חומר רקע

3.3.2024 חומר רקע לדיון – אנטישמיות בספורט ועדת המשנה לספורט – דיון ב-5.3 שלום רב לחברי הוועדה. להלן חומר הרקע לקראת הדיון אנטישמיות בספורט היא תופעה של הדרה ופגיעה בספורטאים יהודים, מאמנים ועסקני ספורט יהודים או במוסדות יהודים על רקע היותם יהודים או מזוהים עם היהדות. אנטישמיות בספורט יכולה להיות ממלכתית-חקיקתית, מוסדית או עממית. -- תמונת מצב: ברמה הבינ"ל נבחרות ישראל יחד עם הקבוצות שמשחקות במסגרות האירופאיות במשחקי הכדור נאלצו לשחק בחצי השנה האחרונה רחוק מביתם מה שמוריד את ערך התחרותיות וההישגיות הקבוצתי ומונע מהן הצלחות בזירה הבינ"ל במסגרת המפעלים בהם הם משחקים. נבחרת הנשים של ישראל בכדורסל נאלצה להעביר את משחקיה לריגה, לטביה מאחר ואירלנד סירבה להגיע לישראל ואף ביזתה את ערך המשחק באי כיבוד טקס הצגת השחקניות וכיבוד היריב. בנוסף נכון לשנת 2024 בוטלו כל אירועי הספורט הבינ"ל שהיו אמורים להיערך בארץ – בג'ודו, בהתעמלות אמנותית ועוד מאחר והאיגודים האירופאיים מסרבים להכיר במדינת ישראל כאזור בטוח עד שהלחימה בעזה או בצפון לא תיפסק לאלתר ובעצם לוקחים צד אחד בסכסוך הישראלי פלסטיני. - הישגים בינ"ל: עדיין ספורטאים ישראליים רשמו הישגים כבירים ומרשימים הן בספורט האישי והן בספורט הקבוצתי – בעיקר על אדמת קטאר שהיא המדינה העיקרית שתומכת ברשות הפלסטינית ובארגון הטרור חמאס. בנוסף נבחרת הקדטים בסייף זכתה באליפות אירופה לנוער בדגם הדקר כאשר גם באירוע הזה היו סממנים של אי כיבוד הערך האנושי על פני הספורטיבי. הג'ודאים האולימפיים שלנו שממשיכים במסע לצבירת ניקוד לקראת המשחקים האולימפיים בפריז זכו לחוסר כבוד מיריביהם במהלך הקרבות האישיים ולאי לחיצת יד בסיום הקרב (בלי קשר לתוצאתו הסופית) ולחוסר גינוי מצד איגוד הג'ודו העולמי שמעביר שמהלך 'יעבור לסדר היום'. - ראייה לעתיד לקראת המשך השנה ראוי לנסות ולפנות הן בספורט האישי והן בספורט הקבוצתי (בעיקר במסגרת של נבחרות המתכוננות לקיץ) למדינות שתומכות בישראל בעת הזו, ולנסות לארגן מפגשי ידידות הן במשחקי הכדור והן במסגרות של הענפים האישיים לרבות האולימפיים על מנת לשמור הן על מסגרת תחרותית, להחזיר את אמון הקהל בספורטאים ובצפייה בתחרויות הספורט בייחוד לאור מצב הרגש הלאומי, ובעיקר להמשיך לשמור על קשרים מקצועיים ושיתופי פעולה לטווח הקצר והארוך. בברכה חגי פלק יועץ תקשורת עצמאי ומאמן מנטלי