החלטות ועדה
1
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
סיכום דיון
,מיום שני, ב' בשבט התשפ"ד15
בינואר2024
:, בנושא
המשבר במערכת בריאות הנפש-
היבטים ברפורמה להעברת האחריות הביטוחית בבריאות
הנפש, דוח שנתי70ב
יו"ר הוועדה–
ח"כ מיקי לוי– מאז ה- 7 באוקטובר, מדינת ישראל נחשפה באופן קיצוני לאירועים
מזעזעים, שהותירו תושבים רבים במצב טראומתי קשה: ניצולי "נובה", תושבי העוטף ואזור
הדרום, כוחות הביטחון, כוחות ההצלה, והזיהוי והחשיפה למידע קשה הנפוץ בערוצי התקשורת
.וברשתות
בשנת2015
הועברה האחריות .על רוב שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים
מהחומר שהובא לידיעתי טרם הדיון, אני מבין כי יעדי הרפורמה לא הושלמו. מרכז המחקר
והמידע של הכנסת מצא לאחרונה כי תהליך הדיווח של קופות החולים למשרד הבריאות נתקל
בקשיים, וכי אין תמונה מלאה על שירותי הפסיכ
ותרפיה ושירותי הפסיכולוגיה שניתנים למבוטחי
.הקופות
ההשלכות וההשפעות של המלחמה תלווינה אותנו שנים רבות. אסור להזניח את התחום ויש לטפל
בו כבר כעת. שכר הפסיכולוגים לשעת עבודה הוא50
₪
.ברוטו
הדיון היום יעסוק במחסור
בכח אדם: בפסיכולוגים, בפסיכיאטרים, בעובדים סוציאליים, שהרי
בסוף הם אמורים לתת את המענה הנדרש למספרים הבלתי-נתפסים של הנפגעים. המערכת
הפסיכיאטרית חולה במשך שנים, ואין כאן מטה קסם. יש למצוא פתרונות כדי להיטיב את
.המערכת
משרד מבקר המדינה – ליאורה שמעוני-מנה
לת חטיבה –
הדוח התפרסם בשנת2020, והנתונים
מתייחסים עד שנת2018
. מאז הביקורת הסיטואציה השתנתה בכך שנקבעו יעדים לרפורמה–
העברת תחום שירותי בריאות הנפש ממשרד הבריאות ובתי החולים לקופות החולים. בשנים
האחרונות יש יותר נטיה להבין את בריאות הנפש כטיפול שגרתי. ה
רפורמה נועדה למזער את
הסטיגמה, ואכן היא מתפוגגת. אוכלוסיה רבה נפגעה באיזושהי טראומה בעקבות המלחמה ב- 3
.מעגלים. ההסתכלות על מערך בריאות הנפש היא מעמיקה יותר כעת בהשוואה לכתיבת הדוח
נתוני מפתח :
20%
.מהאוכלוסיה בעולם סובלת מדיכאון וחרדה
400
מיליון₪
ניתנו לקופות החולים כתוספת לתקציב בריאות הנפש במסגרת הרפורמה (נכון לשנת
2018
).
בבי"ח פסיכיאטרים וכלליים חסרות כ-
100
)"משרות ("תקנים, וכ-
80
משרות
ש
קיימות לא
מאוישות; עוד כ-
100
משרות חסרות בבי"ח של הכללית ובקופות החולים.
400
פסיכותרפיסטים
חסרים במרפאות הממשלתיות ובקופות החולים.
27%
מהמפגשים הטיפוליים שתוקצבו במסגרת הרפורמה בשנת2017
- חלקם לא ניתנו בפועל
ולגבי חלקם יש מחלוקת בין משרד הבריאות לקופות אם ניתנו (האם לכלול ביקורים אצל רופאים
)ראשוניים.
150
ימים זמן המתנה ממוצע לטיפול פסיכותרפיה למבוגרים ולילדים בשנת2018
.
142
₪
דמי השתתפות עצמית של המבוטח עבור מפגש אצל מטפל עצמאי לטיפול פסיכותרפי; עלות
חודשית של כ-
570
₪
.
הבעיה המרכזית היא מחסור בכ"א-
בזמן כתיבת הדוח היו חסרים280
פסיכאטרים ו-
400
.פסיכותרפיסטים במערכת הציבורית
דנה לוי ווטשטיין-מנהלת ביקורת בכירה – היקף הסובלים מבעיות נפשיות גדל והולך, וההערכות
הן כי כ-
18%
מהאוכלוסייה בעולם סובלים מדיכאון או מחרדה במהלך החיים. בכל זמן נתון כ-
15:06 18/02/2024
2
10%
מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות אלו, ומתוכם1%-2%
מהאוכלוסייה סובלים ממחלות נפש
קשות או ממושכות. מדובר באוכלוסייה שברירית חסרת.ישע הזקוקה לכתף תומכת ולאוזן קשבת
למרות זאת אוכלוסייה זו נמנעת פעמים רבות מקבלת טיפול, בין היתר, בשל חשש מהתוויה
.שלילית ומהדרה חברתית. על כך נוספים קשיים אובייקטיביים היוצרים חסמים מקבלת טיפול
.חברה בריאה יכולה וצריכה לדאוג לחוליה החלשה שבקרבה
בביקורת על
ה שיש קשיים ביישום הרפורמה, וכי זמני ההמתנה לקבלת טיפולים לעיתים ארוכים
ביותר ומגיעים ל-
12
עד16
חודשים, מצב הגורם לסבל רב ולהחמרת מצבם הנפשי של המטופלים
ושל סביבתם ולהפחתת השפעת הטיפול. פריסת השירותים אינה מספיקה למתן שירותים לכלל
האוכלוסייה, ובעיקר לזו ה .נמצאת בפריפריה ובמגזרים החרדי והערבי
על המשרד לפעול בשיתוף קופות החולים להערכת הישגי הרפורמה, לקיום בקרה על השירותים
הניתנים לציבור, לקביעת יעדים לחיזוק מערך בריאות הנפש בקהילה ולקידום טיפול זמין ונגיש
.לכל האוכלוסיה
בעקבות אירועי ה- 7 באוקטובר צפויה עלייה משמעותית בצורך בטיפולי בריאות הנפש לנפגעים
ממעגלים שונים: נפגעי הטבח ביישובי העוטף; קהילת "נובה"; משפחות החטופים; המשפחות
השכולות; הלוחמים; משפחות הפצועים; מפוני עוטף עזה ואזור קו העימות בצפון, וכן כלל
הציבור. האופי ו
ה
היקף החריג של האירועים מה
ווה אתגר המחייב את מערכת הבריאות להיערכות
.מיוחדת שתיתן מענה לכל הצרכים שעולים בעקבות המלחמה ואלו שעלו בדוח ביקורת זה
זמן ההמתנה הממושך לקבלת טיפולים בבריאות הנפש לא יכול להימשך עוד, המחסור הגדול בכוח
אדם פסיכותרפי בשירות הציבור והמחסור הארצי בפסיכיאטרי
ם, ובעיקר בפסיכיאטרים לילדים
חייב לקבל מענה. המחסור בשירותים למצבי משבר מחייב היערכות של מערכת הבריאות למקרה
של התרחבות הלחימה גם בצפון הארץ וזאת תוך גיבוי תקציבי מתאים ומיצוי של התקציבים
.שכבר הוקצו במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש
משרד הבריאות – ליאור ברק-ס
מנכ"ל קופות החולים –
הנתונים העדכניים שבידינו מראים גידול
בהיקף של20%
בהיקף,המגעים. צפויה עליה בשיעור הביקוש לטיפולים בתחום בריאות הנפש
וצפויה להיות תוספת תקציב לנושא. הנתונים העדכניים הקיימים משנת2021
מראים שימוש
בהיקפים כמו שנצפה במקור ברפורמה. המשרד
.הגדיר יעד את הדרישות והצרכים נכון ליום זה
היקף ניצול התקציב היה
קרוב ל-
100%
.. התקציב נוצל ואנחנו אומרים שהוא עדיין לא מספיק
חלק מתכנית העבודה היא מדידת זמן ההמתנה לתורים בקופות החולים. חובה על קופ"ח לספק
את השירותים בזמן סביר.
יש תכנית שלמה שנדבך מרכ
זי בה היא תוספת שכר לתחום הפסיכולוגיה, ויש תחומים נוספים
.שדורשים עשיה
יונתן אמסטר-מנהל תחום רגולציה מאגף בריאות הנפש –
לפני כשבוע וחצי הועברו הנתונים
במלואם מכל קופות החולים עד לסוף הרבעון השלישי של שנת2023. מערך בריאות הנפש נכנס
למלחמה בחסר משמעותי, ו
המלחמה העצימה את הצרכים. תקופת הקורונה העלתה את
הביקושים לטיפול נפשי. יש תכנית מקיפה שהמשרד בנה בעניין, ואנו דנים מול משרד האוצר כדי
.לקבל תקציבים למימושה
עקרונות התכנית: חיזוק הקהילה, התאמה לצורכי המטופל, הרחבת מעגל המטפלים והצורך
בהסכמי שכר חדשים כדי לע
ודד מעבר של מטפלים מן המגזר הפרטי למגזר הציבורי, ופרו
אקטיביות ויישוג. התכנית כוללת הוספת מודלים חדשים של טיפול שלא היו קיימים עד כה, ואנו
מעודדים את הקופות לעשות זאת. התכנית אינה מורכבת מרכיב אחד, יש כל מיני דברים ששלובים
זה בזה. גם אם אנשים אינם פונים יש .ירות, יש לפנות אליהם ולתת להם מענים
יש עבודה מאומצת עם האגף להסכמי שכר, וסוכם על מתווה המענקים לפסיכולוגים עד שיושג
.הסכם שכר
.יש שותפים במערכת הבריאות ובמשרדי ממשלה נוספים כדי להגיע למרחבים שונים של פעולה
הרבה מהם אינם אנשי בריאות אך הם יכולים לזהו,ת דברים. השותפים הם: תושבי העוטף
מתמודדים ומשפחות, חברה אזרחית, אנשי מקצוע ואקדמיה, מועצות לאומיות, איגודים
.מקצועיים, קופות החולים, ביטוח לאומי, משרדי הממשלה ומרכזים רפואיים
,המענה המיידי: הרחבת מרכזי חוסן והקמת מרכז חוסן על אזורי, הקמת מרפאות במלונות
קליטת מתנדבים בשכר למערכת הציבורית, תמיכה במוקדי מצוקה, הרחבת מענה נפשי און-
,ליין
פניה יזומה לנפגעי המעגל הראשון, טיפול נפשי למגיבים ראשוניים, מענה למשפחות החטופים
והשבים והתאמת .שירותי סל שיקום נכי נפש בקהילה
15:06 18/02/2024
3
שיפור תנאי שכר ותגמול למטפלים: העלאת התגמול למטפלים עצמאיים, מענקים להתמחות
בפסיכיאטריה ו
שיפור התגמול לפסיכולוגים במערכת הבריאות.
בשנים האחרונות נכנס מבחן תמיכה לקופות החולים והוא עתיד להתרחב. בימים אלה הקופות
מגייסות מטפל
ים נוספים למערך כדי לתת יותר מענים יחד עם התיקון בהסכם השכר. בצד זה אנו
נמשיך לתמוך בקופות בייעוץ רופא כדי לתת הכוונה ומענה התחלתי. בתי החולים הממשלתיים
נותנים את השירותים כספקים של קופות החולים. אנו מעוניינים להביא כמה עשרות תקנים כדי
שימשיכו לתת שירותים .לציבור ולקופות החולים
חיזוק מערכי האשפוז והשיקום- 1
:. הרחבת שירותים
מענה קהילתי למאושפזים ממושכים
ו
מרפאות ושירותים אינטנסיביים ייעודיים.
2
.. שיפור תנאי אשפוז: הגברת הביטחון, חיזוק תשתיות אשפוז וריווח מחלקות
3. הסרת מחיצות ורצץ טיפולי: מודל תקצוב גלובלי
, הרחבת אשפוז ביתי, ביטול הפרדה אזורית
ו
סינוף בתי חולים פסיכיאטרים לכלליים.
חיזוק בריאות הנפש בקהילה-
.מרכזי החוסן הורחבו בתקופת המלחמה, והוקם מרכז חוסן ארצי
.חיזוק מוקדים טלפונים שהקופות פתחו באמצעות תקצוב
הכשרות למתן עזרה ראשונה נפשית.
שילוב טכנולוגיות ואמצעים חדשים– נמשיך לעודד את הקופות באמצעות אפליקציה עם מלווה
.מרחוק
אחד מעקרונות התכנית היא הרחבת משמעותית את היקף אנשי הצוותים. יש מקום להכניס
.אנשים נוספים שיתמכו במערך
ח"כ מיכל וולדיגר – תחום בריאות הנפש הוא כמו תקציב משרד הביטח
ון. יש צורך בחוסן, ולא
רק טנקים ותחמושת. אין ספק שיהיה גידול בתקציב שיועבר ללא מעט מקומות. ללא נתונים
ברורים (מס' האנשים שאושפזו, כמות הטיפולים שניתנו בקהילה ועוד), לא ניתן לקבוע מפתח
.תקינה. הנתונים אינם עוברים למרות בקשותינו
משרד הבריאות אמור לבדוק את
הכסף, ויש לקבוע סטנדרטים לפני בדיקתו, כלומר האם ברגע
?שרופא משפחה נותן תרופה פסיכיאטרית זה נחשב כטיפול
גם למשרד הרווחה יש תפקיד. יש2 מערכות שחייבות ללכת זו לצד זו: מערכת החוסן הקהילתי
.ומערכת בריאות הנפש
ח"כ ירון לוי –
יש גידול בהיקף של12%
בציבור המט
ופלים. לא ניתן לומר שתקציב נוצל אם אין
את הפרמטרים. אנשים פונים למגזר הפרטי נוכח זמן המתנה ארוך לתור, חלק מקופ"ח משתתפות
וחלקן לא. עדיין לא נקבע מהו תהליך פסיכולוגי והאם רופא משפחה רשאי לתת שירות מהסוג
הזה. דוח המבקר מתייחס לנתון של הפסד שנתי לתוצר לאומי ג ולמי
בגין אי-שילוב תעסוקה של
מתמודדי נפש
בסך10
מיליארד₪
. אבקש לדעת
איך משרד האוצר התייחס לאותו דוח מבקר
המדינה שיצא, ואיך הוא מתייחס לאחר אירועי ה-7
?באוקטובר
ח"כ מאיר כהן –
.מרגע שהקופ"ח לקחו אחריות, אף אחד לא דואג שאכן האזרח יקבל את השירות
הקופות נמצ .אות במצוקה, ולכן קל להן לנייד כספים ואף אחד לא בודק אותן
הפעולות המומלצות
: * משרד הבריאות צריך להבין שהחלוקה התקציבית חייבת להיות בפיקוח
.של משרד האוצר, וזה יפתור חצי מהבעיות
.* יש לבנות מנגנון שיאפשר שהמשרד יקבל נתונים על התקציב
* השירות הציבורי מאתגר.ויש לשנות תקנים. רבים נמצאים בשירות הפרטי
.* יש להבין שאנו נמצאים במצב חירום
התכנית הלאומית כמעט ואינה נכתבה, הצבא והאזרחים מבינים שאנו נמצא במצב חירום, אך
.משרדי הממשלה אינם מבינים את המצב
במערכת העל-
יסודי יש פסיכולוג אחד על3,000
.תלמידים
עיריית
דימונה – בני ביטון-ראש העירייה –
שמתי תקציב בסך2.5
מיליון₪
לסוגיית בריאות הנפש
.על חשבון תקציבים אחרים400
מיליון₪
תופסת תקציב לקופות הוא לעג לרש, כי אין פיקוח על
הקופות. שר הבריאות צריך שיתוף פעולה של כולם יחד. אני קורא לשר האוצר לצבוע כסף בתחום
הפסיכ .ולוגיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת
אני נתתי110
₪
לשעה לסטודנטים, הכנסתי אותם לפול כדי שתוך48
שעות כל תלמיד יקבל מפגש
.עם פסיכולוג קליני
15:06 18/02/2024
4
התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית – אביגל בר-פסיכולוגית חינוכית מומחית –
אני במשך14
שנה פסיכולוגית בשירות הציבו
רי, ואני פוגשת מקרים שלא הייתי פוגשת בקליניקה. אני נותנת
מענה לתלמידים, להוריהם ולאנשי צוות. בעקבות התערבות מוצלחת המטופלים לא צריכים להגיע
לקליניקה. אנו שומעים פתרונות שמלבישים אותם כמענה לבריאות הנפש, וממציאים מקצועות
חדשים בתחום. מדובר באנשים ללא ההכשר ה והם יכולים לפגוע מאשר להועיל. יש16
אלף
פסיכולוגים במערכת, המערכת הציבורית ייבשה את המקצוע. המערכת נמצאת בתת–ספיקה. אני
עושה בכל יום "משפט שלמה" למי לתת מענה. כאשר אני נותנת מענה, אני למעשה מונעת את
הנשירה וההידרדרות, הגעה לקהילה והגעה לאשפוז. אי מתן טי.פול מייצר עלויות עצומות למשק
עפ"י משרד הבריאות יש להפנות תלמידים שלא מצליחים לקבל מענה לקהילה ולתומכי בר"ן
.)(סטודנטים לתואר ראשון שלא יוכלו לתת מענה והמצב של הנער רק ימשיך להידרדר
החשש שלנו הוא שהכספים לא יגיעו למקצועות קיימים. אנו נמצאים בנקודת זמן קר
יטית שלא
.תחזור כאשר נפתחים הסכמי השכר שלנו
ח"כ יואב סגלוביץ '
–
,התכניות לא יתממשו ללא שורת תקציב. אין פה בעיית כ"א של פסיכולוגים
אלא יש להעלות את השכר. מדובר בסופו של דבר בסדרי עדיפויות. אני מציע להחליט מהם2
הדברים המרכזיים שיש לעשות מתוך התכנית בשנת2024
ולתת להם שורת תקציב. המערכת
מורעבת כבר שנים, ויש להעלות את המ .ספרים כדי שיעשו שינוי דרמטי
משרד האוצר –
עומר חזן-רכז בריאות אגף השכר והסכמי עבודה –
נחתמו הסכמים מול
ההסתדרות החדשה, וניתן פרק יחודי לבריאות הנפש. לאחרונה הסתדרות הרופאים פנתה אלינו
כדי לנהל מו"מ, נקבעו מס' ישיבות לתקופה הקרובה וכבר התקיימו דיונים בנוש
א. ההסכמה
.המרכזית היא שיהיה תיעדוף בהסכם השכר הקרוב להקצאת משאבים וכסף לצורך בריאות הנפש
לא כל ההסכם של העו"ס מומש. הפעימה הראשונה כבר שולמה כדי להעלות את הסכם השכר
.בצורה משמעותית
.בתקופה הקרובה יהיה הסכם שכר לפסיכולוגים
הדברים יהיו מעוגנים בהמשך בהסכמ
ים קיבוציים, אך כדי שיתרחשו בהקדם אנו פועלים
.לקידומם במהרה
ארגון המגשרים בישראל –
עו"ד מרק מוספיר-פסיכולוג קליני בכיר ומנכ"ל הארגון – הקרפ"ר
אמר ש-
43%
מהחיילים פונים לקב"ן, וקופות החולים לא נערכות לכך. מנהלי המרפאות זעקו
בזעקת חירום למבקר להכריז מצב חיר
ום כיוון שהם מאויישים ממשרד הבריאות. נציג קופ"ח
מאוחדת אמר באחד הדיונים שיש עודף בתקציב, והוא מופנה לסוגיות אחרות. ללא נתונים ובקרה
.כל תקציב הוא חסר ערך
חכ"ל נירה שפק – תושבת כפר עזה – המענה של מרכזי החוסן עדיין חסר. איך המדינה נערכת
לתת מענה ואיך היא מ
קצה תקציב צבוע עקב ההשלכות של אירועי ה- 7 באוקטובר? יש תרחיש
ייחוס שאמור להיות מאושר וישפיע על הצרכים. לא ניתן לבנות תכנית ותקנים ללא הערכת מצב
.של תרחיש איום מצרפי לעורף
טרם המלחמה היתה מגיעה פסיכיאטרית למרפאה אחת לחודש, ופסיכותרפיסטית לא היתה
.מגיעה בכלל יש להעלות על סדר-
.היום את נושא הדיכאון אחרי לידה, ובפרט לתושבות העוטף
קופות החולים נכנסו במהרה לכאוס והתאימו את השירות. יש ירידה כרגע בזמני שירות כי פחות
אנשים מבקשים עזרה. יש להמשיך בשעות המרובות של הטיפולים, ולא להרפות מכך. אני רוצה
לדעת מה מהי התכנית ל
חברי כיתות הכוננות? יש לתת להם מענה כדי שלא ישפיעו בעתיד על
.המשק. אני מבקשת לא להמתין, יש לתת מענה כעת כי אנו מאבדים בכל יום אנשים
קופת חולים מאוחדת – ד"ר סבטלנה וינוקור-ס. מנהל בריאות הנפש מחוז י-ם - הייתי מעורה בכל
תהליכי הרפורמה. במחוז ירושלים יש פר
יסה רחבה של שירותי בריאות הנפש. אני מופתעת לשמוע
שמשרד הבריאות אינו מקבל את הנתונים מאחר והייתי כבר ב- 4
.בקרות שנערכות אחת לשנתיים
ב- 8 באוקטובר הקופות התגייסו והקימו צוותים שלמים עם אנשי מקצוע שונים שהגיעו למגוון
.מקומות ששהו בהם מפונים
בשנות ה-
90
במסג
רת העליה הגדולה מבריה"מ, עלו לארץ אנשי מקצוע אקדמיים שמילאו את
מקומות עבודה, ובפרט אנשי רפואה. כעת יש גל פרישה לגמלאות של אותם אנשי מקצוע. הציבור
.התרגל לשירותי בריאות זמינים, נגישים ומסורים, והמקומות מתרוקנים למרות שיש תקינה
הספקים סוגרים לנו דלתות היות ורופאים יצאו לפנסיה. במדינה יש כיום200
פסיכיאטרים
לילדים ו-
1,300
.פסיכיאטרים למבוגרים. היום לגייס איש מקצוע/רופא זה ממש סיפור לא פשוט
.אני עסוקה בהכשרת רופאים וגיוס מתמחים לפסיכיאטריה
15:06 18/02/2024
5
אני נלחמתי קרוב ל- 5
שנים מול המועצה המדעית בנוגע לרופאים ואנשי מקצוע שמועסקים
במשרות מלאות. רוב אנשי המקצוע חולקים את זמנם בין השירות הציבורי לבין הקליניקות
.הפרטיות. תקציבים צריכים להיות צבועים, ואנו נעשה את עבודתינו
ח"כ טלי גוטליב – יש חסר רציני של פסיכיאטרים לילדים. אם רוצים לעודד מקצוע מסוים יש
לחשוב מחוץ לקופסא ולע
שות הקצאה ספציפית לתחום. המציאות היא שלא ניתן לגייס חוו"ד
לקראת ועדות השמה, כי אין אנשי מקצוע. תחום בריאות הנפש הוא רגיש , ויש לתת לו מענים
שונים מתחום בריאות הגוף. לא אסכים שיגעו בתקציב סל הבריאות בסך108
מיליון₪. אני נגד
,שינוי המצב הקיים של מרכזי החוסן
.יש להשאיר אותם תחת מס' משרדים
אנשים רבים לא מפנים את ילדיהם לטיפול בתחום בריאות הנפש משום שאין חיסיון רפואי, בדגש
על שאלוני הצבא. אני מציעה ששר הביטחון יוציא את השאלות שקשורות לתחום בריאות הנפש
.משאלוני הצבא
קופת חולים כללית –
אביבה קיס-ראש מערך בריא
ות הנפש –
אנו עדיין נמצאים במלונות בכל
הארץ, ובעיקר בים המלח ובאילת. אנו עושים את זה מהחודש השני למלחמה עם צוותים רב-
.מקצועיים
כללית הקימה מוקד בריאות נפש ארצי, כלומר כל מי שצריך משהו-
אינו צריך לפנות באופן
,פרטני. מדובר בסוג של מורה נבוכים בתוך המערכת.ואח"כ הוא יופנה למסלול הטיפול הרלוונטי
כמו כן, בשנתיים האחרונות כללית מפעילה צוותי משבר לילדים בהמתנה של שבועיים. בנוסף
לכללית יש3 מרפאות ילדים באזור הדרום למתן מענה. רשימת המרפאות אינה חסויה, והיא
.מפורסמת באינטרנט
ריבוד מענים במערכת הציבורית– עד שלא י
עלו את שכר המטפלים במערכת הציבורית, אנו נמשיך
לראות זליגה למערכת הפרטית. התורים במערכת הפרטית הם לא פחות ארוכים מהמערכת
הציבורית, המשמעות היא שיש מחסור בפסיכולוגים. אבקש לשקול להקים סוג של מד-
,נפש
כלומר לסייע לצוותי משבר, בעיקר במבוגרים, במקום להזמין משטר .ה עם פסיכיאטר וסיעוד
קופת חולים לאומית –
ד"ר מרנינה שוורץ-וונטיק-מנהלת מחלקת בריאות הנפש –
הדיונים
.ברפורמת בריאות הנפש נמשכו למעלה מעשור. אנו מסדירים תקינה והמספרים ממשיכים לגדול
יש חסר אבסולוטי של פסיכיאטרים במדינה, ויש יותר נטיה לתחום מהחברה הערבית. מאז
.הקורונה יש זליגה של אנשי מקצוע לתחום הפרטי, ויש לפעול כדי להחזירם למערכת הציבורית
מפרוץ המלחמה חברנו לבתי המלון, בעיקר בירושלים, אילת וים המלח ועדיין אנשי מקצוע
.נמצאים שם כיום בטיפולים פרטניים ובודקים את צורכי האוכלוסיות
קופת חולים מכבי – יעל נרדי-ס. מנהל מחלקה לבריאות הנפש - מפרוץ המלחמה מכבי התגייסה
יחד עם כל הקופות להקמת מרפאות לבריא
ות הנפש. אנו מקימים בימים אלה מוקד שינווט את
.כל הפניות בתחום בריאות הנפש
אנו משקיעים שעות בשליחת דוחות תקציב למשרד הבריאות. מבדיקה שערכנו אנו מיצינו את
.התקציב, ומשתפים פעולה עם משרד מבקר המדינה
בשנים האחרונות נכנסו טכנולוגיות חדשות לטיפול, והיום יותר קל
להנגיש שירות לחלק
מהאוכלוסיה בשיתוף משרד הבריאות. מנכ"לי הקופות משתפים פעולה ועושים סיעור מוחות
.במשך שעות רבות
.תחום בריאות הנפש הוא תחום ענק שצריך לתקצב את כולו, ולא לפרוס אותו לחתיכות
ההסתדרות החדשה- אלה כהן-רכזת פרלמנטרית וקשרי ממשל פורום ארלוזורוב – מידי יום אנו
מתבשרים שבתקציב הנוכחי המשרד הולך להיות מקוצץ. יש כאן דאגה גדולה למערך בריאות
.הנפש
.רופא משפחה אינו יכול להיות חלופה לאנשי מקצוע. אדם צריך לקבל פגישות קבועות12
מפגשים
הם לעג לרש ואינם מספיקים. יש להגדיל את מס' המפגשים ולדרוש מקופ"ח להגדיר את זמני
ההמתנה המירביים לקבלת מענה טיפולי. מיטות האשפוז עולות יותר כסף למדינה מאשר טיפול
.בקהילה
לא ניתן להטיל את המשימה על לשכות הרווחה, המשמעות היא להטביע את הספינה. הן לא יכולות
לתת מענה מדויק. הרשויות המקומיות עושות היטב את עבודתן, אך יש לחזק את השירו
ת
הפסיכולוגי חינוכי בקהילה. מרכזי החוסן מתקוצבים ע"י כמה משרדי ממשלה ואין להם משרד
אחד שמרכז את עבודתם ומפקח עליהם. העובדים המועסקים במרכזי החוסן צריכים להיות תחת
.משרד ממשלתי אחד
יש להבין שטיפול מרחוק או טיפול טכנולוגי הוא חסם עיקרי לאוכלוסיות מוחלשות. ה
אוכלוסיות
.החזקות פונות למגזר הפרטי
15:06 18/02/2024
6
המועצה לשלום הילד – עו"ד נעם וילדר-אחראית תחום בריאות – טיפול נפשי שנחסך מילד עלול
.לפגוע בהתפתחותו. השירות הפסיכולוגי החינוכי רלוונטי למשרד החינוך, וצריך לתגבר אותו
.כאשר מכניסים יד לכיס רואים את הילדים
העליה במצוקות הנפשיות עלתה אחרי הקורונה, וכעת העליה צפויה להיות אסטרונומית. אנו
יודעים מקופות החולים ש-
3%
מהילדים צורכים שירותי בריאות הנפש. ילדים לא ממתינים שנה
בתור, הם הולכים לשירות פרטי. חסר לנו מנגנון למדידת זמני המתנה. בזמנו משרד הבריאות חשב
איך ניתן לפתור את זמ
ני ההמתנה, והוא סבר שיש לפרסם חוזר מנכ"ל שיחייב את קופת החולים
.לדווח את משך הזמן מרגע הפניה עד קבלת הטיפול
במקום לנסות לרבע את המעגל, יש להרחיב אותו ולהשקיע בגורמי מקצוע שמטפלים בילדים. חבל
.מאוד שנושא חוזר מנכ"ל ירד מהפרק
מרכז המחקר והמידע -
רוני בלנ
ק-רכז בכיר – לא הצלחנו לקבל תמונה ברורה מקופות החולים
כמו גם ממשרד הבריאות לגבי כמות הטיפולים בשטח וע"י מי הם ניתנים. בלי הנתונים לא ברור
איך משרד משרד הבריאות הקים תכנית
גם בעבר וגם אחרי ה-7
באוקטובר, כדי לתת מענה
לצרכים הקיימים.
משרד הרווחה והביטחון הח
ברתי – אבי סנדר-
)מפקח ארצי (חוסן קהילתי – אנו רואים את ההבנה
.בחשיבות חוסן קהילתי ע"י גורמים השונים
ככל שקהילה יותר חזקה ו
מתמודדת עם כוחות
פנימיים , כך
אנחנו רואים את היכולת להתגבר על טראומות.
אנחנו שותפים כמשרד למרכזי החוסן שמ
תוכללים על ידי משרד הבריאות .תוספת תקציב בסך
30
מיליון ש"ח היא
בעקבות תוכנית פרי
ס
ה ארצית שהוגשה בימים אלה לאוצר, וכרגע היא
בדיוני
ם .
ארגון בזכות - עידית סרגוסטי –
אין מתודולוגיה למדידת משך זמן ההמתנה. יש לקבל מידע
מקופות החולים עפ"י חלוקה של פלחי האוכלוסיה, וכך נדע מה התקציב החסר
ומס' התקנים
.החסרים. קופות החולים לא מקבלות מספיק תקציב
,פורסם באמצעי התקשורת שכרגע יש תכנית נוראית של משרד האוצר לביטול ההשתפות העצמית
ועלות טיפול בודד תעלה70
₪. אולי זו דרך לקיצור התורים. מבחני התמיכה הם כסף שלא נכנס
.לבסיס התקציב של קופות החולים
:בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות
1.
.הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון
2.
הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לקבל עדכון האם ניתן להתקין תקנות בנוגע ל
טיפולים
במקצועות (פסיכותרפיסטים, מטפלים באומנות ומטפלים בבעלי חיים) או מודלים
.חדשים של טיפול שעד היום לא היו קיימים
3.
ה
וועדה סבורה כי כל נושא שהועבר לטיפול ראשי הערים היתה לו הצלחה גדולה. ללא
העיריות והמועצות- משרדי הממשלה היו פושטים רגל. הוועדה קוראת למשרד האוצר
ולמשרד הבריאות לבחון את המודל של ראש עיריית דימונה תוך התייעצות עם ראש מרכז
השלטון המקומי. המהלך בולם את הילד .ים ובני הנוער לרמת טיפול גבוהה יותר
4.
הוועדה מבקשת מממשרד הבריאות להפגש עם התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית
.לצורך תיאום כוונות, בנוכחות ח"כ מיכל וולדיגר
5.
הוועדה דורשת ממשרד הבריאות לקבל דוחות כספיים מכל קופות החולים על מימוש
.התקציב לתחום בריאות הנפש
6.
הוו
עדה דורשת ממשרד הבריאות לקבל את פריסת המרפאות לילדים ונוער ברחבי הארץ
.בחתך קופות החולים
7.
הוועדה מבקשת מנציגי קופות החולים להיפגש יחד, ולחשוב מחוץ לקופסה כיצד להקים
.מוקד אחד לכל הקופות
8.
,הוועדה סבורה שחלה חובה על משרד האוצר לצבוע את הכסף בתחום בריאות הנפש
.ולקבל דיווח על כך
9.
הוועדה מברכת את משרד האוצר על ניהול המו"מ עם ההסתדרות בסוגיית השכר
.לצוותים הרפואיים
10
.
.הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לערוך התאמות ועדכונים בדוח למצב הנוכחי
11
.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד3
,חודשים, בהשתתפות משרד מנכ"ל משרד הבריאות
להצגת.התכנית הלאומית לטיפול בנפגעי נפש בפריסה ארצית
15:06 18/02/2024
7
15:06 18/02/2024