חומר רקע
17.3.24
לכבוד: הועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
הנדון: שותפות רב מגזרית במניעה וטיפול באלימות במשפחה – נייר עמדה
בין שאר פעולותיה של עמותת עלם לאיתור, התערבות, ליווי, טיפול ותיווך לשירותי המשך של בני נוער וצעירים.ות במצבי סיכון, העמותה מאתרת ומלווה, גם צעירות.ים שחייהן רווים מאפיינים ומרכיבים של סיכון, הדרה ומצוקה. עבור צעירות אלו, העמותה מפעילה תוכניות לליווי וטיפול בצעירות אימהות, צעירות חסרות בית וצעירות הנמצאות על רצף הזנות. רובן, נולדו למציאות שהייתה רווית אלימות בכל המישורים: כלכלית, מינית, פיזית, מילולית וריגשית, אם בין ההורים ואם כלפי הצעירות עצמן. מתוך עבודה ארוכת שנים עם אוכלוסיות קצה, אנו מזהות מספר אסטרטגיות הישרדות בולטות המאפיינות צעירות אלו:
רצף הזנות - נערות וצעירות שנמצאות במערכות יחסים בהן הן מקבלות תמורה עבור אקט מיני. מדובר במערכות יחסים נצלניות, אשר מתקיימות ומתנהלות בזירות שונות, החל מהרשת הווירטואלית וכלה בזנות מסחרית. עבור אותן נערות וצעירות השימוש בזנות הינו אמצעי להישרדות פיזית וריגשית, המתאיין בהעדר עצמאות ותלות בתחומים כגון מגורים, כסף, קשר וביטחון. נערות וצעירות אלה חשופות ליחסי כוח המאפשרים ניצול מיני, אלימות, סרסור על ידי בני זוג ועוד.
חסרות בית – כאשר הבית הוא סביבה בלתי נסבלת עבור הצעירה, חיים ברחוב או במסגרת יחסים נצלניים ולא בטוחים הופכים להיות האלטרנטיבה, והם מתאפיינים במערכות יחסים אלימות עם מרכיבים סדיסטיים, לצד מעורבות של שימוש בחומרים משני תודעה והתנהגויות מסכנות אחרות.
עבריינות כאסטרטגיית הישרדות – החיים ברחוב מאלצים נערות וצעירות לפעול בדרכי הישרדות שונות, שאחת מהן כאמור הינה זנות. אסטרטגיה נוספת היא עבריינות וחבירה לגורמים עבריינים. עבור אותן נערות וצעירות החיבור לגורמים הללו, מעניק תחושה של כוח ומפחית את תחושת חוסר האונים. עם זאת, גם במסגרת הקשרים עם גורמים שונים בעולם העבריינות, הן ממשיכות להיות נתונות לניצול ושליטה.
על רקע כל מצבי הסיכון הללו, ישנן צעירות שהופכות לאימהות בגיל מאד צעיר, בעודן סובלות עדיין מהמתואר לעיל, וכך למעשה הן נכנסות לראשונה לעולם האימהות:
צעירות אימהות – מתאפיינות בהיעדר תחושת ביטחון וחסך הורי וסביבתי, המובילים אותן למערכות יחסים בהן התלות בבן הזוג גבוהה מאוד, לצד מוטיבים של פנטזיית הצלה ותחושת שייכות, בחברה שמקדשת את ערך האימהות והמשפחתיות. במרבית המקרים הזוגיות מתחילה בעודן נערות (13-14) כאשר פערי הגיל בינן לבין בן הזוג גדולים מאוד. בן הזוג מסמל עבורן תקווה לדמות חזקה שתעניק להן הגנה, וכאשר יש ילד משותף התקווה שהן לא יינטשו ושהוא לא יפגע בהן בשל האימהות. פעמים רבות מערכות יחסים אלה מתאפיינות באלימות כלכלית, מינית וריגשית לצד שימוש באיומים כלפי הצעירה על הוצאת הילד מחזקתה. גם צעירות שמצליחות להיפרד מבן הזוג האלים, חוות איומים על חייהן ועל חיי השיגרה שלהן, גם מרחוק. חלקן בלית ברירה, יוצאות למקלטים לנשים נפגעות אלימות, אך חוזרות במהרה לזוגיות הקיימת או אחרת בעלת מאפיינים דומים. הן מתקשות לצרוך שירותים של טיפול באלמ"ב בקהילה כי אלה אינם מותאמים לצרכי צעירות במצבי סיכון.
היעדר שיקום וטיפול לבני זוג אלימים – נערים וצעירים שגדלו בסביבה פוגענית, אלימה עם חסכים ריגשיים וחומריים מרובים. רבים נולדו לתוך דינמיקות אלימות, והם מחזיקים בתפיסות מעוותות באשר למערכות יחסים וליחסי כוח בתוך מערכות זוגיות, דפוסים של קנאה ואובססיביות ורצון לשליטה בחיי בת הזוג. במרבית המקרים בהם קיימת מערכת יחסים זוגית אלימה, האפשרויות שיעמדו בפני הצעירה הן יציאה למקלט, הפניה למרכז לטיפול באלמ"ב בקהילה וטיפולים רגשיים. בני הזוג שלהן, גם אלו שנשלחים למעצר ומאסר בגין אלימות, לא נכנסים לתוכניות שיקום וטיפול ועם השחרור, חוזרים להוות איום מוחשי במציאות חייהן. הצעירות לרוב חוזרות לבני הזוג בשל הגורמים שהוזכרו לעיל. לדעתנו, ההכרה בבני הזוג כמקבלי טיפול ושירות כמי שבעצמם חיו בתוך אלימות ואף סבלו ממנה, עשויה במקרים מסוימים לשנות ולהשפיע על הצעיר עצמו ועל מערכות היחסים בחייו בכלל.
לסיכום, ניתן להבחין במרכיבי הישרדות ורקע משותף לאסטרטגיות שהוצגו לעיל: מחוסר בעורף משפחתי, הון חברתי וסימבולי, רקע מעורר דחק וטראומות מורכבות מתמשכות, שממשיכות להיות חלק ממציאות חייהן של הנערות והצעירות וכן של צעירים במצבי סיכון. בהיעדר מודל הורי ומשפחתי אחר, הצעירות, כמו הצעירים, מפנימות דינמיקות אלימות של יחסים בהם יש תלות כמעט מוחלטת בבן הזוג. הן צעירות והן צעירים משחזרים את הדינמיקות הקשות ודפוסי האלימות בתוך מערכות היחסים הזוגיות שלהם. אנו רואות צורך בפיתוח וביסוס מענים ופרקטיקות עבודה ממוקדות:
פיתוח תוכנית ליווי מותאמת לצעירות ולצעירים במצבי סיכון הנמצאים במערכות יחסים אלימות, ובפרט צעירות וצעירים על רצף הזנות.
הרחבת תשתית הליווי לצעירות אימהות ולצעירים הורים, הנמצאים במערכת יחסים בעלת מרכיבים ומאפיינים של אלימות במישורים שונים, והכנסה של מרכיב טיפולי ממוקד בדינמיקות אלימות ביחסים.
בניית מערך טיפול ושיקום ארוך טווח לצעירים המעורבים באלימות זוגית ואלימות במשפחה.