חומר רקע

נייר עמדה- הסדרת סחר והרבעות כלבים וחתולים בישראל ד״ר ליאת מורגן, רופאה וטרינרית, בעלת דוקטורט בנושא רווחת בעלי חיים, ומקימת אתר יד4 yad4.co.il | מרץ 2024 ריבוי יתר, שוטטות ונטישה של כלבים וחתולים הן תופעות בעלות השלכות כבדות הכוללות פגיעה ברווחת בעלי החיים עצמם, פגיעה בבעלי חיים אחרים וסכנה לבריאות הציבור. ניהול אוכלוסיית כלבים וחתולים ברמה מדינית דורשת תכנית כוללת וארוכת טווח; 1 . ראשית, חשוב להבין כי אין One solution fits all . תכניות מקובלות בעולם כוללות תכנית משולבת הפועלת בתשעה מישורים במקביל, ביניהם עידוד עקרון הבעלות האחראית, בקרה וויסות של הרבעות וסחר, צמצום משבאים כגון מזבלות ואתרי פסולת, תכניות שיקום ומסירה אחראית של בעלי חיים משוטטים שנאספו, ובקרת רבייה של כלבי וחתולי בית. 2 . בקרת סחר והרבעות הינה מרכיב חשוב והכרחי כחלק מניהול אוכלוסיית כלבים וחתולים, ובקרת הנזקים המתוארים לעיל. שכן, לא ניתן לצמצם ריבוי יתר מבלי הסדרה של הרבעות- שהינן אחד המקורות העיקריים לבעיה. 2.1 . בנוסף, ההרבעות בעשורים האחרונים, בניגוד לעבר בהן לפחות בכלבים הייתה התייחסות לתכונות כגון התאמה לעבודה ומשימות הדרושות לטובת פעילות האדם, הינה על בסיס מראה חיצוני. בהתאם לכך, הנטייה בשנים האחרונות הינה להרביע כלבים קטנים מאד, עם פנים פחוסות ועגולות, עיניים בולטות ואף קטן וקצר, הנתפסות כתכונות ״חמודות״ בעיני הציבור הקונה כלבים אלו. כלבים אלה סובלים ממגוון בעיות בריאות קשות, אורך חיים ממוצע קצר, וסיכון לחלות הגבוה בלמעלה מ30%- . 2.2 . במדינת ישראל טרם קיימת הסדרה של סחר והרבעות כלבים, זאת על אף שהוצגו בוועדות הכנסת השונות מתווים והצעות חוק שונות, וכן זהו אחד העקרונות לניהול אוכלוסיית כלבים בעולם המערבי, בהתאם להמלצות ארגוני רווחת בעלי החיים הגדולים בעולם The ICAM Coalition , אשר אומצו על ידי הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים, ה- OIE . 2.2.1 . במדינות מערביות שונות, קיימת הסדרה מי הוא מגדל, איפה וכיצד ניתן למכור כלבים וחתולים ואף אילו גזעים מותרים למכירה. כך לדוגמה במדינות האיחוד האירופי, ב- 18 מדינות יש חובת רישום על פי חוק, להוצאת רישיון לטובת הרבעת כלבים וחתולים, וב- 17 מדינות ישנה חקיקה למגבלות שיטות ההרבעה ובחלקן אף איסור הרבעה של כלבים וחתולים עם המאפיינים הפוגעים בבריאותם ורווחתם, כגון מבנה הפנים הפחוסות. 3 . המצב בישראל הוא כזה שיש ריבוי יתר, ללא הסדרה של אף אחד מהנושאים המתוארים לעיל. כמו כן, אין עקיבות וניטור של מקור הכלב או החתול. החיוב בשבב אלקטרוני הינו בעבור כלבים בלבד, וכולל פרטי חיסון כלבת, סטטוס רבייתי ופרטי בעלים, ללא תיעוד המקור. כלומר, כל אחד יכול למכור כלבים/חתולים, ללא תיעוד, ללא תשלום מיסים, ללא רישיון, וללא מעקב אחר רווחתם. כך גם לא ידוע מה היקף הסחר בישראל שכן אין חובת דיווח. 4 . ספציפית באשר להצעת החוק המוצעת- ההצעה הינה פתרון מידי לבעיה, אשר יאפשר צמצום התרבות, יעודד בעקיפין אימוץ של כלבים וחתולים מעמותות וכלביות רשות ויצמצם שוטטות והמתה של בעלי חיים בריאים. 5 . באופן כללי כחלק מפתרון בעיית ריבוי הכלבים בישראל, יש לדרוש ניטור מקור הכלבים כחלק מפעילות המרכז הארצי לרישום כלבים, ובמידה ולא ייאסר זיווג והמלטה באופן גורף, יש להסדיר בחוק גם בנושא כלבים וגם חתולים, את ההגדרות מיהו מגדל, לרבות רשיון ומיסוי, תנאי גידול והרבעה מבחינת רווחת בעלי חיים, איסור זיווג גורף של גזעים פחוסי פנים, קנסות על כל המלטה )לפחות מהמלטה שנייה(, צמצום והסדרה של יבוא, והעלאת גובה הקנס על הברחות בניגוד לחוק. כל זאת, לצד עידוד אימוץ אחראי, ושאר הפעולות הנדרשות כחלק מתוכנית ארוכת טווח. לסיכום, יש לבנות תכנית כוללת וארוכת טווח, עם כלל המרכיבים שהזכרתי, על מנת לטפל בבעיה מהשורש, כאשר איסור זיווג והרבעה הינו חלק ממנה. הנני לרשותכם לכל שאלה, ד״ר ליאת מורגן