חומר רקע

17.3.24 :אל ועדת החינוך של הכנסת :הנידון התייחסות ל טיוטת תקנות חינוך חינם לילדים חולים (תוכנית חינוך לילדים מאושפזים וילדים חולים בביתם), התשפ"ד- 3 202 הרינו להעביר התייחסות בשם המטה לקידום החינוך לילדים חולים והקליניקה למשפט ומדיניות .חינוך בפתח הדברים אנו סבורים כי הדיון בתקנות צריך לה י עשות על בסיס חזון ו מטרות סדורים אשר מן הראוי כי יכתבו בתקנות וחשוב מכך – בחינת הסעיפים תעשה לאורם . לתפיסתנו מטרת ו של חוק חינוך חינם לילדים חולים היא לאפשר לילדים המתמודדים עם מחלה ,ארוכת טווח או מאושפזים בבית חולים לתקופה ממושכת למצות את זכותם החוקתית לחינוך להעניק להם שוויון הזדמנויות בחינוך ולאפשר להם לעמוד בקו אחד עם עמיתיהם לספסל הלימודים הן ברמה הלימודית וככל הניתן ב רמה החברתית. השמירה על התקדמות מקבילה לכיתתם, משרתת לא רק זכותם של התלמידים לחינוך אלא את האינטרס הציבורי והפרטי המשותף שהם ישובו ללמוד .בכיתתם לאחר שיבריאו ממחלתם מימוש הזכות החוקתית לחינוך כמו גם אפשרות החזרה למוסד החינוכי תלויה לא רק בתכנית מקיפה אלא גם באחריותיות יתר של המוסד החינוכי אשר אמור ללוות את התלמידים לאורך כל .זמן מחלתם ככל התקנות והמשרד לא ישמו לנגד עיניהם מטרות אלו, אזי אנו נמשיך ונהיה עדים של תלמידים אשר נמצאים שנים ארוכות בביתם גם אם היו יכולים להשתלב במסגרת קהילתית ולמצות את זכותם לחינוך . .נבקש עתה להעיר על סעיפים ספציפיים לפי סדר הופעתם ולא לפי סדר חשיבותם נוכחות הורה או בגיר אחר שהורשה לכך מראש ובכתב ע"י ההורה א. 'ס3 ()(א1 ) לתקנות קובע דרישה לנוכחות הורה או בגיר אחר שהורשה לכך מראש ובכתב ע"י ההורה לצורך מתן שירותי החינוך לילד החולה. דרי שה זו היא דרישה בלתי סבירה, מאחר והילד החולה נמצא תחת השגחת מבוגר מטעם המדינה ומשרד החינוך. זמן זה, בו הילד החולה מקבל שירותי חינוך צריך להיות זמן שבו משפחתו יכולה להתארגן או לעבוד ולכלכל את המשפחה. ישנן משפחות שיאלצו בשל סעיף זה לתקנות לוותר על לצמצם את ש עות עבודתם או לוותר עליה, או לחילופין .לשלם מכיסם לאדם אחר שישהה עם הצוות החינוכי והילד ב. הצוות החינוכי צריך להיות בעל הכשרה, ידע ויכולת מספקת על מנת להתמודד עם מצבו של הילד .החולה, מורכב ככל שיהיה אין מניעה לכך שהילד החולה יישאר ויקבל שירותי חינוך וטיפול עם ה צוות החינוכי ללא נוכחות הורה או מבוגר מטעמו, על אחת כמה וכמה שההורה או המבוגר מטעמו לא ייקח חלק פעיל בשיעור לפי ברי ,רת המחדל בתקנות והדבר אף יסייע לילד החולה לייצר קשר משמעותי עם ה צוות החינוכי שמלווה אותו בתקופת מחלתו. הבקשה להפעלת הת ו כנית (סעיף4) ג. הליך הבקשה מבוסס על כך כי הורי התלמידים יפנו באופן עצמאי למטה הת .כנית במשרד החינוך תהליך זה מוסיף נטל מיותר על ההורים המתמודדים גם כך פעמים רבות עם אירוע קשה, מעלה חשש של ממש כי הורים, בעיקר מאוכלוסיות מוחלשות, שאינם מודעים לתכנית לא יפנו בבקשות ותמנע זכותם של ילדיהם לחינוך. כחלק מלקיחת האחריות על תכנית ילדים חולים, יש להטיל על .מוסדות החינוך להוביל את הליך הגשת הבקשה למול משרד החינוך, למצער במקביל להורים מוסדות החינוך הם אלו שצריכים לקחת את האחריות המלאה על חינוכו של תלמיד במוסד החינוכי ומחוצה לו. מכאן, כ אשר מוסד חינוכי עומד מול תלמיד ה נעדר מבית ספרו בשל מחלה צריך לקחת אחריות כדי להבטיח את זכותו לחינוך ולהנגיש את האפשרויות העומדות בפניו. מכאן, הן בהיבט הפרקטי והן בהיבט המהותי-ערכי האחריות לרישום תלמידים לת ו כנית צריכה לה י עשות דרך .מוסדות החינוך קבלת מידע רפואי או בריאותי של הילד החולה מהרופא המטפל, ד. 'ס4 ()(א2 )(ח) לתקנות דורש מהור יו של ילד חול ה לוותר על זכותם וזכות ילדם לפרטיות ולחיסיון רפואי, על מנת לממש את זכותם החוקתית לחינוך , על ידי דרישה לחתום על מסמך המאפשר למשרד לשוחח עם רופאי התלמידים . ,בהתאם לדרישה ללא החתימה על אישור לבעלי תפקיד המפורטים בו לקיים בירור או ל קבל מידע על מצבו הבריאותי והרפואי של הילד החולה מהרופא .המטפל בו, לא יוכל ילד חולה לממש את זכותו החוקתית לחינוך דהיינו ללא החתימה על טופס המאשר הלכה למעשה את מחיקת החיסיון הרפואי בין הילד והרופא המטפל בו, לא תוכל בקשתו של ילד חולה .לקבלת תוכנית לימודים לילד חולה בביתו להיות מאושרת לפי תקנות אלו ה. מדובר בתניה בלתי חוקתית , שמשמעותה פגיעה חמורה בפרטיותו וכנגזרת מכך בכבוד האדם של הילד החולה, תמורת מימוש זכותו החוקתית והטבועה לחינוך, כאשר ברובם המוחץ של המקרים אין כל הצדקה לעשות כן. תניה זאת והחשש שהיא יוצרת לפגיעה בפרטיות הילד, עלול ים למנוע מהורים רבים להגיש בקשה לבניית תוכנית לימודים לילד חולה בביתו, מה שוודאי יגרום לילד החולה לצבור פערים לימודיים משמעותיים במהלך מחלתו הממושכת, למנוע ממנ ו את האפשרות להשלים את הפערים ולהקשות על.יו את החזרה לכיתתו בסיום המחלה ו. תניה זו המנוגדת להוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והן לבסיס חוק זכויות החולה, אינה .יכולה להתקבל כלל ובוודאי שלא בחקיקה ראשית סעיף זה לתקנות אף מנוגד לכללי האתיקה של רופאים לפי ההסת .דרות הרפואית בישראל היקף שעות הלימוד השבועי ז. התוספת הראשונה לתקנות ( הפניה בסעיפים7-8 ) מכילה טבלה אשר מפרטת את היקף שעות .הלימוד השבועי לילד חולה בביתו, בחינוך רגיל ומיוחד עיון בטבלה מעיד על חוסר מהותי בשעות .לימוד ח. הטעם למחסור נובע לטעמנו .מהעדר הגדרת מטרה מדויקת של החזון מטרתו המחייבת של חוק ,חינוך חינם לילדים חולים, כמו גם הדין החוקתי הקיים בנושא הזכות לחינוך ושוויון הזדמנויות .היא להבטיח שחינוכו של הילד החולה בביתו עומד בקו אחיד עם חינוכו של כל תלמיד אחר בכיתתו קל וחומר, כאשר המטרה של החוק היא להביא לכך שהילד החולה בסיום מחלתו יוכל ל שוב ולחזור .ללמוד בכיתת הלימוד ובמוסד החינוכי בו למד טרם מחלתו ט. נקודת המוצא, אם כן, צריכה להיות שהתלמידים ילמדו את כלל המקצועות העיוניים הנלמדים בכיתתם ולא יצטרכו לבחור בין מקצועות לימוד. זהו תנאי הכרחי לאפ שרות חזרה של התלמידים .למסגרות אם סיום מחלתם י. 'לפי נתוני משרד החינוך, ילדים בכיתה א- ב' ילמדו לכל הפחות 29 שעות שבועיות, לעומת11 שעות שבועיות שילמד ילד חולה .באותה שכבת גיל 'ילדים בכיתה ג- ד' ילמדו לכל הפחות31 שעות שבועיות, לעומת9 שעות שבועיות שילמד ילד חולה באותה שכבת גיל. 'ילדים בכיתות ה- ו' ומעלה ילמדו לפחות32 שעות שבועיות, לעומת9 שעות שבועיות שילמד ילד חולה בכיתה ה' ו- 11 שעות שבועיות שילמד ילד חולה .'בכיתה ו הפערים מחר יפים אפילו יותר, כאשר בוחנים את הנתונים .בחטיבות הביניים והתיכונים יא. אמנם אין הכרח כי מספר השעות אותו לומד הילד החולה יהיה זהה בהכרח למספר השעות הנלמד ,בכיתה מכיוון שיכול ויש יתרון מסוים ללימודים אחד על אחד. מהצד השני, רבים מהילדים חולים נמצאים בתקופות לא פשוטות ובפיגור לימודי נצבר. חלקם של הילדים, אף שאינו מוגדר כילדי ."חינוך מיוחד" הם למעשה נמצאים במצב זהה יב. .בנסיבות אלו, הגבלת מספר השעות הקיים אינו מאפשר חינוך הולם לתלמידים ולתלמידות ההגבלה הקיימות מובילה ותוביל לכך שהילדים החולים אינם זוכים לת כנית שוו יונית והולמת שתאפשר ילדים חולים בביתם לשוב וללמד לצד בני כיתתם לאחר שיחלימו ממחלתם. נראה שהיקף .השעות המסופקות לילד חולה בביתו מושפע מטעמים תקציביים ולא חינוכיים יג. שימת הלב שהמחיר אינו רק בחינוכם של הילדים אלא מחיר שמונע חזרתם של הילדים למערכת החינוך הרגילה– .מה שמוביל לעלויות תקציביות תחילה מתן תוכנית לימודים יד. 'ס10 )(א לתקנות קןבע שתחילת מתן תוכנית הלימודים לילד חולה בביתו יהיה לא יאוחר מ- 21 ,ימים מיום הגשת בקשה תקינה ובכפוף לאיתור צוות חינוכי מתאים, קרי פרק הזמן בין הגשת הבקשה לבין תחילת מתן תוכנית הלימודים עלול להתארך לאין שיעור, ללא הגבלת זמן. מדובר בפרק זמן ארוך בצורה לא סבירה- במהלך21 ימים אלו )(ויתכן שיותר , הילד החולה יצבו ר פערים לימודים כה משמעותיים ביחס לכיתתו שייתכן ולא יהיה ניתן לגשר עליהם, על אחת כמה וכמה .בהתחשב בהיקף השעות הדל והמצומצם שהוא זכאי לו לפי התקנות בעקבות זאת, עולה השאלה מה עלול לקרות אם משרד החינוך לא יצליח למצוא צוות חינוכי בעל הכשרה מתאימה בהתראה כה קצרה, לה זקוק הילד כדי להימנע מיצירת פערים חינוכיים משמעותיים שיהיה קשה מאוד לסגור. מטבע הדברים, באזורי הפריפריה יהיה קשה עוד יותר לגייס בהתראה כה קצרה צוות חינוכי בעבור הילד החולה, מה שעלול לדחות את תחילת מתן תוכנית הלימודים, ולגרום לילד החולה בפריפריה לה .מתין זמן רב הרבה יותר מילד באזורים אחרים הותרת סעיף זה בעינו כמכשיר לאי מתן שירות הינו היתר למשרד החינוך שלא לקיים את הזכות לחינוך ומשכך אין לקבלו. ככל שהאחריות תוטל על בתי הספר ניתן יהיה לה בטיח ביתר קלות מתן חינוך מתאים, ומכל מקום אחריות משרד החינו ך להבטיח כי לא יוותר אף תל מיד שאינו ממש את .זכותו הבסיסית לחינוך, גם אם הדבר דורש פתרונות יצירתיים עם עלויות כלכליות תוכנית לימוד כיתתית לילד מאושפז טו. 'ס12 לתקנות- התקנות מצביעות על כך שילד מאושפז בבית חולים בשל מחלה מתמשכת, יקבל חינוך לפי תוכנית לימוד כיתתית במסגרת החינוכית בבית החולים. יחד עם זאת, התקנות לא מציגות פירוט אודות אותה תוכנית- מי יכתוב את התוכנית הכיתתית, מה היא ת כיל, האם וכיצד היא תותאם ליכולותיו של הילד המאושפז באופן פרטני או לחילופין לקבוצת הילדים המאושפזים .עימו, בהתחשב בגילאים שלהם, הידע שלהם ויכולות הלימוד שלהם הכנת תוכנית לימודים אישית לילד מאושפז טז. 'ס13(א) לתקנות- יש לציין שגם תקופת אשפוז הקצרה מ- 21 ימים ה 'נדרשים לפי ס13 (א) לתקנות לגיבוש תוכנית לימודים אישית לילד המאושפז, עלולה לפתוח פערים לימודיים וחברתיים משמעותיים, ולכן חשובה ההתאמה בין תוכנית הלימוד הכיתתית, לצרכיו, יכולותיו ורמת הלימוד של הילד המאושפז. תוכנית כיתתית לא תוכל לספק את צרכי הלימוד ולשמור על רצף חינוכי של .ילדים המאושפזים בבית חולים לאורך זמן זהות והכשרת הצוות החינוכי יז. 'ס16 לתקנות- אינו מבהיר בצורה מפורטת דיה מי יכול לעסוק במתן חינוך לילד חולה כמטפל .ומסייע 'אמנם נראה מס16 (2 ) לתקנות שהמועסקים במתן חינוך לילד חולה בביתו יועסקו באופן ישיר ע"י משרד החינוך, אך לא ברור ,מלשונן איזו הכשרה והסמכה נדרשת על מנת לעסוק בכך מאחר שאין חובה שהצוות החינוכי, מטפלים ומסייעים, יעבדו במוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, לרבות .גן חובה יח. מכאן עולה השאלה, האם הצוות החינוכי יורכב מ צוות חינוכי שמכי ר את הילד החולה, את יכולותיו, קשייו, מגבלותיו ומצבו, כמו גם את קצב ההתקדמות של כיתתו טרם המחלה בחומר הלימוד, הדרישות הכיתתיות וכד', או שמדובר יהיה באנשים זרים לילד, שיאלצו ללמוד להכיר אותו מההתחלה ולהסתגל אליו ואל יכולותיו , כמו גם להבין היכן הוא עומד ביחס לכיתתו בבחינת החומר הלימודי . כמו כן, כאשר הצוות החינוכי שמלווה את הילד במחלתו מורכב מ אנשי ם אשר חיצוניים לבית הספר שבו למד הילד החולה, נוצרת בעיה נוספת- אותו צוות חינוכי לא יוכל להיו ת עם האצבע על הדופק באשר למתרחש בכיתתו של הילד החולה באופן יומיומי ולהתאים בצורה מיטבית את תכני הלימוד ,בתוכנית האישית למתרחש בכיתת הילד. הנתק בין הצוות החינוכי לבין בית ספרו של הילד החולה מוריו וכיתתו, יקשו על שמירת הרצף הלימודי, מה שיקשה עליו לשוב וללמוד עם עמיתיו לכיתה .בסיום מחלתו פרק חמישי דיווח ועדכון בדבר מתן חינוך יט. מקריאת הסעיף עולה כי המוסד החינוכי הוא מדווח של התכנית ולא מנהלה . איננו מתנגדים כמובן ,לדיווח של הצוותים החינוכיים אך חייבת להיות הבהרה כי המוסד החינוכי הוא המנהל של התכנית, מפקח על ביצוע תכנית הלימודי .ם האישית ופועל לתיקון קשיים שמירה על קשר עם ילד חולה או ילד מאושפז, כ. 'ס21 לתקנות- על אף שהתקנות קובעות שמנהל מוסד חינוך או מי מטעמו ישמור ככל האפשר על קשר רציף עם הורי הילד החולה או המאושפז, ואף הילד החולה בכפוף למצבו הרפואי יוזמן להשתתף באופן פיזי באי רועי ופעילויות המוסד החינוכי, ותתאפשר השתתפותו בשיעורים מקוונים של מוסד החינוך, כדי לשמור על הרצף החינוכי בצורה מיטבית, כמו גם על הקשרים החברתיים של הילד החולה עם בני כיתתו, לטעמי יש להרחיב את היריעה ולאפשר לילד החולה להשתתף בשיעורים באופן מקוון, כאשר הם נ.יתנים באופן פיזי במוסד החינוך האפשרות להתחבר לשיעורים תייצר את המטרה הבסיסית של שמירת הקשר בין התלמיד לבני כיתתו ואפשרות חזרת התלמיד לכיתה ברגע שיתאפשר. מניעת הקשרים עלולה להוביל לתוצאה .הפוכה ,יחד עם זאת משרד החינוך לא מתחייב לקיום אפשרות זאת 'לפי ס21(ג) לתקנות- נוסח התקנות קובע שילד חולה יוכל להתחבר באופן מקוון לשיעורים הניתנים באופן פיזי במוסד החינוכי אך ורק "בכפוף להסכמת מוסד חינוך" בו לומד הילד . ניתן להניח שיהיו בתי ספר שיאפשרו את קיומם של שיעורים היברידיים על מנת לסייע לילד חולה או מאושפ ז, אך יהיו גם מוסדות חינוכיים שיסרבו לכך וימנעו מהילד החולה או המאושפז להצטרף לשיעורים של כיתתו מרחוק, ולקחת חלק בהוויה ה לימודית והחברתית . .זהו מצב לא שוויוני ולא סביר בעליל ומתפקיד משרד החינוך להסדירו הרן רייכמן, עו"ד