הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת - יחד ננצח* (ועדה לביטחון לאומי) הוועדה לביטחון לאומי החלה בהכנת הצעת החוק להרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה לקריאה ראשונה *נציג המשטרה בוועדה לביטחון לאומי: "קושי ממשי במתן אפשרות לדרג פוליטי להיחשף לחומרים חסויים שבאמצעותן מכריזים על ארגון פשיעה"* *משרד המשפטים:" הממשלה מתנגדת לכל חלקי ההצעה. כל גורמי המקצוע חושבים שזה לא נכון והצעת החוק אינה מאוזנת ומרכזת כוח גדול בידי גורם ורשות אחת".* *יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל לנציגי הממשלה: "אנחנו מתעלמים מהמציאות כי נוח לנו. את מי מאשימים שיש פשיעה ברחובות את השר לביטחון לאומי אבל לתת לו כלים, מה פתאום? תגידו מה כן צריך לתקן בחוק כדי להחיל אותו. התופעה הזו תהרוג אותנו מבפנים, לא נצטרך אויבים מבחוץ. לכולנו יש אחריות על הביטחון האישי של הציבור".* הוועדה לביטחון לאומי החלה היום (ב') בהכנת הצעת חוק הרחבת האמצעים למאבק בארגוני פשיעה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023 , של ח"כ משה סעדה לקריאה ראשונה. הצעת החוק באה להסמיך את השר לביטחון לאומי להכריז בצו כי חבר בני אדם הוא ארגון פשיעה, על בסיס בקשת מפכ"ל המשטרה. עוד מוצע לאפשר לשר להורות בצו על תפיסה זמנית, הגבלת שימוש או חילוט רכוש של ארגון פשיעה לתקופות מוגבלות. בנוסף, מוצע להגביל פגישות של חשודים עם עורך דין, כך שהאחראי על חקירת החשודים יהיה רשאי להורות כי עורך דין לא ייצג יותר מחשוד אחד אם סבר שהדבר יביא לשיבוש החקירה. *יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל*, אמר כי במסגרת המאבק בארגוני הפשיעה אנו משקיעים בוועדה מאמצים רבים למיגור התופעה." עשינו פעולות חקיקה המצרות את צעדיהן של ארגוני הפשיעה הרחבנו את סמכויות המשטרה אבל זה לא מספיק. עדיין מרגישים פגיעה בביטחון האישי, בסדר הציבורי ובמשילות. הצעת החוק של ח"כ משה סעדה מתבססת על הכלים במאבק בטרור בעולם הפשיעה ובאה לאפשר הגדרה מהירה של ארגון פשע וטיפול בו". *ח"כ משה סעדה יוזם הצעת החוק*, הסביר כי ארגוני הפשע מטילים אימה על האזרחים וגם על מי שמנסה להילחם בהם כולל אנשי משטרה ושב"ס. "איך אנחנו מצפים מאזרח להעיד נגד ארגוני הפשיעה? במצב כזה מי היה הולך להעיד? הפרקליטות חוזרת מכתבי אישום כי אין עדים. אין הבדל בין טרור לאומני לטרור פלילי שניהם הורגים". ח"כ סעדה, ציין נתונים לפיהם בשנתיים האחרונות ( להוציא אירועי ה – 7 באוקטובר) נרצחו מטרור פלילי יותר אזרחים מאשר בטרור לאומני כאשר 8% מהמקרים בלבד מפוענחים. "יש קשר חזק בין הארגונים הפליליים לבין ארגוני הטרור. זה פשיעה משותפת של הברחות וסחר באמל"ח. מדובר בחבית שריפה שתתפוצץ לנו בפנים. לכן מטרת החוק לאפשר מסגרת באמצעות צווים מנהליים להכריז על ארגון פשיעה ולנקוט את כל הצעדים נגדו. המדינה השכילה לעשות זאת בחוק הטרור כי אין כלי אחר ומאחר ואין הבדל בין הדברים והם שלובים יש לעשות זאת באותם כלים ולהגן על עצמנו". *עו"ד לילך וגנר, ממשרד המשפטים* אמרה כי ועדת שרים חשבה לקדם חלק מסוים בהצעה והוגש ערר על ההצעה. "הממשלה מתנגדת לכל חלקי ההצעה". לדבריה, אין חולק שצריך להיאבק בארגוני הפשיעה וחוקקו מספר הצעות חוק במטרה לקדם כלים במסגרת המאבק הזה. "מצד שני, להגיד שפשיעה מאורגנת שווה טרור אנחנו לא עומדים מאחורי האמירה הזו. לטרור ובטח אחרי ה 7 באוקטובר מצדיקים כלים אחרים אבל זה לא אומר שכמדינה אנחנו עושים העתק הדבק לארגוני הפשיעה. כל גורמי המקצוע חושבים כי ההצעה אינה מאוזנת והיא מרכזת כוח גדול בידי גורם ורשות אחת. הכלי המרכזי צריך להיות החוק הפלילי עם סף ראייתי". רואי כחלון, ראש המטה למלחמה בפשיעה הערבית במשרד ראש הממשלה אמר כי מדינת ישראל ומערכת אכיפת החוק זקוקה לכלים עוצמתיים יותר במלחמה בפשיעה ודרך המלך לקדם חקיקה דרך ועדת שרים. "בכלים הקיימים אני לא בטוח שנוכל להיאבק בארגוני הפשיעה בגלל התעצמותם האדירה הבאה לידי ביטוי בחדירה שלהם למכרזי הממשלה ומכרזי הרשויות המקומיות". הוא הזהיר, כי המשך ההתעצמות עלולה להביא לאיבוד המשילות של המדינה בחלקים נרחבים שלה. "גם כאשר מערכת אכיפת החוק מצליחה לשים אותם מאחורי סורג ובריח הם עדיין מטילים את אימתם גם על מערכות החוק". רפ"ק אלכסנדר ווייסבורד, ייעוץ משפטי משטרת ישראל, התייחס לשלושה נושאים המוצעים בחוק. בנושא ההכרזה על ארגון פשיעה, אמר כי יש קושי ממשי במתן אפשרות לדרג פוליטי להיחשף לחומרים חסויים שבאמצעותן ההכרזה הזו מתבצעת. בהתייחס לנושא החילוט ציין, כי יש מסלולים של חילוט אזרחי וחקיקה חדשה וייחודית ולנושא הגבלת ייצוג הוסיף "המשטרה תומכת בסעיף כי מדובר בניגוד עניינים מובנה כאשר עוסקים בארגוני פשיעה עם משאבים מאוחדים ומצב בו אותו סנגור מייצג מספר גורמים". ח"כ אפרת רייטן, אמרה כי מדובר בלקחת חוק ולהפוך אותו לפוליטי כאשר מעניקים לשר לביטחון לאומי את הסמכויות לגבי ארגון הפשיעה. "יש הרבה דרכים לדון בחסמים הללו והמון דברים מקצועיים שטרם נעשו. לכן הכיוון של ההצעה טומן בחובו הרבה יותר פעולות קיצוניות ומסוכנות. ריכוז סמכויות בידי אדם אחד זה פסול". ח"כ נאור שירי, העיר לנציגי הממשלה בנושא תמיכה בסעיף אחד בהצעה ואומרת לכנסת תחוקקו אותו, הוא הליך פסול. משרדי ממשלה נותנים את חוות דעתם. "אני נגד נתינת עוד סמכויות לשר. במדינת ישראל 2024 אתה זוכה על עוד אהדה בציבור על כישלון מוחלט בכל אינדיקציה בכל מה שקשור לפשיעה הפלילית". ח"כ עאידה תומא סלימאן: "החוק לוקח בעיה כל כך בוערת ומשתמש בבעיה הזו בצורה פופוליסטית, פוליטית ודורסנית כלפי זכויות אדם בסיסיות וזכויות חוקתיות שצריך לקחת בחשבון. יש חוק ארוגני הפשיעה שחוקק בשנת 2005 . האם רשויות המדינה השתמשו בכל הסמכויות כדי למנוע את הפשיעה? לא וזו טענתנו. יכול להיות שיש חסמים ובהם צריך לטפל". ח"כ אחמד טיבי:" מדובר בנושא של חיים ומוות. אנחנו משוועים כציבור ערבי שימגרו את התופעה ויצילו את האזרח הפשוט מארגוני הפשיעה שמתנהגים כריבון. תמכנו בהצעות חוק שונות בנושאים הללו כי ראינו שיש שם כלים נכונים. כאן עושים פוליטיזציה של נושא חשוב ומתן סמכות דרקונית לשר. גם אם זה היה שר אחר הייתי מתנגד". עו"ד ישי שרון, סנגוריה ציבורית, אמר כי אין חולק על המטרה אבל הוויכוח הוא על האמצעי ודווקא בהקשר של ארגוני פשיעה יש מסגרת מוגדרת ויש שם חקיקה חריגה והיא מרחיבה. "יש משהו במרדף של החקיקה הבלתי פוסק שהוא עצמו לא נותן לעבוד ולמשול וזה כשלעצמו פוגע במיצוי התהליכים שמתקדמים. האמצעים שמוצעים כאן נלקחו מהמאבק בטרור למטריה אזרחית בעיננו מעורר קשיים חוקתיים של ממש". עו"ד טל גבאי, לשכת עורכי הדין:" מדובר בהקמת ישות מנהלית בפני עצמה. האם אנחנו מוכנים במדינה מתוקנת ששר, גוף פוליטי, ריבון יכריע מי עבריין ומי לא? סמכות שעד היום היתה נתונה בפני בית המשפט. מדובר בחוק לא מידתי ולא ראוי שספק אם יעבור את מבחן בג"ץ". עו"ד גלעד נווה, יועמ"ש לוועדה, הבהיר כי חשוב יהיה לדייק את ההסדרים שמוצעים בהצעת החוק. "כאשר מסתכלים על המקור שלנו כמאבק בטרור לא רק בגלל שהתופעה היא שונה, אלא לוודא שאנחנו לא פוגעים בחוק המאבק בטרור ובמנגנונים שנקבעו שם". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום: "אני יושב כאן שנה. אני לא מבין אתכם בעלי המקצוע עזבו את הפוליטיקאים. אנחנו מתעלמים מהמציאות כי נוח לנו. את מי מאשימים שיש פשיעה ברחובות את השר לביטחון לאומי אבל לתת לו כלים, מה פתאום? תגידו מה כן צריך לתקן בחוק כדי להחיל אותו. התופעה הזו תהרוג אותנו מבפנים, לא נצטרך אויבים מבחוץ. לכולנו יש אחריות על הביטחון האישי של הציבור". *מצ"ב* - תמונות וסרטונים לשימושכם https://photos.app.goo.gl/f7W88EeLWfM73wP49 קרדיט: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת