החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2023-092711
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ז בטבת תשפ"ד, 8.1.2024, בנושא:
הצורך בהקמת מאגר מידע מתעדכן של אזרחים ותיקים - הטיפול באזרחים הותיקים בזמן משבר הקורונה, דוח מיוחד 2021
ישיבה משותפת עם הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - עם פרוץ מגיפת הקורונה, אוכלוסיית האזרחים הותיקים, המונה בישראל מעל מיליון נפש, זוהתה כקבוצת הסיכון העיקרית לתמותה ולסיבוכים בריאותיים. הטיפול באוכלוסייה זו דרש מהמדינה התייחסות נפרדת מכלל האוכלוסייה.
כיום אנו נמצאים בעיצומו של אירוע חירום מסוג אחר, אולם קריטי וחמור לא פחות והוא מלחמת "חרבות ברזל".
דוח המבקר המונח לפנינו, אשר משמש כבסיס לדיון, מבקש לבחון את רמת הטיפול באוכלוסייה של כמיליון אזרחים ותיקים בישראל, מתוכם כ- 7% המתגוררים במוסדות, מקבצי דיור ובתי דיור מוגן. מאז תחילת המלחמה.
מס' בתי אבות ומקבצי דיור ביישובי העוטף בדרום ויישובי הגבול בצפון פונו ממקום מגוריהם.
משרד הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות מגוון מסגרות המיועדות לסיוע לאזרחים ותיקים. המשרד לשוויון חברתי שימש עד לאחרונה כגוף מטה לממשלה בטיפול בהם ועסק בין היתר במיצוי והנגשה של זכויות. בממשלה הנוכחית הסמכויות עברו למשרד נגב וגליל. מעבר לכך ישנם אזרחים ותיקים המטופלים בבתי החולים הגריאטריים שבפיקוח משרד הבריאות, וכך גם בתי האבות הסיעודיים.
נקודת הביקורת הראשונה בדוח מדברת על הנושא בו נבקש להתמקד בעיקר בדיון זה והוא המידע על אזרחים ותיקים ברשויות המקומיות ובמאגרי מידע ארציים וכלליים כאוכלוסייה הנזקקת לסיוע בעת שגרה ובפרט בעת חירום, כמו מלחמה.
בזמן כתיבת הדוח לא היה קיים בישראל גוף אחד המרכז מידע בסיסי עליהם אשר מסייע להעביר מידע לגופים המעורבים בטיפול באותם נזקקים. חבל מאוד שלא הוקם קבינט לנושא הזיקנה.
משרד מבקר המדינה - בני גולדמן-מנהל אגף בכיר – מטרת הדוח בזמנו היתה לבדוק את הטיפול באזרחים הותיקים בקהילה ובמוסדות. לפני מתן טיפול יש לדעת מה הצרכים של האזרחים הותיקים. והנושא המרכזי שאתמקד בו הוא פעולות המדינה והרשויות המקומיות לאיתור ומיפוי הצרכים של האזרחים הותיקים.
נתוני מפתח: 1.1 מיליון מס' האזרחים הותיקים בישראל. כ-7% מהם מתגוררים במוסדות, במקבצי דיור ובבתי דיור מוגן.
40% שיעור האזרחים הותיקים שמשרד הרווחה לא הצליח ליצור עימם קשר, מתוך אוכלוסיית היעד שהגדיר במסגרת תכנית "מגן זהב".
כ- 264,000 הפער בין מס' האזרחים הותיקים בישראל לפי רשות האוכלוסין וההגירה למספרם לפי הלמ"ס.
66% נכון ליולי 2021, שיעור האזרחים הותיקים שהמשרד לשוויון חברתי טרם מיפה את צורכיהם, מתוך אוכלוסיית היעד שהגדיר במסגרת תוכנית "מגן זהב".
אנו מובילים בעולם בעובדה שאזרחים ותיקים גרים בקהילה.
מידע על אזרחים ותיקים ברשויות המקומיות ובמאגרי מידע ארציים וכלליים – * אף שכמעט בכל הרשויות המקומיות יש עו"ס זִקנה (97% מהן), וברובן פועל יועץ אזרחים ותיקים (68% מהן), ערב משבר הקורונה לא היה ברשויות גורם שריכז מידע שלם ומעודכן על האזרחים הותיקים ומאפייניהם לצורך הגשת סיוע.
* נמצא כי אף שמרשם האוכלוסין הוא מאגר המידע הרשמי המקיף ביותר של נתוני כלל תושבי ישראל, בהיעדר פרטי התקשרות, לא היה בו כדי לתת מענה מיטבי לגורמי הסיוע לאזרחים הותיקים במשבר הקורונה.
* אף שהלמ"ס מרכזת פרטי התקשרות ברמת עדכון גבוהה בהשוואה למרשם האוכלוסין, ובכללם האזרחים הותיקים, עם פרוץ משבר הקורונה מידע זה לא היה זמין לשימוש לגופים רבים שנזקקו לו כדי לסייע לאוכלוסייה המבוגרת.
תוך כדי הקורונה נוצר המאגר והוא היה צריך להיות מטויב, לפחות ברמה הבסיסית.
משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי קבעו במסגרת תכנית "מגן זהב" יעד למפות את צורכיהם של כלל האזרחים הותיקים (כמיליון איש), ללא קביעת סדרי עדיפויות של הזדקקות לסיוע. הם הגיעו לשיעורי מיפוי נמוכים, לא ביצעו מעקב מול הרשויות המקומיות שאליהן העבירו את המידע על האזרחים הותיקים ופיצלו את הפעולות שעשו למיפוי צורכיהם של האזרחים הותיקים, בין היתר מבחינת העיתוי. כמה רשויות מקומיות ציינו את שביעות רצונן מתהליך המיפוי, ואחרות העלו קשיים בנוגע לריבוי הגורמים שפנו לאזרחים הותיקים, לעבודה כפולה באיתור צורכיהם ולמידע לא מדויק שנמסר להן.
הצעת המחליטים לממשלה שגיבש המשרד לשוויון חברתי בשנת 2018 בנושא "סיוע לאזרחים ותיקים בשעת חירום", הכוללת אחריות המשרד על הקמת מאגר מידע על אזרחים ותיקים לשעת חירום, לא עלתה לדיון בממשלה, בפרט בשל היעדר הסכמה עם משרד הרווחה. עם זאת, ממרץ 2020 פעל המשרד לשוויון חברתי להקמת מאגר מידע על אזרחים ותיקים הן לצורך הסיוע להם בתקופת משבר הקורונה והן מתוך היערכות למצבי חירום עתידיים. לשם כך פנה המשרד במהלך משבר הקורונה בבקשה לקבל מידע על אזרחים ותיקים משישה גופים מרכזיים המחזיקים במידע. בהיעדר נורמה מחייבת לא העבירו שלושה מהם את אישורם להעברת המידע (משרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי, משרד העלייה והקליטה, וגם הרשויות המקומיות). בשל כך נפגעו הן תשתית המידע לצורך הסיוע לאזרחים הותיקים והן התשתית להקמת מאגר למצבי חירום עתידיים.
מומלץ שמשרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי יגבשו במשותף, בהיוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מנגנון להקמת מאגר מידע מקוון על אזרחים ותיקים או כל מנגנון אפקטיבי אחר, שיאפשר לגופי הסיוע ולרשויות המקומיות בעת חירום גישה מהירה לפרטי ההתקשרות עם התושבים העשויים להזדקק לסיוע; ובכלל זה מידע רלוונטי שנאסף במסגרת תוכנית "מגן זהב".
הצורך בזיהוי מידע לגבי אוכלוסיות חלשות הוא קריטי, ללא מאגר מידע שיאפשר את המענה הממשלתי, כל פעם נצטרך להתחיל מחדש.
ח"כ מטי צרפתי-הרכבי – הרבה מהמידע מצוי ברשויות המקומיות, ויש למצוא דרך לתכלל את מאגרי המידע כדי שנוכל לטייב את המדדים של הזדקנות מיטבית. הרשויות הן חוליה מקשרת שצריך לראות איך הן משתלבות במאמץ להקמת מאגר מידע.
ח"כ מירב כהן – יו"ר הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה – העיסוק בסוגיית החטופים הוא הכי חשוב. אין רגע שמשפחות החטופים לא במחשבה ובלב, כולל תמיכה בהשבתם תמורת מחירים גדולים.
בזמן חירום האוכלוסיות הכי פגיעות נמצאות בסיכון. הקורונה פגעה בראש ובראשונה במבוגרים, וכעת בזמן מלחמה זה פחות ברור ואנו שוכחים אותם. למרות מטחי הקסאמים מבוגרים רבים התקשו לעזוב את בתיהם, אחרים עברו לבתי המלון ואין להם שגרה, ויש שפונו למקומות אחרים בקהילה ואנו לא יודעים מה קורה איתם. ראוי לציין גם את קבוצת אזרחים הותיקים שאינם גרים ביישובים המפונים אך המלחמה משפיעה גם עליהם. עפ"י נתונים של האוניברסיטה העברית - 73% מהמבוגרים הפסיקו את פעילותם וחווים תחושת בדידות, כלומר הם לא יוצאים לסידורים בסיסיים, כולל קניית תרופות. במשרדי הממשלה יש תכניות, אבל חלק מהאתגר הוא למצוא איפה נמצאים האזרחים הותיקים. לא מדובר בדיון תאורתי על DATA , אלא דיון מעשי על מאגר נושם בחירום ובשגרה שמסונכרן בין משרדי הממשלה ונותן מענה לצרכי האזרחים הוותיקים. מדובר בכלי עבודה בסיסי לדעת איפה נמצאים האנשים שזקוקים לעזרה. אנו הנחנו את התשתית, יצרנו מאגר ראשוני של 1,200,000 אזרחים באמצעות יצירת קשר טלפוני והייתי רוצה לדעת מה קרה עם זה מאז. יש רשויות מקומיות שמאורגנות למופת.
אני מאחלת שננהל את השגרה בצורה מקצועית יותר. "מערכת אגם" היא אסטרטגית וראוי שהיא תקום. לצד זה ראוי שיהיה פורום של משרדי ממשלה כדי שיהיה שימוש מושכל ונעשיר את המאגר במידע. כמו כן, הוא יאפשר לנו להתוות מדיניות בצורה טובה ביותר. בסופו של דבר אם העבודה לא נעשית ואין תשתית מקצועית, לא ניתן לשדרג את השירות שהאזרחים מקבלים.
מרכז המחקר והמידע – גדעון זעירא-ראש תחום – מאגר מידע שהוזכר בדוח המבקר שונה מהמאגר שהמבקר המליץ עליו להקים והיה בשימוש בתקופת הקורונה – "כספת נצורה". המאגר נועד לסייע בחירום למחלקות לשירותים חברתיים לזהות אוכלוסייה שזקוקה לתשומת לב בשעת חירום, בדגש על אנשים שאין להם תיק פעיל במחלקות. המאגר מבוסס בעיקרו על נתונים שמשרד הרווחה מקבל מהמוסד לביטוח לאומי, החל משנת 2016, על קבוצות מסוימות של מקבלי גמלאות בפועל שקשורות לנכות או לאזרחים ותיקים. כלומר, אנשים שלא ענו על אחד הקריטריונים לקבלת קצבה, לא ייכנסו למאגר. במאגר יש מספרי טלפון, כתובת לפי מרשם האוכלוסין, ילדים ועוד.
משרד הרווחה בשעת חירום נותן גישה לרשויות שחותמות על הסכם סודיות. נכון לאמצע חודש דצמבר - ניתנה גישה כמעט לכל הרשויות המקומיות, אבל כרבע מהן בכלל לא איחזרו את הנתונים. לגבי היתר לא ידוע בדיוק מה היה השימוש, כי אין חובת דיווח לגבי השימוש בנתונים.
ההסדר בין משרד הרווחה למוסד לביטוח לאומי נוצר בשל הימשכות עבודה על תקנות שנועדו להסדיר מאגר מידע לאנשים עם מוגבלות. בימים אלו ועדת העבודה והרווחה דנה בתקנות האלה, והוא יהיה שונה מהמאגר הזה. בין היתר, הוא כנראה לא יכלול מקבלי קצבת אזרח ותיק.
משרד הרווחה והביטחון החברתי – רון אשכנזי-ממונה ייעוץ משפטי - התקנות הן סטים לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ששר הביטחון אחראי עליהן היות ומדובר במצב חירום. "כספת נצורה" היא פרויקט של העברת מידע בין גופים ציבוריים, שיצר משרד הרווחה בשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי, כבר לפני כעשור מתוך הבנה של הצרכים בשטח. בקורונה הרחבנו את הבקשה כי הבנו שצריך את כל האזרחים הותיקים ואת כל מקבלי קצבאות הזקנה. התקנות תאפשרנה "להוריד" חלק מהאוכלוסייה מהקובץ הספציפי הזה. ברור לנו שהמהלך ימשיך לגבי אוכלוסיות שלא כלולות בקריטריונים של התקנות.
יריב מן - סמנכ"ל בכיר, ראש מינהל אזרחים ותיקים – מינהל אזרחים ותיקים מורכב משתי יחידות עיקריות: שירותים בקהילה ושירותים שהם מערכי דיור חוץ ביתיים. בתחום מערכי הדיור אנחנו מבצעים רגולציה ומספקים שירותים ל-5,000 איש שנמצאים בכ- 100 בתי אבות ברחבי הארץ. 60% מהם משותפים עם אגף הגריאטריה במשרד הבריאות. מעבר לזה, אנחנו מבצעים רגולציה על הדיור המוגן, כלומר תפקידנו לוודא שנשמרות להם זכויותיהם לאורך השנים. בכל רשות מקומית יש מחלקה לשירותים חברתיים מתוקף חוק הסעד משנת 51'. אנחנו אחראים על כל הפעולות שניתנות באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים, ומתקצבים את המחלקות. יש כ-800 עובדים סוציאליים לתחום זקנה בכל מחלקה לשירותים חברתיים, מלבד המועצות הקטנות מאוד.
במסגרת תקופת החירום האחרונה עשינו כמה דברים כדי להגביר את הקשר החברתי: * 500 עובדים סוציאליים היו ב-8 באוקטובר במלונות, במטה הנעדרים והחטופים וכו'. המשרד נמצא עדיין בתצורת חירום.
* בתחום אזרחים ותיקים עסקנו בעיקר בפינוי בתי אבות. יש לנו כרגע מעל 500 איש שפונו. כמו כן פינינו אנשים גם לדיור המוגן באמצעות הסכם עם ארגון "קדם".
* שירותים בקהילה - השתדלנו להחזיר כמה שיותר מהר את מרכזי היום, מועדוני המופת, המועדונים החברתיים והקהילות התומכות כדי לשמור על שגרה לאזרחים הוותיקים.
* פרסנו מעל 80 נקודות שירות במלונות. הבטחנו שבמלונות המרכזיים, שבהם יש שיעור מסוים של אזרחים ותיקים, הם יקבלו פעילות שמדמה את הקהילה (ספורט, מעגלי שיח ועוד).
* פרסום נהלים - אנחנו נערכים גם לחזרת חטופים, טראומה בזקנה, וההשפעות של אירועי המלחמה על האזרחים הוותיקים גם לשנים הקרובות.
בהיבט של בדידות בעת קורונה, אנחנו הפקנו לקח אחד והוא הגברת מעגלי שייכות ברמה המקומית. הבנו שהרשויות המקומיות כנראה יודעות יותר טוב מאתנו על האוכלוסייה הותיקה שלהן, ואנחנו צריכים לאפשר להן את הכלים. הממשלה בזמנו הטילה את האחריות על נושא זה על המשרד לשוויון חברתי. אנו נהיה נכונים לקחת אתגרים, ככל שיוטלו עלינו, ונשמח לבצע אותם. כמו כן נשמח גם לשתף פעולה עם הקמת מאגר היכן שהוא יוקם. אבל אני חושב שמה שלא עובד בשגרה לא יעבוד בחירום.
משמעות הניתוק של משרד הרווחה מחוק הסיעוד בשנת 2018 היא שאנחנו לא שותפים בוועדות התכנון, טיפול ומענים לאנשים אלה. אם יהיה שינוי בחוק סיעוד, אנו נרצה להחזיר לרמת השלטון המקומי את הקשר עם האזרח הוותיק, ושהקשר לא יהיה רק ברמת סניף הביטוח הלאומי.
המשרד לשוויון חברתי – הראל כהן-מ.מ מנמ"ר – יצרנו קשר עם 60% מהאזרחים הותיקים, ורוב האנשים ענו לנו. כשעה וחצי לאחר פרוץ האירועים התחלנו להפעיל את המאגר. עבדנו עם האגף לאזרחים ותיקים במשרד הנגב והגליל לעדכון המאגר. מערך הדיגיטל הוא היחיד שנענה כרגע לבקשה, והתחלנו איתם שיתוף פעולה כדי לעדכן את המאגר. הממונה על המאגר הוא משרד הנגב והגליל ואני ממונה על אגף טכנולוגיות. התחלנו פעילות פיילוט מול משרדי הממשלה כדי שיהיה קשר ואפשרות לביצוע שיח מידי.
משרד לפיתוח הנגב הגליל והחוסן הלאומי – ירון מנשה-מנהל אגף בכיר ותיקים – בתקופת הקורונה היה איסוף נתונים והעברתם לרשויות המקומיות. ב- 7 באוקטובר נפתח מוקד פניות של אזרחים ותיקים בנושאי חירום למתן מענה פרטני וסיוע למשרדים שעסקו בפינוי. אנו העברנו תקציבים עבור פעילויות לאזרחים ותיקים.
האגף עבר במסגרת ההסכמים הקואליציוניים מהמשרד לשוויון חברתי עם כל עובדיו ומוקד זכויות טלפוני. כל התכניות של המשרד לשוויון חברתי ממשיכות לפעול.
המוסד לביטוח לאומי – עו"ד כפיר אמון-סגן בכיר – אנו פוגשים את האזרחים הותיקים בתשלום גמלאות ובכל מה שקשור להעברת מידע. אנו מחזיקים במידע רב ומתכנסים לעיתים תכופות להעברת מידע בתדירות הכי גבוהה שאפשר ישירות לגופים או דרך גופים אחרים, כמו הרשויות. המידע הוא מעודכן ואנו מטייבים אותו. אנו מחוברים לכספת נצורה, וכל המידע שקיים במוסד לביטוח לאומי מועבר באמצעותה. מעבר למידע הכללי, אנו מעבירים גם מידע על מצב רפואי היות והוא רלוונטי לצורך פינוי. כשאנו מעבירים מידע יש תמיד חשש שהוא ירתיע אנשים מלמסור אותו.
אנו עומדים בקשר עם גופים שעוטפים את האזרחים הותיקים בחירום ובשגרה, ויודעים על מצבם.
יש יוזמה ליצור "אגם מידע משותף" לכל משרדי הממשלה שנמצא בהתהוות, ואנו חלוצים בנושא.
נטלי גבאי לוי-מנהלת אגף סיעוד - לא כולם צריכים פינוי בשעת חירום. מי שלא נכלל בקובץ לפינוי עובר בכספת הנצורה, והאזרחים הותיקים עוברים לרווחה. יש אוכלוסייה שהיא קשה לפינוי, ועליה שמנו את הדגש בתקנות, ולכן הקבצים מופרדים.
הביטוח הלאומי מעביר את המידע ב"כספת הנצורה" לחברות הסיעוד ולמרכזי היום כדי לדעת מי האנשים שזקוקים להשגחה.
לא קיבלנו פניה מעמותת עמדא לסיוע, אנו תמיד נכונים לשתף פעולה בעניין.
מרכז השלטון המקומי – צחי שלום-ראש מינהל טכנולוגיות דיגטליות – המשאבים של אגפי הרווחה ברשויות הם מצומצמים ומוגבלים, ובפרט בעת הזו. לא ניתן להטיל עליהם עוד מטלות בתוך המסגרת הזו, כשיש גוף שבעצם אמור לעשות את זה במסגרת פעילות שוטפת של נגב-גליל.
ניתן לשכפל את מודל התקנות שאנחנו מעבירים לבעלי צרכים מיוחדים לפינוי בשעת חירום עבור כל אוכלוסיית מדינת ישראל והקמת מאגר-על לתפקוד.
לא כל מי שהוא מבוגר או בתוך המסגרת עליה אנו מדברים של אזרחים ותיקים, מעוניין להיות מוכר ברווחה, וגם על זה צריך לחשוב.
הרשות לזכויות ניצולי השואה – עו"ד עמיחי פישמן-ממונה בכיר-אחראי על הייעוץ המשפטי – אנחנו משלמים תגמולים, הטבות ומענקים לכ-150,000 ניצולי שואה ונפגעי התנכלויות אנטישמיות בתקופת מלחמת העולם השנייה. בין הפעולות שאנו מבצעים: טיפולים רפואיים, מענק הבראה, תכניות של תיאום טיפול בעריריים, הפגת בדידות ועוד.
דוח מבקר המדינה הזכיר את הרשות לניצולי שואה כגוף שהעביר מידע בתקופת הקורונה. בסיס המידע נמצא בעיקרון בביטוח הלאומי וברשות האוכלוסין. כשהיו לנו נתונים שלאחרים לא היו, אז כמובן שהעברנו אותם וסמכנו לסייע. כמו כן, יש לנו גם העברות מידע שוטפות עם עשרות רבות של רשויות מקומיות לצורך הנחה בארנונה והטבות נוספות שזכאים להם ניצולי שואה.
משרד הבריאות – יוחנן סמואל-מרכז סטנדרטים ונהלים בגריאטריה – התפקיד העיקרי שלנו הוא פינוי של אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ומוגבלויות שונות שלא יכולות להתפנות למקומות אחרים של הרווחה או למלונות. יש לנו ממשק אוטומטי עם קופות החולים ואנחנו מקבלים מהם מידע על כל מאושפזי בית או בעלי צרכים מיוחדים. המאגר עדיין לא מטויב מספיק, ויש שינויים בהגדרות. במלחמה האחרונה יצרנו קשר עם כל האנשים שנפלו תחת קטגוריות אלה ובדקנו אחד-אחד האם הוא זקוק לפינוי.
משרד העלייה והקליטה – שלום בן ישעיה-מנהל תחום בכיר יישומים – יש לנו מאגר עולים החל משנת 1972 ועד היום. יש כמיליון 800 אלף עולים ואנו עובדים בשת"פ עם משרדי הממשלה כדי לטייב את המאגר. אנו מקבלים מידע על עולים שחזרו לחו"ל. בתקופת הקורונה, נתבקשנו ע"י משרד הרווחה להעביר מידע על עולים שגרים במקבצי דיור.
אני מאמין שהמידע שקיים בביטוח לאומי הוא המידע המדויק והרצוי שקיים לגבי אזרחים ותיקים. אין לנו בעיה להעביר כל מידע, ואכן אנו מעבירים להלמ"ס, לצה"ל, לרשות האוכלוסין ולרשות לניצולי שואה.
משרד המשפטים – עו"ד מרים בראון-המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי – במחלקה יש צוות פרטיות שמבין שיש התקדמות בחשיבה בין המשרדים בנוגע לתוואי מאגר המידע. כשיעלו סוגיות בהיבטי פרטיות, אנו נסייע בכל מה שנדרש בדומה לתקנות לאנשים עם מוגבלויות.
הלמ"ס – עו"ד רותי שמן-לשכה המשפטית – הלמ"ס יכולה לתרום מידע מצרפי על מאפייני האוכלוסייה הותיקה. אין לנו מידע פרטני על כל אזרח במדינת ישראל מבחינת כתובת וטלפון, אלא רק לגבי אנשים שהשתתפו במפקד אוכלוסין או בסקרים שלנו. אבל, יש מניעה משפטית להעביר מידע כזה. הלמ"ס פועלת תחת פקודת הסטטיסטיקה, שמצד אחד, מטילה חובות השבה (סמכויות איסוף מידע מאוד נרחבות), ומצד שני יש חובת סודיות ייחודית. אני מניחה שביום שיוקם מאגר אולי ספציפי לאזרחים ותיקים, הלמ"ס לא תוכל להיות גורם שמספק מידע.
על פי החלטה 1440 ממאי 2022, צריכים להתבצע הסכמים בין משרדי הממשלה השונים אלינו, שיסדירו את העברות המידע לאגם. האגם אמור להיות אצלנו, ואנחנו בעבודה על ההסכמים. אחד מסעיפי החלטת הממשלה הוא שיוקם צוות יישום, בראשות מנכ"ל ראש הממשלה, בשיתוף נציגי הלמ"ס, מערך הדיגיטל הלאומי, אגף תקציבים במשרד האוצר ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
מערך הדיגיטל הלאומי- עופר ישי-מנהל שותפויות אסטרטגיות – יש מאגר אחד שהוא מבחינתנו המקור המוסמך היחידי לגבי פרטים בסיסיים על אדם וזה מרשם האוכלוסין. אנשים צריכים לעדכן את הכתובת שלהם לפי חוק המירשם שבוע אחרי שהם עברו דירה, אנחנו יודעים שלא כולם עושים את זה. במאגר היה חסר פרטי קשר, ואי לכך בעקבות תיקון לחוק הדיוור שמהותו פניית המוסדות לאזרחים הוספו שדות קשר (מס' טלפון נייד וכתובת המייל) למרשם האוכלוסין.
רשות האוכלוסין השלימה את ההיערכות שלה, והשדות כבר נמצאים, כלומר מערכת הדיוור שלנו מוכנה. יש כבר 54,000 אנשים שנרשמו למאגר. המשרד הראשון יהיה ככל הנראה משרד התחבורה בעוד כחודש-חודש וחצי. אנחנו ניתן אפשרות שהפרטי קשר יהיו במקום אחד, כולם יצרכו משם, והעדכון יהיה ע"י האזרח באמצעות טופס באזור האישי.
המאגר הוא לא מרכזי, ויש כמה דרכים לטפל בזה:
1. העברות מידע (עלויות כספיות)
2. ריכוז המידע במקום אחד על ידי מספרי זהות. מישהו צריך להוביל את זה בממשלה ולדאוג שלא יהיה רק מידע, אלא שימושים למידע. זה גם הכיוון שאנחנו הולכים אליו בתוקף זה שיש לנו יחידה שעוסקת במידע כללי בממשלה.
3. מערכת "יחד", שפותחה לאחרונה למלחמה, ויש בה כבר 202,000 מפונים. משרדי ממשלה שונים מעדכנים בה, ויש גם ממשקים אוטומטיים לפזר למי שצריך.
4. השלטון המקומי יכול לגשת למידע וגם יכול להביא מידע למרכז. אנו יודעים שנושא הרווחה מתחלק בין המרכז לשלטון המקומי.
צריך שכולם יפעלו שהמאגר- מרשם האוכלוסין יהיה מטויב במקום אחד. כולם יכולים להתחבר למערכת הדיוור הממשלתי, שהיא כרגע המערכת היחידה נוכח אבטחת מידע וסייבר. מעבר לזה יש לקיים דיון שמתכנן את המאגר כדי לתת תמונה שלמה של האזרח במדויק באונליין.
רשות האוכלוסין וההגירה – משה נקש-מנהל אגף בכיר סיעוד – אנחנו עושים את כל ההיערכות המחשובית לקלוט את כל המידע שצריך בשת"פ עם כל המשרדים הרלוונטיים ועם מערך הדיגיטל. יש לנו מאגר מידע של המטופלים הסיעודיים שלנו, ואנחנו יוצרים איתם קשר. גם העובדים הסוציאליים בצוות יוצרים איתם קשר ונותנים מענה לבעיות ולסוגיות שעולות מהשטח.
חכ"ל קולט אביטל - יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל – חוסר הסדר וחוסר התיאום הוא הרבה יותר חמור ממה שחשבתי. לא אמורה להיות בעיה בהקמת מאגר. המאגר יסייע לפעילות משרדי הממשלה להיות מסונכרנת. אנו ארגון יציג של אוכלוסיית ניצולי שואה ולא יודעים מי מטפל בנושאים שלנו. חוסר היכולת לתפקד פוגעת בציבור ניצולי השואה.
עמותת עמדא – העמותה הוקמה למען חולי דמנציה. פנינו לאנשים שפונו ושאלנו האם הם מכירים חולי דמינציה כדי שנסייע להם ולבני משפחותיהם. רצינו להקים קבוצת פעילות בתוך המלונות. הבאנו ערכות לבתי המלון ולא ידעו למי לתת אותן כי אין מאגר מידע. נוכח המצב נוצרה גם הדרדרות במצב החולים. בשנת 2013 הושקה תכנית לאומית לחולי דמינציה שלא יושמה עד עתה, ואין רשם דמינציה.
משרד רה"מ – נטע אלגבסי-ראש תחום בכיר חברה – אין לנו נגיעה ספציפית לנושא מאגר מידע לאזרחים ותיקים. אנחנו עוסקים בנושאים מסוימים בהזדקנות האוכלוסייה. היינו שותפים לקבינט זקנה. אנו רואים חשיבות בהקמת מאגר עם כל המגבלות שיכולות להיות בו, ומנהלים צוות של הסרת חסמים באגף ממשל. אנו שותפים מלאים בכל התהליך של החלטת הממשלה של אגם המידע. הלמ"ס אמור להחזיק את אגם המידע.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה רואה חשיבות במתן מענה לצרכים של אנשים שאנו מחוייבים אליהם.
הוועדה מבקשת ממשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לקבל מסמך חתום שבו ייכתב האם טיוב המאגר נמשך או שעם חילופי השרים הכל נעצר בתחילת שנת 2023. כמו כן הוועדה מבקשת גם לקבל דיווח, תוך חודש ימים, על פעילות המשרד למען האזרחים הותיקים.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד מספר חודשים בנושא: ריכוז המידע ממשרדי הממשלה השונים למערכת "אגם המידע".
הוועדה מבקשת ממשרד הרווחה והביטחון החברתי והמוסד לביטוח לאומי להפגש עם עמותת עמדא כדי לפתור את הסוגיה שעלתה בישיבה.
הוועדה סבורה שמן הראוי היה שמשרד רה"מ יתכלל את מערכת "אגם מידע". הוועדה ממליצה להלמ"ס להתניע את המהלכים להקמת מאגר מידע שייתן תשובות לשאר המעורבים.