, תאונת רכבת ופגיעה של כלי רכב בהולך רגל, בבעל חיים או בעצם דומם. התנגשות בין כמה כלי רכב אחת. דרכים לתאונת נחשבת ההגדרה אינה כוללת תאונות שנגרמו בשל פעולת טרור , התאבדות או ניסיון התאבדות . תיק ת"ד תאונת דרכים עם נפגעים .שהמשטרה חוקרת תיק כללי עם נפגעים תאונת דרכים שבה פצוע קל אחד לפחות והמשטרה אינה חוקרת אותה . תאונת דרכים קטלנית תאונת דרכים שנהרג בה אדם אחד לפחות או שאחד הפצועים בה נפטר בתוך שלושים יום. תאונת דרכים קלה תאונת דרכים שלא היו בה הרוגים, ואף אדם מהמעורבים בה לא נפצע פציעה קשה )לפי ההגדרה לעיל(, אך אדם נפגע בה פגיעה ממשית בגופו. תאונת דרכים קשה תאונת דרכים שלא היו בה הרוגים, אך היה בה פצוע קשה אחד לפחות )לפי ההגדרה .(לעיל תאונת דרכים חמורה .תאונת דרכים בה היה הרוג אחד או פצוע קשה אחד לפחות ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 10 פרק1 - תאונות דרכים פרק זה מציג מגמות עיקריות במספר תאונות הדרכים עם נפגעים בישראל משנת2000 ופילוחים של תאונות הדרכים שאירעו בשנים 2013 – 2022 לפי מאפיינים שונים. בשנת2022 נרשמו במשטרת ישראל56,948 תיקי .תאונות דרכים עם נפגעים בתרשים1.1 מוצגים שינויים בשבעה מדדים בהשוואה לשנת הבסיס2000 ,(. ארבעה מהמדדים )בגווני כחול נסועה, מס' רכבים, אורך דרכים ומחזיקי רישיון מראים את השינויים בהיקף התחבורה היבשתית במדינת ישראל, ושלושה מראים את השינוי ברמת הבטיחות בדרכים )בגווני כתום( באמצעות מספר תאונות הדרכים 1 ()בכל רמות החומרה2 ומספר ההרוגים. השינויים מוצגים באחוזים, בהשוואה לשנת2000 . לדוגמה, בשנת 2022 הגיע מספר כלי הרכב לערך217% , כלומר הוכפל פי2.17 בהשוואה למספר כלי הרכב בשנת2000 .בעוד שיעור ההרוגים ירד 1 ברשותינו נתוני תאונות משנת2005 . 2 .("מתייחס רק לתאונות דרכים שתועדו במשטרה ולא כולל תאונות "כללי עם נפגעים 185% 155% 124% 181% 68% 58% 38% 217% 0% 50% 100% 150% 200% 250% 300% 2000 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014 2016 2018 2020 2022 מחזיקי רישיון נהיגה שטח דרכים סלולות דרכים סלולות נסועה הרוגים תאונות הרוגים למיליארד ק "מ כלי רכב :עיקרי הפרק • בשנת2022 התרחשו בישראל319 ,תאונות קטלניות2,256 תאו נות קשות ו ־54,373 תאונות קלות. • ב עשור האחרון הסיכון לתאונה חמורה לכל ק"מ דרך היה גבוה יותר בכבישים עירוניים. לעומת זאת, בכבישים בין ־ עירוניים היה סיכון גבוה יותר לתאונות קטלניות . • ב עשור האחרון התאפיינו שעות אחר הצ ו הריים בריבוי תאונות דרכים חמורות . ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 11 תרשים1.1 מדדי תחבורה ובטיחות – שינוי באחוזים בהשוואה לשנת 2000 ) 2000 – 2022 ( בש ני העשורים האחרונים חלה עלייה עקבית ומשמעותית בכל ארבעת המדדים להיקף פעילות התחבורה )בגווני הכחול(. בתקופה זו עלו מספר כלי הרכב הרשומים בישראל, הנסועה השנתית הכוללת, מספר הנהגים, ואורך הדרכים הסלולות. תאונות דרכים לפי רמת החומרה :בישראל תאונות דרכים עם נפגעים מסווגות לשלוש רמות חומרה 1 . תאונת דרכים קטלנית )תרשים1.2 ( – תאונת דרכים שנהרג בה אדם אחד לפחות או שאחד הפצועים בה נפטר בתוך שלושים יום. 2 . תאונת דרכים קשה )תרשים1.3 ( – ,תאונת דרכים שלא היו בה הרוגים, אך נפצע בה אדם אחד לפחות ובית החולים הגדיר את פציעתו בדרגה 3 ומעלה בסולםMAIS . 3 3 . תאונת דרכים קלה )תרשים1.4 ( – תאונת דרכים שלא היו בה הרוגים, ואף אדם מהמעורבים בה לא נפצע פציעה קשה )לפי ההגדרה בסעיף הקודם(, אך אדם נפגע בה פגיעה ממשית בגופו. תאונות אלה נחלקות לתאונות שנחקרו על ידי המשטרה )תיקי ת"ד( ותאונות שלא נחקרו )תיקי "כללי עם נפגעים"(. 4 בפרק זה ובהמשך הפרסום יוצגו ניתוחים רבים המתייחסים ל"תאונות דרכים חמורות". קטגוריה זו מאחדת את התאונות הקשות ואת התאונות הקטלניות. איחוד הקטגוריות הוא בהתאם להמלצות בין־לאומיות. תרשים1.2 ) מספר תאונות הדרכים הקטלניות לפי שנה2013 – 2022 ( בתרשים1.2 ניתן לראות כי לאורך השנים2013 – 2022 הייתה מגמת עלייה קלה במספר התאונות הקטלניות בתאונות דרכים. 3 זו ההגדרה המשמשת את הלמ"ס. המשטרה מגדירה פציעה קשה כפציעה שהצריכה אשפוז של למעלה מ־24 .שעות 4 על פי נהלי המשטרה נפתחה חקירה בעניין כל תאונה העונה על אחד מהקריטריונים האלה: א. תאונה קטלנית. ב. תאונה קשה, אלא אם דווח עליה באיחור של למעלה משלושה חדשים. ג. תאונה קלה שעולה בה חשד לעבירה חמורה. ד. תאונה קלה שנפגעו בה יותר משני כלי רכב או נפצעו יותר משני אנשים. ה. תאונה קלה שהיה מעורב בה נהג חדש או נהג מקצועי, והוא נחשד בגרימת התאונה. שאר התאונות מסווגות בסיווג "כללי עם נפגעים", והמשטרה אינה חוקרת אותן. להרחבה ראו נוהל את"ן/מת"ן מס' 02.233.13 ,)משטרת ישראל2018 ,( htps://www.gov.il/he/departments/policies/police_traffic_department_0223313 283 291 319 318 323 286 319 286 336 319 0 100 200 300 400 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 12 תרשים1.3 ) מספר תאונות הדרכים הקשות לפי שנה2013 – 2022 ( בתרשים1.3 ניתן לראות כי בשנים 2013 – 2022 .הייתה מגמת עלייה קלה במספר תאונות הדרכים הקשות תרשים1.4 ) מספר תאונות דרכים קלות לפי סוג התיק בכל שנה2013 – 2022 ( מתרשים1.4 ניתן ללמוד כי בשנים2013 – 2022 ,הייתה מגמת ירידה הדרגתית במספר תאונות הדרכים הקלות ירידה של 1.6 בין2022 ל- 2013 . בשנת2022 חלה עלייה קלה במספר התאונות הקלות ביחס לשנת2021 . בנוסף, אנחנו משערים כי הירידה של שנת2020 .מקורו בשינוי בהרגלי הנסיעה שקרה בשל מגיפת הקורונה 1,859 1,838 1,967 2,170 2,119 1,971 2,169 1,901 2,213 2,256 0 500 1,000 1,500 2,000 2,500 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 12,031 10,761 10,908 10,584 11,276 10,412 10,465 8,888 9,240 7,759 49,755 48,569 51,444 51,075 48,430 45,927 47,661 35,433 44,483 46,614 61,786 59,330 62,352 61,659 59,706 56,339 58,126 44,321 53,723 54,373 0 20,000 40,000 60,000 80,000 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 תיקי " תאונות דרכים " תיקי " כללי עם נפגעים " ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 13 תאונות דרכים לפי סוג התאונה וחומרתה תרשימים1.6-1.5 מציגים את מגמת השינוי בסוגי התאונות בעשור האחרון. לצורך ניתוח זה חולקו התאונות החמורות לשלוש קטגוריות: תאונה עצמית )כלומר תאונה שמעורב בה רכב נע אחד בלבד(, פגיעה בהולך רגל והתנגשות ברכב נע. הקטגוריה התנגשות ברכב נע כוללת את כל סוגי ההתנגשות בין רכבים מלבד פגיעה ברכב חונה. בכ־5% מתאונות הדרכים החמורות סוג התאונה מסווג כאחר או כלא ידוע, ותאונות אלו אינן מוצגות בתרשים. תרשים1.5 ) תאונות חמורות לפי סוג תאונה במספרים מוחלטים2022-2013 ( בתרשים1.5 ניתן לראות כי לאורך העשור האחרון תאונות מסוג 'תאונה עצמית' ו'התנגשות ברכב נע' היו במגמת עלייה בעוד שבתאונות מסוג 'פגיעה בהולך רגל' לא חל שינוי משמעותי. בתקופה זו תאונות מסוג 'התנגשות ברכב נע' עלו ב- 40% ותאונות מסוג 'תאונה עצמית' גדלו ב- 31% . 722 724 719 795 772 712 710 540 709 699 875 868 938 1,074 1,009 989 1,120 1,014 1,215 1,221 347 311 391 390 393 350 409 434 424 456 0 200 400 600 800 1,000 1,200 1,400 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 פגיעה בהולך רגל התנגשות כלי רכב תאונה עצמית ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 14 תרשים1.6 ) שיעור תאונות דרכים חמורות לפי סוג התאונה באחוזים מסך התאונות החמורות2013 – 2022 ( בתרשים1.6 ניתן לראות כי לאורך העשור האחרון תאונות מסוג "התנגשות כלי רכב " היוו את החלק הארי של התאונות החמורות בישראל באופן עקבי וכי שיעורן מתוך סך התאונות הלך וגדל לאורך אותה תקופה. כמו כן, ניתן לראות כי לאורך השנים הצטמצם בהדרגה שיעורן של תאונות מסוג "פגיעה בהולך רגל" מתוך סך התאונות. תרשים1.7 התפלגות תאונות עם נפגעים לפי סוג התאונה – השוואה בין תאונות חמורות לבין תאונות קלות באחוזים ובמספרים מוחלטים בשנה בממוצע תרשים1.7 מציג השוואה מפורטת יותר של סוגי התאונות בין תאונות קלות לחמורות לפי סוג התאונה. ניתן לראות כי סוג התאונה החמורה הנפוץ ביותר בשנים 2022-2013 היה 'פגיעה בהולך רגל' וכי בשנה בממוצע 18% 16% 19% 17% 18% 17% 18% 22% 18% 19% 18% 37% 38% 35% 35% 36% 35% 32% 27% 30% 29% 33% 45% 46% 46% 48% 46% 48% 50% 51% 52% 51% 48% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022ממוצע תאונה עצמית פגיעה בהולך רגל התנגשות כלי רכב 30% 21% 19% 10% 8% 7% 5% 718 510 463 233 190 157 114 -400 100 600 1,100 0% 10% 20% 30% 40% פגיעה בהולך רגל תאונות עצמיות התנגשות חזית צד התנגשות חזית באחור התנגשות חזית בחזית התנגשות צד בצד תאונות אחרות תאונות חמורות 11% 15% 14% 40% 2% 10% 8% 6,215 8,613 8,258 22,724 1,136 5,637 4,754 -3,500 6,500 16,500 26,500 0% 10% 20% 30% 40% פגיעה בהולך רגל תאונות עצמיות התנגשות חזית צד התנגשות חזית באחור התנגשות חזית בחזית התנגשות צד בצד תאונות אחרות תאונות קלות ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 15 התרחשו718 תאונות מסוג זה שהם30% מסך התאונות החמורות. בניגוד לכך רק 11% מהתאונות הקלות היו תאונות 'פגיעה בהולך רגל'. סוג התאונה הקלה השכיח ביותר היה 'התנגשות חזית אחור' – 40% מסך התאונות הקלות. תרשים1.8 ) אחוז התאונות החמורות מכלל תאונות הדרכים לפי סוג התאונה2022-2013 ( תרשים1.8 מציג השוואה של רמת החומרה בין סוגי התאונות השונות, מבחינת חלקן היחסי של התאונות החמורות מכלל התאונות מאותו סוג. מתרשים זה ניתן ללמוד כי תאונות מסוג 'חזית בחזית' ומסוג 'פגיעה בהולך רגל' נוטות יותר להיות תאונות חמורות ביחס ליתר סוגי התאונות. 14% מה התנגשויות החזיתיות ו - 10% מהפגיעות בהולך רגל שאירעו בין השנים2022-2013 הסתיימו במוות או בפציעה קשה של אחד ממשתמשי הדרך המעורבים. לעומת זאת, בתאונות חזית אחור רק 1% מכלל התאונות הן חמורות . 14% 10% 6% 5% 3% 2% 1% 0% 4% 8% 12% 16% התנגשות חזית בחזית פגיעה בהולך רגל תאונות עצמיות התנגשות חזית צד התנגשות צד בצד תאונות אחרות התנגשות חזית באחור ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 16 תאונות דרכים חמורות לפי סוג דרך ולפי שעה בשנת2022 61% מתאונות הדרכים החמורות התרחשו בדרכים עירוניות המהוות57% מסך אורך הדרכים בישראל. כלומר רוב התאונות החמורות בישראל מתרחשות במרחב העירוני. כאשר מפלחים תאונות אלו לפי חומרתן ניתן לראות כי 40% מתאונות הדרכים הקטלניות ו- 64% מהתאונות הקשות ב - 2022 התרחשו במרחב העירוני. במילים אחרות, בדרכים עירוניות מתרחשות פחות תאונות קטלניות מבדרכים בין - עירוניות אך יותר תאונות קשות . תרשים1.9 מציג את שיעורי התאונות החמורות ל־1,000 ק"מ דרך, בהפרדה בין תאונות קשות ותאונות קטלניות ולפי סוגי דרכים לשנת 2022 . תרשים1.9 שיעור התאונות הקשות והקטלניות ל- 1,000 ק"מ דרך לפי סוג הדרך וחומרת התאונה )2022 ( מתרשים1.9 עולה כי בשנת2022 היה מספר התאונות הקשות לכל ק"מ דרך גבוה במעט בדרכים עירוניות מאשר בדרכים בין־עירוניות, אך מספר התאונות הקטלניות גבוה פי שתיים לכל קילומטר דרך בין־עירונית. בשנת 2022 לכל1,000 ק"מ של דרך עירונית בישראל אירעו136.5 תאונות קשות לע ומת 117.1 תאונות קשות לכל 1,000 ק"מ של דרך בין־עירונית. בתאונות קטלניות התמונה הפוכה – לכל 1,000 ק"מ דרך עירונית אירעו 10.9 תאונות קטלניות לעומת21.4 בדרכים בין־עירוניות. ניתן לשער כי מהירויות הנסיעה הגבוהות יותר בדרכים בין־עירוניות הן הגורמות לשיעור הגבוה יותר של תאונות קטלניות בסביבה זו, בעוד שריבוי משתמשי הדרך הפגיעים והצפיפות הם הגורמים לשיעור גבוה יותר של תאונות קשות בדרכים עירוניות. 10.9 21.4 125.5 95.6 136.5 117.1 דרך עירונית דרך בין-עירונית תאונות קשות תאונות קטלניות ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 17 תרשים1.10 שיעור התאונות הקשות והקטלניות ל- 1,000 ק"מ דרך לפי חומרה וסוג דרך2022-2013 תרשים1.10 מציג את המגמות לאורך העשור מבחינת שיעור התאונות הקשות והקטלניות ל1,000 ק"מ, תוך הפרדה בין דרכים עירוניות ובין - עירוניות. מהתרשים ניתן לראות יציב ות בשיעור התאונות הקשות והקטלניות בדרכים עירוניות , בעוד שבדרכים הבין -עירוניות הייתה מגמת העלייה מתונה ואופיינה ביותר תנודתיות לאורך השנים 2013 – 2022 . תרשים1.11 תאונות חמורות ל- 1000 ק"מ דרך סלולה לפי סוג דרך2022-2013 תרשים1.11 מציג את אותם הנתונים שהוצגו בתרשים1.10 לגבי מספר התאונות החמורות ל- 1000 ,ק"מ דרך לצורך השוואה ישירה לפי סוג דרך. ניתן לראות כי לאורך העשור שיעור התאונות החמורות ל- 1,000 ק"מ דרך סלולה היה גבוה באופן עקבי בדרכים בינעירוניות ביחס לדרכים עירוניות . עם זאת, ניתן לראות כי הפער בשיעור התאונות בין סוגי דרכים אלו הולך וקטן. 133 133 139 150 143 133 137 120 135 136 89 84 92 100 100 88 104 91 112 117 0 50 100 150 200 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 דרך עירונית דרך בין-עירונית 11 12 12 11 13 12 11 12 12 11 122 121 127 139 130 122 126 108 123 126 133 133 139 150 143 133 137 120 135 136 0 40 80 120 160 דרך עירונית תאונות קשות תאונות קטלניות 20 20 23 24 21 18 19 17 22 21 69 65 70 77 80 70 85 75 89 96 89 84 92 100 100 88 104 91 112 117 0 40 80 120 160 דרך בין-עירונית ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 18 תרשים1.12 תאונות קשות וקטלניות לפי שעה ביום וחומרה )ממוצע2022-2013 ( תרשימים1.12-1.11 מציגים את מספר התאונות הקשות והקטלניות לפי שעה או יום בשבוע. בתרשים1.12 ניתן לראות את דפוסי ההיפגעות החמורה לפי שעה ביום. ניתן לראות כי באופן כללי, מרבית התאונות החמורות מתרחשות בשעות היום, ככל הנראה בשל התנועה הרבה יותר בשעות אלו, הן של רכבים פרטיים והן של הולכי רגל. ניתן לראות עלייה קלה במספרי התאונות בשעות העומס בהשוואה לשעות שלפניהן. בשעות הצוהריים ואחר הצוהריים מתרחשות יותר תאונות מאשר בשעות הבוקר. שעות השיא בהיפגעות החמורה הן 16:00 – 18:00, שעות השיא מבחינת עומסי תנועה וגודש בחלק ניכר מהדרכים. סיבות נוספות לריבוי התאונות החמורות בשעות אחרי הצוהריים יכולות להיות המאפיינים המגוונים של הנסיעות ומשתמשי הדרך בשעות אלו, וכן עייפות הנהגים המסיימים את יום העבודה. תרשים1.13 תאונות חמורות לפי יום בשבוע )ממוצע2022-2013 ( בתרשים1.13 ניתן לראות את ניתוח מספרי התאונות החמורות לפי יום בשבוע. התרשים מראה כי מספר התאונות החמורות נוטה להיות גבוה יותר בימי ראשון וחמישי, ביחס לשאר ימי השבוע, ואילו מספר התאונות החמורות בימי שישי ושבת הם הנמוכים ביותר ביחס ליתר ימי השבוע. הבדלים אלה תואמים להבדלים בין הימים מבחינת היקפי התנועה. 370 337 346 343 375 344 243 0 100 200 300 400 ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת 10 8 5 5 6 8 11 13 13 13 13 13 15 16 16 17 18 17 19 16 15 12 11 14 44 32 24 20 20 30 50 92 98 93 94 106 121 120 132 132 138 139 133 114 98 82 72 60 53 40 30 25 25 38 61 105 111 107 107 119 136 136 148 149 156 157 152 129 114 94 83 74 0 20 40 60 80 100 120 140 160 00-01 01-02 02-03 03-04 04-05 05-06 06-07 07-08 08-09 09-10 10-11 11-12 12-13 13-14 14-15 15-16 16-17 17-18 18-19 19-20 20-21 21-22 22-23 23-24 תאונות קטלניות תאונות קשות ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 19 השוואה בין לאומית - שיעור הרוגים לנפש ו למיליארד ק"מ נסועה ) שיעור ההרוגים לנסועהfataliƟes per billion vehicle-kilometers ( משקף את הסיכוי להיהרג בתאונת דרכים לכל קילומטר של נסיעה ברכב. ככל שהמדד גבוה יותר, כך נסיעה למרחק נתון מסוכנת יותר – בין אם לנוסע ברכב או לאחרים שהוא עלול לפגוע בהם. מטעמי נוחות, מחושב השיעור למיליארד קילומטר . מדד זה אינו כולל כלי רכב שאינם זקוקים לרישיון, כגון אופניים או אופניים חשמליים. בישראל, החל משנת 2011 .נתוני הנסועה נאספים מרישום מד המרחק של הרכב בזמן מבחן הרישוי השנתי5 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הייתה אחד מגופי הסטטיסטיקה הראשונים בעולם שאימצו שיטה זו, שהיא השיטה האמינה ביותר והמומלצת על ידי גופים בין - לאומיים. במדינות אחרות בעולם מיושמות שיטות שונות לאמידת היקף הנסועה השנתי, ובהן סקרים בין נהגים ושימוש במכשור לספירת תנועה , דבר המקשה על השוואה אחידה בין המדינות השונות. תרשים1.14 ) שיעור הרוגים בתאונות דרכים למיליארד ק"מ נסועה, השוואה בין לאומית2021 ( בתרשים1.14 ניתן לראות כי בשנת2021 , שיעור ההרוגים לנסועה בישראל היה5.1 , נמוך יותר מממוצע ה - OECD שעמד באותה שנה על8.3. בשנה זו ישראל הייתה המדינה ה- 13 בשיעור ההרוגים לנסועה מתוך27 .מדינות עליהן קיימים נתונים ) שיעור ההרוגים לאוכלוסייהfataliƟes per 100,000 inhabitants ( משקף את הסיכוי של תושב ממוצע להיהרג בתאונת דרכים. 5 בשנת2011 חל שינוי בשיטת המדידה של נסועה בישראל על ידי הלמ"ס, השימוש בנתוני הסקר הופסק, ומאז נעשה שימוש בנתוני מרשם הרכב על בסיס מבחן הרכב השנתי. להרחבה ניתן לעיין בפרסום הלמ"ס נסועת כלי רכב מנועיים 2012 . עם זאת, בשנת2012 ) נבחן ההבדל בין שתי השיטות ביחס לנסועה הכוללת, ונמצא שהוא קטן0.2 (. לכן השפעת השיעור על הסקת המסקנות אינה גדולה. 42.9 39.3 11.7 11.6 11.5 9.9 8.3 8.2 6.7 6.4 5.7 5.2 5.1 4.9 4.8 4.7 4.7 4.6 4.4 3.7 3.4 3.3 3.0 2.6 2.4 2.2 1.8 ילה 'צ לוקסמבורג הונגריה ליטא לטביה כיה 'צ ארה "ב דרום קוריאה ניו-זילנד ספרד סלובניה צרפת ישראל יפן אסטוניה הולנד פינלנד אוסטרליה קנדה גרמניה בריטניה אירלנד שוויץ שבדיה דנמרק איסלנד נורווגיה ממוצע- 8.3 ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 20 תרשים1.15 שיעור הרוגים בתאונות דרכים ל - 100,000 תושבים , השוואה בין לאומית )2021 ( כפי שניתן לראות בתרשים1.15 בשנת2021 שיעור ההרוגים ל- 100,000 איש בישראל עמד על3.9 , והיה נמוך מממוצע מדינות ה - OECD , שעמד באותה שנה על 4.9 הרוגים לכל100,000 .איש 14.2 12.9 10.4 7.7 6.2 5.9 5.8 5.6 5.6 5.4 5.4 5.3 5.0 4.9 4.6 4.5 4.5 4.3 4.1 4.1 3.9 3.8 3.2 3.1 2.9 2.7 2.6 2.4 2.4 2.3 2.2 2.0 1.5 קולומביה ארה"ב צ'ילה סרביה ניו-זילנד פולין יוון קוריאה הדרומית הונגריה פורטוגל סלובניה ליטא צ'כיה איטליה קנדה צרפת בלגיה אוסטרליה פינלנד אוסטריה ישראל לוקסמבורג ספרד גרמניה הולנד אירלנד יפן איסלנד בריטניה שוויץ דנמרק שבדיה נורווגיה ממוצע- 4.9 ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 21 פרק2 - מעורבות כלי רכב בתאונות דרכים פרק זה עוסק בתאונות דרכים מן ההיבטים הנוגעים לכלי הרכב המעורבים בהן. הנתונים המוצגים בפרק זה מציגים את השינוי במצבת כלי הרכב בישראל ובנסועה; השוואה של רמות הסיכון למעורבות בתאונה חמורה בכלי רכב מכמה סוגים והשפעתם של מאפיינים שונים על רמת הבטיחות של כלי הרכ ב. הנתונים בפרק נוגעים רק לכלי רכב ממונעים החייבים ברישום וברישוי על פי פקודת התעבורה, ולא לאופניים ולכלים זעירים אחרים )מיקרו־מוביליטי( זאת בשל הקושי בהשגת נתונים על כלי רכב אלו. נתוני נפגעים בתאונות במעורבות כלי רכב זעירים יוצגו בפרק 11 . לחישוב השיעורים בפרק חולק מספר כלי הרכב המעורבים בתאונות קטלניות וקשות במספר הכולל של כל כלי הרכב או בנסועה הכוללת בקילומטרים של כלי רכב מאותו סוג. שינויים במצבת הרכב ובנסועה בין שנת2013 לשנת2022 נוספו לכבישי ישראל מעט יותר מ - 1,100,000 כלי רכב ומצבת הרכב גדלה ב־ 39% ) , למעלה מכפליים מגידול האוכלוסייה בתקופה זו18%(. בשל כך, גדל שיעור המינוע מ- 354 כלי רכב ל אלף תושבים בשנת 2013 ל- 417 כלי רכב למאה תושבים בשנת2022 . עם זאת, שיעור המינוע בישראל נמוך בהשוואה למרבית מדינות ה־ OECD ., בין השאר, בגלל הרכב הגילים הצעיר בישראל :עיקרי הפרק • במהלך2022-2013 עלה מספר כלי הרכב בישראל בכ- 1,100,000 והנסועה הכוללת של כלי רכב מנועיים עלתה ב־2,300,000,000 ק"מ בשנה בממוצע. זהו קצב גידול של כ־4 אחוזים בשנה, כפליים מקצב גידול האוכלוסייה בתקופה זו. • ביחס לנסועה אופנועים היו מעורבים בתאונות חמורות בשיעור הגבוה ביותר מבין סוגי כלי הרכב – פי 18 בהשוואה לרכב פרטי בתקופה2013 – 2022 . • ביחס לנסועה, משאיות כבדות )מעל12 טון( ואוטובוסים ב- 2022 היו מעורבים בתאונות קטלניות פי6.1 ופי5.8 בהתאמה בהשוואה לרכב פרטי; אוטובוסים היו מעורבים בתאונות קשות פי 5.2 בהשוואה לרכב פרט ומשאיות כבדות פי –1.2 . • בשנים2013 – 2022 ירד בהדרגה שיעור המעורבות בתאונות חמורות של כלי רכב פרטיים ושל משאיות משתי קטגוריות המשקל. • ביחס לנסועה היו אופנועים בנפח מנוע של401 סמ"ק ומעלה מעורבים בתאונות חמורות פי1.4 בהשוואה לאופנועים בנפח 126-400 סמ"ק ב- 2022 . חלקם של אופנועים אלו מכלל האופנועים עלה במהירות בשנים האחרונות. ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 22 :השינויים במספרי כלי הרכב מוצגים בתרשים להלן עבור כל סוג של כלי רכב בנפרד תרשים 2.1 מצבת הרכב בישראל בחלוקה לפי סוג הרכב )באלפי רכבים ( – השוואה בין שנת2013 לשנת 2022 ) ואחוז שינוי שנתי ממוצע2022-2013 ( בתרשים2.1 מוצגים השינויים במספר כלי הרכב בחלוקה לפי סוגי רכב. ניתן לראות שבמהלך העשור2013 – 2022 נוספו לכבישי ישראל למעלה ממיליון כלי רכב פרטיים, ומספר כלי הרכב מסוג זה עלה ב־4% בשנה בממוצע. בתקופה זו עלה אחוז כלי הרכב הפרטיים מתוך כלל כלי הרכב מ־79% ל־81% . לעומת זאת, מספר כלי הרכב המשמשים למשא שמשקלם הכולל המותר עד 3.5 טון )כלי רכב מסחריים( ירד בכ־100,000 . ניתן לשער כי הסיבה לירידה היא מעבר לכלי רכב פרטיים או למשאיות קלות. זאת ועוד, נרשם גידול ניכר במספרי המשאיות ובמספרי האוטובוסים. 6 6 אין נתונים על העלייה במספר הכלים החשמליים הזעירים בתקופה זו, אך מספרם בסוף2022 מוערך בכמה מאות אלפים. ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 23 תרשים2.2 (נסועה כוללת לפי סוג הרכב )במיליוני קילומטר – השוואה בין שנת 2013 לשנת2022 ואחוז שינוי שנתי ממוצע בתרשים2.2 ניתן לראות שבשנים2013 – 2022 עלתה הנסועה הכוללת של כל סוגי כלי הרכב בישראל מלבד כלי רכב מסחריים. הירידה בנסועת כלי רכב מסחריים נובעת מן הירידה בחלקם במצבת הרכב )תרשים 2.1 .( במספרים מוחלטים, רוב העלייה בנסועה הכוללת מוסברת על ידי העלייה בנסועת כלי רכב פרטיים. רכבים פרטיים נסעו בשנת 2022 כ - 14 מיליארד ק"מ יותר מבשנת2013 ) . הגידול היחסי בנסועת משאיות קלות3.5 – 12 טון( בין2013 ל- 2022 היה מעט יותר מהיר מקצב הגידול בנסועת כלי ר כב פרטיים אף שהיה קטן יותר. מהשוואה בין איור2.1 לאיור2.2 ניתן ללמוד כי השינויים בנסועת הרכבים השונים היו בקנה מידה הולם לשינויים במספר כלי הרכב, וזאת מפני שהנסועה הממוצעת לכל כלי רכב השתנתה רק במעט לאורך התקופה. ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 24 מעורבות כלי רכב בתאונות חמורות לפי סוג הרכב ביחס לנסועה בתת־פרק זה מוצגת השוואה בין רמת הסיכון למעורבות בתאונת דרכים חמורה בכל סוג רכב. כדי לדייק בהשוואה זו יש להתחשב בנסועה הכוללת של כל סוג של כלי רכב; בכל קילומטר נסיעה יש חשיפה לסיכון של מעורבות בתאונה. הסיכונים בדרך עירונית שונים מן הסיכונים בדרך בין־עירונית. בסביבה עירונית החיכוך גבוה יותר בשל הכמות הגדולה של משתמשי הדרך הפגיעים ובשל ריבוי הצמתים, ויש בה גם שינויים רבים בכיוון הנסיעה. לכן בסביבה עירונית יש סיכון גבוה יותר למעורבות בתאונה בכל קילומטר של נסיעה בהשוואה למרחק זהה של נסיעה בדרך בין־עירונית. עם זאת, דרכים בין־עירוניות מאופיינות במהירות גבוהה. המהירות הגבוהה מחמירה את תוצאותיה של כל תאונה. לפיכך, תמונת הסיכון מורכבת יותר משנראה במבט ראשון. כיום לא קיימים בישראל נתונים המאפשרים להפריד באופן מהימ ן בין נסועה עירונית לבין נסיעה בין־עירונית לפי סוג הרכב. תרשימים2.3 מציג את שיעור מעורבותו של כל סוג רכב ביחס למיליארד ק"מ נסועת רכב ב- 2022 . תרשים2.3 שיעור המעורבות בתאונות דרכים קטלניות וקשות למיליארד ק"מ נסועה לפי סוג הרכב וחומרת התאונה )2022 ( מתרשים2.3 עולות מספר נקודות. הראשונה והבולטת ביותר היא שמעורבותם של אופנועים בתאונות חמורות ביחס לנסועתם גבוהה הרבה יותר בהשוואה לכל סוגי כלי הרכב האחרים. ב - 2022 לכל מיליארד ק"מ נסועה היו אופנועים 126-400 סמ"ק מעורבים ב- 548 תאונות חמורות, בעוד שרכבים פרטיים )הרכב הנפוץ ביותר במצבת הרכב בישראל(, היו מעורבים ב - 32 תאונות חמורות לאותו מרחק. כלומר, אופנועים126-400 סמ"ק היו מעורבים בתאונות חמורות פי 15 .יותר מאשר רכבים פרטיים תובנה נוספת העולה מתרשים2.3 היא כי ביחס ליתר מצבת הרכב , המשאיות שמשקלן 12 טון ומעלה התבלטו לרעה בשיעורי המעורבות הגבוהים שלהם. ניתן לשער כי הדבר נובע הן ממשקלם הגבוה של כלי רכב אלו, שלו השפעה שלילית על חומרת תאונה במקרה וזו מתרחשת . ראוי לציין כי משאיות במשקל כולל של עד 12 טון היו מעורבות במספר נמוך של תאונות חמורות בשנת 2022 . ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 25 על פי הניתוח שמוצג בתרשים2.3 , אשר מתמקד בהיפגעות ביחס לנסועת רכב, גם שיעורי המעורבות של אוטובוסים גבוהים יחסית, בערך פי חמישה מאשר רכב פרטי. מצד שני, מקדם המילוי 7 הטיפוסי באוטובוסים היא בערך פי עשר מרכב פרטי . לכן, בניתוח על פי שיעור ההיפגעות ביחס לנסועת נוסע, רמת הבטיחות של אוטובוסים טובה בערך פי שניים מאשר רכב פרטי . תרשים2.4 , להלן, מציג את שיעור המעורבות בתאונות חמורות בכל שנה. בקריאת תרשים זה, יש לשים לב להבדלים בין צירי ה - Y בתרשימים האישיים של סוגי הרכבים מאחר והם אינם אחידים. כדי לזהות מגמות שינוי ברמת הסיכון למעורבות בתאונות חמורות של כל סוג רכב מוצגים הנתונים לאופנועים ולמשאיות בפירוט רב יותר בתתי־הפרקים המתאימים, בתרשימים 2.6 ו־2.8 .בהתאמה בתרשים2.4 ניתן לראות כי שיעור המעורבות בתאונות של כלי רכב פרטיים נמצא במגמת ירידה מתונה מאז 2017 . ניתוח של ירידה זו לפי סוג התאונה בה היה הרכב מעורב )אינו מוצג( העלה כי שיעור המעורבות של כלי רכב פרטיים בתאונות מסוג "פגיעה בהולך רגל" נמצא במגמת ירידה מאז 2017, בעו ד שיעורי ההיפגעות בתאונות מסוג "התנגשות ברכב נע" נמצא בעלייה הדרגתית מאז 2018 , מעורבותם של רכבים פרטיים בסוגי התאונות האחרים נשארה יחסית יציבה לאורך התקופה. כמו כן, ניתן לראות בתרשים2.4 כי לאורך תקופת ההשוואה הייתה עלייה מתונה בשיעור המעורבות של אופנועים בתאונות חמורות בעוד שבשיעור המעורבות בתאונות חמורות של משאיות במשקל 12 טון ומעלה הייתה ירידה ניכרת. ניתוח מגמות אלו לפי סוג התאונה )אינו מוצג( מראה כי לאורך תקופת ההשוואה הייתה עלייה נ יכרת בשיעור המעורבות של אופנועים ב"תאונות עצמיות" ובתאונות מסוג "פגיעה בהולך רגל". אותו ניתוח מעלה גם כי שיעורי המעורבות של משאיות במשקל 12 "טון ומעלה בתאונות מסוג "פגיעה בהולך רגל ו"תאונה עצמית" נמצאות במגמת ירידה מאז 2017 . בשיע ור המעורבות בתאונות חמורות של משאיות במשקל 12-3.5 טון ניתן לראות כי הייתה ירידה משמעותית בשנים2018-2017 ומאז נשמרה יציבות יחסית בשיעור מעורבותם בתאונות. 7 סעיף7.2.5 בנוהל פר"ת , 250 - htps://fliphtml5.com/mwkkt/segt/basic/201 ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 26 תרשים2.4 שיעור המעורבות בתאונות דרכים חמורות למיליארד ק"מ נסועה לפי סוג הרכב )2013-2022 ( מעורבות אופנועים בתאונות חמורות לפי נפח המנוע בין סוגי האופנועים השונים יש הבדלים ניכרים הן בשל מבנה האופנוע והן בשל הבדלים באופן השימוש בו )הדר, 2020 (. הנתון הזמין להשוואה בין סוגי אופנועים הוא נפח המנוע שלהם. נפח המנוע קשור גם למשקל האופנוע ולמסה שלו וגם לנתוני התאוצה ומהירות הנסיעה. תרשימים2.5 ו- 2.6 מציגים את המגמות בשיעור המעורבות של אופנועים בתאונות דרכים קשות וקטלניות לפי נפח מנוע כאשר תרשים 2.5 מציג את שיעור במעורבותם ב- 2022 לפי נפח מנוע וחומרת תאונה ותרשים2.6 מציג את שיעור המעורבות שלהם בתאונות חמורות לכל שנה בנפרד לתקופה2022-2013 . ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 27 תרשים2.5 שיעור מעורבות אופנועים בתאונות דרכים קשות וקטלניות למיליארד ק"מ נסועה, לפי נפח המנוע )2022 ( מתרשים2.5 עולה כי אופנועים כבדים, בנפח מנוע של400 סמ"ק ומעלה, היו מעורבים בתאונות דרכים חמורות בשיעור הגבוה ביותר ביחס ליתר סוגי האופנועים. אופנועים מסוג זה היו מעורבים ב־130 תאונות קטלניות לכל מיליארד ק"מ נסועה, וב- 668 .תאונות קשות לאותו מרחק בשונה מהמצופה, אופנועים בנפח מנוע של עד125 סמ"ק היו מעורבים בתאונות חמורות יותר מאשר אופנועים בנפח מנוע של 126 – 400 סמ"ק. ייתכן שהסיבה לכך היא שאופנועים אלו משמשים יותר לנסיעה עירונית, שבה כפי שתואר לעיל, הסיכון לכל ק"מ של נסיעה גבוה יותר. 36 52 130 574 496 668 610 548 798 0 200 400 600 800 עד125 ק" סמ126-400 ק" סמ מעל400 ק" סמ תאונות קטלניות תאונות קשות 641 566 676 567 632 541 558 636 589 610 441 472 475 524 552 553 536 536 412 548 896 796 890 780 916 696 789 877 857 798 0 200 400 600 800 1000 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 עד125 ק" סמ 126-400 ק" סמ מעל400 ק" סמ ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 28 תרשים2.6 שיעור מעורבות אופנועים בתאונות דרכים חמורות למיליארד ק"מ נסועה לפי נפח המנוע )2022-2013 ( מתרשים2.6 עולה כי שיעור המעורבות בתאונות חמורות של אופנועים שנפח המנוע שלהם400-125 סמ"ק נמצא בעלייה מתמשכת מאז 2013, למעט ב- 2021 . שיעור המעורבות בתאונות חמורות של אופנועים שנפח המנוע שלהם עד 125 סמ"ק היה בירידה מתונה בין2013 ל- 2018 אך מאז נמצא בעלייה מתונה. בדו מה לכך, ניתן לראות כי בין 2013 ל- 2019 הייתה מגמת ירידה מתונה במעורבות אופנועים שנפח מנוע401 סמ"ק ומעלה בתאונות חמורות ושהתחלפה למגמת עלייה מתונה בשנים האחרונות. ראוי לציין כי בין שנת2013 לשנת2022 ) מספר האופנועים הכבדים401 סמ"ק( יותר מהכפיל את עצמו )פי+ 2.7 (, בעוד שמצבת האופנועים בנפח מנוע של125 – 400 גדלה ב־41% בלבד, ומספר האופנועים הקלים פחת ב־9% . ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 29 מעורבות משאיות בתאונות חמורות לפי המשקל הכולל המותר רכבי משא נחלקים לסוגים רבים ושונים כדי לפשט את הניתוח וההצגה בפרסום זה כל רכב המשמש למשא שמשקלו הכולל המותר גבוה מ־3.5 טון יוגדר משאית, וכלי רכב המשמש למשא שמשקלו הכולל המותר הוא עד 3.5 טון והנהיגה עליו מותרת לבעלי רישיוןB , יוגדר כלי רכב מסחרי. שני התרשימים להלן מציגים את שיעור מעורבותן של משאיות בתאונות דרכים בחלוקה לשתי קטגוריות משקל: משאיות שמשקלן הכולל המותר נמוך מ־12 טון )בהן מותר לנהוג ברישיוןC1 (, ומשאיות שמשקלן הכולל המותר הוא12 טון ומעלה )ולנהיגה עליהן נדרש רישיון C .(לפחות בתרשים2.7 מוצג שיעור התאונות הקשות והקטלניות למיליארד ק"מ נסועה לפי משקל המשאית, ובתרשים 2.8 .מוצג שיעור התאונות החמורות לפי משקל המשאית בכל שנה בנפרד תרשים2.7 שיעור מעורבות משאיות בתאונות דרכים קשות וקטלניות למיליארד ק"מ נסועה, לפי קטגוריית משקל )2022 ( מתרשים2.7 אפשר ללמוד כי הסיכון לתאונה חמורה במעורבות משאית שמשקלה הכולל המותר12 טון ומעלה גבוה פי 1.4 בהשוואה למשאית שמשקלה המותר נמוך מ־12 טון. יתר על כן, הסיכון לתאונה קטלנית גבוה יותר מפי 2.2 במשאיות כבדות לעומת משאיות הקלות יותר. ב - 2022 היו משאיות כבדות מעור בות ב־23 תאונות קטלניות לכל מיליארד ק"מ נסועה, ומשאיות קלות שנסעו מרחק זהה ב־11 תאונות קטלניות. משקל המשאית מהווה גורם סיכון משמעותי במקרה שמתרחשת תאונה, וזאת בשל הגדלת מרחק העצירה שלה וכן בשל הגדלת עוצמת הפגיעה עם מסת הרכב, לצד גורמים אחרים. 23 11 34 29 57 40 0 10 20 30 40 50 60 משאיות מעל12 טון משאיות עד12 טון תאונות קטלניות תאונות קשות ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 30 תרשים2.8 שיעור מעורבות משאיות בתאונות דרכים חמורות למיליארד ק"מ נסועה לפי קטגוריית משקל )2013 – 2022 ( בתרשים2.8 ניתן לראות כי בשנים2013 – 2022 הייתה ירידה עק בית בשיעור המעורבות בתאונות דרכים חמורות של משאיות במשקל 12 טון ומעלה, ירידה ממוצעת של3% בשנה, בעוד שבמשאיות במשקל12-3.15 טונות ניתן לראות ירידה דרמטית של39% בשיעור המעורבות של משאיות אלו בין2018-2017 ואחריה יציבות יחסית בשיעור המעורבות בתאונות חמורות לנסועה מאז 2019 . 76.6 67.6 72.5 78.5 60.8 63.8 70.7 57.5 55.8 56.8 54.5 52.1 54.5 57.0 46.5 33.1 40.4 35.4 47.9 40.0 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 משאיות מעל12 טון משאיות12-3.5 טון ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 31 פרק3 - מעורבות נהגים בתאונות דרכים קבוצת משתמשי הדרך המעורבת ביותר בתאונות חמורות בישראל היא נהגים. המידה והסיכון להתרחשות תאונה וחומרתה מושפעות, בין השאר, ממאפייני הנהגים. המדדים שיוצגו בפרק זה משקפים את רמת הסיכון של נהגים בעלי מאפיינים שונים למעורבות בתאונה. הנתונים יוצגו לפי ארבעה מאפיי נים עיקריים: גיל, ותק בנהיגה ברישיון, מגדר וקבוצת אוכלוסייה . כמו כן, יוצגו שיעורי מעורבות בתאונות לפי סוג הרכב עליו נהגו בעת התאונה, ביחס למספר המורשים לנהוג ברכב מאותו סוג. לחישוב השיעורים חולק מספר המעורבים בתאונות חמורות במספר בעלי הרישיון בקרב אותה קבוצת אוכלוסייה.8 .חשוב לציין כי מספר המורשים לנהוג בכל קבוצת אוכלוסייה אינו מדד מיטבי לחשיפת הנהג למעורבות בתאונה נהגים מקבוצות דמוגרפיות שונות עשויים לנהוג בפועל בתדירות שונה מאוד. לדוגמה – גברים נוהגים בתדירות גבוהה יותר מנשים ובשעות מאוחרות יותר )בן -אבי ועמרם- ,כץ2022 .( זאת ועוד, קיימים הבדלים ניכרים בין מורשים לנהוג על כלי רכב שונים, ובין נהגים מקצועיים לבין שאר האוכלוסייה. מכיוון שקשה לאמוד את היקף הנסועה של נהגים בכל פלח אוכלוסייה, המדד לחשיפה הוא מספר המורשים לנהוג בכל קבוצה. בפרשנות הנתונים יש להיות מודעים למגבלות מדד זה. 8 מי שנהג ברכב שנפגע בתאונה מוגדר נהג מעורב בלי קשר למידת אשמתו )קשה לכמת את מידת האשמה באופן אובייקטיבי(. בפרק הובאו בחשבון רק נהגים שנהגו בכלי רכב המחויבים ברישום וברישוי על פי פקודת התעבורה )ולא נהגי כלי תחבורה זעירה(. :עיקרי הפרק • בקרב נהגים צעירים ובקבוצות הגיל הצעירות שיעורי המעורבות בתאונות גבוהים, והם יורדים בהדרגה עד לגיל 35 . גם שיעורי המעורבות בתאונות של נהגים בני75 ומעלה גבוהים באופן יחסי לכלל המורשים לנהוג. • שיעור המעורבות בתאונות יורד ככל שעולה הוותק של הנהג עד לוותק של עשר שנים בקירוב ואז מתייצב. • ביחס למספרי המורשים לנהוג, גברים מעורבים בתאונות יותר מנשים, והחברה הערבית יותר מהחברה היהודית. • שיעורי המעורבות בתאונות גבוהים הרבה יותר בקרב גברים צעירים בהשוואה לגברים מבוגרים, אך אין הבדל דומה בקרב נשים צעירות בהשוואה לנשים מבוגרות. • בשנים2022-2013 לא חלו שינויים ניכרים בשיעורי המעורבות בתאונות של נהגים מרוב פלחי האוכלוסייה שנבדקו, למעט גברים ערבים בגילאים צעירים מ- 24 ומבוגרים מ- 65 ששיעורי המעורבות שלהם ירדו. • מעורבותם של מורשים לנהוג ברכב פרטי ובאופנוע מהחברה הערבית גבוהה הרבה יותר מאשר בחברה היהודית. לעומת זאת, בקרב מורשים לנהוג במשאית או באוטובוס ההבדלים נמוכים יחסית. ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 32 מעורבות נהגי רכב פרטי בתאונות חמורות תרשים3.1.2 מציג את שיעור המעורבות של נהגים ב רכבים פרטיים בתאונות דרכים קשות וקטלניות לתקופה 2022-2013 לפי קבוצות גיל רחבות והפרדה בין נהגים עד גיל 44 .ונהגים בוגרים יותר תרשים 3.2 מציג את הקשר בין מגדר וקבוצת אוכלוסייה לבין הסיכון למעורבות בתאונה קשה או קטלנית בתקופה 2013-2022 . תרשימים3.3 - 3.4 ) מציגים את בקשר בין גיל רוכבי אופנועים3.3 ) ( וניסיונם ברכיבה3.4 (, לבין הסיכון למעורבות בתאונה קשה וקטלנית . תרשים3.1.1 שיעור מעורבות נהגי רכבים פרטיים בתאונות דרכים קטלניות וקשות ל־10,000 מורשים לנהוג לפי גיל הנהג וחומרת התאונה 2022 תרשים3.1.1 מציג שיעורי מעורבות לפי חומרה וקבוצת גיל בשנת2022. כפי שניתן לראות מתרשים זה, ב - 2022 נהגים צעירים יותר היו מעורבים ביותר תאונות חמורות הן ביחס לשיעור הכללי והן ביחס לקבוצות מבוגרות מהם. קבוצות הגיל שמעורבותן בתאונות הייתה הגבוהה ביותר היו נהגים בגילאי 24-19 ונהגים בגילאי 75 . פי+ 1.4 לערך ממעורבות כלל הנהגים. השיעורים הנמוכים ביותר של מעורבות בתאונות היו בגילים 44-35 . 0.5 0.9 0.7 0.4 0.5 0.3 0.5 0.5 0.5 4.1 5.0 3.7 3.0 3.4 3.3 3.3 5.6 3.7 4.6 5.9 4.5 3.4 3.9 3.6 3.8 6.1 4.2 0 1 2 3 4 5 6 7 עד19 20-24 25-34 35-44 45-54 55-64 65-74 75 +כלל הנהגים תאונות קטלניות תאונות קשות ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 33 תרשים3.1.2 שיעור מעורבות נהגי רכבים פרטיים בגילאי44-16.5 בתאונות דרכים קטלניות וקשות ל־ 10,000 מורשים לנהוג לפי גיל הנהג תרשים3.1.2 מציג כיצד השתנה הפילוח שהוצג בתרשים3.1.1 במהלך העשור. בבחינת נתוני כל שנה בנפרד ניתן לראות מגמת שינוי מתמשכת בקרב נהגים עד גיל 19 ובגילאי65 . בקרב נהגים בני+ 19-16.5 ניתן לראות כי חלה ירידה מתמשכת בשיעורי המעורבות בתאונות קשות וקטלניות שהחלה ב- 2017 ונמשכת עד2022 , לאורך כל התקופה ירד שיעור ז ה בכ- 40% . בקרב נהגים בני65 ניתן לראות כי מאז2017 חלה ירידה משמעותית ועקבית )למעט תקופת הקורונה( בשיעור המעורבות של נהגים אלו בתאונות דרכים קשות וקטלניות ביחס ל - 2016, ירידה של כ- 24% עבור בני74-65 וירידה של כ- 30% בקרב נהגים בני75 .ומעלה 7.1 4.6 6.4 5.9 4.1 4.5 4.0 3.4 0 2 4 6 8 10 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 נהגים בגילי16.5-44 עד19 20-24 25-34 35-44 4.0 3.9 3.6 3.6 3.8 7.3 6.1 0 2 4 6 8 10 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 נהגים בגילי45 ומעלה 45-54 55-64 65-74 75 + ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 34 תרשים3.2 שיעור מעורבות נהגי רכב פרטי בתאונות דרכים קטלניות וקשות ל־10,000 ,מורשים לנהוג לפי מגדר, קבוצת אוכלוסייה ושנה )2022-2013 ( תרשים 3.2 מציג שיעור מערבות נהגי רכב פרטי לפי מגדר וקבוצת אוכלוסייה בשנים2013-2022 . נהגים מעורבים יותר מנהגות, במיוחד נהגים בחברה הערבית שהם מעורבים כ- פי2 .מנהגים בחברה היהודית תרשים3.3 שיעור מעורבות נהגי רכב פרטי בתאונות דרכים קטלניות וקשות ל־10,000 ,מורשים לנהוג לפי ותק הנהג וחומרת התאונה )ממוצע 2022-2013 ( מתרשים3.3 עולה כי הסיכון למעורבות בתאונת דרכים יורד עם העלייה בוותק הנהג ברכב פרטי . נהגים מורשים שלהם ותק של שנה אחת היו מעורבים בתאונות חמורות בשיעור כפול בהשוואה לנהגים מורשים בעלי ותק של 16 ) שנים או יותר6.9 לעומת3.9 .(בהתאמה עם זאת, שיעור המעורבות בתאונות חמורות של נהגים בעלי ותק של פחות משנה נמוך בהשוואה לנהגים בעלי ותק של שנה ומעלה. ניתן לשער שזה נובע מההשפעה של תקופת הליווי. כמו כן, חשוב לזכור כי מרבית הנהגים 4.3 4.8 4.8 5.0 4.5 4.2 4.5 3.9 4.6 4.4 9.5 7.9 8.8 10.3 8.5 7.6 9.1 8.1 8.3 8.0 2.6 2.5 2.5 2.7 2.8 2.5 2.7 2.1 2.5 2.7 4.1 3.9 3.3 3.5 3.7 3.1 3.8 2.8 3.3 2.8 0 2 4 6 8 10 12 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 חברה יהודית- גברים חברה ערבית- גברים חברה יהודית- נשים חברה ערבית- נשים 0.4 1.1 1.0 0.9 0.8 0.8 0.6 0.8 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5 0.5 0.6 0.4 0.5 0.6 2.2 5.8 5.8 5.3 5.4 4.5 3.9 4.1 4.1 3.7 3.6 3.3 3.3 3.0 3.3 2.9 3.4 4.0 2.6 6.9 6.8 6.1 6.2 5.3 4.5 4.9 4.6 4.2 4.1 3.8 3.7 3.5 3.9 3.4 3.9 4.6 0 1 2 3 4 5 6 7 8 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 +כלל הנהגים תאונות קשות תאונות קטלניות ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 35 החדשים הם גם צעירים, ולכן קשה לקבוע באיזו מידה משפיע הגיל על שיעור המעורבות בתאונות ובאיזו מידה משפיע הותק בנהיגה. מעורבות נהגי אופנוע בתאונות חמורות תרשים3.4 שיעור מעורבות נהגי אופנועים בתאונות דרכים קטלניות וקשות ל־10,000 מורשים לנהוג, לפי גיל הנהג וחומרת התאונה )ממוצע 2022-2013 ( תרשים3.4 מציג שיעורי מעורבות של נהגי אופנוע, לפי גיל וחומרת תאונה. כפי שניתן לראות מהתרשים, שיעור המעורבות של נהגי אופנועים בגילאי 19-15 גבוה באופן משמעותי ביחס לשיעור המעורבות הכללי של נהגי אופנועים, פי 7 .לערך. כמו כן ניתן לראות כי שיעור המעורבות של נהגי אופנועים יורד בחדות עם הגיל 6.4 4.5 1.5 1.0 63.4 32.4 12.0 5.6 5.5 5.4 3.7 1.8 9.4 69.8 36.9 13.5 6.1 6.1 5.9 4.0 1.9 10.4 0 10 20 30 40 50 60 70 80 15-19 20-24 25-34 35-44 45-54 55-64 65-74 75 + כלל הנהגים תאונות קשות תאונות קטלניות ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 36 תרשים3.5 שיעור מעורבות נהגי אופנועים בתאונות דרכים קטלניות וקשות ל־10,000 מורשים לנהוג, לפי ותק הנהג וחומרת התאונה )ממוצע 2022-2013 ( מתרשים3.5 עולה כי הסיכון למעורבות בתאונת דרכים יורד עם העלייה בוותק הנהג. נהגי אופנוע מורשים שלהם ותק של שנה אחת היו מעורבים בתאונות חמורות פי 4 לערך בהשוואה לנהגים מורשים בעלי ותק של 16 ) שנים או יותר28 לעומת6.5 .(בהתאמה תרשים3.6 שיעור מעורבות נהגי אופנועים בתאונות דרכים קטלניות וקשות ל־10,000 מורשים לנהוג, לפי נפח מנוע ושנה )2022-2013 ( מתרשים3.6 עולה כי משנת2018 יש עליה חדה בשיעור מעורבות נהגי אופנועים מעל500 ,סמ"ק. בנוסף למרות הירידה הקלה בשיעור מעורבות אופנועים עד 126 סמ"ק עדיין המספר גבוה. ניתן להעמיק בנוש א בפרק אופנועים. 13.8 11.4 13.5 11.1 12.2 10.2 10.1 11.2 11.0 11.9 5.3 5.4 5.6 6.2 6.6 6.5 6.1 5.8 5.1 6.4 6.3 6.2 7.2 7.2 10.7 9.2 12.2 14.2 17.4 17.2 0 2 4 6 8 10 12 14 16 18 20 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 עד125 ק" סמ 126-500 ק" סמ מעל500 ק" סמ 1.1 2.3 2.2 2.3 1.9 2.3 1.7 1.3 1.1 1.3 0.9 1.0 1.1 0.9 0.6 0.9 0.6 1.0 11.6 25.7 18.6 14.8 13.7 13.8 12.1 9.8 8.1 8.8 7.4 7.0 6.7 7.5 6.8 7.1 5.9 8.7 12.7 28.0 20.8 17.2 15.7 16.1 13.8 11.0 9.1 10.1 8.3 8.0 7.9 8.3 7.3 8.1 6.5 9.7 0 5 10 15 20 25 30 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 +כלל הנהגים תאונות קשות תאונות קטלניות ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 37 תרשים3.7 שיעור מעורבות נהגי אופנועים בתאונות דרכים קטלניות וקשות ל־10,000 מורשים לנהוג, לפי נפח מנוע קבוצת אוכלוסייה ושנה )2022-2013 ( תרשים3.7 מפרט את הנתונים המופיעים בתרשים3.6 לפי קבוצת אוכלוסייה. ניתן לראות שיש ירידה בשיעור מעורבות נהגי אופנועים עד 126 סמ"ק בתאונות חמורות בחברה היהודית מ- 2013 ., ועליה בחברה הערבית כמו כן ניתן לראות עליה בשיעור מעורבות נהגי אופנועים מעל 500 סמ"ק בחברה היהודית והערבית . ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 38 מ עורבות נהגים בכלל כלי הרכב בתאונות חמורות בתרשים3.8 מוצגת השוואה בין שיעור התאונות במעורבות נהגים מהחברה הערבית לבין שיעור התאונות במעורבות נהגים מהחברה היהודית לפי סוג הרכב וביחס ל־ 10,000 מורשים לנהוג באותו סוג רכב. כדי לאפשר השוואה בין נהגים מקצועיים )הנוהגים במשאית או באוטובוס( לבין שאר הנהגים נעשה שימו ש בנתוני נהגים בגילאים 25 – 65 .בלבד בכל סוגי הרכב חשוב לציין כי שיעורים אלו אינם מאפשרים השוואה בין סוגי כלי רכב, אלא רק בין מעורבות הנהגים מהמגזר הערבי ומהמגזר היהודי משום שנהגים מקצועיים נוהגים מספר גבוה בהרבה של קילומטרים בהשוואה לנהגי רכב פרטי ולנהגי אופנוע. בשל מספרן המועט של נשים המחזיקות ברישיון לא וטובוס או למשאית, בפרט בחברה הערבית לא בוצעה השוואה לפי מגדר ולפי סוג הרישיון. תרשים3.8 שיעורי מעורבות נהגים בתאונות דרכים קשות וקטלניות לפי סוג הרכב וחומרת התאונה – השוואה בין החברה הערבית לחברה היהודית )ממוצע 2013 – 2022 ( באיור3.8 ניתן לראות כי נהגי אופנוע ונהגי רכב פרטי מהחברה הערבית מעורבים בתאונות חמורות בשיעור גבוה משמעותית בהשוואה לנהגים מהחברה היהודית )פי 1.7 ופי2.7 בהתאמה(. בקרב נהגי משאיות ההבדל קטן יותר, ובקרב נהגי אוטובוס יש הבדל ניכר בכיוון ההפוך – נהגים יהודים מעורבים בכמות גבוהה יותר של תאונות. 4.4 4.6 1.0 5.3 1.1 2.3 1.7 24.4 19.3 10.3 26.6 3.0 4.8 1.1 28.9 23.9 11.3 32.0 4.1 7.0 1.0 2.9 0 5 10 15 20 25 30 35 החברה היהודית החברה הערבית החברה היהודית החברה הערבית החברה היהודית החברה הערבית החברה היהודית החברה הערבית אוטובוס רכב דו-גלגלי משאיות מעל3.5 טון רכב פרטי ומסחרי תאונות קטלניות תאונות קשות להרחבה בנושא מגדר ומעורבות נהגים בתאונות דרכים חמורות מומלץ לעיין בפרסום זה באתר הרלב"ד: בן-אבי מ. ועמרם- .כץ ש2022 . מגדר וסיכוי למעורבות בתאונות דרכים. ירושלים: הרלב"ד ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 39 פרק4 - נפגעים בתאונות דרכים לפי מאפיינים עיקריים פרק זה עוסק בתאונות דרכים מנקודת המבט של הנפגעים בהן, ויוצגו בו ניתוחים של מספר ההרוגים והפצועים קשה לפי מאפייניהם ולפי נסיבות התאונה בה נפגעו. פתיחת הפרק תציג מספר דרכים מרכזיות לפילוח הנפגעים בתאונות דרכים בישראל – לפי גיל, לפי סוג הדרך ולפי סוג משתמש הדרך, וכן לפי סוג הרכב המעורב בתאונה. לאחר מכן, יוצג ניתוח ממוקד של כל אחת משבע הקבוצות המרכזיות המצויות בסיכון מוגבר להיפגעות בתאונות דרכים: ילדים עד ג יל 14 , בני65 ומעלה, הולכי רגל, רוכבי אופנוע, נפגעים בתאונות במעורבות רכב כבד, בני החברה הערבית, ורוכבי כלי רכב זעירים )נהגים צעירים גם הם קבוצת סיכון, ולהם הוקדש דיון בפרק נהגים(. נתוני כל קבוצה ינותחו בפירוט, וכן יוצגו ניתוחים של הצטלבויות שתי קבוצות סיכ ון כגון מבוגרים הולכי רגל. בהתאם להמלצות מסד הנתונים הבין - ) לאומי לנתוני תחבורה ותאונותIRTAD ( ברוב הניתוחים יוצגו נתוני הפצועים קשה ונתוני ההרוגים יחד. 9 ,ההיגיון המצדיק בחירה זו מבוסס על שני שיקולים מרכזיים. מצד אחד פילוח רב ממדי של נתוני ההרוגים מובילים למספרים נמוכים עם שונות גבוהה שקשה להפיק מהן תובנות משמעותיות. מצד שני, בהיבטים רבים קיים דמיון בין הנסיבות בהן מתרחשות תאונות שמסתיימות עם הרוגים, לאלה שמסתיימות עם פצועים קשה. במקרים שבהם יש הבדל שיטתי וניכר בין שיעורי ההרוגים לשיעורי הפצועים קשה, יוצגו שיעורים אלו בנפרד באופן גרפי, ואם לא ניתן לעשות זאת יצוין הדבר במפורש בטקסט. לעומת זאת, ההשוואות הבין -לאומיות בפרק נוגעות להרוגים בלבד משום שקיימים הבדל ים גדולים בין שיטות הספירה של פצועים במדינות שונות. ) כל אחד ואחד מהפילוחים המוצגים בפרק נבחנו הן עבור ממוצע כלל התקופה2013 – 2022 ( והן עבור כל שנה בנפרד. ניתוחים הנוגעים לקבוצות קטנות )כגון ניתוחים לפי סוג משתמש הדרך וגילו( יוצגו לשנה ממוצעת, ולא על בסיס נתוני שנת 2022 . משום שבקבוצות קטנות יש תנודתיות גבוהה במספרי הנפגעים משנה לשנה, ואי אפשר להסיק מסקנות רק משנה אחת. כדי שלא להעמיס על הקוראים, לא כל הנתונים שנותחו מוצגים בתרשימים ובכל מקום בטקסט שבו מופיעה מסקנה מנתונים שלא הוצגו הדבר מצוין במפורש. 9 בפרק זה, כבשאר הספר, הרוג בתאונת דרכים מוגדר כאדם שנהרג בתאונה או מי שנפצע בתאונת דרכים ונפטר מפצעיו בטרם חלפו 30 יום. פצוע קשה בתאונת דרכים מוגדר לפי שילוב בין נתוני המשטרה לבין נתוני מכון גרטנר, המרכז נתונים רפואיים מבתי החולים. לפי המוסכמה הבין - לאומית בחקר הבטיחות בדרכים נתונים אלה הם הנתונים המלאים והמהימנים ביותר. נתונים אלו עשויים להיות גבוהים יותר מנתוני הפצועים קשה שהוצגו בפרסומים קודמים של הרלב"ד. נתוני הנפגעים בתאונות דרכים כוללים נפגעים בתאונות שהתרחשו בשטחי יהודה ושומרון, ובהן היה מעורב אזרח ישראלי, נהג או נפגע. לפירוט ראו המבוא ופרק המתודולוגיה. ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 40 הרוגים ופצועים בתאונות דרכים תרשימים4.3-4.1 מציגים את מספר ההרוגים, הפצועים קשה והפצועים קל בתאונות דרכים בתקופה שבין 2013 ל- 2022 . בשנת2022 נהרגו בישראל351 ,איש בתאונות דרכים2,593 איש נפצעו קשה ו־76,447 נפצעו קל. כלומר אחד מכל120 ישראלים נפגע בתאונת דרכים. בנתוני השנים2013 – 2016 ניתן לראות מגמת עלייה קלה במספרי ההרוגים אך בשנים מאז נשמרה יציבות יחסית במספרי ההרוגים בתאונות ד רכים. תרשים4.1 ) (.מספר ההרוגים בתאונות דרכים )ת.ד2013 – 2022 ( 311 319 355 376 364 316 355 305 364 351 0 50 100 150 200 250 300 350 400 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 :עיקרי הפרק • בשנת2022 נהרגו בישראל351 ,איש בתאונות דרכים2,593 איש נפצעו קשה ו־76,447 .נפצעו קל • אחוז הילדים עד גיל 14 הנהרגים או נפצעים קשה בתאונות דרכים בישראל בשנת2022 היה נמוך ביחס לחלקם באוכלוסייה . • ) מרבית ההרוגים60% ) ( נהרגו בתאונות בדרכים בין עירוניות בעוד שרוב הפצועים קשה59% ( נפגעו בתאונות בדרכים עירוניות . • כלי רכב במשקל עד3.5 טון מעורבים בתאונות שגרמו למספר הנפגעים הגבוה ביותר . ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 41 תרשים4.2 מספר הפצועים קשה בתאונות דרכים )ת.ד.( )2013 – 2022 ( תרשים4.3 ) (מספר הפצועים קל בתאונות דרכים )ת.ד. וכללי עם נפגעים2013 – 2022 ( נפגעים בתאונות דרכים לפי גיל גיל הוא מהגורמים המרכזיים ביותר ברמת הסיכון להיפגעות בתאונות דרכים, בשל השפעתו הרבה על דפוסי החיים יותר מכל גורם אחר. בתרשימים 4.4.1 – 4.4.3 מוצגת ההיפגעות החמורה בתאונות דרכים לחלקה היחסי של קבוצת הגיל באוכלוסייה ) 4.4.1 ( והן ביחס ל- 100,000 ) נפש לפי קבוצת גיל4.4.2 ו- 4.4.3 .( .התייחסויות נוספות לגיל יוצגו בפרקים המוקדשים לילדים, לקשישים, להולכי רגל ולחברה הערבית 2,086 2,031 2,190 2,474 2,367 2,189 2,409 2,069 2,449 2,593 0 500 1,000 1,500 2,000 2,500 3,000 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 91,645 87,356 92,146 90,870 87,294 81,153 82,596 62,057 75,110 76,447 0 20,000 40,000 60,000 80,000 100,000 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 42 תרשים 4.1 4. השוואה בין אחוז ההרוגים והפצועים קשה בכל קבוצת גיל לבין אחוז קבוצת הגיל באוכלוסייה )2022 ( מתרשים4 . 4.1 ניתן ללמוד כי אחוז הילדים עד גיל 14 הנהרגים או נפצעים קשה בתאונות דרכים בישראל בשנת 2022 היה נמוך ביחס לחלקם באוכלוסייה. לעומת זאת, אחוז הצעירים בני15 – 24 ואחוז המבוגרים בני 65 .ומעלה הנהרגים או נפצעים קשה גבוה באופן משמעותי ביחס לחלקם באוכלוסייה בבחינה של שיעורי ההרוגים בנפרד משיעורי הפצועים קשה המוצגים בפרק על בני65 )תרשים+ 5.3 ( ניתן לראות כי אחוז ההרוגים בקרב בני 65 ומעלה גבוה אף יותר מאחוז הפצועים קשה בקרבם. מִ מצא זה עשוי להעיד שבני 65 ומעלה המעורבים בתאונות דרכים פגיעים יותר ולכן נוטים להיפגעות חמורה יותר במקרה של תאונה ביחס לקבוצות גיל אחרות. תרשים4.4.2 שיעור הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים ל- 100,000 נפש באוכלוסייה, ילדים וצעירים עד גיל 24 ) לפי קבוצות גיל2022-2013 ( 2% 4% 4% 10% 13% 27% 21% 10% 10% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 0-4 5-9 10-14 15-19 20-24 25-44 45-64 65-74 75 + אחוז באוכלוסיה2022 אחוז הרוגים ופצועים קשה 2013-2022 9.5 8.0 5.4 7.7 5.6 6.2 7.4 5.0 6.9 5.7 14.4 14.7 14.6 15.2 13.8 11.0 11.3 9.0 11.8 11.9 37.8 32.6 38.0 44.1 41.7 35.9 33.4 32.5 36.9 36.8 52.8 47.4 46.6 56.7 58.7 49.5 56.1 46.4 55.0 52.5 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 0-4 5-14 15-19 20-24 ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 43 בחינת מגמות השינוי בשיעורי ההיפגעות של כל קבוצת גיל ל־100,000 איש באוכלוסייה המוצגות בתרשים 4.4.2 ) מראה ירידה מתמשכת בהיפגעות חמורה של ילדים צעירים4-0 ) ( וילדים בוגרים יותר14-5 (. שיעור הילדים הצעירים שנפגעו בשנת 2022 נמוך בכ־40% בהשוואה לשיעורם בשנת2013 ושיעור הילדים הבוגרים יותר ) 14-5 ( ירד ב- 18% במהלך העשור )להרחבה ראו פרק 5 .(היפגעות ילדים כמו כן, ניתן לראות מהנתונים כי שיעורי ההיפגעות החמורה של צעירים בגילאי 19-15 וצעירים בגילאי24-20 היו במגמת עלייה בשנים2016- 2013 שהתחלפה בירידה בין2017 ל- 2019 , עם זאת בשנתיים האחרונות חלה שוב עלייה בשיעורי ההיפגעות שלהם שצמצמה את השיפור בשיעור היפגעותם לאורך העשור כמעט לחלוטין. תרשים4.4.3 שיעור הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים ל- 100,000 נפש באוכלוסייה, מבוגרים בגילאי 25 ) ומעלה, לפי קבוצות גיל2022-2013 ( בשונה ממגמות הירידה בשיעורי ההיפגעות החמורה לאוכלוסייה שנצפו בקבוצות הגיל הצעירות, ניתן לראות בתרשים 4.4.3 מגמת עלייה בשיעורי היפגעותם של בני44-25 ובני64-45 . שיעור הנפגעים בקבוצות גיל אלו ב- 2022 היה גבוה בכ- 11% ו־24% , בהתאמה, מאשר בשנת2013 , בהתאמה. הנתונים עבור קבוצות הגיל המבוגרות יותר הראו עלייה בשיעור ההיפגעות החמורה בין 2017-2013 שהתחלפה למגמת ירידה שנמשכה עד 2020 .. בשנים מאז היו שיעורי ההיפגעות החמורה לקבוצות אלו יציבים וללא מגמת שינוי ברורה נפגעים בתאונות דרכים לפי סוג הדרך וסוג משתמש הדרך ב תרשים להלן מוצגים מספרי ההרוגים והפצועים קשה בכל שנה לפי סוג משתמש הדרך )כלומר, לפי הרכב בו נהג או נסע הנפגע בשעת התאונה, או כהולך רגל(. סך ההרוגים והפצועים קשה בשש הקטגוריות בתרשים מסתכם לסך ההרוגים והפצועים קשה בתאונות דרכים באותה שנה. הקטגוריה נהגי ונוס עי שאר כלי הרכב כוללת נהגים ונוסעים במשאיות במשקל מעל 3.5 .טונות, בטרקטור וטרקטורון, ובכלי רכב שסוגם אינו ידוע 28.4 27.7 30.0 32.3 29.0 28.9 32.5 27.4 31.6 31.9 30.3 29.1 33.0 35.6 31.1 28.6 33.4 28.7 31.9 37.4 43.4 45.5 48.7 51.3 49.8 42.3 46.1 35.3 41.8 41.4 61.2 64.3 65.4 68.4 73.0 60.7 58.0 48.9 56.7 56.9 0 20 40 60 80 100 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 25-44 45-64 65-74 75 + ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 44 תרשים4.5 הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים לפי סוג משתמש הדרך במספרים גולמיים )2013 – 2022 ( בתרשים4.5 מוצגות מגמות השינוי במספרי ההרוגים והפצועים קשה לפי סוג משתמש הדרך. ניתן לראות כי בהיפגעות נהגי רכבים במשקל עד 3.5 טונות ונוסעיהם )פרטי, מסחרי או מונית( חלה עלייה בשנים2016- 2013 אך לאחר מכן התנודתיות במספרים היית ה גדולה מכדי להצביע על מגמה ברורה. בהיפגעות הולכי רגל ניתן לראות עלייה בשנים2016-2013 ולאחריה התייצבות במספר הנפגעים באופן חמור שנמשכה עד 2022 )למעט בשנת הקורונה2020 מסיבות ברורות(. עם זאת, ראוי לזכור כי אוכלוסיית ישראל גדלה בהתמדה, ומכאן שיציבות במספר הנפגעים מעידה על ירידה הדרגתית ברמת הסיכון לאוכלוסייה. פירוט על מגמות אלו ניתן למצוא בפרק המוקדש להולכי רגל )פרק 7 ( . 110 117 133 155 154 138 125 120 165 141 0 200 400 600 800 1,000 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 נהגי ונוסעי שאר כלי הרכב 109 103 94 119 106 78 86 92 80 76 22 38 67 106 118 155 190 183 227 203 0 200 400 600 800 1,000 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 רוכבי כלים זעירים אופניים רגילים ממונעים זעירים 491 460523556 611 538574604640 719 0 200 400 600 800 1,000 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 רוכבי אופנוע וקטנוע 751 746 747 830782 725 729 555 724 738 0 200 400 600 800 1,000 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 הולכי רגל 807 781 860 962 832 753 921 740 880922 0 200 400 600 800 1,000 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 נהגי ונוסעי רכב עד3.5 טון 61 76 77 78 103 85 104 60 72 117 0 200 400 600 800 1,000 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 נהגי ונוסעי אוטובוס ואוטובוס זעיר ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 45 בהיפגעות רוכבי אופנוע וקטנוע, כלי רכב ממונעים זעירים ונהגי ונוסעי אוטובוסים חלה עלייה משמעותית לאורך תקופת ההשוואה. בהיפגעות שאר משתמשי הדרך – נהגים ונוסעים במשאיות שמשקלן מעל 3.5 ,טונות בטרקטור וטרקטורון, ובכלי רכב שסוגם אינו ידוע – לא ניתן לזהות מגמת שינ וי ברורה לאורך התקו פה. תרשים4.6 הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים לפי סוג משתמש הדרך וסוג הדרך שנפגעו בה )ממוצע 2013 – 2022 ( בתרשים4.6 מוצגים ערכים ממוצעים לשנה של ההרוגים והפצועים קשה לפי סוג הדרך שנפגעו בה וסוג משתמש הדרך במספרים מוחלטים. בתרשים זה ניתן לראות כי מרבית ההרוגים )60% ( נהרגו בתאונות בדרכים בין עירוניות בעוד שרוב הפצועים קשה )59% ( נפגעו בתאונות בדרכים עירוניות. ההסבר לתופעה זו הוא ככל הנראה המהירות הגבוהה יותר של רכבים בדרכים בין עירוניות בהשוואה לדרכים עירוניות, המביאה להשלכות חמורות יותר של תאונה, במידה וזו מתרחשת. בדרכים בין עירוניות הקטגוריה הגדולה ביותר של נפגעים היא נהגי רכבים במשקל עד3.5 טונות ונוסעיהם )112 הרוגים ו- 598 פצועים קשה לשנה בממוצע (. לעומת זאת, בדרכים עירוניות קטגוריה זו קטנה יותר בשל ההגנה הרבה יותר שרכבם מספק להם במהירויות השכיחות בעיר . בדרכים עירוניות הקטגוריה הגדולה ביותר של נפגעים היא הולכי רגל ) 70 הרוגים ו- 563 פצועים קשה בשנה ממוצעת(, ראוי לציין כי למרות שמספר הנפגעים מסוג 'הולכי רגל' בדרכים בין־עירוניות נמוך יחסית לשאר הנפגעים, זהו עדיין מספר גבוה ביחס לנוכחותם המועטה של הולכי רגל בדרכים אלו, יש להניח שחלקם של נפגעים אלו הוא למעשה נהגים שיצאו מרכבם מסיבות שונות. היפגעותם של רוכבי אופנוע בולטת לרעה ביחס לחלקם הקטן במצבת הרכב ובנסועה, וזאת הן בדרכים עירוניות והן בדרכים בין עירוניות. בקרב רוכבי כלי רכב זעירים נפגעו 65% מהפצועים קשה בדרכים עירוניות. כלי רכב זעירים נוסעים בעיקר בשטח עירוני, לכן זה אינו מפתיע שרוב ההיפגעות החמורה תהיה בדרכים עירוניות. עם זאת, העובדה שכשליש מההיפגעות הקשה והקטלנית של רוכבי כלים זעירים מתרחשת בדרכים בין עירוניות 598 205 65 563 253 345 40 244 74 134 1,029 1,490 0 300 600 900 1,200 1,500 בין עירוני עירוני פצועים קשה אחר כלים זעירים ובלתי מרושיינים דו גלגלי הולכי רגל רכב פרטי , מסחרי ומונית 112 12 32 70 51 31 11 20 14 5 219 137 0 50 100 150 200 250 בין עירוני עירוני הרוגים ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 46 מעידה על שימוש נרחב בדרכים אלו על ידי רוכבים, ככל הנראה בשוליים, כאמצעי לתנועה בין ישובים. מאחר ודרכים אלו אינן מותאמות לשימוש כלים אלו הדבר מציב את הרוכבים בסיכון מוגבר להיפגעות חמורה. בתרשים4.7 מוצגים מספרי ההרוגים והפצועים קשה בכל שנה לפי סוג הרכב המעורב בתאונה. ההבדל בין תרשים זה לבין תרשים 4.5 הוא שבכל תאונה עשויים להיות מעורבים כמה כלי רכב. מספרי הנפגעים המופיעים בתרשים 4.5 מראים את ההיפגעות באותו כלי רכב, והמספרים המופעים בתרשים4.7 מראים גם את ההיפגעות שכלי הרכב גורם למשתמשי דרך אחרים. מסיבה זו, הולכי רגל מופיעים בתרשים 4.5 אך אינם מופיעים בתרשים זה, ואילו משאיות ואוטובוסים מופיעים בתרשים זה ואינם מופיעים בתרשים 4.5 . מאותה סיבה, סך המספרים בשש הקטגוריות בתרשים 4.5 מסתכם למספר הה רוגים והפצועים קשה בכל שנה, בעוד שלסכום המקביל בתרשים 4.7 .אין משמעות תרשים4.7 פצועים קשה והרוגים בתאונות דרכים, לפי כלי רכב מעורבים בתאונות חמורות, במספרים מוחלטים )2013-2022 ( מהנתונים המוצגים בתרשים4.7 ניתן לראות כי לאורך העשור החולף חלה עלייה במספר הפצועים קשה וההרוגים בתאונות במעורבות רכבים עד 3.5 טון, אופנועים, אוטובוסים וכלים זעירים חשמליים. כלי רכב במשקל עד 3.5 טון מעורבים בתאונות שגרמו למספר הנפגעים הגבוה ביותר. תוצאות אלו תואמות את הציפיות, שכן כלי רכב אלו מהווים 88% מהנסועה הכוללת בישראל ב - 2022. כמו כן ני תן לראות כי קיימת מגמת ירידה בהיפגעות קשה וקטלנית בתאונות במעורבות אופניים בשנים 2022-2013 הניצבת בהנגדה למגמת העלייה במספר הנפגעים במעורבות כלים זעירים חשמליים )הרחבה בפרק היפגעות רוכבי כלים זעירים(. לא ניכר שינוי מגמתי במספר הנפגעים באופן חמור בתאונות במ עורבות משאיות שמשקלן מעל ל- 3.5 טונות . ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 47 פרק5 - ילדים גילאי14-0 ,'תאונות דרכים הן הגורם השכיח ביותר לתמותת ילדים בישראל )ניר ושות2017 (. בתרשים להלן מוצגות המגמות בהיפגעות ילדים בישראל במספרים מוחלטים ובאחוזים מכלל הנפגעים. תרשים5.1 ילדים הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים, במספרים מוחלטים וכאחוז מכלל ההרוגים )2013 – 2022 ( בתרשים5.1 מוצגות המגמות בהיפגעות ילדים בישראל במספרים מוחלטים ובאחוזים מכלל הנפגעים. בתרשים זה ניתן לראות כי מספר הילדים שנהרגו או נפצעו קשה בכל שנה היה במגמת ירידה מתונה בתקופה 2013 – 2022 . אותה מגמה הייתה באחוז הילדים שנהרגו או נפצעו קשה מכלל ההרוגים והפצועים קשה . השיעור ירד מ־12% בשנת2013 ל־9% בשנת2018 והתמיד בשיעור זה עד2022 . בשנים אלו לא חל שינוי באחוז הילדים באוכלוסיית ישראל. לאורך כל התקופה אחוז הילדים בקרב ההרוגים והפצועים קשה היה נמוך משמעותית מאחוז הילדים באוכלוסייה )כ - 10% לעומת28% .(בממוצע, בהתאמה 26 33 29 31 28 32 34 25 27 29 261 251 237 270 239 201 218 171 237 230 287 284 266 301 267 233 252 196 264 259 12% 12% 10% 11% 10% 9% 9% 8% 9% 9% 28% 28% 28% 28% 28% 28% 28% 28% 28% 28% 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 הרוגים פצועים קשה אחוז ילדים מכלל ההרוגים והפצועים קשה אחוז ילדים באוכלוסייה :עיקרי הפרק • בשנת2022 נהרגו בתאונות דרכים29 ילדים, ונפצעו קשה230 . • .לאורך העשור הייתה מגמת ירידה מתונה בהיפגעות חמורה של ילדים בתאונות דרכים • בהשוואה למרבית מדינות ה־OECD ילדי ישראל מצויים בסיכון גבוה להיפגעות . • רוב הילדים נפגעים כהולכי רגל, בשעות הצוהריים ואחר הצוהריים. בהשוואה להולכי רגל בוגרים הם נוטים יותר לחציית כביש באופן לא בטוח. ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 48 תרשים5.2 שיעור הילדים עד גיל14 שנהרגו בתאונות דרכים ל־100,000 ילדים – השוואה בין־לאומית )2021 ( תרשים5.2 מציג את ההשוואה בין ישראל למדינות הOECD מבחינת שיעור ההיפגעות בתאונות דרכים של ילדים. מתרשים זה ניתן ללמוד כי מכל 200,000 ילדים באוכלוסיית ישראל נהרג ילד אחד בתאונות דרכים בשנת 2021 . שיעור זה גבוה מפי 2 מממוצע מדינות ה- OECD , שעמד בשנה זו על0.19 ל־100,000 .ילדים ראוי לציין כי אוכלוסיית ישראל גדלה בהתמדה בעשור האחרון, ולכן הירידה הקלה במספר ההרוגים והפצועים קשה בכל שנה מצביעה על ירידה גדולה יותר ברמת הסיכון לכל ילד. זאת ועוד, חשוב לציין כי יש הבדלים ברמת הסיכון לפי גיל הילד. תרשים 5.3 .מציג נתונים בנוגע לשני נושאים אלו תרשים5.3 שיעור הילדים ההרוגים והפצועים קשה בתאונות דרכים ל- 100,000 ילדים לפי קבוצות גיל ושנה )2013 – 2022 ( 0.53 0.51 0.50 0.45 0.31 0.31 0.31 0.29 0.26 0.23 0.20 0.19 0.18 0.18 0.18 0.17 0.17 0.16 0.14 0.12 0.11 0.11 0.10 0.08 0.08 0.07 0.05 0.04 0 0 0 צ'ילה סרביה קולומביה ישראל סלובניה בלגיה ארה"ב פורטוגל יוון אוסטרליה אירלנד פולין קנדה דרום קוריאה צרפת כיה 'צ גרמניה ספרד יפן פינלנד נורווגיה דנמרק ניו-זילנד אוסטריה שוויץ הונגריה שבדיה איטליה איסלנד ליטא לוקסמבורג ממוצע 0.19 - 9.5 8.0 5.4 7.7 5.6 6.2 7.4 5.0 6.9 5.7 14 16 14 14 14 11 12 8 12 10 15 13 15 16 14 11 11 10 11 14 0 5 10 15 20 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 0-4 5-9 10-14 ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 49 מתרשים5.3 :ניתן להסיק שתי מסקנות מרכזיות א . שיעור ההיפגעות החמורה בתאונות של בני 0 – 4 נמוך משיעורי ההיפגעות של שתי קבוצות הגיל האחרות באופן עקבי. ב . ביחס למצב ב- 2013 שיעור ההיפגעות החמורה בתאונות של ילדים בשלוש קבוצות הגיל היה במגמת ירידה עד שנת 2018 אך מגמה זו נבלמה ונותרה יציבה מאז עבור בני4-0 ו- 9-5 . במקביל לכך, שיעור ההיפגעות של ילדים בני 14-10 נמצא במגמת עלייה מאז שנת2020 . תרשים5.4 מראה את התפלגות היפגעותם של ילדים בתאונות דרכים לפי שעה ביום בהשוואה להתפלגות של היפגעות שאר קבוצות הגיל . תרשים5.4 אחוז הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים לפי שעה ביום – השוואה בין ילדים לבין שאר קבוצות הגיל )ממוצע 2013 – 2022 ( מתרשים5.4 ניתן ללמוד כי היפגעותם של ילדים מתרחשת בעיקר בשעות הצוהריים ואחר הצוהריים. העובדה שמעט מאוד ילדים נפגעים בלילה אינה מפתיעה משום שרוב הילדים אינם פעילים בשעות אלה. לעומת זאת, מעניין לראות כי אחוז הילדים שנפגעו בשעות הבוקר מתוך כלל הנפגעים )8%( נמוך מאחוז שאר קבוצות הגיל שנפגעו באותן שעות )14% .( 8% 12% 26% 29% 17% 5% 1% 1% 14% 15% 18% 19% 14% 10% 5% 6% 0% 5% 10% 15% 20% 25% 30% 35%ילדים שאר הנפגעים ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 50 תרשים5.5 ילדים הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים לפי קבוצות גיל ושימוש בדרך )ממוצע 2022- 2013 ( בתרשים5.5 מוצג מספר הילדים שנהרגו או שנפצעו קשה בכל קבוצת גיל בשנה בממוצע לפי סוג השימוש בדרך. כפי שניתן לראות בתרשים 5.5 , רוב הילדים הנפגעים הם הולכי רגל. קבוצת הגיל5 – 9 בולטת לרעה במספר הנפגעים חמור בה, וזאת בעיקר בשל מספר גבוה של ילדים שנפגעו כהולכי רגל. דפוסי ההיפגעות של ילדים נובעים בעיקר מדפוסי שימוש הדרך שלהם: ילדים בני 5 – 9 הם הולכי רגל חדשים; הם מתחילים לחצות כביש ים בכוחות עצמם, אך אינם מודעים למידת הזהירות הנדרשת. לפיכך, הם נמצאים בסיכון גבוה יותר להיפגע בהליכה ברגל, הן בהשוואה לילדים הגדולים מהם והן בהשוואה לקטנים מהם. קבוצת גיל זו גם מתחילה להשתמש באופניים וכלים זעירים אחרים באופן עצמאי ולכן ניתן לראות גידול בסיכון להיפגע כרוכבי כלים זעירים . בקרב ילדים בני 10 – 14 יורד מספר הנפגעים כהולכי רגל, אך מנגד עולה השימוש בכלים זעירים חשמליים כדוגמת אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים, כלים שאינם מתאימים לנהיגת ילדים בגיל זה, והשימוש בהם מתחת לגיל 16 .אסור על פי חוק 40 71 46 17 18 16 8 15 11 11 60 103 98 0 20 40 60 80 100 0-4 5-9 10-14 הולך רגל רכב פרטי אופניים כלים זעירים חשמליים שאר כלי הרכב ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 51 תרשים5.6 ילדים שנהרגו או נפצעו קשה כהולכי רגל לפי קבוצות גיל ופעילות בזמן התאונה באחוזים )ממוצע 2013 – 2022 ( תרשים5.6 מציג את פילוח היפגעותם של הולכי רגל עד גיל14 לפי קבוצות גיל, ושל נפגעים בגילאים מבוגרים יותר )בני 15( שנהרגו או נפצעו קשה כהולכי רגל. בתרשים+ 5.6 נ יתן לראות כי התנהגות לא בטיחותית בעת חציית כביש )מסומנת בכחול( היא גורם שכיח לתאונות בקרב ילדים מכל קבוצות הגיל בהשוואה לשאר הולכי הרגל. בהשוואה לנפגעים מקבוצות הגיל האחרות אחוז גבוה יותר של ילדים התפרצו לכביש או חצו מוסתרים; ייתכן שהסיבה להבדל זה נעוצה בח וסר ניסיונם כמשתמשי דרך וחוסר יכולתם לראות את עצמם מנקודת המבט של נהגי הרכב. גורמים אלה מקשים עליה ם לבחור נכון את זמן החצייה או לנקוט בתגובה מתאימה במידה והופתעו בזמן החצייה. תובנה נוספת מתרשים זה היא לגבי תאונות שהתרחשו שלא בעת חצייה )מסומנות בכתום(, אשר שכיחותם היחסית גבוהה יותר ככל שהילד צעיר יותר. תאונות אלו נובעות בדרך כלל מהימצאותו של הנפגע על הכביש, בחצרות או בחניות, בלי שהוא מודע לצורך להיזהר מרכב המתקרב לעברו. 10 גודל גופו הקטן של הילד, המקשה על נהג הרכב לראותו, תורם גם הוא להתרחשות תאונות בקטגוריה זו. גם הקטגוריה אחר ולא ידוע, הנפוצה במיוחד בקבוצת הגיל 0 – 4 .מורכבת בעיקר מתאונות במאפיין זה 10 .לעתים מכונות תאונות אלו תאונות חצר 20% 37% 42% 29% 42% 21% 12% 10% 22% 29% 35% 38% 16% 12% 11% 24% 0% 20% 40% 60% 80% 100% שאר הגילים 10-14 5-9 0-4 התפרץ לכביש או חצה כשהוא מוסתר חצה רגיל לא חצה אחר או לא ידוע להרחבה בנושא היפגעות ילדים בתאונות דרכים מומלץ לעיין במקור : ,היפגעות ילדים בתאונות דרכים בישראל על פי מגזר )לחמי2018 .( ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 52 פרק6 - בני65 ומעלה האזרחים הוותיקים, בני65 ומעלה, מהווים כ־12% מהאוכלוסייה בישראל, ושיעורם באוכלוסייה צפוי להגיע לכ־14% בשנת2040 ,)שודרון ואברמזון2017 (. הסיכון להיפגעות בתאונות דרכים של אזרחים ותיקים גבוה יחסית ממספר סיבות, היכולת הגופנית להתמודד עם פגיעות פחות טובה משל א נשים צעירים יותר ולכן בתנאים דומים חומרת הפגיעה עלולה להיות קשה יותר . ההזדקנות מלווה בירידה ביכולות הפיזיות והקוגניטיביות . שינויים אלו פועלים כגורמים המגבירים את הסיכון של נהגים ומשתמשי דרך מבוגרים למעורבות בתאונות )שרון והכט, 2018 .( מאידך, נטייה נמוכה יותר לקחת סיכונים יכולה לפצות על כך, לפחות באופן חלקי. התרשימים בפרק זה מציגים את מגמת השינוי בהיפגעותם של בני 65 .ומעלה בעשור האחרון עיקרי :הפרק • בשנת2022 נהרגו בתאונות דרכים75 ישראלים בני65 ומעלה, ונפצעו קשה491 . • בהשוואה לשאר קבוצות הגיל בני65 ומעלה מצויים בסיכון גבוה כמעט פי שניים להיפגעות בתאונת דרכים. • מגמת העלייה בהיפגעות החמורה של בני65 ומעלה בתאונות דרכים שנצפתה בין2017-2013 נבלמה בשנים האחרונות ונותרה יצבה יחסית בתקופה2022-2018 . • בשנת2021 היה שיעור ההרוגים בני65 ומעלה בישראל דומה לממוצע ה־OECD ) בישראל6.5 ל - 100,000 תושבים וב- OECD 6.8 .( • בקרב בני65 .ומעלה הסיכון להיפגעות בתאונה עולה בחדות עם הגיל • רוב הנפגעים באופן חמור בגילאי65 ומעלה בתקופה2022-2013 .נפגעו כהולכי רגל ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 53 תרשים6.1 בני65 ומעלה שנהרגו או נפצעו קשה בתאונות דרכים במספרים מוחלטים ובאחוז מכלל ההרוגים והפצועים קשה )2013 – 2022 ( בתרשים6.1 ניתן לראות כי לאורך העשור החולף, חלקם של בני65 ומעלה בכלל ההרוגים והפצועים קשה בתאונות דרכים היה גבוה באופן ניכר מחלקם באוכלוסייה, כמעט פי שניים. זאת ועוד, ניתן לראות כי בשנים 2013 – 2017 עלה בהדרגה מספר ההרוגים והפצועים קשה בגיל65 ומעלה, ובהתאמה לכך על ה חלקם בכלל הנפגעים. מגמה זו התהפכה בין 2020-2018 ובשנתיים האחרונות אנו רואים מגמת עלייה מחודשת במספרי הנפגעים לקבוצה זו. תרשים6.2 שיעור הרוגים בגיל65 ומעלה בתאונות דרכים ל־100,000 תושבים – השוואה בין - לאומית )2021 ( 20.0 15.1 13.4 12.1 10.3 7.4 7.0 6.9 6.7 6.6 6.5 6.5 6.4 6.2 6.2 6.1 5.8 5.8 5.7 5.6 5.6 5.5 5.3 5.3 4.8 3.9 3.7 3.6 3.5 2.2 1.9 קולומביה קוריאה הדרומית ארה "ב סרביה ילה 'צ איסלנד פורטוגל צ'כיה פולין הונגריה בלגיה ישראל יוון איטליה סלובניה ניו-זילנד פינלנד אוסטריה אוסטרליה צרפת ליטא קנדה יפן שוויץ גרמניה אירלנד ספרד שבדיה דנמרק לוקסמבורג נורווגיה ממוצע- 6.8 56 68 100 85 95 78 67 70 75 75 382 409 416 478 500 439 480 383 473 491 438 477 516 563 595 517 547 453 548 566 11% 11% 11% 11% 11% 12% 12% 12% 12% 12% 19% 21% 21% 20% 22% 21% 20% 19% 20% 19% 0 100 200 300 400 500 600 700 800 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 פצועים קשה הרוגים אחוז בני65 +באוכלוסייה אחוז בני65 +מכלל הרוגים ופצועים קשה ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 54 מתרשים6.2 ניתן ללמוד כי מתוך כל100,000 בני65 ומעלה באוכלוסיית ישראל נהרגו6.5 אנשים בתאונות דרכים בשנת 2021. שיעור זה נמוך במעט מממוצע מדינות ה־OECD ,בשנה זו6.8 ל־100,000 אנשים. ישראל נמצאת במקום ה־20 בין31 המדינות שעליהן קיימים נתונים לשנה זו. בשנת2022 שיעור זה עמד על6.2 הרוגים ל־100,000 תושבים בישראל אך לא קיימים מספיק נתונים במסד ה- OECD לביצוע השוואה. ראוי לציין כי ניתוח משלים לפי סוג הנפגע )מוצג בפרק הולכי רגל( הראה כי ישראל בולטת לרעה בהיפגעות קשישים כהולכי רגל, אך לא כנוסעי רכב. למרות שכקבוצה בני65 ומעלה נפגעים באופן חמור בשיעור גבוה יותר מיתר קבוצות הגיל, ניתוח מעמיק של הקבוצה מראה כי הם אינם קבוצה אחידה וכי רמת הסיכון בקרבם משתנה עם הגיל. תרשים6.3 שיעור הרוגים ופצועים קשה בני65 ומעלה בתאונות דרכים ל- 100,000 תושבים, לפי קבוצות גיל )2022 ( תרשים6.3 מציג את שיעורי ההיפגעות בתאונות דרכים בקרב בני65 ומעלה לפי קבוצות גיל של חמש שנים בשנת 2022 . ניתן לראות כי הסיכון לפגיעה חמורה עולה בהדרגה עם הגיל: הסיכון של אזרח ותיק בן65 – 69 להיהרג או להיפצע קשה היה גבוה פי1.3 בהשוואה לישראלי שגילו נמוך מ־65, והסיכ ון של אזרח ותיק בן 80 – 84 היה גבוה פי2.1 . מגמת העלייה בין גילאים65 עד84 לא ממשיכה בקרב בני85 ומעלה, ככל הנראה בשל ירידה בפעילות קבוצת גיל זו במרחב הציבורי. 3.3 3.6 6.4 6.1 12.1 7.8 24.9 34.2 39.0 57.2 48.5 35.6 28.2 37.8 45.4 63.3 60.6 43.5 0 10 20 30 40 50 60 70 0-64 65-69 70-74 75-79 80-84 85 + שיעור פצועים קשה שיעור הרוגים ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 55 תרשים6.4 שיעור הרוגים ופצועים קשה בני65 ומעלה בתאונות דרכים ל- 100,000 תושבים, לפי קבוצות גיל )2022-2013 ( תרשים6.4 מראה את מגמות ההיפגעות החמורה של בני65 ומעלה לפי קבוצות גיל של עשר שנים בהשוואה לבני 64-0 לתקופה2022-2013 . ניתוח מגמות ההיפגעות החמורה של בני65 ומעלה בתקופה2022-2013 מראה מספר דברים. ראשית, ניתן לראות כי בין2013 ל- 2017 חלה עלייה בסיכון להיפגעות חמורה עבור כלל קבוצות הגילאים ושהייתה בולטת במיוחד עבור בני 84-75 . בין2017 ל- 2020 חלה ירידה חדה בשיעור ההיפגעות החמורה עבור שלושת קבוצות הגיל הבוגרות בהשוואה לבני 64-0. שיאה של ירידה זו ב- 2020 כאשר בני65 ומעלה , בדומה לאחר תושבי ישראל, הוגבלו לבתיהם עקב מגפת הקורונה. מאז שנת 2020 אנו רואים עלייה הדרגתית מחודשת בשיעורי ההיפגעות החמורה לקבוצות אלו. 26.7 25.2 26.8 29.7 27.2 24.8 27.5 23.4 27.2 28.2 43.4 45.5 48.7 51.3 49.8 42.3 46.1 35.3 41.8 41.4 64.5 69.6 67.0 75.5 74.5 66.0 60.9 56.1 59.4 62.2 52.7 51.1 61.4 51.0 69.3 48.1 51.0 31.8 50.1 43.5 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 100 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 0-64 65-74 75-84 85 ומעלה להרחבה בנושא היפגעות בני65 :ומעלה בתאונות דרכים עיינו בפרסומים הבאים • היפגעות אזרחים ותיקים בני65 ,ומעלה בתאונות דרכים )שרון והכט2018 ( • אפיון מגמות ומאפייני היפגעות של בני 65 ומעלה המאושפזים כתוצאה מתאונות דרכים בישראל )סימן טוב, 2018 ( • היפגעות אזרחים ותיקים בני 65 ,ומעלה כרוכבי אופניים חשמליים ו/או קורקינטים חשמליים תמונת המצב בישראל, נתונים מהעולם וגורמי הסיכון )סורוקר, 2021 ( ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 56 פרק7 - הולכי רגל הולכי הרגל הם משתמשי הדרך הפגיעים ביותר. בשנים2013 – 2022 נהרגו בישראל בשנה בממוצע 102 הולכי רגל ונפצעו קשה 630 הולכי רגל נוספים. בתקופה זו הולכי רגל היוו קרוב לשליש ממספר ההרוגים והפצועים קשה. תרשים7.1 מציג את מספר הולכי הרגל שנהרגו בכל שנה בין השנים2013 – 2022 , את אחוז הולכי הרגל מתוך כלל ההרוגים. תרשים7.1 הולכי רגל הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים במספרים מוחלטים ובאחוזים מכלל ההרוגים והפצועים קשה )2013 – 2022 ( מהתרשים ניתן ללמוד כי בשנת2022 נהרגו108 הולכי רגל וכי ביחס לארבע השנים האחרונות מספר הולכי הרגל שנהרגים נמצא במגמת עלייה. ביחס לכלל הנפגעים אחוז הולכי הרגל שנהרגים או נפצעים קשה ירד בין 93 123 114 103 114 98 87 83 97 108 658 623 633 727 668 627 642 472 627 630 751 746 747 830 782 725 729 555 724 738 31% 32% 29% 29% 29% 29% 26% 23% 26% 25% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 70% 80% 90% 100% 0 100 200 300 400 500 600 700 800 900 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 פצועים קשה הרוגים אחוז הולכי הרגל מסך ההרוגים והפצועים קשה :עיקרי הפרק • בשנת2022 נהרגו בתאונות דרכים בישראל 108 הולכי רגל, ונפצעו קשה628 . • הולכי רגל מהווים כשליש מהנפגעים באופן חמור בתאונות דרכים בישראל, עם זאת, חלקם בכלל הנפגעים נמצא במגמת ירידה מתונה. • בישראל שיעור הולכי הרגל שנהרגים גבוה בהשוואה למדינות אחרות. הבדל זה נובע בעיקר משיעור הרוגים גבוה בקרב ילדים ומבוגרים בני 65 .ומעלה • אחוז גבוה מהילדים הולכי הרגל נפגעו שלא בעת חציה, או במהלך חציה שלא במעבר חציה. לעומת זאת, אחוז גבוה מהקשישים הולכי הרגל נפגעו בעת חציה במעבר חציה. • .הימצאות הולך רגל בשטח המת, שאינו נראה לנהג הרכב, היא גורם סיכון להיפגעות בתאונת דרכים סיכון זה גבוה יותר בכלי רכב כבדים משום שבהם שדה הראייה של הנהג קטן יותר. ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 57 השנים2014 ו- 2019 ונותר יציב מאז. בנוגע להיפגעות הולכי רגל יש הבדלים ניכרים בין החברה היהודית לבין החברה הערבית. עוד פרטים על נפגעים באוכלוסייה הערבית יובאו בפרק 10 . בשנים2013 – 2022 גדלה אוכלוסיית ישראל, וגם הנסועה גדלה. לכן גדל מספר הולכי הרגל החשופים לפגיעה והסיכון אליו הם נחשפים גדל אף הוא. בניתוח של שיעור ההרוגים ל־100,000 איש באוכלוסייה , ניתן לראות כי שיעור ההרוגים הולכי הרגל בישראל )ביחס לגודל האוכלוסייה( ירד בין השנים 2013 ל- 2018 ונותר יציב יחסית מאז. תרשימים7.2 ו- 7.3 מציגים השוואה בין שיעורי תמותת הולכי רגל בתאונות דרכים בישראל ויתר מדינות ה־ OECD בתקופה2021-2013 . תרשים7.2 מציג השוואה בשיעור הולכי הרגל ההורים ביחס לאוכלוסייה בשנת 2021 ותרשים7.3 מציג השוואה מפורטת של שיעורי ההיפגעות הקטלנית הממוצעים של הולכי רגל לפי קבוצות גיל במדינות ה- OECD וישראל לתקופה2021-2013 . תרשים7.2 שיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים ל־100,000 תושבים – השוואה בין־לאומית )2021 ( בשנת2021 נהרג בישראל הולך רגל אחד לכל100,000 תושבים. שיעור זה גבוה כמעט ב50% משיעור הממוצע במדינות ה־OECD שהוא0.7. ישראל נמצאת במקום ה- 26 בין32 .מדינות ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 58 תרשים7.3 שיעור הולכי רגל הרוגים בתאונות דרכים ל־100,000 תושבים השוואה בין־לאומית לפי קבוצת גיל )ממוצע 2013-2021 ( היפגעות הולכי רגל מושפעת מאוד מגיל הולך הרגל. לכן נערכה גם השוואה בין ישראל לבין ממוצע ה - OECD ,בכל קטגוריית גיל בנפרד תוצאותיה מוצגות בתרשים 7.3. מהתרשים ניתן ללמוד כי ביחס למדינות ה - OECD האחרות מדינת ישראל בולטת לרעה בהיפגעות ילדים ובהיפגעות בני65 ומעלה כהולכי רגל. שיעור ההרוגים בגילים 15 – 64 דומה לשיעור הממוצע במדינות ה - OECD עבורן יש לנו נתונים מלאים לשנים אלו. ביחס לשיעור הולכי הרגל ההרוגים בני 65 ומעלה שיעור ההרוגים שיעור ההרוגים בישראל הוא4.3 , פי1.3 מממוצע ה - OECD. מבחינת מדד זה ישראל היא המדינה ה- 25 מתוך31 מדינות ה - OECD . ביחס לשיעור הולכי הרגל ההרוגים עד גיל 14 שיעור ההרוגים בישראל הוא0.6 , פי2 מממוצע ה- OECD . ישראל היא המדינה הממוקמת במקום ה- 29 מבין31 מדינות מבחינת מדד זה. בחברה הערבית שיעור ההרוגים בקרב ילדים גבוה במיוחד )להרחבה ראו פרק היפגעות בחברה הערבית(. תרשימים7.4 ו- 7.5 מציגים ניתוח מפורט של שיעורי הולכי הרגל ההרוגים והפצועים קשה ל־100,000 תושבים לפי קבוצת גיל בשנת 2022 )תרשים7.4 ( ולאורך התקופה2022-2013 . ניתן לראות בהם את השינוי ברמת הסיכון לאורך החיים של תושב בישראל בתקופה המדוברת. 0.6 0.7 0.9 4.3 0.3 0.7 1.0 3.3 0 1 2 3 4 5 6 14-0 24-15 64-25 65 + ישראל ממוצע ה- OECD ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 59 תרשים7.4 שיעור הולכי רגל שנהרגו או נפצעו קשה בתאונות דרכים ל־100,000 תושבים לפי קבוצת גיל )2022 ( מתרשים7.4 ניתן ללמוד כי אחרי גיל50 הסיכון להולכי רגל עולה בחדות עם הגיל. לדוגמה מכל100,000 תושבים בגיל85 ומעלה נהרגו או נפצעו קשה22.1 הולכי רגל בממוצע בכל בשנת2022 . בהשוואה לבני25 – 44 )קבוצת הגיל הבטוחה ביותר( היה הסיכוי של בני65 – 74 להיפגע באופן חמור כהולכי רגל גבוה פי 4 ,בקירוב והסיכוי של בני 75 ומעלה – גבוה פי 7 .בקירוב תרשים7.5 שיעור הולכי רגל שנהרגו או נפצעו קשה בתאונות דרכים ל־100,000 תושבים לפי קבוצת גיל )2022-2013 ( שיעורי ההיפגעות כהולכי רגל לפי קבוצת גיל נבחנו גם בנפרד בכל שנה. ניתן לראות כי בקבוצת בני64-15 לא הייתה מגמת שינוי ברורה בשיעורי ההיפגעות לאוכלוסייה בתקופה המדוברת. עם זאת, בקרב ילדים ואנשים 8.0 5.6 6.3 6.0 21.4 15.7 35.9 28.9 38.4 22.1 0 10 20 30 40 50 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 0-14 15-64 65-74 75-84 85 + 0.7 0.4 0.8 0.6 0.8 0.3 0.2 0.7 1.1 1.7 1.0 2.1 1.7 4.0 2.8 7.1 5.7 3.2 6.0 5.8 5.7 3.2 2.5 3.6 3.6 5.4 4.3 7.7 7.8 11.9 11.6 14.4 24.8 23.5 16.4 4.0 6.6 6.2 6.5 3.7 3.3 3.9 3.8 6.1 5.4 9.4 8.8 13.9 13.2 18.4 27.7 30.7 22.1 0 5 10 15 20 25 30 35 0-4 5-9 10-14 15-19 20-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69 70-74 75-79 80-84 85 + פצועים קשה הרוגים ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 60 בגילאי65 ומעלה הייתה לאורך התקופה מגמת ירידה בשיעורי ההיפגעות החמורה. המגמות בקרב ילדים הולכי רגל מוצגות בתרשים 4.3 )לפי קבוצת גיל( ובתרשים9.4 )לפי קבוצת אוכלוסייה(. המגמות בקרב קשישים הולכי רגל מוצגות בתרשים 6.6 . תרשים7.6 שיעור הולכי רגל בני65 ומעלה שנהרגו או נפצעו קשה בתאונות דרכים ל־100,000 תושבים )2013 – 2022 ( בתרשים7.6 ניתן לראות מגמת עלייה הדרגתית בשיעורי ההיפגעות של בני65 ומעלה כהולכי רגל עד שנת 2017 . לעומת זאת, בשנים2018 – 2022 ירדו שיעורים אלו ירידה חדה למרות שאוכלוסיית קבוצת גיל זו המשיכה לצמוח לאורך כל התקופה. עובדה זו מראה כי הסיכון של הולכי רגל בקבוצת גיל זו י רד לאורך התקופה. בשנת 2017 נהרגו יותר מחמישה קשישים לכל 100,000 כהולכי רגל, ואילו מאז2019 – .פחות מארבעה מקום ההיפגעות ואופן ההיפגעות ניתן להבחין בין כמה אופני היפגעות של הולכי רגל. ההבחנה החשובה ביותר היא בין היפגעות הולכי רגל בשטח עירוני לבין היפגעות הולכי רגל בדרכים בין־עירוניות. בממוצע בשנים 2013 – 2022 נהרגו בדרכים בין־עירוניות 32 הולכי רגל ונפצעו קשה65 מדי שנה. לעומת זאת, בדרכים עיר וניות נהרגו בממוצע 70 הולכי רגל מדי שנה ונפצעו קשה 563 . הולכי רגל בדרכים בין־עירוניות ) :את היפגעותם של הולכי רגל בדרכים בין־עירוניות ניתן לחלק לשני תרחישים מרכזיים1 ) ( היפגעות בחציה2 ( היפגעות בצד הדרך. כשני שלישים מהולכי הרגל שנהרגו או נפצעו קשה בדרך בין־עירונית, נפגעו בעת חציית כביש, רובם חצו את הכביש בקטע דרך ולא בצומת; כשליש מהולכי הרגל שנהרגו או נפצעו בדרך בין־עירונית, נפגעו בעמידה או בהליכה בצד הדרך. הולכי רגל בדרכים עירוניות 4.1 5.2 5.8 4.3 5.5 4.4 2.8 3.4 3.7 3.6 24.3 23.1 22.6 24.9 24.8 21.2 20.7 15.0 18.4 16.8 28.4 28.3 28.4 29.2 30.4 25.7 23.4 18.5 22.1 20.4 100% 104% 108% 113% 118% 122% 127% 131% 135% 139% 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 140% 160% 180% - 5.0 10.0 15.0 20.0 25.0 30.0 35.0 40.0 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 הרוגים פצועים קשה שינוי באוכלוסיית תושבים בני65 +ביחס ל- 2013 ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 61 היפגעות הולכי רגל בשטח עירוני היא מורכבת יותר, ולא ניתן להצביע על מספר קטן של תרחישים הגורמים לה במובהק. בתרשים 7.7 .מוצגת חלוקה לפי גיל הנפגע ולפי תרחיש ההיפגעות תרשים7.7 תרחיש היפגעות הולכי רגל שנהרגו או נפצעו קשה במרחב העירוני באחוזים לפי קבוצת גיל )2013 – 2022 ( .בתרשים ניתן לראות הבדלים ניכרים בין התנהגות הולכי הרגל שנפגעו בכל קבוצת גיל45% מהולכי הרגל בני ה־65 ומעלה נפגעו כשניסו לחצות במעבר חציה. בקרב ילדים נפגעו16% במעבר חציה, ובקרב שאר הולכי הרגל 38% ,. לעומת זאת40% מהילדים נפגעו שלא בזמן שניסו לחצות את הכביש , בקרב אזרחים ותיקים 23% נפגעו שלא בעת חציה ובקרב שאר הולכי הרגל34% . יש לשים לב לאחוז הגבוה של ילדים שנפגעו בעת שחצו את הכביש שלא במעבר חציה. כמו כן בוצע ניתוח של היפגעות חמורה של הולכי רגל בתקופה2022-2013 לפי תרחיש החצייה ולפי מקום החצייה )אינו מוצג בתרשים(. הניתוח מראה שבקרב בני 64-15 ובני65 ומעלה מספר הולכי הרגל שנפצעו באופן קשה או קטלני בעת שהתפרצו לכביש קטן פי 0.5 ו- 0.2 בהתאמה ביחס למספר הולכי הרגל שנפגעו בעת שהתפרצו לכביש. לעומת זאת, בקרב ילדים )14-0 ( מספר הולכי הרגל שנפגעו באופן חמור בזמן שהתפרצו לכביש גדול פי 2 .ממספר הולכי הרגל שנפגעו בזמן שחצו בחצייה רגילה שטחים מתים .שטחים הנמצאים בקצה או מחוץ לשדה הראייה של נהגי רכב הם גורם להיפגעות הולכי רגל במרחב העירוני11 כדי לבחון את השפעתם של שטחים אלו נערכה השוואה בין הולכי רגל שנהרגו או נפצעו קשה בשנים2013 – 2022 לפי כיוון החציה שלהם ביחס לכלי הרכב הפוגע. מכיוון שנהג הרכב יושב בצד שמאל, שדה הראייה שלו בצד ימין מוגבל, בהשוואה לשדה הראייה שלו בצד שמאל. בגלל רוחב הרכב וגוב ה מושב הנהג באוטובוסים, 11 בדרכים בין־עירוניות לא נמצא הבדל לפי כיוון חציית הולך הרגל. יש לציין כי מלבד תאונות פגיעה בהולך רגל, יש עוד סוגי תאונות הקשורות לשדה הראייה הנהג כגון היפגעות רוכבי אופנועים בתאונות צד לצד. 16% 38% 45% 38% 24% 29% 40% 34% 23% 6% 4% 3% 0% 20% 40% 60% 80% 100% נפגעו בעת שחצו במעבר חציה נפגעו בעת שחצו שלא במעבר חציה נפגעו שלא בעת חציה אחרים הולכי רגל בני 65 + n = 2,306 הולכי רגל בני 15-64 n = 2,354 הולכי רגל עד גיל 14 n = 1,427 ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 62 באוטובוסים זעירים ובמשאיות שדה הראייה מוגבל אף יותר מאשר ברכבים פרטיים. לכן הולך רגל החוצה את הכביש מימינו של נהג הרכב נמצא בשטח מת יותר זמן מאשר הולך רגל החוצה את הכביש משמאלו. תרשים7.8 הולכי רגל שנהרגו או שנפצעו קשה בחציית כביש עירוני, לפי כיוון החציה באחוזים )2013 – 2022 ( מתרשים7.8 ניתן ללמוד כי אם הרכב הפוגע הוא רכב פרטי, רכב מסחרי שמשקלו עד3.5 ,טונות או מונית ההסתברות של היפגעות הולך רגל גבוהה פי 1.4 בחציה מימין לשמאל בהשוואה לחציה משמאל לימין ביחס לנהג. אם הרכב הוא רכב כבד או אוטובוס זעיר, רכב שהשטח המת שלו גדול יותר, ההסתברות של דריסה גבוהה פי 2.5 .בחציה מימין לשמאל ביחס לנהג ניתוח מספר הולכי הרגל שנפגעו באופן חמור לפי כיוון חצייה ורכב מעורב בתאונה לשנים2022-2013 )לא מוצג( מראה כי לאורך אותה תקופה הייתה מגמת עלייה מתונה במספר הולכי הרגל שנפגעו באופן חמור על ידי רכבים כבדים בעת שחצו מימין לשמאל ומגמת ירידה ביחס לאלו שחצו משמאל לימין. באשר להולכי רגל שנפגעו בתאונות במעורבות רכבים מתחת ל - 3.5 טון )רכבים פרטיים, מוניות ורכבים מסחריים( הייתה מגמת ירידה מתונה במספר הולכי הרגל שנפגעו בעת שחצו בשני הכיוונים אם כי היא מעט תלולה יותר בקרב אלו שנפגעו בעת שחצו מימין לשמאל. 71% 58% 54% 29% 42% 46% 0% 25% 50% 75% 100% רכב כבד ואוטובוס זעירn = 525 רכב פרטי מסחרי ומוניתn = 2,631 דו- גלגליn = 281 חציה מימין לשמאל חציה משמאל לימין ,להרחבה בנושא שטחים מתים ראו שטחים מתים: דרכי התמודדות אפקטיביות: סקירת ספרות )כבהה 2023 ( ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 63 פרק8 - רוכבי אופנוע רוכבי אופנוע הם משתמשי הדרך המצויים בסיכון הגבוה ביותר להיפגעות בתאונת דרכים בשל המספר הגבוה של תאונות בהן הם מעורבים, מהירויות הנסיעה שלהם ובשל פגיעותם במקרה של תאונה. פרק זה מתמקד בהיפגעות רוכבי האופנוע עצמם, בדגש על נהגי האופנועים, תוך הבדלה בין נהגים בעלי רישיון נהיגה מתאים לבין נהגים ללא רישיון מתאים או ללא רישיון כלל. ניתן לקבל תמונה מלאה יותר לגבי התאונות בהן רוכבי אופנוע מעורבים בפרק נהגים. בחלק מהתרשימים מופיעה חלוקה של נפחי מנוע עד 400 "סמ ק ובתרשימים אחרים מבוצעת חלוקה עד 500 סמ"ק, זאת בשל ההבדלים בין חלוקת הקטגוריות של מורשים לנהוג, של נסועה ושל מצבת רכבים. תרשים8.1 מציג את מגמות ההיפגעות של נהגי ורוכבי אופנוע בשנים2013 – 2022 במספרים מוחלטים ובאחוזים מתוך כלל הנפגעים באופן חמור בכל שנה. :עיקרי הפרק • הן במספרים מוחלטים והן באחוזים היפגעות רוכבי אופנוע נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות. • מורשים לנהוג באופנוע בגיל צעיר נמצאים בסיכון גבוה בהרבה בהשוואה למורשים לנהוג בגיל 35 .ומעלה • ,נהגי אופנועים ללא רישיון לאופנוע, או בעלי רישיון לא מתאים לסוג האופנוע עליו הם רוכבים מהווים כשליש מהנפגעים חמור על אופנועים עד 500 סמ"ק, וקרוב למחצית מהנפגעים חמור על אופנועים מעל 500 .סמ"ק ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 64 תרשים8.1 רוכבי אופנוע שנהרגו או נפצעו קשה בתאונות דרכים במספרים מוחלטים ובאחוזים מכלל ההרוגים והפצועים קשה )2013 – 2022 ( בתרשים8.1 ,ניתן לראות כי מספרי רוכבי האופנוע שנהרגו או נפצעו קשה נמצאים במגמת עלייה491 רוכבי אופנוע נהרגו או נפצעו קשה בשנת 2013 לעומת718 הרוגים ופצועים קשה בשנת2022, עלייה של כ- 46% . קשה לקבוע אם העלייה במספרי ההרוגים והפצועים נובעת מעלייה ברמת הסיכון לכל רוכב או מהעלייה ברמת החשיפה לסיכון למעורבות בתאונה. כפי שניתן לראות בתרשים 8.2 , מצבת האופנועים בישראל גדלה בקצב מהיר ואיתה עלתה הנסועה הכוללת שלהם. אחוז האופנועים בקטגוריית נפח מנוע גבוה )401 (סמ"ק ומעלה עלה ביחס ליתר מצבת האופנועים. שיעור מעורבותם של אופנועים מקטגוריה זו בתאונות חמורות הוא הגבוה ביותר ביחס ליתר קטגוריות האופנועים ויתר הרכבים. 47 38 56 41 62 44 64 68 85 77 444 422 467 515 548 494 510 536 555 641 491 460 523 556 610 538 574 604 640 718 20% 19% 21% 19% 22% 21% 21% 25% 22% 24% 0% 20% 40% 60% 80% 100% 120% 0 100 200 300 400 500 600 700 800 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 רוכבי אופנוע פצועים קשה רוכבי אופנוע הרוגים אחוז מכלל ההרוגים והפצועים קשה ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 65 תרשים8.2 ) מצבת אופנועים ונסועת אופנועים במיליון ק"מ, לפי נפח מנוע2013-2022 ( 58,007 52,406 46,614 63,212 16,597 40,740 0 10,000 20,000 30,000 40,000 50,000 60,000 70,000 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 מצבת אופנועים עד125 ק" סמ 126-400 ק" סמ מעל400 ק" סמ 379 392 361 482 132 346 0 100 200 300 400 500 600 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 נסועת אופנועים ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 66 תופעת הנהיגה באופנועים ללא רישיון או ללא רישיון מתאים לסוג האופנוע היא תופעה די נרחבת ולה מחירים כבדים, כפי שניתן לראות בנתונים שהוצגו לעיל. תרשים 8.3 מציג את היחס באחוזים בין נהגי האופנוע ההרוגים והפצועים קשה בעלי הרישיונות המתאימים לבין אלה שאין ברשותם רישיון מתאים או שאין ברשותם רישיון לאופנוע כלל. תרשים8.3 נהגי אופנוע הרוגים ופצועים קשה לפי רישיון ונפח מנוע, באחוזים )2022-2013 ( בתרשים ניתן לראות שככל שנפח המנוע עולה, כך עולה גם אחוז ההרוגים והפצועים קשה שמחזיקים ברישיון שאינו מתאים או שלא מחזיקים ברישיון נהיגה באופנוע כלל. באופנועים מעל 500 סמ"ק, אחוז נהגים אלה מהווה כמחצית מסך נהגי האופנוע ההרוגים והפצועים קשה. תרשים8.4 מציג את מגמת ההיפגעות החמורה של נהגי אופנוע ללא רישיון או ללא רישיון מתאים בשנים2013- 2022 .לפי קבוצות גיל תרשים8.4 ) נהגי אופנוע הרוגים ופצועים קשה ללא רישיון או ללא רישיון מתאים, לפי קבוצות גיל2022- 2013 ( 67% 65% 53% 0% 1% 19% 33% 34% 28% 0% 20% 40% 60% 80% 100% עד125 ק" סמ126-500 ק" סמ מעל500 ק" סמ רישיון מתאים רישיון לא מתאים אין רישיון 56 96 47 68 27 36 15 38 13 18 3 13 0 20 40 60 80 100 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 15-24 25-34 35-44 45-54 55-64 65 + ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 67 מהתרשים ניתן ללמוד כי היפגעות חמורה בקרב נהגי אופנוע ללא רישיון או ללא רישיון מתאים נמצאת במגמת עלייה בכל קבוצות הגיל. מספר ההרוגים והפצועים קשה הוא הגבוה ביותר בקבוצת הגיל הנמוכה ביותר והוא יורד ככל שעולים בקבוצות הגיל. תרשים8.5 מציג את מגמת ההיפגעות החמורה של נהגי אופנוע ללא רישיון או ללא רישיון מתאים בשנים2013- 2022 .לפי נפח מנוע תרשים8.5 ) נהגי אופנוע הרוגים ופצועים קשה ללא רישיון או ללא רישיון מתאים, לפי נפח מנוע2022- 2013 ( בתרשים ניתן לראות שבעוד שמספר ההרוגים והפצועים קשה בקרב רוכבי אופנוע כבד ללא רישיון או ללא רישיון מתאים היה הנמוך ביותר בשנת 2013 , מקץ עשור הוא הגבוה ביותר. גם בקרב רוכבי אופנועים קלים ובינוניים חלה עלייה, אך היא מתונה מאוד. הסיבה לכך ככל הנראה נעוצה בעלייה במספר האופנועים בנפח מנוע של 500 סמ"ק ומעלה בעשו ר האחרון. תרשים8.6 מציג את שיעור נהגי האופנוע שנפגעו באופן חמור ל־10,000 מורשים לנהוג באופנוע לפי קבוצת גיל. כלל נהגי האופנועים מתייחס לכל מי שנפגע בעת שנהג על אופנוע, ללא קשר לסוג הרישיון בו הוא מחזיק, בניגוד למחזיקי רישיון נהיגה מתאים שנפגעו כשנהגו על אופנוע המתאים בגודלו לסוג הרישיון בו הם מחזיקים. מורשים לנהוג באופנוע הם בעלי רישיון כלשהוא לאופנוע ) A , 1 A , A2 (. לדוגמא: בשנת2022 נהרגו או נפגעו קשה 215 נהגי אופנוע בגילי15-24 , מתוכם119 בעלי רישיון מתאים. באותה שנה, היו54,369 מחזיקי רישיון אופנוע. בהתאם לכך, השיע ל ור- 10,000 מורשים לנהוג המוצג בתרשים השמאלי הוא 39.5 = 215∗10000 54369 והשיעור המוצג בתרשים הימני הוא 21.9 = 119∗10000 54369 . ב שנים קודמות הצגנו את התרשים השמאלי בלבד , שיעור כלל נהגי אופנועים ופצועים קשה ל- 10,000 מורשים לנהוג. בהבנה שנרמול מספר נהגים ללא רישיון נהיגה או רישיון מתאים הוא בעייתי, הוספנו השנה את התרשים הימני, שהוא יותר נכון. 70 64 68 68 50 44 58 57 51 76 61 55 72 90 69 80 87 59 55 84 30 28 37 38 56 55 75 85 122 109 0 20 40 60 80 100 120 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 עד125 ק" סמ 126-500 ק" סמ מעל500 ק" סמ ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 68 תרשים8.6 שיעור נהגי אופנועים הרוגים ופצועים קשה ל10,000 ) מורשים לנהוג, לפי קבוצות גיל2013- 2022 ( כפי שניתן לראות בתרשים8.6 , בשנת2022 מתוך כל10,000 מורשים לנהוג עד גיל24 נפצעו קשה או נהרגו כ- 40 רוכבים. כלומר1 מכל250 מורשים לנהוג נפצע קשה או נהרג. לעומת זאת, בקבוצת הגיל35 – 54 היה השיעור מעט פחות מ- 7 רוכבים. במילים אחרות, הסיכון לכל צעיר מורשה לנהוג על אופנוע גבוה ביותר מפי5 , בהשוואה לרוכבי אופנוע ב גילי הביניים. נתונים אלה מתייחסים לכלל רוכבי האופנוע שנפגעו, ללא קשר לרישיון הנהיגה שיש ברשותם. כאשר בוחנים את נתוני ההיפגעות של רוכבים המחזיקים ברישיונות נהיגה מתאימים, ניתן לראות ששיעורי ההרוגים והפצועים קשה נמוכים מעט בקבוצות הגיל שמעל 24 , ונמוכים כמעט בחמישים אחוז בקרב צעירים בגילי 15-24 . עם זאת, יש להביא בחשבון שחלק מההבדל בין קבוצות הגיל עשוי לנבוע מההבדלים בנסועה ובהרגלי נסיעה בין רוכבים צעירים לבין רוכבים בקבוצות גיל מבוגרות יותר. ניתן לשער כי חלק מהמורשים לנהוג באופנוע בקבוצות הגיל המבוגרות אומנם מחזיקים ברישיון לאופנוע אך אינם מחזיקים אופנוע בבעלותם ואינם רוכבים כלל. ניתוח של שיעור רוכבי האופנוע שנפגעו לפי קבוצת גיל ושנה לא הראה מגמת שינוי עקיבה באף אחת מקבוצות הגיל. גורם נוסף שמשפיע באופן ניכר על הסיכון להיפגעות הוא משקל האופנוע ונפח המנוע שלו. בתרשים8.7 מוצגים שיעורי ההרוגים והפצועים קשה בשנים 2013-2022 לכל10,000 .מורשים לנהוג לפי נפח המנוע ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 69 תרשים8.7 שיעור נהגי אופנועים הרוגים ופצועים קשה ל- 10,000 ) מורשים לנהוג, לפי נפח מנוע2022- 2013 ( בתרשים8.7 ניתן לראות כי שיעור ההרוגים והפצועים קשה בקרב רוכבי אופנועים מעל500 סמ"ק נמצא בעלייה החדה ביותר ביחס ליתר האופנועים. מגמה זו חדה פחות כשמדובר ברוכבים המחזיקים ברישיונות נהיגה מתאימים. הסיכון של רוכב אופנוע בעל רישיון מתאים להיהרג על אופנוע בנפח 500 סמ"ק ומעלה, גדול פי שניים מזה של רוכב על אופנוע שבין 126-500 .סמ"ק, ופי כמעט שלושה כשאינו בעל רישיון מתאים תרשים8.8 שיעור נהגי אופנוע הרוגים למיליארד ק"מ נסועה, לפי נפח מנוע )2022-2013 ( מתרשים8.8 ) ניתן ללמוד כי הסיכון להיהרג ברכיבה על אופנוע כבד400 סמ"ק ומעלה( גבוה יותר מפי3 בהשוואה לסיכון להיהרג ברכיבה על אופנוע קל יותר. בשנת2022 , לכל מיליארד ק"מ נסועה של רוכבי אופנוע כבד נהרגו 116 רוכבים, בהשוואה ל־41 רוכבי אופנוע בנפח מנוע של126 – 400 ו־26 רו כבי אופנוע בנפח עד 125 סמ"ק שנהרגו בנסועה ממוצעת זהה. הסיכון יורד בקרב רוכבים בעלי רישיונות נהיגה מתאימים, בעיקר כשמדובר באופנועים כבדים בנפח של 400 .סמ"ק ומעלה ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 70 פרק9 - נפגעים בתאונות במעורבות רכב כבד מספר התאונות החמורות במעורבות משאיות או אוטובוסים גבוה בהשוואה לסוגי רכב אחרים. המסה הגדולה יותר של כלי הרכב האלו גורמת להשלכות חמורות יותר בעת תאונה. זאת ועוד, אוטובוסים נעים בסביבה רוויה בהולכי רגל ומשתמשי דרך פגיעים אחרים, והדבר מגביר את מעורבותם בתאונו ת חמורות. :עיקרי הפרק • בשנת2022 נהרגו105 אנשים בתאונות דרכים במעורבות רכב כבד, ונפצעו קשה381 . בתאונות אלו נהרגו30% מכלל ההרוגים, ונפצעו15% .מכלל הפצועים קשה • ביחס לנסועה שיעורי ההרוגים בתאונות במעורבות משאית כבדה )מעל12 טון( גבוהים פי4 משיעורי ההרוגים במעורבות רכב פרטי, ופי2 משיעורי ההרוגים במעורבות משאית קלה )עד 12 .(טון • ביחס לנסועה שיעור ההרוגים בתאונות במעורבות אוטובוס גבוה פי6 , ושיעור הפצועים קשה גבוה פי 5 .בהשוואה לרכב פרטי • רוב התאונות הקשות והקטלניות במעורבות אוטובוסים מתרחשות בדרכים עירוניות, בעוד שרוב התאונות הקשות והקטלניות במעורבות משאיות מתרחשות בדרכים בינעירוניות. • למעלה מ- 40% מהנפגעים בתאונות בינעירוניות במעורבות רכבים כבדים הם רוכבי אופנועים וקטנועים. • למעלה משליש מהנפגעים באופן קשה או קטלני בתאונות במעורבות רכב כבד בדרכים עירוניות הם הולכי רגל. • מאז2013 ירדו ב50% שיעורי ההיפגעות הקשה וקטלנית של נהגי ונוסעי רכב פרטי והולכי רגל בתאונות במעורבות משאיות במשקל 3.5-12 .(טון )ביחס לנסועתן • שיעור הולכי הרגל שנהרגו או נפצעו קשה בתאונות במעורבות משאיות במשקל12 טון ומעלה )ביחס לנסועתן( ירד בכ- 40% מאז2013 . ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 71 תרשים9.1 הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים במעורבות רכב כבד במספרים מוחלטים ובאחוזים מכלל ההרוגים והפצועים קשה 2022-2013 תרשים9.1 מציג את מספרי ההרוגים והפצועים קשה בתאונות במעורבות רכב כבד בכל שנה ואת אחוזי הנפגעים במעורבות רכב כבד מתוך כלל הנפגעים. מהתרשים ניתן ללמוד כי מספרי ההרוגים והפצועים קשה בתאונות בשנת 2022 , 105 הרוגים ו־381 פצועים קשה, היו גבוהים הן בהשוואה לשנת2013, וה ן ביחס לשנתיים האחרונות. בשנים 2013 – 2019 בתאונות במעורבות רכב כבד נהרגו94 אנשים ונפצעו קשה330 בכל שנה בממוצע. כ־70 נהרגו וכ- 182 .נפצעו קשה בתאונות במעורבות משאית31 נהרגו וכ- 164 נפצעו קשה בתאונות במעורבות אוטובוס. 12 בשנים אלו היו תאונות במעורבות כלי רכב כבדים הגורם ל־16% מהפצועים קשה בתאונות בישראל. ול־28% מההרוגים; אחוז ההרוגים כפול מאחוז הפצועים קשה, מה שמעיד על מידת הקטלניות הגבוהה של תאונות רכב כבד. 12 בחישוב מספר הנפגעים בתאונות במעורבות כלי רכב כבדים באים בחשבון שלושה גורמים: מספר הנפגעים בתאונות במעורבות משאית, מספר הנפגעים בתאונות במעורבות אוטובוס ומספר הנפגעים בתאונות שבהן היו מעורבים גם משאית וגם אוטובוס. לכן חיבור סך הנפגעים בתאונות אוטובוס ובתאו נות משאית גבוה מסך כל הנפגעים בתאונות רכב כבד. 100 81 106 107 102 104 104 78 96 108 306 315 336 358 357 325 392 316 372 398 406 396 442 465 459 429 496 394 468 506 17% 17% 17% 16% 17% 17% 18% 17% 17% 17% 0% 10% 20% 30% 40% 50% 60% 0 50 100 150 200 250 300 350 400 450 500 550 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 פצועים קשה במעורבות רכב כבד הרוגים במעורבות רכב כבד אחוז ההרוגים והפצועים קשה בתאונות רכב כבד ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 72 תרשים9.2.1 שיעור פצועים קשה והרוגים בתאונות למיליארד ק"מ נסועה לפי סוג הרכב )2022 ( בתרשים9.2.1 ניתן לראות כי ב- 2022 לכל מיליארד קילומטרים של נסועת אוטובוס בישראל נהרגו24 אנשים בממוצע ונפצעו קשה 159 בתאונות דרכים במעורבות אוטובוס. בתאונות במעורבות אוטובוס שיעור ההרוגים ביחס לנסועה גבוה פי 6 בקירוב משיעור ההרוגים ביחס לנסועת רכב פרטי. שיעור הפצו עים קשה גבוה פי 5 . שיעור ההרוגים למיליארד ק"מ נסועה של משאית מעל12 טון גבוה פי6 בהשוואה לרכב פרטי, והשיעור המקביל במשאית במשקל 3.5 – 12 טון גדול פי2.5 ביחס לרכב פרטי. שיעורי הפצועים קשה בתאונות במעורבות משאיות בשתי קבוצות המשקל גבוהים יותר מאשר ברכב פרטי )עד פי 2 בקרוב למשא יות במשקל 12 טון ומעלה( אך דומים יותר לשיעורי הפצועים קשה במעורבות רכב פרטי מאשר לשיעורי הפצועים קשה במעורבות אוטובוס. 4.3 11.9 4.0 25.3 25.0 33.0 36.5 55.5 42.8 165.4 37.3 48.4 59.4 68.2 190.4 0 50 100 150 200 רכב פרטי משאית3.5-12 טון אוטובוס זעיר משאית12 טון ומעלה אוטובוס פצועים קשה הרוגים ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 73 תרשים9.2.2 שיעור פצועים קשה והרוגים בתאונות דרכים במעורבות רכבים כבדים למיליארד ק"מ נסועת רכב ולפי סוג רכב, בהשוואה לרכבים פרטיים )2022-2013 ( בתרשים9.2.2 ניתן לראות כי בין2013 ל- 2022 חלה ירידה עקבית בשיעור הפצועים קשה וההרוגים למיליארד ק"מ נסועה בתאונות במעורבות משאיות קלות ובמעורבות משאיות כבדות ורכבים פרטיים, אך לא בשיעור הנפגעים בתאונות במעורבות אוטובוס שמגמתו בשנתיים האחרונות הפוכה. ניתן לראות שלא ורך העשור היו שיעור הסיכון להיפגעות חמורה בתאונות כלל הרכבים הכבדים גבוהים בהשוואה לשיעור הסיכון בתאונות במעורבות כלי רכב פרטיים למעט משאיות במשקל 12-3.5 . טון ניתוח שיעור ההרוגים והפצועים ל- 10,000 כלי רכב )אינו מוצג בתרשים( מראה כי לאורך העשור החולף שיעור ההרוגים והפצועים קשה ל - 10,000 רכבים של משאיות בכל המשקלים היה במגמת ירידה בין2013 ל- 2019 ושומר מאז על יציבות יחסית. ובאוטובוסים גם כן נשמרה יציבות בשיעור הסיכ ון למעט ב- 2020 שנבעה ככל הנראה מירידה בשימוש בתחבורה ציבורית באותה תקופה. 42.1 40.1 39.7 44.8 39.5 34.6 37.5 36.6 37.6 37.3 70.1 58.8 62.6 67.8 47.1 36.0 49.4 40.0 53.8 48.4 95.4 77.0 86.2 93.8 74.5 73.5 88.5 65.0 65.8 68.2 155.8 175.0 176.0 177.3 178.7 159.2 174.1 158.2 166.8 190.4 41.9 28.6 42.9 36.3 47.1 61.3 45.8 30.5 34.6 59.4 0 20 40 60 80 100 120 140 160 180 200 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 רכב פרטי משאית3.5-12 טון משאית12 טון ומעלה אוטובוס אוטובוס זעיר ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 74 תרשים9.3.1 פצועים קשה והרוגים במעורבות רכבים כבדים לפי רכב כבד מעורב וסוג דרך, במספרים מוחלטים )2022-2013 ( תרשים9.3 מציג את התפלגות התאונות החמורות במעורבות רכבים כבדים לפי סוג הדרך בה התרחשה התאונה לסף התאונות שהתרחשו בין 2013 ל- 2022 . ניתן לראות כי כשני שליש מהתאונות החמורות במעורבות משאיות במשקל 12 טון ומעלה שהתרחשו בשנים אלו התרחשו בדרכים בין עירוניות בעוד שעבור א וטובוסים כשני שליש מהתאונות התרחשו דווקא בדרכים עירוניות. עבור משאיות במשקל של עד 12 טון היו תאונות חמורות שכיחות יותר פי 1.5 .בדרכים בינעירוניות ביחס לדרכים עירוניות תרשימים9.4.1-9.4.3 מציגים את שיעורי ההרוגים והפצועים קשה בתאונות במעורבות כלי רכב כבדים לפי סוג משתמשי הדרך שנפגעו ביחס למיליארד ק"מ נסועת הרכב הכבד. תרשים9.4.1 שיעור פצועים קשה והרוגים בתאונות דרכים במעורבות אוטובוסים לפי משתמש דרך למי ליארד ק"מ נסועת אוטובוסים, 2022-2013 1412 536 404 634 427 1063 0 500 1000 1500 2000 2500 3000 דרך עירונית דרך בינעירונית אוטובוס משאיות3.5- 12 טון משאיות מעל 12 טון 45.3 59.0 62.5 60.6 68.7 52.8 71.1 45.5 53.2 66.8 12.6 5.0 11.5 10.0 8.6 8.3 7.2 16.1 13.3 8.3 5.3 4.0 7.7 7.2 9.5 11.6 11.2 13.3 14.9 19.0 56.8 59.0 54.8 43.4 38.7 55.3 49.5 38.9 37.6 56.1 27.4 39.0 23.1 42.5 37.8 24.8 27.2 31.3 31.3 30.3 0 10 20 30 40 50 60 70 80 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 נוסעי אוטובוס רוכבי אופנוע וקטנוע רוכבי כלים זעירים הולכי רגל נוסעי ונהגי רכב פרטי ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 75 מתרשים9.4.1 ניתן לראות כי בעשור החולף הולכי רגל ונוסעי ונהגי האוטובוס עצמו מהווים את קבוצות משתמשי הדרך הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר להיפגע באופן חמור ביחס לנסועת אוטובוסים בישראל. עקב התנודתיות הגבוהה של הנתונים לא ניתן להצביע על מגמה ברורה בשיעורי ההיפגעות של נוס עי אוטובוס. עם זאת, לאורך כל התקופה ניתן להצביע על עליה עקבית בשיעור רוכבי הכלים הזעירים שנפגעו באופן חמור בתאונות במעורבות אוטובוסים. תרשים9.4.2 שיעור פצועים קשה והרוגים בתאונות דרכים במעורבות משאיות3.5-12 טון לפי משתמש דרך למיליארד ק"מ נסועת משאיות 3.5-12 , טון2022-2013 מתרשים9.4.2 ניתן לראות כי לאורך העשור חלה ירידה הדרגתית ומשמעותית של כ - 50% בשיעורי ההיפגעות החמורה של נהגי ונוסעי רכב פרטי, והולכי רגל בתאונות במעורבות משאיות במשקל 3.5-12 טון. גם עבור רוכבי אופנועים וקטנועים חלה ירידה בשיעור ההיפגעות ביחס לתחילת עשור ההשוואה אך עקב התנודתיות והמספרים הקטנים קשה לזהות עם מדובר במגמה עקבית. בהשוואה להיפגעות במעורבות רכבים פרטיים ניתן לראות כי שיעורי ההיפגעות החמורה עבור משתמשי דרך בתאונות משאיות במשקל עד 12 טון דומה למדי לזו שבמעורבות רכבים פרטיים. בחינה מעמיקה מראה כי הפער בין שיעור ההיפגעות בין רכבים פרטיים למשאיות עד 12 טון נמצא בהיפגעות ה קטלנית שם היא גבוה פי 2 ביחס לרכבים פרטיים בעוד שבהיפגעות הקשה השיעור גדול רק פי1.2 . ממצא זה רומז כי ההבדל המרכזי בין שני סוגי כלי הרכב הוא בחומרת השלכות התאונה, בין השאר כתוצאה מהמסה של כלי הרכב )בן - ,אבי 2021 .( 0.0 0.6 0.6 1.7 0.0 1.0 0.0 0.5 1.7 0.0 7.9 8.8 6.0 7.2 9.7 4.9 5.1 6.8 7.0 7.1 2.6 3.2 2.4 5.6 2.6 4.4 3.7 3.6 2.9 3.6 15.9 17.1 14.9 16.1 12.3 5.8 6.1 10.5 10.3 7.5 21.8 12.6 19.7 17.8 14.3 12.6 22.8 12.7 18.2 13.5 0 5 10 15 20 25 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 נוסעי אוטובוס רוכבי אופנוע וקטנוע רוכבי כלים זעירים הולכי רגל נוסעי ונהגי רכב פרטי ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 76 תרשים9.4.3 שיעור פצועים קשה והרוגים בתאונות דרכים במעורבות משאיות12 טון ומעלה לפי משתמש דרך למיליארד ק"מ נסועת משאיות 12 טון ומעלה , 2022-2013 בתרשים9.4.3 ניתן לראות כי לאורך עשור ההשוואה הסיכון להיפגעות חמורה בתאונה במעורבות משאיות במשקל 12 טון ומעלה היה גבוה ביותר עבור נוסעי ונהגי רכב פרטי. ניתן לראות כי מאז2019 היה שיעור ההיפגעות החמורה של קבוצה זו במגמת ירידה. ירידה זו מהווה ירידה של כ- 40% ביחס ל- 2019 ו- 20% ביחס לתחילת תקופת ההשוואה. ירידה בשיעור ההיפגעות החמורה בתאונות במעורבות משאיות אלו נצפתה גם עבור הולכי רגל ששיעור ההיפגעות שלהם הצטמצם בכ- 40% מאז2013 . בהשוואה בין משאיות שמשקלן12 ,טון ומעלה לבין רכב פרטי ניתן לראות כי שיעורי ההיפגעות של הולכי רגל רוכבי כלים זעירים ורוכבי אופנועים וקטנועים היו דומים יחסית בתאונות במעורבות משאיות אלו ורכבים פרטיים. הפער המשמעותי ביותר בשיעורי ההיפגעות של משתמשי דרך ביחס ל נסועתם של משאיות ורכבים פרטיים היה בקרב נהגי ונוסעי רכבים פרטיים ששיעורי ההיפגעות שלהם בתאונות במעורבות משאיות במשקל 12 טון ומעלה גבוהים פי 1.6 ביחס לשיעור ההיפגעות שלהם בתאונות במעורבות רכבים פרטיים. כמו כן, בדומה לממצא לגבי הפערים בחומרת התאונות בין משאי ות במשקל 3.5 עד12 טון שתוארו למעלה נמצאו פערים אף גדולים יותר בין רכבים פרטיים למשאיות במשקל 12 טון ומעלה. בעוד שהיחס בין הרוגים לנפגעים קשה בתאונות במעורבות רכב פרטי הוא 1:6 לערך היחס הוא1:4 עבור תאונות במעורבות משאיות אלו, כלומר לא רק שהסיכון להיפגעות קטלנית ביחס למיליארד ק"מ נסועה עבורן גבוה יותר ביחס לרכב פרטי גם הסיכון היחסי שתאונה במעורבותן תסתיים דווקא בהיפגעות קטלנית גבוה יותר. 3.6 1.2 5.1 10.4 2.1 1.0 0.5 1.0 0.9 2.8 6.7 3.5 7.4 6.0 6.8 9.2 6.6 5.9 7.6 7.4 6.1 2.9 2.9 2.2 1.6 4.6 3.5 4.0 3.8 2.3 15.8 11.8 9.7 14.7 14.2 10.2 10.6 8.4 7.1 9.2 31.6 34.1 34.2 31.6 27.8 25.5 42.5 32.2 31.2 26.7 0 10 20 30 40 50 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 נוסעי אוטובוס רוכבי אופנוע וקטנוע רוכבי כלים זעירים הולכי רגל נוסעי ונהגי רכב פרטי ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 77 תרשים9.4.4 ,שיעור פצועים קשה והרוגים בתאונות דרכים במעורבות רכב פרטי לפי משתמש דרך2022- 2013 ניתן לראות מתרשים9.4.4 כי לאורך העשור בו נערכה השוואה היו שיעור ההיפגעות החמורה ביחס לנסועה של נוסעי ונהגי רכב פרטי והולכי רגל בתאונות במעורבות רכבים פרטיים במגמת ירידה מתמשכת. להרחבה בנושא היפגעות במעורבות רכבים פרטיים מומלץ לקורא את פרק בטיחות רכבים. 0.1 0.1 0.0 0.4 0.1 0.2 0.2 0.1 0.1 0.1 7.0 6.7 7.1 7.5 7.4 6.6 6.9 7.7 7.2 8.2 2.3 2.7 2.5 3.6 3.3 3.1 3.5 3.9 3.7 3.0 15.3 13.9 13.4 14.5 12.7 10.8 10.6 9.0 10.5 9.8 19.3 17.9 18.4 19.5 16.4 14.3 17.4 15.8 16.0 16.4 0 5 10 15 20 25 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 נוסעי אוטובוס רוכבי אופנוע וקטנוע רוכבי כלים זעירים הולכי רגל נוסעי ונהגי רכב פרטי ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 78 פרק10 - החברה הערבית לאורך תקופת2022-2013 היוו תה החברה הערבית 21% מכלל האזרחים בישראל. אזרחים מהחברה הערבית מעורבים ביותר תאונות דרכים חמורות בהשוואה לאזרחים מהחברה היהודית, ושיעורי הנפגעים באופן חמור בקרבם גבוהים יותר. כמו בישראל, גם במדינות אחרות ברחבי העולם נמצא כי בני מיעוטים נמצאים בסיכון גבוה יותר להיפגעות בתאונות דרכים בהשוואה לקבוצת הרוב. תרשים10.1 הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים בחברה הערבית במספרים מוחלטים ובאחוזים מכלל ההרוגים והפצועים קשה )2013 – 2022 ( 106 109 102 124 116 93 113 100 109 114 520 439 531 601 580 528 615 555 592 665 626 548 633 725 696 621 728 655 701 779 21% 21% 21% 21% 21% 21% 21% 21% 21% 21% 26% 23% 25% 25% 25% 25% 26% 28% 25% 26% 0 0.2 0.4 0.6 0.8 1 0 200 400 600 800 1000 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 פצועים קשה הרוגים אחוז החברה הערבית מהאוכלוסייה אחוז ערבים מכלל ההרוגים והפצועים קשה :עיקרי הפרק • בשנת2022 נהרגו בתאונות דרכים114 אנשים מהחברה הערבית ונפצעו קשה665 . • ,הסיכון להיהרג בתאונת דרכים לאדם מהחברה הערבית גבוה פי שניים, בהשוואה לחברה היהודית והסיכון להיפצע קשה גבוה פי 1.4 .. יחסים אלו לא השתנו באופן ניכר בשבע השנים האחרונות • ,ילדים מהחברה הערבית נפגעים בשיעור גבוה הרבה יותר בהשוואה לילדים מהחברה היהודית בעיקר כהולכי רגל פי )5.7 בקרב ילדים בני0 – 4 , פי3.1 בקרב ילדים בני5 – 9 ופי1.5 בקרב ילדים בני 14-10 .(. עם זאת, שיעורי ההיפגעות שלהם נמצאים במגמת ירידה • צעירים מהחברה הערבית נפגעים בשיעור גבוה הרבה יותר בהשוואה לבני גילם מהחברה היהודית בעיקר כנהגי רכב מנועי או כנוסעיו. • שיעורי ההיפגעות כרוכבי אופנוע בחברה הערבית נמצאים במגמת עלייה, בעיקר בקבוצות הגיל הצעירות. • שיעורי ההיפגעות בתאונות במעורבות אוטובוס בחברה הערבית נמוכים בהשוואה לחברה היהודית, ואילו שיעורי ההיפגעות בתאונות במעורבות משאית גבוהים יותר. ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 79 בתרשים10.1 ניתן לראות מגמת עלייה מתונה במספרי ההרוגים והפצועים קשה בחברה הערבית בתקופה 2022-2013 . בשנת2022 נהרגו114 אנשים מהחברה הערבית ונפצעו קשה665 . עוד ניתן לראות כי לאורך כל התקופה אחוז הנפגעים מהחברה הערבית היה גבוה מחלקה באוכלוסייה. הפרש זה מעיד שאזרחים מהחב רה הערבית נפגעים בתאונות דרכים יותר בהשוואה לאזרחים מהחברה היהודית. תרשים10.2 שיעורי הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים ל־100,000 איש בכל קבוצת אוכלוסייה – השוואה בין החברה הערבית לבין החברה היהודית )2013 – 2022 ( בתרשים10.2 ניתן לראות כי שיעורי ההרוגים והפצועים קשה ל־100,000 איש בחברה הערבית היו גבוהים מהשיעורים המקבילים בחברה היהודית בכל שנה לתקופה 2022-2013 . באותן שנים לא נצפתה מגמת שינוי ברורה בשיעורי ההיפגעות בחברה הערבית או בחברה היהודית. שיעורי הנפגעים בחברה הערבית תנודתיים יותר, בשל גודלה הקטן יותר של קבוצת אוכלוסייה זו. ההבדלים בין החברה היהודית לבין החברה הערבית גדולים יותר בנוגע לסיכון להיהרג מאשר בנוגע לסיכון להיפצע קשה. בשנת 2022 ל־100,000 איש באוכלוסייה היהודית נהרגו3 אנשים, ובחברה הערבית נהרגו5.7 אנשים ל־100,000 איש באוכלוסייה – כמעט פי 2. זהו ממצא חשוב ומשמעותי מ אוד. לעומת זאת, ההבדל בשיעורי הפצועים קשה באותה שנה היה פי 1.4 .בלבד. הבדל זה היה עקבי בכל התקופה תרשים 10.3 מציג את שיעורי ההרוגים והפצועים קשה ביחס ל־100,000 איש באוכלוסייה בשנים2013 – 2022 ., תוך השוואה בין כל קבוצות הגיל ובין נפגעים מהחברה היהודית ומהחברה הערבית בכל קבוצת גיל זאת ועוד, כל אחד מהחלקים בתרשים מציג בצבע מודגש את שיעורי ההיפגעות לפי סוג משתמשי ה דרך, ומוצגים שלושת סוגי הנפגעים העיקריים: הולכי רגל, נהגי רכב מנועי ונוסעיו ורוכבי אופנוע )החלק שאינו מודגש זהה בשלושת חלקי התרשים(. בהמשך הפרק יוצגו תרשימים נפרדים לכל אחת מקבוצות הסיכון העיקריות בחברה הערבית. 26.1 25.5 27.0 28.5 27.4 25.1 26.5 22.8 27.5 27.5 37.6 32.2 36.4 40.8 38.3 33.4 38.3 33.8 35.4 38.6 2.9 2.8 3.5 3.4 3.3 2.9 3.0 2.6 3.2 3.0 6.4 6.4 5.9 7.0 6.4 5.0 6.0 5.2 5.5 5.7 0 10 20 30 40 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 החברה היהודית פצועים קשה החברה הערבית פצועים קשה החברה היהודית הרוגים החברה הערבית הרוגים ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 80 תרשים10.3 שיעורי הרוגים ופצועים קשה בתאונות דרכים ל־100,000 איש באוכלוסייה לפי קבוצות גיל וסוג הנפגע – השוואה בין החברה הערבית לחברה היהודית )ממוצע 2013 – 2022 ( 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 0-4 5-9 10-14 15-19 20-24 25-29 30-34 35-39 40-4445-49 50-54 55-59 60-64 65-69 70-74 75-79 80-84 85 + שיעור הרוגים ופצועים קשה בחברה היהודית שיעור הרוגים ופצועים קשה בחברה הערבית מתוכם נהגי ונוסעי אופנוע מתוכם נהגי ונוסעי אופנוע 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 0-4 5-9 10-14 15-19 20-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69 70-74 75-79 80-84 85 + שיעור הרוגים ופצועים קשה בחברה היהודית שיעור הרוגים ופצועים קשה בחברה הערבית מתוכם נהגי ונוסעי רכב מתוכם נהגי ונוסעי רכב 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 0-4 5-9 10-14 15-19 20-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69 70-74 75-79 80-84 85 + שיעור הרוגים ופצועים קשה בחברה היהודית שיעור הרוגים ופצועים קשה בחברה הערבית מתוכם הולכי רגל מתוכם הולכי רגל ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 81 מתרשים10.3 :ניתן להסיק מספר מסקנות א. ההבדלים בין החברה היהודית לבין החברה הערבית בשיעורי ההיפגעות החמורה בתאונות דרכים, שהוצגו בתרשים ,10.2 )מוצגים בתרשים זה בצבעים בהירים( נובעים בעיקר מההבדלים בהיפגעות חמורה בקרב צעירים בשתי קבוצות האוכלוסייה. הבחנה זו נכונה ללא תלות בסוג שימוש הדרך במהלכו נפגעו האנשים. יחס הסיכון בין יהודים לערבים מצטמצם עם הגיל פי – 3.9 בקרב בני0 – 4 , 1.9 בקרב בני 20 – 24 ו־1.2 בקרב בני40 – 44 . שיעור הנפגעים בני74 - 45 בחברה הערבית דומה לשיעור הנפגעים באותה קבוצת גיל בחברה היהודית. עם זאת, בקבוצות גיל מבוגרות יותר )75 (ומעלה שיעור ההיפגעות החמורה בחברה היהודית דווקא גבוה יותר מבחברה הערבית. ב. ניתן לראות כי בקרב ילדים עד גיל 14 עיקר ההבדל בשיעורי ההיפגעות החמורה בין החברה הערבית לבין החברה היהודית נובע מההבדלים בהיפגעות ילדים כהולכי רגל )גרף עליון(. הן בחברה הערבית והן בחברה היהודית רוב הנפגעים בקבוצות גיל אלו היו הולכי רגל, אך בחברה הערבית שיעו רם גבוה הרבה יותר )פי 5.7 בקרב ילדים בני0 – 4 , פי3.1 בקרב ילדים בני5 – 9 ופי1.5 בקרב ילדים בני14- 10 (. להרחבה בנושא זה מומלץ לעיין בתרשימים10.4 ו־10.5 בהמשך הפרק. ג. בגיל 65 ומעלה רוב הנפגעים בתקופה2022-2013 נפגעו כהולכי רגל. ביחס לחלקם באוכלוסייה בקבוצות הגיל האלו נפגעו יותר הולכי רגל מהחברה היהודית מאשר הולכי רגל מהחברה הערבית )גרף עליון(. לעומת זאת, ניתן לראות כי באותן קבוצות גיל נפגעו יותר נהגי ונוסעי רכב מהחברה הערבית מאשר מהחברה היהודית. יתכן ופערים אלו נובעים הן מתרבות ההליכתיות בגילאים מבוגרים, אשר מפותחת יותר בחברה היהודית, ו/או מהבדלים בין אורח חיים עירוני למול כפרי. ד. הפערים המשמעותיים ביותר בשיעורי ההיפגעות בין החברה היהודית לערבית מאפיינים את בני גיל 24-15 . הבדלים אלו נובעים בעיקר מההבדל בהיפגעות קבוצות אלו כנהגי ונוסעי רכב פרטי )גרף אמצעי(. בקבוצות גיל אלו שיעור הנפגעים כנהגי רכב פרטי או נוסעיו לכל 100,000 אנשים בחבר ה הערבית היה גבוה פי 3.5 בהשוואה לקבוצות הגיל המקבילות בחברה היהודית. כנראה ההסבר לממצא זה הוא שיעור המעורבות הגבוה מאוד בתאונות של נהגים גברים צעירים מהחברה הערבית . ה. ניתן לראות כי בכל קבוצות הגיל שמעל25 שיעור הנפגעים היהודים שנפגעו כרוכבי אופנוע היה גבוה הרבה יותר מהשיעור המקביל בחברה הערבית באותן קבוצות גיל. לעומת זאת, בקבוצות הגיל הצעירות שיעור הנפגעים כרוכבי אופנוע בחברה הערבית היה גבוה מעט יותר מהשיעור המקביל בחב רה היהודית. קשה לדעת באיזו מידה הבדלים אלו נובעים מהבדלים ברמת הסיכון ובאיזו מידה הם נובעים מהבדלים במספרי הרוכבים בפועל בין החברה היהודית לבין החברה הערבית בכל קבוצת גיל. ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 82 היפגעות ילדים לפי קבוצת אוכלוסייה בשנים2013 – 2022 היו55% מהילדים )בגילאי0-14 ;( שנפגעו בחברה היהודית הולכי רגל26% היו נוסעי רכב והשאר משתמשי דרך אחרים. לעומת זאת, בחברה הערבית היו 68% ,מהילדים שנפגעו הולכי רגל19% .היו נוסעי רכב, והשאר משתמשי דרך אחרים תרשימים10.4 ו־10.5 מציגים את מגמות השינוי בהיפגעות ילדים בהשוואה בין החברה היהודית לבין החברה הערבית. תרשים 10.4 מציג את שיעורי הילדים שנהרגו או נפצעו קשה כהולכי רגל לכל100,000 אנשים בכל קבוצת אוכלוסייה, ותרשים 10.5 .מציג את השיעורים המקבילים עבור ילדים שנפגעו כנוסעי רכב תרשים10.4 שיעורי ילדים הולכי רגל שנהרגו או נפצעו קשה ל־100,000 אנשים באוכלוסייה לפי קבוצת אוכלוסייה ושנה )2013 – 2022 ( בתרשים10.4 ניתן לראות כי בכל התקופה ילדים הולכי רגל מהחברה הערבית נפגעו הרבה יותר בהשוואה להולכי רגל בני גילם מהחברה היהודית )פי 3 בממוצע(. עם זאת, נראה כי שיעורי ההיפגעות בחברה הערבית נמצאים בירידה הדרגתית לאורך התקופה. בשנת 2022 היו שיעורי ההיפגעות שלהם גבוהים פי2.2 בהשוואה לחברה היהודית. בשיעורי ההיפגעות של ילדים הולכי רגל מהחברה היהודית לא חל שינוי. שיעורים אלו חושבו גם בכל קבוצת גיל בנפרד )הנתונים אינם מוצגים(. בדיקה זו העלתה כי בחברה הערבית הירידה הייתה דומה בכל שלוש קבוצות הגיל, ובחברה היהודית נמצאה מגמת ירידה רק בקרב ילדים בני 5 – 9 ו־10 – 14 , אך לא בקרב ילדים בני0 – 4 . 4.5 5.2 4.3 4.8 4.1 3.6 4.3 2.4 4.7 4.3 17.5 12.9 13.5 14.5 13.4 13.1 12.0 7.6 10.3 9.6 0 5 10 15 20 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 החברה היהודית החברה הערבית ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 83 תרשים10.5 שיעור ילדים נוסעי רכב שנהרגו או נפצעו קשה ל־100,000 אנשים באוכלוסייה לפי קבוצת אוכלוסייה ושנה )2013 – 2022 ( בתרשים10.5 ניתן לראות כי בכל שנה מלבד2018 ילדים נוסעי רכב מהחברה הערבית נפגעו יותר מאשר מקביליהם מהחברה היהודית )פי 1.8 בממוצע(. עם זאת, ניתן לראות בתרשים כי שיעורי ההיפגעות של ילדים נוסעי רכב מחברה הערבית נמצאים בירידה משמעותית. גם שיעורי ההיפגעות של ילדים נוסעי רכב בחברה היהודית נמצאים במגמת ירידה, אך היא מתונה מאוד. שיעורים אלו חושבו גם בכל קבוצת גיל בנפרד )הנתונים אינם מוצגים(. בדיקה זו העלתה כי בחברה הערבית הירידה הייתה דומה בכל שלוש קבוצות הגיל, ובחברה היהודית לא היה אפשר לזהות מגמה מובהקת באף אחת מקבוצות הגיל בשל התנודתיות הגבוהה של הנתונים. בתרשים10.6 מוצגות מגמות השינוי בשיעורי ההיפגעות של רוכבי אופנוע ל־100,000 אנשים בכל קבוצת אוכלוסייה. בשל הקושי להציג בתרשים את כל קבוצות הגיל מוצגת הבחנה רק בין נהגים צעירים )עד גיל 25 ( .לבין שאר הנהגים 2.2 1.9 2.0 1.7 1.3 1.2 1.6 1.6 1.6 2.1 5.4 3.7 3.2 3.8 1.8 1.3 2.5 2.3 2.6 2.1 0 1 2 3 4 5 6 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 החברה היהודית החברה הערבית 14.1 14.5 12.9 12.9 16.5 13.6 12.9 12.8 15.6 13.5 7.3 6.7 7.8 7.5 7.7 7.1 7.7 8.0 7.7 9.1 16.1 8.8 14.8 13.3 20.8 16.1 17.3 17.8 20.5 23.3 2.3 2.9 4.3 3.9 5.0 4.7 4.8 5.7 5.5 7.4 0 5 10 15 20 25 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 בני24-15 מהחברה היהודית בני25 +מהחברה היהודית בני24-15 מהחברה הערבית בני25 +מהחברה הערבית ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 84 תרשים10.6 שיעור רוכבי אופנוע שנהרגו או נפצעו קשה ל־100,000 איש באוכלוסייה לפי קבוצת אוכלוסייה, גיל ושנה )2013 – 2022 ( :בתרשים ניתן לראות שתי מגמות בהיפגעותם של רוכבי אופנוע א . בכל השנים בחברה הערבית בגילים25 ומעלה שיעורי ההיפגעות של רוכבי אופנוע ל־100,000 אנשים באוכלוסייה היו נמוכים יותר בהשוואה לאותם גילים בחברה היהודית. עם זאת, שיעור ההיפגעות של רוכבי אופנוע בני 25 מהחברה הערבית עולים במהירות, כך שהפער הולך ומצטמצם+ ב . שיעור היפגעותם של רוכבי אופנוע צעירים מהחברה הערבית נמצא במגמת עלייה ניכרת, ולמעט שנת 2014 שיעורים אלו היו גבוהים יותר מאשר שיעורי ההיפגעות של רוכבי אופנוע בני אותו גיל מהחברה היהודית. שיעורי ההיפגעות של רוכבי אופנוע מהחברה היהודית לא השתנו באופן עקבי בתקו פה זו. ראוי לציין כי אחוז המורשים לנהוג באופנוע בחברה הערבית נמצא במגמת עלייה בעיקר בקרב גברים צעירים )עד גיל 34 (. לעומת זאת, אחוז המורשים לנהוג בחברה היהודית בקבוצות הגיל המקבילות נמצא במגמת ירידה בשנים האחרונות. תרשים10.7 שיעור הרוגים ופצועים קשה בתאונות במעורבות רכב כבד ל־100,000 אנשים באוכלוסייה לפי קבוצת אוכלוסייה, סוג הרכב ושנה )2013 – 2022 ( בתרשים10.7 מוצגים שיעורי ההיפגעות בתאונות שהיה מעורב בהן רכב כבד ביחס ל־100,000 אנשים בכל קבוצת אוכלוסייה. ניתן לראות כי בחברה היהודית לא היה הבדל ניכר בין הסיכון להיפגעות ממשאית ובין הסיכון להיפגעות מאוטובוס. לעומת זאת, בחברה הערבית ניתן לראות כי שיעורי הנפגעים ב מעורבות אוטובוס היו נמוכים יותר מאשר בחברה היהודית, ושיעורי הנפגעים במעורבות משאית היו גבוהים יותר מאשר בחברה היהודית. ראוי לציין גם כי שיעורי הנפגעים בתאונות במעורבות אוטובוס נמצאים במגמת עלייה הן בחברה הערבית והן בחברה היהודית, ולעומתם שיעורי הנפגעים בתאונות במעורבות משאית נותרו ללא שינוי. 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.2 2.5 1.8 2.3 2.7 0.2 1.2 1.5 1.3 1.5 1.3 1.3 1.1 1.5 2.0 2.5 2.0 2.3 2.4 2.2 1.6 1.9 1.7 2.2 1.7 1.2 3.5 3.6 4.3 2.5 2.7 4.3 3.1 3.0 4.3 0 1 2 3 4 5 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 אוטובוס- החברה היהודית אוטובוס- החברה הערבית משאית- החברה היהודית משאית- החברה הערבית ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 85 פרק11 - רוכבי כלים זעירים בפרק זה יוצגו המגמות בהיפגעות רוכבי שלושת סוגי כלי הרכב הזעירים הנפוצים ביותר – אופניים, אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במספר האופניים החשמליים והקורקינטים החשמליים בישראל, והם מהווים כלי תחבורה עירוני המשלים את השימוש בכלי התחבורה המסורתיים. זאת ועוד, בשל מחירם הנמוך ובשל התפתחות טכנולוגיות בתחומי הסוללות ובתחומי המנועים החשמליים המאפשרים נסיעה לטווחים ארוכים יותר ובמהירויות גבוהות יותר, כמות כלי הרכב האלו צפויה עוד לגדול בשנים הבאות. כלי הרכב הזעירים הם פתרון תחבורתי בר קיימא לצפיפות הרבה במרחב העירוני. הם יכולים להחליף חלק מהשימוש ברכב פרטי ולהקל את עומסי התנועה. בכמה ערים בישראל, ובראשן תל אביב, הולכת ומתפתחת רשת שבילי אופניים. בתוכנית האסטרטגית הלאומית לתנועה מקיימת במרחב העירוני מש נת 2019 הומלץ כי 10% מהנסיעות העירוניות יהיו באופניים וכי לפחות20% מהרחובות העירוניים ירושתו בשבילי אופניים )שרב ושות', 2019 .( "אתגר שילוב הכלים הזעירים בנוף התחבורתי הוא כשלעצמו לא חדש באינטראקציה בין רוכבי "כלים זעירים לבין יתר משתמשי הכביש, מאחר ואופניים כאמור מלווים אותנו כבר למעלה מ- 200 שנים. עם זאת, המהירויות הגבוהות והקלות של הרכיבה למרחקים רחוקים ובשיפועים חדים יחסית שמאפש רים המנועים החשמליים הופכים בשנים האחרונות את הרכיבה בכלים אלו לחלופה סבירה יותר לרכב עבור קבוצות משתמשי דרך מגוונות. יחד עם זאת, מהירויות הנסיעה הגבוהות יותר והמשקל הכבד יותר המאפיינים כלים אלו מציבים את הרוכבים עליהם בסיכון מוגבר להיפגעות מאחר ועלייה זו ביכולת לא מלווה בהגברה של אמצעי בטיחות. כלי הרכב הזעירים אינם מספקים הגנה לרוכבים עליהם, העלולים לספוג פגיעה קשה אפילו במהירות נסיעה נמוכה )סורוקר, 2021 .( הנתונים הקיימים על תאונות דרכים במעורבות כלי רכב זעירים לוקים בחסר. על בסיס השוואה בין נתוני התאונות הנרשמים במשטרת ישראל לבין נתוני בתי החולים, ניתן להעריך כי רק כמחצית מהפצועים בתאונות דרכים במעורבות כלי רכב אלו מדווחים למשטרה )בן - ,אבי2021 .( :עיקרי הפרק • בשנים2022-2015 חלה עלייה במספר רוכבי הכלים הזעירים שנהרגו או נפצעו קשה בתאונות דרכים בעיקר בקרב רוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים. • העלייה החדה ביותר במספר הרוכבים הפצועים קשה וההרוגים חלה בקרב רוכבי קורקינטים חשמליים. • בני15 – 24 נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להיפגעות בתאונות אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי ביחס לגודל קבוצת הגיל. • רוכבי אופניים חשמליים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להיפגעות חמורה ביחס לאוכלוסייה בהשוואה לנפגעים על יתר הכלים הזעירים. ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 86 תרשים11.1 מציג את מגמת ההיפגעות החמורה של רוכבי כלים זעירים משלושת הסוגים הנפוצים ביותר בישראל בתקופה 2022-2015 . תרשים11.1 הרוגים ופצועים קשה רוכבי אופניים, אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי במספרים מוחלטים )2022-2015 ( 4 13 13 32 126 133 204 270 130 213 237 314 303 301 368 355 439 495 471 421 448 555 486 446 0 100 200 300 400 500 600 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 קורקינט חשמלי אופניים חשמליים אופניים ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 87 תרשים11.2 ) הרוגים ופצועים קשה רוכבי אופניים, אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי, לפי חומרה2022- 2013 ( 2 10 7 19 16 21 13 12 128 203 230 295 287 280 355 343 130 213 237 314 303 301 368 355 0 200 400 600 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 רוכבי אופניים חשמליים 12 13 32 124 131 199 266 4 13 13 32 126 133 204 270 0 200 400 600 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 רוכבי קורקינט חשמלי 14 10 11 16 18 5 11 8 425 485 460 405 430 550 475 438 439 495 471 421 448 555 486 446 0 200 400 600 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 רוכבי אופניים רגילים הרוגים פצועים קשה ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 88 בתרשימים11.1 ו- 11.2 ניתן לראות כמה מגמות בהיפגעותם של רוכבי כלי רכב זעירים בתקופה2022-2013 . במספר רוכבי האופניים שנפצעו קשה המגמה לתקופה זו יציבה יחסית, ללא שינוי ניכר משנה לשנה. ביחס להרוגים רוכבי אופניים ניתן לראות שבין 2013 ל- 2018 הייתה מגמת עלייה במספר הרוכבים שנהרגו אך בתקופה שלאחר מכן חלה מגמת ירידה במספר הרוכבים הנהרגים. מספר ההרוגים והפצועים קשה בקרב רוכבי אופניים חשמליים עלה בממוצע פי 1.2 כל שנה לאורך העשור2022-2013 , כאשר ב - 2022 נהרגו או נפצעו קשה פי 2.7 יותר רוכבים מאשר ב- 2013. העלייה התמתנה מ עט בין 2019 ל- 2020 ולאחר מכן חזרה למגמת עליה בשנים 2022-2021 . חשוב לציין עם זאת כי עלייה אחרונה זו בהיפגעות אפיינה רק את ההיפגעות הקשה ולא את רוכבי האופניים החשמליים שנהרגו שמספרם דווקא ירד בתקופה 2022-2021 . במספר רוכבי הקורקינטים החשמליים שנהרגו או נפצעו קשה ניתן לראות את מגמת הגידול החדה ביותר ביחס ליתר רוכבי הכלים הזעירים )2.1(, כאשר ב- 2022 נהרגו או נפצעו קשה פי67 יותר רוכבים מאשר ב- 2013 . בתרשים11.3 מוצגים שיעורי ההרוגים והפצועים קשה ל־100,000 אנשים לפי קבוצת אוכלוסייה, גיל, וסוג הרכב. השימוש בשיעורים מאפשר להשוות בין רמות הסיכון בקבוצות גיל שונות. ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 89 תרשים11.3 שיעור רוכבי אופניים, אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים שנהרגו או נפצעו קשה ל־ 100,000 אנשים – לפי קבוצת אוכלוסייה, קבוצת גיל, רכב בו נסעו ושנה )2015 – 2022 ( 0 10 20 30 40 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 65 + 0 10 20 30 40 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 35-64 0 10 20 30 40 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 25-34 0 10 20 30 40 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 65 + 0 10 20 30 40 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 35-64 0 10 20 30 40 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 25-34 0 10 20 30 40 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 16-24 0 10 20 30 40 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 10-15 0 10 20 30 40 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 16-24 0 10 20 30 40 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 10-15 0 10 20 30 40 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 0-9 החברה היהודית 0 10 20 30 40 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 0-9 קורקינט חשמלי אופניים חשמליים אופניים החברה הערבית ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 90 המסקנה הבולטת ביותר מתרשים11.3 ) היא שבשלוש השנים האחרונות2020-2022 (היית ה היפגעות גבוהה במיוחד בקרב בני 10-15 בחברה הערבית. היפגעות זו גבוהה הן בהשוואה לקבוצות גיל אחרות בחברה הערבית, לקבוצת הגיל המקבילה בחברה היהודית, וכן להיפגעות באותה קבוצת אוכלוסייה בשנים 2013- 2019 . תרשים11.4 מציג את מגמות ההיפגעות החמורה של רוכבי כלים זעירים לפי מגדר לתקופה2022-2013 . תרשים11.4 מספר רוכבי אופניים, אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים שנהרגו או נפצעו קשה בתקופה 2013 - 2022 לפי מגדר במספרים מוחלטים )נתוני משטרה והלמ"ס בלבד(. 13 ניתן לראות מתרשים11.4 כי לאורך כל תקופת הניתוח גברים היוו את חלקם הארי של רוכבי הכלים הזעירים שנפגעו באופן חמור בישראל )88% מכלל הנפגעים לתקופה(. ביחס לראשית התקופה גדל מספר הנפגעים באופן חמור בקרב גברים ונשים במידה דומה )פי 1.7 ו - 1.8 בהתאמה( אך מאחר ומספר הגברים הנפגעים בתח ילת התקופה היה הרבה יותר גבוה ההשפעה של גידול זה משמעותית בהרבה בקרב גברים. 13 נתוני המגדר של הנפגעים ממרשם הטראומה לא היו זמינים ועל כן הניתוח התבסס על נתוני הרלב"ד הלקוחים מנתוני המשטרה והלמ"ס בלבד. 115 153 136 154 186 189 208 191 16 23 22 22 21 18 29 28 0 50 100 150 200 250 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 גברים נשים ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 91 סיכום מטרתו של ספר מגמות זה, אותו הוציאה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים , היא להביא בפני הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות ניתוח והבנה עמוקה של מצב הבטיחות בדרכים בישראל, ואת מגמות השינוי בשנים האחרונות . על בסיס ידע והבנה זו ניתן לפעול ל צמצום מספר הנפגעים בדרכים. בפרסום זו הוצגו נתונים משלוש נקודות מבט עיקריות: )א( מגמות שינוי ב־10 השנים האחרונות; )ב( הבדלים בין תאונות הנוגעים למאפייני התאונה, למאפייני כלי הרכב, למאפייני הנהגים המעורבים בה ולמאפייני הנפגעים; )ג( השוואה בין מדינת ישראל לבין מדינות אחרות. ב- 2021 היה שיעור ההרוגים הולכי רגל בישראל גבוה לממוצע ה־OECD, ואילו שיעור ההרוגים ל נסועה היה נמוך מהממוצע. בשנים2013 – 2022 עלתה הנסועה הכוללת של כלי רכב פרטיים בקצב מהיר, וחלה ירידה ברמת הסיכון לק"מ נסועה, כלומר מספר הנפגעים הכולל נותר דומה ואף עלה מעט. בהשוואה למדינות ה־OECD היה שיעור ההרוגים ל־100,000 תושבים בישראל נמוך. בשנים2013 – 2022 ביחס לנסועה היו שיעורי ההרוגים בתאונות במעורבות משאית כבדה )מעל 12 ( טון גבוהים פי 2 משיעורי ההרוגים במעורבות רכב פרטי ופי1.5 משיעורי ההרוגים במעורבות משאית קלה )עד 12 .(טון רוב הנפגעים בתאונות במעורבות משאית נפגעו בדרכים בין־עירוניות. משאיות בולטות בשיעורי היפגעות גבוהים בתאונות מסוג התנגשות בין כלי רכב. בשנים2013 – 2022 ביחס לנסועה היה שיעור ההרוגים ו הפצועים קשה בתאונות במעורבות אוטובוס גבוה פי 4.4 .בהשוואה לרכב פרטי ר וב הנפגעים בתאונות במעורבות אוטובוס נפגעו בדרכים עירוניות. אוטובוסים בלטו לרעה גם בשיעורי הנפגעים בתאונות מסוג פגיעה בהולך רגל ופגיעה בנוסע בתוך האוטובוס. ילדים עד גיל14 נפגעו פחות מחלקם באוכלוסייה. עם זאת, בהשוואה למדינות אחרות היה שיעור הילדים ההרוגים בתאונות בישראל גבוה. ב־10 השנים האחרונות בני65 ומעלה נהרגו או נפצעו קשה בתאונות דרכים פי1.5 מאשר בני0 – 64 ,. עם זאת בהיפגעות בני 65 ומעלה חלה ירידה ניכרת בשנים2018 – 2022 בהשוואה ל־5 השנים שלפניהן. רוב האזרחים הוותיקים נפגעו כהולכי רגל. הסיכון להיהרג בתאונת דרכים לאדם מהחברה הערבית גבוה פי2 בהשוואה לחברה היהודית, והסיכון להיפצע קשה גבוה פי 1.4. יחסים אלו לא השתנו שינוי ניכר ב־8 השנים האחרונות. ההבדלים הגדולים ביותר ברמת הסיכון היו בקרב ילדים הולכי רגל עד גיל 14 ובקרב בני נוער וצעירים עד גיל25 .נהגי רכב פרטי ונוסעיו בשנים האחרונות הייתה מגמת עלייה במספר ההרוגים והפצועים קשה רוכבי אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי, ובשנת 2022 זינק מספר רוכבי הקורקינט החשמלי שנהרגו או נפצעו קשה . הרלב"ד פועלת בצורה רחבה ומעמיקה ככל שניתן לצמצום ההיפגעות בחמורה בתאונות דרכים, וכולנו תקווה לראות שיפור משמעותי בשנים הבאות. ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 92 רשימת מקורות ) 'הדר, י2020 (. בטיחות רוכבי אופנועים בישראל: נתונים, גורמי סיכון ותפיסות הרוכבים. רלב"ד – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. htps://bit.ly/3jXXAQi בן-אבי מ. ועמרם- .כץ ש )2022 ( .מגדר וסיכוי למעורבות בתאונות דרכים . ירושלים: הרלב "ד. htps://www.gov.il/he/Departments/publicaƟons/reports/gender_and_involvement_in_road_accide nts ) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה2020 (. הסקר החברתי2018 – .נושא שנתי: מובילות חברתית htps://www.cbs.gov.il/he/publicaƟons/DocLib/2020/seker_hevraƟ18_1788/h_print.pdf ) .כבהה, פ2023 .(שטחים מתים: דרכי התמודדות אפקטיביות: סקירת ספרות . ירושלים: הרלב"ד. ) 'לחמי, א2018 .( היפגעות ילדים בתאונות דרכים בישראל על פי מגזר . רלב"ד – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. htps://bit.ly/2IueBUr משטרת ישראל )ל"ת(. נוהל את"ן/מת"ן02.233.13 טיפול בת"ד כללי עם נפגעים וסיווגן . ) 'ניר, נ', אופיר, י', וייס, א' ולוי, ש2017 .( היפגעות ילדים בישראל2017: דו"ח 'בטרם' לאומה . ארגון בטרם לבטיחות ילדים. https://www.beterem.org/download/files/Beterem_ChildInjury2017.pdf ) .'סורוקר, ג2021 .( היפגעות אזרחים ותיקים בני65 ומעלה כרוכבי אופניים חשמליים ו/או קורקינטים חשמליים . ירושלים: הרלב"ד. htps://www.gov.il/he/Departments/publicaƟons/reports/202101_senior_ebike ) 'סימן טוב, מ2018(. אפיון מגמות ומאפייני היפגעות של בני 65 ומעלה המאושפזים כתוצאה מתאונות דרכים בישראל. רלב"ד – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. htps://bit.ly/2GW4G9F ) רשות המיסים בישראל2019 (. מיסוי ונתונים נבחרים על ענף הרכב לשנת2018 . 37 – 41 . - htps://www.gov.il/BlobFolder/reports/tax eviewvehicle/he/PublicaƟons_VehicleReview_vehicle2018.pdf r ) 'שודרון, ד' ואברמזון, ש2017 .( תרחישי אוכלוסיה אזוריים למדינת ישראל לשנים2015 – .2040 המועצה הלאומית לכלכלה. ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 93 htp://economy.pmo.gov.il/CouncilAcƟvity/Documents/hesber140817.pdf ) 'שרב, נ' ושות2019 .( תכנית אסטרטגית לאומית לתנועה מקיימת במרחב העירוני: דוח מסכם. לשכת הפרסום הממשלתית . ) 'שרון, א2018 .( התנהגות הולכי רגל במעברי חציה: סקר תצפיות ארצי2018 )תמצית מחקר(. רלב"ד – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. htps://bit.ly/373O5vp ) 'שרון, א' והכט, א2018 (. היפגעות אזרחים ותיקים בני65 ומעלה בתאונות דרכים: תמונת המצב, גורמי הסיכון וכיווני הפעולה. רלב"ד – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. htps://bit.ly/318DICq ETSC – European Transport Safety Council. (2020). Ranking EU Progress on Road Safety (14th Road Safety Performance Index Report). FINAL.pdf - report - annual - PIN - content/uploads/14 - htps://etsc.eu/wp ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 94 ﻣﻠﺧص ﺗﻧﻔﯾذي ﻓﻲ ﻋﺎم 2022 وﻗﻊ56948 ﺣﺎدﺛ ﺎ طرق ﻓﻲ إﺳراﺋﯾل وﺑﺎﻟطﺑﻊ أﺳﻔر ت ھذه اﻟﺣوادث ﻋن وﻗوع اﻟﻌدﯾد ﻣن اﻹﺻﺎﺑﺎت. ﻗﺗل ﻓﻲ ھذه اﻟﺣوادث ﻧﺣو 351 ﺷﺧﺻًﺎ، وأﺻﯾب2593 ﺑﺈﺻﺎﺑﺎت ﺧطﯾرة، ﻛﻣﺎ ﺗﻌرض 76447 ﻹﺻﺎﺑﺎت طﻔﯾﻔﺔ . ﺑﻛﻠﻣﺎت أﺧرى ﻣن ﺑﯾن 115 إﺳراﺋﯾﻠﻲ أﺻﯾب ﺷﺧص واﺣد ﻧﺗﯾﺟﺔ ﺗﻌرﺿﮫ ﻟ ﺣﺎدث طرق. ﻧﺷﮭد ﻣن ﻣﻌطﯾﺎت اﻟﺳﻧوات 2013 - 2016 ظﺎھرة ارﺗﻔﺎع ﺧﻔﯾﻔﺔ ﺑﻌدد اﻟﻘﺗﻠﻰ، وﻟﻛن ﺑﻌدھﺎ ﻧﺷﮭد اﺳﺗﻘرار ﻧﺳﺑﻲ ﺑﻌدد اﻟﻘﺗﻠﻰ ﻓﻲ ﺣوادث اﻟطرق. ﺑﺎﻹﺿﺎﻓﺔ اﻟﻰ اﻹﺻﺎﺑﺎت اﻟﺑﺷرﯾﺔ، ھﻧﺎﻟك أﯾﺿﺎ اﺿرار ﻣﺎد ﯾﺔ و اﻗﺗﺻﺎدﯾ . ﺔ ﺗﺳﻣﺢ اﻟﺑﯾﺎﻧﺎت اﻟﻣﻔﺻﻠﺔ ﻓﻲ ھذا اﻟﻣﻧﺷور ﺗﺣدﯾد اﻟظواھر ﻋﻠﻰ اﻟﻣدى اﻟطوﯾل وﻛذﻟك اﻧﻣﺎط اﻹﺻﺎﺑﺎت واﻻﺧﺗﻼﻓﺎت ﻓﻲ ﻣﺳﺗوى اﻟﺧطر ﺑﺣﺳب اﻟﺧﺻﺎﺋص اﻟﻣﺧﺗﻠﻔﺔ واﻟﺗﻲ ﻣن ﺑﯾﻧﮭﺎ: ﻧوع اﻟﺣﺎدث، اﻟﻣرﻛﺑﺎت اﻟﻣﺗورطﺔ ﻓﻲ اﻟﺣﺎدث، اﻟﺧﺻﺎﺋص اﻟدﯾﻣوﻏراﻓﯾﺔ ﻟﻠﺿﺣﺎﯾﺎ وﻟﻠﺳﺎﺋﻘﯾن وﻏﯾرھﺎ. ﻓﯾﻣﺎ ﯾﻠﻲ ﺗﻔﺻﯾل اﻟﻧﺗﺎﺋﺞ اﻟرﺋﯾﺳﯾﺔ: ﺑ ﺣﺳب اﻟﻣﻘﺎرﻧﺔ اﻟدوﻟﯾﺔ ظﮭر ﺑﺄن ﻣﻌدل اﻟوﻓﯾﺎت ﻟﻣﺳﺎﻓﺔ اﻟﺳﻔر اﻟﻣﻘطوﻋﺔ ﻓﻲ ﺳﻧﺔ 2021 ﻓﻲ إﺳراﺋﯾل ﻛﺎن اﻗل ﻣن ﻣﻌدل دول اﻟﺗﻌﺎون اﻻﻗﺗﺻﺎدي OECD . ﺑﺎﻟرﻏم ﻣن ذﻟك، ﻧﺳﺑﺔ اﻟﻣﺷﺎة اﻟﻘﺗﻠﻰ ﻟﻛل100 أﻟف ﺷﺧص ﻓﻲ إﺳراﺋﯾل ﻛﺎﻧت اﻋﻠﻰ ﻣن ﻣﻌدل دول اﻟﺗﻌﺎون اﻻﻗﺗﺻﺎدي OECD . وﺗرﺟﻊ اﻟﺗﻔﺳﯾرات اﻟرﺋﯾﺳﯾﺔ ﻟﺗرﻛﯾﺑﺔ ا ﻟﺷرﯾﺣﺔ اﻟﻌﻣرﯾﺔ اﻟﺷﺎﺑﺔ اﻟﺑﺎرزة ﻓﻲ إﺳراﺋﯾل ﺑﺷﻛل اﺳﺗﺛﻧﺎﺋﻲ ، وﻧﺳﺑﺔ اﻟﻣرﻛﺑﺎت اﻟﻣﻧﺧﻔﺿﺔ ﻟﻠﻔرد ﻓﻲ اﺳراﺋﯾل . ﯾﻌﺗﺑر اﻟﻣﺷﺎة اﻟﺑﺎﻟﻐون ﻣن اﻟﻌﻣر 65 ﻋﺎﻣًﺎ وأﻛﺑر، واﻷطﻔﺎل ﻓﻲ إﺳراﺋﯾل أﻛﺛر ﻋُرﺿﺔ ﻟﻠﺧطر ﻣن ﻣﻌدل دول ﻣﻧظﻣﺔ اﻟﺗﻌﺎون اﻻﻗﺗﺻﺎدي واﻟﺗﻧﻣﯾﺔ OECD . ﯾُظﮭر ﺗﺣﻠﯾل ﺗورط اﻟﻣرﻛﺑﺎت ﻟﻠﺣوادث ﺣﺳب ﻧوﻋﮭﺎ أﻧﮫ ﻓﻲ اﻟﻌﺷر ﺳﻧوات اﻟﻣﺎﺿﯾﺔ ﻛﺎﻧت ھﻧﺎك زﯾﺎدة ﺳرﯾﻌﺔ ﻓﻲ إﺟﻣﺎﻟﻲ ﻣﺳﺎﻓﺎت اﻟﺳﻔر اﻟﻣﻘطوﻋﺔ ﻓﻲ إﺳراﺋﯾل. وﻓﯾﻣﺎ ﯾﺗﻌﻠﻖ ﺑﻣﺳﺎﻓﺎت اﻟﺳﻔر اﻟﻣﻘطوﻋﺔ ، ﻓﻔﻲ ﻋﺎم 2022 ﻗﺗل/ﺗﻌرض ﻹ ﺻﺎﺑﺔ ﺧطﯾرة ﺑﺣﺎدث ﻓﯾﮫ دراﺟﺔ ﻧﺎرﯾﺔ 17.8 ﺷﺧﺻﺎ اﻛﺛر ﻣن اﻟﻣرﻛﺑﺎت اﻟﺧﺎﺻﺔ، وﺗﻌرﺿت اﻟﺣﺎﻓﻼت إﻟﻰ ﻣﺎ ﯾﻘﺎرب 5 أﺿﻌﺎف ذﻟك. ﻣﻌدﻻت اﻟﺗورط ﻓﻲ اﻟﺣوادث اﻟﺧطﯾرة ﻟﻠﻣرﻛﺑﺎت اﻟﺧﺎﺻﺔ واﻟﺷﺎﺣﻧﺎت آﺧذة ﻓﻲ اﻻﻧﺧﻔﺎض، ﻓﻲ ﺣﯾن أن ﻣﻌدﻻت اﻟﺗورط ﻓﻲ ﺣوادث اﻟدراﺟﺎت اﻟﻧﺎرﯾﺔ آﺧذة ﻓﻲ اﻻرﺗﻔﺎع. ﯾُظﮭر ﺗﺣﻠﯾل ﺗورط اﻟﺳﺎﺋﻘﯾن ﻓﻲ ﺣوادث اﻟطرق ﺑﺎﻟﻧﺳﺑﺔ ﻟﻌدد اﻟﺳﺎﺋﻘﯾن اﻟﻣﺳﻣوح ﻟﮭم ﺑﺎﻟﻘﯾﺎدة ﺑﺄن اﻟﺳﺎﺋﻘﯾن اﻟﺟدد واﻟﺳﺎﺋﻘﯾن اﻟﺷﺑﺎب ﻛﺎﻧوا ﻣﺗورطﯾن ﻓﻲ ﻋدد أﻛﺑر ﻣن اﻟﺣوادث ﻣﻘﺎرﻧﺔ ﺑﺑﻘﯾﺔ اﻟﺳﺎﺋﻘﯾن، وﻛذﻟك اﻷﻣر ﺑﺎﻟﻧﺳﺑﺔ ﻟﻠﺳﺎﺋﻘﯾن اﻟذﯾن ﺗﺑﻠﻎ أﻋﻣﺎرھم 75 .ﻋﺎﻣًﺎ ﻓﺄﻛﺛر ﯾُظﮭر اﻟﺗﺣﻠﯾل وﻓﻘًﺎ ﻟﻠﻌﻣر واﻟﺟﻧس واﻟﻔﺋﺔ اﻟﺳﻛﺎﻧﯾﺔ ﺑﺄن اﻟﺳﺎﺋﻘﯾن ﻣن اﻟﺷﺑﺎن اﻟذﻛور ﯾﺗورطون ﻓﻲ ﻋدد أﻛﺑر ﺑﻛﺛﯾر ﻓﻲ ﺣوادث اﻟطرق ﻣﻘﺎرﻧ ﺔً ﺑﺎﻟرﺟﺎل اﻷﻛﺑر ﺳﻧًﺎ ﻣﻧﮭم، وﻟﻛن ﺑﯾن اﻟﻧﺳﺎء ﻻ ﯾوﺟد أي ﻓرق ﺑﯾن اﻟﺷﺎﺑﺎت وﺑﻘﯾﺔ اﻟﺳﺎﺋﻘﺎت . ﯾﻌﺗﺑر اﻟﺳﺎﺋﻘﯾن اﻟذﻛور ﻣن اﻟﻌرب أﻛﺛر ﺗورطًﺎ ﻓﻲ اﻟﺣوادث ﻣﻘﺎرﻧﺔً ﺑﺎﻟﺳﺎﺋﻘﯾن اﻟذﻛور ﻣن اﻟﯾﮭود ﺑﻣﺧﺗﻠف ﻓﺋﺎﺗﮭم اﻟﻌﻣرﯾﺔ، وﻟﻛن ﯾﻌﺗﺑر اﻟﻔرق ﻣﻠﺣوظ ﺑﺷﻛ ل ﺧﺎص ﻓﻲ اﻟﻔﺋﺎت اﻟﻌﻣرﯾﺔ ﺻﻐﯾرة اﻟﺳن. ﻟم ﺗﺗﻐﯾر ھذه اﻻﺧﺗﻼﻓﺎت ﺑﺷﻛل ﻣﻠﺣوظ ﻓﻲ اﻟﻌﺷر ﺳﻧوات اﻷﺧﯾرة. أظﮭر ﺗﺣﻠﯾل اﻟﻣﺻﺎﺑﯾن وﻓﻘًﺎ ﻟ ﻠﺧﺻﺎﺋص اﻷﺳﺎﺳﯾﺔ ﺑﺄن اﻟﺷﺑﺎب اﻟذﯾن ﺗﺗراوح أﻋﻣﺎرھم ﺑﯾن 15 - 25 وﻛﺑﺎر اﻟﺳن اﻟذﯾن ﺗﺑﻠﻎ أﻋﻣﺎرھم65 ﻋﺎﻣًﺎ وﻓﯾﻣﺎ ﻓوق ھم أﻛﺛر ﻋرﺿﺔ ﻟﻺﺻﺎﺑﺔ ﻓﻲ ﺣوادث اﻟطرق ﺑﻣﻌدل ﻛﺑﯾر ﻣن ﻧﺳﺑﺗﮭم ﻓﻲ اﻟﺗرﻛﯾﺑﺔ اﻟﺳﻛﺎﻧﯾﺔ ، ﻓﻲ ﺣﯾن أن اﻷطﻔﺎل ﺣﺗﻰ ﻋﻣر 14 .ﻋﺎم ھم أﻗل إﺻﺎﺑﺔ ﻣن ﺑﺎﻗﻲ اﻟﻔﺋﺎت اﻟﺳﻛﺎﻧﯾﺔ ﯾﻣﻛﻧﻧﺎ أن ﻧرى ﺑﺎﻷرﻗﺎم اﻟﻣؤﻛدة أﻧﮫ ﺧﻼل اﻟﻌﺷر ﺳﻧوات اﻟﻣﺎﺿﯾﺔ ﻛﺎﻧت ھﻧﺎك زﯾﺎدة ﻓﻲ ﻋ اﻟ دد ﺿﺣﺎﯾﺎ ﺳﺎﺋﻘﻲ اﻟدرﺟﺎت اﻟﻧﺎرﯾﺔ ، و راﻛﺑﻲ اﻟدراﺟﺎت اﻟﻛﮭرﺑﺎﺋﯾﺔ، اﻟﺳﻛوﺗر اﻟﻛﮭرﺑﺎﺋﻲ ورﻛﺎب اﻟﺣﺎﻓﻼت. ﻟم ﯾﻛن ھﻧﺎك ﺗﻐﯾﯾر ﻛﺑﯾر ﺑﺎﻟﻧﺳﺑﺔ ﻟﻺﺻﺎﺑﺎت اﻟﺗﻲ ﻟﺣﻘت ﺑﻣﺳﺗﺧدﻣﻲ اﻟطرﯾﻖ اﻵﺧرﯾن. ا طو ل ھذه اﻟﻔﺗرة ﻛﺎن ﺧطر اﻟﺗﻌرض ﻟﻺﺻﺎﺑﺔ ﻓﻲ ﺣﺎدث طرق ﻷﻓراد اﻟﻣﺟﺗﻣﻊ اﻟﻌرﺑﻲ أﻛﺑر ﺑﻛﺛﯾر ﻣﻘﺎرﻧﺔً ﺑﺄﻓراد اﻟﻣﺟﺗﻣﻊ اﻟﯾﮭودي، و ﺧﺎﺻﺔ ﻋﻧد ا ﻷطﻔﺎل اﻟﻣﺷﺎة ، وﺳﺎﺋﻘﻲ اﻟﺳﯾﺎرات واﻟرﻛﺎب ﻣن ﺟﻣﯾﻊ اﻟﻔﺋﺎت اﻟﻌﻣرﯾﺔ. ﺧﻼل اﻟﻌﺷر ﺳﻧوات اﻟﻣﺎﺿﯾﺔ ﻟوﺣظ اﻧﺧﻔﺎﺿًﺎ ﻓﻲ إﺻﺎﺑﺎت اﻷطﻔﺎل، ﺳواء ﻣن ﻧﺎﺣﯾﺔ اﻷرﻗﺎم اﻟﻣطﻠﻘﺔ أو ﻣن ﻧﺎﺣﯾﺔ ﻣﻌدل اﻟﻣﺻﺎﺑﯾن ﻟﻛل 100,000 .طﻔل ﻣﻌظم اﻻﻧﺧﻔﺎض ﻛﺎن ﻓﻲ اﻟﻔﺋﺔ اﻟﻌﻣرﯾﺔ 9 - 0 . ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 95 ﺧﻼل اﻟﻌﺷر ﺳﻧوات اﻟﻣﺎﺿﯾﺔ، وﻗﻊ اﻟﻌدﯾد ﻣن اﻟﺿﺣﺎﯾﺎ ﺑﻌﻣر 65 وﻣﺎ ﻓوق أو أﺻﯾﺑوا ﺑﺈﺻﺎﺑﺎت ﺧطﯾرة ﻓﻲ ﺣوادث اﻟطرق ﺑﻣﻌدل 1.5 أﻛﺛر ﻣن اﻷﺷﺧﺎص اﻟذﯾن ﺗﺗراوح أﻋﻣﺎرھم ﺑﯾن0 - 64 ً. وﻣﻊ ذﻟك ﻓﻘد ﻛﺎن ھﻧﺎك اﻧﺧﻔﺎﺿ ﺎ ﻛﺑﯾرًا ﻓﻲ ﻣﻌدل اﻹﺻﺎﺑﺎت ﻓﻲ اﻟﻔﺋﺔ اﻟﻌﻣرﯾﺔ 65 وﻣﺎ ﻓوق ﺧﻼل اﻻﻋوام 2018 - 2022 ﻣﻘﺎرﻧﺔً ﺑﺎﻟﺧﻣس ﺳﻧوات اﻟﺗﻲ ﺳﺑﻘﺗ ﮭﺎ . ﻣﻌظم اﻟﻣواطﻧ ﯾ ن ﻛﺑﺎر اﻟﺳن اﻟﻣﺻﺎﺑﯾن ﻛﺎﻧوا ﻣن اﻟﻣﺷﺎة. ﯾﻣﺛل اﻟﻣﺷﺎة ﻣﺎ ﯾﻘ ﺎ رب ﺛﻠث اﻟﻣﺻﺎﺑﯾن ﻓﻲ ﺣوادث اﻟطرق ﻓﻲ إﺳراﺋﯾل. ﻣﻘﺎرﻧﺔ ﺑدول أﺧرى ﻓﺈن ﻧﺳﺑﺔ اﻟﻣﺷﺎة ﺿﺣﺎﯾﺎ اﻟﺣوادث ﻓﻲ إﺳراﺋﯾل ﻣرﺗﻔﻊ أﻛﺛر ﻣن اﻟدول اﻻﺧرى ، وﯾرﺟﻊ ذﻟك إﻟﻰ ارﺗﻔﺎع ﻣﻌدل اﻟوﻓﯾﺎت ﻣن اﻷطﻔﺎل واﻟﻣﺳﻧﯾن ﻣﺎ ﻓوق 65 . أرﺗﻔﻊ ﻋدد اﻟوﻓﯾﺎت واﻟﻣﺻﺎﺑﯾن ﺑﺈﺻﺎﺑﺎت ﺧطﯾرة ﻣن ﺳﺎﺋﻘﻲ اﻟدرﺟﺎت اﻟﻧﺎرﯾﺔ ﺑﺷﻛل ﻣﻠﺣوظ ﺧﻼل اﻟﻌﺷر ﺳﻧوات اﻷﺧﯾرة، وذﻟك ﺑﺳﺑب زﯾﺎدة ﻋدد اﻟدر ﺟﺎت ا اﻟﻧﺎرﯾﺔ وﺑﺳﺑب زﯾﺎدة اﻟﻣﺧﺎطر ﻟﻛل دراﺟﺔ. ﻓﻘد زادت ﺑﺷﻛل ﻛﺑﯾر ﻧﺳﺑﺔ اﻟدرﺟﺎت اﻟﻧﺎرﯾﺔ ذات ﻣﺣرك ﺑﺳﻌﺔ 500 ﺳم ﻣﻛﻌب ﻣن اﺟﻣﺎﻟﻲ اﻟدراﺟﺎت . ﯾﺛﯾر ھذا اﻟﻣﻧﺣﻰ اﻟﻣﺗﺻﺎﻋد اﻟﻘﻠﻖ، ﻓﻣﻌظم ﺳﺎﺋﻘﻲ ھذه اﻟدرﺟﺎت اﻟﻧﺎرﯾﺔ ﯾﺗﻌرﺿون ﻹﺻﺎﺑﺎت أﻛﺑر ﻣن راﻛﺑﻲ اﻟدراﺟﺎت اﻟﻧﺎرﯾﺔ اﻷﺻﻐر ، واﻷﺧف ، وزﻧًﺎ واﻷﺳﮭل. ﻓﻲ ﻋﺎم2022 ، ﻧﺳﺑﺔ اﻟﻘﺗﻠﻰ ﺑﺣوادث ﺗورطت ﻓﯾﮭﺎ ﻣرﻛﺑﺎت ﺛﻘﯾﻠﺔ ھﻲ30 ، ﻣن اﺟﻣﺎﻟﻲ اﻟﻘﺗﻠﻰ ﻓﻲ إﺳراﺋﯾل% ﻛﻣﺎ وﺗﻌرض 15 % ﻣن اﺟﻣﺎﻟﻲ اﻟﻣﺻﺎﺑﯾن ﻓﻲ ھذه اﻟﺣوادث ﻹﺻﺎﺑﺎت ﺧطﯾرة. ﻧﺳﺑﺔ ﻟﻣﺳﺎﻓﺔ اﻟﺳﻔر اﻟﻣﻘطوﻋﺔ ، ﻓﺈن ﻣﻌدﻻت اﻟﻘﺗﻠﻰ ﻓﻲ ﺣوادث اﻟﻣرﻛﺑﺎت اﻟﺛﻘﯾﻠﺔ )أﻛﺛر ﻣن 12 ،طﻧًﺎ( أﻋﻠﻰ ﺑﺄرﺑﻌﺔ أﺿﻌﺎف ﻣن ﻣﻌدﻻت اﻟوﻓﯾﺎت ﻓﻲ ﻣرﻛﺑﺔ ﺧﺎﺻﺔ وﺿﻌﻔﯾن ﻣن ﻣﻌدﻻت اﻟﻘﺗﻠﻰ ﻓﻲ ﻣرﻛﺑﺔ/ﺷﺎﺣﻧﺔ ﺧﻔﯾﻔﺔ )ﺣﺗﻰ 12 .(طﻧًﺎ ﻣﻘﺎﺑل ذﻟك ، اﻧﺧﻔﺿت ﻧﺳﺑﺔ اﻟﻣﺷﺎة اﻟذﯾن ﻗﺗﻠوا أو أﺻﯾﺑوا اﺻﺎﺑﺔ ﺧطﯾرة ﻓﻲ ﺣوادث ﺗورطت ﻓﯾﮭﺎ ﻣرﻛﺑﺎت ﺗزن 12 ) طﻧﺎ أو أﻛﺛر ﻧﺳﺑﺔ ﻟﻣﺳﺎﻓﺔ اﻟﺳﻔر اﻟﻣﻘطوﻋﺔ ( ﺑﻧﺣو 40 % - ﻣﻧذ ﻋﺎم2013 . إن اﻟﻐرض ﻣن ھذا اﻟﻣﻧﺷور ھو ﺗزوﯾد ﻛل ﻣن ﻟﮫ ﺻﻠﺔ ﺑﺎﻟﻣوﺿوع - اﻟﻣﮭﻧﯾﯾن وﺻﻧﺎع اﻟﻘرار ﻓﻲ ﻣﺟﺎل ﺳﻼﻣﺔ اﻟطرق ﻓﻲ إﺳراﺋﯾل - ﺑﻘ ﺎﻋدة ﻣﻌﻠوﻣﺎت ﻓﻲ ﻣﺟﺎل ﺣوادث اﻟطرق وذﻟك ﻣن أﺟل ﺗﻌدﯾل وﺗوﺟﯾﮫ اﻟﺳﯾﺎﺳﺎت وﺗوﺟﮭﺎت اﻟﻌﻣل. ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 96 Executive Summary In 2022, 56,948 road accidents involving casualties occurred in Israel. These accidents took the lives of 351 people; 2,593 were seriously injured, 76,447 sustained minor injuries, and significant financial damage was incurred. The findings detailed below enable us to identify long-term trends, casualty patterns, and differences in risk level according to various characteristics, such as accident type, the vehicles involved, and demographic characteristics of the drivers and casualties. Following are the main findings. Age is a significant risk factor: the proportion of youth between the ages of 15 and 24 and seniors aged 65 and over killed or injured in road accidents is much greater than their share of the population, while children 14 and under are hurt in accidents to a lesser degree than their share of the population. Specifically, during the last decade there has been a decrease in the number of killed or injured children aged 0-9 (this was found in absolute numbers as in per 100,000). In the past decade, people aged 65 and above were killed or severely injured 1.5 times more the people aged 0-64. Yet, during the years 2018-2022 there has been a decrease as opposed to the years 2013-2017. Most of the senior citizens among these were hurt as pedestrians. In absolute numbers, there was a slight decrease in the number of killed or injured among riders of buses, motorcycles, bicycle, electrical bicycles and electrical scooters. over the past decade, the risk of being killed or injured in an accident was higher in the Arab community the in the Jewish one, especially among pedestrian children and youth aged 15-24 driving or riding in a private vehicle. Analysis of driver involvement in accidents relative to the number of licensed drivers according to population group, age, gender, and type of vehicle showed that young and new male drivers were involved in many more accidents than older men (as found slightly also among drivers ages above 75); among women, there was no significant difference by age group. Relative to their share of the population, Arab men were involved in more accidents compared to Jewish male drivers, in all age groups, but the difference was most prominent at the young age groups (these differences haven’t changed during the last decade). This publication devoted much attention to international comparisons in summing up the last decade. Among the findings, during 2021 the fatality rate in relation to distance traveled lower then the OECD average, although the fatality rates of pedestrians per 100,000 population standardized for age in Israel were higher from other OECD countries. Part of Israel’s advantage over other countries lies in the particularly young age composition of its ,מגמות בבטיחות בדרכים בישראל2022-2013 97 population, since children tend to be harmed less in road accidents, while people 65 and over tend to be involved in accidents at high rates. On average, the fatality rates of pedestrians per 100,000 population standardized for age in Israel was higher then other countries. Pedestrians are about a third of people killed or injured in car accidents in Israel. Analysis shows that most of the difference in fatalities of pedestrians between Israel and other countries is concentrated in the young age group (children, particularly from the Arab community) and seniors aged 65 and over. An analysis showed that in the last 10 years there has been an increase in the amount of kilometers driven in Israel. In relation to the number of kilometers travelled during 2022, the number of serious injuries or fatalities in accidents involving motorcycles, was 17.8 times the number in accidents involving private vehicles, and 5 times more in buses. There was a decrease in the rates of private vehicles and trucks that were involved in accident, but an increase among buses. The number of killed and injured among motorcyclists increased significantly in the last 10 years, accordingly to the increase in the number of motorcycles and the risk for each rider. The main increase was upon 400cc motorcycle engine, which tend to be involved in accidents more then lighter motorcycles. This publication provides a knowledge base in the field of road accidents for interested parties, professionals, and decision makers in the field of road safety, with the aim of adjusting and directing policy and dealing with unique risk characteristics so as to reduce the number of deaths and injuries in road accidents in Israel as much as possible. ȷȭȿȽǧǡưɚȷnjȧɚưǁɢǿư ȺƱȏɡȗǭɢǷǎǦƱǡɡȗƱ ̈ɢȸɢɧưǭǷƶ  ɟȸnjȧ  ɖǭɢȆǥNJƱǃƱǿư  ɗȖɢȖȇNJƱǃƱǿư  ǭǥƸ  ȤǭȆȹưȺǧǤnjǶȽǁǶǡɗǙǭǠȹưNJƱǃƱǿɱưɚɟȸnjȦȹư  ɖǭɢȒǿȷȦɀǍȷɧƱǷɚ   ɗɣǬƱǘǍɚɗǿƱǥNJưǬƱɢǷ   ɖƱǺȽ   ɗɣǬƱɁNJƱǙưǬǦ ȤǭȆȹưɟȸȏɗȽɲǶȹưNJƱɉƱǘǍư ȿȇưɛȽȕȹưȷȬȹɟȸnjȧ ȿȽɗǂǍǭȼȹưɡȗȷɢɧưǭǷư ǭȖǷǭnjȽɛȸɢȭǬƱɢȸȼȹɟȸnjȧ ȿȽɗǂǍǭȼȹưɡȗȷɢɧưǭǷư ȤɛȗƱȽɚɗɀǷȿɢǃȻɉǬƱȼȏƴǞɚưǭnjǍȿɣǩȹưɖƱǺȼȹưȿɢǃNJƱɢȗɛȹư ȶǧȎȼȹưȔƱȎȃƴȷɢɧưǭǷƶ 3)'(ɰȹưȶǧȎȽ 3)'(ɰȹưȶǧȎȽ ȶǧȎȼȹưȔƱȎȃƴȷɢɧưǭǷƶ 1  1  25 ɗɢȼȹƱȏɗɁǬƱȦȽ ɖƱǺȼȹưȶƱȖȇɳưȿɢǃNJƱɢȗɛȹư ĐĜđČĦ  ȿɣǩȹưǼƱǤǻɳưȀǭȎǍ˩ȺƱȏɡȗ˩ưǭȖǷɗȏɛȆȦȼȹưɗȗƱǶȼȹƱǃȥȸȎnjɣƱȼɢȗ ǭǐȭƴɖǭȽǬưǧȦȼǃɗɣǬƱɀȹưNJƱǙưǬǧȹưǎǦưɛǡɡȗưɛȸnjȧɚƴɖǭɢȆǥǞɚǭǘǃưɛǂɢǿƴ NJɲȗƱǠȹưɡȗǭǐȭƴNJưǭȽɚ˩ɗǿƱǤȹưNJƱǂȭǭȼȹưǎǦưɛǡȿȽ NJƱǂȭǭȼȸȹɗȏɛȆȦȽǭȖǷɗȗƱǶȽȕȹưȷȬȹɖǭɢȆǤȹưNJƱǃƱǿɱưɚɟȸnjȦȹưɗǂǶɁ NjȂȖǤɁưɗɣǬƱǘnjȹưɚɗǿƱǤȹư NjȎȖǍǬưɗȏɛȆȦȼȹưǭȖǶȹưɗȗƱǶȽȿȬȹɚ ȿɢǃƱǾȼȹưǦǧȏɡȹƱȼǙƶȍȖǍǬưɡȹƱnjȹƱǃɚ     2013  2013        2013      ɗǿƱǤȹưNJƱǂȭǭȼȹưɡȦɧƱǷ 0-24 25+ ȾƱǂǺȹưȿɢȦɧƱǶȹư ɡȗȾɛȇǬɛnjȽ ɖǭɢȆǥǎǦưɛǡ ȶǧȎȼǃ ǬưǧȦȼǃɟȸȏư ȶưȤɛȗȿɢȦɧƱǶȹưȿȽ ȺƱȏ ȶƱǙǭȹưȿɢȦɧƱǶȹư ɡȗȾɛȇǬɛnjȽ ɖǭɢȆǥǎǦưɛǡ ȶǧȎȼǃ ǬưǧȦȼǃɟȸȏư NJƱȦɧƱǶȹưȿȽ ȍȼnjǘȼȹưȿȽȿɢȦɧƱǶȹư ǎǦưɛǡɡȗȾɛȇǬɛnjȽɡǃǭȎȹư ȶǧȎȼǃɖǭɢȆǥ ǬưǧȦȼǃɟȸȏư ǦɛɈɢȹưȿɢȦɧƱǶȹƱǃɗɁǬƱȦȽɔ








˭ɒ̑ʽ˒ĕďđĐĕ NJƱǙưǬǧȹưɡǂȭưǬǦǧȎǃȌƱȖǍǬưɖǭɉƱȋ ȿɢǃƱǾȼȹưɚɟȸnjȦȹưɗɢɧƱǃǭɈȬȹư ǭǍɛȬǶȹưɡǂȭưǬǦǧȎǃȌƱȖǍǬưȫȹƱɀɉȺƱȏɡȗ ȿɢǃƱǾȼȹưɚɟȸnjȦȹư 2015  ȾƱȬǶȹưɡȗɗɣɛɦȼȹưɗǂǶɀȹư ɗǙǭǡǞɚǭǘǃȿɢǃƱǾȼȹưɚɟȸnjȦȹưɗǂǶɁ  128 2015   8 ȶƱȖȇɱưɟȸȏǭȆǤȹư ǬưǧȦȼǃȷȧư ɡȗȻɈnjǂǶɁȿȽɖǭȽ ȾƱȬǶȹưǦǧȏ ǀƱǂǺȹưɟȸȏǭȆǤȹư ǬưǧȦȼǃɟȸȏư ɡȗȻɈnjǂǶɁȿȽɖǭȽ ȾƱȬǶȹưǦǧȏ ȿɢȒȹƱǂȹưɟȸȏǭȆǤȹư ɇɢǂǻ ȾƱȬǶȹưǦǧȏɡ ȗȻɈnjǂǶɀȹ ɗɦȖȹưɟȸȏǭȆǤȹư ɗɣǭȼȎȹư ǬưǧȦȼǃɟȸȏư ǦǧȏɡȗȻɈnjǂǶɁȿȽɖǭȽ ȾƱȬǶȹư JęËêæË£™õ™Úüǽǽȁ.Þڂ™½¬Þö‚Þ ¬Ä·êڙ•ËÚº¬½½™•¬Ä‚‚Ú‚¬•™Äæ ¬ÄǾǼǾǾ %‚悽¬æ¬™Þ ǿȁǽ ]™Ú¬ËêÞ½ü.Ä·êڙ• ǾɇȂǼȄ =¬¤©æ½ü.Ä·êڙ• ȃȂɇȄȀȃ Y˂•]‚£™æücڙĕÞǾǼǾǾ %‚悽¬æ¬™Þ‚Ä•]™Ú¬ËêÞ.Ä·êڙ•ŽüY˂•êޙÚÞ¤ÚËê׬ÄǾǼǾǾ ȅʦ ȅʦ Ǿȁʦ ǾȀʦ ǿǾʦ ȅǿȅ Ǿȃǽ Ǿȃȅ ȃǽȅ ȃǿȄ V™•™ÞæÚ¬‚ÄÞ CËæËڏü½¬ÞæÞ ¬ü½™Þ ʲ ]ËËæ™ÚÞ J橙ÚÞ ‚Ú JêׂÄæÞ ʲ ËÃÙڏ¬‚½ r™©¬½™Þ .Þڂ™½ڂĺÞǽǿËêæË£ǿǿ %‚悽¬æ¬™ÞיÚŽ¬½½¬ËĺÃæڂõ™½™• .Þڂ™½ڂĺÞǽȅËêæË£ǿȂ %‚悽¬æ¬™Þ‚ÃËĤי•™ÞæÚ¬‚ÄÞ‚¤™•Ȃȁ‚Ä•Ëõ™Ú .Þڂ™½ǽɌȁæ¬Ã™Þ橙‚õ™Ú‚¤™ Jõ™Ú‚¤™ .Þڂ™½ǾɌȀæ¬Ã™Þ橙‚õ™Ú‚¤™ ǿǿ ǽ ™‚æ©ڂæ™ÞיÚǽǼǼɇǼǼǼ¬Ä©‚Ž¬æ‚ÄæÞ ǽ Ǿȁ .Äæ™ÚĂæ¬ËĂ½ËÃׂڬÞËÄ ǾǼǾǽ %‚悽¬æ¬™Þ‚ÃËĤ©¬½•י•™ÞæÚ¬‚ÄÞ ǿȂ Jõ™Ú‚¤™ ¬•™Äæ ¬•™Äæ ǿȃ .Äڙ½‚æ¬ËÄæ˺¬½ËÙæڙÞæڂõ™½½™•ɇ¬ÄǾǼǾǾǽȃɌȄæ¬Ã™ÞÃËڙיË×½™ö™Ú™ ޙڬËêÞ½ü¬Ä·êڙ•ËÚº¬½½™•¬Ä‚¬•™ÄæÞ¬Äõ˽õ¬Ä¤ÃËæËڏü½™Þæ©‚Ä ‚¬•™ÄæÞ¬Äõ˽õ¬Ä¤×Ú¬õ‚æ™õ™©¬½™Þɇ‚Ä•ȁæ¬Ã™ÞÃËڙŽüŽêÞ c©™ڂæ™Ë££‚悽¬æ¬™Þ‚Ä•ޙڬËêެķêÚ¬™ÞיÚǽǼǼɇǼǼǼºÃ•Ú¬õ™ÄŽü‚×Ú¬õ‚æ™ ‚Ä•ËÃÙڏ¬‚½õ™©¬½™•™Ú™‚Þ™•Þ½¬¤©æ½ü êæ橙º¬½ËÙæڙÞæڂõ™½½™•Žüõ™©¬½™¬ÄÚ™‚Þ™• c©™Ú™£Ëڙɇ橙æË悽ÄêΙÚË£.Ä·êڙ•¬ÄÚ™‚Þ™• ȀȄ ȂȄ ǽȅǼ Ȃȁȅ ǾǼǽǿ ǾǼǾǾ ǾǼǽǿ ǾǼǾǾ ȁȂɇǾǼǼ ȀǿɇȃȅǼ ǿȅ Ȁǿ ǾǼǽǿ ǾǼǾǾ ǾɇǾǼȅ ǽɇȄȅȁ VÚ¬õ‚æ™õ™©¬½™•Ú¬õ™ÚÞ 0-24 25+ yËêĤ•Ú¬õ™ÚÞ‚Ú™ ¬Äõ˽õ™•¬ÄޙڬËêÞ ‚¬•™ÄæÞ ǽɌȀ C‚½™•Ú¬õ™ÚÞ‚Ú™ ¬Äõ˽õ™•¬ÄޙڬËêÞ ‚¬•™ÄæÞ Ǿ c¬Ã™Þ橂ÄsËÃ™Ä Ä¬ÄÚ™‚ެĤæڙĕ¬Ä橙 ÄêΙÚË£™ɬŽ¬º™Ú¬•™ÚÞÚ¬•™ÚÞ º¬½½™•ËÚޙڬËêÞ½ü¬Ä·êڙ• Ĭďڙ‚Þ™¬ÄǾǼǾǾ¬Ä橙 ÄêΙÚË£ޏËËæ™ÚÚ¬•™ÚÞ º¬½½™•ËÚޙڬËêÞ½ü¬Ä·êڙ• 2015  יڏ™Ä悤™Ë£橙×Ë×꽂æ¬ËÄ V™Ú™Ä悤™Ë£•™‚•‚Ä•ޙڬËêÞ½ü¬Ä·êڙ• c©™Ú¬ÞºæË ©¬½•Ú™Ä ǿ 橂Ä橙¬ÚÞ©‚Ú™¬Ä橙 ×Ë×꽂æ¬ËÄ c©™Ú¬ÞºæËüËêĤיË×½™ ©¬¤©™Ú c©™Ú¬ÞºæË‚•ê½æÞ ¬Þ¬•™Ä欏‚½  128 2015   8 ڂŽ Ú¬õ™ÚÞɚË£ŽËæ©ޙû™Þɛ £ÚËà 橙ڂŽޙæËÚ‚Ú™ ¬Äõ˽õ™• ¬ÄޙڬËêÞ ‚¬•™ÄæÞ ǽɌȂ c¬Ã™Þ橂Ä9™ö¬Þ©•Ú¬õ™ÚÞ 9™ö¬Þ© c¬Ã™Þ橂Ä•Ú¬õ™ÚÞ Ǿȁ‚Ä•˽•™Ú æ¬Ã™Þ½Ëö™Ú ǽɌȀ æË橙¬ÚÞ©‚Ú™¬Ä橙 ×Ë×꽂æ¬ËÄ c©™Ú¬ÞºæËיË×½™‚¤™• ʐȂȁ ©¬¤©™Ú 橂Ä橙¬ÚÞ©‚Ú™¬Ä橙 ×Ë×꽂æ¬ËÄ æ©‚Ä橙¬ÚÞ©‚Ú™¬Ä橙 ×Ë×꽂æ¬ËÄ ǽɌȁ