חומר רקע
14
מרץ2024
ד
' אדר ב תשפ"ד
לכבוד
ועדת המדע והטכנולוגיה
הכנסת
,שלום רב
:הנדון
הצעת חוק איסור התערבות גנטית )שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רביה(
')תיקון מס5( התשפ"ד-
2024
בשם
אוניברסיטאות המחקר )ור"ה(,
הרינו מתכבדים להעלות על הכתב את התייחסותנו להצעת החוק
שבנדון:
בפתח הדברים ייאמר שאנו מברכים על הארכת תוקף חוק איסור התערבות גנטית לתקופה קצובה ואי
הפיכתו לחוק קבוע. בדרך זו, מובטחת רגולציה עדכנית שעוקבת אחרי שינויים מדעיים שמתרח
שים בתחום
כפי שצוין על ידי בתזכיר החוק, תוך שמירת האפשרות להתיר מחקר בתנאים מסוימים, כמפורט בסעיף 5
לחוק. אנחנו מברכים גם על התיקונים הנוספים המוצעים, כולל החלת המגבלות גם על שימוש בתאים
אחרים ולא רק תאי רביה.
לאחר עיון בתזכיר ובהצעת החוק, אנו מבקשים להס
ב את תשומת ליבה של הועדה לכך שתזכיר החוק
משתמש בשפה ברורה יותר מאשר הצעת החוק ביחס למטרה העומדת בבסיס החוק.
בתזכיר החוק ההתייחסות החוזרת היא למונח: שיבוט אדם או שינויים מכוונים קבועים בתאי רבייה
"למטרות/לצרכי הולדה".
"לעומת זאת, החוק במתכונתו המקורית, כמו גם אחרי התיקון המוצע, נוקט לשון: "יצירה-
"יצירה של
עובר אדם..." ; "שימוש בתאי רביה ... במטרה לגרום ליצירת
אדם".
בדברי ההסבר לתזכיר החוק מובהר במפורש )יותר מפעם אחת( שכוונת המחוקק והדיונים בוועדה היא
איסור על תהליכים אלה ״למטרות הולדת אדם״.
:(מספר ציטוטים מתזכיר החוק )ההדגשות הוספו
״לשם המחשה-
בבעלי חיים, שיבוט יצור שלם מתא בוגר מצריך עשרות ואף מאות ניסיו
נות והריונות,
בטרם נולד יצור תקין. לכן הליך זה נחשב עדיין לא בטיחותי, ולא אתי לביצוע בבני אדם, לצרכי הולדה.
מכאן הצורך להותיר על כנו את האיסור על שימוש בשיבוט לצרכי הולדה, ואת האיסור על ביצוע שינוי
גנטי מכוון וקבוע )כלומר -
".(שינוי העובר בתורשה לצאצאים
״ל
כן, מוצע להמשיך את תוקפו של האיסור לבצע שיבוט לצרכי הולדה או שינויים מכוונים קבועים בתאי
רבייה למטרות הולדה, באורח זמני, להוסיף איסור על שינויים מכוונים קבועים בתאים אחרים למטרות
הולדה, ולקיים פיקוח הדוק על ניסויים בפעולות אלה אם וככל שיתבקש לבצעם בישראל.
״
:(בדומה, בדברי הסבר להצעת החוק נאמר )ההדגשות הוספו
"הליך לשיבוט אדם שלם )כלומר לצרכי הולדה( עודנו נחשב לא בטיחותי ולא אתי לביצוע בבני אדם. גם
באשר לשינוי גנטי מכוון קבוע בתאי רבייה, הכולל טיפולים בתחום gene editing
בתאים סומטיים ובתאי
רבייה, לא חל
שינוי מאז הארכת החוק הקודמת, הן במישור המשפטי והם במישור המדעי. בהעדר פריצת
דרך מדעית ואתית אשר תאפשר גם הגנה על יילודים אשר עלולים להיוולד כתוצאה משינוי גנטי מכוון,
מניעת ניצול לרעה של התהליכים ופתרונות אתיים לסוגיות העולות בנושא זה, יש מקום להאריך את תוק
פו
של החוק..."
"..."מכאן הצורך להותיר על כנו את האיסור על שימוש בשיבוט לצרכי הולדה
הולדה הינו מונח ברור וחד משמעי. לעומת זאת, המונח "יצירת אדם" עשוי להיות נתון לפרשנות. על מנת
למנוע אי בהירות ושאלות פרשנויות, מוצע לערוך שינוי כך שהצעת החוק תעשה שימוש בשפ
ה ברורה,
בדומה להנמקות שבתזכיר החוק ובהצעת החוק, באופן שיובהר שהאיסור מתייחס ל"הולדת אדם".
:(להלן נוסח מוצע )באדום השינוי ביחס להצעת החוק
סעיף2
- הגדרות
"שיבוט אדם- - “
human reproductive cloning
:כל אחד מאלה
)
1
(
יצירה של עובר אדם למטרות הולדה הזהה
מבחינה גנטית לאחר, אדם או עובר, חי או מת )בחוק זה -
;(עובר משובט
)
2
(
.החדרה של עובר משובט לרחמה או לגופה של אישה או לרחם או לגוף אחר
סעיף3 - פעולות אסורות
:במשך תקופת תוקפו של חוק זה, לא יעשה אדם כל פעולה שהיא אחת מאלה
)
1
( שיבוט אדם-
human reproductive cloning
;
)
2
) ( שימוש בתאי רביה או תאים אחרים שעברו שינוי גנטי מכוון קבועgerm line gene therapy
(
".במטרה לגרום ליצירת להולדת אדם
,בברכה
עו"ד מיכל נוה
–
יועמ"שית מכון ויצמן
העתקים
:
ראשי המחלקות המשפטיות באוניברסיטאות
צוות החוקרים העוסקים במחקר בבני
אדם באוניברסיטאות