חומר רקע
1
לכבוד
ט ' אדר א תשפ"ד
יו"ר ועדת הכלכלה
18
פברואר2024
חברי ועדת הכלכלה
:הנדון נייר עמדה-
תזכיר חוק התוכנית המאזנת לתקציב המדינה לשנת2024
והשפעתה על
מכון התקנים
לראשונה מזה שנים, מכון התקנים צפוי לסיים את שנת2023
בהפסד תפעולי . הפסד זה
מתממש
על אף מהלכי התייעלות אשר כללו בין היתר סגירת פעילויות מפסידות באגף בניין ומיזוג הפעילויות
)שנותרו לאגף תעשיה (אגף מעבדות כיום .
הרפורמות אותן עבר המכון בשנים האחרונות, אי מימון
פעילות התקינה בשנה זו, הצטרפות המכון להסכם המסגרת וה מלחמה בעזה הם הגורמים הישירים
לאי העמידה בתקציב בשנה זו.
,במבט קדימה החל משנת2024
,, תיכנס לפועל ההשפעה הצפויה של הרפורמה בהצהרות היבוא
אשר יחד עם רפורמה מתוכננת נוספת צפויה לפגוע בהכנסות המכון בסכום שנתי המוערך בכ-
40
אשר ביטויה המלא צפוי להגיע₪ מיליון בשנת2025
. בהתייחס לשנת2024
, יצוין כי הפגיעה
בהכנסות אשר תוכננה במסגרת תקציב השנה הנוכחית תהיה גבוהה יותר היות וה הערכות בעת
הכנת התקציב מקורן ב
טיוטת הצעת החוק הראשונית.
,כמו כן בהינתן מצב אפשרי של היעדר מימון
פעילות התקינה מצד המדינה בסך של17
מיליון בשנת
2024, שנ
ת
2024
עלולה להסתיים בהפסד
תפעולי משמעותי וכמוה גם השנים הבאות .
כל אלה, בתוספת הצהרות כי הרפורמה הנוכחית אינה אחרונה ובכוונת משרד הכלכלה לקדם
רפורמות נוספות, הינן בעלת משמעויות מרחיקות לכת עבור המכון
.והלכה למעשה יובילו לסגירתו
תזכיר
חוק
התוכנית המאזנת
לתקציב המדינה
לשנת
2024
והשפעתה על
המכון
בהתאם ל
תוכנית , במידה ותאושר, על המכון יהיה להעביר סך של250
מיליון
מתוך₪עודפיו .
על
פי
תזכיר
חוק
התוכנית המאזנת :
"
לאורך השנים נהנה
מכון התקנים ממעמד של
מונופול בחסות
המדינה ביחס לסמכויות שניתנו לו במסגרת חוק התקנים ,ובכלל זה :ביצוע
בדיקות של
התאמת
מצרך
לתקן"
.וכן: "מוצע לתקן את חוק התקנים התשי"ג-
1953
(להלן – חוק התקנים ), בהוראת
שעה עד ליום31
בדצמבר2025
, ולקבוע בו את סמכותו של שר האוצר לקבוע בצו כי יתרת העודפים
שנצברה אצל מכון התקנים הישראלי (להלן–
מכון התקנים,)
בהיקף שיקבע, תועבר לאוצר
המדינה".".
טענ
ות
אלה שגוי
ות מעיקר
ן
:ולהלן העובדות
1.
פעילות ההתעדה במכון לדוגמא
מעולם לא היתה במעמד של מונופול
(בהתייחס להערה
)הרומזת על מספר פעילויות הנמצאות במעמד מונופול
2.
פעילות תחום בדיקות הבניין נפתחה לתחרות לפני למעלה מ–
30
שנה ונסגרה במהלך2023
כחלק מצעדי ההת
י יעלות של המכון
1.
מרבית עודפי המכון
לא הצטברו בתקופה בה המכון היה מונופול בתחום בדיקות היבוא
2.
המכון אינו חברה פרטית המשיאה רווחים לצורך חלוקתם כדיבידנדים ולכן ההתייחסות
לעודפים כרווחים (ובוודאי כתזרים) היא שגויה .
2
3.
עודפי המכון נועדו להשקעה בקיום ופיתוח יכולות בדיקה לאומיות
משנת2017
)(שנת הפתיחה לתחרות
ההון העצמי גדל ב–
182
₪ מיליון
שהם למעלה מ–
150%
בהשוואה
לשנת2016
טרום הפתיחה לתחרות
(
70
.)₪ מיליון
כל זאת כאשר המכון אינו
עוד
:מונופול ובנוסף
1.
פועל בסביבה תחרותית
2.
מחירון בדיקות קפוא מאז2007
(למעלה מ–
16
)שנים
זאת
במקביל ליישום צעדי התייעלות משמעותיים ולפיתוח מוצרים חדשים שחלקם יושמו וחלקם
עתידים לצאת לפועל בשנת2024
.בהשקעה גבוהה
בנוסף ,על פי תזכיר
חוק התוכנית המאזנת: "נוכח זאת ,ובשים לב לעובדה
שבכל אחת
משנים
האחרונות העבירה המדינה
למכון התקנים תקצוב ישיר בסך
שבין
20
ל -
30
מיליון₪
,מוצע
לקבוע
בהוראת שעה עד ליום
31
בדצמבר
2025
כי שר האוצר יהיה רשאי לקבוע בצו כי יתרת העודפים ,
בהיקף שיקבע ,תועבר לאוצר המדינה" .
:גם טענה זו שגויה ולהלן העובדות
1.
""התקצוב הישיר שהועבר למכון מידי שנה (עד שנת2022
היות ובשנת2023
לא הועבר
""תקצוב ישיר ,)הינו
תמורה
בגין הפעלת מערך התקינה וניתן בהתאם להתקדמות
העבודה
.בכל אחד מהתקנים שהיו חלק מתוכנית העבודה עליה הוסכם בין המדינה למכון
דהיינו, עבור תקן שלא נסתיימה העבודה
,בגינו
המכון קיבל תמורה חלקית בלבד
(או כלל
לא קיבל תמורה). ולכן, אין לראות בסכום שהועבר לידי המכון "תקציב" כפי שניתן לגופים
רבים אחרים, אלא תמורה
עבור עבודת התקינה שהמכון ביצע עבור משרד הכלכלה
והתעשייה
ובהתאם לתפוקה.
במובן זה, המכון הוא ספק של המדינה, המעניק למשרד
הכלכלה והתעשייה
שירותי תקינה
כנגד תפוקה ., ובהתאם לכך מקבל תמורה עבור עבודתו
ע ל כן, ההגדרה של "תקצוב ישיר" אינה מתארת נכונה את הסיבה בגינה הועבר תשלום זה
.ורחוקה שנות אור מההגדרה של גוף מתוקצב/נתמך
2.
התמורה שקי בל המכון החל משנת2020
עד סוף שנת2023
בגין פעילות מערך התקינה
במכון הסתכמה בכ–
63
כולל מע"מ. רחוק מאד מסכום של₪ מיליון20
עד30
₪ מיליון
בשנה כפי שצוין בתזכיר (המהווים בחישוב פשוט של4
שנים80
עד120
)₪ מיליון
3.
עבור שנת2023
, המכון לא קיבל כל תמורה מהמד ינה בגין התשומות אותן העמיד לטובת
.פעילות התקינה לצורך מימוש ייעודו, מעסיק אגף התקינה במכון עובדים בעלי ניסיון
והכשרה ספציפיים לתהליך התקינה בתחומים שונים כדוגמת ריכוז ועדות תקינה
שתפקידם (הייחודי) הוא לאפשר את פעילותן השוטפת של ועדות התקינה, עריכה לשונית
3
(הייחודית לתחום התקינה), מיידענות, הוצאה לאור ועוד. מסיבה זו הנכס העיקרי של אגף
התקינה הוא עובדיו, שלרבים מהם אין תחליף בשוק העבודה ועל כן הכשרת עובד באגף
התקינה הינה תהליך ארוך הנמשך כשנה. היות ותשומות האגף הן ברובן המכריע כוח
עבודה פנימי,
היכולת להתאימן )לביקוש הקיים בכל עת (בעיקר בכל הנוגע לקיטון בביקוש
הינה מוגבלת מאד
עד לא קיימת. בשנת2023
, על אף היערכות האגף לעבודה על תוכנית
העבודה לתקינה לשנה זו, לא נחתם הסכם בין משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר
למכון המגדיר את תוכנית העבודה לתקינה לשנה זו ואת התמורה
למכון בגינה ומסיבה זו
נאלץ המכון לספוג הפסד משמעותי בשנה זו היות והמכון הותיר את תשתית כוח האדם
הייעודית לנושא התקינה זמינה לטובת עבודה זו. אגב, בהתייחס לשנת2024
, בתקציב
המכון הונח כי יתקבל מימון לפעילות התקינה
, אך
במידה ופני הדברים לא יהיו כך, הרי
שלמכו ן ייגרם נזק כלכלי משמעותי בנוסף להפסד בשנת2023
כאמור.
אגב, בהינתן כי
המכון יידרש לצמצם את התשומות העוסקות בתקינה במכון במענה למצב בו משרדי
,הכלכלה והאוצר יתמידו בסירובם לסכם על תוכנית עבודה לתקינה הקמה מחדש
של
מערך הטיפול בתקינה
(לדוגמא
במצב שבו
צומצמה משמעותית הפעילות
ובשלב כלשהו
ישנה כוונה להחזירה למצבה הק
ודם )הינה תהליך שיימשך
שנים שהעלויות שיתלוו
אליו
יהיו בהתאם .
מסמך זה סוקר בקצרה את המשמעויות הכלכליות של ההתחייבויות הנוכחיות של המכון, השפעות
הרגולציה על המכון וייעוד עודפי המכון אל מול כוונת משרד האוצר להעביר סך של250
₪ מיליון
.מקופת המכון
התחייבויות נוכחיות של המכון
1.
.הכנסות מראש.המכון מקבל מקדמות מלקוחותיו עוד בטרם ביצוע העבודות
סה"כ כ-
66
₪ מיליון
2.
.לקוחות אגף בניין שנסגר בעקבות סגירת מרבית פעילות אגף בניין, המכון מחזיר כספים
.ללקוחות ששילמו מראש על בדיקות
סה"כ כ-
11
₪ מיליון
3.
התחייבויות
.לעובדים סיום יחסי עובד מעביד–
פדיון זכויות ופיצויים. יצוין כי מרבית
העובדים במכון הינם בהסכם קיבוצי ועל כן עלות פרישת עובדים אלה בעקבות סגירת
. לעובד₪ פעילויות (תקינה / מעבדות) צפויה להסתכם בסכום של לפחות מיליון
סה"כ כ-
35
₪ מיליון (הערה: סכום זה הינו עבור הפרשות סוציאליות בלבד–
אין בדוחות הפרשה לעלות מלאה של
)פרישה
4.
.לקוחות בזכות.לקוחות שחשבונם זוכה ויש להחזיר להם את כספם
סה"כ: כ -
25
מיליון
₪
5.
.גביה מלקוחות .בעקבות המלחמה, חלק מהעסקים נקלעו לקשיי נזילות חמורים
המשמעות היא חשש לאי גביה וגידול.בחובות המסופקים
סה"כ כ-
10
₪ מיליון
השפעות הרגולציה על המכון
4
1.
.רפורמת משרד הכלכלה והתעשייה בנושא בדיקות היבוא העברת בדיקת ההצהרות
לביצוע מהמכון למכס ושינוי מתווה היבוא לישראל באופן שיתאים לשיטה הנהוגה
.באירופה סה"כ כ-
40
₪ מיליון
2.
פעילות התקינה לשנת2024
.
יצוין כי בתקציב2024
הונח כי יתקבל מימון מלא מהמדינה
.לפעילות זו. במידה ולא יתקבל מימון ההשפעה על המכון תהיה משמעותית ביותר סה"כ
כ-
17
₪ מיליון
ייעוד עודפי המכון
1.
.הקמת סניף חדש בדרום במקום סניף באר שבע שהסתיימה חכירתו הסניף החדש יאכלס
הן את הפעילות
הקיימת, הן מעבדות שלא התאפשרה הקמתן לאור מצוקת מקום והן
מעבדות בתחומים חדשים. עבור החלק של שנת2024
תוקצבו לנושא זה30
.₪ מיליון
סה"כ מוערך לכל הפרויקט כ-
50
₪ מיליון
2.
.העברת קמפוס המכון מרמת אביב לירושלים
התקבלה החלטה על ידי שר הכלכלה
והתעשייה והועד הפוע ל של המכון להעברת הסניף המרכזי של המכון מרמת אביב
.לירושלים ולשם כך יועד סכום למימון מקופת המכון סה"כ כ-
90
₪ מיליון
בשנים מאז הפתיחה לתחרות המכון לא ביצע שיפוצים נדרשים במעבדותיו אלא רק את שנדרש
.מתוקף חוק או הנחיות בטיחות
אי מימוש המעברים הנדרשים הן ל סניף חדש בדרום במקום סניף באר שבע שמסתיימת חכירתו
והן לקמפוס מכון חדש בירושלים פירושו חוסר יכולת להתפתח לכיווני פעילות חדשים וניוון
.היכולות הכלכליות להקים מעבדות חדשות שיהוו את מנועי הצמיחה של המכון לשנים הבאות
יובהר כי החלטה על אי מעבר אין משמעותה "חיסכו ן" אלא תחייב בכל מקרה השקעה בקמפוס
המכון הנוכחי ברמת אביב בהיקף של למעלה מ –
100
וזאת על מנת להקים מעבדות₪ מיליון
.חדשות ומודרניות בתחומים שלחלקם אין מענה בישראל
5
סיכום
•
ייעוד עודפי המכון לטובת הקמת
סניף חדש בדרום וכן מעבר קמפוס
המכון לירושלים כחלק מהיערכות
המכון להקמת מעבדות חדשות
הכלכלית
לסביבה
ולהתאמה
המתפתחת עם יישום הרפורמות
לבדו מסתכם בכ–
140
₪ מיליון
שחלקו כבר תוקצב לשנת2024
.
•
השפעות הרגולציה על המכון יקטינו
נתח ני כר מהכנסותיו ואין להן מקור
.מימון בתוך תקציב המכון
סה"כ
כ–
57
₪ 'מ
כאשר הפעילות
הגרעונית תיאלץ להיות ממומנת
.מההון העצמי של המכון
•
חוסר יכולת להוציא את תוכניות הפיתוח של המכון יחד עם השפעות הרגולציה על הכנסות
המכון צפויים להעמיד בסכנה את יכולתו לעמוד ב התחייבויותיו הן כלפי לקוחותיו והן כלפי
עובדיו בסך של כ-
147
₪ מיליון
:משמעויות העברת עודפי המכון באופן חלקי או מלא היא מחיקת ההון העצמי של המכון
1.
חוסר יכולת להוציא לפועל את העברת סניף הדרום של המכון שחכירתו מסתיימת ואת
העברת קמפוס המכון לירושלים
2.
חוסר יכולת להקים מעבדות חדשות ולפתח מנועי צמיחה ההכרחיים להמשך קיומו העסקי
של המכון לאור הקיטון הדרמטי הצפוי בהכנסות המכון מבדיקות יבוא בעקבות הרפורמות
.הקיימות והמתוכננות
:ועל כן
1.
התוצאה הצפויה מהוצאת250
מתזרים המכון תהיה₪ מיליון
סגירת
.המכון
2.
לאור העובדה כי חלק ניכר מעובדי המכון הינם עובדים בהסכם קיבוצי, בהתאם להוצאות
הפרישה ששולמו עד כה לעובדים שפרשו, סגירת המכון תעלה למדינה למעלה מחצי
. וזאת בנוסף לעלויות הסגירה הנלוות לכך₪ מיליארד
3.
אמנם בטווח הזמן
המיידי המדינה תקבל את מרבית ההון העצמי של המכון בס
ך של
250
אך בטווח₪ מיליון הזמן הבינוני (כשנה עד שנתיים) המדינה תצטרך לממן את עלות
(בנוסף לעלויות₪ פרישתם של העובדים בהסכם קיבוצי בסך של למעלה מחצי מיליארד
.)הסגירה
6
4.
כמו-
כן, במקרה של סגירת המכון, תהא למדינה
חשיפה משפטית ניכרת לאור הפסקת
התחייבויותיו החוזיות של המכון כלפי לקוחותיו וספקים שונים שיגישו תביעות
חוזיות
ו/
או
נזיקיות כלפי המכון/
.המדינה
5.
כידוע, לכל167
המדינות החברות באו"ם וכן במדינות נוספות קיימים ארגוני תקינה
מקומיים. בהיותו ארגון התקינה בישראל, נות ן המכון שירותי תקינה מקומיים לחברות
ישראליות, בכלל, ולתעשייה המקומית, בפרט. סגירת המכון תביא, בהכרח, לפגיעה
בחברות אלו מן הטעם שלא יהיה ארגון מקומי שייתן להן את השירות הדרוש ואף יביא
.לפגיעה במשק ובציבור הצרכנים