חומר רקע
1
עמדתו החינוכית של הרב שרלו כדגם להתמודדות עם אתגר
הזהות הדתית והיהודית
באקלים פוסט -
.מודרני
.שחר צדוק, דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר אילן
שנת ה-
75
למדינה, תיזכר כשנת המשבר החברתי הגדול שידעה מדינת ישראל. מדובר
במשבר פוליטי וחברתי
באקלים פוסט-
מודרני שבשורשו הוא משבר של זהות ,אישית
לאומית, יהודית ו
דתית
המבקש לברר מחדש את זכותנו וזיקתנו לארץ הזו
ו לאופי
החיים בה .
משבר
זה הפוקד את
החברה הישראלי
ת מבטא את ה
מחשבה והלך הרוח הפוסט -
מודרני במציאות
שיש בה פלגנות, ריבוי זהויות וערעור כל אידאולוגיה באשר היא תוך
ערעור
ה ""סטטוס קוו בין חילוניים ודתיים ואף ערעור זהותה היהודית של מדינת
ישראל. זהו מאבק בין-
מגזרי, פוליטי ודתי
המתאים באופיו לזרם הפוסט-
מודרני
הרדיקלי והקשה שאינו משאיר מקום למכנה משותף ואינו חותר ל"אמת" כי לדידו אין
.כזו
עמד ה זו
נראית לעין ברחוב ,בכלי התקשורת וברשתות החברתיות. ז והי עמדה שיש
בה כפירה אונטולוגית
המבקשת לבטל את,"ה"יש מייתרת את ה דיאלוג בין מגזרים
שו נים
ומשסה את דעתו של האחר בטענה שכל שיח הוא משחק ש פה. הלך רוח זה מערער
את ערכי הדת, היהדות, הלאומיות, הזיקה לארץ ישראל, ומנגד מקדם אג'נדות פוסט -
"ציוניות השואפות ל"מדינת כל אזרחיה
ובכך יוצרות ניכור וריחוק בין הציבור החילוני
לציבור הציוני-
.דתי
התוצאה היא נ יכור הולך וגדל בציבוריות הישראלית כלפי סמלי הדת וסמלי המדינה
עד כדי שיח על מלחמת אזרחים של ממש. עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" והאסון
שפקד את המדינה ב-7
לאוקטובר עולה הקריאה לאחדות ולריפוי השבר הגדול שהלך
.והתרחב עם השנים אבקש לטעון כי
הבנת המציאות הפוסט-מודרנ ית
היא
משמעותית
ותנאי להתמודדות עם המשברים בחברה הישראלית שהם משברים תוך מגזריים ובין
מגזריים .מבחינה פסיכולוגית, פוליטית, חברתית ולאומית
הרב שרלו הוא הוגה ציוני דתי, רב ומחנך החשוף יותר מרבנים אחרים למציאות
הפוסט -
מודרנית ומבקש בתפיסתו החינוכית להתמודד עם
משבר הזהות הדתית
באקלים פוסט-
מודרני. הוא מתאר את תופעת המחלוקת והמשברים בחברה הישראלית
"כ"חברה הקורסת מבפנים ומייחס ליום .תשעה באב כתזכורת כואבת לכך
,אנו זקוקים מאוד לתזכורת הזו, ולמבט מקיף על מה שהביא, בסופו של דבר
לשינוי בהיסטוריה היהודית, לאובדן המקדש והממלכה ולגלות ארוכה. אנחנו
חייבים להדהד את הדברים במדינת ישראל של היום. מתוך מודעות עמוקה
2
שחלק בלתי נפרד ממבט היסטורי הוא יצירת הנרטיב– מרתק לראות א ת שנוצר
במשנת חכמינו ב
עניין ה .חורבן, ואת מה שהם ביקשו להנחיל לנו לדורות
הטענה העיקרית שבפיהם היא שחברה קורסת מבפנים–
בין אם מדובר ביחסים
בין הקבוצות השונות, ובנכונות להרוס את הבית כולו על יושביו, בניסיון לכפות
על החברה את עמדתם; בין אם מדובר בהתרכזות במאב
קים פנימיים, ואי -
הבטה
על תהליכים בינלאומיים האורבים והמבקשים להשתלט על צומת היבשות שארץ
.ישראל מצויה בו; ובין אם מדובר באיבוד החזון והסיבה לקיום המשותף
כמה שאנחנו זקוקים לתזכורת זו בימינו. בד בבד עם רקמת החיים המופלאה
הצומחת בארץ הזו, ועם אין-ספור תופעות א נושיות מדהימות של חסד וצדק
וסולידריות–
.טוב לנו כי באופן מתמיד נהיה מודעים לאפשרויות האחרות
תופעות שסודקות את עצם הקיום
הדימוי המתאים ביותר ליום הצום הוא של אדם שהבריא ממחלתו הקשה
והאנושה, והוא חוגג את החיים מחדש, אך מודע לכך שיכול חס ושלום להיות גם
אחרת , ורואה חובה לעצמו להימנע ממה שחולל את מחלתו המקורית. צום תשעה
באב הוא אפוא גם קריאת התעוררות: שימו לבבכם לתופעות שסודקות את עצם
.הקיום1
מאמר זה מבקש
לבחון
את אתגר הזהות הדתית ובעקבותיה הזהות היהודית העולה
מההתרחשות הפוסט-
מודרנית
ו את
עמדתו של הרב שרלו כהו גה ציוני דתי וכאיש חינוך
.להתמודדות עם אתגר זה
ההכרה באקלים זה היא תודעה חדשה בציונות הדתית
בה
ניתן להצביע על
מגמות
של רבגוניות ,
פתיחות חברתית ,תרבותית ,
פוליטית
ואידאולוגית
בעיקר בקרב הדור
הצעיר ו
המשברים שחווה האדם הדתי . שוורץ טוען כי החינוך
הציוני-דתי הוא
ראי
החברה ודרכו ניתן להבין את התהליכים העוברים על החברה הישראלית. 2
בכך הוא
מעצים את חשיבות מאמר זה ה פונה לקורא הציוני דתי הנבוך
ב
מציאות הפוסט -
מודרנית
ו גם לקורא שאינו דתי המבקש
להבין את ההתרחשות הפוסט-
,מודרנית לברר
את יחסו אל הדת
כחלק מביר ור זהותו ולאפשר דיאלוג .בין מגזרי
מאמר זה יעסוק במספר עניינים: (א) על הקשר בין הזהות הדתית והיהודית . בסעיף
זה אבקש להבהיר את מושג הזהות והתלות ההדתית הקיימת בין הזהות הדתית
והיהודית
; (ב) ההתרחשות הפוסט -מודרנית
. בסעיף זה אבקש לבחון את האקלים הרב-
תרבותי ולח
שוף את שורשיו וכיצד אלה באים לידי ביטוי במציאות ;
)(ג
השפעת הפוסט-
1
שרלו, כדי שלא נ
י חרב בפעם השלישית.
2
שוורץ ,מגמות ,עמ '
155
.
3
מודרניזם על ציונות הדתית ועל האדם הדתי . מכאן אבקש להבין את תהליכי ההתגוונות
והשינויים שהאקלים הפוסט-
מודרני חולל בציונות הדתית כתנועה וכיצד זה בא לידי
ביטוי
אצל האדם הדתי( ;ד )
יחסו של הרב שרלו להלכה כמערכת פסיקה חינוכית מעצבת
זהות
. בסעיף זה אבקש לחשוף את דרכי ההתמודדות עם אתגרי הפוסט-
מודרניזם ביחס
לעולם ההלכה כבסיס לזהות הדתית והיהודית ); (ה התמודדות עם אתגר הזהות הדתית
באקלים פוסט-מודרני . בסעיף זה אביא את מסקנות המחקר שערכתי ואצ יג
.פרספקטיבה ומבני חשיבה המאפשרים התמודדות עם אתגרי התקופה
בין זהות יהודית לזהות דתית
אריקסון, שהניח את היסודות לחקר הזהות, הגדיר זהות כתחושת ה"אני" שהיא
הביטחון המצטבר של הפרט. לפיו,
הזהות הבריאה מתפתחת על ידי אינטראקציה
.בריאה בין הילד ובין הסביבה3
לטענתו, תהליך גיבוש הזהות נמשך כל החיים כדי
לשמור על רציפות הזהות העצמית
. מטבע
האדם
לשאוף
כל הזמן באופן לא-
מודע
.להמשיך את אופיו האישי4
ניתן להבין מהגדרתו של אריקסון כי תחושת הביטחון
.והרציפות הם מרכיבים חשובים בזהות האדם
למונח"זהות "
רבדים רבים ומגוונים
המוגדרים אחרת בדיסציפלינות שונות
( "ובתקופות שונות. גידנס טען כי זהות היא ה"עצמיself
) כפי שהפרט מבין אותו בתהליך
מתמשך ובמונחים של ביוגרפיה אישית, ומשתקפים בו הנורמות והערכים החברתיים
.שלו5
מוס מרחיב את ההגדרה של הזהות, כמסוגלותו של האדם להעריך את כוחותי ו
:ואת חולשותיו ולהחליט כיצד לטפל בהם, כך שהוא מסוגל לענות לעצמו על השאלות
"מהיכן בא, מי הוא ומה ברצונו להיות. על פי שוורץ, מושג הזהות קשור למושג ה"עצמי
(
self), אך אינו זהה לו: "אפשר להגדיר את ה'
עצמי'
כאותו חלק באדם החווה את
המציאות" .
6
ניתן לזהות מכנה משותף להגדרות השונות של הזהות והוא יחס האדם לעצמו ועד
כמה יחס זה מלוכד ומאורגן. ניתן להרחיב ולהתייחס למרכיבי זהות נוספים,
כגון
תחושת האחדות הזהותית, רציפות זהותית מילדות לבגרות, היחס האחדותי לזהות
,והמשמעות שהאדם נותן לעבר
ל הווה ו
ל .עתיד7 היבט נוסף וח שוב
לפרק זה
ניתן ללמוד
מעבודתם של ספקטור -מרזל ובן -אשר,
והוא שהזהות עצמה כוללת מתחים
3
Erikson, Young man Luther
; זהות בריאה היא זהות יציבה ורציפה המקנה ביטחון אישי ויכולת לפתרון
.קונפליקטים כפי שנראה בהמשך
4 אריקסון, זהות: נעורים ומשבר .
5
Identity
-
Giddens, Anthony, Modernity and Self
.
6
Schwartz, The evolution, p.58
.
7
מוס, תיאוריות על גיל ההתבגרות.
4
.וקונפליקטים פנימיים8 קונפליקטים אלה מתעצמים במפגש שבין הזהות הציונית-
דתית
והזהות ה
פוסט-
.מודרנית זאת מאחר ש
תפיסת הזהות הפוסט -
מודרנית שונה מהזהות
המודרנית
הקשיחה והאוניברסל ית ואף מערערת א
ותה .
9
הזהות המודרנית התמקדה
בקביעת גבולות ברורים בין זהויות ותרבויות. לעומת זאת, תפיסת הזהות הפוסט-
מודרנית משלבת היבטים זהותיים ותרבותיים מגוונים ואף מנוגדים כגון זהות דתית -
חילונית, מזרחית-מערבית, גברית-
.נשית וכדומה
הקשר
בין הזהות הדתית
לי הודית נידון ב
הגותם של שרמר, אורון ושגיא .
תפיסות
אלה מתאימות להגות היהודית ולמקומה של ההלכה בעיצוב הזהות היהודית בעולם
.חילוני
התפיסות על הזהות היהודית והישראלית פרושות על פני ציר ש נמצא בין יהדות
הנשענת על הדת, ההלכה וקיום המצוות ובין
יהדות
הנשענת
על
הנרטיב היהודי
ההיסטורי
.והתרבות היהודית ,וכן קיימות
תפיסות "אמצע" הנשענות על מרכיבים
.לאומיים
מכאן עולה השאלה אם הזהות הדתית והיהודית הן שתי זהויות העומדות בפני עצמן
או זהויות הכרוכות זו בזו. מתוך סקירת הספרות ניתן ללמוד כי מהסתכלות דו-
צדדית
,זהויות אלה היהודית והדתית, כרוכות זו בזו ומחזקות זו את זו. כלומר, חיזוק הזהות
.הדתית מחזקת את הזהות היהודית ולהפך. חיזוק זה נעשה אף במכוון ולא בדיעבד
כפי שראינו בעבודה זו, על פי שרמר פסיקת ההלכה היא תהליך מחשבתי, שבו הפוסק
מנסה לעצב את החיים היהודיים של יחידים ושל קה ילות לנוכח אתגרים המתעוררים
.בעקבות מצבי חיים חדשים10 אורון ערך מחקר בנושא זהות יהודית-
ישראלית ומסקנתו
,הייתה כי יהדות היא "גם דת וגם לאום". כלומר, שזהויות אלה כרוכות זו בזו. עם זאת
יהודים בזמן הזה בוחרים להגדיר את עצמם תוך התייחסות לדת, ללאום או לאחד מהם
.ואין זה סותר שיהודי יבחר אחד מהם, כלומר יגדיר את עצמו יהודי אך לא דתי11
לצד
.אורון, יש הטוענים כי הזהות הדתית והיהודית הן זהויות העומדות בפני עצמן לגמרי
זאת לאור מחקרים של עולים חדשים שאינם מקיימים כלל תורה ומצוות אך מחוברים
לקולקטיב היהודי, ללאום ולמדינת
ישראל וירושלים, או לתרבות היהודית באופן כזה
.או אחר12
בתגובה לגישות אלה, שגיא טוען כי הזהות היהודית, גם אם היא נשענת על
התרבות היהודית, מקורה בספרות הקנונית וההלכה גם ללא קיום מצוות בפועל .
13
בבואנו לעסוק בקשר שבין ה זהות דתית ו
ה זהות היהודית, אבקש להישען
על
טענתו
של
שגיא
כי
הזהות היהודית, גם אם היא נשענת על התרבות היהודית, מקורה בספרות
8
Asher, Styles of narrative selection
-
Mersel & Ben
-
Spector
.
9
Bauman, Intimations of Postmodernity
.
10
'שרמר, מעשה רב, עמ51
-
52
; יוסף שרביט, "הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו "): גיור, הלכה, וזהות
'בתוך רוזנק, ההלכה, עמ280
.
11
אורון ,, זהות יהודית ישראלית עמ '
48
.
12
לא
מצאתי
לנכון להרחיב כאן בנושא
.זה
ניתן לקרוא על כך בהרחבה אצל כהן ,יהודים לא-יהודים ', עמ
45
.
13
שגיא, אתגר השיבה אל המסורת,
'עמ0
24
-1
24
.
5
הקנונית וההלכה גם ללא קיום מצוות בפועל .
14 כלומר , הזהות היהודית והדתית
כרוכות
זו בזו. לחיזוק טענה זו והרלוונטיות שלה למציאות אבקש לציין
כי כיום הגיור
האורתודוקסי הוא
המקובל על פי רוב .על כן זהותו
של האדם היהודי כפופה להלכה
היהודית .מכאן שלא ניתן להפריד בין הזהויות .
15
למסורת הדתית ולתכניה נודע מקום
חשוב ומרכזי בזהות היהודית והישראלית בכללותה ומשום כך המסורת אינה רק עניין
.לדתיים בלבד16
הבנה זו מעצימה את חשיבותה של הזהות
הדתית ואת מפעלו החשוב
של הרב שרלו
המבקש
לחזק
את הזהות הדתית ובעקבותיה
גם את הזהות היהודית
באקלים פוסט-
.מודרני
ההתרחשות הפוסט-
מודרנית
ההתרחשות הפוסט-מודרנית בסוף המאה ה-
20
חיה, הולכת, מתפשטת ומוטמעת
בכל תחומי החיים. כפי שנראה, התופעה הפוסט-
מודרנית עברה את
נקודת האל-
חזור
.ולא ניתן לדחות אותה על הסף
הפוסט -
מודרניזם הוא "הלך
רוח " ,
סגנון א
ו
מנותי ,
תרבות
וסגנון חיים. הלך רוח
זה דוחה כל השקפה שקדמה לו– סוציאלית,
אוניברסלית
והיררכית . השקפות אלה מיושמות
על הפרקטיקות של התרבות
בעוד הוא מבוסס על
ה
מחשבה
הפוסט-מודרנית .
17
ה
מחשבה הפוסט-מודרני
ת
היא
תפיסה רב-
קולית
ו פלורליסטית שמבליטה את
ההבדלים ב י ,ן זהויות בין
תרבויות ו בין.בני אדם
מחשבה זו היא הבסיס להלך הרוח
הפוסט -
מודרני ההולך ומתפשט לאחר מלחמת העולם השניי
ה
בעקבות כישלון
האידאולוגיות הגדולות והאכזבה מהן. הלך הרוח והמחשבה הפוסט -
מודרנית מחוללים
שינויים בכל התחומים: בתחום הספרות והאומנות ואף בארכיטקטורה של המבנים
במרחב הציבורי, שהיא סממן אמין ומוחשי הנראה לעין של השינוי הפוסט-
.מודרני
השינויים ניכרים בחיי היום-
יום בעקבות תהליכי גלובליזציה המשפיעים על השוק
הצרכני.ועל שדה המדע והמחקר18
למחשבה
ה
פוסט-
מודרנית השלכות על מעשהו של הפילוסוף הפוסט-מודרני
ובעקבות
כך גם על הלך הרוח הרווח המשקף את המחשבה הפוסט-מודרנית . הוא אינו חוקר את
האמת, כי אין כזו )!(תפקידו של הפילוסוף הפוסט-
מודרני הוא לחלץ משמעויות ולא
14
שגיא, אתגר השיבה אל המסורת,
'עמ0
24
-1
24
.
15
מסקרי מחקר של התנועה ליהדות מתקדמת עולה שלא מדובר ברוב, כפי שטען קליימן, אולם קבוצה
חשובה
המונה43%
מה חברה היהודית מזדהה עם הזרם האורתודוקסי. במונחיו של אסא כשר
שהוצגו לעיל, לעומת כל דרכי ההצטרפות האחרות
המותירות את הלא-
יהודים במעגל האיחוד שלגביו
מתקיים ויכוח, רק הגיור האורתודוקסי עשוי להפוך לא-
,יהודים לחלק מהגרעין שאין עליו עוררין
ובכך להגביר את הלכידות הפנימית של החברה היהודית בישראל (כהן, יהודים-
'לא יהודים, עמ26
.)
16
כהן, יהודים-
'לא יהודים, עמ27
.
17
Modernism,
Divide:
Great
the
After
Mapping the Postmodern", in
ssen, Andreas, "
Huy
London: Macmillan, 1986.
),
Huyssen
Andreas
(Edited by
Postmodernity
Culture,
Mass
18
גורביץ', דוד, פוסטמודרניזם: תרבות וספרות בסוף המאה ה-
20, תל אביב: דביר, תשנ"ז ,
עמ'
25
-
24
.
6
.לתאר מציאות
הוא עוסק בחקר משחקי השפה ו
ב
בחינת התובנות הגלומות בהם
מאחר
ש
כל תאוריה מגלמת בתוכה עולם תרבותי, חברתי
ויחסי
כוח המפעילים אותה .
הוא
לומד את התרבות "מ
ב "פנים בשביל
להבין את אותה שפה בעומדו על הפ רטיקולריות
של כל תרבות
. בהקשר זה, נראה שהלך הרוח הפוסט -
מודרני ממלא יותר ויותר את
מקומה של הנאורות ומושאי החקירה שלנו משתנים מן היסוד. מדובר בראייה חדשה
מחקרית רב-
תחומית ההולכת ומתפשטת ומתבטאת גם בשפה הרווחת. מכאן שהחיים
באקלים הפוסט-
מודרני הם חיים מסעירים ומאתגרים שיש בהם קונפליקטים, משבר
.זהויות ודילמות ערכיות וחינוכיות19
השפעת הפוסט-
מודרניזם על
ציונות הדתית
ועל האדם הדתי
לכל אלה יש.השפעה על הדת בכלל ועל פיצולה של הציונות הדתית בפרט
תגובת הדת
למחשבה הפוסט -
מודרנית נעה בין התנגדות, הכלה וצמיחה רוחנית ובין ב לבול וטשטוש
.זהות עד כדי נשירה מהדת
20
למשבר הזהות הדתית השלכות גם על המשבר בזהות
היהודית .
21
הציונות הדתית משלבת בין זהות דתית לזהות לאומית. ככזו, השפעות חיצוניות על
.הלאומיות או הדת הן אתגר לזהותה ולתפקידיה
הלך הרוח הפוסט-
מודרני (המבטא את
)התמורות במציאות
לא פסח על הציונות הדתית שהיא תנועה מודרנית במהותה .
רבים
מ חוקרי הציונות הדתית
מצביעים
על תהליך מואץ של התגוונות ופלורליזציה
של ה מגזר
הציונ
י-דתי ומחקרים רבים עסקו בהגדרת תתי-
מגזרים
אלה .
22
התודעה הפוסט-
מודרנית בציונות הדתית
היא תוד עה מתרחבת. המשמעות של
תודעה זו
מתבטאת
במספר
אופנים:
)(א
פיצול והתגוונות הציונות הדתית לתתי -
.זרמים23
את הזרמים והגוונים השונים
ניתן לסווג
לפי
מודל
הרצף
" של מוזס שמרנות-
חדשנות"
;
24
(ב) שינוי מהותי של תוכניות הלימוד
ן בה ש
משולבים באופן כזה או אחר
לימודי נביא, קבלה וחסידות ואף תורות ה מזרח ו"העידן החדש"
הדוחקים הצידה את
לימודי הגמרא וההלכה, ו
כמו כן עיסוק בענייני גוף-נפש;
(ג) העצמת מקומה של החוויה
הדתית אל מול מצוות הדת;
(ד) ביקורת על האידאולוגיות הגדולות ובכלל
ה
תפיסת
הציונות מחדש, היחס לממלכתיות ופיתוח גישות "פוסט -
"ציוניות;
(ה) שילובן של נשים
19
ג ,ירץ, קליפורד, פרשנות של תרבויות (תרגם יואש מייזלר), ירושלים: כתר1973
', עמ17
,
25
-
26
.
20
בר-לב, השפעת העולם המודרני על גילויי חילון בנוער הדתי
בתוך
'הלינגר, יחסי גומלין בין זירות, עמ
19
.
21
'שגיא, אתגר השיבה אל המסורת, עמ30
;
'פרידמן, מרד קדוש חדש, עמ17
-
21
.
22
ראו למשל
;שלג, הדתיים החדשים
הכהן ,
2004
,עמ '
277
-
310
;כהן ,תשס "ה1
,עמ '
9-
30
;כהן אלדד ,
תשס
"ג בתוך מוזס ,מגמות ותהליכים ,עמ '
207
.
23
מתוך התיאור ההיסטורי של גרוס ושוורץ ניתן להבין את התמורות בציונות הדתית, אצל שניהם הלכי
הרוח הפוסט-
.מודרניים מחלחלים באופן כזה או אחר
'גרוס, קול 'כתום', עמ93-92
;
שוורץ, מאחדות
'לריבוי, עמ360
.
24
'מוזס, מגמות ותהליכים, עמ210
.
7
.בלימוד תורה ובעמדות מפתח תורניות
תמורות אלה העצימו את הפער שבין הממסד
)הרבני (שמרני
ובין הציבור
עם ה תודעה
ה
פוסט-מודרנית
.על גווניו25
ההתמודדות עם המציאות והמחשבה החדשה המתהווה אינה רק א ינטלקטואלי ת
אלא מדובר בהתמודדות קיומית עם משבר אונטולוגי, פסיכולוגי, דיאלוגי, פוליטי
.וחינוכי26
רוזנק טוען כי
המעבר ממודרניזם לפוסט-מודרניזם מייצר מציאות חדשה .
,לדידו המודרניזם
העצים קטבים וחתר להכרעה בדבר ״האמת״ שהוא,, כביכול קניינה .
לעומת
,זאת
בשיח פוסט-
"מודרני "האמת
נעדרת
, מה ש
עשוי
לטשטש קטבים אלה
מאחר
שיש
בו פירוק של היומרה לשקף אידאולוגיה אחת ,
ברורה ואמיתית .בהקשר זה
רוזנק מביא דוגמה מהתנגדותו של הרב סולובייצ )'יק (כמודרניסט
לבוא בדין ודברים עם
שאר זרמי היהדות .
27
הזיקה המחודשת בין הזרמים מתאפשרת לדעתו של רוזנק גם בשל
השינויים החלים בזרמים עצמם בעידן הפוסט-
.מודרני
השיח המודרני העמיק את
הניכור בין הזרמים .
לעומת זאת ,בשיח הפוסט-
מודרני
ההגדרה הזהותית של היחיד
מ
יטשטשת
ומתאפשר
,שיח אחר
מאחר שבתרבות הפוסט-
מודרנית נמצא מר חב נוח
ליצירת זיקות מורכבות של אותו האדם לזרמים ולדעות שהיו בעבר
צרות אחת
לרעותה .
28
מה שנתפס במודרנה כמטא-
נרטיב המתאר, לכאורה, את המציאות בשיח
הפוסט -
מודרני–
הפך לנרטיב תלוי פרשנות
המוצדק במסגרת עצמו בלבד .
29
אין
משמעות לניסיון התחקות אחר נרטיב כי הוא כרוך בהבנת תפקידה המרכזי של הלשון
.בעיצוב עולם התופעות עקב
כך מתעצמים הפלורליזם והספקנות, ומתפתחת פרשנות
דקונסטרוקטיבית
.למושגי יסוד של המודרנה, הדת והתרבות30
האקלים הפוסט -
מודרני, כמגדל בבל, מאפשר הכרה בשפות השונ ות ובפרשנויות השונות, מתוך ההכרה
.שאל ה"דבר" עצמו אי אפשר להגיע31
גם מבחינת היחס למקורות הסמכות מתפתח
משבר. מאפייני עולם הדת וההלכה מבוססים על דרישת הדת להיענות לסמכות
הטרונומית, קיום מערכת
ה חיים
הנוקשה , ההסתמכות על מסורות העבר והאמונה
בגאוו
ה אוטופית .
כל אלה הם
ניגוד גמור
להלך המחשבה הפוסט -
מודרני
ובפרט
לאינדיבידואליזם
האוטונומי והרלט
י .ביזם
רמון רואה בפוסט-
מודרניזם
כשומט
את הקרקע מתחת לאלו
.המבקשים לשמור על גבולות ברורים של הלכה32
על כן, שביד אינו רואה כל אפשרות
25
'מוזס, מגמות ותהליכים, עמ47
.
26
'זיוון, דת ללא אשליה, עמ34
.
27
רוזנק, הדיאל 'וג, עמ75
-
76
.
28
'מאיר, גם דתי גם חילוני, עמ11
-
13
'; מאיר, דת ומוסר, עמ49
-
85
.; מאיר, שניים יחדיו
29
רוזנק ', הדיאלוג, עמ86
.
30
,"אוטופיות הופכות למעשה, אוטונומיה לתלות, אמנציפציה לדיכוי, רציונליות לאיוולת" (הברמס
'חברה וזהות, עמ107-106
.)
31
רוזנק ,, הדיאלוג 'עמ87
.
32
רמון, התנ
ועה הקונסרבטיבית .
8
לדיאלוג בין התרבות היהודית האורתודוקסית ו בין התרבות החילונית הפוסט -
.מודרנית33
רוזנברג מבקש להציג את הביקורת על הפוסט-
.מודרניזם מפרספטיבה יהודית
הפוסט -
מודרניזם מצביע על שבר המבדיל בין האתמול הקרוב, עידן המודרניזם, לבין
ההווה השונה, הפוסט-
מודרניזם. על פי הפוסט-מודרניזם, הפילוסופיה קר ובה יותר
לספרות מאשר למדע, הפרדיגמה הופכת לסיפור, ומכאן החשד המוטל על כל התאוריות
הגדולות, חשד שהופך לכפירה בעצם קיומה של האמת. כלי השיפוט השתנו, מושג האמת
הועמד בשאלה. רוזנברג מבקר את החשיבה הפוסט-
מודרנית ומכנה אותה השד הרע
המבקש להפוך את האמת באופן גלוי ומודע לכלי לקידום אינטרסים באופן לגיטימי
.וכאידיאל שלעיתים גובל בפשע34
פירוק סולם הערכים, שהיה מעמודי התווך של
,המחשבה בכל הדורות, הוא האוניברסליזם המבקש לטשטש בין לבן ושחור במדע, בגזע
בלאום ובתרבות, ובכלל זה גם בדת. מדובר ברלטיביזם חברתי קיצוני, שפירושו ש אין
אנו רשאים לשפוט מערכת תרבותית וחברתית שונה. הוא מביא את טענת פוקו, כי גם
פסיכיאטר המאשפז את חולה הרוח בבית חולים באשפוז כפוי, שופט את החולה מתוך
המוגבלות של גישתו. האמונה בקיומה של היררכיה המסוגלת לקבוע את השיגעון היא
יומרה שחצנית ואבסורדית. שיפוטנו את
,השיגעון מבוסס על עקרון המציאות
הריאליות, שנפגם בעולמו של חולה הנפש. הטירוף והמציאות חדלו להיות מובנים לנו
בעולם הפוסט-
מודרני כי הם אופציה. לטענת רוזנברג, לצד מושג האמת נופל גם עקרון
המציאות. הדקונסטרוקציה העומדת בבסיס הפוסט-
מודרניות מקדשת את הטקסט
כלפי ה אדם. הוא מבקש לבטל את הפשט. יש הרואים בדקונסטרוקציה ביטוי לדרש
ביהדות, אך רוזנברג מבקש לכפור בכך מאחר שהדרש אינו הסמכות על המציאות ואינו
.בלתי מוגבל35
רוזנברג מתייחס לאובדן התקווה לתיקון עולם כאחת התופעות בחשיבה הפוסט -
מודרנית. במקום לבנות עולם טוב
יותר, החשיבה הפוסט-
מודרנית אכן החריבה את
העולם הישן, אך במקומו הופיע עולם איום עוד יותר. אובדן זה, לטענת רוזנברג, הביא
לאובדן הרגישות החברתית שהיא אחת הטרגדיות הגדולות של זמננו. לטענתו, רק הדת
יכולה בזמן הזה לעורר עניין חברתי בבני אדם ולהציע אידיאלים של צד .ק וצדקה36
לאור תפיסתו של רוזנברג את הפוסט-
מודרניזם, הוא מבקש להעיר שלוש הערות
המסכמות את גישתו כלפי הפוסט-
:מודרניזם לדת
א.
יחס הדת לפוסט-
מודרניזם הוא כְּ שֶׁ ל
שתי נקודות
שנפגשו מהר מדי ומתרחקים
זה מזה בנקודת המפגש. הפוסט-מודרניזם, ואיתו הפוסט-
ציונות, הורסים כל
33
שביד, היהדות האורתודוקסית.
34
רוזנברג, פוסט-
מודרניזם–
'פרספקטיבה יהודית, עמ37
-
38
.
35
רוזנברג, פוסט-
מודרניזם–
'פרספקטיבה יהודית, עמ40
.
36
רוזנברג, פוסט-
מודרניזם–
'פרספקטיבה יהודית, עמ42
.
9
שיתוף פעולה בין הציבור החילוני לציונות הדתית מאחר שהשותף החילוני
ההיסטורי של הציונות הדתית שממשיכה להאמין באוטופיה, הולך ונעלם. כך
הציבור הציוני-דתי נותר בודד. הפוסט-
מודרניזם בחולשתו אינו מכיר בחברה
.האחרת שנותרה עם אמונתה באוטופיה
ב.
לביטול האמת יש השלכו .ת לזהותנו היהודית
ג.
לפוסט -מודרניזם יש נגיעה בזהותנו האישית. הפוסט -
מודניזם עייף בחיפוש
.האמת ונפל למלכודת הייאוש והספק37
האמת הפכה רק לאמצעי להשתלטות
ולמעשה אלימות. היסודות ההגותיים שלנו שקועים בבוץ, מבלי שנוכל לקרקע
.אותה. באין שורשי אימות, יש בנו כנפי הימור38
התבוננות על השפעת הפוסט-
מודרניזם על מגזר הציונות הדתית היא דוגמא טובה
להתרחשות הפוסט-
מודרנית ובכללה על
תהליך של ה תגוונות ופיצול באקלים
זה .
התודעה הציונית-דתית נתפסת כמודרנית, אך עם התפשטות הלכי הרוח הפוסט-
מודרניים מתפתחת תודעה ציונית-דתית פוסט -מודרנית. האדם הדתי המודרני והפוסט-
,מודרני מייצגים שתי פרספקטיבות שונות הבוחנות באופן שונה את מקומה של ההלכה
את המסורת היהודית
.לדורותיה ואת היחס הראוי לקבוצות אידאולוגיות שונות
מכאן שחיים באקלים פוסט-
מודרני הם חיים מסעירים שיש בהם קשיים, אתגרים
.ודילמות חינוכיות האדם הדתי מחפש את דרכו בעולם רב-
תרבותי, עולם של תוהו
הכופה עליו נורמות חדשות ושינויים של עולם גלובלי משתנה. קשה שלא ל
הבחין בנקוד
ה
של משבר הזהות במפגש בין שני העולמות –
עולם ההלכה השמרני באופיו והחיים
במציאות פוסט-מודרנית. מציאות חיים זו עתירה בפיתויים ו
ב הלכי
מחשבה
רלטיביים
.באופיים המערערים את עולמו האמוני של האדם הדתי
מכאן ש
לתודעה הציונית-דתית הפוסט-מודרנית מספר מאפייני ם החודרים לשיח
האומנותי, הפוליטי, החברתי והדתי. תודעה זו היא תוצאה של הפנמתם של הלכי הרוח
הפוסט -
מודרניים במודע ושלא במודע בקרב הציבור ובקרב רבני הציונות הדתית. למשל
מבחינה חינוכית ניכר שינוי בדרכי הלמידה ובתוכני הלימוד המוסטים מלימודי גמרא
והלכה לחתירה למש מעות
ורוחניות
והדרישה
להתחדשות רוחנית -חווייתית . אתגרים
אלה הם הבסיס לתודעה הפוסט-
מודרנית שהרב שרלו מזוהה איתה בהגותו ובפסיקתו
.ההלכתית39
37
בהקשר זה רוזנברג מביא מתוך תורתו של רבי נחמן מברסלב את הענ
י ין שהאדם מתמודד בחי
י ו עם
שלוש מסכות שונות: הפיתוי, הספק וה
י
יאוש. האדם בתחילת חי י ו מתמודד עם הפיתוי, בהמשך עם
הספק אך גם
לאחר
שגבר על אלה עליו להתמודד עם הי
י
אוש שהוא הא
ויב הגדול מכולם. כשר
בי
נחמן
.מצווה לא להתייאש הוא מזהיר מפני סכנה גדולה
38
רוזנברג, פוסט-
מודרניזם–
'פרספקטיבה יהודית, עמ44
.
39
זיוון
, הילכו שתיים יחדיו .
10
הלינגר מצביעה במחקרה על תופעה שבה בוגרי חמ"ד
לא מעטים חשים במתח העולה
בין המסורת ובין תפיסותיהם הנחשבות כ"כופרות". מתח זה מבטא את הפער בין
התרבות האוטונומית המערבית האינדיבידואליסטית ובין המחויבות ההלכתית-
דתית
שלאורה מחנכים בחינוך הדתי ואין בנמצא משיב או דמות המסוגלים להתמודד עם
הדילמות העולות בעקבו .ת המתח הזה40
מערכת החינוך
הדתית מתמודדת עם אתגר החילון עקב השפעות תרבותיות מערביות
בכלל וישראליות בפרט. אתגר החילון הוא אחד האתגרים הדומיננטיים במציאות
הפוסט -מודרנית. הלינגר מביאה את מחקרו של בר-
לב המצביע על המהותיות של אתגר
החילון
החשוב
כל כך לחינוך הממ לכתי-
דתי מאחר
ש בין15%
-
25%
מבוגרי החינוך
.נוטשים את הדרך הדתית41
על פי בר-לב, ישנם שלושה-
עשר גורמי השפעה עיקריים של העולם המודרני על מגמת
החילון בקרב הנוער הדתי, ובהם: תרבות נעורים אוטונומית המנותקת מתרבות
המבוגרים; ריחוק מהשקפות העולם של המוסדות ושל המחנ ;כים הציונים הדתיים
ירידת קרנם של מקצועות הקודש
לעומת ה מקצועות טכנולוגיים; עידן הפנאי הנהנתני
הדוחק את ערכי הדת; חשיפה של הצעירים הדתיים לתרבות חילונית במוסדות הלימוד
,של ההשכלה הגבוהה; שירות בצה"ל שברובו מתקיים בסביבה חילונית. על פי הלינגר
מאז פרסום מחקרי
ו של בר -לב בסוף שנות ה -
90
של המאה ה-
20
, תהליך החילון הלך
וגבר ותופעת הדתל"שים הפכה להיות לחלק מהותי מהעולם הציוני-
.דתי42
על פי הלינגר,
הגישה הדיאלוגית של הרב שרלו ורבנים נוספים היא
אחת
מכמה גישות
.ידועות הפועלות לצמצום אתגר החילון43
כמענה לאתגרים אלה ניתן
להבין את ערכה החשוב של ההגות היהודית כהגותם של
הרב שג"ר והרב זקס, שהם חלק ממקורות ההשראה להגותו של הרב שרלו כהגות
יצירתית המגשרת בין עולם ההלכה ובין המציאות הפוסט-
,מודרנית. עבור האדם הדתי
החצוי בין עולמות אלה, יש בהגות זו מין "ריפוי" או "גאולה" בעולם של ק ונפליקט
ותוהו. מהגות זו נדרש מענה לשאל
ות העולות באקלים רב-תרבותי:
איזו משמעות יש
למחשבה הפוסט-
מודרנית על עולם הדת, האמונה וקיום מצוות? כיצד ניתן לקיים את
הדת היהודית האורתודוקסית ללא "אמת" מוחלטת אחת וללא מטא-
?נרטיב מאחד
כיצד ניתן לקיים שיח פלורליסטי בעולם
,הדתי תוך שמירה על עקרונות ההלכה הקנונית
ומה מקומה של הציונות הדתית בעולם משתנה? ובראייה רחבה יותר, עולה האתגר
בדבר תפקידה של היהדות בעולם כולו כדת פר
ק
טיקולרית במציאות פוסט -
.מודרנית
40
'הלינגר, יחסי גומלין בין זירות, עמ19
.
41
בר-לב, השפעת העולם המודרני על גילויי חילון בנוער הדתי
בתוך
'הלינגר, יחסי גומלין בין זירות, עמ
19
.
42
בר-
.לב, השפעת העולם המודרני על גילויי חילון בנוער הדתי
43
'הלינגר, יחסי גומלין בין זירות, עמ19
.
11
תפיסתו החינוכית של הרב שרלו להתמודדות עם האתגר הפוסט-
מודרני
הרב שרלו
הוא הוגה ציוני דתי, רב ומחנך החשוף יותר מרבנים אחרים למציאות
הפוסט -מודרנית. עמדתו האישית היא מודרנית באקלים פוסט-
מודרני, עמדה זו
מחויבת לעולם הדת וההלכה. עם זאת, הוא פיתח הגות, פסיקה הלכתית ותפיסה
חינוכית שיש בה הכרה המותאמת למבני המחשבה של האקלים הפוסט-מ ודרני. תפיסה
זו
כלפי הפוסט-
מודרניזם .היא חידוש לעמדה של הציונות הדתית המסורתית44
ניתן לאפיין אותה באמצעות המחשבה הפוסט-מודרנית המ בוססת על
הגות ה זרם
ה מתון הדוגל בפלורליזם ללא פגיעה במוסר האנושי, אינו מתכחש ל"יש" ואינו מפרק
.את הסובייקט לגמרי להגות זו מכנה משותף עם ההגות היהודית
ש ,מקור השפעתם הוא
,ויטגנשטיין שטען שהשפה תלוית-
תרבות, וממנו הושפעו גם כמה מרבני הציונות
הדתית .
לעומת זאת, קיים הזרם הרדיקלי של
הפוסט -
.מודרניזם הוא אינו משאיר מקום
למכנה משותף עם ההגות היהודית האורתודוקסית והוא נדחה על ידה לחלוטין מאחר
שהוא "שולל את ה"יש .לגמרי
ההכרה באקלים זה היא תודעה חדשה המבקשת להגדיר מחדש את זהותו של
האדם הדתי ויש בה הפנמה של הלכי הרוח והמחשבה הפוסט-מודרנית .
כמו כן, יש
בה פתיחות לחדשנות ולגמישות מחשבתית וריאלית המקיימת דיאלוג עם מציאות
החיים הפוסט-
מודרנית. ניתן לראות זאת בשינוי תהליכי פסיקת ההלכה בדרכים
,המקובלות בחוגים האורתודוקסים, ובכוונונה של ההלכה ברוח ההלכה הנבואית
לעומת הגישה המסורתית שלפיה ההלכה הקנוני
ת היא חזות הכול;
מיסוד לימוד תורה
לנשים;
"מתן מענה לקריאה ל"התחדשות דתית;
קריאה מחודשת של כתבי הרב קוק
ובכלל זה תורת ארץ ישראל ועיסוק בסוגיות המאפיינות תקופה זו. בדרכו החינוכית
הרב שרלו מבקש
ו ליצ ר בכך מהפכה בדמותו של
האדם הדתי באקלים פוסט-מודרני
באמצעות מפ .על השו"ת המקוון45
מפעלו הייחודי של הרב שרלו
מתבטא בעיקר במספר התשובות ההלכתיות הגדול
ביותר ברשת האינטרנט ובכלל זה באתרי תקשורת פופולריים, באתרי שו"ת וברשתות
החברתיות. עובדה זו מאפשרת לו הבנה טובה יותר של המציאות
תוך יצירת גישה
דיאלוגית הלכתית פתוחה יותר. מדובר ב
מאפייני פסיקה
שבה משתנה ההיררכיה בין
הרב הפוסק לשואל ולקהילה הווירטואלית המשתתפת בדיון ההלכתי.
הרב שרלו מנכיח
במפעלו
את השיח ההלכתי במרכז החיים ו
מחנך ל עיצוב חייהם של אנשים המבקשים
44
שחר צדוק, עבודת דוקטורט ,זהות דתית בעולם פוסט -
מודרני במפעלו ההגותי וההלכתי של הרב יובל
שרלו ,
2023
.
45
בשנת2002
פרסם הרב שרלו ספר ראשון המכנס מבחר תשובות שענה באינטרנט–
.""רשו"ת הרבים
( "בהמשך יצאו לאור ספרים נוספים: "רשו"ת היחיד2003
( "), "רשו"ת הציבור2005
) ו"רשו"ת
( "להחמיר2007). מלבד השו"ת באינטרנט .
12
הדרכה כגון: סוגיית האמן הדתי ה עוסקת בקונפליקט שיש לאדם הדתי בעיסוק באמנות
לעומת המחויבות בלימוד התורה ;
46
וסוגייה
המובאת ב
מאמר
ו
של הרב שרלו
"התיתכן
לגיטימיות דתית לחילוניות כבסיס לדיאלוג"
. מאמר זה עוסק ב
התי
יחס ות
לחילוניות
כשבליבת הדיון הוא מביא את יחסו של הרב קוק לחילוניות
דר ש
כה
הוא מזכך את יחסו
שלו
כלפי ה
ענ י .ין47
במחקר שערכתי
אפיון מבני החשיבה של הרב שרלו ויחסו לפוסט-מודרניזם
מתבסס
על העיקרון הפילוסופי שבו
אדם יכול לנקוט עמדה תרבותית שאינה פוסט-
,מודרנית
ועם זאת להכיר בכך שהעולם שבתוכו הוא פועל וחי הוא עולם פוסט-
.מודרני48
זו עמדה
של רבים מהאורתודוקסים
ה
אוחזים בעמדות מודרניסטיות בשדה תרבותי פוסט-
.מודרני לעמד.ה זו תפקיד חשוב בשמירה על ההיררכיה הקנונית
הרב שרלו רואה בפוסט-
מודרניזם עובדה קיימת ויחסו אליו מורכב. הוא מתייחס
לסכנת ערעור הזהות הדתית כ"חורבן דמוגרפי" ולצד זה הוא בוחר לראות באקלים זה
הזדמנות להתחדשות דתית. מדובר בתודעה פוסט-
מודרנית שדרכה הוא מבקש את
כוונונה של ההלכה ואת שינוי אופיה מבלי לערער על דרכי הפסיקה המקובלות. גישתו
המורכבת כמוה כגשר בין עולם הדת וההלכה ובין המציאות המשתנה. מדובר בקו
מחשבה מבוסס תאולוגיה, כשהבסיס שלו הוא המחויבות לעולם הדת ולהלכה ופתיחות
.לחדשנות ולמציאות המשתנה49
מדובר ב
תאולוג יה מעצבת זהות
ה מבוססת על שלושה
:עקרונות תאולוגיים
עיקרון ראשון מרכזי הוא בריאת האדם בצלם א -
לוהים ובזיקה
:אליו שני עקרונות נוספים תבוניות וטבעיות החיים, ותורת ארץ ישראל וההלכה
הנבואית
שייסד הראי"ה קוק . אלו עקרונות המבוססים על התאולוגיה של הציונות
הדתית כשמק ורות ההשפעה שלו הם בעיקר הראי "ה
קוק , הרב
סולובייצ 'יק והרב שג "ר ,
.אך הוא מפתח את דרכו שלו בהגות, בפסיקה ובתפיסה חינוכית
ניתן לראות את תרומתו של הרב שרלו בהטמעת השיקולים המטא -
הלכתיים בעולם
.פסיקת ההלכה שיקולים אלה הם עקרונות בפסיקת ההלכה שיש בהם שיקולים
מוסריים וערכיים הרלוונטיים למקום ולזמן שהם עקרונות מעצבי זהות, תרבות וחברה
שבחלקם הם מחוץ לעולמה של ההלכה. מעשה זה מכונה אצל הרב שרלו "
כוונונה של
ההלכה
", מעשה המבקש לבחון מחדש את מקור ההלכה בסוגיות שבהן ח ל שינוי
במציאות או בסוגיות חדשות שלא עסקו בהן עד כה . כוונונה של ההלכה מבוסס וכפוף
46
הרב שרלו מציג את האומן הדתי כמושג דיאלקטי, לכאורה. ה אומן מבקש לבטא את עולמו הפנימי
ביצירה מתוך חופש מוחלט, ולעומת זאת, מצידו ה"דתי" הוא מחויב לחוק והסדר הא-
,לוהי. שרלו
'דמותו של האומן הדתי, עמ341
.
47
,שרלו
לגיטימיות דתית.
48
'אופיר, פוסטמודרניזם, עמ148
.
49
שוורץ מחזק את מקומה החשוב של התאולוגיה היא בסיס עקר ונות המעצב את עולם המעשה והיא
.כבסיס לאמונות יסוד של האדם 'שוורץ, אמונה על פרשת דרכים, עמ165
.
13
ל תהליך הפסיקה האורתודוקסי וההלכה הקנונית, אך
נושא
ת
עימ
ה
משמעויות אתיות
(ולא רק תאולוגיות)
.ומאפיינים רבים מעולם ההלכה הנבואית50
אופי
ו
המרכזי של
השיח ושל ה
פסיק
ה ההלכתית נעשה ב שפה
חינוכי
ת -הדרכתי ת
.כתחליף לשיח הרבני וההלכתי המקובל בסוגיות שנידונו ושלא נידונו עד כה
עבודת
מחקר שערכתי מבקשת לבסס את הטענה כי דרכו ההגותית והפסיקתית של הרב שרלו
.היא חידוש לדרכה של הציונות הדתית
הוא נוקט עמדה חינוכית המבקשת להגדיר
מחדש את זהותו של האדם
הדתי החי באקלים רב-
,תרבותי כשהוא רואה בישיבות
ההסדר מכשיר לכך . לזהות זו יש יותר
פתיחות לחדשנות, בשונה מהזהות הציונית-
דתית
המסורתית. מדובר בזהות דתית שאינה רואה בהלכה חזות הכול, אלא רואה בהלכה
הנבואית, באגדה ובאתיקה ערך בקיום הדת וערך משלים. בחינת טענה זו
נ עשתה
בעיקר
באמצעות המתודה החינוכית-
טיפולית הבניה קוגניטיבית מחודשת והגישה
"המוטיבציונית שהן מתודות המקדמות שיח "בגובה העיניים–
לארגון מחדש
של
.אמונות יסוד באדם.מתודה זו תואמת את שאיפתו של הרב שרלו לכיוונונה של ההלכה
הסגנון המנהיגותי -חינוכי של הרב שרלו וד רכי פסיקתו מהווים
מבני חשיבה ו דגם
אפשרי
להתמודדות עם האתגר הפוסט-מודרני ועם ה שיח
ה תוך מגזרי בציונות הדתית
.ובין מגזרי עם הציבור החילוני
מבני חשיבה אלה מתגלים באמצעות הגישה
הקוגניטיבית -
התנהגותית ובכללן המתודות הבניה קוגניטיבית מחודשת והגישה
המוטיבציונית
תוך מיקוד בשני מוטיבים עיקריים המאתגרים את העולם הדתי: היחס
לאחר והיחס לאמת. במוטיב היחס לאחר, הרב שרלו מבקש להטמיע את האתיקה של
המחלוקת כדי לאפשר את התרחשותה של המחלוקת ולייצר דיאלוג בין מציאות החיים
.לעולם התורה
האתיקה של המחלוקת היא
קוד אתי
יסודי ומקיף המאפשר את
.התרחשותה של המחלוקת במציאות זו51
הציטוט הבא
מבטא
את קריאתו של הרב
שרלו לדיאלוג .אתי ומכבד
זה הזמן להתרחק מהטרמינולוגיה של מלחמת בני אור בבני חושך, כאשר כמובן
כל אחד משוכנע שהוא בן האור; זה הזמן לשקם מחדש את האמון, שרוב
המתעמתים מ "בקשים טוב, ואף שיש מחלוקת עמוקה בשאלה מהו אותו "טוב –
האמון ברצון המיטיב פותח דלתות ומעצים קשב; זה הזמן להחליף את הרצון
;להכניע את השני ולבטלו בשאלה כמה רחוק כל אחד יכול ללכת לקראת השני
למעשה–
זה הזמן לעבור טיפול זוגי לאומי, לאמור: להשתמש בכלים המפותחים
בשנים האחרונות לשיקום זוגות במשבר, הנובע מאותו חוסר אמון, היעדר יכולת
הקשבה, אי-
'כניסה לעולמו של השני וכדו–
כדי לעבור טיפול לאומי באותן
50
.ניתן לקרוא בהרחבה על כוונונה של ההלכה במפעלו ההלכתי של הרב שרלו
שרלו ,ישר יחזו פנימו .
51
שרלו ,לשם שמיים ,, מבוא
עמ '
XIV
.
14
מתודולוגיות. הדבר יביא ברכה הרבה יותר גדולה מאשר הניסיונות הכוחניים
מהצדדים כולם, וימנע את התהום שאנו צועדים אליה.
52
בד ברים אלה הרב שרלו מתייחס למחלוקת שהתעוררה בציבוריות הישראלית
שנוצרה בעקבות החלטת הממשלה על רפורמה משפטית המבקשת לשנות את יחסי
הכוחות בין הממשלה והכנסת המחוקקת ובין הרשות השופטת (בג"ץ). הוא מבקש
להשפיע ו .קורא לדיאלוג ולהידברות מתוך כבוד הדדי וערכי זו דוגמה אחת מני רבות
.לתגובה ההגותית של הרב שרלו לאירועים הפוקדים את החברה הישראלית דברים אלה
הם חלק מ
האתיקה של המחלוקת .
במוטיב היחס לאמת הרב שרלו מבקש את כוונונה של ההלכה ושינוי אופיה
באמצעות מבני חשיבה מתאימים למחשבה הפוסט-מודרנית
תוך מחויבות לעולם
ההלכ
ה .
אנו מתחמקים מהאחריות הגדולה שלנו לממש את ההלכה כפי שהיא אמורה
להיות, ומכוחם של תירוצים שונים אנו ממשיכים לנהוג בדברים שאין בהם עוד
טעם (גילוח בחול המועד), ומאידך גיסא מזניחים בצורה נואשת תחומים
שצריכים להיכנס למרכזה של ההלכה (איסור הורדת קבצים לא -חוקיים ). סיבות
רבות קיימות לתופעה זו, והקו השוזר את כולן הוא אי-
ההטמעה של התרבות
.שאנו חיים בתוכה, שאינה סם מוות, כי אם מעיין החיים של ההלכה53
בדברים
אלה הרב
שרלו
.מעמיד את האחריות שיש לנו אל מול ההלכה54
וכמו כן ,
אחריות כלפי הדור ויחס של כבוד ואמון עמוק למה .שהוא מחפש55 ניתן
לזהות
את
דבריו
כביקורת רכה כלפי רבני הציונות הדתית , שהוא
נמנה עליה ,כלומר הוא
אינו
מפנה
אותה
אל אחרים אלא
עושה
שימוש
בלשון רבים ו
מכליל את עצמו בתוכה .ניתן
להסיק מדברים
אלה מספר מסקנות: לפי דברי הרב
שרלו
, התרבות הפוסט-
מודרנית אינה יכולה להיות
.זרה וממודרת
היא
כבר מוטמעת
במציאות גם
בחיי ההלכה
ולא ניתן להתחמק ממנה .
הרב שרלו מגיב
למציאות זו ומבקש לייצר מסגרת
להטמעת המחשבה הפוסט-
מודרנית
בכוונון ההלכה ,כשהוא רואה בזה ברכה . הרב
שרלו
מעצים בדבריו את גודל השעה
וחשיבותה ואף ניתן לזהות את הביקורת שיש לו כלפי
אחרים המתחמקים מהאחריות
הגדולה
וממשיכים לנהוג בדברים שאין בהם טעם . הוא מעלה את התוצאות של
.התחמקות זו
52
,שרלו
למנוע את הנפילה לתהום .
53
שרלו ,
ישר
יחזו פנימו ', עמ261
.
54
בהקשר זה בן-
פזי כתב בספרו כי לפי לוינס "פילוסופיה של מורה נושאת באחריות למה שהיא חושבת
( "או אומרת
בן-
פזי, עמנואל לוינס ,עמ '
129
) .
55
שרלו ,מאמר
הדור בדורנו ,עמ '
56
.
15
דומה כי אנו נמצאים בתהליך של קריאה גדולה לשינוי. התהליכים שתי אר הרב
שג"ר באשר ללימוד תורה מחלחלים גם אל תחומי היחס להלכה. ילדינו מאבדים
את האמון בהלכה. אין הם מחפשים ק
וּ לות או חומרות דווקא... גרעין האמת של
מצוקה זו נובע בעיקר בשל התחושה הקשה כי ההלכה אינה מכווננת לרצון של
.בורא עולם56
הרב שרלו
מתייחס לדרישה לכוונון ההלכה כאתגר ורואה בה הזדמנות חיובית
.מלכתחילה, כך שההלכה כדבר ה' תהיה רלוונטית לימינו
הוא רואה בכוונון ההלכה
"כמעיין החיים". הרב שרלו רואה בכך אחריות גדולה כדי
שילדינו לא י
י אבדו אמון
בהלכה .
בבסיס תפיסה זו שתי נקודות חשובות: האחת– שי נוי דרכי הפסיקה ולא שינוי
ההלכה עצמה; השנייה–
גישור בין עולם הדת וההלכה ובין הלך הרוח והמחשבה
הפוסט -
.מודרניים ולא במידור, בהפריה הדדית ולא בהתכחשות למציאות57
הרב שרלו מודע לכך שהוא חווה את הדילמה הגדולה המתעוררת אצל
רבים
החיים
בעולם פוסט-מודרני, וצופה ב ה מן הצד. דילמה זו משקפת את המתח העולה בין מציאות
החיים לעולם הדת וההלכה ובכלל זה לאתיקה ולמוסר היהודי . מתח זה מערער את
קיומה של ההלכה, וערעור זה כל כך עמוק עד שהוא מערער את הזהות הדתית והיהודית
שלנו כפרטים וכאומה החיה במדינת ישראל. על כן הרב שרלו מבקש לחנ ך לערכים ועם
זאת לדרכי חשיבה המאפשרות התמודדות עם הדילמה, כלומר, להכרעה. הרב שרלו
מקדיש את חייו בעיקר בשו"ת האינטרנט לפתרון הדילמות העולות והוא משיב הן
בהכרעה והן בהקניי
ת
חשיבה המסוגלת להכריע. בכך הוא מבקש להשיב את החינוך
לערכים בעולם פוסט-מודרני מתוך מודע ות לאתגרים שהוא מציב. הוא עושה זאת בשפה
הרלוונטית הן לחינוך אוניברסלי והן לחינוך פרטיקולרי כדי לשמר את הזהות הדתית
ובעקבותיה הזהות היהודית .
58
בנוסף, הרב שרלו מגלה חשיבה ערכית ומהותית, דוגמה אישית, מערכת כללים
חינוכית ובכלל זה הכרת עמדותיו של האחר, הכרת הד ילמה והיכולת להכריע. האתגר
הגדול של הרב שרלו הוא להשיב את מערכת החינוך הערכי, ובלבד שיהיה מקום גם
לחינוך ערכי כללי אוניברסלי.וגם לחינוך פרטיקולרי
הרב שרלו מגלה בפנינו תפיסה
חינוכית מודעת ורלוונטית לסביבה הפוסט-
מודרנית. זוהי תפיסה חינוכית המבקשת
לקיים יחסי גומלין עם השינויים הפוקדים אותנו ללא התכחשות או אי -
הכרה בסביבה
.זו אלא באמצעות יצירת שפה ומערכת ערכים מתאימה
56
שרלו ,
ישר
יחזו פנימו ,
עמ '
260
-
261
.
57
הרב שרלו
התייחס לנושא ההפריה ההדדית במאמרו "דרך ארץ–
חיבור התורה והחיים" (שרלו, דרך
.)ארץ
58
שרלו ,, חינוך ערכי עמ '
68
.
16
יחסו של הרב שרלו להלכה כמערכת פסיקה חינוכית מעצבת זהות
ב
פועלו של הרב שרלו ,לרבות הגותו ופסיקת ההלכה שלו ,ו מש
קעים ב
תורת חינוך.
הרב
שרלו מבקש בכך להתמודד עם הפוסט-
מודרניזם. שאיפתו המתמדת של הרב שרלו היא
חינוך ולא פסיקת הלכה כמערכת משפטית או פילוסופית. גישה זו משתקפת
בהגותו
ובפסקי השו"ת ובייחוד ב
מאמרו החשוב "מהפכה בדמות האדם
התורני ."
59
הרב שרלו
מבקש לעצב נורמות התנהגות, על כן הוא מודד את הצ לחתו בעיצוב דמותו של האדם
:התורני
המבחן בעיניי הוא לא כמה תלמידים מגיעים לישיבה, אלא איך הם ייראו כשיהיו
בני שלושים. בסופו של דבר מעמדו של רב נקבע על ידי איכות הציבור ולא
.הכמות60
באמירה זו מבטא הרב את התכלית בפועלו והיא לאפשר את
עיצוב פני הדור. ניתן לראו ת
זאת בדרישתו לכוונונה של ההלכה, שהיא חלק מהעצמת הזיקה בין הדור לעולם
,"ההלכה. הוא מבקש את כוונונה של ההלכה מהמקום של קיום מצוות ממבט "אחר
משמעותי ועמוק יותר, כמענה לצרכים העולים
באקלים פוסט-מודרני
ולהטמעת דרכי
.לימוד חדשות61
הוא מתאר את
עשייתו
לא כסיכום הדרכות
בלבד
אלא הוא מבקש
להעתיקה
לשפה
אחרת בקרב תלמידיו .
הוא מסכם את המאמר החשוב "ישר יחזו
פנימו" ביחסו החיובי לשינוי
תהליך הפסיקה לכוונונה של ההלכה
שהיא בסיס לזהות
האדם הדתי .
62
הרב שרלו נותן לגיטימציה
לשינוי דרכי פסיקת ההלכה
מתוך
אתוס ההוראה
בישרא ל
שהותאם לקהילות שונות ולנסיבות חיים
.שונות
הוא
מביא דוגמה לקיומן של מחלוקות
בפסיקה. גם כשבית הדין בירושלים היה קיים בתקופת יב ת שני
חלקו עליו ,ו
מאבקי
הצדוקים והפרושים השתתפו בכך .גם האמוראים מצאו דרכים שונות לא לקבל את
המשנה
כפי
שהיא על ידי אמירת
"
אוקימתות ." שחלקן הפקיע את פרשנות המשנה
מצאנו זאת גם אצל
הרמ״א
שחלק על ה"שולחן ערוך" וגם
במחלוקות
אצל חכמים, מרא
דאתרא שפסק כך
ומרא
.דאתרא שפסק אחרת במקום אחר63
59
'שרלו, מהפכה בדמות האדם התורני, עמ49
-
56
.
60
.ויסברט וויס, הדוס הפתוח
61
'שרלו, ישר יחזו פנימו, עמ261
.
62
כפי שהרחבתי בפרק "יחסו של הרב שרלו לפוסט -
,"מודרניזם פרק 3
', עמ101
.
63
שרלו ,
,ישר יחזו פנימו
'עמ262
.
בנושא זה כתב הרב זקס: "ההלכה יכולה להשתנות ואכן משתנה, אך
תמיד כדי לשמר את המסגרת המהותית של מצוות התורה. יש לציין שהרמב"ם מבחין כאן הבחנה
המטה את משקלה ש ל ההלכה ל...כל חריגה מהתקדים היא זמנית, תקנת חירום בלבד, ורק למטרה
מוצהרת של סייג להלכה. התפתחויות בתוך ה מערכת ההלכתית שואפות תמיד לשמר את המצב
הקיים ולא לשנותו. ההלכה היא יישום של תורה שאיננה משתנה בעולם משתנה. ההלכה משתנה כדי
"שהתורה לא תשתנה(
זקס, משבר 'וברית, עמ121
) .
17
מכאן אנו למדים שמצד אחד הרב שרלו מדבר על האוטוריטה של ההלכה,
והיא
כרשות הרבים מכוונת את כולם, ו מצד שני הוא מנסה למצוא את הדרך להוראה אחרת
במקרים מסוימים. כאמור ,
השינוי שמוביל הרב שרלו תמיד נשען על דרכי פסיקה
מקובל ות מתוך מחויבות למסורת. ל,דוגמה
הוא נשען על דברי הרמב״ם שקבע כי תורה
.כתובה על דרך הרוב, ואפשר שאינה מתאימה בכל עת ובכל מקום לכל אדם64
קביעה זו
מאפשרת ל ו
לפסוק אחרת במקרים שיש בהם "צורך גדול" כדי להקל , ו לעיתים אף
.להחמיר
אחת האסטרטגיות המקובלות שבה
נוקט גם הרב שרלו,
היא
ה בחינה כיצד ניתן
להוריד איסור מרמת חיוב "דאורייתא" לרמת חיוב "דרבנן". ל דוגמה, הוא מתאר מצב
שבו עי
ו ור מתגורר בבנ
י
ין שאי ן בו מעלית שבת. בשעת "צורך גדול" הפעלת המעלית
בשינוי או על ידי עובד זר היא אפשרות. במקרים אחרים היכולת להקל תתאפשר על ידי
.הסתמכות על דעות אחרות שהובאו בדיון ההלכתי המובא בתלמוד65
הקריאה הגדולה של הרב שרלו היא
פרספקטיבה
של התבוננות מחדש על המציאות
שבה ילד ינו מאבדים את האמון בהלכה. הם חותרים אל האמת ואל רצון
ה'
והם אינם
מחפשים דווקא "קוּ לו ת" או "חומרות". ילדינו לא רואים עניין בהלכות שאין בהן טעם,
כגון גילוח בחול המועד. הם כן מוצאים עניין בחיפוש של דבר הלכה בנושאים רלוונטיים
אחרים, כגון איסור הורדת קבצים לא-
חוקיים. הרב שרלו רואה בדיון זה הזדמנות
לצמיחה ו
ל
התפתחות דתית בתרבות בת-
"זמננו כ"סם החיים,
לעומת הגישות שהובאו
בפרק
ה קודם המתייחסות לתרבות בת-
."זמננו כ"סם המוות66
הוא
עוסק בשאלה
העיקרית מה צריכה להיות ההשפעה של התרבות
ש .בה אנו חיים על פסיקת ההלכה
חשוב לדיי ק כי הרב שרלו מבקש לשנות את דרכי ההוראה והפסיקה ולערער על
ה מבנה ההיררכ
י
של הוראת ההלכה שאינו מתאים לדרכי השיח של ימינו. ניתן להבחין
שהתיקון שמבקש הרב שרלו
לתקן הוא לא שינוי ההלכה (כמו הרפורמים
והקונסרבטיביים), אלא ההקשבה לצורך ומתן פתרונות הלכתיים מתוך מאגר
הכלים
שיש לפוסק הקשוב. ל
שם
.כך יש צורך בימינו בריכוך ה״אוטוריטה״
לצורך ה,דוגמה
הרופא אינו מתפקד כ״סגנו של
א-
לוהים
״, והבא להיוועץ ע
י מו מגיע
לאחר חיפוש ו
בירור ברשת האינטרנט כשהוא מצויד בתובנות,. וכמו כן
מנהיגי מדינה
נתפסים מצד אחד כבעלי ידע ומצד שני כחסרי ידע שנסתר מעיניהם, לכן עליהם להיוועץ
.עם מדינאים אחרים
אבקש
לטעון כי גישתו
של הרב
שרלו
תואמת את התפיסה הדמוקרטית, כפי שאדגים
בהמשך. הרב
שרלו נמנה עם הרבנ ים הרגישים לממד המוסרי של הדמוקרטיה ומייחסים
" לו חשיבות רבה. במבוא לחיבור
שו "ת ההתנתקות "הרב שרלו
מציג טיפוס של רב
64
,רמב"ם
מורה נבוכים ,חלק ג׳ ,פרק לד.
65
שרלו, אנשים בלי .לה
66
שרלו ,
,ישר יחזו פנימו
'עמ261
.
18
המתלבט בין ערכים–
התלבטות אנליטית ורציונלית .
67
היחס לדמוקרטיה הוא בסיס
הדיון אצל הרב
שרלו .הוא
בוחן
מחדש את
הסמכות הרבנית
וטוען
שאין משקל מי וחד
לעמדה פוליטית של רב, זאת בניגוד לתפיס
ת
"דעת תורה" שלפיה לרב
יש השראה
מיוחדת ,
ועל כן יש לו ער
ך
מיוחד גם
בתחומים שאינם הלכתיים. תפיס "ת "דעת תורה
מצמצמת את האוטונומיה של האדם,
68
ואילו ה
תפיסה
הדמוקרטית
כוללת
בתוכה את
.חופש הדעה וזכות הערעור, חובת הביקורת וחירות הבחירה
לפי הרב שרלו ,
לתפיסה זו
השפעה
ניכרת
על ההלכה
ועל
פסיקת ההלכה. גם
״צרכן״
ההלכה מגיע לפוסק עם שכבות
של ידע .השואל הוא למדן ,בעל מודעות
החושב
חשיבה ביקורתית ,והפער בין הפוסק
לשואל מצטמצם .כל אלה ,לדידו., מחייבים שיח הלכתי אחר69
הרב שרלו התייחס בשו"ת האינטרנט לשימוש הליטאי בדורות האחרונים לאחר קום
"המדינה במושג "דעת תורה ככלי בפסיקה" :
יש סיכון )(באיבוד העצמאות ,גדול בכך
ואנו רואים אותו מתממש. הסיכון היותר גדול הוא ביזוי עולם הרבנות והכנסתו למאבקי
כוח, לפיצול ופילוג על רקע היקף התחומים
ש בהם כל דבר הוא'דעת תורה'
, ויש כאן
סכנות גדולות מאוד של האתיקה של הכוח" .
70
בדברים אלה הוא קובע כך : "קיומה של
ה
הלכה
אינו טכני בלבד, אלא היא גורם
חינוכי עמוק ומעצבת את יראת השמים וטהרת עבודת ה 'ביתר נאמנות ."
71
כך מתאר
,הרב שרלו את התוכנית החינוכית של ישיבות ההסדר המשלבות לימודי חול וקודש
.לימודי נבואה ומחשבה כמהפכה בדמות האדם התורני72
מכאן עולה כי פסיקת ההלכה של הרב שרלו היא כלי חינוכי המבקש לעצב אורחות
חיים בעולם פוסט-
מודרני; הרב שרלו בוחן את דרכו על פי המדד החינוכי כלומר תוצאות
.התהליך החינוכי לטווח ארוך על פני מדדים אחרים
אבקש להפנות את
תשומת הלב למרכיבי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית ולאפיוני
חשיבה הלכתית חינוכית, אנליטית ודליברטיבית באמצעותם ניתן לבחון ולאפיין את
תפיסתו החינוכית של הרב שרלו המבקשת להבנות מחד ש את עולם הערכים באקלים
הפוסט -
.מודרני73
בהבניה קוגניטיבית מחודשת זו ניתן לזהות התרחשות קוגניטיבית
67
שרלו ,שו "ת
ההתנתקות ,
עמ '
21
.
68
שוורץ ,על חבל דק ,עמ '
160
.
במקום מרחיב שוורץ על ההתנתקות כמקרה מבחן לשיח הרבני בנוגע
.לדמוקרטיה
69
שרלו ,ישר יחזו פנימו ,
'עמ263
-
264
.
70
שאלה
זו פורסמה
בשו "ת אתר מורשת
;)(ראו שרלו, דעת תורה
בסוגיה
אחרת הרב שרלו
התנגד לדעה
שעל הרב
הקהילתי לדרוש צנזורה של ספרות בספרייה הקהילתית. לטענ ת הרב
שרלו
הרב אינו שליט
על רוח הקהילה
מאחר ש .הקהילה לא מינתה אותו ככזה מדיון
בעבודת דוקטור שנעשתה בנושא
,(פישרמן
שמרנות בעולם מתחדש ', עמ228
)עולה כי רבנים בציונות הדתית נמנעו מכך מאחר ש אין
הלכה מפורשת ין י בענ זה.
71
'שרלו, ישר יחזו פנימו, עמ266
.
72
'שרלו, וארשתיך לי לעולם, עמ13
.
73
גישה זו רואה את המציאות כתהליך המתפתח ומשתנה כל הזמן. גישה זו חותרת להוביל אל הטוב או
להוביל לתוצאות רצויות לנוכח אתגרי השעה. הפילוסוף הדליברטיבי מנהל כל העת משא ומתן עם
חלקי המציאות ב"כאן ועכשיו" ובהשלכות העתידיות (עיסוקה פחות ב"עבר"). גישה זו מנהירה את
ה בעיות הגלומות באירוע הנתון ומסייעת בבחירת חלופות להתמודדות עם בעיות אלה כדי להשיג
19
הכוללת: הקשבה אמפתית; אתגור; ערעור פרדיגמות לא מקדמות
(כגון ערעור
)פרדיגמות של איסורים שאין להם בסיס הלכתי ; הבניה מחדש של פרדיגמות מקדמות
וערכים חינוכיים; שיח
""בגובה העיניים –
הכרה בצרכים הטבעיים ומתן לגיטימציה
.לשואל
זוהי הזמנה לקריאה מחודשת של פסקי הרב שרלו דרך המתודה הבניה
קוגניטיבית מחודשת התואמת את השפה הוסט-מודרנית .
בהגותו של הרב שרלו הוא מדגיש כי מטרתו
להגיש לקורא את דרכה של "תורת
ישראל" כמכוונת וכמדריכ ה את התנהלות האדם בעולם וכמעצבת אורחות חיים וזהות
.דתית
התרשים הבא מתאר את המרכיבים השונים במתודה הבניה קוגניטיבית מחודשת
.ואת הקשר שלהם לדרכי הפסיקה של הרב שרלו74
במחקר שערכתי נמצא
כי ניתן להצביע על יתרונות התפיסה החינוכית של הרב שרלו
והתאמתה למרכיבי הזהות הבריאה. באמצעות "מודל קניאל" ובאמצעות מחקרו של
שוורץ
שנעשה על "הדתל"שים ובלתי מזוהים", נבחנה ההתאמה של התפיסה החינוכית
עבור הדור הצעיר החי באקלים הפוסט-
מודרני והרלוונטיות שלה לתופעת העזיבה את
.הדת
צמיחה והשגת יעדים אצל התלמיד. הפילוסוף הדליברטיבי יזדקק גם לתפיסות נורמטיביות
ודסקריפטיביות להצלחתו המעשית. כתיבתם של יוסף שוואב ותלמידו שלמה פוקס מבטאת
פילוסופיה חינוכית זו
והיא נשענת על עבודתם של ג'יימס ודיוא.יJames Cambpbell, Understanding
John Dewey: Nature and Cooperative Intelligence
;
William James, The Meaning of Truth: A
Sequel to 'Pragmatism'
’
;
William James, Pragmatism: A New Name for Some Old Ways of
Thinking
;
Israel Scheffler, 'Philosophical Models Of Teaching', Reason and teching
;
Israel
Scheffler, Four Pragmatists
,בתוך רוזנק
ההלכה כמחוללת שינוי ,
'עמ66
,
הערות134-133
.
74
.הר"ש = הרב שרלו
20
על פי מחקר זה ניתן לראות כי יש בגישתו החינוכית של הרב שרלו מצע פורה
ל שאלות
חדשות בעולמה של ההלכה
, ש לאורן
הוא חושף את פניה החינוכיים . בדרכו ההגותית
והפסיקתית הוא מבקש להטמיע
ערכים אוניברסליים ופרטיקולריים ו מבני חשיבה
המאפשרים לדור הצעיר בחינה מחודשת של סוגיות אלה ולהכריע במצבי דילמה
האופייניים לאקלים הפוסט -מודרני .
מודלים לגיבוש זהות שנמצאו
ה
תואמים לתפיסתו הח ינוכית של הרב
שרלו
""מודל קניאל
קניאל מצביע על המגמה השלילית של הפוסט -
מודרניזם שהוא מצב של היעדר כללים
,ברורים של אמת ושל טוב ורע. במצב זה ערכים מרכזיים ביהדות כמו מין חופשי
הומוסקסואליות והשימוש בסמים מתערערים ולא ברור היכן עובר הגבול בין אמת
לשקר ובין א מת יחסית לאמת מוחלטת. מכאן שמקומם של הערכים בחברה בסכנה
וזהותו של האדם מתערערת. האמונה היהודית מושתתת על אחריות, מחויבות ועל עמל
ואילו התרבות הפוסט-
מודרנית דוגלת ביסודות של חופש, סיפוק והנאה מיידית. קיים
מעבר מדגש על הלאום והקבוצה אל עבר חירות האדם וכבודו ומתפתחת לה "דת
הדמוקרטיה". במציאות כזו ניתן להצביע על מגובשות נמוכה של מערכת זהות ומעבר
.מהקבוצה אל הפרט
קניאל מצביע על מושג"המשמעות" שהוא אחד ה
מ רכיבים המרכזיים של הזהות ושל
הזהות
היהודית והדתית
.בפרט. הוא מבחין בשלושה מאפיינים של המשמעות מבנה
ותהליכים
שהם אוניברסליים לעומת
התכנים
שיוצקים ברכיב המשמעות שהוא זה
שיוצר את ההבדלים בין האנשים.
בתהליכים אלה ניתן לזהות שינוי ומרידה, ייחוס
סיבתיות להצלחות וכשלונות השפעות הקבוצה, הסביבה הדיגיטלית והלך הרוח הפוסט -
.מודרני
מבחינת התכנים שיוצקים משמעות ניתן להבחין ב ין משמעות שמקדמת או
מחסלת זהות יהודית . על פי התיאוריה אינטגרציה בין מבנה, תכנים ותהליכים מובילה
.לזהות יהודית עם תפיסת עולם מגובשת שיש בה מורכבות קוגניטיבית75
מלבד המשמעות והשאיפה לאינטגרציה בין מאפייני המשמעות ורכיבי הזהות קיים
מרכיב נוסף והוא מעבר משלב של אמונה ילדותית לשלב של התלבטות, ומשם לבחירה
.ולאמונה בוגרת שבה האדם אינו חושש מדעות סביבתו משום שזהותו איתנה ומגובשת
בהתפתחות של זהות דתית לא בריאה אין תהליך של התלבטות אלא מעבר ישיר משלב
75
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ
436
-
437
.
21
.האמונה הילדותית לקבלת החלטות התפתחות שכזו עלולה להיות לעיתים
מסוכ נת
במקרה שבו ה אדם בוחר לא להתמודד עם הקונפליקט והולך אחרי מנהיג כריזמתי או
אחרי קבוצת דתיים לשעבר או נמשך אחרי פעילות
שיש בה
.מרכיבים עברייניים76
נמצא כי הדת תורמת לעולמו ולזהותו האישית של האדם מאחר
ש היא מכילה הרבה
משמעויות מורכבות שביכולתן לתת מענה לנושא .ים רבים ומגוונים בעולמם של אנשים
הדת מופנמת לזהותו של היחיד (פרסונליזציה) באופן התואם את מערכת המשמעות
שכבר קיימת אצלו. מערכת המשמעות הזו היא שנותנת לדת את משמעותה הייחודית
.האישית בחיי האדם77
נקודת המפגש שבין מערכת המשמעות שכבר קיימת אצל האדם
ובין מערכת ,האמונה, הערכים והמשמעות של הדת
היא
,הזדמנות לבירור פנימי. אם כן
קיימת זיקה ואינטראקציה בין הזהות הדתית לזהות האישית. על כן בירור המשמעות
.בתהליך גיבוש הזהות חיוני לתהליך זה והוא עובר דרך ההתלבטות ודרך הבחירה
78
ניתן לזהות התאמה בין הנחות היסוד של התיאורי ה לפיתוח הזהות ובין הטענה
שאבקש לבסס בחלק זה כי התפיסה החינוכית של הרב שרלו כוללת אינטגרציה של
תהליכים, מבנים ותכנים המאפשרים גיבוש זהות דתית באקלים הפוסט-
.מודרני
מאמרו של קניאל מתאים להגות היהודית. הוא מציע פרספקטיבה פסיכולוגית החיונית
.למטרת פרק זה79
במא
מרו, קניאל טוען כי גיבוש זהות האדם הוא
תשתית למפגש של היהודי עם הבורא
כאשר הוא בא עם זהות שלמה ומורכבת, ולא כאדם המבטל את זהותו בפני בוראו. מיצוי
מלא של היהודי במפגש עם הבורא מחייב זהות יהודית מרכזית השולטת על כל תתי-
הזהויות (מחויבות גבוהה). ככל שהזהות היה ודית תשלוט באופן נרחב היא תהפוך להיות
המרכיב המרכזי בכל תתי-
הזהויות ותתבטא במגובשות גבוהה, בחוסן רגשי ובשליטה
עצמית טובה יותר. זו כנראה המשמעות הפסיכולוגית הרחבה של הכנסת כל תתי -
."הזהויות ל"אוהלה של תורה80
במאמרו, קניאל מתייחס למושג משמעות ברבדים רבים המתא רים את תהליך גיבוש
הזהות ותתי-
זהויות. בסעיף זה אבקש להתמקד במרכיבים הדומיננטיים והרלוונטיים
לעבודת מחקר זו, כלומר אותם מרכיבים שמקדמים באקטיביות את גיבוש הזהות
:הדתית שאליהם חותר הרב שרלו כדלקמן
המשמעות ,הנמקה ומקורות
ההנמקה
בגיבוש הזהות הדתית ;יצירת נרטיב קוהרנטי של
הזהות ;פרשנות בתהליך גיבוש זהות ;
76
הלינגר, יחסי גו 'מלין בין זירות, עמ15
.
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ437
.
77
Schachter & Ben Hur, Varieties of religious significance
. ניתן לתת דוגמה מהקהילה ה"הומו-
"לסבית
הדתית. בקרב חברי קהילה זו יש קונפליקט בין הזהות הדתית לזהות המינית, אך כשהזהות הדתית
מקבלת משמעות .מתאימה היא מופנמת באופן התואם את הזהות המינית שכבר קיימת אצלם
78
Thumma, Negotiating a religious identity
.
79
מאחר
ש מיומנויות אלה נבחנו כחלק מאפייני הפסיקה וההגות של הרב שרלו אביא את יחסו של הרב
שרלו אליה
ן
.בתמצות תוך הפניה לפרקים הקודמים
80
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ464
.
22
אתגור ופתרון קונפליקטים; זהות
דתית
ו מכ ח בחירה חופשית לעומת כפי הי , ערכים
.כיסוד מארגן של זהות81
א.
משמעות , הנמקה ומקורות ההנמקה בגיבוש הזהות
סעיף זה מבקש לבחון את
מאפייני ה משמעות וכיצד אלה
משתקפים בתפיסה החי נוכית
,של הרב שרלו. למושג "משמעות" שני מאפיינים: הראשון הוא תיאור המעשים
הרעיונות, הרגשות והמטרות הקשורים לרכיבי זהות האדם; והשני הוא הפֵּשר וההנמקה
של המעשים והרעיונות. רכיב המשמעות שונה בין אנשים ותרבויות, כלומר, בין זהויות
.שונות82
שוני זה
מתבטא
בתיאור
האדם את זהותו, ו
ב נ ימוק ו
לעצמו או לאחרים את
הסיבות והרעיונות המנחים אותו בתפקודים השונים שהם מרכזיים בחייו. תפקודים
אלה הם
.ביטוי לזהות האדם
משמעות בונה תפיסת עולם המנמקת את מטרותיו של
האדם. שינוי תפיסת עולם משנה גם את ההתנהגות של האדם, סדר העדיפויות שלו
.והבחירות שלו
אפשר להציג את הזהות האישית כמורכבת ממספר רב של עמדות כלפי העצמי וכלפי
הזולת. כלומר, תתי-זהויות המאורגנות סביב עמדת -
על שהיא הזהות המרכזית של
,האדם
ש
אותה ניתן לכנות "גרעין הזהות". גרעין זה שולט בכל תתי-
הזהויות כגון זהות
מינית, מקצועית, דתית וכדומה. גרעין הזה .ות מארגן רצפים של זיכרונות וחוויות
בגרעין הזהות מתארגנת גם תפיסת עולם רוחבית המשפיעה על כל תתי -
הזהויות
:ומשותפת לכולן. תפיסת עולם מרכזית זו עונה על השאלות הגדולות של החיים ?מי אני
?מדוע אני חי83
העובדה ש
ה זהות
ה
אישית מתארגנת סביב הסיפור האישי מובילה לשונ
וּת
בין
האנשים. כמו כן, תת-
זהות מסוימת יכולה להיות דומיננטית בתקופה מסוימת לעומת
.תקופה אחרת, בעקבות אירוע כזה או אחר. מאפיין חשוב נוסף הוא הזהות הקבוצתית
אדם מסוים יתפוס את עצמו כ משתייך ל קבוצה גדולה של דתיים באותה קהילה, עיר
ואומה, לעומת אדם אחר הרואה את דתי ותו כעניין ייחודי ואישי. סיפורו האישי של
,)אדם אחד יכול להכיל מטענים רבים של זהות עדתית, חיובית או שלילית (כגון קיפוח
.ומנגד, ישנם אנשים שאין להם זהות עדתית כלל84
ניתן להבין מדברים אלה כי על האדם להיות מודע לרעיונותיו, למעשיו, לרגשותיו
ולמטרותיו היוצרים י חד סיפור (נרטיב) כדי להעניק להם פשר ומשמעות כפי שארחיב
בסעיף הבא. משמעות זו יוצרת תפיסת עולם המגבשת את זהותו של האדם וככל שזו
.מרכזית כך האדם משקיע את מרצו וזמנו בהתאם לכך
81
כפי שראינו לאורך כל עבודה זו מיומנויות אלה באו לידי ביטוי בהגות ובפסיקה והם חלק ממרכיבי
הגישה הקוגניטיבית התנהגותית. על כן אחרי כל מרכיב בחרתי להזכיר בקצרה כיצד היא באה לידי
ביטוי ב.תפיסתו של הרב שרלו תוך הפניות לפרקים קודמים בעבודה זו
82
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ437
.
83
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ439
.
84
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ440
.
23
בקו המחשבה של הרב שרלו ניתן לראות באופן דומיננטי כיצד הוא משקף את שאלת
השואל או במק רה של כתיבת הגות כיצד הוא משקף תמונת מצב. שיקוף זה מכיל ארגון
מחדש של רעיונות, תפיסות ורגשות המייצרים תפיסת עולם ומשמעויותיה. ניתן לראות
בשיקוף של הרב שרלו דפוס מחשבה הקיים בתפיסה החינוכית שלו. דוגמאות לכך ניתן
לראות בניתוח תשובותיו בפרק העוסק בתפיסתו החינ .וכית כמאפיין משמעותי85
בנוסף ניתן לראות
בתפיסתו החינוכית של הרב שרלו התייחסות דו-
סטרית לערך
המשמעות. האחת מקדמת מעורבות ומחויבות למצוות
כפי שראינו בפרק יחסו של הרב
שרלו לפוסט-
.מודרניזם ולמשבר הזהות86
השנייה מתייחסת למשמעות כמאפשרת הבנה
,של התנהגות (כלומר
התנהגות האדם ניתנת להסבר דרך המשמעות שהאדם נותן לקיום
)מצווה או סיטואציה
כפי שראינו בסוגיית תג מחיר ובמקומה של המשמעות בתודעה
.הציונית הדתית87
ב.
יצירת נרטיב קוהרנטי של הזהות
הנרטיב
הוא מבנה מארגן של הזהות ה מסייע לנו לתאר את הזהות שלנו ומבטא את
האינטראקציה
שלנו עם הסביבה. אחד המאפיינים המרכזיים של הנרטיב הוא הפרשנות
שהאדם נותן לחייו. זהות המושתתת על תפיסת עולם מרכזית המתארגנת כנרטיב אישי
.היא זהות שיש לה קיום גם במצבי משבר תפיסת עולם הנתפסת כנרטיב אישי ככל שהיא
פרואקטיבית יותר , כך האדם נעשה אכפתי ואקטיבי בא ותו התחום. כלומר, אדם
שזהותו הדתית מרכזית בחייו ישאף יותר לאקטיביזם בתחום הדת כגון שמירת מצוות
ולימוד תורה, הן בשביל עצמו והן בשביל סביבתו. לעומת זאת, אדם בעל זהות דתית
שהיא שולית ומצומצמת ,, כלומר שאינו מזוהה תפיסת העולם הדתית כנרטיב אישי
יחזיק במספר קטן של עמדות דתיות ולכן עולמו הדתי יהיה פחות ניכר
ומפותח ופחות
.עמיד במקרה של קונפליקט או משבר בתחום זה88
במונחים של משמעות וזהות אפשר לומר כי
ל
אדם בעל זהות דתית,
שיש בה נרטיב
,מאורגן והרמוני תהיה זהות עמידה
הנושאת
,משמעות מחסנת. לעומת זאת
ל אד ם
שרכיבי הזהות שלו אינם,הרמוניים
כלומר אינם מתגבשים כנרטיב–
תישא ה זהות
משמעות מחסלת,
.המביאה לפירור, פיזור וחוסר ארגון89
בהגותו של הרב שרלו ניתן לזהות מרכיב זה. הוא חותר ליישוב הדיאלקטיקה
והרמוניה המאפשרת יצירת נרטיב קוהרנטי לעולם הדת וההלכה וקיום מצוות
באקלים
פוסט-
.מודרני. כפי שראינו לדוגמה בסוגיית האמן הדתי ובסוגיות נוספות90
הנרטיב
85
פרק6
', עמ301
.
86
פרק3
', עמ107
.
87
פרק3
', עמ96
147
; פרק5
', עמ227
.
88
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ442
.
89
קניאל, משמעות וזהות יהוד 'ית, עמ444
.
90
פרק5
', עמ.שגיאה! מקור ההפניה לא נמצא.שגיאה! מקור ההפניה לא נמצא231
; פרק3
', עמ113
.
24
במקרה של הרב שרלו הוא אחד היסודות שהוא מבקש לטעת בקרב תלמידיו והוא
העקרונות התאולוגיים והעקרונות המטא -
הלכתיים השיטתיים שבעצם יוצרים נרטיב
של הציונות הדתית דרך העקרונות בריאת
האדם בצלם, טבעיות החיים, דרך ארץ ודרך
.תורה ותורת ארץ ישראל וההלכה הנבואית91
ג.
פרשנות בתהליך גיבוש זהות
המשמעות היא רכיב מבני מרכזי בפיתוח זהות כשהפרשנות
מייצרת אותה .
קניאל מציע
לאפיין את
ה משמעות
כמי שנושאת מטען חיובי או שלילי, מאח ר
שלמטען ה משמעות יש
השלכ
ות על הזהות והעש יה י הדתית בהתאם ל .מידת האנרגיה החיובית או השלילית
כלומר, אנשים נטענים ברגש חיובי או שלילי בהתאם לפרשנות או המשמעות שהם
.נותנים לאירועים
מקצת ה
פירוש
ים של
האירועים מודע ו
מקצתם אינו מודע. לפי קניאל,
רגש שלילי נושא איתו
,)מצוקה וסבל באחד מרכיבי הזהות (מינית, מקצועית או דתית
ולעומת זאת, רגש חיובי פירושו שיש תחושת רווחה ואושר בתת-
.הזהות92
כלומר
המשמעות שהאדם נותן לזהותו ולרכיביה ניתנת לאפיון במידת המרכזיות שלה, כך
שייתכן שתת-זהות מסוימת שולטת במשמעותה על תת-
.הזהויות האחרות93
יצירת
משמעות חיובית )(באמצעות הפרשנות ,מאפשרת טבעיות ואותנטיות בקיום מצוות
לעומת יצירת משמעות שלילית כגון קיום מצוות כלפי חוץ בלבד המייצר זהות
.דיסהרמונית94
במצב זה האדם נמצא בקונפליקט ו .יתקשה להתנהל בטבעיות
,בהקשר זה
,הזהות הדתית זקוקה יותר מכול לתהליך שיש בו ספק וקונפליקט
כטריגר לפרשנות . האוטונומיה
בפרשנות ו בעיצוב המשמעות
הייחודית לאדם
היא
.מרכזית בגיבוש זהות, באמצעותה יכול האדם לגבש זהות אמונית ובוגרת
בהגותו של הרב שרלו ניתן לזהות כי הפרשנות היא חלק בלתי נפרד מהסגנון
הפילוסופי-
תבוני שלו וגישתו התכליתית-
ערכית בפסיקת ההלכה. הפרשנות מייצרת
משמעות והיא מקדמת את הרלוונטיות של ההלכה שאליה שואף הרב שרלו בכיוונונה
.של ההלכה ושינוי אופיה95
הפרשנות ניכרת ביחסי הגומלין שבין התאולוגיה לפילוסופיה
– התבונה של הרב שרלו. בהקשר זה הוא
ישאף לשיח הלכתי תבוני המייצר משמעות
תוך שילוב שיקולים מטא-
הלכתיים בפסיקת ההלכה. הפרשנות היא חלק בלתי נפרד
מהגותו של הרב שרלו, שבאמצעותה הוא מחנך לדיון פילוסופי ערכי סביב סוגיות
91
פרק6
', עמ298
92
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ443
.
93
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ441
.
94
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ443
.
95
כפי שניתן לראות בדוגמאות לכיוונונה של ההלכה המקדמת משמעות בקיום מצוות. פרק 3
'עמ108
.
25
אקטואליות .
96
הפרשנות היא כלי מרכזי בגישה הקוגניטיבית התנהגותית המאפיינת את
הגו .תו ופסיקת ההלכה של הרב שרלו97
ד.
אתגור ופתרון קונפליקטים
אתגור
מתאפשר כאשר המתבגר או האדם חש חופשי להתלבט, לשאול ולשקול חלופות
ריאליות. כך הוא מת רגל את היכולת לפתור קונפליקטים ולגבש את הזהות הייחודית
לו. הצלחה בפתרון קונפליקטים פנימיים מעלה את המסוגלות העצמית והערך העצמי
.ומביאה להתקדמות משמעותית בגיבוש הזהות98
דוגמ ה
לקונפליקט היא העובדה כי
החברה הפוסט-
מודרנית מעמידה את האדם במרכז ואילו תורת ישראל מעמידה את
הקב"ה במרכז. הזהות היהודית מבוססת על אמונה באל אחד וכן על קיום מצוות
הנגזרות ממנה,
ואילו הפוסט-
מודרניזם מבוסס על חופש, הנאה וסיפוק מיידי. קיים פער
גדול בין תפיסה השמה דגש על הלאום והקבוצה ובין תפיסה המדגישה את חירות האדם
.וכבודו. להתמודדות עם פער זה נדרשת גמישות מחשבתית האתגר במציאות הפוסט-
מודרנית הוא המגובשות הנמוכה של מערכת הזהות בעקבות הקוש י לפתרון
קונפליקטים
.והמעבר מדגש על הקבוצה לעבר דגש על הפרט99
מגובשות נמוכה של מערכת הזהות הדתית מצביעה על רמת מחויבות נמוכה
לדת
ולהלכה
, וגם
לאחיזה במספר רב של זהויות, כך שצעיר המגדיר את עצמו כדתי יניח
תפילין א
ך
זה לא סותר את היותו דר עם חברתו ויוצא איתה
לפאב . אחיזה במספר
.זהויות מאפשרת מעבר גמיש בין זהות לזהות כך שהזהות היא דינמית ואף משתנה100
מכאן ניתן ללמוד כי המיומנויות הנדרשות הן שאילת שאלות, גמישות מחשבתית
לפתרון קונפליקטים ומודעות לדפוסי החשיבה הפוסט-מודרניים .
בהגותו ובדרך פסיקת ההלכה של הרב שרלו, כ פי שראינו לאורך עבודה זו, האתגור
ופתרון קונפליקטים והגמישות המחשבתית הם חלק בלתי נפרד מקו המחשבה האנליטי
.כפי שנטען בפרק העוסק בפילוסופיה האנליטית של הרב שרלו101
בדוגמאות שהובאו הן
מהגותו ופסיקתו של הרב שרלו ניתן לזהות מבחינה מבנית את הדיאלקטיקה שמעלה
הרב ש רלו כאיתגור ודרך פילוסופית ליישוב דיאלקטיקה במילים אחרות פתרון
הקונפליקט או הדילמה. הרב שרלו אף מבקש לחנך לפתרון קונפליקטים כמיומנות
החיונית לאדם הדתי החי באקלים הפוסט -מודרני .
102
96
פרק5
', עמ262
97
.על הפרשנות כמרכיב מרכזי בגישה הקוגניטית התנהגות 'פרק המבוא, עמ7
; אפיון הפסיקה של הרב
שרלו, פרק6
', עמ302
.
98
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ456
.
99
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ456
.
100
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ457
.
101
פרק6
', עמ272
.
102
שרלו, חינוך ערכי ,
'עמ68
.
26
א.
זהות
דתית
מכו
ח בחירה חופשית לעומת כפי
י ה
קיים הבדל בין זהות דתית מתוך ,בחירה חופשית לזו המתגבשת מתוך כפייה כגון מין
גזע ועדה או עקב נסיבות חיים. זהות דתית המתגבשת מתוך בחירה חופשית חשובה
ויציבה יותר. במקרים של קונפליקט זהות, אדם זה יגיע להכרעה מתוך בחירה ולקיחת
אחריות. פתרון שכזה הוא פתרון הרמוני המוביל לניהול וארגון נכון של
.הזהות103
:התכנים שיוצקים תוכן לזהות ולזהות הדתית המתגבשות מבחירה יש מספר ממדים
.ממד רגשי, ממד אינטלקטואלי (ידע), ממד אידאולוגי, ממד ריטואלי וממד תוצאתי
הרב שרלו דוגל בהגותו בגיבוש זהות דתית מתוך בחירה חופשית הן מבחינת הערך
שיש בבחירה כפי שראינו לעיל והן מתוך הבנה כי זהות בחירית יציבה באה דרך מספר
ממדים: רגשיים, אינטלקטואליים, אידאולוגיים, ריטואליים ותוצאתיים. ניתן לראות
את הממדים האלה נוכחים בהגותו ובפסיקה ההלכתית שלו מאחר שפסיקתו תואמת
את הגישה הקוגניטיבית-
.התנהגותית ובכללה המתודה הבניה קוגניטיבית מחודשת104
ממדים אלה הם חלק בלתי נפרד ממנה. הציטוט הבא מדברי הרב שרלו מעצים את
:מקומה של הבחירה כדרך להנחלת התורה
מה שמציק לדור ה
ו א שהתורה אינה מונחלת בהבנה ובהשכלה אלא בהפחדה
ובהחלשה. הדור אינו מוכן עוד לקבל את הציווי וההפחדה, את היראה ואת
הכפייה. הוא מבקש חירות, וחלק בלתי נפרד מן החירות הוא לבקש להבין לעומק
.את תכלית עשיית הדברים ומגמתם105
ב.
ערכים כיסוד מארגן של זהות
ערכים יציבים בעת קונפליקט מכריע
ים את הדרך
ש
לפיה
יחליטו האדם או החברה כיצד
לנהוג וכיצד לנמק את החלטתם. יצירה של תפיסת עולם בשלה המעוגנת בסולם ערכ
ים,
שונה מתפיסת עולם שאינה בשלה, כמו בגיל הנעורים ועד גיל שלושים. בשלב זה הזהות
אינה מגובשת דיו ומאופיינת יותר בחשיבה של "שחור-
לבן", אינדוקציות ודדוקציות
מוטעות ואשליה של "אני יודע הכול". גיל זה אינו סובל אי-
התאמות בזהות ולכן הוא
ימצא פתרון של נטייה אחר קצ וות (חזרה בתשובה או בשאלה). כדי לייצר משמעות
מחסנת וזהות מגובשת להתמודדות עם קונפליקט נדרשת מהאדם יכולת של מורכבות
קוגניטיבית גבוהה שבבסיסה הערכים כיסוד מארגן של זהות .
106
תפיסת עולם בשלה,
יש בה
גמישות מחשבתית היודעת להגיע לפתרון מורכבות
קוגניטיבית ומאפשרת את גיבוש הזהות. כלומר, הגמישות הקוגניטיבית מאפשרת את
103
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ3
44
-4
44
.
104
מאפייני הפסיקה של הרב שרלו תואמים את הגישה הקוניטיבית-
התנהגותית ובכלל זה המתודה הבניה
קוגניטיבית מחודשת (פרק4
', עמ192
; פרק6
', עמ302
.)
105
'שרלו, מאמר הדור בדורנו, עמ56
-
57
.
106
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ460
.
27
הטמעת הערכים שמרכיבים תפיסת עולם
שהם
תוכן לזהות המובילים את האדם
.להתנהגות מוסרית, עקבית ומאורגנת107
מדברים אלה ניתן להצביע על ערכים כיסוד מארגן של הזהות כך שהם מאפשרים
פיתוח תפיסת עולם בשלה, או כפי שקרא נו לה קודם לכן, זהות בריאה
שיש בה
גמישות
מחשבתית. שני מרכיבים אלה מאפשרים התמודדות טובה יותר עם משבר וקונפליקט
בעולם רב-
.תרבותי
כפי שראינו בעבודה זו, הערכים והדרישה לגמישות מחשבתית
משתקפים
.בהגותו ובפסיקתו של הרב שרלו בניתוח תשובות הרב שרלו בשו"ת
האינטרנט ראינו את מקומם המרכזי של הערכים בפסיקת ההלכה ואת מקומם של
הערכים הפרטיקולריים לצד הערכים האוניברסליים בתפיסתו החינוכית .
108
לסיכום
דיון זה, ניכר כי רכיבי הזהות היהודית בהקשר למשמעות לפי קניאל
מתבטאים בתפיסה החינוכית של
הרב שרלו ה מבקשת ליצור מהפכה בדמות האדם
הציוני-
.דתי, תוך טיפוח וגיבוש זהות דתית בריאה ויציבה
רכיבים
אלה יש בהם ממש
מאחר
ש
הם מאפשרים את ה בחינה של הגות או תפיסה חינוכית ואת מידת ההתאמה
שלה לפיתוח זהות מחסנת באקלים
פוסט-מודרני.
בחלק זה ראינו כי המכנה המשותף להגדרות השונ ות של זהות הוא היחס של האדם
לעצמו ועד כמה היחס מלוכד ומאורגן. ככל שהזהות רציפה, מלוכדת ומאורגנת היא
.זהות בריאה המאפשרת לאדם תפקוד תקין בחברה. נכון הדבר גם בעניין הזהות הדתית
עוד ראינו כי קיים קשר בין גיבוש זהות אישית לגיבוש זהות דתית. כלומר, גיבוש בריא
של
.זהות דתית תורם לגיבוש הזהות הכללית של האדם ולחוסנו הרגשי109
מחלק זה ניתן
להבין את יחסו של הרב שרלו לשאלת הזהות ומורכבותה ולבסס את הטענה כי תפיסתו
החינוכית של הרב שרלו תואמת לתאוריה של פיתוח זהות וזהות דתית ויש בה כדי
לתרום לפיתוח הזהות של האדם ולחוסנו הרג.שי
מודל שורץ
יחסו של הרב שרלו לתופעת נטישת המחנה הדתי – הדתל"שים ו
ה בלתי
מזוהים
שוורץ בחן את נקודות התורפה וקשיי הזהות שהובילו לנטישת המחנה הציוני-
דתי, כפי
."שעולה מניתוח יצירות ספרות ומראיונות שנעשו עם דתיים לשעבר ועם "בלתי מזוהים
בחינה זו,יש בה ממש
מאחר ש היא חושפת ממד נוסף בחיזוק הזהות הדתית בתפיסתו
החינוכית של הרב שרלו. מטרת חלק זה היא להוכיח את הרלוונטיות וההתאמה הקיימת
107
'קניאל, משמעות וזהות יהודית, עמ462
.
108
פרק6
', עמ272
; פרק6
', עמ300
;
פרק5
', עמ213
.
109
הוכח כי אמונה דתית מחזקת את תחושת הזהות והשייכות של התלמידים
ויש בה
יתרונות
פסיכ
ולוגיים חשובים לבריאות ו ה
רווח ה הנפשית של התלמידים (
Gross & Rutland, Special religious
education, p. 267
.)
28
בין תפיסתו החינוכית של הרב שרלו ובין הקשיים והצרכים העולים בקרב עוזבי הדת
מכאן שיש בכוחה לצמצם את העזיבה את הדת.
בחלק זה נעסוק בנושאי ם הבאים: תופעת החילון בחמ"ד; תמונת ראי מנקודת מבט
של הדתל"שים ובלתי מזוהים;חזון המהפכה בדמות האדם התורני לפיתוח זהות דתית
בעולם פוסט-
מודרני; סיכום ותובנות ,שיש בהן כדי לחזק את תפיסת הזהות את תהליך
גיבושה, ו את .מרכיביה הטבעיים
7.3.1. תופעת החילון בחמ"ד
הלינגר מצביעה במחקרה על תופעה שבה בוגרי חמ"ד לא מעטים חשים במתח העולה
בין המסורת ובין תפיסותיהם הנחשבות כ"כופרות". מתח זה מבטא את הפער בין
התרבות האוטונומית המערבית האינדיבידואליסטית ובין המחויבות ההלכתית-
דתית
שלאורה מחנכים בחינוך הדתי ואין בנמצא משיב או ד מות המסוגלים להתמודד עם
.הדילמות העולות בעקבות המתח הזה110
מערכת החינוך
הדתית מתמודדת עם אתגר החילון עקב השפעות תרבותיות מערביות
בכלל וישראליות בפרט. אתגר החילון הוא אחד האתגרים הדומיננטיים במציאות
הפוסט -מודרנית. הלינגר מביאה את מחקרו של בר-
לב המצביע על המ הותיות של אתגר
החילון
החשוב
כל כך לחינוך הממלכתי-
דתי מאחר
ש בין15%
-
25%
מבוגרי החינוך
.נוטשים את הדרך הדתית111
על פי בר-לב, ישנם שלושה-
עשר גורמי השפעה עיקריים של העולם המודרני על מגמת
החילון בקרב הנוער הדתי, ובהם: תרבות נעורים אוטונומית המנותקת מתרבות
;המבוגרים; ריחוק מהשקפות העולם של המוסדות ושל המחנכים הציונים הדתיים
ירידת קרנם של מקצועות הקודש
לעומת ה
מקצועות טכנ ולוגיים; עידן הפנאי הנהנתני
הדוחק את ערכי הדת; חשיפה של הצעירים הדתיים לתרבות חילונית במוסדות הלימוד
,של ההשכלה הגבוהה; שירות בצה"ל שברובו מתקיים בסביבה חילונית. על פי הלינגר
מאז פרסום מחקריו של בר -לב בסוף שנות ה -
90
של המאה ה-
20
, תהליך החילון הלך
וגבר ותופ
עת הדתל"שים הפכה להיות לחלק מהותי מהעולם הציוני-
.דתי112
על פי הלינגר,
הגישה הדיאלוגית של הרב שרלו ורבנים נוספים היא
אחת
מכמה גישות
.ידועות הפועלות לצמצום אתגר החילון113
כפי שכבר ראינו בפרקים קודמים, ניתן לחזק
טענה זו של הלינגר. ה גישה
הדיאלוגית המקרבת של הרב
שרלו זו
משתקפת
בהגות
ובפסיקה והיא מבוססת על ערכים תאולוגיים, אתיקה ונורמות פסיקה רלוונטיים
110
'הלינגר, יחסי גומלין בין זירות, עמ19
.
111
בר-לב, השפעת העולם המודרני על גילויי חילון בנוער הדתי בתוך
'הלינגר, יחסי גומלין בין זירות, עמ
19
.
112
בר-
.לב, השפעת העולם המודרני על גילויי חילון בנוער הדתי
113
'הלינגר, יחסי גומלין בין זירות, עמ19
.
29
המבקשים להתמודד עם
האקלים הפוסט-
מודרני הגורם לטשטוש הזהות והעזיבה את
.הדת
7.3.2
. תמונת ראי מנקודת מבט של הדתל"שים ובלתי מזוהים
כפי שראינו, האקלים הפוסט-מודרני מביא
איתו מהפכה שמתחוללת בציונות הדתית
.ובמסגרות האידאולוגיות והחברתיות שנפרצו לכל עבר114
מהפכה זו הביאה למשבר
.זהות, ומהפכת האינטרנט אף העצימה זאת
שוורץ בספרו "גבולות" עסק באופני התיאור של הציונות הדתית מתוך הספרות של
.הדתל"שים ובלתי מזוהים115
תיאור זה ניזון מ ניתוח יצירות של סופרים שנולדו החל
מראשית שנות ה -
70
של המאה ה-
20מ , ו
רומנים המתייחסים לחברה הציונית-
.דתית
,שוורץ כינה ספרות זו רפלקטיבית
כזו
שיש בה ביקורות קשות על החברה הדתית-
לאומית. בספרו הוא מעגן את הניתוח הספרותי בראיונות שנערכו עם דתל"שים. ספרות
זו משקפ ,ת תמונה ריאלית ומלאה יותר של היוצאים מהמחנה
ש ממנה ניתן יהיה
להתבונן על נקודות התורפה של החינוך הציוני-
.דתי116
תמונה זו תאפשר הבנה יותר
טובה של מידת ההתאמה והתרומה של התפיסה החינוכית של הרב שרלו, המבקשת
למנוע מצבי משבר ונטישה של המחנה הציוני-
.דתי
להלן הטענ ות המרכזיות שמעלה שוורץ: (א) העומדים בשולי המחנה והיוצאים ממנו
חשים שהאווירה במחנה חותרת לאחידות ומונעת אינדיבידואציה–
המחנה הוא
אידאולוגי מוצק; (ב) המחנה מתבוסס באידאולוגיה ו
ב
תאולוגיה יומרניות המֹו נעות את
הראייה הריאלית של המציאות המורכבת והסבוכה. האוויר
ה הציונית-
דתית מעוצבת
בידי סיסמאות ומטבעות לשון ללא תוכן מאחוריהם; (ג) האווירה במחנה הציוני-
דתי
ארכאית ומונעת את המעורבות בתרבות העכשווית; (ד) המחנה הציב את החרדי-דתי-
לאומי (חרד"ל) כאידיאל והפך את האחרים לנחותים לעומתו. בעקבות כל אלה, טוען
שוורץ, נוצר חוסר
.איזון הנובע ממתח מתמיד ומפגיעה בחיים איכותיים בתוך המחנה
טענות אלה עולות מניתוח תגובות ומוטיבים ספרותיים :שמעלה שוורץ, וביניהן
הקצנת עמדות פוליטיות נעדרות סבלנות ועידוד אלימות; סמכות רבנית לא מאוזנת
שלא מאפשרת את התאמת האידאולוגיה לזמן; סגפנות ופרישות מי נית וגופנית: החנקת
היחסים הבריאים בין המינים שגרמה להיסדקות הזוגיות והמשפחה בעקבות האווירה
הסגפנית; אחידות והומוגניות: אי-
.ראיית הזולת והכלתו117
114
שוורץ, גבולות ,
'עמ150
.
115
.שוורץ, גבולות
116
'שוורץ, גבולות, עמ171
.
117
'שוורץ, גבולות, עמ172
.
30
המשותף לנקודות שהועלו לעיל הוא הבידול וההסתגרות הן מפני הציבור החילוני
והן מפני חוגים ליברליים יותר בתוך הציונות
.הדתית
שוורץ מבטא את
שקיעת הציונות
הדתית באידאולוגיה שלה והסתגרותה בפני התרבות העכשווית :, כדלקמן
האווירה הפוליטית בחברה הישראלית בעקבות הסכמי אוסלו בואכה ההתנתקות
מעידה מבחינת הסופרים הללו על הצורך בדיאלוג עם החברה הישראלית
ובגמישות מחשבתית. אבל החברה הצי ונית הדתית התחפרה בעמדותיה
.ובנורמות שלה, ולא נפתחה לתהליכים שהתרחשו בחברה הישראלית
עובדה זו שמעלה שוורץ יצרה קונפליקט פנימי אצל הדתל"שים ויצרה שחיקה בזהותם
.הדתית. אלו אנשים שביקשו לעשות חשבון נפש בראש ובראשונה פנימה בתוך המחנה
וכשסברו שמחנה זה נכשל התכנס.ו פנימה ובחרו בדרך אחרת118
הבידול וההסתגרות הוא עיקרון תאולוגי בציונות הדתית שהרב שרלו מתנגד לו והוא
מרכיב ראשון מובהק להתאמה שיש בין טענות עוזבי הדת לתפיסתו החנוכית של הרב
.שרלו בטבלה הבאה אבקש לבחון מרכיבי התאמה
נוספים בין
תפיסתו החינוכית של
הרב שרלו ובין עוזבי
המחנה הציוני-
.דתי119
הטענה על פי שוורץ
מנקודת מבט של
הדתל"שים ובלתי
מזוהים
הגותו של הרב שרלו
.א המחנה חותר לאחידות
ומונע
אינדיבידואציה
על פי הגותו ופסיקתו של הרב שרלו
ניתן לראות כי
הוא נוקט בגישה סובייקטיבית מתוך עולמו של
הפונה והשואל. הוא בעיקר מייצר
מגביל את
ה
פסיקה, ו בתוך הגבול
הוא מאפשר לאדם לבחור
מבין מספר אפשרויות. גישה זו מאפשרת לאדם
לבחור את דרכו שלו בתוך
ה .גבול120
כמו כן, הרב
שרלו דוגל בעיקרון התאולוגי של בריאת האדם
"בצלם א-לוהים" ו
מקצת
תעודת האדם היא הגשמת
.כישוריו ויכולותיו121
הוא
מראה זאת
ב"מאמר הדור
118
'שוורץ, גבולות, עמ206
.
119
הפניה למחקר שלי
120
הרב שרלו מתווה את דרך פסיקת ההלכה על פי העמדה הפוסט-
מודרנית וקובע שעל פוסק ההלכה
לנסח את דבריו בתוך
גבולות. הוא מדגיש כי בתוך הגבול ות האלה צריכה להתרחש הכרעה
סובייקטיבית, שהוא יכול להיות שותף לה אך לא גורם מכריע בקביעתה. הוא מבין היטב את מקומה
של ההלכה במציאות החדשה ואת הדרך הר אויה לפסיקת ההלכה (פרק2, אופי
י ,ה החדש של ההלכה
'עמ
118
).
121
'כפי שראינו בפרק שעסק בתאולוגיה, עמ213
.
31
"בדורנו
ש בו הוא כותב לאור משנתו של
הראי"ה
:קוק
פנימיות דור זה מיוחדת היא. זהו דור
התחייה, שקם מאפר ויש בו כוחות חיים
.עצומים122
אמירה זו שמביא הרב שרלו בשמו של
הראי"ה
קוק
מביאה איתה תובנה המגלה אמפתיה לטענתם של
.הדתל"שים ובלתי מזוהים
.ב המחנה מתבוסס
באידאולוגיה ותאולוגיה
יומרניות המונעות את
הראייה הריאלית של
המציאות המורכבת
והסבוכה. האווירה
הציונית-
דתית מעוצבת
בידי סיסמאות
ומטבע ות לשון ללא
.תוכן מאחוריהם
בתפיסתו החינוכית והפסיקתית הרב שרלו מבקש
לערער על סיסמאות שאין מאחוריהן תוכן. גישתו
אנליטית ומבקשת לבחון כל עניין לגופו. בשו"ת
ההתנתקות הרב שרלו נשאל מדוע הוא לא מודה
בהתגשמותן של הקללות לאור הוצאה לפועל של
תוכנית ההתנתקות ("ותקי א הארץ אתכם", "נסתם
ואין רודף"), ונתבע להשיב לשאלה "מה הקב"ה רוצה
מאיתנו?" הרב שרלו השיב בדחייה של סיסמאות
אלה: "אין לנו כלים לדעת במדויק מה הקב"ה רוצה
מאיתנו בשעה הקשה הזו. זה תפקידו העיקרי של
."הנביא123
בתשובה לשאלה אחרת שהובאה לעיל
הוא השיב: "איני חש על בשרי את הפסוקים
."שכתבת124
אלו רק דוגמאות לדרך
ש
בה הרב שרלו
"מבקש לבחון מחדש כל סוגיה ואינו "משחזר
אמירות שאינן עקרונות הלכתיים. תפיסתו החינוכית
אינה מתבססת באידאולוגיה אלא יש בה הקשבה
לצורכי הדור. בדברים הבאים הוא מזהה את חוסר
ההקשבה כסיבה לעזיבת הדת: "חייב להיות יחס של
כבוד ואמון עמוק למה שהדור מחפש. הראי"ה הבחי ן
שהדור מחפש דווקא גדלות, וכשלא מצא אותה
."בעולם התורה בעט בה, בצדק מבחינתו125
122
'שרלו, מאמר הדור בדורנו, עמ56
.
123
'שרלו, שו"ת ההתנתקות, עמ128
.
124
'שרלו, שו"ת ההתנתקות, עמ129
.
125
'שרלו, מאמר הדור בדורנו, עמ56
.
32
.ג האווירה במחנה הציוני -
דתי היא ארכאית
ומונעת את המעורבות
.בתרבות העכשווית
הרב שרלו
מ
תייחס לרלוונטיות ההלכה ו
ל .משמעותה
יותר מכך, הוא ת
ו בע את אחריותנו כהורים
וכמחנכים לדרוש את
כוונונה של הלכה בשל טענה זו
.כי העולם הדתי הינו ארכאי ואינו רלוונטי126
ב"מאמר הדור בדורנו" הוא מביא
את דברי הראי"ה
קוק:
ביום שבו יענה בית המדרש של האבות
לתביעות החיים של הבנים, וכאשר לא יראו
הבנים עצמם מנותקים מהאבות אלא
כממשיכי דרכם, יווצר השילוב שיוכל לג אול
את עצמיות האומה ולהציל את הקשר שבין
.העם לתורה127
הרב שרלו
מעלה כאן את צורך הדור בהתאמה לדברי
.שוורץ המפרסם דברים אלה שנים רבות לאחר מכן
ניכר מדברים אלה שהרב שרלו כדמות רב ומחנך
מקשיב לקריאה המב טאת
את הנתק הנוצר בין
האבות לבנים. בתפיסתו החינוכית הוא מבקש להיות
גשר ולחבר חזרה קשר זה ובכך הוא רואה הצלה של
עולם התור .ה
.ד המחנה הציב את
החרדי-דתי-
לאומי
(חרד"ל) כאידיאל והפך
את האחרים לנחותים
לעומתו. כך נוצר חוסר
איזון הנובע ממתח
מתמיד ומפגיעה בחיים
.איכותיים בתוך המחנה
בהתייחס לטענה זו ניתן לראות כי הרב שרלו מבקש
לחרוג בהגותו מהתאולוגיה של הציונות הדתית
המבקשת להתבדל , בינה ובין עצמה (על זרמיה
השונים) ומול הציבור החילוני. כפי שהובא בפרק
העוסק בתאולוגיה, הוא מאמין בחשיבות הדיאלוג
.ורואה בו ערך מהותי, בעיקר אחרי רצח רבין
הרב שרלו מציג עם הרבנים החדשים תודעה
ציונית חדשה שלימים הובילה את הקמתו של
ה ארגון
"צוהר"
שיצא נגד החמרות מיותרות המעיקות על
.הציבור
126
פרק2
', עמ
107
.
127
'שרלו, מאמר הדור בדורנו, עמ56
.
33
הרב שרלו אוחז בתודעה פוסט-
מודרנית ולכן
ל רבים מפסקי ההלכה שלו
יש
אופי חדשני ו הם
תואמים את מציאות החיים הפוסט-
.מודרנית128
ביחסו לפוסט-מודרני זם הובאה גישתו השונה
מהגישה המסורתית בציונות הדתית, לסוגיית
הלהט"בים ולסוגיות נוספות. גישתו היא גישה
.דיאלוגית, כפי שהובא בהרחבה בפרקים קודמים
בנוסף למובא בטבלה זו ניתן לזהות לאורך עבודה זו כי הרב שרלו מתייחס בכל הגותו
לנקודות אלה. על כך הרחבתי בפרקים קו.דמים129
לאור זאת, אבקש לטעון כי בתפיסתו החינוכית של הרב שרלו
ניתן למצוא התאמה
לטענות ולצרכים העולים בקונפליקט שיש בין עולם הדת וההלכה, האידאולוגיה
המסורתית של הציונות הדתית ובין מציאות החיים. מכאן שתפיסתו החינוכית יכולה
לתת מענה להתמודדות עם אתגר העזיבה את הדת וטשטוש הזהות הדתית. טענה זו
מתאימה לחזון שלו לייצר מהפכ.ה בדמות האדם התורני החדש
התמודדות עם אתגר הזהות הדתית באקלים פוסט-
מודרני -
מסקנות
אבקש להציג את דרכו ההגותית והחינוכית של הרב שרלו כדגם להתמודדות עם אתגר
הזהות הדתית והיהודית על פי התפיסה החינוכית, הערכית–
.דיאלוגית של הרב שרלו
הגותו החינוכית של הרב שרלו
היא
ערכית-דיאלוגית .על פי רוזנק ,גישה שכזו
מתאימה
להורות את ערכי היהדות ויש בה כדי לתת תשובות לבעיות דורנו.
130
במחקר שערכתי על תפיסתו החינוכית של הרב שרלו עולות שלוש מסקנות מרכזיות
אודות עמדתו של הרב שרלו בשאלת הזהות הדתית באקלים הפוסט-
:מודני הבנת
המציאות
;המייחדת אותו, לעומת התפיסה המסורתית בציונות הדתית מבני החשיבה
המעצבים את דרכו
בפסיקת ההלכה ובהגות החינוכית, וההגדרה מחדש של הזהות
;הדתית שהרב שרלו מבקש להוביל כתחליף לזהות הדתית המסורתית בציונות הדתית
אפ"יון זהותו של האדם הדתי "החדש כבעל תודעה פוסט-
מודרנית הפועל מתוך מבני
חשיבה שמאפייניה העיקריים הם חשיבה אנליטית, גמישות מחשבתית ופתיחות
.לחדשנות
128
פרק2
', עמ
57
.
129
ובפרט בפרק יחסו של הרב שרלו לפוסט-מודרניזם
פרק 3
,
עמ'
101
.
130
Values
Rosenak, Teaching Jewish
.
34
הבנת המציאות
ההבדל
החשוב
בין הרב שרלו
ו בין הגישה המסורתית בציונות הדתית היא הבנת
המציאות.
רצח רבין
הוא
נקודת מפנה שבה הוא רואה את המציאות מנקודת מבט
אחרת. הוא עובר "מהתבדלות והסתגרות" לפרספקטיבה של דיאלוג עם הציבור
החילוני. נקודה זו היא נקודת מפנה לתפיסה תאולוגית מתפתחת לכדי תפיסה חינוכית
ופסיקתית ה
שונה מ
עמדה המסורתית ב
ציונ י .ת הדתית
הבנת המציאות חשובה ליצי רת
דיאלוג ושיח בין-מגזרי כמו גם בהכרעה של סוגיות הלכתיות ב פסיקה האורתודוקסי
ת .
בתשובותיו של הרב שרלו ניתן לראות כי הבנת המציאות היא השלב הראשון הפותח את
.הדיון בשאלה ובסוגיה המובאת להכרעה מדובר ב פרספקטיבה
ש מקבלת
ומכילה את
ה מציאות
הפוסט-מודרנית לעומת הפרספקט יבה המסורתית המתנגדת למציאות
הפוסט -
.מודרנית
יש בה
בנה זו
.כדי להכריע את פסק ההלכה131
הבנת המציאות של הרב
שרלו מתפתחת לאור ה מפגש האינטנסיבי שלו עם
הלך הרוח והמחשבה הפוסט-
מודרני
ים המתפתחים ל תודעה
ה
פוסט-
מודרנית שיש בה גמישות מחשבתית ,יצירתיות
וחשיבה אנליטית המאפשרת הכרעה במציאות מורכבת. בהבנת המציאות הפוסט -
מודרנית וקבלתה הרב שרלו מ צביע באומץ על סיומה של התקופה המודרנית
ש בה
המונהגים הולכים אחרי מנהיג הדת ללא הבנה של משמעות הפסיקה וההנהגה .
,על כן
בפסיקה שלו קיימים העקרונות המטא-
הלכתיים המבוססים על העקרונות התאולוגיים
שדרכם
הוא מנמק את פסיקתו,
והם מבני חשיבה
לקיום ה .הלכה במציאות מורכבת
,לסיכום מסקנה זו
ה בנת המציאות היא מרכיב דומיננטי בפסיקת ההלכה ובהגות
של הרב שרלו שבאמצעותה הוא נענה לקריאה גדולה
העולה ממשבר הפוסט-
מודרניזם
והוא קול מוביל ורלוונטי במציאות פוסט-
.מודרנית
עמדתו המורכבת, האישית והננקטת כלפי הפוסט-
מודרניזם היא עמדה שיש בה
ניגודיות .
ניתן להסיק שדווקא ככזו היא נמצאה מתאימה ורלוונטית להלך הרוח
והמחשבה שיש בה ניגודיות . באמצעות
כלי
הפילוסופיה
הרב שרלו
מגדיר מבחינה
פסיכולוגית
נרטיב קוהרנטי ו הרמוני
של זהות דתית בעולם פוסט -
מודרני לא מאורגן
ויוצר אותו מחדש. הוא מייצר בדרכו סולם עקרונות תאולוגיים וערכים שיש בהם
פוטנציאל להתפתחותה של זהות דתית במציאות מורכבת. תפיסתו הפסיקתית
והחינוכית
משמשת מורה נבוכים לאובדי הדרך באקלים הרב-
.תרבותי
גם לאלה שאינם
רואים ברב שרלו מייצג
של
תפיסת עולמם הדתי, יש בדרכו להקנות דרכי חשיבה ולא רק
.אג'נדה פסיקתית וחינוכית
מדובר בדרך פסיקה ו תפיסה חינוכית משמעותית המתאימה
לאקלים הפוסט-
מודרני שבו קיימת
תופע
ה
בציונות הדתית של עזיבה את
הדת,
ויש בה
כדי ל טפח את הזהות הכללית ואת.רווחתו הנפשית של האדם132
131
.כפי שראינו למשל בסוגיות האומן הדתי, תג מחיר ועוד.להפנות לעבודה
132
, p. 12
Gross & Rutland, Special religious education
.
35
הבניית החשיבה מחדש
לדמות אדם תורני החי בעולם פוסט-מודרני
הבנת מבני החשיבה
של הרב שרלו בפסיקת ההלכה ובהגות משקפת ומרחיבה את
ההבנה אודות מהות דמותו וזהותו של האדם הדתי באקלים הפוסט-
מודרני. הרב שרלו
הוא מנהיג חינוכי המבקש להגדיר מ .חדש את זהותו של האדם הדתי וזה עיקר מפעלו
ניתן להסיק מדרכי החשיבה שלו אודות האיכויות שהוא מנסה לראות ולפתח בדמות
האדם הדתי באקלים הפוסט-
מודרני. היא אותה זהות דתית שנושאת תודעה פוסט-
.מודרנית שונה מהזהות הדתית המודרנית המסורתית המקובלת עד כה בציונות הדתית
זה "ותו של האדם הדתי "החדש
בבסיס הניסיון להגדיר מחדש את זהותו של האדם הדתי קיימת הרכבה של עמדה
אישית מודרנית המחויבת לעולם הדת וההלכה ועמדה ננקטת הפועלת באקלים פוסט -
מודרני. איכויות של הכלה, רלטיביזם וגמישות מחשבתית וערכים של הקשבה, אמפתיה
ואמת הם האמצעים המ אפשרים לאדם הדתי לחיות בהרמוניה באקלים זה, לגלות
,פתיחות לחדשנות ולאוריינטציה רחבה כדי להשפיע בעולמות השונים באקדמיה
."בתעשיה ובהנהגה. זהו מימוש חזון תאולוגי של "דרך ארץ ודרך תורה
מדברים אלו ניתן להרחיב את ההבנה כי אדם עם זהות דתית באקלים פוסט-
מודרני
מקיי ם את חובתו הדתית בחתירתו לאמת ומקדם בדרכו ערכים של חופש הדעה וזכות
הערעור, חובת הביקורת וחירות הבחירה. מדובר בזהות שיש בה גמישות מחשבתית
וחיבור בין אקטואליה, אתיקה ויהדות ויש בה אישיות רציונלית, אינטלקטואלית
ודיאלוגית המתמודדת עם הדילמות והקונפליקטים העולי ם בחיכוך בין עולם הדת
.וההלכה למציאות החיים
מדובר באיכויות של חיבור הרמוני בין תבונה ובין תאולוגיה המייצר תהליך של
"מאבק והתפתחות" המוביל להתחדשות רוחנית חדשה והתפתחות מתמדת בשני
תחומים –
האמונה וההלכה. מכאן שזהותו הדתית מתרחבת מעבר לעולם הדתי אל
מחוזות ה מוסר, האתיקה היהודית והחינוכיים. התחדשות וצמיחה מחדש של עולם
.התורה "הקפוא" כלשונו, מדובר בחתירה למהפכה של ממש מדובר בזהות דתית שונה
מהזהות הדתית ציונית המסורתית. זו זהות עם איכויות של גמישות מחשבתית
,ופתיחות
המקיימת דיאלוג עם המציאות הפוסט-מודרנית ומתמודד ת עם האתגרים
.שהיא מציבה והיא מתאימה להגדרה הפילוסופית של אדם דתי מודרני בעל ערכים
המהווים עוגן זהותי
בדגש על היכולת להכריע . כלומר
במציאות הפוסט-
מודרנית
התלמיד
ייווכח
שבכל צד יש אמת(!) אך יהיה להכריע מה ראוי. הכרעה זו תוביל
.להתנהגות ערכית יחד עם זאת האדם "הדתי "החדש
בעל מבני חשיבה ותודעה פוסט -
מודרנית המבקשת המגשרת על פערים ומאפשרת דיאלוג תוך מגזרי ובין מגזרי עם
.המיגזר החילוני
במקום סיכום
36
נראה שמדור לדור האתגר גדול יותר, מאחר שהפער בין מציאות חיינו לעולם הדת
,וההלכה הולך וגדל. המתח הזה נוגע במשמעות חייו של כל אדם יהודי, חילוני כדתי
באופן מודע או לא מודע. יותר ויותר אנשים מוצאים עצמם בחיפוש זהות שלא נגמר
"בים רב-תרבותי" ובטשטוש זהות, היוצרים
.לעיתים משבר ותחושת ריק
במאמר זה בקשתי לחשוף את ההתרחשות הפוסט-
מודרנית ואת אתגר הזהות
הדתית ובעקבותיה
לזו היהודית העולה ממנה
הרלוונטי לכלל הציבור היהודי בישראלי
ולראות בדרכו החינוכית של הרב שרלו דגם ל מבני חשיבה המבקש להגדיר מחדש את
זהותנו הדתית ואף היהו דית שיש בו כדי להתמודד עם אתגרי התקופה ובינהם
המחלוקת והשסע החברתי בו אנו מצויים. אני טוען שהבנה של עולמנו וזהותנו מקדמת
תובנות של משמעות ושקיפות עצמית. זהו בהחלט מסע חשוב וזו זכות להעלות אותו על
.הכתב
ביבליוגרפיה
אריקסון = , זהות: נעורים ומשבר
,אריקסון
,אריק
:זהות נעורים
,ומשבר תל
:אביב ספריית
,פועלים
1988
.
מוס , תיאוריות על גיל ההתבגרות
=
מוס, רולף
אדוארד
,הלמוט תיאוריות על גיל ההתבגרות, תל -
:אביב ספריית פועלים,
1988
.
,שרלו
למנוע את הנפילה לתהום
=
,שרלו
,יובל "למנוע את
הנפילה לתהום,"
עלות
,שבתון ה׳
בניסן תשפ״ג (
27
ב
מרץ
2023
),
https://shabaton1.co.il/?p=31383
.
שוורץ = , מגמות שוורץ, דב, "מגמות ב אידאולוגי
ה של החינוך הציוני הדתי
בספרות הרבנית בעשרים שנה
,"האחרונות ציונות
:דתית
,היסטוריה
,רעיון חברה (בעריכת דב
,)שוורץ כרך ד,' רמת
:גן אוניברסיטת בר-
,אילן תש,"ף
'עמ
153
-
218
.
Erikson, Young man Luther =
Erikson, Erik H., Young Man Luther: A Study in
Psychoanalysis and History, New York: Norton,
1958.
Giddens, Modernity and Self-Identity
=
Giddens, Anthony, Modernity and Self-Identity: Self
and Society in the Late Modern Age, Cambridge:
Polity Press, 1991.
Schwartz, The evolution =
Schwartz, Seth, J., "The Evolution of Eriksonian and
Neo-Eriksonian Identity Theory and Research: A
37
Review and Integration", identity: An International
Journal of Theory and Research, 1.1 (2001), p.7-58.
Spector-Mersel & Ben-Asher, Styles
of narrative selection =
Spector-Mersel, Gabriela, and Smadar Ben-Asher,
"Styles of Narrative Selection in Crafting Life
Stories", Qualitative Research in Psychology, 19.1
(2022), pp. 43-64.