הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
ירושלים, ד' באדר התשפ"ד
13/02/2024
הודעה לעיתונות
יו"ר ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לחקלאות שוסטר: השערורייה של מקלות בלי גזרים צריכה לחקלאות להיפסק – באוקטובר עמדנו על סף התהום
סמנכ"ל משרד החקלאות: למרות הסיכונים החקלאים עושים דברים שבלתי יאמנו ברמות שזה מעורר הערצה; ראש מכון וולקני: המשמעות התקציבית של 2024 זה הפסקת פעילות מחקרית של המכון לפני סגירתו
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום מנופי צמיחה לחקלאות, בראשות ח"כ אלון שוסטר, התכנסה היום לישיבה שעסקה בהיערכות מצב החקלאות והערכות הענף להמשך הלחימה. היו"ר שוסטר אמר כי, מטרת הדיון לייצר אבני דרך ברורות לשיקום הכלכלה החקלאית ופיתוח החקלאות. לדבריו, "המשימה שלנו היא שחקלאים שעובדים היום ירצו להמשיך ויישובים וקיבוצים שעובדים בחקלאות ירצו שילדיהם ימשיכו גם".
היו"ר שוסטר הוסיף, כי "לאחר האירועים הגלובליים והלאומיים שמדינת ישראל עברה, המצב צריך להיות שהמדינה תייצר לעצמה את המזון שלה. השערורייה של מקלות בלי גזרים צריכה להיפסק. באוקטובר האחרון עמדנו על סף תהום מבחינת החקלאות במדינת ישראל".
סמנכ"ל בכיר למחקר כלכלה ואסטרטגיה של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אורי צוק בר, התייחס לדבריו של יו"ר הועדה ואמר כי האתגרים המרכזיים שהתעוררו מאז ה-7 באוקטובר הם מחסור קיצוני בכוח אדם, אזורי שטחים חקלאיים שספגו נזק מהמלחמה, אי קטיף באזור הצפון בגלל אזורי הלחימה והמשמעויות יהיו ירידה בתפוקות לשנה הבאה בגלל אי טיפול. נוסף על כך, הדגיש כי ישנה עלייה משמעותית בירקות שחסרו מייבוא. "אנחנו תלויים פה במדינות לא ידידותיות באופן כללי כמו ירדן. אני רוצה להדגיש שלמרות הכל, החקלאים עושים דברים שבלתי יאמנו, הם עושים כל מה שאפשר כאילו אין סיכונים ברמות שזה מעורר הערצה".
מנהל קרן הפיצויים של רשות המסים, רמי יצקן, ציין כי בחוק מס רכוש במסגרת הפיצויים הכוללים נתנה עדיפות לענף החקלאות. מקדישים לזה את מרבית הזמן ביחס לכל שאר הענפים. "החקלאות זוכה להתייחסות הרבה יותר קונקרטית. האפשרות היא להגיש מסלול אדום ועד אז אפשר לקבל מקדמות בעיקר ליישובים שפונו. כל מי שמוצא עצמו מתאים להגשת תביעה בוחר להגיש מקדמות ומטפלים בזה".
סמנכ"ל בכיר כלכלה של רשות המים, גלעד פרננדס, הוסיף ואמר: "במסגרת היכולת של רשות המים לסייע לחקלאות בפרט לחקלאים באזורי לחימה. אנחנו רגולטור ואין לנו תקציבים, עיקר הסיוע שלנו זה דחיית תשלומים למקורות וספקים מקומיים. מקווים שלאחר שננצח במלחמה נוכל לחזור לשגרה וכל צרכן יוכל להסדיר את החוב שלו לספק שלו".
ראש צוות חקלאות במנהלת תקופה לשיקוף העוטף, אסף יצחקי, אמר שהמשימה העיקרית היא להפריח את החבל. "התוכנית כוללת השקעות הון בתעשייה עצמה מבינים שחייבים לעבות ולייצר את תשתיות המים. צריך להכניס דור חדש, לא מספיק להשקיע רק בברזלים אלא גם בתשתית אנושית, להגדיל כמות משקים, לחזק חקלאים חדשים בהדרכה והשקעות בהון וגם לפתור סוגיות של הקצאת קרקע חקלאית. בנוסף, כל נושא החדשנות החקלאי זה הקטר שיצעיד את החבל לא רק בהיבט חקלאי, אלא גם כמנוע כלכלי".
מנכ"ל משקי הנגב, עודד זבולון, אמר: "השקעות הון זה הדבר שהכי במחסור בשנים האחרונות, יש לנו מים וישראל צומחת ויהיו עוד הרבה יותר מים ואין בעיה לייצר פתרונות לביטחון מזון, חינוך וטיפול בכוח אדם השקעות בטכנולוגיה, לחבר את ההייטק".
ראש מכון וולקני, ד"ר שמואל אסולין, אמר: "המשמעות התקציבית של 2024 זה הפסקת פעילות מחקרית של המכון לפני סגירתו. לא נוכל לעמוד בהתחייבויות של 100 מיליון שקל שיש לנו לגופים בינלאומיים ובשלב הבא מלא פונקציות לאומיות שלא יוכלו להתקיים. נשבית אחד ממנועי הצמיחה העיקרית לשיקום החקלאות אחרי המלחמה. נפגע בביטחון מזון היערכות לשינוי אקלים אז אני רוצה לבקש שמי שיכול להשפיע יפעל שהמכון לא יפגע".
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, הוסיף ואמר: "המציאות היא שאנחנו מוצאים את עצמנו אנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים בטרנד שזה אופנתי להכות בחקלאים ובחקלאות באגרות עובדים בתקינה בתכנון הפשיטו את משרד החקלאות מכל הסמכויות שלו. לשר החקלאות יש שליטה על גורמי הייצור? אפילו במחיר המים לא צריך לשאול את שר החקלאות הוא לא פונקציה. מנהלי משרד החקלאות צריכים ללכת למשרדים האחרים לבקש טובות. זה לא דבר שאפשר להסכים לו. חקלאי בלי ודאות ואמון לא יכול לעשות חקלאות וזה נפגע בצורה קשה. התפיסה צריכה להשתנות וצריך תכנית לאומית לחקלאות שעושים אותה עם החקלאים. היה הסכם שהחקלאות תקבל מיליארד שקל והיו שתי פעימות של הורדת מכס שיביאו את המיליארד שקל".
יו"ר הועדה אלון שוסטר סיכם את הדיון וביקש מהחקלאים, ממשרד האוצר וממשרד החקלאות לסיים את הסדרי הפיצויים. "אני מבקש שבשיח שמתקיים בחודשים הבאים בשבועות הקרובים נשמע איך מתקדם הדיון במדיניות ייצור מקומי ויבוא ולהטמיע במדיניות את הדגשים לפריפריה ולספר – מה מגדלים בישראל ואיפה. הבעיה היא לא שלא יודעים מה לעשות, אלא לקבל החלטה אם זה חשוב או לא חשוב".
ראש מכון וולקני ד"ר שמואל אסולין: המשמעות התקציבית של 2024 זה הפסקת פעילות מחקרית של המכון לפני סגירתו. לא נוכל לעמוד בהתחייבויות של 100 מיליון שקל שיש לנו לגופים בינלאומיים ובשלב הבא מלא פונקציות לאומיות שלא יוכלו להתקיים. נשבית אחד ממנועי הצמיחה העיקרית לשיקום החקלאות אחרי המלחמה. נפגע בביטחון מזון היערכות לשינוי אקלים אז אני רוצה לבקש שמי שיכול להשפיע יפעל שהמכון לא יפגע.
שוסטר: לא תתקיים מדינה כשהמכון לא יתקיים כשהוא ייסגר. זה לא יקרה. כמו תנועות הנוער.
ח"כ מטי הרכבי צרפתי: סוגית המים אם אנחנו חפצי חקלאות חייבת להיפתר. קרקע זה המשאב היחיד המוגבל בישראל. תשומות זה דבר אחד ודבר שני זה מדיניות עבר קריאה טרומית הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות. וחדשנות שהוזכרה רבות ודורך המשך וחקלאות מקיימת ותומכת סביבה.
אורי דורמן: מהחיים אני מבלה פה כמה פעמים בשבוע מאוד נחמד והמציאות היא אחרת המציאות היא שאנחנו מוצאים את עצמנו אנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים בטרנד שזה אופנתי להכות בחקלאים ובחקלאות באגרות עובדים בתקינה בתכנון הפשיטו את משרד החקלאות מכל הסמכויות שלו. לשר החקלאות יש שליטה על גורמי הייצור? אפילו במחיר המים לא צריך לשאול את שר החקלאות הוא לא פונקציה. משרד החקלאות המנהלים שלו כל היום צריכים ללכת למשרדים האחרים לבקש טובות. זה לא דבר שאפשר להסכים לו. חקלאי בלי ודאות ואמון לא יכול לעשות חקלאות וזה נפגע בצורה קשה. התפיסה צריכה להשתנות וצריך תכנית לאומית לחקלאות שעושים אותה עם החקלאים.
ראש צוות חקלאות במנהלת תקופה לשיקוף העוטף, אסף יצחקי: בא מהנחת אגן פינה להקמת מכון חליבה בכיסופים שבושמד עד היסוד והקיבוץ נחוש לחזור ולהפעיל את הרפת. הם מקווים שתוך 10 חודשים יפעילו את הרפת בצורה מלאה. המשימה שלנו היא להפריח את החבל. התכנית כוללת השקעות הון בתעשיה עצמה מבינים שחייבים לעבות ולייצר את תשתיות המים. שני יעדי על הגיל הממוצע של החקלאים צריך להכניס דור חדש לא מספיק להשקיע רק בברזלים אלא גם בתשתית אנושית להגדיל כמות משקים לחזק חקלאים חדשים בהדרכה והשקעות בהון וגם לפתור סוגיות של הקצאת קרקע חקלאית. דבר שני, כל נושא החדשנות החקלאי זה הקטר שיצעיד את החבל לא רק בהיבט חקלאי, אלא גם כמנוע כלכלי.
מנכ"ל משקי הנגב, עודד זבולון: החקלאות בעוטף ובישראל יושבת על 4 הגיונות – האחיזה בקרקע ולא צריך להסביר את זה היום, בטחון מזון, מנוע צמיחה כלכלי ועוגן משיכה להתיישבות בנגב. האתגרים של העוטף הם האתגרים של החקלאות בכלל, הראשון הוא כוח אדם, גיל החקלאים ועובדים זולים, הפריון – עשרות שנים לא משקיעים בחקלאות ולכן הפריון נמוך. העובדים הזרים היו פסטר להחביא היעדר השקעות אדיר. שחיקת רווחיות של החקלאי מהתחזקות הרשתות והסיטונאים, משאבי קרקע ישראל היא מהמקומות האחרונים מקרקע חקלאית פר נפש, ובסוף המים בישראל יקרים משמעותית.
המטרה היא פתרון ארוך טווח: השקעות הון זה הדבר שהכי במחסור בשנים האחרונות, יש לנו מים ישראל צומחת וזה טוב ויהיה עוד הרבה יותר מים ואין בעיה לייצר פתרונות לביטחון מזון, חינוך וטיפול בכוח אדם השקעות בטכנולוגיה, לחבר את ההייטק.
שוסטר: יודעים על חקלאים בדגש על הצפון שמסכנים את עצמם כי הם לא בטוחים שיקבלו פיצוי וזה קשה.
ברוך גורביץ: כשבונים תכניות ארוכות טווח צריך קודם להגדיר את המטרות.
שמוליק תורגמן: כשמסתכלים על תמיכות בחקלאות הרוב עובר דרך מנגנון הביטוח הגשו בקשה למשרד החקלאות להגדיל תמיכות בביטוח ב250-300 מיליון שקל. זה אומר שמקטינים את הוצאות הייצור של החקלאים שנובעות מביטוח וזה מאפשר להם הכנסה פנויה להרחבת עסקים והשקעה בטכנולוגיות והדור הצעיר יבין שיש פה עסק שיש בו ביטחון ויחזיר אותם לייצור החקלאי. בעוטף ובצפון צריך לקבל החלטה שבגידולים שם לא פוגעים. אם מחר ייפתח ייבוא תפוחי אדמה איזה אינטרס יש למגדלים בעוטף להישאר? אבוקדו עגבניות פלפל תפוחי אדמה בדרום ומטעים בצפון.
גלעד פרננדס: במסגרת היכולת של רשות המים לסייע לחקלאות בפרט לחקאים באזורי לחימה – אנחנו רגולטור אין לנו תקציבים עיקר הסיוע שלנו זה דחיית תשלומים למקורות וספקים מקומיים. מקווים שלאחר שננצח במלחמה נוכל לחזור לשגרה וכל צרכן יוכל להסדיר את החוב שלו לספק שלו.
אלון שוסטר: אחרי הקורונה ומלחמות אירופה האחרונות והאירועים כאן אצלנו, התחממות גלובלית ועוד, אנחנו רוצים לראות שמדינת ישראל מייצרת ירקות, ביצים, עוף ואת עיקר ארוחות הבית בעצמה, אנחנו רוצים לראות את הייצור מקומי. השערורייה של מקלות בלי גזרים צריכה להיפסק וצריכה להתחדש במלוא עוצמתה. באוקטובר האחרון עמדנו על סף תהום מבחינת החקלאות במדינת ישראל. לא צריך להשחיר מה שלא צריך להשחיר וקיבלתי היום בשמחה מתושב מקיבוץ אורים על תחילה של אסיף של תפוח אדמה. מטרת הדיון לייצר אבני דרך ברורות לשיקום הכלכלה החקלאית ופיתוח החקלאות, המשימה שלנו היא שחקלאים שעובדים היום ירצו להמשיך ויישובים וקיבוצים שעובדים בחקלאות ירצו שילדיהם ימשיכו גם. אנחנו רוצים להיות קצת אירופה וקצת OECD בהערכה כלפי כל מי שמייצר מזון.
אורי צוק בר: מאז ה7.10 אנחנו עומדים בפני אתגרים. האתגרים המרכזיים שהתעוררו הם מחסור בכוח אדם קיצוני, עושים פעולות על מנת להרחיב אותו ויש הישגים אך לא מספקים. איזורי שטחים חקלאיים ספגו נזק מהמלחמה, גם בדרום וגם בצפון, הצפי שעד יוני נהיה בגירעון בכמויות. יש לנו נזקים של אי קטיף באזור הצפון בגלל אזורי הלחימה, מדובר בעשרות אחוזים. ההשלכות הן גם ירידה בתפוקות לשנה הבאה בגלל חוסר בטיפול. ראינו עלייה משמעותית בירקות שחסרו מייבוא, אנחנו תלויים פה במדינות לא ידידותיות באופן כללי כמו ירדן. פנים קדימה, אם לא יהיה להם את היכולת לעשות את השתילות החדשות של ינואר פברואר יהיה לנו מחסור בקיץ. למרות הכל החקלאים באזור עושים דברים שבלתי יאמנו, הם עושים כל מה שאפשר כאילו אין סיכונים ברמות שזה מעורר הערצה. חלק מהמסלולים הנורמטיביים של הפיצוי לוקחים בחשבון שיתבצע קטיף עם מתנדבים וככל שניתן להם ודאות יותר מהר תהיה אפשרות לסגור את התיקים של התביעות בצורה מהירה יותר ונמנע את הנזק העקיף לחודשים הבאים ולצמצם אותו. צריך כמה שיותר להקטין את התלות בצורך בעובדים הזרים.
שוסטר: בניגוד למה שציפינו להיכנס לתוכנית פיתוח, במקום זה יש קיצוצים.
אוראל פיין: בימים אלו אנחנו יושבים עם משרד החקלאות ומנסים לגבש צוות שיעסוק בנושאים אלו, שהם נושאים מורכבים. אנחנו מנסים להגיע להסכם ארוך טווח על מנת לספק ודאות לחקלאים.
שוסטר: אתה מסוגל לתת לוחות זמנים?
אוראל פיין: אנחנו עוסקים בנושא יום יום