הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת - יחד ננצח* (ועדה לביטחון לאומי) שר התקשורת בוועדה לביטחון לאומי: "תוקף תקנות החירום פג לפני חודשיים ונמצאים אויבי מדינה שאין לנו כוח לפעול נגדם" המשנה ליועמ"ש לממשלה: "הצעת החוק הזו משנה באופן מהותי את התהליכים והיא לא עומדת באמות המידה החוקתיות ומפרה את האיזונים עליהם היא בנויה". יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל: "אנחנו לא פה כדי לפגוע בחופש הביטוי. יחד עם זה החופש הזה הוא לא חופש להרוג". הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל המשיכה היום (ב') בהכנת הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, לקריאה שנייה ושלישית בהשתתפות שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי. נוסח הצעת חוק יו"ר הוועדה מבקשת בין היתר לאפשר החרמה של טלפונים של ערוץ זר, בין אם הם משמשים לשימוש אישי ובין אם לשימוש מקצועי. בנוסף, מבקשת ההצעה לבטל את הגדרתו של הצנזור המנויה, בסעיף ההגדרות של החוק, וכי תידרש ההסכמה של ראש הממשלה במקום שר הביטחון לצורך מתן ההוראות למניעת פגיעה בביטחון המדינה מגוף שידורים זר. עוד מוצע כי תובא בפני ראש הממשלה, שר התקשורת וועדת שרים חוות דעת מקצועית אחת לפחות, וכי במקרה שבו ועדת השרים לא תתכנס תוך 7 ימים יובאו הדברים בפני ועדה משותפת של הוועדה לביטחון לאומי וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שבראשה יעמוד יו"ר הוועדה לביטחון לאומי. ההצעה מבקשת להאריך את תוקף ההוראות ל45 ימים במקום 30 ימים וכי החוק יעמוד בתוקפו עד ל31.12.24, במקום עד תום 3 חודשים מיום פרסומו. יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ פוגל אמר: "אנחנו לא פה כדי לפגוע בחופש הביטוי. יחד עם זה החופש הזה הוא לא חופש להרוג. כי מילים יכולות להרוג. אנחנו כאן כדי להגן על שלום חיילנו, הציבור וביטחון המדינה. אנחנו מנסים למצוא דרך נכונה לחוקק שלא יהיה מסר של פגיעה בחופש הביטוי אלא חקיקה שנועדה לאפשר לנו ביטחון טוב ויעיל יותר". שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי, אמר כי תוקף תקנות החירום פג לפני חודשיים ונמצאים אויבי מדינה שאין לנו כוח לפעול נגדם. הוא הוסיף כי יש חשיבות להעביר את החוק בהקדם. "גורמי הביטחון נוגעים בדבר בעיקר כשנבוא להוציא את החוק מהכוח אל הפועל ונבקש את חוות דעתם לגבי פגיעה בביטחון המדינה. ההצעה שמונחת כאן בשם יו"ר הוועדה היא סוג של פשרה ולדבריו אנחנו מנסים לאזן בין חופש הביטוי לביטחון המדינה. בעיני אין צורך בכך, מפני שאם יש מישהו שמנסה להשמיד ולפגוע בנו למה שנשמור על חופש הביטוי שלו? אבל אני מקבל את זה וכנראה שבלי זה החוק לא יוכל לעבור. יש בעיניי הרבה שומרי סף שלדעתי מתבלבלים על מי הם אמורים לשמור, אבל אני מקבל את הפשרות האלה! המטרה העיקרית להגן על מדינת ישראל מפני אלה שקמים להשמיד אותה ומשתפים מידע על חיילנו בחזית ואלא שמנסים לעורר מדנים בקרב אזרחי ישראל מתוך אותם גופי שידור". עו"ד אביטל סומפולינסקי, משנה ליועצת המשפטית לממשלה, טענה כי גם בתקופת חירום אנחנו ממונים על שמירת זכויות האדם עם איזון אל מול שמירה על אזרחי ישראל וביטחון המדינה. "מבחינתנו מה שמשנה זה לא חופש הביטוי של הגוף הזר אלא של הציבור בישראל וכשהממשלה עושה הגבלה על חופש הביטוי שהציבור יכול לצרוך, זה פגיעה בחופש הביטוי. צריך להסתכל על שני דברים בתקנות לשעת חירום: הפגיעה הממשית של ביטחון המדינה ושהדברים יתקבלו באישור של תהליך סדור בהחלטת הממשלה. האיזונים נקבעו על ידי הממשלה וועדת שרים אשרה את הנוסח. אם גורם ממשלתי סבור שצריך לשנות את ההצעה אז דרך המלך היא להשיב את ההצעה לוועדת שרים וכך נעשה ככל שהוועדה תשנה איזונים מהותיים בה". היא הוסיפה, כי זו תקופת זמן שבה אנחנו צריכים לבחון את הדברים לחומרה בהיבט התהליכי והצעת החוק של הוועדה לא עומדת באמות המידה החוקתיות הנדרשות ומפרה את האיזונים עליהם היא בנויה. "ככל שהוועדה תחליט אנחנו נבקש להביא את הדברים בפני ועדת השרים להכרעה מחודשת". השר קרעי, העיר בתגובה כי אין סמכות להשיב את ההצעה לוועדת שרים. "אני השר הממונה ואני סומך על וועדת הכנסת והחוק לא ישוב לוועדת השרים". ח"כ גלעד קריב, אמר כי כאשר עוסקים בחקיקה תמיד אנחנו מסתכלים על התכלית הישירה של החקיקה ויש לשאול האם יכולות להיות השלכות שלא כיוונו אליהם. " גם בהגנה על ביטחון המדינה אנחנו חייבים לשאול את עצמנו האם יש בחקיקה מספיק מעגלי ביטחון. החקיקה הזו אין בה את אותם מנגנוני בלימה נחוצים". ח"כ קארין אלהרר אמרה כי יש לעשות את זה בשכל כי כולנו רוצים את אותה מטרה. "כאשר מדובר בפגיעה בחופש הביטוי מסתכלים עלינו מבחוץ ודעת הקהל העולמית לא לטובתנו. נראה לי מאוד מוזר ששר הביטחון לא מעורב כי מודבר בביטחון המדינה. בסופו של דבר אם יש תהליכים ממשלתיים כדברי השר קרעי, שלא עובדים, אז צריך לטפל בתהליכים ולא בהכרח צריך תמיד חקיקה. ח"כ אריאל קלנר, ציין כי עניין חופש הביטוי הוא עניין קריטי בדמוקרטיה אבל אנחנו מדברים על ערוצים של רשתות זרות שמשדרים מתוך המדינה ויכולים לפגוע בה במצב החירום המלחמתי. הכנסת איננה חותמת גומי. אנחנו שומעים את הגורמים המקצועיים ואת מגוון הדעות, אבל בסוף אנחנו צריכים לקבל החלטה בשום שכל למען בטחון אזרחי ישראל כי הרגע המציאות לא נותנת מענה". ח"כ צבי סוכות, טען כי הדבר העיקרי שמניע את הטרור זה ההסתה הכי חריפה דרך המדיה והאינטרנט. אנחנו חייבים לעשות מלחמת חורמה באלו שחושבים שמי שרוצח יהודים הוא אדם קדוש דרך הרשתות הללו. המנגנון בהצעה מגביל את היכולת להתמודד עם התופעה ואסור לנו לצאת עם חוק קטן כפלסתר". במהלך הדיון נדונו בשלב זה סעיפי הגדרות החוק. הוועדה תמשיך בהכנת הצעת החוק. *מצ"ב* - תמונות וסרטונים לשימושכם https://photos.app.goo.gl/VAd9fhyZziYwVfcE6 קרדיט: דוברות הכנסת קישור לנוסח הצעת החוק: https://fs.knesset.gov.il/25/Committees/25_cs_bg_4209518.pdf יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת