הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת - יחד ננצח* (ועדה לביטחון לאומי) הוועדה לביטחון לאומי: המשך הכנת הצעת חוק סגירת גוף שידורים זר הפוגע בביטחון המדינה שר התקשורת: " בעיני אין חופש ביטוי לאויבי המדינה" משרד הביטחון: "השיקולים צריכים להיות בידי שר הביטחון והוא חייב להיות בהצעת החוק" המשנה ליועמ"ש לממשלה: "הוועדה מבקשת להבהיר לכיוון השני שלא חייבים לקבל תשתית עובדתית מראש של כל גורמי הביטחון ולכן מבחינתנו זו הפרה של האיזונים". הוועדה לביטחון לאומי המשיכה היום (ה') לדון בהכנת הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, לקריאה שנייה ושלישית. בדיון השתתף שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי. נוסח הצעת חוק יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, קובעת בין היתר לאפשר החרמה של טלפונים של ערוץ זר, אם הם משמשים לשימוש מקצועי ולא הוכח כי הוא לשימוש אישי. בנוסף, הגדרתו של הצנזור המנויה, בסעיף ההגדרות של החוק נותרה בעינה. תידרש ההסכמה של ראש הממשלה ובאישור ועדת שרים או הממשלה, במקום שר הביטחון לצורך מתן ההוראות למניעת פגיעה בביטחון המדינה מגוף שידורים זר. עוד מוצע, כי תובא בפני ראש הממשלה, שר התקשורת וועדת שרים או הממשלה חוות דעת מקצועית אחת מטעם גורמי הביטחון אחת לפחות. ההצעה מבקשת להאריך את תוקף ההוראות ל45 ימים במקום 30 ימים וכי החוק יעמוד בתוקפו עד ל31.7.24, במקום עד תום 3 חודשים מיום פרסומו. יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, התייחס לדיון החסוי בנושא ואמר כי רוב הגורמים חושבים כי צריך שיהיה כלי מוגבל ליישום החוק למרות שלכולם ברור שהוא לא הרמטי ושנצטרך למצוא כלים נוספים לטייב את איכות ההגבלות. הוא התייחס לנושא הצנזור שאמר כי ראוי לשמוע את דעתו אבל לא חייבים לקבל אותה וכן לשקלול הנזק והפגיעה בביטחון מול מבחן הוודאות הקרובה והאיזון בחופש הביטוי. שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי אמר בתום הדיון: "הגענו למוצר שמאזן בין הצורך לשמור על מדינת ישראל ולהגן על בטחונה לבין השמירה על חופש הביטוי, למרות שבעיני אין חופש ביטוי לאויבי המדינה". במהלך הדיון בסעיפי החוק העלה ח"כ עמית הלוי, שתי הסתייגויות: כי לגורמי הביטחון וגורמים אחרים יתווסף המל"ל. והבהרה להגדרת עיקר שידוריו אינו מישראל". יועמ"ש לוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, התנגדה להסתייגות בנושא המל"ל והסבירה, כי הוספת המל"ל כגורם בטחוני יהיה צורך לצלול לחוק המטה לביטחון לאומי וזה חותר תחתיו. "תפקיד המל"ל הוא לתכלל הוא אינו גורם בטחוני. אנחנו אומרים שאפשר לצאת לדרך עם חוות דעת ביטחונית אחת וההצעה הזו מרחיקה את העניין זה" . ח"כ אריאל קלנר, ביקש להוסיף את עמדת משטרת ישראל ולהפוך את ההוראה להוראת קבע". ח"כ גלעד קריב, ציין כי הליך החקיקה שמתנהל חורג מהמקובל. "יש הצעת חוק ממשלתית וברור שבמסגרת דיונים בוועדה מוכנסים שינויים. אבל יש כאן מהלך שלוקחים את האיזונים ומחריפים אותם למגמה מסוימת" וביקש להחזירה לוועדת השרים לחקיקה. שר התקשורת, קרעי, העיר על הדברים ופנה לחברי הכנסת בוועדה: "ח"כ קריב מבקש שתהיו חותמת גומי". ח"כ משה סעדה: "הכנסת היא גוף עצמאי ולא רלוונטי מה החליטה הממשלה. לגבי פרוקסי של הערוץ במידה ויוקם באום אל פאחם, למה לא להגדיר כי זה יכלול כל גוף שאינו תחת הרשות השנייה?". ח"כ ואליד אל הואשלה, אמר כי "אסור לחוקק חוקים בסערת רגשות, אני מבין את חשיבות הנושא אבל התסכול וקבלת ההחלטות בחקיקת חוקים לפעמים מזיקה למדינה. מבחינה תדמיתית אני חושב שחקיקת החוק תפגע בתדמית של המדינה ויכולה להוביל לסגירת ערוצים אחרים, יתחיל באל ג'זירה, CNN וערוצים נוספים, זהו מדרון חלקלק. זוהי פגיעה בחופש הביטוי". ח"כ צבי סוכות, טען כי אין צורך מראש הסכמה של ראש הממשלה מפני שזה רק מסרבל את התהליך. "מציע שזה יהיה נתון בידי שר התקשורת לאחר שגורמי הביטחון יעבירו את חוות דעתם". שר התקשורת, קרעי ויו"ר הוועדה לביטחון לאומי, פוגל הסבירו את מתן ההחלטה בידי ראש הממשלה, כי יש לו ההסתכלות הרחבה ביותר והוא הגורם שיכול לקחת גם את האלמנטים הביטחוניים וגם המדיניים". ערן יוסף , סגן יועמ"ש למשרד הביטחון, אמר כי יש בהצעה שני שינויים מז'ורים לעומת נוסח ההצעה הממשלתית וקבל על מחיקת שר הביטחון מההצעה. "שר הביטחון חייב להיות בהצעה, כי הוא זה המתכלל את עבודת המטה הראשונית לפני הגעה לקבינט והוא מקבל את חוות הדעת הביטחונית". בנושא מספר חוות הדעת הסביר, כי יש שיקולים שונים ,מוסד , שב"כ , צה"ל ולא יכול להיות שההחלטה תתקבל על בסיס חוות דעת אחת. בטענה על עיכובים, אמר, כי שר הביטחון לא מחויב לקבל אף אחת מחוות הדעת וזה חלק מהמידע שהוא ישקול והתהליך עובר לקבינט ששוקל אותם בשנית. לנושא החלת החוק ביו"ש ציין כי היא לא מתבצעת בחוקים ראשיים ולכן זה לא רלוונטי. שר התקשורת, קרעי העיר: "אז למה הוא לא פעל ביו"ש עד כה בנושא 'אל מיאדין' למרות בקשתי?" נציג משרד הביטחון אמר כי אין לו ידיעה בנושא. עו"ד אביטל סומפולינסקי, משנה ליועצת המשפטית לממשלה, טענה כי התפיסה הייתה שבכל המקרים בהם הופעלו תקנות לשעת חירום נדרשת חוות הדעת של כל הגורמים והם הביעו את עמדותיהם. "הוועדה מבקשת להבהיר לכיוון השני שלא חייבים לראות ולקבל תשתית עובדתית מראש של כל גורמי הביטחון ולכן מבחינתנו זו הפרה של האיזונים". היא הוסיפה, כי תכלית ההסדר היא תכלית ביטחונית העומדת בראש הכלים שחשבנו שאפשר ונכון להעמיד בפני הממשלה בזמן מלחמה, יחד עם זאת, לא מדובר בנושא שיש בו בהילות להסדרה מהיום להיום. היא הביעה התנגדות לנושא חוות הדעת האחת ובפרט אם זה רק המל"ל . "אנו חושבים שנכון וחשוב מאד לשמור על איזונים בחוק ולמנוע מצב שבו החוק לא יעמוד באמות המידה החוקתיות. אף אחת מהפניות של הגורמים המדיניים להתניע מהלכים או לסגור ערוצים כאלה ואחרים לא נמנעו". ח"כ זאב אלקין: "אני לא מצליח להבין למה שתי חוות דעת זה חוקתי וחוות דעת אחת זה לא חוקתי. כל הכבוד לסמכות הפרשנית שלכם, הנוסח לא דיבר על החובה להביא את כל חוות הדעת, אם זו עמדתכם יש דרך פשוטה, יש וועדת שרים לחקיקה, הנושא התעורר כמחלוקת כבר לפני כמה שבועות". *מצ"ב* - תמונות וסרטונים לשימושכם https://photos.app.goo.gl/rgnZja4cbtxLUBZt8 קרדיט: דוברות הכנסת יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת