הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת – ביחד ננצח* (הוועדה לביטחון לאומי) הוועדה לביטחון לאומי דנה בהכנת החוק המאפשרת לנפגע מעבירת טרור לבקש מבית המשפט הטלת מגבלות על חזרתו של מורשע בעבירת הטרור לסביבתו לקריאה שנייה ושלישית הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל, דנה היום (ג') בהצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע בעבירת טרור לסביבת נפגע העבירה, התשפ"ד-2024 והכנתה לקריאה שנייה ושלישית. ההועדה אישרה את מיזוג הצעות החוק של חברות הכנסת לימור סון הר-מלך ואתי עטייה, אליה הוצמדו הצעותיהם של חברי הכנסת אריאל קלנר, עודד פורר וקבוצת חברי כנסת. מטרת ההצעה, היא למנוע נזק נפשי שעלול להיגרם לנפגעים מעבירת טרור במקרים בהם יפגשו בפעיל הטרור שביצע את העבירה. בהצעת החוק נקבעו מנגנונים שנועדו לאזן בין פגיעה נוספת בנפגע לבין זכויותיו של פעיל הטרור לאחר ששוחרר ממאסר. בנוסף, להצעת החוק נקבעה רשימת עבירות בגינן ניתן להגיש בקשה להטלת מגבלות על ידי בית המשפט, כל עוד עבירות אלו הן גם מעשה טרור. דיון הוועדה נסוב על מתן פתרון לסוגיית עסקאות הטיעון שבגינן לא נקבע עבירה של מעשה טרור. יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל:" אנחנו מנסים לסגור פרצה שכן מי שהיה שותף למעשה טרור ינצל זאת ויחזור לסביבתו של נפגע העבירה". ח"כ לימור סון הר מלך:" אתמול העברנו בקריאה ראשונה. ניסינו להחריג קטינים, ערביי יו"ש, ובחלק מהעבירות גם שיחולו על קרבה ראשונית. עדיין לא מצאנו פתרון שיכלול את המקרים של מחבלי עסקות הטיעון. 99% מכתבי האישום בבתי הכלא הצבאיים מסתיימים בהסדרי טיעון. אנחנו נדרשים למאמץ רב מכלל הגורמים הממשלתיים להביא לפתרון לסוגיה המורכבת הזו". ח"כ טלי גוטליב: "החוק חוצה מפה פוליטית. צריך להוסיף עבירות טרור שאינן מנויות ברשימה. בתוך חוק הכניסה לישראל יש הגדרה רחבה אם בפסק הדין נקבע שזה קשור ונקבע על ידי בית משפט שמדובר בעבירת טרור. יש להוסיף את הניסוח הזה ולהכליל אותו". ח"כ אריאל קלנר: "במציאות מתוקנת לא היינו צריכים את החוק הזה. אבל את המעט שאנחנו יכולים אנו צריכים לעשות כדי שהטרור לא ישיג את מטרתו. הטלת אימה ופחד על נפגעי הטרור ומשפחותיהם". עו"ד נילי פינקלשטיין, משרד המשפטים: " נושא זה אינו אחד מהסעיפים שעלו בוועדת שרים ואושרו. ההצעה שלי שנדון על רשימת העבירות וזה משליך על כך. ועדת שרים קבעה שיש לתקן את סף העבירות רצינו להיעזר בחוק נפגעי עבירה וברשימה שם במטרה להעלאת רף העבירות. ועדת שרים החליטה גם בנוגע להרחבה כי זה יחול על בני משפחה ותיוחד לעבירות החמורות במיוחד שיקבעו בהן מוצדק לבני המשפחה להגיש בקשה בגינן". יוסי צור, ארגון נפגעי פעולות האיבה:" אני נפגע עסקת טיעון ולא משנה כמה סעיפים תכניסו בסוף יגיע המחבל שלא ייכנס בגדר זה. בספר החוקים הישראלי יש פתרונות לכך ויש להשליך לחוק זה" סא"ל טל זיסקוביץ, פרקליטות יו"ש, משרד הביטחון: "אנחנו מנסים לעשות את כל התהליכים בשיתוף פעולה עם נפגעי פעולות האיבה כדי להביא לתוצאה טובה. נכון, שיש לנו היקף גדול מאד של הסדרי טיעון. כאשר אנו מדברים על עבירות ביטחון, נדיר שאנו מוחקים מכתב האישום עבירת בטחון, תרחיש די נדיר. מסך התיקים של קטינים שבדקנו להבנתנו באיו"ש החיכוך הוא מועט מאד עם נפגעי עבירה והיא שונה. תשתית החקיקה במאבק הטרור לא קיים באיו"ש וכמובן תעשה התאמה לחקיקה שתתקבל בצו". עו"ד לילך, משרד המשפטים:" לא קשור אם היה הסדר או לא. כי כל מה שהיה טרם חוק המאבק בטרור לא היתה חובה לקבוע שמדובר בעבריה של מעשה טרור". אושרה פטל - רוזנברג, פרקליטות המדינה:" לא מכירה שהיה נפגע עבירה והוגש כתב אישום על מעשה טרור וחזרנו בו. אנחנו לא מורידים וזה מאד נדיר כדי להגיע להסדר טיעון להוריד את הסעיף של מעשה טרור אחרי שהחליטו להגיש בגין עבירה שכזו אלא אם יש בעיה ראייתית ואז אין הרשעה במעשה טרור. זו גם ההנחיה שלא עושים זאת". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, אמר לסיכום כי הוועדה ניסתה לסגור עוד פרצה, נמשיך לקדם את החוק לקריאה שנייה ושלישית. יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת