נוסח לדיון בוועדה
נוסח משולב עם תיקונים מוצעים בהצ"ח חוק הארכת השעיה של עובד המדינה ופיטורים
של עובד הוראה לשם הגנה על קטין או חסר ישע (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–
2024
לקראת דיון בוועדת חינוך ביום16.1.24
חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-
1963
47
.
(א) ע ובד שהוגשה עליו קובלנה לפי סעיף32
, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות
המדינה; התחילה חקירה פלילית של ה ,משטרה נגד עובד בעבירה שלדעת נציב השירות יש עמה קלון
רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו בשירות המדינה לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה
.או בא כוחו
(א1
( )
1)
עובד אשר במסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע, והוגש נגדו
כתב אישום
בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע אשר עליו הוא אחראי
או היה אחראי
במסגרת עבודתו, ישעה אותו נציב השירות ממשרתו בשירות המדינה, אלא
אם כן שו כנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעותו ובכללם האפשרות
)להעבירו לעבודה אחרת כאמור בסעיף קטן (ד,
וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע
שעליו הוא אחראי במסגרת עבודתו, לרבות
במסגרת עבודה אחרת שאליה הועבר, בשל
אי-השעייתו;
(2)
החלטת נציב השירות שלא להשעות עובד, או להפסיק את השעייתו, תינתן בכתב תוך
פירוט האמור בפסקה(1
;) החלטה על השעיית עובד, אי-
השעייתו או הפסקת השעייתו לפי
סעיף קטן זה טעונה התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;
(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות להשעות עובד לפי
)סעיף קטן (א
ולפי סעיף48
;
(4)
הוראות סעיף זה יחולו גם על השעיה לפי סעיף קטן זה, לרבות
ההוראות לעניין מתן
הזדמנות לעובד להביא את טענותיו ולעניין הסמכות להעביר זמנית עובד לעבודה אחרת;
(5)
בסעיף קטן זה–
"אחראי ע
ל קטין או חסר ישע" ו"חסר ישע" –
כהגדרתם בסעיף368
,א לחוק העונשין
התשל"ז-
1977
(בסעיף זה–
)חוק העונשין;
""עבירת מין או אלימות חמורה –
עבירה לפי סעיפים203
,ב300
עד301ג ,
305
,
329
,
333
,
335
,
345
,
346
,
347
,
347
,א348
,
351
,
368
,ב368ג ו-
377
א
לחוק העונשין.
(ב)
נ
ציב השירות לא ישעה עובד אלא לאחר שני
ת נה לו הזדמנות להביא טענותיו לענין
ההשעיה תוך תקופה שיקצוב לו ל
פנ י נציב השירות או לפני מי שנציב השירות הסמיך לכך דרך קבע או
לענין פלוני. ואולם אם העובד כבר הביא טענותיו לענין השעיה דחופה בהתאם לסעיף48
, רשאי נציב
השירות להשעותו אף בטרם ניתנה לו הזדמנות כאמ
ו ר, ובלבד שיתן לו הזדמנות סמוך לאחר מכן להביא
טענותיו להפסקת ה
עשה.)יה; והוא הדין לענין העברתו הזמנית לעבודה אחרת לפי סעיף קטן (ד
(ג)
ה יה העובד מועסק במספר משרות בשירות המדינה, רשאי נציב השירות להשעותו כאמור
.בכולן או בחלק מהן
(ד)
ב ,כל מקום שנציב השירות רשאי להשעות עובד לפי סעיף זה, רשאי הוא, במקום להשעותו
להעבירו זמ
ני ת לעבודה אחרת במשרה שאחת מדרגותיה אינה נמוכה מדרגת משרתו של העובד, ובלבד
שדרגת העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא תהיה נמוכה מ ,דרגתו ערב העברתו, או, בהסכמת העובד
לעבודה במשרה שדרגתה נמוכה מדרגת מ
ש.רתו
(ה) ה
ושעה עובד, תימשך ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא ל
הע מידו לדין פלילי או
משמעתי, ואם הועמד לדין פלילי או משמעתי– עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכי ם; ואולם רשאי
.נציב השירות להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר
(ה1
)
)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה, נציב השירות, בהתייעצות עם היועץ
המשפטי
הש
עיה
'(תיקון מס5)
(
'תיקון מס9)
'(תיקון מס9)
(תיקון מס '
11
)
תשס"ז-
2007
'(תיקון מס11
)
תשס"ז-
2007
'(תיקון מס18
)
תשע"ט-
2019
לממשלה או בא כוחו, ישקול בתום שישה חודשים מיום מתן החלטה על השעיית עובד המדינה לפי
סעיף זה, את האפשרות להפסיק את ההשעיה באותו מועד; החליט נציב השירות שלא להפסיק את
ההשעיה במועד כאמור, ישקול מחדש, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, אחת
לתשעה חודשים החל במועד ההחלטה לפי סעיף קטן זה, את האפשרות להפסיק את ההשעיה.
48
.
(א) ה ,יה לשר יסוד סביר להניח כי עובד המדינה, ביודעין, מעל בתפקידו או השתמש בו לרעה
או שהפר את המשמעת הפרה זדונית וחמורה, או עבר עבירה פלילית שיש עמה קלון, והיה השר סבור
כי המשך עבודתו של העובד י
בי
א לפגיעה חמורה בשירות המד ינה, רשאי הוא להשעותו לתקופה שלא
תעלה על ארבעה עשר ימים, לאחר שנתן
ל ו, תוך תקופה שיקצוב לו, הזדמנות להביא טענותיו לענין זה
.לפניו או לפני מי שהוא הסמיך לכך, דרך כלל או לענין מסוים
(ב)
ב
מקום להשעותו, רשאי השר להעביר את העובד לעבו
דה
אחרת באותו משרד, במשרה
ש אליה רשאי נציב השירות להעבירו לפי סעיף47, בתנאים ולתקופה האמורים ב
ס.)עיף קטן (א
(ג)
ה שר רשאי להאריך את תקופת ההשעיה או ההעברה כאמור, לתקופה שלא תעלה בסיכום
.על שלושים ימים
(ג1
)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר
/הנציב
רשאי להאריך את תקופת השעייתו או העברתו
לעבודה אחרת כאמור בסעיף קטן (ב) של עובד המועסק במוסד כהגדרתו בחוק למניעת העסקה
של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–
2001
,, מעבר לתקופה האמורה באותו סעיף קטן
עד לקבלת החלטת נציב השירות בעניינו של העובד לפי סעיף47
או עד לקבלת הודעה בכתב
מנציב השירות על שאין בכוונתו להשעות בשלב זה את העובד ממשרתו לפי אותו סעיף, ובלבד
שתקופת ההשעיה הדחופה לפי סעיף זה לא תעלה על תשעים ימים.
(ד)
ס
מכויות השר לפי סעיף זה נתונות גם למנהל הכללי של מ
שר דו ואינן גורעות מסמכות נציב
השירות לפי סעיף47
.
חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-
1978
20
.
ב
כפוף להוראות חוק זה יחולו הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-
1963
(להלן–
חוק המשמעת), למעט סעיפים19
עד30
, על עובדי הרשויות המקומיות, על חברי בית הדין ועל
ההליכים בבית הדין, וסמכויות
בית הדין יהיו כסמכויות בית הדין למשמעת לפי חוק המשמעת, הכל
בשינויים ובתיאומים שיקבע שר הפנים באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת ובשינויים
:אלה
(1)
במקום האמור בסעיף47(א), (א1), (ב), (ה) ו-(ה1
)
בחוק המשמעת, לענין סמכות ראש
הרשות המקומית ובית הדין להשעות עובד שהחלה נגדו חקירה פלילית, או שהוגש נגדו כתב
:אישום, יחולו הוראות אלה
)(א
החלה חקירה פלילית של המשטרה נגד עובד רשות מקומית, בעבירה שמפאת
חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקידו, רשאי ראש הרשות
המקומית, לאחר שהתייעץ עם היועץ המשפטי של הרשות המקומית, להשעות את העובד
לתקופה שלא תעלה על45
ימים; בית הדין רשאי להורות על הארכת תקופת ההשעיה, לפי
בקשת ראש הרשות המקומית, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה
.חודשים
)(ב
הוגש כתב אישום נגד עובד רשות מקומית, רשאי בית הדין, לבקשת ראש הרשות
המקומית, להורות על השעיית העובד, אם נוכח בית הדין כי בנסיבות הענין מדובר באישום
בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה אין הע ובד ראוי להמשיך לשמש בתפקידו; השעיה
כאמור תימשך לא מעבר לחמישה עשר ימים מיום גמר ההליכים בכתב האישום, ואולם אם
הוגשה קובלנה נגד העובד
על עובדות שעלו במהלך החקירה הפלילית או הדיון בבית
המשפט בתוך חמישה עשר הימים האמורים, תימשך ההשעיה לא מעבר לגמר ההליכים
ה
חלת הוראות חוק
ש
ירות המדינה
(
)משמעת
'(תיקון מס3)
תשס"ג-
2002
'(תיקון מס5
)
תשס"ז-
2007
הש
עיה והעברה
דח
ופות
'(תיקון מס9)
המ;שמעתיים
)(ג (1)
הוגש כתב אישום נגד עובד רשות מקומית, אשר במסגרת
עבודתו אחראי על
קטין או חסר ישע, בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע
אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו , יודיע ראש הרשות המקומית
על
כך לבית הדין למשמעת מיד לאחר שנודע לו הדבר;
(2)
בית הדין למשמעת יקיים דיון במעמד הצדדים בעניין השעיית
העובד, בהקדם
האפשרי לאחר שקיבל את הודעת ראש הרשות המקומית כאמור בפסקת משנה(1)
או לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו;
(3)
מצא בית הדין למשמעת שהוגש כתב( אישום כאמור בפסקת משנה1
), יורה על
השעיית העובד לתקופה כאמור בפסקת משנה (ב) סיפה, אלא אם כן שוכנע כי קיימים
טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעותו ובכללם האפשרות להעבירו לעבודה
אחרת כאמור בסעיף47
(ד) לחוק המשמעת, וכי לא ייגרם נזק לקטין או לחסר ישע
שעליו הוא א
חראי במסגרת עבודתו, לרבות
,במסגרת עבודה אחרת שאליה הועבר
בשל אי-
;השעייתו, והכל לאחר שנתן לעובד הזדמנות להביא לפניו את טענותיו
(4)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהסמכות להשעות עובד לפי פסקת
( משנה1
)(א), או לפי סעיף48
;לחוק המשמעת
(5)
בפסקת משנה זו, "א חראי על קטין או חסר ישע", "חסר ישע" ו"עבירת מין או
"אלימות חמורה–
כהגדרתם בסעיף47(א1
()
5
;) לחוק המשמעת
(2)
( בבקשות לפי פסקה1
) ידון אחד מאלה: אב בית הדין, ממלא מקומו, או חבר בית הדין
הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום שאב בית הדין הסמיכו לכך;
(3)
( עובד שהושעה לפי הוראות פסקה1
), רשאי לפנות לבית הדין למשמעת בתום שישה
חודשים מיום מתן ההחלטה על השעייתו בבקשה להפסיק את ההשעיה; החליט בית הדין
לדחות את הבקשה רשאי העובד לפנות כאמור אחת לתשעה חודשים החל ממועד דחיית
הבקשה, אך אם לא התגלו ע.ובדות חדשות או השתנו הנסיבות
'(תיקון מס5
)
תשס"ז-
2007
'(תיקון מס5
)
תשס"ז-
2007