חומר רקע
נייר עמדה לוועדה
המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
לקראת דיון בנושא"הצורך הדחוף בהקמת מנהלת תקומה בצפון "
19/2/24
קרן רש"י, מהקרנות הגדולות והמשפיעות בישראל, היא ארגון חברתי מבוסס קרן פילנתרופית, אשר
פועל מאז הקמת
ו
בשנת1984
לחיזוק החברה הישראלית באמצעות קידום מוביליות חברתית
.והנגשת הזדמנויות בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, בדגש על תחומי חינוך, תעסוקה ורווחה
קרן רש"י פועלת כיום לקידום הצפון ע"י מתן שירותי חינוך ורווחה באמצעות עמותות "יעד ים לצפון
,"ו"מעשה קידום תחום התעסוקה והתיירות באמצעות תוכניתWORKIT
והרחבות השקעות של
,המגזר העסקי באזור הגליל המזרחי פיתוח רשויות מקומיות, הקמה וליווי של קבוצות אקטיביסטיות
הפועלות להשמעת קול ם של תושבי
הצפון ו
מתן מענקים לארגוני סנגור הפועלים למען הצפון .
הצפון במהלך מלחמת חרבות ברזל
עם סיום מלחמת לבנון השנייה התקיים שיח פוליטי ער על הצורך בחיזוק הצפון. כמעט עשרים
שנים חלפו מאז, והפערים לא רק שלא הצטמצמו אלא התחרבו. מלחמת חרבות ברזל פגשה את
צפון מדינת ישראל בשיא חולשתו: השיקום המתבקש מ-
2006
,לא התממש תושביו מפונים או
מתפנים, בתנאים ההולכים ומחריפים, ללא החוסן החברתי-
כלכלי הנדרש להם להתמודד עם עול
.התקופה, ללא אופק לחזרה וללא תקווה לשינוי כשיחזרו
המרחב הצפוני בישראל פרוש על פני שטח גיאוגרפי נרחב וכולל מגוון רחב של אוכלוסיות וצורת
התיישבות בעלות שונות ת רבותית, חברתית וכלכלית, לצד היעדר מטרופולין מרכזי ופרגמנטציה
,של שירותי ממשל מרכזי. כל אלה מציבים את הצפון בפער בכמעט כל מימד רוחבי: בהכנסה לנפש
בהשתתפות בכוח העבודה, במדדי עוני, בתוחלת חיים, בכוח הקנייה, הישגים לימודיים וסובל
.מהגירה פנימית שלילית
מתחילת
המלחמה התפנו קרוב למאה אלף תושבים מאזור הצפון במסגרת תוכניות הפינוי ובאופן
עצמאי. כיום מספר המפונים והמתפנים עומד על כ-
61,8001
( , כמחצית מהם26,000
) מפונים
( במלונות וכמחצית מהם25,300) מפונים בקהילה. כמו כן, כ-
9,500
( תושבים16%
) החליטו
להישאר ביישוב. מצב ,הפינוי המתמשך מביא להתפרקות מבנים קהילתיים וסטטוטוריים תומכים
היעדר גישה לשירותים מרכזיים, פגיעה פיזית ביישובים ותשתיות, פגיעה במרקם חיים, פגיעה
.מתמשכת בחוסן וחשיפה לסיכון בהיבט נפשי, כלכלי, חברתי ועוד
המענים לפינוי בצפון ייועדו לפרק זמן מוגבל ולא לשהיי ה ממושכת. עובדה זו מביאה לכך שמפוני
המלונות מתמודדים עם היעדר מוגנות והתנהגויות סיכוניות של ילדים ונוער, בעוד שהמתפנים
עצמאית נמצאים ללא עורף, ללא תמיכה רגשית וכלכלית, ובקושי רב למעקב על ידי הרשויות לטובת
.מתן מענה
תרחישי חירום אלה המייצרים דחיפות לפעולה כאן ועכשיו–
מתרחשים על רקע הקשיים עימם
התמודד הצפון בטרם המלחמה ובכך עשויים גם להחריף תופעות של הגירה שלילית של
אוכלוסיות חזקות ופגישה באמון במוסדות ובתחושת הביטחון בצפון. כל אלה מהווים פגיעה
.אנושה לא רק בצפון, אלא גם בחוסנה החברתי והכלכלי של מדינת ישראל
חשיבות מעורבותם של תושבי הצפון בקביעת יעדי ההשקעות של המדינה
בדו"ח מבקר המדינה72
א' חלק שני שפורסם ב-
2021
כותב המבקר כי התוכנית הלאומית הרב-
שנתית לאזור הצפון בהיקף של למעלה מ-
17
מיליארד שקל אושרה ללא עבודת מטה מסודרת, בלי
שנלקחו בחשבון פתרונות שהועלו ע"י משרדי ממשלה, האשכולות וגורמי שטח. " בהיעדר מסמכים
המעידים על עבודת המטה לא ניתן ללמוד מדוע חלק מהפתרונות שהוצעו בעבודות המקצועיות לא
קיבלו ביטוי בתוכנית הרב-
".שנתית, ואם נשקלו חלופות או שנבחנה עלות מול תועלת
מרבית המשאבים בתוכנית זו אוגמו מתוכניות והחל טות ממשלה קודמות ובמרבית התחומים לא
מצא המבקר שיפור במצבם של התושבים באזור, על אף השקעת משאבים מרובים. כך למשל מצא
המבקר שהפערים בין מחוז הצפון לשאר המחוזות בנוגע למיטות אישפוז לא צומצמו, הפער בנתוני
הזכאות לבגרות בין מחוז הצפון לשאר המחוזות לא צומצם וחלפו -
15
שנה מאז החלטת הממשלה
.להקים אוניברסיטה בגליל והעבודות להקמתה טרם החלו
בהתאמה לכך, בסקר שערך המבקר מרבית תושבי הצפון לא דיווחו על שיפור באספקטים שונים
.)של חייהם (בריאות, חינוך, תעסוקה, רווחה
עוד מוסיף המבקר וכותב ביחס לתוכנית: בתוכנית הרב-
שנתית לא נקבעו יעדים מדידים שיאפשרו
לבחון את השפעת ההחלטה על התחומים השונים ולא נקבע הגורם האחראי לבחינת האפקטיביות
של התוכניות השונות. בפועל, בחינת האפקטיביות של הפעולות הרבות המפורטות בהחלטת
הממשלה2262
לא
נעשתה, וגם לא גובשה תוכנית המשכית לתוכנית הרב-
.שנתית
לאור דו"ח המבקר עולה הצורך החיוני שתושבים, ארגונים ובעלי תפקידים ברשויות יהיו שותפים
בגיבוש הצעות חקיקה ותוכניות נוספות המתוכננות ע"י משרדי הממשלה השונים. התושבים
והארגונים מספקי השירותים מכירים היטב את
הבעיות בשטח והם יכולים לייצר התאמה מרבית
של הפתרונות השונים, כמו גם מעקב אזרחי אחרי הביצוע בשטח. ללא מעורבות כזו, הרי שהשקעת
.משאבים, גדולה ככל שתהיה, לא תייצר שינוי משמעותי ושביעות רצון אצל התושבים
הקמת מנהלת אזרחית צפונית
לאור
האמור לעיל
נדרשת
הקמתה ש ל מנהלת אזרחית לצפון
ת שת כלל את פעילות הממשלה
:בצפון, יחד עם תושב הצפון, לרבות ארגוני החברה האזרחית, רשויות מקומיות ואשכולות
תוכניות עבודה סדורות וארוכות טווח
לשיקום פיזי וכלכלי
הצפון זקוק ל תוכנית ארוכות טווח לשיקום פיזי וכלכלי, תוך התחייבות הממשלה לתקצוב
משמעותי וארוך טווח. תוכניות אלו צריכות לכלול שיקום ופיתוח
האזור
,בתחומי חינוך, בריאות
רווחה, דיור, תחבורה ותעסוקה. תחומים אלו משפיעים ומושפעים זה מזה. ב יכולתה של מנהלת
אזרחית ל
ראות תמונה כוללת ול תת מענה אפקטיבי לסנכרון תוכניות בתחומים שונים תוך צמצום
.הבירוקרטיה הממשלתית ומיצוי משאבים
תיכלול ויצירת שולחן עבודה מתואם
הצפון סובל מפיצול מובנה הנובע מ מבנה הרשויות, נפות משרדי הממשלה, סוגי ההתיישבות
וקבוצות האוכלוסייה,
פיצול המקשה על עבודה
לקידום מטרות אזוריות משותפו
ת .
,בנוסף בעת
הזאת פועלות בצפון מספר רב של יוזמות חברתיות ופילנתרופיות שאינן
מסונכרנות . מנהלת
אזרחית משותפת תקים תשתית לעבודה רב מגזרית משותפת החיונית
לפתרון
הבעיות
המורכבות איתם מתמודד הצפון ותאפשר מיקסום הפוטנציאל ה
טמון ב
מגוון ה יוזמות החברתיות
והפילנתרופ .יות
שיתוף תושבי וארגוני הצפון בקבלת החלטות
,כאמור שיקום אמיתי של הצפון יכול להתרחש רק בשותפות אמיתית עם תושבי הצפון ובלקיחת
חלק משמעותי.של התושבים בקבלת החלטות
בניגוד להזרמת משאבים ע"י הממשלה שאינה
,מתואמת עם צרכי השטח
מנהלת הפועלת בשקיפות תאפשר לכלל ה "שחקנים" הפועלים במרחב
.הצפון לקחת חלק אמיתי בתהליכי השיקום של האזור
קרן רש"י קוראת להקמת מנהלת אזרחית לצפון בהקדם ומוכנה לתמוך, להשתתף ולקחת
חלק בכל
פעילות של המנהלת לכ.שתקום
:לפרטים נוספים