חומר רקע
עו"ד נועה דיאמונד- טל.
5786
640
-
03
,
דוא"ל[email protected]
28
פברואר2024
לכבוד :
(כולם
באמצעות )הדוא"ל
הנדון :
העברת רשימ
ת עובדי הוראה ממשרד החינוך לשירות הביטחון הכללי
במסגרת דיונים בהצעת
חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם
ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–
2024
מדיון בוועדת החינוך של הכנסת מיום14.2.2024
עולה כי במסגרת הדיונים בהצעת החוק שבנדון בוצעה
"בדיקה" שכללה העברת פריטים מזהים של כל
המורים/ות בישראל (כ-
265,000
במספר) ממשרד החינוך
לשירות הביטחון הכללי , כדי לבצע הצלבה עם מאגרי השב"כ ,ועיבוד של המידע ולבחון מקרים בהם עלה
חיווי
.של השב"כ בנוגע לאנשים מהרשימה
על
פניו, העברת
פרטי המאגר בוצע
ה
ללא סמכות מתאימה
בחוק
, ולדברי היועצת המשפטית לוועד ת החינוך
.הדבר נעשה באישור היועצת המשפטית לממשלה אנו מבקשים לקבל את
התייחסותכם לשאל
ת הסמכות ,
למהות המידע שהועבר , לטיב המידע ש נוצר
ב
הצלבה הנ"ל .כל עוד שאלת הסמכות לא מתבררת עד תום ,
אנו סבורים שיש להימנע מהעברות מידע נוספות ,ו
לחדול משימוש במידע
שכבר הועבר, ובתוצרי ההצלבה
והעיבוד.
.נפרט
רקע
1.
בפני ועדת החינוך , התרבות והספורט של הכנסת :(להלן
ועדת החינוך
או
הוועדה ) מונחת הצעת חוק
פרטית בדבר איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור
או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד –
2024
.
1
,תכלית החוק המוצע
כמבואר בדברי ההסבר , היא
צמצום התופעה (הנטענת) של גילויי הזדהות או תמיכה עם מעשי טרור מצד עובדי הוראה ומנהלי בתי
ספר. לשם
כך , מבקשים מציעי החוק ל
יצור מסלולים מינהליים שיאפשרו, בין היתר, פיטורי ם של
1
הצעות חוק הכנסת –
988
, י"ט ,בשבט התשפ"ד29.1.2024
', עמ30
עו"ד
גלי בהרב-
מיארה
היועצת המשפטית לממשלה
משרד המשפטים
י
ואב ק יש
שר החינוך
משרד החינוך
רונן בר
ראש שירות הביטחון הכללי
משרד ראש הממשלה
ה יועץ המשפטי לשב"כ
משרד ראש הממשלה
עו"ד לירון ספרד
ממונה ייעוץ משפטי
משרד החינוך
ח"כ יוסף טייב
התרבות
החינוך,
ועדת
יו"ר
והספורט בכנסת
2
מורים/ות בהליך מהיר
ומובחן
.מההליך המשמעתי הרגיל
כדי לאפשר זאת , מבקשים
יוזמי החוק
(בפרט
)ח"כ עמית הלוי
לעגן בחוק
מנגנונים לביצוע בדיקות ביטחוניות על ידי שירות הביטחון הכללי לכלל
אוכלוסיית המורים. הממשלה ושירות הביטחון הכללי מתנגדים לכך (ר
או
בעמ' 4
לנוסח לדיון בוועדה
.)לקראת קריאה שנייה ושלישית
2.
עניינה של פנייה זו ב הליכי בדיקה שהתקיימו במקביל .לדיונים בהצעת החוק מדיוני הוועדה עולה, כי
לאור התנגדות השב"כ ומשרד המשפטים לעריכת אבחון גורף ל ,כלל המורים/ות ועובדי/ות ההוראה
התעורר רצון להמחיש את הצורך בנחיצות סעיפי
החוק המוצע שמתייחסים לאבחון גורף שכזה.
2
כמו
כן עלו שאלות לגבי
עלויות הבדיקה.
3
לשם
מתן מענה לשתי הסוגיות הללו
הוצע לערוך "'בדיקת "מאץ
(
match
)
, קרי, הצלבה בין .נתונים ממשרד החינוך לנתונים מהשב"כ4
:להליך זה נקרא להלן "
בדיקת
ההצלבה ."
3.
כעולה מדיוני
,הוועדה הועלתה שאלה לגבי עצם
הסמכות
לביצוע בדיקת
ההצלבה בשלב זה ,ו לעיתים
הועלו שאלות לגבי
קבלת האישור הנדרש לביצוע , כאשר בדיונים נאמר מספר פעמים שהאישור הנדרש
הוא של היועצת המשפטית לממשלה .
5
4.
בדיון (גלוי) ביום14.2.2024
צוין מפורשות לראשונה ש כבר בוצעה בפועל
בדיק
ת הצלבה , ושהיא בוצעה
לגבי
כלל המורים בישראל .
מהדיון
עולה
כי הבדיקה כללה העברת רשימה ובה (לכל הפחות) מספרי
תעודות זהות של כל המורים/ות בארץ (כ-
265,000
)איש
,ממשרד החינוך לשב"כ6
ורשימה זו הוצלבה
מול מאגרי המידע של השב"כ ונבדק באילו מקרים .מהרשימה קיים חיווי של השב"כ נעיר כבר: העברת
כלל המידע איננו בדיקה–
יה .א הדבר עצמו בדיונים הגלויים בוועדה לא נדונ ו מפורשות שאלות של
מספר החיוויים שאותרו במהלך הפעולה
, פילוחם לפי סוגים שונים,
והאם נערך אבחון מעמיק יותר לגבי
מקרים אלו ומה תוצאתו .
כמו כן לא ברור אם ננקטו צעדים כלשהם בעקבות הצלבת המידע
ועיבודו .
שאלת הסמכות וסוגיות נלוות
5.
כעולה מהאמור לעיל, חברי כנסת ביקשו שתתבצע
בדיקת הצלבה ,, במסגרת דיונים בחוק שטרם נחקק
וטרם הוסדרה הסמכות
לערוך בדיקות שב"כ
.גורפות למורות ומורים ,יתרה מכך הגורמים המקצועיים
)(ובכללם השב"כ התנגדו בדיונים ל
עריכת בדיק ה כזו
. עוד עולה מקיבוץ הדברים בוועדה , שהגורם אשר
אישר ,את קיום הבדיקה בעת הזו היא היועצת המשפטית לממשלה. שאלת הסמכות לביצוע הבדיקה
הועלתה במפורש
על ידי גב' יפה בן-
,דוד, יו"ר הסתדרות המורים והתקיימו :חילופי הדברים הבאים7
יפה בן
דוד :אני
,רוצה לשאול רק שאלה
מי הסמכות שנתנה להעביר265,000
תעודות זהות
לשב"כ, כשיועצים משפטיים- - -
2
'ראו עמ22
'לפרוטוקול מס80
מה-
4.7.2023
'; עמ10
,
30
,
33
'לפרוטוקול מס90
מיום18.7.2023
.
3
'ראו עמ21
'לפרוטוקול מס80
מה-
4.7.2023
'; עמ6
'לפרוטוקול מס90
מיום18.7.2023
'; עמ46
'לפרוטוקול מס145
מ יום
23.1.2024
.
4
'ראו תיאור של חבר הכנסת עמית הלוי בעמ26
'לפרוטוקול מס154
מיום6.2.2024
.
5
עמוד30
,
34
לפרוטוקול 'מס90
מיום18.7.2023
;
'עמ22
'לפרוטוקול מס139
מיום16.1.2024
(שם נאמר ש משרד המשפטים
;)מעוניין להעלות את הדברים בפני היועצת המשפטית לממשלה 'עמ47-46
'לפרוטוקול מס145
מיום23.1.2024
(
שם נאמר
שהייעוץ המשפטי לממשלה נדרש לחוות דעתו לגבי אבטחת תעודות הזהות שיועברו
ויו"ר הוועדה מביע ציפייה שאישור הייעוץ
המשפטי
לביצוע הבדיקה הראשונית יתקבל לפני הקריאה השנייה והשלישית)
'; עמ43
לפרוטוקול162
מיום14.2.2024
(
שם
ה לין
חבר הכנסת עמית הלוי על משך ההמתנה והצורך לקבל אישור לביצוע הבדיקה
ובתשובה עונה לו היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד
,לאמעי רכלבסקי
ש"זה לא דבר פשוט, להעביר את כל ה---
") .
6
'ראו דברי היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד לאמעי רכלבסקי, בעמ45
לפרוטוקול162
מיום14.2.2024
:
"
,אנחנו לא מסתירים
זה על השולחן, שהועברו לשב"כ רשימה של265,000
."מורים במדינת ישראל, זה לא סוד, זה נאמר
7
'שם, עמ54
.
3
)עמית הלוי (הליכוד:
.החוק
יפה בן דוד:
.אני לא ראיתי חוק כזה
נירה לאמעי רכלבסקי:
לא, זה .באישור היועצת המשפטית לממשלה
6.
מהאמור בדיו ני הוועדה, לא הובהר לדעתנו כראוי, מהו
מקור הסמכות
לדעת היועצת המשפטית
,לממשלה להעברת
מאגר
עם פרטי כלל המורים/ות בישראל
ממשרד החינוך לשב"כ . יודגש, כי צורך
לקיום בדיקה מקדמית לשם בירור היתכנות יישום החוק או
עלויותיו, אינו מקים סמכות
להעברת
.המידע ולפגיעה בפרטיות הנובעת ממנה8
,עוד נזכיר כי פרק ד לחוק הגנת הפרטיות
ה
תשמ"א-
1981
אמנם עוסק בהעברת מידע בין גופים ציבוריים, אולם הוא אך
מתווה את הכללים לגבי אופן העברת
.המידע, ואינו מקנה סמכות כשלעצמה את הסמכות להעביר מידע, לקבלו, ולעבדו באופנים שונים יש
לאתר בחקיקה מסמיכה אחרת, וחקיקה מסמיכה זו צריכה להיות מפורשת, בשל פגיעתה בזכות היסוד
החוקתית לפרטיות. נעיר כי אי
נ
נו מ
ו .צאים סמכות כזו בחקיקה הרלוונטית
7.
בהתאם , נבקש שתבהירו מהו מקור הסמכות המפורש לדעת היועצת המשפטית לממשלה להעברת
המידע מהמאגר , ונבקש כי התשובה תכלול התייחסות :להיבטים הבאים
7.1
.
;כיצד העברת המידע היא בגדר הסמכויות והתפקידים של משרד החינוך
7.2
.
כיצד העברת המידע היא בגדר הסמכויות;והתפקידים של השב"כ
7.3
.
מה האמצעים שננקטו לצמצום הפגיעה בזכות היסוד החוקתית לפרטיות, לפי הוראת דרישת
המידתיות שמעוגנת בסעיף8
?לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
7.3.1
.
:באופן ספציפי האם, בעת מתן האישור להעביר רשימה שכללה לכל הפחות מספרי תעודות
,זהות
הובאה
בחשבון עמ דת
הרשות להגנת הפרטיות
"לפיה מספר תעודת זהות הוא "מידע
לפי חוק הגנת הפרטיות
וחלות עליו הוראות פרק ב לחוק הגנת הפרטיות ?
9
יצוין כי עמדה זו
.נטועה בפסיקת בית המשפט העליון10
7.3.2
.
האם בעת מתן האישור,ניתנה הדעת לעקרון צמידות המטרה11
בשים לב לפער המובהק
שקיים בין
מטרות מאגר עובדי ההוראה
?לעיבוד המידע שבוצע במקרה זה
7.3.3
.
,בהמשך לכך האם הובאה בחשבון עמדת ארגוני העובדים היציגים לעניין העברת מידע על
העובדים?
(לסוגיית הפרטיות בהקשר של יחסי עבודה קיבוציים ולנוהג המדינה שלא לקבל
)החלטות הנוגעות לפרטיות העובדים עד לקבלת עמדת הארגון היציג, השוו ס"ק (אזורי ת"א
2994-06-19
הסתדרות העובדים הכללית הסתדרות עובדי המדינה-
מדינת ישראל
(נבו
08.10.2020
) .
8
רע"א
2558/16
פלונית נ' קצין התגמולים–
משרד הביטחון ,(נבו5.11.2017
') ס
58
-
62
.
9
,הרשות להגנת הפרטיות
גילוי דעת בנושא איסוף מספרי תעודות זהות וצילום תעודות זהות ,
14.7.2023
', עמ2
.
10
בג"ץ6824/07
מנאע
נ' רשות המיסים (נבו20.12.2010
) פסקה37
.
11 סעי
פים 2(9) ,
8
,(ב) לחוק הגנת הפרטיות
תשמ"א-
1981
.
4
8.
מעבר לכך, נבקש לקבל:מענה לשאלות הבאות
8.1
.
האם בטרם העברת המידע
התקיי
ם במשרד החינוך דיון בווע
דה
להעברת מידע לפי פרק ד' לחוק
הגנת הפרטיות וב התאם להוראות פרק
' ל ג תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו
וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), תשמ"ו-
1986
?
,אם כן נבקש לקבל את הטפסים שנערכו
בהתאם לתקנות (טופס בקשה לקבלת מידע וטופס הסכמה ל)העברת מידע .
8.2
.
?האם הועבר מידע מעבר למספרי תעודות זהות? אם כן, איזה
8.3
.
האם ניתנו הוראות מפורשות בשב"כ ?להשמיד את הרשימה לאחר ביצוע הבדיקה
8.4
.
,האם נשמר אצל השב"כ ו/או אצל משרד החינוך מידע לגבי מורים שעלה בעניינם חיווי (קרי
התרחש אותו "מאץ'" אליו מתייחס חה"כ הלוי)? האם ננקטו צעדים אופרטיביים כלשהם בעקבות
?הבדיקה
9.
נדגיש: העברת מידע שנוצר למטרה אחת, למטרה אחרת, ללא הסכמה מדעת של נושאי המידע, עיבודו
של המידע, ושימושים במידע ובתוצרי העיבוד, פוגעים בזכות היסוד לפרטיות של265,000
.נושאי המידע
פגיעה כזו מותרת רק לפי הסדר המסגרת שבחוק הגנת הפרטיות, שמפנה אותנו לאתר סמכויו ת ברורות
בחקיקה המסמיכה אחרת, ובכל הכבוד, לא מצאנו היכן יש ליועצת המשפטית לממשלה סמכות להתגבר
.על הוראות חוק הגנת הפרטיות וחוק היסוד בכלל
10
.
,בהתאם לעמדתנו, עד להבהרת
מקור הסמכות המפורש הדרוש והמתאים ,
אין לקיים העברות מידע
נוספות, אין לבצע עיבודים נוספים על המידע שכבר הועבר, ואין להשתמש שימוש כלשהו במידע שהועבר
והופק בעת ביצוע ההצלבה
והעיבודים–
לא אצל הגוף המעביר (משרד החינוך) ולא אצל הגוף המקבל
)והמעבד (השב"כ .
11
.
נודה ,להתייחסותכם בהקדם
,בברכה
פרופ' מיכאל
בירנהק , מנחה אקדמי עו"ד נועה דיאמונד , מנחה קלינית
,הקליניקה לפרטיות בשיתוף מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי
הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב
'פנייה זו נכתבה יחד עם גב
אלה שרק
ומר
אסף ניאזוב , סטודנטים בקליניקה לפרטיות
העתקים :
עו"ד נירה
לאמעי רכלבסקי, יועצת משפטית לוועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת
,עו"ד לירון בנית ששון מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
,עו"ד מיכל לייסר מנהלת ה מחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה
עו"ד גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות
ח"כ עמית הלוי
,גב' יפה בן דוד מזכ"לית הסתדרות המורים