החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2023-092711
סיכום דיון
מיום שלישי, ז' בטבת התשפ"ד, 19.12.2023, בנושא:
ההתנהלות התקציבית במשבר הקורונה – ניהול המשבר וההיערכות לעתיד
(דוח מיוחד-2021) – המשך דיון
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - זוהי ישיבת המשך לדיון שקיימנו ב- 30 באוקטובר, בעקבות מצב החירום הביטחוני והכלכלי אליו נכנסה המדינה עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
ברור היה לכולם כי מצב המלחמה מצריך ניהול תקציבי מיוחד נוכח הגידול בהוצאות הממשלה לצורך התמודדות עם הצרכים הביטחוניים, מצוקת המפונים, שיקום היישובים המפונים, שיפוי לעצמאים שנפגעו ועוד. קיימת ירידה בהכנסות, ולאחרונה עבר בכנסת תקציב מיוחד אשר אמור להתאים למצב החדש בו המדינה נמצאת.
כולנו מבקשים לשמוע מנגיד בנק ישראל על התחזיות לגבי הצמיחה הצפויה, תחזיות הגרעון, מצב הריביות ועוד. אני מברך אותו על המשך כהונתו כנגיד. בהמשך אנחנו נמשיך לדון בתוכניות משרד האוצר להתנהלות בתוך המצב הכלכלי הלא פשוט בו אנחנו נמצאים, ונוכח תקציב המדינה אשר עבר בכנסת בשבוע שעבר.
בדיון הקודם, ציינתי כי איני מקבל את עמדת משרד האוצר שהתנהלותו היא על בסיס הפקת לקחים מתקופת הקורונה וסברתי כי היה על משרד האוצר והמדינה להכין תכניות מגירה מוכנות לשליפה במצב חירום על מנת לא לעבור שוב את אותה דרך חתחתים אותה עברו בקורונה וכעת אנו עוברים שוב.
דרשתי ממשרד האוצר בדיון הקודם, כמו גם מהמועצה הלאומית לכלכלה, להכין תכנית מגירה מתכללת. אני בספק כי תכנית כזאת קיימת כבר כעת אולם הנושא מספיק חשוב על מנת לשמוע עדכון היכן הדברים עומדים כעת במס' נושאים, כגון: שיפוי למעסיקים ולעצמאים, עובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו, עלות המלחמה והשפעתה על המיסים, השפעות על דירוג האשראי הישראלי בעולם, סיוע לשכבות החלשות ועוד.
בנק ישראל – פרופ' אמיר ירון-נגיד הבנק – כלכלת ארה"ב הפתיעה לטובה. המשק הראה איתנות גדולה, ואנו רואים ירידה צפויה של הפעילות. באירופה הפעילות חלשה (מיתון טכני), האינפלציה מתמתנת ורוב הבנקים המרכזיים רואים את עצמם בסוף הסבב של עליות ריבית. לקראת המחצית השניה של שנת 2024 צפויה להתחיל ירידה של הריבית.
ישראל נכנסה לאירוע המלחמה במצב טוב ויש לה יסודות נכונים להצליח: יחס חוב תוצר של 60%, והגירעון בתקציב הוא בשיעור 1%. שוק העבודה הדוק (אבטלה נמוכה) וצמיחה של 3.4%. בראיה בינ"ל ברור לנו שאנו בצמיחה יפה. בזמן הקורונה התכווצנו ב- 2%, בשנת 2021 9.31% ובשנת 2022 כ- 6.5%. אנו כנראה לא נראה את המספרים האלה בקרוב. אני מעריך שלולא המלחמה היינו מגיעים לאינפלציה לתוך היעד ברבעון הראשון עם צמיחה של 3%. ההיחלשות בשוק העבודה היתה בעיקר בעולם ההייטק, אך בחודשיים האחרונים לפני המלחמה ראינו שיעור של הימתנות.
לאורך השנים ירדנו מ- 100 ל- 60 ביחס חוב תוצר.
ההייטק סופר חשוב עבורנו - 40% מצמיחת התוצר העסקי בחמש השנים האחרונות, יותר מ-50% מהיצוא, 25% ממס הכנסה, 17% מהתמ"ג. הוא תורם חלק משמעותי בייצוא. אנו רואים שבסקטור זה השכר היה מעל קו המגמה. המגזר הפרטי ללא הייטק הוא איפה שהוא צריך להיות. לצערי גיוסי ההון ירדו וחזרו לתקופה בשנים 2018-2019. סדרי גודל של גיוסים מאוד מאוד גדולים היו בשנים 2020-2022. בעולם ראינו התאוששות לקראת 2023 ובישראל לא רואים עדות גמורה לכך. הירידה הגדולה לתוצר נפש היתה בשנת 2021 בזמן האינתיפאדה. יש הבדל בין ההייטק של אז לבין ההייטק של היום. בעבר החברות היו ברובן ללא מוצר בניגוד להיום שאנו נמצאים בהרבה תחומים. אנו מאוד ידועים בעולם הסייבר והדיגיטציה בעקבות הקורונה, היו אקזיטים מאוד מהירים בחברות שלא היה צריך להשקיע בהן הרבה מאוד הון.
האינפלציה השנתית כעת היא בשיעור של 3.3%, וללא מזון ואנרגיה השיעור הוא 2.9%. אנו נמצאים בתחתית של מדינות ה- OECD. אנו רואים ירידה במחירי הדיור והשכירות, וזה שוק שנצטרך לשים עליו עין. טרום המלחמה ראינו היתרים להתחלות בניה, אולם בהרבה מקומות שהיו בהם מכרזים הם לא צלחו, השיווקים צומצמו ובראיה של שנתיים היה פה אירוע של צמצום המלאי, והיה צריך לתת דחיפה רצינית.
הציפיות לאינפלציה הן שנכנס לטווח היעד סביב הרבעון הראשון, ונתקרב לאמצע היעד בסוף שנה הבאה. אני חושב שהפעם השונות היא גדולה סביב האירוע הזה. יש זעזוע בתחום החקלאות והבינוי, לעומת זאת בתחום הפנאי והתרבות יש זעזוע ביקוש.
בתאריך 6.10.23 שער החליפין היה 3.86, לאחר מכן היה אירוע ביטחוני . הקשר בין שער החליפין לנאסד"ק הוא הדוק.
בארה"ב ובאירופה הריביות לא צפויות לעלות. אנו פעלנו בקצב נכון ועשינו צעדים נכונים. אנו מבינים את כאבו של הציבור עם עליית הריבית, אך האלטרנטיבה היא הרבה יותר כואבת. בישראל רוב ההלוואות ניתנות בריבית משתנה, משום שהשוק הפיננסי אינו מספיק מפותח.
השפעת המלחמה – המשק הישראלי התאושש בעבר במהירות מזעזועים גיאו-פוליטיים. הפעילות ירדה מהר מאוד ל- 75%, כיום אנו ב- 98% פעילות. אך זה לא מאוזן מפני שרוב ההוצאות הן לטובת מזון ומשקאות. המסעדות עלו ברמה לעומת פעילות פנאי. עם פרוץ המלחמה ראינו 6,000 עובדים יוצאים לחל"ת, והמס' עומד כעת על 2,000 עובדים. בענף הבנייה יש ביקוש נמוך ומחסור בעובדים לעבודות רטובות, אנו נצטרך למצוא פתרונות בהמשך הדרך.
ישראל מבורכת שרוב החוב שלה שקלי, רק 15% הוא דולרי. בשוק האג"ח השקלי לא ראינו קפיצה גדולה של הפרמיה. שער החליפין פחת בתחילת המלחמה הרבה יותר מאירועים מקבילים אחרים. אנו בסביבת אי ודאות גדולה, ויכולים להיות שוקים סביבתיים.
ריכוז פעילות בנק ישראל עד כה במלחמה:
יום אחרי פרוץ המלחמה הכנו תכניות לשוק המט"ח. נכנסנו עם תכנית עוד לפני תחילת המסחר של יום שני של מכירת מט"ח עד 30 מיליארד.
ב- 11.10 היו לנו כבר מתווה עם המערכת הבנקאית - דחיית הלוואות למשכנתאות, לעסקים קטנים וזעירים ב- 3 חודשים. חלק מהבנקים דחו מעבר ל- 3 חודשים וחלקם עברו מדחיה לספיגה.
נתנו הלוואה מוזלת למערכת הבנקאית, העלות היא 4.75 ואנו נותנים הלוואה ב- 3.25 והם צריכים לתת הלוואה בפריים, כאשר אצל החשכ"ל זה פריים+1.5.
אנו לא יכולים לתת הלוואות לגופים שאינם חלק מהמערכת הבנקאית. כך מקובל גם בעולם, כמו כן איננו יכולים לתת הלוואות ללא ביטחון. העלות של הגופים החוץ בנקאיים היא הרבה יותר גבוהה מ- 4.75. כשהם מקבלים את ההלוואה ב- 3.25%, הם מקבלים יותר מ- 1.5%, ומצד שני הם צריכים ללכת למוסדיים ולקבל בטוחה שאותה הם נותנים לנו וזה בערך מתקזז.
המטרה שלנו היא שהעסקים הקטנים יקבלו הלוואות בפריים, והם כבר מקבלים.
היו קרוב ל- 280 אלף דחיות שחלקן עם ריבית וחלקן ללא ריבית.
אנחנו מעריכים ששיעור הצמיחה בשנת 2024 יהיה 2% וזה תחת תרחיש ספציפי שהמלחמה תסתיים בחודש ינואר ואין חזיתות נוספות. הייצוא יהיה בשיעור של 1.5%. אף אחד לא מדבר על שיעור הצמיחה שהיה בשנים 2021-2022. אנחנו בעולם של צמיחה יורדת, הפוטנציאל של ישראל הוא שיעור צמיחה בשיעור 3.8%, והיחס חוב-תוצר אמור להיות בשנת 2024 66%. תקציב הביטחון הוא גבוה כאחוז לעומת התוצר, לעומת זאת ההוצאות האזרחיות הן לא בין הגבוהות בעולם. השמיכה היא לא קלה בהינתן השכונה שאנו נמצאים בה. תקציב המדינה ככל הנראה יצטרך לגדול.
השפעת המלחמה היא סה"כ 200 מיליארד ₪, וצפויה להיות תוספת של 20 מיליארד ₪ שכוללת את ההוצאות האזרחיות והביטחוניות לצורך המלחמה בשנים 2023-2025.
כדי לנהל את האירוע יש לייצר קופסה סגורה זמנית על ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות שקשורות למלחמה בלבד. כמו כן, אנו צריכים לשדר לשווקים שיש לנו תכנית שמאפשרת לנו לחזור חזרה. העלייה ביחס חוב-תוצר תיעצר וכל הדברים האחרים יצטרכו לעבור התאמות. יש מגבלת תקציב, והציבור יבין את זה. יש להפנות ככל האפשר את הכספים לנושאים תומכי צמיחה או לנושא המלחמתי, והיחס חוב תוצר יירד לכיוון של 60%. ברור לנו שצריך כלים לשעת חירום. הפעלנו את הריבית בצורה מהירה, לוקח זמן לעשות כלים פיסקליים.
ח"כ יבגני סובה - בנק ישראל צריך לתת אמירות חדות יותר בהקשר של יחס חוב-תוצר. נוכח השינויים שחלים כרגע בפולין והקמת ממשלה, יהיה מעניין לעקוב אחרי הכלכלה שלה בחודשים הקרובים לצורך מחקר כלכלי, ולראות האם יש השפעה על תהליכים פוליטיים. אולי ניתן ללמוד מטעויות של אחרים, כדי שכך נוכל גם להשתמש בנתונים לצורך השקעות עולמיות.
משרד האוצר – איתי טמקין-סגן בכיר לר' אג"ת – אנחנו חייבים להראות בהקדם איך אנחנו מתקנים את המגמה בחזרה למגמה שאפיינה אותנו בעשרים השנים האחרונות של הירידה, וזה האתגר הגדול בתקציב 2024. מבחינתנו יש מאפיינים שדומים לקורונה ויש כאלה שאינם מתאימים. הסיפור הכלכלי הוא שונה: 1. סביבת הריבית, 2. הסיפור של מקומי ולא גלובלי. הפקנו לקחים מהקורונה חד-משמעית, הצלחנו לייצר דברים יותר מהר מהקורונה אך חד-משמעית זה לא מספיק מהר, ומשרד האוצר צריך להשתפר ולדעת שהכסף יגיע לקצה כמה שיותר מהר מרגע ההחלטה ועד רגע ההקצאה. המתווה הפעם הרבה יותר נדיב מהקורונה, וגם זאת הסיבה שהתעכבנו. כעת הגענו יחסית עם הרבה יותר כלים מוכנים, נצטרך לדעת להשתפר בכל ההיבט של מנגנונים ובירוקרטיה ואיך לפשט את הדברים לעסקים, לאזרחים ולגופים נתמכים.
ליאור דוד פור-סגן בכיר לחשכ"ל - אנו לוקחים את דוחות מבקר המדינה לתשומת ליבנו ומיישמים אותם. אנו מפרסמים דוחות שנתיים על האסטרטגיה, מתווה שיצא לעסקים בסך 10 מיליארד ₪, הקלות, גרייס על הקרן וריבית. פעולות אלו הן לקחים שעלו והופקו, וגם דברים שאנחנו מתפעלים אותם ברגיל. כלומר, הכנת התוכנית, תחזוקה, שימוש בה ובמידת הצורך להעלות את עצימותה.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לנגיד בנק ישראל ולכל המשתתפים בדיון.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בעוד 6 חודשים.