החלטות ועדה
הכנסת
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-006161
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ו בשבט תשפ"ד, 5.2.2024, בנושא:
פעולות הממשלה למניעת פיטורי חיילי מילואים וצמצום הפגיעה בהם - בקשה לחוו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה 2022
חה"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה - במהלך השבועיים האחרונים נחשפנו לתופעה של פיטורי חיילי מילואים או בני/ות זוגם עם חזרתם למקום העבודה. נוכח ריבוי המקרים מצאתי לנכון לקיים דיון בנושא על בסיס בקשה לחוות דעת.
שמחתי לקרוא הבוקר על ההסכם בין יו"ר ההסתדרות ויו"ר נשיאות הארגון העסקי: הארכה של תקופת ההגנה מפיטורים למי ששרת יותר מ- 60 יום מחודש לחודשיים, בנות זוג תקבלנה 8 ימי היעדרות בתשלום, והשר בן צור התחייב לספק הגנה למשרתים ולבני/ות הזוג.
חובה עלינו לקיים שיח על תופעת פיטורים של חיילים שמוסרים נפשם וגופם למעננו ולשאול מספר שאלות חשובות: כיצד יטופלו ומטופלים חיילים שכבר פוטרו ממקומות עבודתם? האם יש להם סיוע והגנה? מה עושים וכיצד מתכוננים על מנת שמקרים מסוג זה לא ישנו?
עוד במושב הנוכחי נעביר חוק לתיקון המצב. אם ההארכה תעשה ל- 90 חייל המילואים יוכל להוכיח את עצמו ועל זה אני נלחם.
העמותה למען משרתי המילואים – אופיר טל-חבר ועד מנהל – אבקש לתת תשומת לב לסוגיית הוצאת חיילים לחל"ת תוך כדי מילואים.
אני שמח שהבעיה נפתרה במידה מסוימת, אולם אנו צריכים להיזהר גם מעודף הגנה, משום שהוא עלול להרתיע. ההסכם אמור להאריך את תקופת ההגנה ל- 60 יום. החקיקה כיום מדברת על איסור פיטורי משרתי מילואים תוך כדי מילואים ואחרי השירות. אם חייל קיבל צו לשירות מילואים לעוד כ- 45 יום, המעסיק רשאי לפטר אותו. יש להרחיב את האיסור לפיטורים מרגע קבלת הצו.
אני סבור שהגיע הזמן להוציא מהחוק את האפשרות לבקש פרופיל במהלך ראיון.
עמותת בית חם לכל חייל – שפרה שחר-מנכ"לית – אנו נאבקים במשך 14 שנה לטובת חיילי החובה והמילואים, וכעת ביתר שאת. יש תוספת 8% מס מעביד לעמותות וארגונים חברתיים, ואנחנו סופגים את זה. הגענו למצב שאי אפשר להיות שכיר בצורה מכובדת במדינה. ישנם מקומות עבודה שאינם אוהבים שעובדיהם משרתים במילואים במשך ימים רבים.
אתמול פורסם שלא מעט חברות קיבלו אישור ממשרד הביטחון לפטר חיילי מילואים עקב פשיטת רגל (סיטואציה בלתי נמנעת). יש 233 מעסיקים שביקשו לפטר. יש לבדוק איך ניתן לפצות את חיילי המילואים שפוטרו? רק אחרי הפיצוי נותנים להם את ימי האבטלה שמגיעים להם בחוק כמו לכל אזרח ישראל.
תנועת הביטחוניסטים – ירון בוסקילה-מזכ"ל – המדינה נמצאת באחד המבחנים הגדולים שלה. בחלק הראשון האזרחים עמדו בו - עזבו את משפחתם ועבודתם כדי להגן על המדינה והתגייסו, ובחלק השני היא צריכה להגן על חייליה. במבחן זה מוסדות המדינה חייבים לעבור בציון גבוה כדי שהחיילים לא יאבדו את המקור הכלכלי שלהם. 90 יום הגנה זו תקופת הזמן הנכונה. מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה יבדוק תלונות כדי לסייע לאנשי המילואים לשוב עבודתם. כמו כן יש להעמיד לרשות החיילים סל של יעוץ משפטי. גם למעסיק צריך לסייע ביעוץ כלכלי ותעסוקתי היות והוא גם שירת במילואים ואיבד את פרנסתו.
נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה – איתמר כהן-מתמחה נציבות אזורית ירושלים והדרום – אנו מקבלים פניות בשגרה ובחירום מאנשי מילואים שסבלו מאפליה, וגם מנשות בני הזוג. הסמכות שלנו מבוססת על חוק השוויון, ואנו משתמשים בכלים הקיימים בידינו כדי לסייע: ייעוץ משפטי וליווי בהליכים משפטיים ללא עלות. מפתיחת המלחמה רוב הפניות נמצאות בהליכי בירור מול המעסיק. כרגע יש 80 פניות, ומתוכן 6 פניות נמצאות בהליך שאנו מלווים. חוק שוויון הזדמנויות אוסר על אפליה בכל שלבי המגע עם המעסיק. אני קורא למשרתי מילואים בשגרה ובחירום, שנתקלים באפליה, לפנות אלינו ונעשה את המיטב כדי לסייע להם.
משרד הביטחון – איל הנס-ר' אגף חיימ"ש – מערך ועדות התעסוקה למניעת פיטורים של אנשי המילואים הוא מנגנון שווה ערך לבית משפט מחוזי. בוועדה יושבים ארבעה נציגים: יו"ר הוועדה - עו"ד שמתמנה ע"י שר המשפטים, נציג של ההסתדרות, נציג של התאחדות התעשיינים, ועובד משרד הביטחון. יש שני סוגי בקשות: 1. בקשה שהמעסיק מגיש על מנת לקבל היתר לפטר בתקופה האסורה (30 יום), 2. אנשים שאמורים לפטר אותם ופונים ביוזמתם לוועדה.
המנגנון מונגש לאנשי המילואים. בשנת 2023 דנו ב-78 מקרים, התקיימו 78 ועדות, מהן שלוש תביעות של אנשי מילואים ו-75 היתרים ביוזמת המעסיק. יותר מ-80% מהמקרים קשורים לחברות וארגונים שנסגרים. ניתן לערער על החלטה שמתקבלת בבית המשפט במסגרת הוועדות. בשנים האחרונות לא היו ערעורים על הוועדות. כרגע ישנו תיק אחד שנמצא לפני ערעור. הוועדה מוסמכת גם לתת סעדים עפ"י ההוראות שכתובות בחוק.
בשנת 2024 הוגשו 130 פניות לוועדה, מתוכן 76 ועדות כבר התקיימו. מתוך 130 הפניות שקיבלנו, 118 הן פניות מטעם המעסיק להתיר פיטורים של אנשי מילואים כתוצאה ממצבו הכלכלי, והיתר מטעם אנשי המילואים.
סעיף 7 בהחלטת ממשלה 1226 (שהתקבלה ב-7 בינואר 2024) קובע שהחשב הכללי יפעל בהתאם לסמכותו ובהתאם לחוק ערבויות מטעם המדינה לפתיחת מסלול בערבות מדינה להלוואות לעסקים בבעלות משרתי מילואים, והכול בהתאם לתנאים שיקבעו. בימים אלה נפתח המסלול, וניתן להתחיל להגיש בקשות באתר החשכ"ל. החלטת הממשלה מתוקצבת בתשעה מיליארד שקל.
צה"ל – רס"ן יוסרי זיו אלדין-יועץ קמל"ר לענייני חקיקה, כנסת וממשל – קיימת הוראת שעה שמגנה על פיטורי בני/ות זוג, ונוכחנו לראות שבעת לחימה העורף המשפחתי לא מוגן, וזה מטריד את המשרת ומשפיע על תפקודו. לפי הצעות החוק, ההגנה היא על אי-פיטורין אחרי קבלת צו 8. אנו מקבלים פניות לגבי תחום אפור שהחיילים גם נפגעים ממנו מאוד, כגון: רכב עבודה, קיצוצי משמרות ועוד. נציבות שוויון צריכה לתת את הדעת על סוגיות אלה.
הקמנו צוות להכוונת חיילי המילואים, והוא מפנה אותם לוועדות התעסוקה במידת הצורך. אנו עוטפים אותם בשיתוף קרן הסיוע, ביטוח לאומי ורשות המיסים כדי לאפשר חזרה חלקה לאזרחות.
משרד העבודה – מאיר דוד-מנהל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה – ההגנות הקיימות בחוק חיילים משוחררים הן במשך 30 ימים, כולל הודעה על פיטורים. אתמול נחתם הסכם קיבוצי להרחבת ההגנה ל- 60 יום, ובכוונת שר העבודה לפעול במהרה להרחיב את ההסכם. ההגנה השניה היא בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אם מעסיק סבור שביום ה- 31 תמה ההגנה - הוא טועה. החוק מגן על עובד שצפוי לצאת לשירות מילואים, ולא רק מי שנמצא כעת בשירות מילואים. אנו מטפלים באופן מיידי בתלונות רבות ובחשדות לפגיעה בשוויון הזדמנויות, פגיעה בעבודה ובקבלה לעבודה. אנו לא נהסס להפעיל את הכלים הפליליים. אנו קוראים למשרתים לפנות אלינו גם אם חלפה תקופת ההגנה. אנו עובדים בשת"פ עם נציבות שוויון כדי להגביר את הפרסום.
ח"כ משה טורפז – המדינה מבינה כעת כמה היא צריכה לתת למשרתי המילואים, וכל מה שנעשה לא יהיה מספיק. הדרך היחידה להנגיש את המידע למשרת היא באמצעות שליחת הודעת טקסט. ברוב המקרים החיילים סובלים מאי-מיצוי זכויות ולא מעודף. כל ההרחבות שנעשות כרגע הן זמניות לשנת 2024, ולא משנות את המציאות לעתיד. לכן נדרשת פה חקיקה שתהיה ארוכת טווח.
ח"כ שרון ניר – יש חובה ערכית ומוסרית להגן על זכויותיהם של משרתי המילואים שמגנים עלינו. אנו צריכים להסתכל גם על בני משפחותיהם, ולא יתכן שתהיה פגיעה במשקי הבית של חיילים שנתנו מעצמם למען המדינה. למעסיקים יש עזות מצח לקחת את נושא אי-עמידה ביעדי העבודה לעילה לפיטורים.
ח"כ אלון שוסטר – יש להגדיל את תקופת איסור הפיטורים ל-90 יום מהסיבות המובנות. במקביל אנחנו צריכים לסייע לכלל המעסיקים במשק, ובפרט למעסיקים של משרתי המילואים. הוגשו הצעות חוק וגם המדינה הודיעה על סיוע לבעלי העסקים בתשלום של הפרשות סוציאליות בתחום מסוים, בגובה מסוים, ולשנה זו בלבד. 3% משרתי מילואים זה חלק קטן, ולעסקים יש יתרון על המילואימניקים שמחפשים עבודה. לכן אנו צריכים לעסוק בשוויון בנטל ולהכניס ציבורים רחבים להרחבת ההשתתפות לא רק בסדיר, אלא גם במילואים.
ח"כ סימון דוידסון – אין לי ספק שנושא המעבר ל- 90 יום יתקבל, ותהיה תמיכה רחבה של חברי הכנסת. חלק גדול מהמילואימניקים הם בעלי עסקים שלא תמיד שורדים, וזה אירוע אחר לגמרי כי יש אטימות מלאה מצד הבנקים, הרשויות המקומיות בתשלום ארנונה וביטוח לאומי. בלתי נתפס שמילואימניק צריך לטפל באופן שוטף בנושאים הללו תוך כדי שירות.
ח"כ מירב בן ארי – ככל שיותר מילואימניקים משתחררים, אנו מבינים שיש שוני ממלחמות קודמות בהיבט של טיפול נפשי ותמיכה, ובהיבט של שינוי המשק. עם זאת, יש לחשוב איך הגענו למצב שמילואימניק צריך לקחת הלוואות מבני משפחתו. כמו כן ההתייחסות אליו צריכה להיות יותר מכוונת ויש לבחון את עיסוקו.
ארגון נעמ"ת – עו"ד מאירה בסוק-יועמ"ש – בתוך התקציב בסך 9 מיליארד ₪ יהיה סכום לשיפוי מעסיקים עבור עובדים שיצאו לחל"ת. אנו צריכים להבין שיש המון רבדים, תאגידים גדולים ומשרדי הממשלה שאינם מפטרים. מקומות עבודה קטנים מפטרים, ואיתם אנו צריכים להתמודד.
בתאריך 27 בנובמבר התקבל חוק שלפיו חל איסור לפטר נשות מילואים, אולם אף אחד לא יודע עליו.
שירות התעסוקה – נטע זהבי לוי-מנהלת תחום בכיר איכות השירות וחווית הלקוח – אנו מקבלים את האנשים אחרי שהם פוטרו, ולפי הרשומות שבידינו מפרוץ המלחמה נרשמו כ- 4,000 דורשי עבודה שהציגו אישור מילואים. אין לנו מידע במערכות מהי העילה לפיטורים, כלומר האם הם פוטרו בעקבות שירות מילואים.
נציבות שירות המדינה – דורי שארף-מנהלת תחום בכיר גיוון ושוויון – התקשי"ר אימץ את סעיף 41א לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) במלואו. נציבות שירות המדינה רואה זכות וחובה לדאוג לחיילי המילואים וגם לבני/ות הזוג שלהם שנותרו מאחור להחזיק את שירות המדינה ואת הבתים. טרם המלחמה הרחבנו את זכויות משרתי המילואים ויצרנו מעטפת שנוגעת לזכויות צבירת הוותק, הצטיינות וזכאות למענקים של תגמול ותמרוץ.
לפני למעלה מחודש הפצנו לכל חיילי המילואים בשירות המדינה, באמצעות הטלפונים הניידים, כלי דיגיטלי שמרכז את כל ההנחיות, הזכויות וההטבות שהם זכאים להם. בנוסף אנו משוחחים עם סמנכ"לים ומנהלי הון אנושי כדי להכשיר אותם בקליטת חיילי מילואים חזרה לעבודה.
ב-31 בינואר הנציב הוציא הבהרה לעניין איסור הפיטורים של חיילי מילואים בהתאם לחוק. אנחנו מטפלים בשגרה, ובפרט בעת הזו, בכל אירוע שיש לנו חשד לפגיעה בחייל/ת מילואים על רקע השירות או הקריאה העתידית לשירות.
המוסד לביטוח לאומי - אוריאל כזום-סמנכ"ל קצבאות – במידה ואנשים יפוטרו כעת, הם יגיעו אלינו בעוד חודש בשל הודעה מוקדמת. יש 3,286 מובטלים שהם במילואים, אך הם מובטלים שהיו קודם לכן.
הרוב המוחלט של המעסיקים משלם בזמן. יש לנו מוקד למעסיקים, לאנשי מילואים והם נושאים בנטל.
אנחנו יוצאים לנקודות השחרור בבסיסים ברמה יומית, ויש לנו מוקד למילואים. אנו נדע להנגיש את המידע, למרות שהוא לא בסמכותנו, למשרתים, לנציבות הזדמנויות בעבודה ולמשרד העבודה.
משרד המשפטים – עו"ד עילם שניר - לפי החוק היעדרות במילואים אינה כהפסקה ברציפות העבודה, ולמעשה גם המעסיקים נדרשים להמשיך להפריש הפרשות פנסיוניות בתקופה הזו. לא ניתן לחייב עובד בשירות מילואים לפי חוק חופשה.
לגבי בנות זוג של משרתי מילואים – לפני מס' חודשים עבר תיקון לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, שכרגע התוקף שלו הוא עד סוף החודש, וניתן להאריך אותו בצו של שר העבודה. אני מבין שזה כרגע בבחינה.
לשכת עורכי הדין – עו"ד ערן גולן – החוק מאוד מיושן ויש סוגיות רבות שהחוק לא מתייחס אליהן, חלקן מצריכות תיקוני חקיקה וחלקן לא, כגון: *סוגיית המיסוי – ניתן לפסוק בוועדת התעסוקה עפ"י חמישה מהשכר הממוצע במשק או מהשכר של העובד. לאחר שניתנת החלטה, פקידי השומה מחליטים שהם ממסים כאילו מדובר בשכר עבודה, למרות שזה בעצם פיצוי על עוגמת נפש או פיצוי לא ממוני שלא אמור להיות חייב במיסוי.
* פגיעות בחיילי המילואים שהן אינן עילות לכדי פיטורים.
*שימוע – האם ניתן לקרוא לשימוע אחרי חזרה משירות מילואים, אולם סיום העבודה יהיה רק אחרי 30 יום?
* חל"ת – כל עוד המדינה לא משפה את המעסיקים על תשלומי פנסיה, יש תמריץ מאוד גדול בקרב מעסיקים קטנים ובינוניים להוציא עובדים לחל"ת.
אני קורא לוועדה לבקש ממשרדי הביטחון והמשפטים להקים צוות שיעדכן בדחיפות את ההוראות.
גובה הפיצוי כיום הוא פי חמישה, ואין שום מניעה לקבוע שזה יהיה פי עשרה. אני סבור שיש לא מעט מילואימניקים שנוכח העובדה שמדובר בסכום שהוא לא גדול בכלל,לא מגישים תביעות למרות שהזכויות שלהם מופרות.
משרד מבקר המדינה – יאיר סבן-יועץ בכיר למבקר המדינה – רבות מהסוגיות שהועלו בדיון נבדקות בימים אלה ע"י המשרד:
התכנית הכלכלית לאנשי מילואים שהם עצמאים (בפרט עסקים קטנים), אנו נבחן את קיומה ויישומה.
תגמול למשרתי המילואים ע"י הביטוח הלאומי, האם הסכומים משולמים בזמן ובמלואם לאנשי מילואים?
טיפול המוסדות להשכלה גבוהה בסטודנטים שגוייסו, לוודא שהם לא מקופחים כאשר הם חוזרים ללימודים.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה מבקשת מלשכת עורכי הדין לקבל נייר עמדה בסוגיות שהוצגו בישיבה.
נוכח הדוחות שמשרד מבקר המדינה עוסק בהם בימים אלה והוצגו בדיון ברמת המקרו, הוועדה לא תצביע לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה ותמתין לסיום הכנתם.