חומר רקע

| )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel נחלת בנימין75 תל אביב6515417 | شارع نحالت بينيامين75 تل ابيب | 75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv | טלפון هاتف : 03-5608185 Phone: | פקס فاكس : 03-5608165 Fax: www.acri.org.il | [email protected] הצח איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד2024 ., עמדת האגודה לזכויות האזרח ב תמצית : הצעת החוק מ בקשת להעניק לשר החינוך ו למנכ"ל משרד החינוך – גורמים פוליטיים- או למי מטעמ ם , סמכות רחבה לפטר מורים ,ל סרב להעניק רישיון הוראה או ל ,שלול אותו ולהתלות , לקצץ ולשלול תקציבים מבתי ספר בהליך מנהלי, בשל חשד להזדהות ע ם טרור ו ת מיכה .בו לראשי ה משרד אין כל הכשרה לדון בפרשנותם של ביטויים , להכריע אם הם עונים להגדרה העמומה של" ,""הזדהות ו "תמיכה ,ו בפרט כאשר אלה נשמעים או מוצגים בערבית. הס מכות לפיטורי מורים ולשלילת תקציבים ממוסדות חינוך קיימת בחוק ובתקנות כבר היום . אין כל צורך בחקיקה נוספת ו מוטה, אשר בין היתר מבקשת לאיין את האיזונים הקיימים בדין החל על עבירות .ביטוי זו היא הצעת חוק מזיקה ומיותרת. בחסות דאגה לכאורה לתלמידים מכוונת ההצעה למשטר את השיח הבית ספרי ולפ גוע במורים אשר התבטאויותיה ם ותפיסת עולמם ן אינ עול ות בקנה אחד עם .אלה של ראשי משרד החינוך ,ההצעה, אשר מכוונת לחברה הערבית נועדה להלך אימים על ,מורות מורים ומנהלי בתי ספר ערב י ,ים בעיקר ב ירושלים המזרחית, לסמנם, להפיכתם למטרה למעקב ולצייד, ולמנוע מהם למלא את תפקידם. ככל שתבשיל ההצעה לכלל חקיקה, היא תפגע קשות ,בזכויות לביטוי לתעסוקה ולאוטונומיה פדגוגית של מ ורים ומנהלים, ו בזכותם של רבבות תלמידים .לחינוך בכלל ולחינוך מותאם לזהותם ומורשתם בפרט הצעת החוק מבקשת ליצור הסדר ייחודי לתחום החינוך בנושא איסור הזדהות עם טרור ותמיכה בו, תוך יצירת מסלול מנהלי עוקף ובלתי מידתי להסדרים הקיימים היום בחוק המאבק בטרור , התשע"ו- 2016 :(להלן חוק המאבק בטרור). הצעת החוק, ה מפקירה את מערכת החינוך ל ידי גורמים ,פוליטיים חותרת תחת הדין הנוהג לפיו הסמכות לחקור את התחום ה מ ורכב והרגיש של עבירות ביטוי, ו לאכוף על מבצעיהן את הדין, מסורה ל גורמים מקצועיים– היועמ"ש, הפרקליטות, המשטרה .ובתי המשפט הצעת החוק, ,ואף התוספות אשר מבקשים מנסחיה להכניס אליה כמו פיקוח שב"כ על מורים (חרף ,)התנגדותו רוויה בכשלים משפטיים וחינוכיים. נתמקד ב:מרכזיים שבהם 1. החקיקה הקיימת מספקת מענה סדור לטיפול בעבירות ביט ו י הקשורות ב טרור , גם של אנשי הוראה : ,הצעת החוק ה מתיימרת לתקן חמישה חוקים שונים, 1 מבקשת להסמיך את שר החינוך ומ נכ"ל משרד החינוך ,, גורמים פוליטיים ל פרש ביטויים עמומים, ל קבוע מהם גילויי הזדהות עם טרור ו ארגון טרור ותמיכה בהם, ולהעניש בגינם. ראשי המשרד נטולי מיומנות כלשהי לעסוק בביטויים ובפרשנותם, בטרור, ו בביטחון המדינה, ואין להתיר 1 חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג- 1953;חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג- 1963 ,;חוק פיקוח על בתי ספר תשכ"ו- 1969, חוק לימוד תש"ט- 1949; חוק מוסדות חינוך תרבותיים יחודיים | )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 2 ,פגיעה גורפת בזכויות באמצעות הליך מנהלי על בסיס חשדות בלבד, אשר רף ההוכחה בו נמוך . 2. אין כל צורך בתיקון דיני החינוך והמשמעת על מנת להתמודד עם גילויים של תמיכה בטרור .במוסדות חינוך.החקיקה הקיימת מספקת מענה לכך חוק המאבק בטרור מבנה את אופן הטיפול בנושא הזדהות עם מעשה טרור, ארגון טרור ותמיכה בהם. סעיף24 לו קובע מבחני ם מחמירים שנועדו לאזן בין הזכות החוקתית לביטוי לבין שמירה על הביטחון. בין היתר נקבע בו, כי על מנת שביטוי יהפוך לעבירה של הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור עליו להתבצע בפומבי, במטרה להזדהות עם ארגון טרור, או בנסיבות שבהן יש אפשרות ממשית שהדבר יביא לביצוע מעשה טרור. עוד קובע החוק, שהגשת כתב אישום מכוחו .מותנית באישור היועץ המשפטי לממשלה ש אף הצעת החוק מפנה לחוק המאבק בטרור ,לעניין ההגדרות הנקובות בו למבחנים שנקבעו בחוק ולדרישת אישור היועמ"ש המעוגנת בו , אין כל זכ ר בהצעת החוק המונחת על השולחן. 3. חוק פיקוח על בתי ספר , תשכ"ו- 1969 :(להלן חוק הפיקוח) , אשר עוסק בחינוך המוכר שאינו רשמי , מעגן כבר היום את סמכות המנכ"ל ל התלות היתרי הוראה ולבטלם. בין היתר קובע החוק, כי ניתן לסרב להעניק אישור הוראה, לשלול אותו ולדרוש את פיטוריו של מי שיש בהתנהגותו השפעה מזיקה על תלמידים. הגדרה זו חלה אף על ת.מיכה בטרור חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג- 1963 , מאפשר להשעות מכוחו עובדי מדינה, בהם מורים בחינוך המוכר, ובית הדין למשמעת מוסמך לפטר מורים ולפסלם לצמיתות מהוראה. תיקונם של חוקים אלה לא י תרום דבר לצורך הנטען בהתמודדות עם תמיכה .בטרור במוסדות הלימוד 4. לא נחוצים אף התיקונים המוצעים בחוק לימוד חובה, התש"ט- 1949 ,המכוונים ל אפשר לשר החינוך לשלול תקציבי ם מ מוסדות חינוך. חוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985 , מתיר לשר האוצר ,להפחית את תקציבם של בתי ספר אשר הסיתו לגזענות ל אלימות ולטרור ותמכו בטרור ובארגון טרור (סעיף3 ,לחוק). הסדר חוקי זה, אשר אינו חף מקשיים מותנה בהליך מנהלי סדור שבמרכזו חוות דעת של צוות מקצועי בשאלת השלכות ה ,קיצוץ .ובהתייעצות עם היועץ המשפטי למשרד כאן מבקשים מנסחי ההצעה לעגן בחקיקה הליך פוגעני, אשר השלכותיו רחבות, ה מ תבסס על שיקול דעת פוליטי, ללא חובת היוועצות בכל .גורם מקצועי 5. .זאת ועוד במה לך הדיונים בהצעת החוק הודיע משרד החינוך כי הוא עושה שימוש בכלי התקציבי כדי לאכוף על בתי הספר לעמוד בהוראות הדין. גם בשל כך אין כל צורך בהורא ו ת חוק ייחודיות למה שנתפס בעיני ראשי המשרד כהסתה לטרור ו כ תמיכה בו, ו יש להותיר .את העיסוק בהם לגורמי אכיפת החוק 6. :התניה בלתי חוקית על חוקי העבודה עוד מבקשים מנסח הצעת החוק להתנות על חקיקת עבודה, ולפטר עובדי הוראה המועסקים על ידי המדינה בחינוך הרשמי או על ידי בעלויות | )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 3 ורשויות מקומיות בחינוך המוכש"ר, ללא מתן הודעה מוקדמת לפיטורין. דרישה זו סותרת את הוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-1 200 . שלילת הודעה .מוקדמת נתונה לסמכות בתי הדין לעבודה ובתי הדין למשמעת 7. :ענישה מחמירה בהליך מנהלי ודיכוי מערכת החינוך הערבית הצעת החוק ,, אם כן מבקשת ליצור מסלול מנהלי נפרד למערכת החינוך המתמקד בהתבטאויות , אשר חותר ,תחת ההגנות המחמירות שמעניק הדין לחופש הביטוי וללא כלים אשר יבטיחו את תקינות .ההליך מ דברי ,ההסבר להצעה, כמו גם מתכניה עולה כי היא מכוונת כולה לפגיעה ב מערכת החינוך וב :חברה הערבית ל משטור השיח הבית ספרי ו ל ,משמוע מורים ומנהלים תוך פגיעה קשה בתלמידים ובסגל ההוראה, ובעצמאות הפדגוגית הנד .רשת בחינוך 8. ,על מנת ליצור מראית עין של שוויון ביקשו מציעי החוק לתקן גם את ח וק מוסדות חינוך תרבותיים יחודיים , כך שאפ ש ר יהיה לשלול גם את תקציבם ש ל מוסדות חרדיים. זהו מצג .שווא לא בכדי מתמקדת ההצעה ב"טרור" – מושג אשר נועד ו לצ פף שורות ולחסום כל ביקורת – במקום בביטויי שנאה וגזענות , ה רווחים ב בתי ספר מכלל הזרמים , ואשר פגיעתם בתלמידים היא קשה . ,נקל להניח כי לא טובת התלמידים ושיקולים פדגוגיים הם ש עומדים בבסיס ,הצעת החוק אלא דיכוי והגבלת מערכת החינוך הערבי בישראל כולה. 9. ,בהתאם חוטא ים לאמת אף דברי ההסבר להצעת החוק. לא קיימת תופעה של הזדהות ,ותמיכה בטרור בבתי הספר הערביים ,כנטען ואף לא של קטינים "המבצעים או מנסים לבצע פיגועים". הצגת הדברים כ"תופעה" נועדה למסך את שיקול דעתו של המחוקק ולהטות ו לאישור ההצעה. לסיכום , הדין הקיים מעניק כלים מספקים להתמודדות עם חשדות לתמיכה בטרור ולתמיכה בו בקרב עובדי הוראה ומוסדות חינוך. להצעת החוק , אשר נועדה ליצור הליך מנהלי מקוצר לפיטורי מורים ו ל שלילת תקציבים מבתי ספר , תוך ביטול האיזונים החוקיים הנדרשים בהכרעה בעבירות ביטוי, אין דבר וחצי דבר עם טובת התלמידים ועקרונות פדגוגיים. משמעותה היא מתן סמכות גורפת לגורמים פוליטיים במשרד החינוך לנהל מעקב מתמיד אחרי רבבות מורים, מנהלים ומוסדות חינוך, לתייגם כאויב, לפטרם בלחץ גורמים מבחוץ ולפגוע בזכויות יסוד של מאות אלפי תלמידים ואנשי הור אה. זו היא הצעת חוק בלתי מידתית ודרקונית ,המבקשת להכשיר מדיניות מחמירה ונפרדת למערכת החינוך הערבי אשר תפגע בחפים מפשע, תכתים אוכלוסייה שלמה , ולא תאפשר .למערכת החינוך הערבית למלא את תפקידה בשל ,כל אלה אנו קורא ים לכם להתנגד לה. ,טל חסין עו"ד