חומר רקע
לכבוד :
ועדת הכלכלה של הכנסת
:הנדון
הצעת הגנת הצרכן (תיקון –
מניעת הפעלת השפעה בלתי הוגנת בעת הכרזה על מצב
חירום), התשפ"ד–
2024
: עמדת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים
1.
איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים
הינו ה
גוף
היציג של יצרני המזון בישראל, ובו חברים
למעלה מ-
250
יצרנים מתוכם
80%
קטנים ובינוניים ,המייצרים למעלה מ-
85%
מהמזון הארוז המיוצר
.בישראל
2.
האיגוד בפרט והתאחדות בכלל
שותפים ומקדמים בברכה כל מהלך ל קידום התחרות במשק במטרה
להביא ל הפחתת יוקר המחייה
ב ,ישראל
בשגרה וחירום ,
תוך פיתוח התעשייה המקומית ולשמירה על
ביטחון המזון
.של תושבי ישראל
זאת כמובן בכפוף לעקרונות המשפט הבינלאומי ולשמירת עקרונות
התחרות החופשית
ההוגנת.
3.
איגוד תעשיות המזון
מתנגד בכל תוקף להצעת החוק המוצעת ,
אשר
מציעה דה-
פקטו הטלת פיקוח על
מחירי כלל
ה
מוצרי
ם וה שירותים
בישראל ,
תוך התעלמות מוחלטת
,מהמציאות הכלכלית בארץ ובעולם
מהתנודות במחירי חומרי הגלם, ההובלות וכדו', ובעיקר
מ
העלאות המחירים
התכופות ש באחריות
הממשלה
, ושאינן כור
ח המציאות .
מצופה כי ממשלת ישראל
תהיה הראשונה
,בהקפאת מחירים במשק, על הצרכנים והעסקים כאחד
ובהם :
א.
ביטול עליית
הארנונה ב -
2.68%
מיום1.1.2024
.
ב.
הקפאת מחירי
הדלק בכ-
6.3%
מיום1.1.2024
.
ג .
ביטול עליית תעריפי
החשמל ב -
2.6%
מיום1.2.2024
.
ד.
ביטול העלאת
המע"מ ב-
1%
החל מיום1.1.2025
.
ה.
השוואת המע"מ על מזון ל
ממוצע ב אירופה
ו.
הקפאת עליית
שכר המינימום בשיעור של כ-
5.5%
החל מיום1.4.2024
.
לא ניתן להחזיק את המקל משני קצותיו
תוך ייקור עלויות ממשלתיות
לעסקים
מחד ודרישה לדין שונה
בעבור
אותם
העוסקים מאידך .
4.
טיוטת ה חוק המוצעת מתעלמת מהמצב הנורמטיבי הקיים, ומנסה
לעקוף
את כלי הפיקוח הרגולטורים
,)הרבים העומדים לממשלה (ובראשם חוק הפיקוח והכל
י בה
עדר
כל נתונים או מידע המצדיקים עקיפה
כאמור., ותוך פגיעה בזכויות יסוד של ציבור העוסקים
,יתרה מכך
הגופים הממשלתיים , שאין ספק
ב,אשר למהימנותם
:ובהם מרכז המחקר והמידע של
הכנסת
,ואגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה
הציגו
תמונה ברורה
לפיה
,התנהלותם של יצרני המזון המקומיים בעת המלחמה ומשברים בפרט, ולאורך זמן בכלל הינה
אחראית, הוגנת, ללא דופי, ובוודאי שאין הם "חזירים" המ נצלים את המלחמה לגריפת רווחים ו/או
עושק הצרכנים
.)(בהתאם לשפתם הלא מכבדת של חלק מחברי הכנסת
יתרה מכך, המציאות האובייקטיבית כפי שעולה מהעובדות והנתונים שנותחו ע"י הממ"מ מעלה תמונה
הפוכה! בין השנים2022-2023
עלו מחירי המזון בישראל ב -
9.7%
, לעומת21.7%
במדינ ,ות גוש היורו
23%
במדינות האיחוד האירופאי ,)?(מה שטוב לאירופה בטוח טוב לישראל
וכן בכ-
36%
במדינות ה -
OECD
!
5.
התעלמות כי הנושא מוסדר בכלים וסמכויות רגולטוריות קיימות:
10/03/2024
ל'/אדר א/תשפ"ד
5.1
.
הצעת החוק
מתעלמת מהכלים הרגולטוריים ה
קיימים
והמצויים היום ואינה נותנת כל הסבר, אף
,לא כללי מדוע יש צורך בכלי ונטל רגולטורי נוסף אשר עתיד להביא לפגיעה משמעותית בחופש
העיסוק ובכללי השוק החופשי ,
.זאת ללא בסיס עובדתי מינימאלי
5.2
. ההיסטוריה של חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו -
1996
:(להלן
"חוק הפיקוח" או
,)""החוק מלמדת כי החוק בא לעולם, כחלק מתהליך החזרה לשגרה כלכלית, ובעקבות חקיקתם
,של חוקי היסוד
במטרה להחזיר למקומם הטבעי את הכלל והחריג , ולגדר ולתחום את העילות
והמקרים שבהם ניתן יהיה לשקול התערבות בוטה של הממשלה בהתנהלות השוק החופשי ו הטלת
.פיקוח מחירים
5.3
.
המגמה בהפחתה וצמצום של פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים אינה מקרית: לפיקוח ממשלתי
על מחירי מצרכים ושירותים
חסרונות רבים : הוא משבש את מנגנוני השוק החופשי, מקטין תמריצי
התייעלות, מקבע מצרכים שהצרכן אינו מעוניין בהם עוד, פוגע בהשקעות ובחדשנות, מב יא
להקצאה בלתי יעילה של משאבים, ועלול לפגוע בתחרות–
הן בטווח הקצר (הקטנת אטרקטיביות
.)הכניסה לשוק) והן בטווח הארוך (הקטנת תמריצי השקעה בשווקים בהם יש תחרות במצב המוצא
5.4
.
,נוכח האמור ברי, כי ההחלטה האם להטיל פיקוח על מחירי מצרך או שירות מסוים בענף פלוני
הנה החלטת מדיניות כבדת משקל ובעלת משמעויות מרחיקות לכת. מעבר לחסרונות המשקיים -
כלכליים, הטלת פיקוח פוגעת בקניינו של היצרן/נותן השירותים שעל מצרכיו/שירותיו מוטל
הפיקוח ובחופש .העיסוק שלו
5.5
.
החלטה להטיל פיקוח על מוצר או שירות מסוים מחייבת ביסוסה של תשתית עובדתית מוצקה
.ודיון מעמיק וסדור, תוך מתן הבאה בחשבון של כלל השיקולים הרלוונטיים
5.6
.
נזכיר כי עם תחילת משבר הקורונה הוציא ארגון
ה-
OECD
מדריך לממשלות במסגרתו המליץ להן
לפעול כדי לשכנע את הציבור להבין את .""הסיכונים בשימוש באמצעי פיקוח על המחירים
מדינות:, כגון הונגריה , אשר מיהרו לפקח על מחירי מוצרי יסוד
ב
כדי למנוע את התייקרות
במחירי
המזון, הובילו למחסור חריף
במוצרי מזון עד למצב בו המרכולים
נאלצו להגביל את הקני
יה.
הניסיון בשימוש בכלי זה מראה כי ההתערבות הממשלתית תוביל על פי רוב לפגיעה ברווחת
הציבור .
6.
חקיקה מורכבת ומעורפלת ליישום:
6.1
.
הצעת חוק הגנת הצרכן היא בסופו של יום חוק פיקוח מחירים. יישומה יצריך בדיקות כלכליות
.מורכבות של שינויים בעלויות ייצור, הפצה ומכירה והשפעתן על מחיר המכירה
6.2
.
הבנה אם עליית מחיר של מוצר ספציפי "נובעת מהתייקרות העלויות שבהן העוסק נדרש לשאת
כדי לספק את השירות או הטובין" (לשון סעיף1(3
)(ב) להצעת חוק הגנת הצרכן) מחייבת יצירת
מודל כלכלי מורכב, שמתייחס למבנה העלויות הכולל של העוסק, הקצאת העלויות המשותפות
למוצרים שונים, ורק אז ניתוח השפעות. זאת כאשר ניתוח ההשפעות אינו ניתוח של חומרי גלם
(המשותפים פעמים רבות לשורת מוצרים) בלבד,
,אלא גם של עלויות שכר, שינויים בשערי מטבע
עלויות מימון, הוצאות על התמודדות מורכבת וייחודית עם מצב החירום הרלוונטי ועוד. להווי ידוע
כי מדובר בסוגיות שמצויות במוקד המומחיות המקצועית של וועדות המחירים הפועלות מכוח חוק
.הפיקוח
6.3
.
,יתרה מכך
ככל שמעוניינים לקדם ה
צעה זו , עליה ל חול באופן גורף על כל המצרכים והשירותים
באשר הם
, לרבות כלל מחירי הגופים הממשלתיים . נזכיר, סל המוצרים הבסיסי–
המתייחס
לחלב, לחם וביצים–
מצוי זה מכבר בפיקוח ממשלתי (וגם לגביו–
,המגמה היא צמצום). זאת ועוד
במסגרת הפיקוח הממשלתי הקיים ישנה התיי חסות נפרדת בין החוליה הקמעונאית ובין המחיר
הקמעונאי לצרכן: כך, למשל בפיקוח על מחירי מוצרי הלחם המפוקחים1
, וכך למשל בפיקוח על
מחירי מוצרי החלב המפוקחים2.
6.4
.
הנה כי כן, לכל הפחות, לצורך קידום הצעת חוק הגנת הצרכן, נדרשים שרי הממשלה ליצירת
תשתית מלאה על בסיס פ רמטרים עובדתיים אובייקטיביים. אין חולק כי בין מוצרים ושירותים
יש לכלול גם את הארנונה, המים, החשמל, הדלק
ו
עלויות ה שכר אשר התייקרו בתקופת מצב
החירום. תשתית מלאה זו תידרש להתייחס גם להפרדה הקיימת כיום בין החול
י יה הקמעונאית
.ובין המחיר הקמעונאי לצרכן
7.
שימוש בדוקטרינת "השפעה בלתי הוגנת" שלא בהתאם להגדרתה ומטרתה
נזכיר כי דוקטרינת "השפעה בלתי הוגנת" הינה מעשה או מחדל של עוסק אשר עלולה לפגוע ביכולתו
של הצרכן לקבל החלטה האם להתקשר בעסקה עמו באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של
הצרכן או פגיעה מהותית בחופש
ההתקשרות שלו.
לתפיסתנו, הניסי ון לקבוע כי קביעת מחיר ע"י בעל עסק הינה בבחינת השפעה בלתי הוגנת השוללת
או פוגעת בחופש ההתקשרות של הצרכן עם העוסק במזון ,משוללת כל יסוד ,
שכן בכל עת עומדת בפני
.הצרכן הבחירה האם לרכוש את המוצר או לאו
נבהיר כי
הנחת המוצא לפיה קיימת "השפעה בלתי הוגנת"
בדמות ניצול ציני של העוסקים במזון לגריפת
רווחים עודפים
,בעת מלחמה אינה מבוססת ומתעלמת מהמציאות האובייקטיבית
שנגזרה על כולנו זה
למעלה מ-
4 חודשים לאור
הטבח הנוראי ביום7.10.2023
ומלחמת חרבות הברזל שפרצה בעקבותיו ,
וכפי שאף הוצגה מ
גובה בנתונים על ידי הגורמים הממשלתיים העוסקים בתחום עצמם .
וכן
,מהתמודדות המתמשכת אל מול המשברים השונים עימם כולנו התמודדנו, ובהם: משבר הקורונה
מלחמת רוסיה .אוקראינה ומשבר האקלים
8.
,כידוע90%
מתעשיית המזון המקומית פועלת בפריפריה הצפונית והדרומית, ומ
זה למעלה מ-4
חודשים
היא פועלת ללא לאות להבטחת זמינות ורציפות אספקת מלוא מוצרי המזון לצרכן הישראלי, מצפון עד
,דרום תוך שהיא מתמודדת עם מגוון אתגרים, שהמשמעותי שבהן הינו מחסור אקוטי ומתמשך באלפי
עובדים–
נוכח הגיוס המאסיבי למילואים, פינוי תושבים בצפון ובדרום וכן איסור כניסתם של עובדים
.משטחי איו"ש
לכן, תעשיית המזון הישראלית נמצאת מתחת לאלונקה ו"סוחבת" את בטחון המזון ש ל כלל אזרחי
.ישראל על כתפיה אנו מצפים ממדינת ישראל להיכנס גם כן מתחת לאלונקה ולבטל את עליית
המחירים שבאחריותה
ולקדם צעדים
אחראיים ואופרטי ביים להתמודדות עם פערי המחירים בישראל
וטיפול בבעיות העומק של המשק המביאים לפערים .
1
:ראו צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (חובת דיווח על רווחיות של קמעונאי גדול במכירת לחם, חלב
ומוצריו, ביצים ומלח), תשע"ז-
2017
.
2 צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים
'(מחירים מרביים למוצרי חלב) (תיקון מס2
)
–
30
במאי2023
,
התשפ"ג-
2023
.