חומר רקע
22
ינואר2024
:הנדון
חוק להשתתפות עובדים ונושאי משרה בצעדי הממשלה למתן הטבות
לחיילי מילואים (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-
2024
1.
התאחדות התעשיינים בישראל מתנגדת בתוקף לתזכיר שהחוק שבנדון, אשר משית
עלויות גבוהות על ציבור.המעסיקים ועל ציבור העובדים
2.
התאחדות התעשיינים
מתנגדת
בתוקף
,לכל הסדר בעולם יחסי העבודה אשר מובא באופן
,חד צדדי
ללא כל מו"מ ושיתוף מכל סוג שהוא ע
מה , ללא כל הליך מו"מ מובנה
עם
השותפים הסוציאליים ליחסי העבודה, שהוא,, כידוע לכל
מנשמת אפם של יחסי עבודה
מקובלים בעולם המערבי בכלל ובמדינת ישראל בפרט.
יצויין, כי ההסדר המוצע מנותק
גם מארגוני עובדים אשר מתנגדים להשתתפות עובדים בצעדי הממשלה באמצעות תשלום
דמי הבראה .
ראוי לציון והדגשה ,כי באופן אירוני, הזכות נשואת התזכיר
והזכות,
שעליה נדרש הציבור
לוותר,
הנה זכות שמקורה ב
לא פחות מאשר בהסכמים קיבוציים
שנחתמים בין השותפים
.הסוציאליים ליחסי העבודה בתהליכי מו"מ מובנים
,ולפיכך
המדובר בהתנהלות לא פחות מ מסוכנת ותקדימית
שחותרת
תחת כינונם של יחסי
.עבודה קיבוציים תקינים במשק
3.
תזכיר החוק עושה הפליה ברורה ובלתי
מקובלת
בין מעסיקים
מ
המגזר הפרטי
.למעסיקים במגזר הציבורי
תזכיר החוק מחייב את המעסיקים במגזר הפרטי בתשלום נוסף שכלל לא היו חייבים
לכתחילה בתשלומו לעובדים, ואגב כך גם מפלה בצורה בוטה ולא הוגנת
בין מעסיקים
במגזר הציבורי לבין מעסיקים במגזר הפרטי ,
.כפי שיובהר להלן
התזכיר מבחין בין הסכם שבו קיימת חובת עדכון תעריף דמי הבראה, כמק ובל במגזר
הציבורי, שאז מוקפא תעריף דמי ההבראה, וההפרש שממילא אמור היה לשלמו לעובד ,
,לולא הוקפא התעריף
ישולם על ידי המעסיק לאוצר המדינה. לבין הסכם שאינו מכיל
מנגנון עדכון תעריף דמי הבראה,, כמקובל במגזר הפרטי שאז נקבע שע
ל
,אף העדר המנגנון
ו זאת בין אם יעודכן בסופו של יום התעריף בשנת24
ובין אם לאו, ישלם המעסיק לאוצר
,המדינה סכום שכלל לא היה עליו לשלם לעובד, וזאת בגין כל עובד ועובד
ו בסך2%
מתעריף
דמי ההבראה לשנת2023
במכפלת חמישה ימים.
תזכיר החוק כופה למעשה על המגזר
הפרטי עדכון של תעריף דמי ההבראה
, הגם שאינו כולל עדכון כזה .
:במילים אחרות
, המעסיק במגזר הפרטי מחויב הן בתשלום לאוצר המדינה בסכום שכלל
,לא היה מחויב בגינו לכתחילה, והן בגין תעריף דמי הבראה מעודכן, לו יתעדכן התעריף
ל וכ
זאת בזמן שמעסיק במגזר הציבורי מש
לם הפרש שממילא אמור היה לשלם
לצד
הקפאת מנגנון העדכון.
,למען הסר ספק
התאחדות התעשיינים מתנגדת לחיובה
,בחוק ובאופן חד צדדי, ל עדכון
.של כל זכות שמקורה בהסכם קיבוצי
יודגש, התאחדות התעשיינים מסרבת מכל וכל ו בשם כל תכלית שהיא לחייב אותה
ב תשלום שישולם ל אוצר ה
מדינה ולא לעובדי .ם
תשלום העידכון לקופת המדינה הרי
הוא מס
במלוא מובן המיל ה
ולא.מעשה סוציאלי
4.
עוד מוסיף התזכיר( וקובע סעיף8), תוך הפליה בין המגזר הציבורי למגזר העסקי,
שעל מנת
שלא תסוכל מטרת החוק על יד שינוי של מועד תשלום דמי ההבראה, אזי אין תוקף לשינוי
כאמור.אלא אם כן הדבר אושר בידי שר האוצר
מכיוון שאישור כאמור על ידי שר האוצר
,יכול להינתן רק לגבי הסכמים במגזר הציבורי אזי שינוי מועד תשלום כאמור יכול
להתקבל ולהיות מאו
שר במגזר הציבורי,
אך לצד זאת אין סעיף דומה
ש מאפשר שינוי של
.מועד התשלום המגזר הפרטי
5.
התאחדות התעשיינים
סבורה כי
ה
הסדר
המוצע בתזכיר יוצר עיוות ופוגע בעיקרון השוויון
גם מן הטעם שבעוד כל העובדים והמעסיקים מחויבים בתשלום, הרי שקבוצות שלמות
באוכלוסייה אינן משתת .פות כלל בצעדי הממשלה שאת ביצוען מבקש תזכיר החוק לממש
כאלה הם מי שאינם מוגדרים כעובדים: אינם מועסקים, עצמאים, פרילנסרים ועוד. לפיכך
.המדובר בהשתת מס לא הוגנת ומפלה, וזאת בלי כל סיבה ראויה להבחנה ביניהם
6.
ההסדר גם פגום מוסרית
ב ש כך הוא מחייב חיילי מילואים להשתתף בתשלום(ו יתור
על
)יום הבראה והעלייה הצפויה בעלות ימי הבראה
בעבור ההטבות
ש צפויים הם
לקבל ,
בבחינת .יד אחת נותנת ויד שנייה לוקחת
7.
תזכיר החוק בניסוחו
(בין הית ר בסעיף9
)
מחייב מעסיק בתשלום דמי הבראה לאוצר
המדינה אף במקום שבו הוא אינו חייב כלל בתשלום דמי הבראה
לעובד ,
ואף אם נוהג הוא
לשלם את דמי ההבראה לעובד מראש .זאת, ללא קביעה ברורה בחוק, באשר לזכאותו
של
המעסיק לניכוי
של
כל הסכום מן העובד , וזאת מכל זכו
ת לה זכאי העובד.
התאחדות
.התעשיינים מתנגדת לכך מכל וכל
8.
הגם שהדבר לא נאמר במפורש בחוק, בדברי ההסבר (עמוד11
)צוין כי :
"החוק המוצע כולל הוראות לפיהן יופחת יום הבראה אחד לעובדים במשק, על פי עקרונות
הסכם קיבוצי אשר עתיד להיחתם בין המדינה ובין ההסתדרות ולפיו לכל עובד אשר זכאי
לדמי הבראה בשנת2024
, יפחית המעסיק מתשלום דמי ההבראה כאמור, מחיר של יום
הבראה, וכן הוראות ב דבר הקפאת מחיר יום הבראה בשנת2024
."
יתכן כי מדובר בפליטת קולמוס, אבל למען הסרת כל ספק נציין אולי את הברור מאליו, כי
.למדינה אין כל סמכות לחייב את המגזר הפרטי בחתימתה היא על הסכם קיבוצי
9.
אשר על כל ומכל הנימוקים
ה
מפורטים לעיל - הסדרת זכויות בעולם יחסי העבוד ה ללא
שיתוף, ללא ניהול מו"מ וללא הסכמת ארגוני המעסיקים, פגיעה מהותית ב זכויות
מעסיקים תוך חיובם בתשלומים , הסדרת זכות שהיא מיסודם של יחסי עבודה קיבוציים
ללא השותפים
ה סוציאליים
ליחסי העבודה ,
וכן הסדר מפלה באופן בוטה בין מעסיקים
במגזר הציבורי למגזר הפרטי-
.יש לדחות את תיקון החקיקה שבנדון לאלתר