הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת – ביחד ננצח* (הוועדה לביטחון לאומי) המשטרה בדיון על התמודדות עם פיגועים במעברים: "סוג המעברים שיש אצלנו לא קיים באף מקום בעולם" יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל:" לאזרחי ישראל יש את הזכות לצאת ולהיכנס מהמעברים בשלום. עלינו לטעת תחושת ביטחון. אם לא נשנה את דרך החשיבה והבנת האיום אנחנו עלולים לחטוא שאנחנו רק מכווני תנועה". צה"ל: "יש לקחת את המעברים הגדולים בעוטף ירושלים ולאזרח אותם ואת כוח האדם להעביר לפעילות במעברים אחרים. האמצעים הטכנולוגיים אולי לא ייתנו מענה מושלם אבל צריך לזכור כי התפקיד שלנו , צה"ל והמשטרה שיתנפצו עלינו ולא בירושלים". המשטרה: "אבטחה זה מקצוע. שוטרי מג"ב הם לוחמים ולא מאבטחים ועד שלא נפנים את זה לא נמצא את הפתרונות". הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ פוגל דנה היום (ג') במענה להתמודדות עם פיגועים במעברים. יו"ר הוועדה, פוגל אמר כי לאזרחי ישראל יש את הזכות לצאת ולהיכנס מהמעברים בשלום. " עלינו לטעת תחושת ביטחון. עשרות אלפי מכוניות מתנקזות למעברים ונותר פקק ארוך שמהווה סכנה ביטחונית. המטרה להבין ולשמוע איך מתגברים ונותנים מענה לצוואר הבקבוק ולבעיית הביטחון הזו". *תנ"צ עמרם (עמי) נידם, מפקד עוטף ירושלים, משמר הגבול*, ציין כי בשנה החולפת נהרגו שלושה לוחמים במעברים והיו ניסיונות פיגועים נוספים. לדבריו, בוצעו פעולות להעלאת המוכנות ואנחנו מנסים לשנות את המשוואה ולהקדים את אותו מפגע וזה מורכב. "יש מצלמות, סימנים מחשידים, קביעת מיקומים ופרויקט שולט על מנת לייצר עמדה מוגנת ומוגבהת שתיצור דילמה אצל המפגע. בנוסף, בגלל הצורך לבדוק פיזית את הרכב והתיעוד נרצה לייצר תהליך של זיכוי כמו בטרמינלים הרגליים. הוא הוסיף שיש צורך ליצור כוח אורגני אחד במקום שלושה גורמים שונים הפועלים עכשיו: אזרחי, צבאי ומשטרתי. הבסיס לפתרון צריך להיות הרבה יותר רחב, ולכך צריך זמן ותקציב". לשאלת יו"ר הוועדה, בנושא השוואה למעברים בעולם. השיב, כי "סוג המעברים שיש אצלנו לא קיימים באף מקום בעולם. סוג העוברים בעלי תעודות כחולות ואדומות משתנים בין מעברים. כדי לשפר באופן מידי את התחומים הללו אנחנו נצטרך הרבה יותר כוח אדם". לדברי *ח"כ יצחק קרויזר*, יש פספוס של הנושא המרכזי ואי אפשר למגן למוות את המחסומים. "צריכים לסגור ולחסום את הכפרים והערים מהם יוצאים המפגעים. הכוח והתקציב הוא מוגבל , הקשב צריך להיות מופנה מאיפה שמתחילות הבעיות. הזכות לחיות היא גבוהה יותר מהזכות שלהם לנוע". *תא"ל עופר הינדי, ראש קשת צבעים פיקוד מרכז, צה"ל,* אמר כי העיסוק במעברים צריך להיות גם של משרד התחבורה והשיכון ולא רק הביטחון. לדבריו יש בעיה בתכנון התשתיות שפעמים רבות אינו לוקח בחשבון את נושא המעברים והעומס בהם. "מישהו צריך להוציא את העגלה הזו מהבוץ. יש תפיסה מלאה שרצינו לאזרח חלק מהמעברים בעוטף לאזרח אך התכנית הזו בסוף נגנזה. אין ספק שהאירועים הביטחוניים משפיעים על כל העשייה שלנו. אבל בסוף צריך במעברים תשתית וכוח אדם ובכך אנו חסרים. שר הביטחון ומנכ"ל המשרד בתיאום אלוף הפיקוד גיבשו תכנית בנושא הרחבת המעברים גם כאלה שאינם תחת אחריות הצבא. אנחנו מקדמים שימוש בטכנולוגיות חכמות להגדרת אובייקט הבידוק ובמידה וזה יעבוד, משרד הביטחון יקדם את זה גם במעברי העוטף שהם תחת אחריות המשרד לביטחון לאומי. אנו מודעים לאיום הביטחוני בפקקים האלה ותגברנו את המחסומים באנשי מילואים". בהתייחסו לדברי ח"כ קרוייזר אמר כי :" במקומות שאנחנו צריכים לעשות חסימה אנחנו חוסמים. אבל לכל פתרון יש עשרה מצבים שלא ניתן יהיה למנוע". יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל: מה אתה ממליץ? תא"ל הינדי: "משאבים. ממליץ לקחת את המעברים הגדולים בעוטף ירושלים ולאזרח אותם. ואת כוח האדם לפעילות במעברים אחרים. בנושא האמצעים הטכנולוגיים אנחנו בפיילוט - זה לא ייתן את מענה מושלם אבל צריך לזכור כי זה התפקיד שלנו של צה"ל והמשטרה שיתנפצו עלינו ולא בירושלים. סנ"צ אייל זילברמן, משטרת ישראל:" הפתרון מתחת לפנס. המערכת האזרחית יודעים לעשות העבודה בצורה מקצועית. אבטחה זה מקצוע. שוטרי מג"ב הם לוחמים ולא מאבטחים ועד שלא נפנים את זה לא נמצא את הפתרונות. המעברים נבנו לפני עשרים שנה לכמות אוכלוסייה מסוימת הכמות הזו גדלה עשרות מונים ומעבר שכזה לא בנוי לספוג מספרים שכאלה. שאנשי מקצוע ינהלו את המעברים". נטלי, משירות הביטחון הכללי, הציעה לנתב רכבים לפי סוג בשעות מסוימות במעברים, וזיהוי אוטומטי של רכבים. " רשות המעברים מתבקשים לשפר את הטכנולוגיה בה הם עושים שימוש אבל בסוף זה נעצר על תקציב. אנחנו שמים לעצמנו מקלות בגלגלים. צריך להעצים את רשות המעברים (רמ"ים) ולהרחיב את הסמכויות והתקציב שלה ויש לקדם את זה תוך אזרוח מעברי עוטף ירושלים". ירון שבי, רשות המעברים, אמר כי יש פערים. אחת מהן היא שיש הרבה גופים מקצועיים ואין אחד שעושה את הסנכרון. "יש ארבעה גופים שמתעסקים במעברים. המשאבים שלנו מצומצמים ואי אפשר בכל נקודה בדרך להעמיד כוח אבטחה. ברמה הלאומית אפשר לעשות זאת ברמה אוטומטית והגדלת תשתיות. הרתעה זה פעולות מקדימות שאתה עושה וזה חלק מתפישה של כל גוף בטחוני". ניצן צוק, מהמל"ל:" היו מספר צוותים שעסקו בנושא המעברים: קידום אזרוח, טכנולוגיות, חיבור בין הגורמים ומענה ביניים עד לאזרוח. כל אלה הוקפאו ב 7 לאוקטובר וחשיבה מחדש וזה נעצר בגלל מספר סיבות: תקצוב ומדיניות ברורה כלפי מעבר הפלשתינים. יש לקבוע גורם מוביל ולתעדף איזה מעברים מאזרחים". עו"ד נירית להב קניזו, משרד המשפטים, טענה כי "חלק מהפתרונות שעלו מחייבות בחינה משפטית מעמיקה על עומק הפגיעה ולצה"ל יש את המערכת המשפטית לבצע זאת". אביה פרון, משרד האוצר, ציין, כי יש תוספת משמעותית לטובת המעברים ולמרכיבי הביטחון של המעברים למשרד לביטחון לאומי ולמשטרה. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל אמר לסיכום כי אם לא נשנה את דרך החשיבה לאחר השביעי באוקטובר והבנת האיום אנחנו עלולים לחטוא שאנחנו רק מכווני תנועה. שני מרכיבי הפתרון העיקריים הם אבטחה כמקצוע והפסקת בחינת חיי אדם בהיבט תקציבי. "אני למד שהפתרונות צריכים להיות משולבים: תכנון תנועה, הקלה בעומס: מנויים וניתוב סוגי רכבים, אזרוח המעברים, טכנולוגיה מסייעת ומציאת מודל של הרתעה שאותו מפגע לא ירצה להגיע ולמות". הוא ציין כי יש לקבוע גוף אחד שמרכז את הפתרונות הללו. *רצ"ב* – תמונות מהדיון לשימושכם https://photos.app.goo.gl/bqjRMwSG9HpZooK48 קרדיט: דני שם טוב , דוברות הכנסת יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת