חומר רקע

18.3.2024 'ח' באדר ב ה'תשפ"ד :לכבוד חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת ,שלום רב הערות החברה להגנת הטבע ל)פרק ג' (ייעול הליכי רישוי סביבתי שפוצל מהצעת חוק התכנית הכלכלית – סעיפים5 - 8 , 14 - 13 בעניין רישוי לפי חוק חומרים מסוכנים; חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים; חוק המים ב סעיפים אלה מוצע לבטל את הכפילות הקיימת בחובת הרישיון להזרמת פסולת או שפכים ממקור יבשתי לים, כאשר ההזרמה נעשית במעלה הנחל המגיע לים . הפתרון המוצע הוא ביטול הצורך ב היתר ע"פ חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים , תשמ"ח- 1988 והשארת דרישה לקבלת צו הרשאה בלבד לפי חוק המים, תשי"ט- 1959 . החברה להגנת הטבע אינה מתנגדת לכך שיידרש רק מנגנון אישור אחד לצורך הזרמה ל נחל, אך זאת כל עוד אין פגיעה בסטנדרטים הסביבתיים ובהגנה הרגולטורית לה זוכה הנחל. ההסדר המוצע , המסתפק בצו הרשאה בלבד, מפחית משמעותית את ההגנה הרגולטורית לה זוכים הנחלים, היות ומדובר ב נמ גנון חלקי שאינו מגן בצורה מספקת על הסביבה והאדם. לאור זאת, אנו מציעים כי הזרמת שפכים למקורות המים בישראל תהיה בכפוף למתן היתר לפי החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (מאחר שהשפכים ממילא מגיעים לים בסופו של דבר), בהיותו המנגנון המגן יותר על הסביבה ועל האד ם, במקום צו הרשאה לפי חוק המים, שאינו מתמרץ את הגורם המזהם, מבקש ההיתר, לפעול לצמצום הזרמת שפכים לסביבה . לחלופין, אנו מציעים להשוות בין הדרישות הקיימות בהליך מתן היתר ובין הדרישות המקבילות ,בהליך מתן צו הרשאה, כך שצו הרשאה יובא בפני ועדה סטטוטורית ולכל הפחות יהיה טעון בתשלום היטל שישולם לקרן ייעודית למניעת זיהום מקורות מים ,, ויכלול מנגנון אכיפה כנגד הפרת הצו .בדומה למנגנון הקיים בחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים על פניו, ההצעה הנוכחית מכניסה תחת הליכי הרישוי להזרמה לים גם את שפך הנחל (האסטואר) ובכך ניתנת הגנה חזקה יותר למקטע זה של הנחל. אולם, ההיגיון הסביבתי התומך באיחוד ההיתרים הוא שכל זיהום המוזרם אל הנחל מגיע בסופו של דבר אל הים, בנוסף לזיהום הישיר של הנחל. לכן יש .להחיל את אותה הגנה דרך הליכי רישוי ההזרמה גם על מעלה הנחל באשר ל תוקפו של ההיתר, בהצעת החוק מוצע ת תקופ ה של עשר שנים ל ככ ,ל בהתאמה לתקופת היתר הפליטה .או היתר הרעלים לעמדתנו, אין מקום לקבוע כברירת מחדל תקופה כה ארוכה, בתחום כה רגיש שדורש פיקוח מתמיד. יתר על כן, תקופה של עשר שנים משמרת מצב קיים ואינה מקדמת התייעלות ברמת האסדרה הארצית והמקומית ואינה מתמרצת פיתוח ויישום טכנולוגיה אשר תאפשר למדינת ישראל להגן בצורה טובה יותר על ה סביב ה .ובריאות תושביה נוכח האמור, אנו מציעים כי תוקפו של ההיתר יהיה למשך שנה אחת בלבד, עם אפשרות להארכה תחת בחינה מחודשת כל שנה בהתאם ל החלטת הוועדה הסטטוטורית אשר תבטיח שנעשו מירב הפעולות למניעת הזיהום. :הסבר הפתרון המוצע בהצעת החוק עלול להגביר מאוד את זיהום הנחלים והים, תוך סיכון בריאות הציבור וגרימת נזק אקולוגי רחב היקף ארוך טווח , מאחר שצו הרשאה נותן הגנה פחותה על מקורות המים :בהשוואה להיתר, כמפורט להלן א. בחוק למניעת זיהום הים נדרש מבקש ההיתר לשלם היטל, המחושב לפי שקלול של כמות השפכים המוזרמים. הדרישה לתשלום היטל מתמרצת את מבקש ההיתר למזער את כמות השפכים .המוזרמים על ידו לים, ובכך מפחיתה את הנזק לציבור ולסביבה לעומת זאת, על מנת לקבל צו הרשאה לפי חוק המים אין צורך בתשלום היטל כלשהו, דבר המתמרץ הזרמה מוגברת של שפכים ל נחלים גם כשאין בכך צורך מוחלט. ,כל זאת על אף ש מרבית הנחלים זורמים בסופו של דבר אל הים, ולכן זיהום הנחלים כמוהו כזיהום הים בעקיפין, בנוסף לזיהום הנחלים עצמם. ,כיום, בעקבות פסק דין תימורים המחייב גם היתר הזרמה וגם צו הרשאה, ניתן לקבוע היטל בגין .זיהום הנחל הזורם אל הים הצעת החוק הנוכחית למעשה מבטלת את האפשרות המשפטית הקיימת כיום להטיל היטל בגין הזרמה ל מעלה ה נחל. לכן, לכל הפחות יש להוסיף סעיף המסמיך את הגורם הרלוונטי להטיל היטל במסגרת צו הרשאה לפי חוק המים, ובכך לשמר את ההגנה על .הנחל הקיימת כיום ולחייב היטל הזרמה לנחל לכל אורכו ב. בקשה למתן היתר ,מובאת בפני ועדת היתרים שהיא ועדה סטטוטורית אשר הרכבה, פעולותיה ודרכי קבלת החלטותיה קבועות בתקנות ולא ניתנות לשינוי על ידי החלטה מנהלית של יו"ר .הוועדה ,לעומת זאת בקשה למתן צו הרשאה מובאת לדיון בפני ועדה מייעצת שהוקמה על ידי מנהל רשות המים, שאינה ועדה סטטוטורית ולכן הרכבה ואופן פעילותה עשויים להשתנות על פי החלטת מנהל .רשות המים ג. חוק המים אינו כולל מנגנון אכיפה כנגד מזהמים שפועלים ללא צו הרשאה בתוקף, בניגוד לחוק למניעת זיהום הים ,שכולל מנגנון של אכיפה באמצעות עיצומים כספיים, קנסות ועונשי מאסר .ומגובה במערך של פקחים שמונו על מנת לשמור על הוראות החוק למניעת זיהום הים ד. לפיכך, יש להעדיף את החלת הוראות חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים על פני הוראות חוק המים, בכל הנוגע להזרמת שפכים למקורות מים, וזאת על מנת למנוע ככל הניתן ולצמצם את הפגיעה הסביבתי ת כתוצאה.מכך ,בכבוד רב אסף בן לוי, עו"ד ד"ר עידן ברנע י ועמ"ש אקו- ,הידרולוג רכז מים ונחלים החברה להגנת הטבע