חומר רקע
ח"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - אירועי ה- 7/10 ביישובי הדרום ועוטף עזה הם טרגדיה רצחנית, חורבן ופגיעה בלתי-נתפסת של אזרחים בבתיהם. התחושה הקשה שאזרחי המדינה אינם מרגישים מוגנים בביתם, בקהילתם ובמרחב הציבורי גרמה לרבים לחפש פתרונות הגנה וחלה עלייה משמעותית בבקשה לקבלת רישיונות כלי נשק. המשרד לביטחון לאומי הרחיב בעקבות המבצע את רשימת הזכאים להוצאת רישיון והוריד את הדרישות באופן כזה שכמות הזכאים עלתה משמעותית.
בשנת 2014 פורסם דוח מבקר המדינה שבדק את עניין הרישוי של כלי ירייה פרטיים וארגוניים ואת הפיקוח על החזקתם. בין היתר נבדקו ההליכים למתן רישיון להחזקת כלי ירייה ולחידושו, ומערכת פיקוח ובקרה על קיום תנאי הרישיון והוראות החוק.
בצד תחושת הביטחון שכלי ירי אישי מקנה למי שמחזיק בו, וכמובן בהיותו אמצעי הגנה במצב סכנה קיומית, קיימות השלכות רבות לחלוקה גורפת ובלתי מבוקרת של כלי נשק כמו גם סיכונים אפשריים. השאלה שעולה היא האם ניתנה הדעת לסכנות הגלומות בחלוקה כל כך רחבה של נשקים לאזרחים (תאונות ירי, אלימות במשפחה, פגיעה בחפים מפשע או לא מעורבים)?
משרד מבקר המדינה – עו"ד הילה אור-סגנית מנהל אגף – הדוח פורסם בשנת 2014, ואנו סבורים שיש לתת את הדעת על 4 נושאים:
1. המדיניות בנושא רישוי כלי ירייה – כאשר הדוח נכתב המדיניות הממשלתית היתה צמצום כלי הירייה שברשות הציבור וצמצום מס' הרישיונות הפרטיים. המדיניות היום היא מדיניות הפוכה שעומדת להרחיב את מס' האישורים. המיקוד להבנתנו צריך להיות אילו פעולות ננקטות על מנת להבטיח שהמדיניות מפוקחת ומבוקרת ואינה חושפת את החברה לסיכונים.
2. הממשקים בין המשרד לביטחון לאומי לבין המשרדים הרלוונטיים – יש משמעות לממשקים שיבטיחו איתור מסוכנות ומניעת תקלות. יש חשיבות לשת"פ בין המשרדים כדי לוודא שנעשו הבדיקות הנדרשות ואין פערים.
3. המענה הניתן למאות אלפי מבקשים בעת הזו – האגף מתמודד עם עומס חריג במס' הבקשות לקבלת רישיונות נשק (250 אלף בקשות), ולכן יש לתת את הדעת למענה מקצועי ויעיל למאות אלפי פונים ללא עיכובים וללא פגיעה באיכות הבדיקות, עפ"י אמות המידה שנקבעו.
4. פיקוח ובקרה – חשוב שכל מערך רישוי כלי ירייה יפעל תוך מתן מענה ל- 2 מעגלים: רישיונות פרטיים ונשקים ארגונים. יש לבחון: האם יש פיקוח על המערך? אילו כללים מתווים את המערך? האם הפיקוח הוא רק במעמד קבלת הרישיון או שיש מערך מדגמי על אחסון הנשק? האם בוצעה התקנת כספות? כיצד מיושמים בפעול הכללים שנקבעו לתאגידים ופרטיים?
מסד נתונים עדכני יכול להציף חסמים ואתגרים שמהם צריך לבחון איך המשרד לביטחון לאומי יצלח את המהלך.
המשרד לביטחון לאומי- ישראל אבישר-ראש אגף כלי ירייה – נכון לאתמול יש 252 אלף בקשות חדשות שהוגשו מתחילת המלחמה. יש ביקוש רחב היקף שמושפע מ- 2 משתנים: הראשון -המלחמה והשפעותיה, והשני - הרחבת התבחינים שהכניסה אוכלוסיות נוספות לזכאות. מה- 1 בינואר עד פרוץ המלחמה הוגשו 36 אלף בקשות.
הגשת הבקשה היא מקוונת באמצעות אתר האינטרנט של האגף ולא כל אחד יכול להגיש בקשה. המבקש צריך להיכנס למערכת ההזדהות הממשלתית, לעשות זיהוי חד-ערכי ולצרף צילום ת.ז. ומסמכים. ברגע שהוא מסיים את ההגשה מתחיל תהליך סדור ושיטתי של המשטרה ומשרד הבריאות במערכות משותפות. לאחר מכן, הבקשה מגיעה לדסק המקצועי שלנו שבוחן את הבקשה.
יש צורך בעמידה ב- 5 תנאי סף, עמידה בתבחין מזכה והצהרת בריאות שממולא ע"י רופא המשפחה. אנו רוצים לראות שמגיש הבקשה מבין את המצב ושולט בשפה העברית. עם קבלת האישור יש להגיע למטווחים ולבצע הכשרה ראשונה בת 4.5 שעות כפי שמוגדר בתקנות. בשלב הבא רכישת כלי ולסיום קבלת רישיון מוסדר. השינוי היחיד שביצענו בתקופת המלחמה הוא שהריאיון אינו פרונטאלי, אלא טלפוני. בשלב זה אנו מאמתים מס' נתונים, וגם אם מישהו מתחזה אנו נראה זאת בשלב הבא היות וחייב זיהוי פרונטאלי ומבחן עיוני ומעשי. מדובר בניהול סיכונים מבוקר שאני חי איתו בשלום.
מפרוץ המלחמה אנו עובדים בתפוקה מלאה. פתחנו 3 חמ"לי רישוי ואנו מקבלים סיוע מהמשרד הראשי, ממשרד המורשת, ממשרד המשפטים, מרשות המיסים, כנסת ישראל ועוד. כלל העובדים עוברים הכשרה כולל הסמכה קצרה, ולאחר מכן הם יכולים לעשות פעולות מוגדרות מאוד לפרק זמן קצוב בזמן המלחמה. אנו לא מעגלים פינות בשום דבר.
גם לאחר קבלת רישיון נשק אנו מקבלים עדכונים בנוגע לשינויים במעגל החיים של אדם, ובמידת הצורך אנו מבטלים רישיונות במחזור החיים.
נכון להיום 197.94 אלף אנשים מחזיקים רישיון נשק באופן פרטי. בשעה שכמות האוכלוסייה גדלה, כמות הרישיונות קטנה מהסיבה שהאגף מתקדם ויש לנו תהליך סדור ושיטתי.
כל צו הגנה שמתקבל בבית משפט מועבר אלינו, אנו בודקים במערכת האם יש לאותו אדם נשק, במידה וכן - המשטרה אוספת אותו ממנו, ואם אין ברשותו - הוא חסום אצלנו במערכת לקבל נשק בעתיד.
רישוי ארגוני כולל: חברות אבטחה, מפעלים וישובים, יצרני נשק ועוד. יש 60 אלף איש שנושאים נשק ארגוני, ויש להם הרשאה מוגבלת לעיסוק מסוים בעבודתם.
האגף מקיים עבודת מטה סדירה ושיטתית החל מינואר השנה. מדיניות רישוי כלי ירייה מושפעת באופן ישיר ממדיניות השר לביטחון לאומי. קיבלנו הנחיה מהשר להרחיב את התבחינים למשרתי כוחות הביטחון (קצינים ונגדים, יחידות מיוחדות, לוחם בעל הכשרה 07 חי"ר). ההרחבה שביצענו כעת היא לאנשים בעלי תעודת לוחם (שנקבעה עפ"י צה"ל). במשך שנים יש זכאות למד"א, איחוד הצלה וזק"א והרחבנו את התבחין למתנדבי מד"א.
יש תנאי סף והם גנריים לכל אדם: - אדם מעל גיל 21 רשאי להגיש בקשה לאחר שירות צבאי מלא.
- מעל גיל 27 אין תלות בשירות הצבאי וניתן להגיש בקשה.
- שליטה בשפה העברית כולל קרוא וכתוב.
מרכז המחקר והמידע – אורלי אלמגור-לוטן - יש צווי הגנה שמגיעים לבתי משפט ללא ת.ז. ולא מצליחים לאתר את הבן אדם. מדובר במאות מקרים בשנה, שבחלקם המשטרה הצליחה לטפל ובחלקם לא הצליחה.
התאחדות התעשיינים – אוריאל לין-נשיא – מול כל הסכנות שאנו חוששים מהם נוכח ריבוי כלי ירייה, הסכנה המטרידה אותי היא שאנשים ללא כלי נשק אינם יכולים להגן על עצמם והם בבחינת טרף קל. מ- 7 באוקטובר חולקו רק 30 אלף רישיונות. עפ"י התבחינים החדשים רק 400 אלף איש יוכלו לקבל רישיון לנשיאת כלי ירייה. אנו לא פיתחנו בצורה נכונה את עיקרון ההגנה העצמית, ולכן פירקו את הנשק בכיתות הכוננות. הזכות להוציא אישור נשיאת כלי נשק היא זכות חוקתית, ואין מקום לשיטת התבחינים. אני מציע שכל אדם ללא עבר פלילי, אינו סובל ממום חמור או הפרעה נפשית ועבר הכשרה מתאימה, יוכל לממש את זכותו החוקתית להגן על עצמו.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הדרך של שר בממשלה להורות לעובד משרדו לצאת מישיבת ועדה, לאחר שיועץ השר הוצא להפסקה של רבע שעה להירגע בשל הערות ביניים, לא ראויה וככה נראה זלזול בכנסת ישראל.
הוועדה תקיים ישיבת המשך בקרוב, במידה וראש אגף כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי ונציג משטרת ישראל לא יגיעו, הוועדה תוציא צו הבאה עבורם.