חומר רקע

י"ג אדר א, תשפ"ד 22 בפברואר 2024 לכבוד ח"כ צביקה פוגל יו"ר הוועדה לביטחון לאומי שלום רב, הנדון: הערות הסניגוריה הציבורית להצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד-2024 על רקע האירועים הביטחוניים ומצב החירום הכליאתי, הצעת החוק שבנדון מבקשת להסמיך את נציב שירות בתי הסוהר (או גונדר שהוסמך לכך) לתת לאסיר חופשה מיוחדת שלא תעלה על 45 ימים, תוך החרגה גורפת של עבירות מסוימות. הסניגוריה הציבורית מברכת על קידום צעדי חירום אשר יקלו על תנאי מחייתם של עצורים ואסירים, ובייחוד על רקע הצפיפות הקשה השוררת בימים אלה במתקני הכליאה. עם זאת, לנוכח משבר הכליאה החריף והמתעצם בתקופה זו, אנו סבורים כי יש לערוך מספר שינויים משמעותיים בהצעת החוק על מנת להגשים את תכליתה באופן המיטבי: בפרט, לעמדת הסניגוריה לכל הפחות יש לבטל את החרגתן של עבירות הרכוש וכן לשקול לבטל את ההחרגה של עבירות נוספות. בהקשר זה יש להזכיר כי עסקינן בהקדמת שחרור האסיר לחופשה בתנאים ולמשך תקופה של עד 45 ימים, ואף להדגיש כי ממילא הסמכות המוצעת לתת חופשה מיוחדת לאסיר כפופה לשיקול דעת פרטני של נציב בתי הסוהר. בהמשך המסמך יוצעו חלופות אפשריות נוספות. פירוט עמדת הסניגוריה בעקבות פרוץ המלחמה, חוקקה (ובהמשך הוארכה) הוראת השעה בדבר "מצב חירום כליאתי" המעניקה סמכות למנהל בית סוהר לצופף עצורים ואסירים בניגוד להוראות החוק והפסיקה בדבר שטח מחייה מינימאלי וכן לחרוג מהחובה החוקית להלין עצורים ואסירים על גבי מיטות, כך שיתאפשר להלינם על גבי מזרנים שעל רצפת תאי הכליאה. תוקפה של הוראת שעה זו הוארך לאחרונה בארבעה חודשים נוספים. לפי הנתונים עדכניים שהועברו מלשכת השר אל הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, מצבת הכלואים נכון ליום 18.2.2024 עומדת במועד זה על 20,714 עצורים ואסירים – אלפי כלואים מעבר לתקן הכליאה שעומד על 14,500. לפי הנתונים, למעלה ממחצית מן הכלואים מוחזקים בתנאי צפיפות קשים שאפילו אינם עומדים ב"פעימה הראשונה" של בג"ץ שטח המחיה (קרי מוחזקים בשטח נמוך מ-3 מ"ר), ובהם אלפי עצורים ואסירים פליליים המהווים כרבע מכלל הכלואים הפליליים. כ-4,100 כלואים לנים שלא על מיטה, ברובם המכריע על גבי מזרנים שעל הרצפה (מתוכם מאות רבות של כלואים פליליים). תמונת מצב מטרידה זו מחדדת את הצורך לפעול בדחיפות לקידום פתרונות אפקטיביים שיקלו על הצפיפות במתקני הכליאה. ויוזכר: כפי שנקבע בפסיקת בג"ץ, שטח המחייה המינימאלי לעצור ולאסיר נוגע ל"לגרעינה של הזכות לכבוד ולליבתה". זכותו של העצור והאסיר למיטה לישון בה "מצויה בגרעין הקשה של זכויות היסוד לקיום בתנאים מינימאליים, הנתונה לאדם כחלק מההגנה על כבודו". על כן, הלנה בתנאי צפיפות קשים, ובפרט הלנה שלא על מיטה, פוגעים אנושות בכבוד האדם ובצלם האנוש. יתרה מכך, על פי הדין הבינלאומי, החזקת אסיר בשטח של 3 מ"ר ומטה עולה לכדי ענישה אכזרית, בלתי אנושית ומשפילה. כאמור, הסניגוריה הציבורית תומכת ומעודדת קידום פתרונות לבעיית הצפיפות החמורה ששוררת במתקני הכליאה, כמו זה המוצע בהצעת החוק הנוכחית. יחד עם זאת, לנוכח הנתונים העגומים שהוצגו לעיל, אנו סבורים כי ההסדר אינו מספק מענה ראוי וכי לשם השגת תכליתו נדרשת הרחבה משמעותית של ההסדר. על פי ההסדר המוצע, סמכות נציב שב"ס להעניק חופשה מיוחדת לאסיר עתידה לחול רק על תושב או אזרח ישראל, שלא הורשע בעבירת טרור, בעבירת מין, בעבירת אלימות חמורה או בעבירת רכוש כגון התפרצות למקום וגניבת רכב. כמו כן, ההסדר לא יחול על אסיר שביצע עבירה מ"מניע שנאה" (גזענות או עוינות כלפי ציבור מסוים). תנאי נוסף לתחולת ההסדר הוא שיתרת מאסרו של האסיר אינה עולה על 45 ימים ושנשא לפחות מחצית מתקופת המאסר שנגזרה עליו. וכל זאת, בכפוף לשיקול דעת בעל הסמכות. מכאן, מתעוררת השאלה היסודית הנעדרת מדברי ההסבר להצעת החוק – כמה אסירים צפויים לעמוד בקריטריונים שלעיל, ועד כמה ההסדר המוצע יוכל לסייע במתן מענה אפקטיבי למשבר הצפיפות החמור שנוצר. לשם מענה על שאלות אלו, אנו סבורים כי יש לעמוד בדיונים על נתונים ברורים אודות כמות האסירים עליהם יחול ההסדר. בהיעדרם, לא ניתן להעריך עד כמה מתן חופשה מיוחדת בתחולתה הנוכחית אכן עשויה להקל באופן משמעותי על הצפיפות בבתי הכלא. החשיבות שבעמידה על נתונים אשר ישפכו אור על השפעת ההסדר על המצב בשטח מקבלת משנה תוקף מקום בו מדובר בהסדר כמעט יחיד שגובש עד כה לפתרון אפקטיבי ומיידי של בעיית הצפיפות במתקני הכליאה. ממה שנמסר לוועדה באופן בלתי פורמאלי, הפוטנציאל הגלום בהצעת החוק נוגע לכמאה אסירים בלבד. מכל מקום, לעמדתנו, העלייה החדה במספר הכלואים ובצפיפות מחייבת הסדר רחב יותר מבחינת קבוצת האסירים שעליה יחול ההסדר, ובייחוד בהתחשב בכך שממילא המנגנון כפוף לשיקול הדעת הפרטני של בעל הסמכות, ובמיוחד בשים לב למידת הסיכון הנובע מהאסיר. למעשה, ההחרגות המשמעותיות המוצעות בהצעת החוק מעוררות חשש שלפיו ההסדר יהיה רלוונטי רק כלפי קבוצה מצומצמת יחסית של אסירים. כך במיוחד בנוגע לאסירים שהורשעו בעבירות רכוש (כדוגמת התפרצות וגניבת רכב): במסגרת דברי ההסבר, צוין כי ההצעה להחריג אסירים שהורשעו בעבירות אלו מההסדר באה על רקע עמדת המשטרה לפיה עבירות הרכוש "מתאפיינות בפגיעה עמוקה בתחושת הביטחון האישי של הציבור, הנובעת מפריצה אל המרחב האישי של הפרט ומהפגיעה ברכושו. כמו כן, בהתאם למידע שנמסר ממשטרת ישראל, אסירים המרצים מאסר בגין עבירות אלה לרוב רצידיוויסטים". גם במקרה הזה, חסרים בדברי ההסבר נתונים אודות הזיקה שבין רצדיביזם לעבירות רכוש שהוחרגו ובין רצידיביזם לשחרור מוקדם. כלומר, בהיעדר נתונים ישנו ספק האם אסיר שהורשע למשל בהתפרצות למקום מגורים וממילא עומד להיות משוחרר בתוך מספר שבועות מכוח מנגנון השחרור המנהלי או מכוח החלטה של ועדת שחרורים נמצא בסיכון גבוה יותר לפשיעה חוזרת מאשר אסיר שהורשע בעבירה אחרת. יתרה מכך, יש להזכיר כי הסדר דומה לזה המוצע היום בעניין חופשה מיוחדת לאסיר, נחקק בעבר בתקופת מגפת הקורונה, אז לא הוחרגו ממנו אסירים שהורשעו בעבירות רכוש. עוד יש להביא בחשבון כי דווקא בעבירות אלו קיים שיעור גבוה יחסית של אסירים המרצים מאסרים לתקופות קצרות. לפיכך, אנו סבורים כי יש לאפשר חופשה מיוחדת גם בעניינם של אסירים אלה, כמובן בכפוף לשיקול הדעת הפרטני של בעל הסמכות. דרך התמודדות אפשרית נוספת עם החשש כי ההסדר המוצע צר מדי ואינו נותן מענה אפקטיבי לבעיה הוא קביעת ברירות מחדל בדבר שחרור האסיר לחופשה מיוחדת בתקופת החירום. כך למשל, במקום להחריג מההסדר באופן גורף אסירים שהורשעו בעבירות מסוימות, הסמכות למתן חופשה מיוחדת תוקנה ביחס לכלל האסירים שריצו לפחות מחצית ממאסרם ומועד שחרורם קרוב, ובכפוף לשיקול דעת הנציב. ואולם בצד האמור תיקבע ברירת מחדל שלפיה בעבירות מסוימות לא תינתן חופשה מיוחדת לאסיר, אלא אם הנציב החליט אחרת. הצעה זו מחד תרחיב את ההסדר המוצע מבחינת קבוצות האסירים ותספק מענה אפקטיבי יותר לבעיית הצפיפות, ומאידך עדיין תשמור על שלום הציבור מפני אסירים אשר נשקפת מהם מסוכנות אינדיבידואלית. לסיכום, אנו כמובן מבינים את המצב החריג שנוצר בנסיבות הייחודיות שנובעות ממצב הלחימה ועל רקע מצוקת הכליאה הקיימת ממילא. אולם, אנו סבורים שדווקא בהינתן מצוקה זו מן הראוי לנקוט בצעדים רחבים יותר שיסייעו להשגת התכלית העיקרית של הצעת החוק – הרחבת שטח המחיה לאסירים ומימוש הזכות למיטה. בכבוד רב ובברכה, גיל שפירא, עו"ד ישי שרון, עו"ד מנהל המחלקה לייצוג אסירים מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות הסניגוריה הציבורית הארצית