חומר רקע
7 במרץ 2024
לכבוד
חברי ועדת הכלכלה
הנדון: עמדת לובי 99
לקראת הדיון בהצעת חוק הגנת הצרכן
)תיקון – מניעת השפעה בלתי הוגנת בעת הכרזה על מצב חירום(, התשפ״ד-
4
202
בשם ארגון לובי 99
)חל״צ(, אנו מתכבדות להגיש את התייחסותנו להצעת החוק שבנדון )להלן – ״הצעת החוק״(
לקראת הדיון המתוכנן ליום 11/3/24
. הצעת החוק קובעת, כי בעת מצב חירום, כגון מלחמה, אסון טבע ועוד,
גביית מחיר העולה באופן ״משמעותי וחריג״ ביחס למחיר הממוצע בו נמכר המוצר או השירות טרם מצב
החירום תהווה ״השפעה בלתי הוגנת״, כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-
1981
. מטרתה של הצעת החוק
חשובה מאין כמותה, בעיקר בימים אלה של העלאות מחירים בחסות המלחמה. עם זאת, אנו סבורות כי הדרך
שנבחרה אינה אפקטיבית מספיק, הן בשל קשיי האכיפה המסתמנים, והן בשל העמימות בנוסח התזכיר )כך
למשל לא ברור מהי העלאת מחיר ״משמעותית וחריגה״ הנכנסת בגדרי החוק(. הכל כמפורט להלן:
1.
כאמור, בחסות המלחמה, המחירים במשק מאמירים. שוק המזון מהווה דוגמה מובהקת לניצול תקופת
המלחמה להעלאת מחירים. בחודשים האחרונים, שורה ארוכה של חברות מזון גדולות, כמו שסטוביץ,
סאנו, שטראוס ואוסם, הודיעו על העלאת מחירים, וזאת למרות הירידה במחיריהם של חומרי הגלם )כגון
סוכר, קנולה, חיטה, ותירס; ראו דוגמאות בנספח א'(. בנוסף, אמנם מחירי השינוע עלו בעקבות האיום
החות׳י, אך הכלכלן הראשי במשרד האוצר קבע, כי כאשר מדובר במוצרי מזון וטואלטיקה, מהם יש
יחידות רבות בכל מכולה, ההתייקרות עבור כל מוצר בודד היא זניחה.
1 לכן, מסתמן שהחברות הגדולות
מנצלות את המלחמה, ואת העובדה שהקשב הציבורי נמצא במקום אחר, על מנת להעלות מחירים.
2.
הצעת החוק שבנדון דומה מאד לתזכיר חוק הגנת הצרכן )חרבות ברזל – הוראת שעה(, התשפ"ד-
2023
,
שפורסם בתחילת המלחמה, בחודש אוקטובר 2023
, אך הליכי חקיקתו לא התקדמו )להלן – התזכיר(.
לאור האמור בסעיף 1 לעיל, אנו מברכות על חידוש הליכי החקיקה. בצד הכוונה הטובה של הצעת החוק,
אנו סבורות כי מדובר בהצעה שקשיים אחדים בצידה.
3.
ראשית, יהיה קשה עד מאוד לאכוף את ההצעה: למרות שפג תוקפה של הנחיית הרשות להגנת הצרכן
ולסחר הוגן )להלן –
"הרשות"( בעניין אי אכיפה של הצגת מחירים על גבי מוצרים מיום 17.10.23
,
במקומות רבים המחירים עדיין אינם מוצגים על המוצרים. חוסר השקיפות במחירים לא יאפשר לצרכן
השוואת מחירים והגשת תלונה במקרים המתאימים. בנוסף, מערך האכיפה של הרשות אינו מספק.
4.
שנית, לשונה של הצעת החוק מעורפלת, באופן שמקשה על ביצועה: הצעת החוק מגדירה "השפעה בלתי
הוגנת" כהעלאת מחיר של שירות או טובין "באופן משמעותי וחריג" לעומת מחירו הקודם. אלא שבניגוד
1 "סקירת הכלכלן הראשי בנושא "ההשלכות הכלכליות על ישראל של שיבוש הסחר הימי דרך מיצרי באב אל-מנדב" בקישור:
-
of
-
ministry
-
https://www.linkedin.com/posts/israeli
-
%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9D
%D7%94
-
finance_%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA
-
%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA
-
D7%94%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%99
%
-
ugcPost
-
%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99
-
D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%9F
%
oE3M?utm_source=share&utm_medium=member_desktop
-
170336913294311424
7
לדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה ביום 17.10.2023
, אז דיבר מנכ״ל משרד הכלכלה על עליית מחיר של 10%
ומעלה, לשונה של הצעת החוק נותרה מעורפלת. הרציונל שבעמימות, אותו הציג ח"כ ביטן בדיון במליאה
לקראת הקריאה הטרומית – ברור: ח"כ ביטן העלה חשש מוצדק, שעל מנת לעקוף את הוראות החוק,
ספקים יעלו מחירים באחוז אחד פחות מזה שהחוק יקבע.2 עם זאת, בהעדר אמות מידה, העמימות תפגע
הן בצרכנים, שלא יידעו אם העלאת מחיר מסוימת חוסה תחת תחולת החוק, וכך ייפגע התמריץ שלהם
לדווח עליה למשרד הכלכלה, והן בעוסקים, שלא יידעו אם העלאת מחיר מתוכננת מציבה אותם בסיכון.
5.
אנו סבורות כי יש לקבוע אמות מידה ברורות בקשר להעלאת המחיר, וכן ליצור הבחנה בהקשר זה בין
עסקים גדולים לעסקים קטנים. לעמדתנו, יש להחמיר יותר עם עסקים גדולים, שיכולת ההתאוששות
שלהם מהמצב היא גדולה לאין שיעור מזו של עסקים קטנים.
6.
שלישית, הסנקציות שמטילה הצעת החוק אינן מספקות: הצעת החוק קובעת, כי על העלאת מחיר
"משמעותית וחריגה" יוכל הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן )להלן – "הממונה"( להטיל עיצום כספי
בגובה 46,080
₪
, ואם הוציא צו מינהלי, והעוסק הפר אותו – העיצום הכספי יהיה בגובה 138,240
₪
.
העלאת מחיר משמעותית וחריגה בשעת לחימה, שאין לה הצדקה, וניצול הצרכנים דווקא בעת הזו, צריכה
להיות מטופלת ביד קשה יותר. אמנם מדובר בעיצום כספי משמעותי ביחס לחוק הגנת הצרכן, אך עבור
חברות גדולות מדובר בסכום זניח, שהופך את הפקעת המחירים למשתלמת.
7.
בצד דברים אלה, אנו מברכות על הסמכת הממונה להטיל עיצום כספי ללא קשר להטלה ולהפרה של הצו
המינהלי. הטלת עיצום כספי רק לאחר הפרת צו להפסקת ההפרה, הופכת את ההצעה לחסרת שיניים,
ויוצרת תמריץ לעוסקים לנהוג ב"שיטת מצליח" – להעלות מחירים ו״לגזור קופון״, ובמקרה וייתפסו -
יוכלו להוריד את המחיר בחזרה ולחמוק מהעיצום. עם זאת, מוצע להגדיל את העיצומים הכספיים ככל
שמדובר בנסיבות מחמירות יותר – לפי גודל העסק, שיעור העלאת המחיר וקהל היעד הרלוונטי )האם
מדובר באוכלוסיות מוחלשות( – וזאת לאחר הפרת צו להפסקת הפרה.
בברכה,
עו"ד נטע דגן
עו״ד רחל גור
לוביסטית ציבורית
סמנכ"לית
נספח – עליית מחירי המזון וירידת מחירי חומרי הגלם
א. פולי סויה
–
מחירם ירד בשנה האחרונה ב-
25.3%
. המוצר העיקרי המושפע ממחיר פולי הסויה הוא
הטופו. בשוק הטופו, השחקן הגדול ביותר הוא משק ויילר, שהעלה מחירים ב-
4.9%
בממוצע מאז
תחילת המלחמה. המתחרה העיקרית במוצר זה היא חברת תנובה עם המותג אלטרנטיב, שהעלתה
מחירים בשנה האחרונה ב-
6%
. לעומת זאת היצרן הקטן "טחנת האבן" הוריד מחירים בשנה האחרונה
ב-
1%
- אלא שהוא מהווה פחות מ-
5%
מהשוק.
2 הישיבה ה-
157
של הכנסת ה-
25
מיום 6/3/24
, בעמ' 122
ב. תירס וחיטה
–
מחירי התירס בעולם ירדו בשנה האחרונה בכ-
34%
, ומחירי החיטה ירדו ב-
19%
.
למרות זאת, דגני הבוקר המיוצרים משני חומרים אלה - התייקרו. יוניליוור המחזיקה ב"תלמה"
העלתה מחירים ב-
2%
בשנה האחרונה. אסם-נסטלה על מותגיהם השונים העלו מחיריהם ב-
4%
.
דיפלומט ייקרה את קלוגס ב-
3%
. לעומתם, מותגי הבוטיק הרדוף ונטורלה הורידו מחירים בשנה
האחרונה ב-
0.4%
ו-
7%
, בהתאמה.
ג. שמן קנולה – בשונה משמן הזית, שאכן התייקר מאוד בשנה האחרונה בכל העולם, מחיר שמן הקנולה
ירד ב-
31%
בשנה האחרונה. למרות זאת, סוגת העלתה את מחירי שמן הקנולה שלה )בעיקר במותג "עץ
הזית"( ב-
2.3%
. טעמן העלתה מחיריה ב-
4.8%
. שופרסל ייקרה את שמן הקנולה במותג הפרטי ב-
7%
.
לעומתם, מותג של הספק הקטן אופאל במותג "פילד גוד" הוזל ב-
2.5%
.