חומר רקע
עו"ד
יעל הבסי-
אהרוני- טל.
8131281
-
054
פקס6407422
-
03
דוא"ל[email protected]
,פברואר2024
:הנדון הצורך בהשוואת מעמדם של שורדי השואה שעלו לאחר שנת1953
לשורדי השואה שעלו קודם לכן
הקליניקה לזכויות ניצולי שואה וא/נשים בזקנה
(להלן" :הקליניקה"
)
פועלת בפקולטה למשפטים
באוניברסיטת תל אביב משנת2011
.
לקליניקה ניסיון רב וארוך שנים בליווי וייצוג של שורדי שואה בהליכים
שונים בפני ערכאות מנהליות ומשפטיות.לרבות ועדות רפואיות, ועדות עררים ובתי המשפט
כיום ובעקבות צורך שעלה מהשטח, הקליניקה מסייעת הן לשורדי השואה והן לאוכלוסייה הוותיקה
,בישראל
בשלל ה
תחומי
ם המשפטיים אליהם נדרשים א/נשים בזקנה בישראל
שאינם קשורים בהכרח
.לשואה
תמונת מצב–
זכאותם של שורדי השואה לתגמולים בישראל
,כיום מדינת ישראל מכירה בחובתה המוסרית לקיומם בכבוד של ניצולי שואה. עובדה זו מהווה את הסיבה
העיקרית בגינה התשתית החוקית שעמדה איתנה לאורך השנים ובראשה ההפרדה בין ניצולים שעלו לפני
1953
לבין כאלו שעלו לאחר מכן
הטשטשה ,מאוד בשנים האחרונות וכפי שיתואר להלן, עבור קבוצות
מסו
ימות
, אינה קיימת עוד.
א
ת א וכלוסיית ניצולי השואה ניתן לשייך
ל-2
" .קבוצות עיקריות
ניצולי המעגל הראשון " הם
מי ש שהו
.במחנות השמדה וכפייה, גטאות ומסתור קבוצה זו הייתה זכאית לפיצוי הן בגרמניה והן בישראל מקדמת
.דנא בישראל-
מי שמשתייכים לקבוצה זו ועלו לפני1.10.1953
זכאים לפיצוי מכוח חוק נכי רדיפות
הנאצים, התשי"ט-
1957
" :(להלן חוק
הנר"ן)"
מיום חקיקתו .ה בסיס של חוק הנר"ן הינו בפיצוי של מי
שישראל שללה את
זכותו לתבוע את גרמניה
במסגרת הסכם השילומים משנת1953
.
ואילו מי שמשתייכים
לקבוצה זו ו עלו לארץ לאחר מכן
זכו
לראשונה לתגמולים מכוח
חוק הטבות לניצולי שואה, תשס"ז-
2007
.
בשנת2014
,הוציאה
ישראל לפועל תוכנית לאומית אשר ביטלה בפועל את קריטריון שנת העלייה לעניין
הזכאות ביחס למי ששה
ו במחנות
, ב
גטאות ובמסתור
ובכך השוותה בין שתי קבוצות מרכזיות של ניצולי
שואה אשר חוו לעיתים את אותם האירועים בדיוק, אך לא היו זכאים לסכום פיצויים זהה אך משום שנת
העלייה שלהם לישראל. בכך ביטלה ישראל את קר
י טריון שנת
העליי
ה
,ביחס לניצולי המעגל הראשון
.ובאמצעות תיקון של חוק ההטבות, הכניסה אותם למעגל מקבלי התגמולים מהנר"ן
פעולה זו של ישראל ניתקה את הקשר בין ,שלילת זכות התביעה מגרמניה לזכות ל
קבלת תגמולים מישראל .
כיום ניצולי שואה מן המעגל הראשון זכאים לתגמולים חודשיים מכוח חוק
הנר"ן
בין אם עלו לפני שנת
1953
.או לאחריה
"
ניצולי המעגל השני." הם ניצולים אשר חוו חוויית בריחה, עוצר חלקי או מלא, גירוש או מעשי אלימות
ניצולי שואה מן המעגל השני, אשר עלו לפני1953
זכו לאט לאט ו בעקבות
הרחבות פסיקתיות לאורך השנים
לקבל הכרה וזכאות לתגמולים חודשיים.מכוח חוק הנר"ן
לעומת זאת, ניצולי שואה מן המעגל השני, אשר
עלו לאחר1953
,
לא היו זכאים לדבר עד לתוכנית הלאומית, ולאחריה הוענקה להם הזכות למענק שנתי בסך
6,500
₪
ו
פטור מהשתתפות עצמית ברכישת תרופות הכלולות בסל הבריאות .
סיכום מערך התגמולים לניצולי שואה מצ"ב כ'נספח א .
הפגיעה בניצולי השואה מהמעגל השני
רבים מניצולי
ה שואה המשתייכים למעגל השני ועלו לאחר שנת1953
, עברו לעיתים חוויות קשות
מנשוא ,
אך
בשל מועד עלייתם ., הם אינם זכאים לפיצוי חודשי
הקליניקה סבורה ,
כי מדובר באפליה פסולה
המשקפת הבחנות
ש אינן רלוונטיות עוד .לעניין מתן הפיצוי במציאות בה ביחס לניצולי המעגל הראשון בוטל
קריטריון שנת העלייה ,ל הלכה
ו
למעשה
, ו תנאיהם של
מי ש חוו חוויות זהות
הושוו,
ההצדקה להבחנה על
בסיס שנת עליה ביחס לחוויות שואה מהמעגל השני -
:התאיינה. ויודגש
מאחר
ש ,מעגל הפיצויים התרחב
וההבחנה בין זכאויות הניצולים אינה שואבת עוד
כוחה מ
ה וויתור של ישראל על זכות התביעה שלהם
מגרמניה
ב מסגרת ,הסכם השילומים
הרי ש אין עוד
כל הצדקה להבחנה הזאת, גם בין ניצולי המעגל השני.
בתי המשפט
התבטאו לא פעם ביחס להיעדר
ההצדקה להמשיך את ההפליה ואת האבסורד במסגרתו מדינת
ישראל מונ
ע ת מניצולי שואה תגמולים חודשיים
בשם הבחנות משפטיות שאינן רלוונטיות עוד . בתי המשפט
הבהירו לא אחת כי השיח הרלוונטי כיום הוא שיח שרואה את
הניצולים
על שלל המורכבויות שעמן הם
מתמודד
ים היום, ואשר עמן התמודד
ו בתקופת הרדיפות . הדוגמאות לכך רבות אולם להלן יובאו חלק קטן
:מהן
בג"ץ6321/14
'כן לזקן ואח' נ' שר האוצר ואח
:שנדון לאחר כינון התוכנית הלאומית, נאמרו הדברים הבאים
"
...כן ראוי שייעשו במסגרת זו מאמצים להגדלת התקציב, לשם מציאת פיתרון שו
ו
יוני יותר...
ייחודיותה
המיוחדת במינה, אם אפשר לומר כך, של אוכלוסיית ניצולי השואה, הן ברקע ההיסטורי הנורא והן בהווה
של זקנה מובהקת ומורכבת, מצדיקה מוסרית, כל עוד מי מתוכה עמנו, עוד ועוד מאמץ מצד הממשלה
.והכנסת "
ב רע"א2334-18
עפרוני
'ואח נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה ,שעסק בתביע ה, שנדחתה, של
הקהילה
העיראקית להכרה כניצולי שואה
נכתב כי"
"דומה שכיום שיח של צרכים וסיוע, ללא קשר ל"עילות
היסטוריות כאלה ואח..רות הוא נכון יותר ואנושי יותר ".
ו"ע ב
676/09
מרדכי קובנט נ' הרשות המוסמכת
קבע בית המשפט כי"
כל הכרעה של המחוקק להעניק
הטבות למעגל מסוים של ניצולי-שואה כרוכה בהצבת תבחינים. אסור שתבחינים אלה יפלו בין ניצול-
שואה אחד למשנהו על יסוד הבחנות שאינן ענייניות".
בו"ע9817-10-10
סואק נ' הרשות המוסמכת
התייחסה ועדת העררים באופן מפורשת למצוקת ניצולי המעגל
השני שעלו לפני שנת1953
:
"
מדינת ישראל לא משלמת ולו שקל שחוק אחד לניצולי שואה בני המעגל השני שעלו לישראל לאחר
אוקטובר1953
,
מועד עליה שלרוב לא נבחר ב"אשמתם" ושסבלם בשואה לא פחות במאומה מסבלם של
אלו שזוכים בתשלומים הנכבדים. מעבר לקבוצת ניצולים זו יש עוד כמה קבוצות ניצולים שמנועות לתבוע
.ונדחות גם הן על הסף..
,מדובר בקבוצות של ניצולים אומללים שלא יכלו גם אם רצו להגיש
תביעות
בשנות ה-
70,80,90
...
מה ניתן לומר לניצולים אלו אחרי שהם מתארים מסכת של רדיפות נוראיות בזמן
?השואה? שסבלם אינו מספיק לדעת המדינה "
ניצולי בורות הירי כדוגמא
המקרה של
א' ,
,אשר פנתה לקליניקה
משקף היטב את המצב האבסורדי בו ניצולי שואה שעברו חוויה קשה
ביותר, אינם זכאים לפיצוי חודשי רק
בשל שנת עלייתם .
א'
, נולדה בשנת1936
בעיירה פבלוגרד שבאוקראינה
אשר נכבשה על ידי
כוחות הצבא הגרמני ,
3,000
מיהודי
'העיירה נרצחו. א
,שרדה את הירי באורח פלא אך נפלה לקבר האחים
ו ניצלה בזכות קרוב משפחתה
אשר
הבחין בה מספר שעות לאחר מכן ומש
ך אותה מן הבור.
המשך קורותיה של א' מסמרי שיער וכוללים מפגש
.נוסף עם המוות בעת הבריחה שלה והישרדות כנגד כל הסיכויים עד לסיום המלחמה
,א' אינה לבד
מיליוני יהודים נ רצחו בבורות הירי
.במזרח אירופה, בשטחי ברית המועצות לשעבר
מעטים
ניצלו ורובם נשארו בברית המועצות לשעבר והגיעו לישראל עשורים לאחר שנת1953
. מי ששרדו את בורות
הירי אינם זכאים לתגמולים חודשיים, שכן הם לא חיו בגטו או במחנה , ומאחר שעלו לישראל לאחר שנת
1953
.
ניצולי בורות הירי אם כן, הם דוגמא קשה וכואבת להבחנה בין ניצולי שואה אשר עלו לפני1953
ולאלו שעלו
לאחריה. אין חולק על כך שמדובר באירוע קשה ביותר, אולי מהקשים שניתן לחוות, ולמרבה האבסורד אינו
.מזכה את השורד בפיצוי חודשי קבוע
בתי המשפט התייחסו לאבסורד זה לא מעט . כך לדוגמא ב
ע"א
7686/12
מדינת ישראל נ' חיים
רובינסון ,
נימק בית המשפט מדוע אין הוא נ עתר לבקשת הפיצויים של ילדי טהרן, אולם אמר את :הדברים הבאים
"
המציאות דהיום היא כזו החושפת בפנינו קשיים עימם מתמודדים ניצולי השואה, ובפרט בזיקנתם, ולא
אחת גם את היעדר המענה מניח הדעת למצוקות אלה. לטעמי, מדינת ישראל חבה חוב מוסרי עמוק
לניצולים אלה. צעדים שונים, עליהם עומד חברי, נעשו כבר למען שיפור רווחתם, אך נראה כי עדיין יש
מקום להירתמות משמעותית יותר של משרדי הממשלה, וטוב יהיה אם הדבר ייעשה במהרה, מתוך הכרה
בחובנו לאותם ניצולים, שהולכים ומתמעטים בינינו, בלא שייאלצו הם לחזר על פתחי משרדי הממשלה
.כאשר הזמן אינו פועל לטובתם או להתדפק על דלתות בית המשפט שקצרה ידו מלהושיע
סיכום
ניצולי השואה בישראל, הולכים ומתמעטים. הותרת קריטריון שנת העלייה כתנאי לזכאות לקבלת פיצוי
חודשי, הינה פסולה ויוצרת הפליה בין קבוצות אשר אין ביניהן שוני רלוונטי לאחר פרסום התוכנית
הלאומית. כך למשל, ניצולי בורות הירי אשר חוו לכל הדעות מעשה אלימות המזכה כיום ב פיצוי חודשי
במקרה וניצול השואה עלה לפני1953
, אינם זכאים לפיצוי דומה רק משום שנת עלייתם. רבים מהם, יוצאי
ברית המועצות
לשעבר לא יכלו לתבוע את גרמניה מהסיבות הידועות אך אינם עומדים בתנאי חוק ההטבות
או קרן סעיף2, ועל כן נותרו קירחים מכאן ומכאן.
טענתנו, המודגמת בין היתר באבסורד שבהיעדר זכאות ניצולי בורות הירי לתגמול חודשי, מחייבת את
מדינת ישראל החפצה להיטיב עם ניצולי השואה המעטים שעוד נותרו בקרבנו, לבטל את ההבחנה הפסולה
השואבת כוחה מהסכם השילומים ו אשר אינ
ה רלוונטי
ת
עוד לעניין הפיצויים, הן ברמת עילות ההכרה, והן
ברמת מידת ההוכחה שלהן ולקבוע כי יש להסיר את מחסום שנת העלייה המפלה.
,בכבוד רב
ליעד סטרולוב, עו"ד יעל הבסי-
א
הרוני, עו"ד ועו"ס
הקליניקה לזכויות ניצולי שואה וא/נשים בזקנה
אוניברסיטת תל אביב
נייר עמדה זה נכתב בסיועם הרב של תמר פישר ,עילי רום', אורן אילת ונועה רחמילביץ , סטודנטים
.בקליניקה לזכויות ניצולי שואה וא/נשים בזקנה, הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב
2024 סיכום מערך התגמולים לניצולי שואה, פברואר – נספח א
מעגל ראשון –
גטו, מחנה, מסתור מעגל שני –
,בריחה, עוצר, גירוש
אלימות נציונאל-
סוציאליסטית
עלייה לפני
1.10.1953
חוק הנר״ן וה-
BEG
פיצוי חודשי לפי אחוזי נכות
פסיקה המפרשת את חוק הנר״ן
וה-
BEG
פיצוי חודשי לפי אחוזי נכות
עלייה אחרי
1.10.1953
קרן סעיף2
וזכאי חוק ההטבות
פיצוי חודשי לפי אחוזי נכות
חוק ההטבות והתכנית הלאומית
מענק שנתי
נפגעי ההתנכלויות
)(מרוקו, עיראק, אלג'יר -
מענק שנתי