חומר רקע

.3.2024 4 1 לכבוד חברי ועדת עובדים זרים, כנסת ישראל נייר עמדה מטעם עמותת קו לעובד– סוגיות בהעסקה ובהבאה של עובדים זרים בסיעוד ביתי בזמן המלחמה ופעילות הלשכות הפרטיות הרינו מתכבדים להגיש נייר עמדה לקראת הדיון הצפוי בוועדה ביום17.3.2024 , בשם עמותת קו לעובד המסייעת במיצוי זכויותיהם של העובדים המוחלשים ביותר במשק העבודה הישראלי; בין השאר, למהגרי ו ל .מהגרות עבודה בסיעוד  בנייר עמדה זה נבקש להצביע על ב עיית היסוד בתחום הסיעוד הביתי, ממנה נובעות כל הרעות החולות ש קיימות בו שו פוגעות במטופלים הסיעודיים ובעובדות הסיעוד כאחד– הפרטתו של מה שאמור היה להיות תחום סוציאלי מובהק והתנערות המדינה מאחריותה לו . אנו סבור ים כי בשלה העת ל"החלפת דיסקט", לחזרתה של המדינה לתמונה ול לקיחת אחריות מצידה למענים ,המוצעים למטופלים מענים שלא אמורים להיות רק כוח עבודה זול ש מנוצל במסגרת גיוסו לעבודה ומוגבל ב יכולתו לסיימה לאחר מכן , אלא מענה רוחבי, משמעותי, מוסדי ומתגמל, כפי ששירותי רווח ה יכולים וצריכים להיות .  כל ה אנומליות ה מבניות מהן סובל תחום הסיעוד נובעות מכך ש המדינה העבירה את ה אחריות ה ישירה על ה מוחלשים שבאזרחיה, מטופלים סיעודיים הנדרשים לסיוע אינטנסיבי , לידיהן של מהגרות עבודה עניות; הו פריטה באופן מוחלט את התחום ללשכות פרטיות הפועלות תמורת רווח . זאת ועוד, המדינה מכפיפה את התחום לשיקולי הגירה ומניעת השתקעות ומסדירה אותו בהתאם .התוצאה היא הבאת עובדים מ שיקולי רווח ולא מ;שיקולי התאמה החלפתם של ;"עובדים מנוסים בעובדים חדשים בשם "מניעת השתקעות ו חיוב עובדות להמשיך בעבודה שהן אינן מתאימות לה תחת סנקציות ככל שיבחרו לעזוב .  לא זו בלבד שאין בכך מענה אמיתי למטופלים הסיעודיים (ודאי אלו מהם שאין ביכולתם לעמוד בכל הכרוך בהעסקת עובדים ,)אלא שהדבר פוגע משמעותית גם בעובדות: התלות שיצרה המדינה במהגרות עניות מונעת ממנה אפשרות לקדם הגנות ש נדרשות עבורן , ודאי תחת מגבלות ההפרטה וההגירה שהיא עצמה הוסיפה.  ,כך למשל המדינה אינה מסוגלת לעשות דבר שעשוי לה גביל הגירה לא מפוקחת, במסגרתה כמעט כל מהגרות עבודה בסיעוד מגיעות לישראל לאחר ששילמו סכומי עתק לגורמי תיווך בענף. כש המדינה ניסתה לפעול בנושא באמצעות חתימה על הסכם בילטרלי עם ממשלת הפיליפינים לגיוס מפוקח של עובדים לענף ,התברר כי מודל ההעסקה הקיים תחת גישת ההפרטה – העסקה באמצעות הלשכות הפרטיות– אינו ישים מהבחינה הכלכלית ללא דמי התיווך ,. הרשויות שלמדו להסתמך על מהגרות העבודה כתחליף לאחריותן- שלהן כלפי המטופלים, ניסו לרבע את המעגל ,ולהלבין את התשלומים בתקנות מה שהוביל לקריסת ההסכם הבילטרלי(מאחר שהתקנות אינן עולות בקנה אחד עם עמדת הצד הפיליפיני להסכם) .  עקב קריסת,ההסכם מזה שנה וחצי לא מגיעות עובדות סיעוד ממדינת המוצא העיקרית בתחום (פיליפינים). כמעט כל העובדות בענף מגיעות ללא הסכם בילטרלי ומשלמות סכומי עתק לגורמי התיווך בארצותיהן (נתקלנו בשנה האחרונה גם במקרים של תשלום בגובה25 אלף דולר ), וזאת לצד הסכום שנקבע.בתקנות האמורות ישירות ללשכות בישראל הדבר פוגע הן בעובדות והן במטופלים (כיוון שהשיקול היחיד לגיוס העובדות הוא הרווח הטמון בגיוסן, ולאו דווקא .)התאמתן לתפקיד והכשרתן צפי לחתימ ל ה ו יישום של הסכמים נוספים אינו נראה לעין, ו דומה שאין מה לדבר .על סגירת השמיים להגירה לא מפוקחת במצב שנוצר, מדינת ישראל אינה מסוגלת, ו כנראה אינה מעוניינת, להפסיק את הגיוס הלא מוסדר שמטיל עול תשלומים לא חוקיים .)על העובדות (פורמלית או בפועל  באופן אירוני, בעוד שהגיוס לעבודה לישראל הוא פרוץ ,לגמרי מרגע ש מגיעות העובדות לישראל ה עסק תן סובלת מאסדרת-יתר ו כפופה לרשימה ארוכה של מגבלות ותניות צולבות בדבר רישום .לעבודה בחסות היג ה יון הפרטה , הכלל המוכר בעולם העבודה הוא ש עובדים טובים מתומרצים לעבוד בעבודות קשות באמצעות שיפור שכר וזכויות .בתחום הסיעוד הביתי הומר הכלל בהכרחתן של העובדות להישאר בעבודות שהן לא מתאימות להן באמצעות הגבלה משמעותית של יכולתן לשנות עבודה .הדבר מייצר, מן הסתם, פגיע וּ ת ל הפר ת זכויות יהן נוכח החשש מהשלכות ה.התפטרות  לא למותר להזכיר ש תחום הסיעוד הביתי כה מסתמך על כוח עבודה זול , עד ש מהגרות העבודה מממנות אותו לא רק בכך שהן משלמות סכומי עתק לדמי תיווך במדינותיה ן ומשלימות אותו באופן תדיר בישראל( וכבר נ מצא ש חלקו אף מגיע לגורמי תיווך בישראל) ; אלא גם בכך שהן הוחרגו מתחולת חוק שעות עבודה ומנוחה ומשכך אמורות להיות זמינות לעבודה24/7 ללא תמור ה עבור עבודה ב .שעות נוספות הבטחת המדינה לבית המשפט העליון להסדיר את המצב .האנומלי בחקיקה, נותרה על הנייר  הגיעה העת שמדינת ישראל תביט ב מציאות בעיניים: ה פרטת התחום והמרת התמיכה החברתית והמשפחתית הנדרשת בו , בעבודה תחת חובות ואיסורים על ,מהגרות עבודה עניות לא הוביל ה למענה אמיתי למטופלים. ה י א הוביל ה לטענות בדבר מחסור בעובדים, ודאי מוכשרים; ולטענות בדבר אי- התאמה ה של עובד ות המגיעות . טענות אלו נענות ב עוד מאותו :הדבר עוד גריעה מזכויות העובדות , עוד הצעות ל איסורים על סיום עבודה ה , ו באת עוד ועוד עובדים ומהר– ,לאחת העבודות הקשות, האינטנסיביות האינטימיות ש דורשות אמפטיה ו כישורים , בפרט במקרים מורכבים.  לא למותר להזכיר שמדינת ישראל אינה מדינת היעד היחידה להגירת עבודה בתחום הסיעוד , אך היא בהחלט בולטת מבין המדינות המתועשות במדיניות הגירה קמצנית כלפי העובדים, כזו ששוללת זכויות, מגבילה את היכולת לקיים חיי משפחה ומחריגה ממשפט העבודה. ב הינתן ה תחרות שבין ישראל לבין מדינות המציעות העסקה אנושית יותר, לא לאורך זמן תוכל מדינת יש ראל לייחל להגעה משמעותית של עובדים טובים שמתאימים לעבודה כה רגישה, מבלי לשנות .גישה .אנו קוראים למדינת ישראל לקחת אחריות על התחום, על המטופלים והעובדות בו יש לפתח מענים חלופיים עבור המטופלים הסיעודיים, באופן שיקטין את תלותם ב מהגרות עבודה מהדרום הגלובלי ,מה ש יסייע גם למטופלים וגם יאפשר את פ יתוחה של מדיניות הגירה מועילה ואנושית– כזו שמביאה עובדים מקצועיים נטולי חובות, ומאפשרת להם לעבוד באופן מכובד ואנושי ולא רק .תחת איסורים דרקוניים :לפרטים נוספים עו"ד מיטל רוסו, 052-8721818 l [email protected]