חומר רקע
2024 ינואר
נייר עמדה
מחיר החלשת מערכת
הבריאות הציבורית:
באוקטובר 7 התמודדותה מאז
והצעדים הדרושים לשיקומה
ולחיזוקה
2
מבוא
נייר זה עוסק בהתמודדות מערכת הבריאות עם האתגרים שהציבו בפניה
מתקפת חמאס והמלחמה שפרצה בעקבותיה. מטרתו היא לבחון את הכשלים
במדיניות הבריאות של ישראל שפגעו ביכולתה של המערכת לתפקד בצורה
מיטבית, ולהצביע על הצעדים הדרושים כדי שזו תוכל לתת מענה הולם לטיפול
1.בנפגעי הטבח והמלחמה וכן לכלל האוכלוסייה, שספגה טראומה קולקטיבית
במשך שנים ארוכות נקטו ממשלות ישראל ומשרד האוצר מדיניות ברורה של ייבוש
התקצוב יאלץ את המערכת -מערכת הבריאות. ההצדקה שניתנה לכך הייתה שתת
להתייעל, ימנע תקנים מיותרים ומשכורות עתק, וכן ימנע "רפואת יתר", כלומר
ליברלית הרחבה יותר -בדיקות וטיפולים מיותרים. מדיניות זו השתלבה במגמה הניאו
2.של קיצוץ בשירותים החברתיים שמעניקה המדינה והסתמכות על השוק הפרטי
התקצוב למרות התרעות חוזרות ונשנות של מומחים -הממשלה דבקה בתת
לבריאות הציבור ולכלכלת בריאות, וכן של ארגוני חברה אזרחית, על התרחבות
מדאיגה של הפערים בתחום הבריאות, על התחזקות הרפואה הפרטית תוך פגיעה
במערכת הציבורית, ועל מחסור חמור בכוח אדם ושירותים בתחומים מסוימים,
בכל הארץ בכלל ובפריפריה בפרט. המומחים שבו והסבירו כי בתחום הבריאות,
מחקרים מראים שהמערכת הציבורית יעילה יותר מהפרטית ועדיפה עליה, כי
אסור להסתמך על כך שהמערכת הפרטית תשמש כחלופה לציבורית כאשר
התורים מתארכים, וכי לא ניתן להמשיך במדיניות הייבוש מבלי שהדבר יוביל
ואולם, האזהרות לרוב לא 3.בסופו של דבר לפגיעה חמורה ברפואה הציבורית
מצאו אוזניים קשובות. גם כאשר משרדי האוצר והבריאות אימצו את הרטוריקה
שלפיה יש למנוע את התחזקות הרפואה הפרטית, בשורה התחתונה לא הוקצו
התקציבים המתאימים ולא ננקטו הצעדים הדרושים בדחיפות הראויה כדי לטפל
בבעיות המחריפות של הרפואה הציבורית. גם לאחר עלייה מסוימת בתקציב
מערכת הבריאות הציבורית בתקופת הקורונה, כאשר הודגמה בבירור בעולם
נייר זה מתמקד במערכת הבריאות ואינו עוסק באופן שבו תפקדו שירותים חברתיים אחרים, כגון מערכות1
. באוקטובר ואחריו7-הרווחה, החינוך והמכון לרפואה משפטית ב
,"2020-1995 ברוך לוי, גבי בן נון ונדב דוידוביץ'. "בחינת מנגנון העדכון של עלות סל שירותי הבריאות בשנים2
.2022 של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, אוקטובר10.2002 'נייר מדיניות מס
Filc D, Davidovitch N. Rethinking the private–public mix in health care: analysis of health 3
reforms in Israel during the last three decades. Journal of Health Services Research & Policy.
2016;21(4):249-256. doi:10.1177/1355819616650470
3
מהי חשיבותה של מערכת בריאות ציבורית חזקה, בסופו של דבר התקצוב
4.הציבורי חזר לרמתו הנמוכה
באוקטובר והמלחמה, והוכיחו באופן ברור ובמחיר 7 על הרקע הזה הגיעו אירועי
בלתי נסבל שאין חלופה למערכת הבריאות הציבורית. יתרה מכך, התברר שגם
אם המערכת לא קרסה בימים הראשונים לאחר המתקפה בזכות רוח התנדבות
והתגייסות יוצאת דופן של אנשיה, וכן בזכות העובדה שהלחימה לא התרחבה
לצפון ולגדה, הרי שבטווח הבינוני והארוך מערכת הבריאות אינה ערוכה
להתמודדות הולמת עם האתגרים שהטבח והלחימה מציבים בפניה. האחריות
לכך היא על המדיניות הממשלתית שהחלישה והרעיבה את המערכת הציבורית
ועודדה את התחזקות הרפואה הפרטית. אמנם משרדי הבריאות והאוצר פועלים
הוק, אך סביר להניח שלא יהיה -כעת להקצאת תקציבים ולמציאת פתרונות אד
בהם די וחלקם – כמו הכשרת כוח אדם במספרים הנדרשים – יארכו שנים. אין
באוקטובר והן כעת, לו 7-מנוס מהשאלה: באיזה מצב היינו יכולים להיות, הן ב
הרפואה הציבורית הייתה מתוקצבת ומאוישת כראוי מבחינת כוח אדם – ומי הם
אלו ששילמו ומשלמים את המחיר?
באוקטובר7 מערכת הבריאות ערב
באוקטובר כשהמערכות הציבוריות שלה, ומערכת הבריאות 7 ישראל הגיעה אל
ביניהן, סובלות מהרעבה תקציבית ארוכת שנים. הייתה זו מדיניות מכוונת, שהציג
על פי התפיסה הזאת, שהמייצג 5." על "השמן והרזה2003-בנימין נתניהו בנאומו מ
המובהק שלה בחברה האזרחית הוא פורום קהלת, השוק הפרטי המונע משיקולי
רווח עדיף על פני המערכת הציבורית שהיא לכאורה מסורבלת ובזבזנית, ועל כן
יש לקצץ את תקציבי השירותים החברתיים ולהפריט אותם ככל האפשר.
בתחום הבריאות, מדיניות הממשלה גורמת כבר שנים רבות לשחיקה משמעותית
של תקציב משרד הבריאות וקופות החולים, וכך גם להקטנת ההוצאה הציבורית
התוצאה היא תהליך מואץ של הפרטה, שכן הציבור שידו משגת 6.על הבריאות
, לעומת ממוצע במדינות7.3% היה אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת על בריאות מהתמ"ג2022 בשנת4
. ראו הודעה לתקשורת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "ההוצאה הלאומית9.3% שלOECD-ה
. 20.7.23 מהתמ"ג", מיום7.6% הייתה2022 לבריאות בשנת
https://www.youtube.com/watch?v=QFnDXXjo594 : ראו5
בין הגורמים לשחיקה ולהקטנת ההוצאה הציבורית: ביטול המס המקביל, שהיה מס שהוטל על מעסיקים6
ועצמאים והיה מקור הכנסה צבוע לסל הבריאות, בנוסף למס הבריאות; נקבעה נוסחה לעדכון סל הבריאות
שלא לקחה בחשבון את גידול והזדקנות האוכלוסייה, כאשר ידוע שגיל הוא הגורם המשפיע יותר מכל על
הוצאות בריאות (במיוחד במדינה שבה שיעור גידול אוכלוסייה גבוה); וכן נוספו תשלומים על ביקור אצל
.1998-רופאים והוגדלה ההשתתפות העצמית על תרופות ב
4
ההוצאה הפרטית1995 נשען יותר ויותר על שירותי בריאות פרטיים. וכך, בשנת
היא 2019 מתוך כלל ההוצאה הלאומית לבריאות; בשנת25%-לבריאות הייתה כ
, שלאחריו הייתה ירידה מסוימת בעקבות המימון שזרם 36% עלתה עד לשיא של
עמדה ההוצאה 2021 למערכת בתקופת הקורונה. על פי הנתונים האחרונים, בשנת
לשם השוואה, 8.33.9%- היא הגיעה ל2022 ובשנת7 32% הפרטית לבריאות על
9.2021 בשנת27%- עמד על כOECD-ממוצע ההוצאה הפרטית במדינות ה
מיליארד שקלים כדי 14-לפני מגפת הקורונה הערכנו שדרושים למערכת כ
המגפה אמנם גרמה להזרמת כספים למערכת ובכך מיתנה 10.לצמצם פערים
מעט את מגמת השחיקה בתקציב הבריאות, אך הכספים הושקעו בפתרונות
לצרכי השעה, ולא בסגירת הפערים או בפתרונות ארוכי טווח להתמודדות עם
ההערכה הייתה כי לאור 2022 אתגרי המערכת. בדו"ח של מרכז טאוב משנת
חישוב השחיקה בתקציב סל הבריאות על פי מקדם הדמוגרפיה ומקדם יוקר
11. מיליארד שקלים20-הבריאות, חסרים כיום למערכת כ
אחת ההשלכות של שחיקת תקציב מערכת הבריאות והקטנת ההוצאה הציבורית
על בריאות היא התרחבות של פערי הבריאות, במיוחד בקרב הפריפריה
הדבר ניכר במיוחד בפריפריה בדרום ובצפון, שם 12.הגיאוגרפית והחברתית
מתגוררים ריכוזי אוכלוסייה הנמנים על קבוצות מוחלשות. אזורים אלה סובלים
רפואי. לצד זאת -ממחסור בשירותים רפואיים והיעדר כוח אדם רפואי ופארה
המחסור בשירותים ובכוח אדם ניכר במיוחד בשני תחומים, בריאות הנפש ושיקום,
הסובלים זה שנים מהזנחה מתמשכת ומפער עצום בין הצרכים לבין השירותים
התוצאה היא שתחומים אלה מצויים במשבר חמור וסובלים מזמני 13.הקיימים
המתנה בלתי נסבלים, בכל הארץ ולא כל שכן בפריפריה. כפי שיפורט בהמשך,
באוקטובר 7 למשבר הזה עלולות להיות השלכות חמורות על הטיפול בנפגעי
והמלחמה, על תושבי הפריפריה ועל כלל האוכלוסייה.
הייתה2021 הודעה לתקשורת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת7
.1.8.22 ," מהתמ"ג8.1%
.4 , לעיל ה"ש2023 ראו הודעה לתקשורת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מיולי8
.Health at a Glance 2023: OECD Indicators, OECD Publishing, 2023, p. 154-155 9
. "התקצוב החסר במערכת הבריאות הציבורית בישראל – ניתוח כלכלי", רופאים לזכויות אדם10
.4 ', בעמ2 לעיל ה"ש11
לנתונים על אי השוויון במערכת הבריאות ראו את דו"ח משרד הבריאות "אי שוויון בבריאות והתמודדות12
; וכן דו"ח ביניים של הוועדה לקביעת אסטרטגיית צמצום פערי בריאות בעשור2022 ", ספטמבר2021 עמו
.2022 הקרוב, נובמבר
האחריות על התחום מהמדינה לקופות החולים. 2015- בבריאות הנפש נערכה רפורמה, שבמסגרתה עברה ב13
.בשל חוסר תקצוב הולם ופיקוח, הרפורמה הרעה עוד יותר את המצב בתחום, שכבר קודם לכן היה חמור
5
להזנחת מערכת הבריאות בדרום ביטויים נוספים. למשל, למרות שהירי
השנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהחיים בדרום, ולמרות 20-מהרצועה הפך ב
דיונים רבים בנושא בכנסת, בתי החולים בקו האש (סורוקה בבאר שבע וברזילי
לצד זאת, הקמתו של בית 14.באשקלון) ממוגנים באופן חלקי בלבד ולא מספק
חולים נוסף בבאר שבע מתמהמהת כבר שנים רבות, על אף שהחלטת ממשלה
2022-. אחרי שנים שבהן הנושא קודם בעצלתיים, ב2014-בנושא התקבלה כבר ב
התקבלה החלטת ממשלה נוספת בנושא. בין היתר הוחלט כי מכרז לבחירת הגוף
, אך נכון לכתיבת שורות אלה 2022 שיקים את בית החולים יפורסם עד סוף נובמבר
המשמעות היא שגם בשנים הקרובות לא ייפתח בית חולים נוסף 15.הוא טרם פורסם
בנגב, שנחוץ בשגרה ובנוסף יוכל לגבות בשעת חירום את בתי החולים הקיימים.
למרות ההרעבה התקציבית המתמשכת, מערכת הבריאות בישראל עדיין נחשבת
למערכת בריאות מצוינת על פי מדדים שונים. עם זאת, המחיר שהמחסור
-במשאבים וההפרטה הגוברת גובים ברור: בשחיקת הצוותים, בהעמקת האי
7 .שוויון והפערים בבריאות, ובחוסר היכולת להיערך לאתגרים עתידיים
באוקטובר והמלחמה חשפו את נקודות התורפה של מערכת הבריאות, והבהירו
שוב – כפי שכבר נוכחנו לדעת בזמן מגפת הקורונה – כי בעתות חירום אין
תחליף לרפואה ציבורית איתנה ומתוקצבת כראוי. המערכת הפרטית לא יכולה
לגבות או להחליף את הציבורית גם בימי שגרה, ולא כל שכן באירועי חירום. גם
מסיבה זו מדינה כמו ישראל, שמצבי חירום הם חלק מהמציאות היומיומית שלה,
אינה יכולה להרשות לעצמה להחליש את הרפואה הציבורית.
באוקטובר 7-התמודדות מערכת הבריאות ב
ובשבועות הראשונים למלחמה
באוקטובר העמידו את מערכת הבריאות, ובעיקר את שירותי 7-ממדי הטבח ב
ההצלה ובתי החולים בדרום, בפני אתגר חסר תקדים בגודלו. ביום הראשון
נפגעים – אירוע שלא היה כמותו 1,450-למלחמה הגיעו לבתי החולים יותר מ
700-בעבר. מתוכם, בית החולים סורוקה קלט מספר עצום וחסר תקדים של כ
מיטות אשפוז בבית החולים וכן חדרי200- בבית החולים סורוקה כמחצית מחדרי הניתוח, יותר מ14
הצנתורים ומכון הדימות פועלים ללא מיגון. בבית החולים ברזילי שספג לפחות שלוש פגיעות ישירות
מתחילת המלחמה אין מיגון לארבע קומות אשפוז וכן לתשתיות קריטיות של בית החולים, ובהן בית
המרקחת ובנק הדם. ראו: עדי כהן. "'לבחור בין חיי מטופלים לחיי עובדים': המדינה חסכה על מיגון בתי
; אדיר ינקו. "המדינה הבטיחה תקציב כבר לפני שנים: אז למה בתי החולים 22.10.23 ,החולים", דה מרקר
פגיות – 30 מתוך12 ; אדיר ינקו. "מחדל מיגון בתי החולים בישראל: רקynet, 24.8.22 "?בדרום לא ממוגנים
.ynet, 16.11.23 ,"ממוגנות לחלוטין
; הודעה של משרד הבריאות על2.6.22 , הקמת בית חולים חדש בעיר באר שבע1564 החלטת ממשלה15
.15.6.23 ,פתיחת שני בתי חולים חדשים בבאר שבע וקריית אתא
6
לשם השוואה, בתרגילי הכנה לאירוע רב נפגעים16.) במצב קשה120( נפגעים
נפגעים.100-200 שקיים בית החולים נערכו לבין
על -בית החולים ברזילי, בניגוד לסורוקה, הוא בית חולים קטן יחסית שאינו מרכז
פצועים – מספר שבית החולים אינו ערוך להתמודד 370 לטראומה, ואליו הגיעו
מנהל המערך האורתופדי בברזילי, ד"ר עמרי לובובסקי, סיפר בראיון: 17.עמו
"בשעות המלחמה הראשונות, מפנים אלינו לטראומה חייל עם עורק מדמם
שצריך להכניס אותו בדחיפות לחדר ניתוח, ואין לי. כמו שאין לי גם טכנאי רנטגן,
ומרדימים ומיטות ותקנים. זה חוסר קריטי שמשפיע על הפעילות שלנו ומונע
ניתוחים. התסכול שלי הוא מר, והאירוע הקשה הזה צריך להיות מתוחקר גם
18."ברמת התנהלות המדינה... והגיע הזמן שיחשבו גם על בתי חולים בפריפריה
אולם, בתי החולים בדרום הצליחו לתפקד היטב יחסית לממדיו חסרי התקדים
של האירוע ולאור העובדה שעבודת הצוותים בוצעה תחת תחת ירי בלתי פוסק.
הדבר התאפשר בין היתר הודות להתגייסות המיידית של אנשי צוותי בריאות.
עם זאת, אין ספק שבעיית המיגון החסר פגעה ביכולתם של בתי החולים להעניק
7- חדרי הניתוח ממוגנים, כלומר שב20 מתוך10 טיפול. למשל, בסורוקה רק
מחדרי הניתוח פעלו, ובבית החולים נאלצו לבצע ניתוחי חזה 50% באוקטובר רק
19.בפצועי ירי בחדרי לידה ממוגנים
מקורות שונים מצביעים על כך שהכשל העיקרי היה חוסר ויסות של הנפגעים בין
בתי החולים ברחבי הארץ, שבעטיו נאלצו סורוקה וברזילי להתמודד עם מספרים
אף שנכון לעכשיו לא פורסמו נתונים רשמיים המראים 20.לא סבירים של נפגעים
כי היו פצועים שמצבם הוחמר בשל כך, הרי שעל פי הדיווחים הדבר פגע בטיפול
וייתכן שאף עלה בחיי אדם. למשל, דווח על מקרים שבהם נאלצו הצוותים לבצע
וכן שפצועים קשה 21;קטיעת גפיים בשל חוסמי עורקים שנשארו זמן רב מדי
המתינו באמבולנסים בעוד מתבצעת בהם החייאה במשך שעה וחצי בפתח בית
והשפעותיה על החברה והכלכלה בישראל", מרכז טאוב לחקר המדיניות2023 באוקטובר7 "מלחמת16
.15 ', עמ2023 , דצמבר11.2023 'החברתית בישראלי, נייר מדיניות מס
.ynet, 22.12.23 ," אריאלה איילון. "כדורים באלונקות, מקרר הגופות מלא. ברזילי, סרט מלחמה17
. שם18
מכתב מבקר המדינה לראש הממשלה, "מלחמת 'חרבות ברזל' – כשלים ופערים מרכזיים בטיפול בעורף19
.)(ח17 ', ס13.11.23 ,"האזרחי, תמונת מצב מתוך סיורי מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור
, "דו"ח מוניטור מיוחד, מלחמת חרבות ברזל: מערכת הבריאות במלחמה", המרכז להעצמת האזרח20
.9 ', עמ2023 נובמבר
עידו אפרתי. "משרד הבריאות פיזר את המועצה הלאומית לטראומה לאחר שמתחה ביקורת על תפקודו21
.13.11.23 ,במלחמה", הארץ
7
החולים ברזילי שלא יכול היה לקלוט אותם ומבלי שמשרד הבריאות יאפשר
22.העברתם לבית חולים אחר
המועצה הלאומית לטראומה, גוף מקצועי המייעץ למשרד הבריאות, פירסמה
באוקטובר, שבו נקבע כי היו ליקויים בהליך 7-סיכום בנושא הטיפול בפצועים ב
ויסות והעברת הפצועים, ושיש לקבוע נהלים ברורים בתחום. ד"ר יורם קליין,
חבר המועצה ומנהל היחידה לטראומה וכירורגיה קריטית בבית החולים שיבא,
תיאר את המצב הבלתי אפשרי שבו נמצאו סורוקה וברזילי. לדבריו, בתי החולים
"...התמודדו עם עומס לא אנושי בצורה הכי טובה שהם יכולים לעשות, ואין בית
חולים בעולם שהיה מתמודד טוב יותר עם מצב כזה. אבל האם במספרים כאלה
23."של פצועים ניתן להתמודד בצורה אופטימלית? התשובה היא לא
משרד הבריאות מצדו מיהר לשלול בחריפות את הביקורת בדו"ח המועצה
לטראומה, ואף נזף בחבריה באמירה כי "מוטב שמי שלא היה נוכח בחמ"ל
המשרד שנפתח מהשעות הראשונות של המלחמה ולא דיבר עם הרופאים
והמנהלים בבתי החולים – לא יעביר ביקורת מבלי להיות חשוף לתמונת הקרב
בתגובה לדברים אלה התפטר ראש המועצה לטראומה, פרופ' מאיר 24."המלאה
25.אורן, במחאה על כך שהמשרד אינו פתוח לקבל ביקורת
מספר שבועות לאחר מכן הקים משרד הבריאות ועדת בדיקה בנושא פינוי
באוקטובר, שבראשה יעמוד פרופ' נחמן אש, המנכ"ל הקודם של 7-הפצועים ב
המשרד – וכבר נמתחה ביקורת על המינוי, בטענה שפרופ' אש מקורב מדי
בנוסף, בשבועות שחלפו מאז ההודעה על הקמת הוועדה, 26.לאנשי המשרד
משרד הבריאות לא פרסם כל מידע נוסף עליה: לא ידוע אם מונו כבר חברי
הוועדה ומיהם, האם היא התכנסה כבר או מתי היא צפויה להתכנס, מה יהיה
אופן עבודתה ומי יופיעו בפניה, וכן לא פורסם קול קורא לקבלת מידע מהציבור –
ובראש ובראשונה מהפצועים ובני משפחותיהם שהעומס השפיע עליהם ישירות.
תגובתו הראשונית של המשרד והיעדר המידע על הוועדה מעוררים חשש כבד
שעבודתה תתנהל בחוסר שקיפות ומתוך רצון לגונן על המערכת.
ליאת רון. "'מחדל שעלה בחיי אדם': בגלל כאוס במשרד הבריאות – פצועים לא הועברו לבתי חולים22
.9.10.23 ,במרכז", וואלה חדשות
.21 ראו עידו אפרתי, לעיל ה"ש23
.4.11.23 , באוקטובר", ישראל היום7-אור. "דו"ח: ליקויים בהעברת פצועים מהדרום למרכז ב- מיטל יסעור בית24
אור. "בעקבות הליקויים בפינוי הפצועים: יו"ר המועצה הלאומית לטראומה התפטר- מיטל יסעור בית25
.12.11.23 ,מתפקידו; "משרד הבריאות לא פתוח לקבל ביקורת", ישראל היום
באוקטובר': ועדה תחקור את פינוי הפצועים בטבח", וואלה7- מירב כהן. "'משרד הבריאות לא תפקד ב26
.12.12.23 ,חדשות
8
7 מבחינת הטיפול בקהילה, קופות החולים התמודדו בימים הראשונים לאחר
באוקטובר עם האתגרים המורכבים של טיפול במספר גדול של מפונים הפרוסים
אלף, ויש המעריכים 150-200-במוקדים רבים (ההערכה היא שמספרם עומד על כ
), וכן מתן שירותים באזורי לחימה למי שלא יכלו או 27 אלף300-את מספרם אף בכ
לא רצו להתפנות. זאת, במשולב עם האתגר של טיפול בקהילות שהתמודדו עם
טראומה נפשית קשה ומתמשכת, לצד טיפול בפצועי הטבח ששוחררו מאשפוז
להמשך טיפול בקהילה.
יש לציין שקופות החולים נרתמו למשימה ופעלו כהלכה כאשר שילבו כוחות,
פתחו מרפאות משותפות במתחמי המפונים במלונות או בסמוך אליהם, וכן
אפשרו למטופלים לקבל טיפול ללא קשר להשתייכות לרופאים מסוימים או
להשתייכות קופתית. עם זאת, מכיוון שבשגרה הקופות אינן מפעילות מרפאות
אחודות, ההתארגנות לפתיחת המרפאות ארכה כשבוע, והבעיות המינהליות
והביורוקרטיות סירבלו את הטיפול בחלק מהמקרים (למשל, התיקים הרפואיים
של המטופלים אינם נגישים לרופאים מקופות אחרות; ומטופלי קופה אחת
הקונים תרופות בבתי מרקחת של קופה אחרת משלמים מחיר מלא ונאלצים
לבקש אחר כך החזרים, כלומר סרבול ביורוקרטי מיותר).
נוסף על קופות החולים, הרשויות המקומיות מילאו תפקיד חשוב בניסיון לסייע
לתושביהן, אלה שפונו ואלה שנותרו בביתם, וכן סייעו למפונים רבים שנקלטו
בתחומן. לצד זאת, גורם מרכזי שבלט בימים ובשבועות הראשונים לאחר שבעה
באוקטובר הוא מערכי ההתנדבות האזרחיים שנכנסו לפעולה היכן שהמערכות
הציבוריות לא תפקדו כהלכה. מערכים אלה פעלו בהיקפים עצומים, הן מבחינת
שיעור המתנדבים והן מבחינת היקף התרומות בכסף ובציוד. גם רל"א נמנתה על
מערך זה וסייעה בהפעלת מרפאה למפוני בארי בים המלח עד לביסוס מרפאות
קופות החולים במקום, וכן סייעה בשינוע תרופות. המתנדבים והמתנדבות הרבים
וההתגייסות הציבורית הם גורם מרכזי שבזכותו מערכת הבריאות הצליחה
להמשיך לתת מענה.
בתחום בריאות הנפש המחסור במערכת הציבורית בלט אף יותר לנוכח הטראומה
הקשה והצורך במטפלים.ות רבים. וכך, בשבועות הראשונים למלחמה התנדבו
על פי מכתב מבקר המדינה לראש הממשלה, ההערכה היא שהיקף האוכלוסייה מקווי העימות שאינה27
אלף איש, ועל כך יש להוסיף את אוכלוסיית המפונים על פי המתווה. ראו150 זכאית למתווה הפינוי הוא
- אלף איש. ראו: דפנה אבירם330-. לפי הערכה של המכון הישראלי לדמוקרטיה מדובר בכ19 לעיל ה"ש
אלף איש ישראלים פונו או התפנו מבתיהם בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל'" 330-ניצן, רועי קנת פורטל. "כ
.19.10.23 ,המכון הישראלי לדמוקרטיה
9
חלקם התנדבו במסגרת יוזמות28.מטפלות ומטפלים רבים בתחום בריאות הנפש
פרטיות ועצמאיות, אך ברבים מהמקרים פנו משרד הבריאות ומוסדות רפואיים
עו"סיות 50-בהודעות רשמיות לגיוס מתנדבים, ובנוסף גייס משרד הבריאות כ
גם קופת 29.מתנדבות לתמיכה במשפחות במתקן זיהוי החללים במחנה שורה
חולים כללית, שהיא קופת החולים המבטחת את הרוב המכריע של הנפגעים
והבעלים של בתי החולים סורוקה ויוספטל, הסתמכה 30והמפונים מדרום ומצפון
באוקטובר – ובהם 7 באופן נרחב על עבודתם של מתנדבים בשבועות שאחרי
31.רופאים.ות, עובדים.ות סוציאליים ומרפאות.ים בעיסוק
באוקטובר התברר המחיר הקשה של המדיניות הכושלת 7 וכך, כאשר לאחר
בתחום בריאות הנפש, במקום להזרים מיד את המשאבים הכספיים הדרושים
בחרו גופי הבריאות הגדולים ואפילו משרד הבריאות עצמו לצפות שהפתרון
32.יהיה בכך שאנשי המקצוע בתחום (ובעיקר נשות המקצוע) יעבדו ללא תשלום
קשה להפריז בגודל המחדל ועזות המצח הטמונים בכך. בנוסף, ההסתמכות על
התנדבות הייתה בעייתית גם מבחינה מקצועית, משום שלא הייתה בקרה ראויה
על זהות ומקצועיות המטפלים, על איכות הטיפול וכן על תיעוד הולם ורצף טיפולי
, שסקר את הכשלים 13.11.23 על פי מכתב של מבקר המדינה לראש הממשלה מיום
ממשלתי בתחום בריאות -המרכזיים בטיפול בעורף במלחמה, "המערך הציבורי
הנפש כשל בטיפול במפונים שכן הוא התבסס ברובו המוחלט על מתנדבים
בלבד... מערך בריאות הנפש שהיה קריטי למתן מענה טיפולי ראשוני התנהל
ללא תורה סדורה, לצד יוזמות התנדבותיות מקומיות, וללא שמירה על רצף
יש להדגיש שהימים הראשונים לאחר אירוע טראומטי הם 33."טיפולי ועל תיעודו
פרק זמן קריטי למתן טיפול ולמניעת הידרדרות, ועל כן הכשל חמור עוד יותר.
נוסף על ההסתמכות על מתנדבים המערכת אף גייסה תרומות של ציוד לבתי
החולים, ולמרבה האבסורד בית החולים אסותא באשדוד אף יצא בקריאה לקבלת
תרומות לקניית ציוד בסיסי שקיומו לא אמור להיות תלוי בתרומות, כגון "ציוד
חירום, ציוד הנשמה, מוניטורים, אלונקות, מזרנים, מיטות אשפוז, ציוד אורתופדי,
.19.10.23 , אור קשתי. "תוכנית הפעולה של המדינה לטיפול נפשי במפוני הדרום מתבססת על מתנדבים", הארץ28
.11 ', בעמ20 דו"ח מוניטור, ראו לעיל ה"ש29
. אחוזים מהאוכלוסייה. ראו: אדריאן פילוט70-95 באזורים שפונו בדרום ובצפון כללית היא המבטחת של בין30
7.12.23 , מיליון. זו בדיחה'", כלכליסט75 מיליארד שקל, וקיבלתי2 "מנכ"ל כללית: 'ביקשתי ממשרד הבריאות
פרוטוקול דיון בוועדת הבריאות של הכנסת על השפעת המלחמה על יציבותן הפיננסית של קופות 31
.3 ', בעמ30.10.23 החולים מיום
.12N, 19.10.23 ," לי נעים. "משרד הבריאות מגייס מלווים מקצועיים למפוני העוטף – אבל לא רוצה לשלם להם32
.)(ג16 ', ס19 מכתב מבקר המדינה לראש הממשלה, לעיל ה"ש33
10
גם משרד הבריאות פרסם טופס לתרומות של ציוד34."שמיכות ודפיברילטורים
35."רפואי עבור בתי החולים, אך טען כי "המערכת ערוכה עם כל הציוד הנדרש
יש לציין כי ככל הידוע לנו, בניגוד ליוזמות ההתנדבות האישיות הרבות משאבי
מערכת הרפואה הפרטית עצמה – כוח אדם, ציוד רפואי, מכשור, חדרי ניתוח
ואשפוז וכדומה – לא הועמדו לרשות המערכת הציבורית, ולא התבקשו או חויבו
לעשות כן על ידי משרד הבריאות. עובדה זו צורמת במיוחד נוכח מצב החירום
והעומס האדיר שבו פעלה מערכת הבריאות.
השלכות בטווח הבינוני והארוך
מערכת הבריאות בישראל עומדת בפני אתגרים חסרי תקדים בטווח הבינוני
באוקטובר והמלחמה והעלויות הנוספות 7 והארוך בשל העומס הרב בעקבות
כתוצאה מכך – במיוחד בתחומי בריאות הנפש והשיקום. על פי נתוני משרד
באוקטובר ועד לכתיבת שורות אלה אושפזו בבתי החולים 7 הבריאות, מאז
1,057- במצב קשה או אנוש ו562 אזרחים וחיילים שנפגעו במלחמה, מתוכם12,597
למרבה הצער מספרים אלה אינם סופיים, ובכל יום ממשיכים36.במצב בינוני
להגיע פצועים נוספים לבתי החולים, שנדרשים להתמודד עם עומס משמעותי.
כאמור, ההתמודדות עם האתגרים היא מורכבת במיוחד כיוון שהרפואה הציבורית
באוקטובר במצב כרוני של מחסור במשאבים ובכוח אדם, 7-נמצאה עוד קודם ל
שבתחומים ובאזורים מסוימים הגיע עד כדי משבר של ממש. עוד בחודש מאי
דו"ח חמור שהתריע מפני מחסור קשה בכוח אדם רפואי OECD- פירסם ה2023
, משרד הבריאות היה מודע לבעיה וקידם פתרונות אפשריים37.בשנים הקרובות
אך מעט מדי ומאוחר מדי. החרפת העומס על המערכת בשל מספר הפצועים
הגדול וממדי הטראומה הנפשית הקולקטיבית דורשת הסטת תקציבים ופתרונות
יצירתיים כדי לעמוד במשימה.
7 ככל הנראה על רקע החשש הזה פירסם משרד הבריאות מספר ימים לאחר
באוקטובר, בצעד קיצוני ויוצא דופן, הצעה לתקנות שיאפשרו לתת שירותי בריאות
.9.10.23 , ליאת רון. "מערך הרפואה בקריסה: מבתי החולים ועד לרופאים הצבאיים בשטח", וואלה34
הודעת דוברות של משרד הבריאות, "משרד הבריאות מקבל אלפי פניות לתרום ציוד רפואי מהארץ35
.18.10.23 ,"ומחו"ל למערכת הבריאות
. הנתונים לקוחים מאתר עולם הדאטה של משרד הבריאות. 2.1.24 נכון ליום36
OECD report on medical education and training in Israel: towards a better governance“ 37
.structure for health workforce planning and policy-making in Israel”, May 2023
11
– מחו"ל – הן על ידי רופאים ישראלים השוהים בחו"ל והן על ידי רופאים מחו"ל
במסגרת סל הבריאות, בתחומי הפסיכיאטריה, דימות, פתולוגיה, רפואה גרעינית,
עור וגנטיקה. ההצדקה לכך בדברי ההסבר לתקנות הייתה שהדבר נעשה "לנוכח
תקופת החירום בישראל בזמן זה והעומס המוטל על מערכת הבריאות... ובמקביל
זאת הפעם הראשונה 38."למחסור במטפלים ובטכנולוגיות רפואיות מסוימות
שמשרד הבריאות מציע לאפשר באופן גורף הפרטה ומיקור חוץ למדינות זרות של
תחומי רפואה המצויים בתוך הסל הציבורי, והדבר מעיד על עומק המשבר שנגרם
בשל הרעבת המערכת. לצעד כזה השלכות בעייתיות רבות, ובהן פגיעה באיכות
נוסף על כך, 39.הטיפול הרפואי לצד נזק מקצועי לתחומים שייפתחו למיקור חוץ
קיים חשש שהשימוש בו כפתרון "חירום" בטווח הקצר יכשיר את הקרקע לאימוצו
גם בטווח הארוך כפתרון קבע למחסור בכוח אדם רפואי.
באוקטובר נתפסים כאירוע בריאות נפש לאומי. מלבד הפצועים 7 אירועי
והניצולים, עשרות אלפי בני אדם נחשפו באופן ישיר לאירועים טראומטיים,
ורבים מהמטפלים ונותני השירות סובלים בעצמם מטראומה משנית, לצד
מבקר המדינה 40.ההשפעה הנפשית של הטבח והלחימה על כלל האוכלוסייה
קבע בנוגע לתפקוד מערך בריאות הנפש במלחמה כי "הכשל הממשלתי במתן
בהמשך לכך, מנהלי בתי החולים 41."המענה בתחום הנפש זועק מן הציבור
הפסיכיאטריים העריכו כי בעקבות הטבח והלחימה צפויים עוד מאות אלפי
42.מטופלים חדשים, והתריעו כי יש צורך בתוכנית חירום בבריאות הנפש
העביר משרד הבריאות את האחריות למתן שירותי בריאות הנפש 11.11.23-ב
וכעת נדרשות הקופות לגייס מטפלים.ות יש מאין, 43,למפונים לקופות החולים
פעמי -ללא שיפור של ממש בתנאי העסקתם (מלבד מתווה למענק שנתי חד
וכך, שירותי בריאות הנפש הציבוריים הזמינים למפונים 44.)שספג ביקורת רבה
באוקטובר ואחריו אינם מספקים בלשון 7-ולאוכלוסיות אחרות שנפגעו ב
המעטה. הדיווחים מעידים על מצוקה ופגיעה מתמשכת במתחמי המלונות,
.2023- טיוטת תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)(הוראת שעה), התשפ"ד38
עדי כהן. "הפלסטר החדש נגד המחסור: תורים גם לרופאים בחו"ל – על חשבון ביטוח הבריאות", דה39
.11.12.23 ,מרקר
.10 ', בעמ20 דו"ח מוניטור, לעיל ה"ש40
)(א16 ', בס19 מכתב מבקר המדינה, לעיל ה"ש41
קטי דור. "מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים מתריעים: מאות אלפי אזרחים יזדקקו לסיוע נפשי עקב42
.20.11.23 ,המלחמה", כאן
.15.11.23 , עידו אפרתי, "האחריות לטיפול נפשי במפונים עוברת ממשרד הבריאות לקופות החולים", הארץ43
," עידו אפרתי ואור קשתי. "פסיכולוגים: מתווה המענקים לעובדים בשירות הציבורי לא יביא עוד מטפלים44
.17.12.23 ,הארץ
12
זאת לצד דיווחים על דיכאון, חרדות, אובדנות45.בעיקר בקרב ילדים ובני נוער
46.ואשפוזים כפויים בקרב שורדי טבח נובה
מתושביה נרצחו) אך לא 50- באוקטובר (כ7-באופקים, שספגה פגיעה קשה ב
פונתה, תושבים רבים סובלים ממצוקה נפשית קשה ואינם מקבלים טיפול הולם,
מרכזי החוסן הקיימים אינם יכולים 47.שכן יש מחסור חמור במטפלים באזור
יש לציין 48."לעמוד בעומס, כיוון ש"הם מעטים ומשאביהם מצומצמים ביותר
באוקטובר עדיין הורגשה השפעת מגפת הקורונה על בריאות 7 כי עוד לפני
הנפש של האוכלוסייה, והדרישה לשירותי בריאות הנפש רק הלכה וגדלה בשנים
באוקטובר קיימים גם 7 האחרונות. וכך, נוסף על מי שנזקקים לטיפול בעקבות
מי שכבר היו מטופלים קודם לכן, והמשך הטיפול בהם עלול אף הוא להיפגע
עקב העומס והמחסור. בנוסף, המחסור באנשי מקצוע יוצר עומס חריג על המטפלים.ות
הקיימים המוביל לשחיקה וגובה מחיר נפשי, ואלה בתורם עלולים לפגוע
בתפקודם ואף לגרום לעזיבת המקצוע.
הציג מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, תוכנית 29.11.23-יש לציין שב
מיליארד שקלים, אמורה 2 לאומית לבריאות הנפש. התוכנית, בהיקף מתוכנן של
בין היתר להרחיב את מעגל המטפלים באמצעות גיוס מי שעובדים באופן פרטי
למערכת הציבורית, לצד פיתוח מקצועות חדשים בתחום בריאות הנפש. ואולם,
כרגע מדובר בתוכנית בלבד. אין לדעת מה ממנה אכן יתממש בפועל, ומה יהיה
התקציב שיוקצה לה בסופו של דבר.
תחום נוסף שעמו המערכת צריכה להתמודד בטווח הבינוני והארוך הוא תחום
השיקום. כאמור, על פי נתוני משרד הבריאות נכון לכתיבת שורות אלה מספר
רבים מהפצועים יזדקקו לשיקום 49.1,600-אנוש ובינוני הוא כ-הפצועים קשה
פיסי ונפשי, ובחלק מהמקרים לשיקום ממושך לצד ליווי ותמיכה בהתאמת
המגורים, התעסוקה ועוד לתנאי חייהם החדשים. בסקירה בדיון בוועדת הבריאות
מיטות שיקום, בעיקר בפריפריה ובירושלים. 500-של הכנסת צוין כי חסרות כ
לצד זאת קיים גם מחסור בכוח אדם: פיזיותרפיסטים.יות, מרפאים.ות בעיסוק,
דור זומר. "מופקרים בכל החזיתות: עברייני מין מתנדבים במלונות עם ילדי המפונים", המקום הכי חם45
.21.11.23 ,בגיהנום
.13.11.23 , אביחי חיים. "'יותר ויותר ניצולים מהטבח במסיבה מתאשפזים בכפייה'", שווים46
," עדן סולומון. "'הלב דופק עד שאני נחנקת': תושבות אופקים שניצלו מהטבח חיות בצל החרדה וההזנחה47
.3.12.23 ,הארץ
(ד).16 ', בס19 מכתב מבקר המדינה, לעיל ה"ש48
.2.1.24 על פי הנתונים המופיעים באתר עולם הדאטה של משרד הבריאות, נכון ליום49
13
7 כיוון שעוד לפני50.קלינאי.ות תקשורת, רופאי ורופאות שיקום וצוותי סיעוד
באוקטובר תחום השיקום היה במחסור משמעותי, במיוחד בפריפריה, התוצאה
באוקטובר, מכיוון 7 היא שיש מטופלים ששירותי השיקום שקיבלו הופסקו אחרי
שהמערכת נאלצה להקדיש את משאביה הדלים לשיקום מקרים חמורים יותר.
באוקטובר על המערכת ומטופליה היא ביטולם ודחייתם של 7 השפעה נוספת של
במערכת שבה גם כך 51.טיפולים אלקטיביים בעקבות מצב החירום והעומס הרב
"השמיכה קצרה מדי", ומשך ההמתנה לטיפולים אלקטיביים מסוימים עלול להיות
ארוך מאוד, ביטול או דחייה לפרק זמן לא ידוע בעקבות המלחמה גורם עוגמת
נפש וסבל ואף עלול לגרום להידרדרות בריאותית. מעבר למשמעות הקשה עבור
המטופלים עצמם, הדבר עלול להחמיר עוד יותר את העומס על המערכת.
המלצות
הן ההתמודדות עם העומס הכללי על בתי החולים וקופות החולים, והן הפתרונות
הספציפיים לתחומי בריאות הנפש והשיקום פירושם הקצאת תקציבים בסדרי
גודל משמעותיים. לצד זאת יידרשו תקציבים משמעותיים נוספים למיגון בתי
מיליארד 4.5-החולים (ההערכה היא שמיגון בתי החולים בכל הארץ יעלה כ
התקציבים הנדרשים לטיפול בכל הנושאים האלה עשויים להגיע 52.)שקלים
לאור ניסיון העבר, של הקצאת תקציבים 53. מיליארד שקלים לפחות10 לעד
בלתי מספקת לטיפול בתחומים אלה למרות התרעות חוזרות ונשנות של גורמים
רבים בנוגע להשלכות הקשות על בריאות הציבור, קיים חשש שגם כעת לא
יוקצו תקציבים מספקים למתן מענה ראוי לצרכים החדשים בעקבות המלחמה.
על קובעי המדיניות להבין שבהחלטתם לתקצב מלחמה הם מחויבים לכלול גם
תקצוב לטיפול בפצועים ובעורף.
באוקטובר ועד כתיבת שורות אלה, משרדי הבריאות והאוצר 7 נדמה שמאז
והממשלה כולה אינם מצליחים להבין את גודל השעה או את השינוי החד הדרוש
בהתנהלותם. חשוב לציין את מאמצי משרד הבריאות והמסירות של עובדיו
ועובדותיו בניסיונם לתת מענה לצרכים הרבים שעלו מהשטח, ולפתור בעיות
אקוטיות שהתעוררו. בנוסף, המשרד פעל ופועל למציאת פתרונות ארוכי טווח,
.28.11.23 , מיטות במחלקות השיקום", שווים500 אביחי חיים. "עקב המלחמה: מחסור של50
)(יא17 ', בס19 מכתב מבקר המדינה, לעיל ה"ש51
12.11.23 , מיליון שקל לפתרונות מיגון מיידים", דה מרקר200 עדי כהן. "פלסטר לבתי החולים? המדינה תקצה52
.17 ', בעמ20 דו"ח מוניטור, לעיל ה"ש53
14
ואולם האטיות והסרבול ביישומם אל מול האתגרים הדחופים, וכן אופי חלק
מהפתרונות שנבחרו, אינם מבשרים טובות.
, שעדיין משרת מטרות פוליטיות סקטוריאליות 2023-גם התקציב המעודכן ל
באמצעות כספים קואליציוניים בהיקף גדול, מעיד על התעלמות מצרכי המדינה
נחוץ לשנות באופן 54.בשעת מלחמה בכלל, וצרכי מערכת הבריאות בפרט
מיידי את סדרי העדיפויות, ובעיקר נחוצה מדיניות שמציבה את שיקום החברה
כלכליות כמטרה ראשונה במעלה.-ומערכותיה החברתיות
צעדים לטווח הקצר והבינוני
•
שימוש במשאבי הרפואה הפרטית. כאמור, הפתרון של מיקור החוץ
שמקדם משרד הבריאות בתחומים מסוימים לשם התמודדות עם המחסור
ברופאים.ות הוא בעייתי מאוד. במקום זאת, יש לנצל קודם כל את כוח האדם
הרפואי הקיים בתוך ישראל ועובד באופן פרטי. על משרד הבריאות לאכוף
פתרונות חירום שיחייבו את הרופאים.ות ובתי החולים הפרטיים לספק
שירותים למערכת הציבורית בחודשים הקרובים. בין השאר יש לתמרץ את
הרופאים.ות לעבוד שעות רבות יותר בבתי החולים הציבוריים במקום באופן
פרטי. פתרון זה רצוי בשגרה ולא כל שכן במצב החירום הנוכחי.
•
השקעה כספית מיידית בתחומי בריאות הנפש והשיקום. כאמור, תחומים
באוקטובר. 7 אלה הוזנחו שנים רבות כך שלא ניתן בהם מענה הולם עוד לפני
כעת יהיה צורך לתגברם במידה משמעותית כדי שלא יקרסו נוכח הדרישה
העצומה לשירותי בריאות הנפש ושיקום לנפגעים.
•
חיזוק הרפואה בפריפריה. הכרחי לטפל באופן מיידי בפערי הבריאות
המתרחבים בין מרכז לפריפריה, בדגש על הדרום, ולזרז את הקמתו של בית
חולים שני בנגב. כמו כן יש לקדם את הפיילוט של יחידות בריאות רשותיות
בפריפריה, שתוכנן עוד לפני המלחמה, ועל פי הערכות יכול לסייע משמעותית
להתמודדות של הרשות עם צרכי הבריאות של תושביה בחירום ובשגרה.
•
מיגון מתקני בריאות ברחבי הארץ, ובמיוחד בדרום ובצפון. חובה
לדאוג ללא דיחוי למיגון מלא של בתי החולים המצויים בקו האש,
סורוקה וברזילי, וכן בתי החולים בצפון. לצד זאת יש לגבש תוכנית
למיגונם המלא של כלל בתי החולים בישראל בשנים הקרובות.
נתי טוקר. "מאות מיליונים למוסדות חרדיים ולחיזוק היהדות: למה מיועדים הכספים הקואליציוניים", דה54
.27.11.23 ,מרקר
15
•
שיתופי פעולה ואיגום משאבים בין הקופות. שיתוף הפעולה בין קופות
באוקטובר היה צעד חשוב והכרחי כדי להתמודד עם 7 החולים מיד לאחר
אתגרי הטיפול במפונים (עם זאת, הוא כאמור גם לווה בקשיים טכניים רבים
בשל העובדה שהמערכות הלוגיסטיות אינן בנויות לשיתופי פעולה כאלה).
יש להרחיב את שיתופי הפעולה האלה גם בהמשך הדרך, בין היתר בתחומים
וכן באזורים בפריפריה שבהם שיתוף 55,שבהם קיים מחסור בכוח אדם
פעולה בין הקופות יכול לשפר את היצע שירותי הבריאות. בהתאם, יש
לשפר את המענה הלוגיסטי לשיתופי פעולה אלה, כך שמבחינת המבוטחים
הם לא יהיו כרוכים בביורוקרטיה מיותרת.
•
הקמת ועדת בדיקה בלתי תלויה ושקופה. יש לוודא שייערך תחקיר עצמאי
וממצה של אופן פעולת מערכת הבריאות ושירותי ההצלה במצב החירום
באוקטובר. הכרחי למפות ולהבין את הכשלים בפינוי ובטיפול 7 של אירועי
ואת הגורמים להם, ואת המחיר שהם גבו מהנפגעים, כדי לוודא שהליקויים
יתוקנו ולא יחזרו על עצמם במצבי חירום עתידיים.
צעדים לטווח הארוך
•
באוקטובר 7 תקצוב ראוי של כלל מערכת הבריאות. כפי שהיה ברור גם לפני
שמערכת הבריאות סובלת מהרעבה תקציבית וזקוקה להגדלה משמעותית
של המשאבים העומדים לרשותה – כך נכון הדבר עכשיו ביתר שאת.
משרדי האוצר והבריאות הבטיחו כי יימצאו התקציבים הדרושים להוצאות
אך אין 56.הנוספות של המערכת בעקבות המלחמה – ויש לקוות שכך יהיה
בכך די. ההקצאה התקציבית צריכה לתת מענה גם לטיפול בבעיות העומק
של המערכת, כמפורט לעיל. ללא תקצוב ראוי יהיה בלתי אפשרי לנקוט את
הצעדים הדרושים למניעת קריסת המערכת בהמשך הדרך או באסון הבא.
•
רפואי: המחסור ברופאים.ות, -הגדלת כוח האדם הרפואי, הסיעודי והפארה
רפואיים קיים ומורגש כבר עכשיו ויחריף בשנים -אחים.ות ומטפלים.ות פארה
הקרובות אם לא יינקטו צעדים אפקטיביים. יש לאמץ את המלצות דו"ח
בנושא, ובהן בין היתר הגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בבתי OECD-ה
הספר הקיימים ופתיחת בית ספר חדש לרפואה במימון ציבורי וסניפים
של בתי הספר הקיימים, בעיקר בפריפריה; מימון לימודי רפואה במוסדות
מוכרים בחו"ל תמורת התחייבות לעבודה בפריפריה; הגדלת מספר השדות
ראו, למשל, את דבריו של סמנכ"ל קופות חולים במשרד הבריאות, ליאור ברק, בדיון בוועדת הבריאות של55
לגבי בריאות הנפש: "גם ככה התחום כל כך מתוח מבחינת כוח אדם, אז נכון שהמענים30.10.23 הכנסת ביום
לפרוטוקול הדיון).13 'יהיו יותר אחודים כדי למנוע כמה שיותר כפילויות בחוסר ניצול זמן של מטפלים" (עמ
.17 ', בעמ30.10.23 פרוטוקול דיון בוועדת הבריאות מיום56
16
הקליניים; והקצאת תקציב ייעודי במשרד הבריאות להתמחויות בבתי
החולים ובקהילה.
•
הפרדת המערכת הציבורית מהפרטית כדי לחזקה. לאור האתגרים
הביטחוניים העומדים בפניה, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה את המשך
החלשת הרפואה הציבורית וחיזוקה של הפרטית. כדי לעשות זאת יש לפעול
להפרדה מוחלטת בין המערכת הציבורית לפרטית בכל רבדיה, ובין היתר
למנוע מרופאים המועסקים במערכת הציבורית לעבוד במקביל במערכת
הפרטית, וכן לבטל את הביטוחים המשלימים ולהטמיע בסל הציבורי את
השירותים החיוניים הכלולים בהם, כך שיהיו נגישים באופן שוויוני.
סיכום
כמו החברה בישראל, על תושביה ומוסדותיה, גם מערכת הבריאות ניצבת
בפני שעת מבחן שתעצב את דמותה העתידית, ותשפיע על כל אחד ואחת
באוקטובר הצוותים 7 מאתנו ועל יכולתנו להגשים את זכותנו לבריאות. מאז
רפואיים – עבדו -הרפואיים – רופאים.ות, אחים.יות, מטפלים.ות נפשיים ופארה
ואף התנדבו במסירות ראויה לשבח. אולם מסירות ומצוינות לא יכולות לתקן
תקצוב ופגיעה באוכלוסיות מוחלשות. -שנים של הזנחה, תת-מדיניות ארוכת
אין בכך די נוכח האתגרים הניצבים בפני המערכת. יתרה מזאת, אין להפקיר
7-פעם נוספת את האוכלוסיות שנפגעו כתוצאה מהכשל הביטחוני החמור ב
באוקטובר ומהמלחמה. מי ששרדו את הטבח, מי שנמלטו מביתם בדרום או
בצפון, מי שנאלצו להישאר באזורים המטווחים כגון אופקים, שדרות ואשקלון,
מי שנפגעו פיזית או נפשית, וכל מי שלא קיבלו את הטיפול שהם זקוקים לו
משום שאין למערכת משאבים מספיקים – חובה על המדינה להבטיח לכולם.ן
שירותי בריאות ציבוריים ראויים וזמינים.
את העבר לא ניתן לתקן, אך חובה להפיק ממנו לקחים. לאחר תום המלחמה,
במקביל לצעדים המיידים שיש לנקוט כדי להבטיח טיפול ושיקום הולמים של
הנפגעים, הכרחי לבחון לעומק את המדיניות שהובילה אותנו למצב הנוכחי. מול
ממשלה עם סדרי עדיפויות לקויים, חובתנו כחברה אזרחית לתבוע שינוי יסודי
של הלך החשיבה השלטוני ושל סדרי העדיפויות. אין עוד מקום לאמירות כגון
"השמיכה קצרה מדי": כפי שנמצא תקציב לניהול המלחמה, כך יש גם למצוא את
התקציב לקיום רפואה ציבורית איתנה, שהיא בסיס חיוני לחוסנה של החברה.
הגיעה העת להכיר בכך שקיומה של מערכת בריאות ציבורית חזקה ומתוקצבת
כראוי אינו דרוש רק כדי להבטיח שוויון בבריאות, אלא מדובר גם בנכס חברתי
ערך, הן בעתות חירום והן בשגרה.-נחוץ ורב
17
כתיבה: נילי אלכסנדרוביץ
ייעוץ ועריכה: ליטל גרוסמן, הדס זיו
Pexels/ Anna-Shvets :צילום
תודות: פרופ' נדב דוידוביץ' ופרופ' דני פילק