חומר רקע
14
פברואר2024
ה ' אדר א תשפ"ד
לכבוד
יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים
ח"כ אוהד טל
וחברי הוועדה
הכנסת
הנדון: חסמים רגולטורים וקשיים בהתנהלות חברות הקריפטו המקומיות מול הסקטור הבנקאי ובנק ישראל
תעשיית הקריפטו, בלוקצ'יין והווב3
נמצאת כיום בתחילתו של מחזור גאות
שפוסח על ישראל. הבעיות, שהחמירו בשל
מלחמת חרבות ברזל, ניתנות לפתרון ללא חקיקה, בהחלטות מינהליות, תוך שהן יגדילו מיידית את הכנסות המדינה
.ממסים
ענף הקריפטו, בלוקצ'יין ה-
web3
הפך בשנים האחרונות למנוע צמיחה של ההייטק הישראלי. על פי מחקר שלKPMG
, טרם
המלחמה פעלו בישראל174
חברות בתחום, המעסיקות כ-
3,800
עובדים וגייסו3.85
.מיליארד דולר
עם זאת, הקריסה בשוק
ההייטק הישראלי פוגעת באופ ן משמעותי אף יותר בחברות
אלו . על פי נתוניSPNI
שפורסמו לאחרונה
המעידים על עומק
המשבר ,מספר החברות שגייסו הון ירד מ-
1099
בשנת2022
ל-
624
בשנת2023
, ו בשנת2023
חברות גייסו7.3
מיליארד דולר
לעומת
18.25
מיליארד דולר בשנת2022
, ירידה של60%
והנתון הנמוך ביותר משנת2018
.
הפגיעה בשוק הקריפטו, בלוקצ'יין והווב3
הינה משמעותית אף יותר. לתחום סדרה של חסמים ייחודיים שמונעים ממנו
:להתפתח כראוי בישראל
1.
אין אפשרות לשלם מיסים בישראל : בנקים בישראל מונעים הכנסת כספי השקעות זרות שמקורן במטבעות
דיגיטליים. חברה העוסקת בפיתוח טכנולוגי צריכה מידי חודש לבצע העברות בנקאיות-
לנטו של העובדים, לשכירות
וכיוב'. אבל כאשר היא מבקשת להעביר את כספי הניכויים של העובדים, בשקלים מחשבונה בבנק זר, רשות המי סים
מונעת זאת. גם הנוהל
ה .פורסם לאחרונה, חל אך ורק על יחידים ולא על חברות
2.
אין נגישות לשירותים בנקאיים בסיסיים-
,בהם קבלת כספים מחו"ל
.וביצוע העברות בנקאיות
3.
:משקיעים זרים, אינם זכאים להטבות של משקיעי הייטק אחרים
,משקיעים זרים בתחומי ההיי טק האחרים
זכאים אף הם לסדרה של הטבות. עם זאת, הטבות אלו ניתנות רק בגין רכישה של ניירות ערך או מניות, אך לא בגין
רכישה של מטבע דיגיטלי שהוא הנכס שבו נצבר הערך הכלכלי של פרויקטים בתחום של ווב 3
. משכך, משקיעים
בתחום לא זכאים לאותן ההטבות והם מופלים לרעה אל מול המשקיעים בשאר ענפי ההיי טק (זאת מכיוון שההטבה
.)ניתנת רק בגין ניירות ערך
4.
העובדים בתעשיית הקריפטו בישראל בתחום משלמים פי2
:מס על אופציות
חברות הטכנולוגיה הללו, המפתחות
מידי שנה בהכנסות ממיסים₪ טכנולוגיה פורצת דרך לעולם המטבעות הדיגיטליים, התורמת כחצי מיליארד
מופלית לרעה אל מול שאר חברות ההיי טק בישראל. בעוד שעובדים בחברות היי טק רגילות ישלמו (בהנחה של מס
)יסף28%
מס על האופציות שלהם, עובד ,י תעשיית הבלוקצ'יין, שהאופציות שלהם נקובות במטבעות דיגיטליים
ישלמו מס שולי המגיע ברוב המקרים ל-
50%
מס. דבר זה גורם לפגיעה בחברות
סטארט-פא
בתחילת דרכן אשר
אינן יכולות לשלם משכורות גבוהות במזו מן בשל חוסר במשאבים זמינים. מתן אופציות מאפשרת גיוס עובדים
( מבוקשים'
טאלנטים') ו רתימתם
להצלחת החברה, תמריץ שעובד בהצלחה בתעשיית ההייטק מזה שנים רבות .
למרות פניות חוזרות ונשנות שלנו לרגולטורים השונים, חסמים אלה.טרם נפתרו
.לצערנו פריצת מלחמת חרבות ברזל החמירה את מצבה של התעשייה
בעוד תעשיית ההייטק וה-
web3
,בעולם מתאוששת
בישראל המגמה הפוכה-
משקיעים מבטלים השקעות, קרנות יוצאות מישראל וחברות מפטרות עובדים ואף סוגרות את
.שעריהן
חשוב לציין כי בימים אלה, אנחנו נמצאים בתחילתו של הסייקל בתעשיית הקריפטו בלוקצ'יין והווב3
הפועל במחזוריות של
כ- 4
.שנים, בהן יש שנתיים טובות ושנתיים קשות יותר בימים אלה אנחנו נמצאים בתחילתו של מחזור הגאות, כך שאם לא
נפעל במהירות, נפספס את הגאות הזו, ובכך אנו גוזרים את גורלה של התעשייה הישראלית לארבע, אם לא לשמונה השנים
.הקרובות אם לא נפתור את הבעיות היסודיות - שאת רובן ניתן לפתור במחי החלטה מנהלית פשוטה , לא נצליח לעצור את
.ההדרדרות
מצד שני, אם נסיר את החסמים ,שצוינו לעיל
נוכל להביא להגדלת הכנסות המדינה ממסים ,ול כניסת
משקיעים והון זר לישראל, עניין משמעותי במיוחד לאור
ה תקציב
ו .חוק ההסדרים הקרוב