חומר רקע
נייר עמדה- החוק להסדרת הפיקוח על כלבים )הוראת שעה- חרבות ברזל(
ד״ר ליאת מורגן, רופאה וטרינרית, בעלת דוקטורט בנושא רווחת בעלי חיים מהאוניברסיטה העברית, ומקימת אתר יד4
yad4.co.il
| מרץ
2024
שוטטות כלבים, ריבוי יתר ונטישה של כלבים הן תופעות בעלות השלכות כבדות הכוללות פגיעה ברווחת הכלבים עצמם, פגיעה בבעלי
חיים אחרים כגון חיות בר, לאור טריפה, תחרות על משאבים והעברת מחלות, וסכנה לבריאות הציבור. כלב אינו חיית בר ואינו צריך
לשוטט ודרושה תכנית כוללת וארוכת טווח למניעת תופעה זו;
ראשית, חשוב להבין כי אין One solution fits all
. תכניות מקובלות בעולם כוללות תכנית משולבת הפועלת בתשעה מישורים
במקביל, ביניהם עידוד עקרון הבעלות האחראית על כלבים, בקרה וויסות של הרבעות וסחר, צמצום משבאים כגון מזבלות ואתרי
פסולת, תכניות שיקום ומסירה אחראית של כלבים משוטטים שנאספו, ובקרת רבייה של כלבי בית. ללא התייחסות לכל אחד מחלקי
התוכנית לא ניתן יהיה לפתור את הבעיה מהשורש.
לתיקון החוק המוצע ישנן מספר בעיות עיקריות, אשר ללא פתרון שלהן, מדובר בפתח להרג המוני של כלבים, ואף פוטנציאל להחריף
את תופעת שוטטות הכלבים במקום למגר אותה. שכן, כאשר מפעילים על אוכלוסייה התערבות ברמה שאינה מספקת )מתחת לכ-
85%
( ישנם מנגנוני פיצוי הכוללים הגירה של פרטים מאזורים אחרים לאזור בו ביצענו את ההתערבות וכן שיפור ביכולות הרבייה כגון
מספר צאצאים גדול יותר לשגר והעמדת צאצאים בגיל מוקדם יותר. לאור זאת, ניתן להגדיל את האוכלוסייה במקום להקטין אותה.
את ההשפעה הבלתי הפיכה לעתים ניתן יהיה לראות רק לאחר מספר שנים.
לעניות דעתי במידה ויוחלט להתקדם עם תיקון החוק, לקצר את זמן השהייה בכלביה ולאפשר המתה טרם סיום התצפית הקבועה
בחוק כיום יש לבצע זאת אך ורק לצד הצעדים הבאים, וזאת לשם מטרה אחת, שהינה מניעת סבל בכלבים שאינם ברי אימוץ:
1
.
יש להעריך מה המצב בשטח לפני ההתערבות, תוך כדי, ולאחריה. ללא ניטור זה, לא נוכל להבין מה השפעת ההתערבות
שנעשית. למותר לציין שההערכות לגבי מספר הכלבים המשוטטים באזור כיום, הינן ללא כל בסיס מדעי.
2
.
יש לפעול לפי פרוטוקול ברור, ושיטת דיווח קבועה עם שיקוף נתונים מלא. כלומר, יש לבצע הערכה מלאה הן גופנית והן
התנהגותית של הכלב טרם ההחלטה על גורלו.
2.1.1
.
על האבחון להיות מורכב ממדדים אובייקטיביים אשר מתועדים במלואם, וכן מאפיינים של הכלב, מיקום לכידת
הכלב וצורת הלכידה.
2.1.2
.
יש להסריט את האבחון ההתנהגותי ולצלם את מצבו הגופני.
2.1.3
.
יש לתעד את הסיבות להחלטה ושרשרת הפעולות שקדמו לה.
2.1.4
.
על האבחון להיות מבוצע על ידי בעל המקצוע הרלוונטי. קרי, הערכה גופנית תבוצע על ידי רופא וטרינר והערכה
התנהגותית תבוצע על ידי אדם המוכשר לכך, מאבחן התנהגותי ו/או מאלף.
3
.
לכל הפחות בכלביות הרלוונטיות לחוק זה יש להבטיח שמתבצעות כלל הפעולות לקיצור השהייה של כלבים בכלביה על ידי
מסירתם לבעלים אחראיים וכן תכנית שיקום לכלבים השוהים בכלביה על ידי בעל מקצוע. על כלל הפעולות להיות מתועדות,
לרבות מספר התאים בכלביה ותפוסתם.
רק כך, ניתן יהיה להבטיח שההחלטה על גורל הכלב הינה מדאגה לרווחתו ולא משיקולי מקום או משאבים.
4
.
באופן כללי, כאמור, יש לקדם תוכנית ארוכת טווח לניהול אוכלוסיית הכלבים בישראל. שוטטות כלבים, גם באזורים אלו, הייתה
קיימת עוד בטרם פרוץ המלחמה.
על תכנית זו לכלול בין השאר:
4.1
. הקמת תשתיות וטרינריות באזורים שאינם קיימים ושיפור של הקיימות, בעיקר באזור הדרום והצפון.
4.2
. בקרה על סחר והרבעות של כלבים המהווים היום על פי ההערכות מקור ללמעלה מ-
50%
מהכלבים בישראל.
4.3
. איסוף הכלבים מהשטח, שיקומם, עיקור/סירוס שלהם, ומסירה שלהם לבתים אחראים, תוך קיצור השהייה בכלביה. ידוע כי
פרסום נכון של הכלבים, שיקומם התנהגותית חשיפתם לציבור, מקצרת את זמן השהות, ומורידה את הצורך בהמתת כלבים
בריאים.
4.4
. חינוך הציבור להתנהגות אחראית, חשיבות של עיקור/סירוס והחשיבות של אימוץ כלב והתחייבות לכל חייו.
לסיכום, אין ספק כי יש למנוע שוטטות כלבים ואסור לנו לקבל שוטטות כלבים כחלק מהנוף הישראלי, למען רווחתם, רווחת בעלי חיים
אחרים, והאדם. יש לבנות תכנית כוללת וארוכת טווח, עם כלל המרכיבים שהזכרתי, ועוד, על מנת לטפל בבעיה מהשורש, ולא לגרום
ליותר נזק מתועלת. החוק כפי שמוצע כרגע, בעל פוטנציאל לגרום נזק שאותו ניתן יהיה לאמוד רק בטווח הארוך.
הנני לרשותכם לכל שאלה,
ד״ר ליאת מורגן
[email protected]