חומר רקע
1
11
במארס
2024
לכבוד
ח"כ
צבי פוגל
, יו"ר
הוועדה לב
י
טחון לאומי
ה כנסת
,שלום רב
:הנדון
הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בבטחון המדינה (הוראת שעה–
חרבות ברזל) התשפ"ד
-
2024
ביום12.2.2024
פורסם נוסח להצעת החוק שבנדון, אשר נוסחה כהצעת חוק ממשלתית. ביום20.2.2024
,
בבוקר הדיון שנקבע בוועדה בעניינה של הצעת החוק, פרסם יו"ר הוועדה את הערותיו להצעת החוק
.הממשלתית. נוכח הקושי להתייחס להערות היו"ר ללא הכנה מראש, הדיון בעניין נדחה
ביו ם7.3.2024
נקבע דיון נוסף בעניין, ולקראתו פורסמו נוסח מתוקן מטעם היו"ר, וכן נוסח מטעם הייעוץ
.המשפטי לוועדה
.האגודה לזכויות האזרח מתנגדת לחוק על נוסחיו:להלן טעמינו
1.
פגיעה שלטונית ב כלי תקשורת
רומסת את חופש הביטוי
הן של כלי התקשורת והן
של אזרחי המדינה
שרוצים לצרוך את שידוריו .
2.
חופש הביטוי הינו זכות אדם חוקתית, המהווה "את התנאי המוקדם למימושן של כמעט כל החירויות
"האחרות(
בג"ץ73/53
חברת "קול העם" בע"מ נ' שר-הפנים
, פ"ד ז(2
)
871
,
878
(
1953
) (
:להלן
קול העם) .
"כן, נפסק כי מדובר ב"ציפור נפשה של הדמוקרטיה(
ע"פ255/68
מדינת ישראל נ' בן משה
, פ"ד כב(2
)
427
,
435
(
1968)). בתי המשפט הכירו
כי זרימה חופשית של מידע היא תנאי למשטר דמוקרטי(
ע"א751/10
פלוני
נ' דיין(
8.2.2012
)(
:להלן
ערעור דיין);
בג"ץ5239/11
אורי אבנרי נ '
הכנסת(
15.4.2015
) ב פסקה6
לפסק
דינו של השופט עמית .)
3.
נדבך מרכזי לחופש הביטוי הינו
חופש העיתונות . לעיתונות תפקיד חשוב בהבעת ביקורת על מעשי השלטון
וחשיפת תופעות שליליות בחברה. היא היא כיכר העיר בה מובעות ד עות שונות. כן, לעיתונות תפקיד מרכזי
בהבאת מידע אקטואלי בפני הציבור, וככזאת היא משקפת לא רק את זכות העיתונאי להשמיע, אלא גם
את זכות הציבור לדעת" (ערעור דיין). לאור זאת, במובנים רבים חופש העיתונות משמש מעין נייר לקמוס
של הדמוקרטיה: יש עיתונות חופשית–
יש דמוקרטיה; אין עיתונות חופשית–
אין דמוקרטיה( "שם).
בעידן הגלובאלי, זרימת המידע אינה מתבטאת רק בכלי תקשורת מקומיים אלא גם ב סיקור המתרחש על
ידי כלי.תקשורת בינלאומיים וזרים ובצריכת כלי תקשורת זרים
4.
נוכח עוצמתן של חופש הביטוי, חופש העיתונות והזכות לקבל מידע, הגבלתן שמורה למקרי קיצון חריגים
"ובכפוף לפסקת ההגבלה, וכאשר מתקיימת "וודאות קרובה לפגיעה ממשית ורצינית באינטרס אחר (קול
העם.)
פגיעה ב כלי תקשורת מובילה באופן ישיר לפגיעה בזכות לקבלת מידע ובחופש הביטוי של
העיתונאים. הדבר עלול להוביל גם לאפקט מצנן ולצנזורה עצמית, אשר יובילו מצדם לצמצום השיח
ולפגיעה
במרחב הדמוקרטי .
האגודה לזכויות האזרח, נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
:אתרwww.acri.org.il
:, אימייל[email protected]
5.
הצעת החוק, על נוסחיה השונים, נועדה לקבוע הסדר להטלת מגבלות שונות על
כלי תקשורת זר , עת
משתכנע שר הב
י טחון או ראש הממשלה כי שידוריו
פוגעים באופן ממשי בב
י טחון המדינה, וזאת על בסיס
חוות דעת של גורמי הב
י .טחון הכוללים את צה"ל, הצנזור, השב"כ והמוסד
6.
פגיעה ודאית בביטחון המדינה עשויה להוות תכלית ראויה להגבלת חופש הביטוי. אולם
הכשל
של הצעת
החוק הינה שהיא לוקה בקשר סיבתי קלוש
ן בי האמצעי לבין מניעת פגיעה בביטחון המדינה .
7.
החוק
נועד להוסיף אמצעים על אלו שכבר קיימים בחקיקה. בין היתר קיימות עבירות ב
י ,טחוניות רבות
שחלות גם על עיתונאים . אם הערוץ הזר משתייך לארגון טרור, ישנם אמצעים רבים לפעול נגד אנשיו בחוק
.המאבק בטרור ,כמו כן
לפי המצב החוקי הקיים ניתן למנוע פרסום של מידע בעל פו טנציאל לפגיעה
י בב טחון המדינה
והדבר ב סמכותו של הצנזור הצבאי. ויודגש, סמכות זו חלה גם בעניינם של גופי תקשורת
זרים. לצנזור נתונות גם סמכויות ענישה, ובמקרים בהם לא מובאים לאישורו חומרים טרם פרסומם, או
שאלו פורסמו חרף איסורו, הוא רשאי להגיש תלונה למשטר ה נגד גוף התקשורת הסורר. כלומר, קיים
בחוק הסדר שנועד למנוע פרסומים אשר עלולים לפגוע בב
י .טחון המדינה
8.
אכן, הצנזור איננו רשאי לסגור כלי תקשורת, וטוב שכך. סגירת כלי תקשורת היא אקט קיצוני אשר כולל
מניעת פרסומים אשר
חורגים מאלו המובילים לפגיעה בב
י.טחון המדינה
הצנזור, על כל הקשיים המגולמים
בפיקוח אינטנסיבי של מערכת הב
י
טחון על העיתונות, מחוי ב לברור רק את הפרסומים אשר חותרים תחת
.בטחון המדינה, ולאפשר את יתר הפעילות של גוף התקשורת
9.
אלא שגם ה אמצעים המוצעים
ב
חוק המוצע לא י
ביא
ו ל"סגירת"
כלי התקשורת הזר, שממילא פועל מחוץ
למדינה ולא להפסקת שידוריו
. האמצעים הכלו לים בחוק ממילא
אינם
יכולים למנוע מגוף התקשורת הזר
לפעול, או
להעביר שידורים מישראל , ולכל היותר יש באמצעים אלו להקשות
ב .מעט על גוף השידור הזר
10
. גם האמצעים ש
נועדו
למנוע את שידוריו של גוף השידורים הזר בישראל לוקים בקשר סיבתי קלוש בין
.האמצעי לתכלית הביטחונית
בעידן הנוכחי ,
מרבית התכנים מופצים גם כך ברשתות החברתיות
במרשתת ,
ומי שרוצה מאד לצפות בתכנים
של
ערוצי השידור הזרים
יכול לעשות זאת בקלות רבה ,גם לא דרך אתר
האינטרנט של הערוץ
, שלכאורה ייחסם .
11
. הקשר הסיבתי
הקלוש בין האמצעים המוצעים לבין התכלית הביטחונית
חושף מעצמו כי
תכליתו
האמיתית של ההסדר המוצע איננה יב
טחונית
אלא
מדינית
או
פוליטית
. מטרתה של ההצעה
להטיל
סנקציות על כלי שידור זרים , או להעביר מסר
ששידוריהם
לא לרוחה של הממשלה, שהם לא רצויים או
להכתים את שמו של .הערוץ הזר כלומר–
התכלית האמיתית
אינה הגנה על ביטחון המדינה
אלא אמצעים
להיאבק בכלי תקשורת זרים שאינם עוברים על חוקי המדינה ואינם שייכים לארגוני טרור.
לא בכדי מכונה
החוק חוק אלג'זירה, שכן עד היום לא נמצאה עילה ביטחונית לפעול נגד
הערוץ או מי מעובדיו , והדרישה
למנוע ממנו לשדר מישראל
נובעת ממניעים מדיניים או פוליטיים .
12
. חוק
שמטרתו
השתקת גורמי שידור זרים שאימצו קו ביקורתי
כלפי
המדינה ,או אשר מבטאים גם קולות
ונרטיבים של גורמים עוינים ו אינ ל
תכלית ראויה. תכלית זו הינה פסולה .
אין בה די כדי
להצדיק
את
האמצעים המוצעים בחוק, גם אם התכנים צורמים, או מעוררים שאט נפש .לכן
ההסדר המוצע איננו צולח
.את המבחן הראשון של פסקת ההגבלה, מבחן התכלית הראויה
13
.
,אם כן
ההסדר בבסיסו איננו חוקתי ואין מקום לקדמו .
האגודה לזכויות האזרח, נחלת בנימין75
:'תל אביב, טל03-5608185
:, פקס03-5608165
:אתרwww.acri.org.il
:, אימייל[email protected]
14
. בנוסף ,נוסח החוק אותו מקדם יו "ר
הוועדה כולל פגיעות נוספות בזכויות חוקתיות ,אשר מעמיקות את
חוסר המידתיות של החוק ,לרבות הארכת תוקפו והארכת משכי הזמן שבהם ניתן להפעיל את האמצעים .
חמורה
במיוחד הצעת
היו "ר
לשנות
את הגדרתו של "מכשיר המשמש לאספקת תכנים", הקבועה בסעיף1
.לחוק המוצע, כך שזה יכלול גם מכשירי טלפונים חכמים אישיים
החרמת טלפון של עיתונאי העברת
ו
לרשויות ,לא ו בשל חשד אישי כלפיו שעבר עבירה, מסכנת את החיסיון העיתונאי ואת חופש העיתונות .על
טלפון של עיתונאי צבור מידע רגיש ורב ,לרבות מק
ורותיו ., ושיחותיו עמם
15
.
,לאור המכלול
אין מקום לקידום הצעת ה
חוק האמור
ה.
,בכבוד רב ובברכה
הגר שחטר
, עו"ד
העתק:
חברי הוועדה