הודעה לעיתונות

הכנסת *דוברות הכנסת - יחד ננצח* (ועדה לביטחון לאומי) *אושרה לקריאה ראשונה: הצעת חוק שתאפשר החמרת ענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה של שב"חים* *יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ צביקה פוגל, יוזם הצעת החוק: "המטרה של החוק היא חיזוק הריבונות מניעת טרור ועבירות פליליות. החמרת הענישה באה להגדיר מחיר הפסד גבוהה יותר לאלה המוכנים להלין, להסיע ולהעסיק שוהה בלתי חוקי שיכול להיות המחבל הבא".* הוועדה לביטחון לאומי אישרה היום (ג') לקריאה ראשונה את הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - החמרת הענישה בעבירות של הסעה, הלנה והעסקה שלא כדין של שוהים בלתי חוקיים) התשפג-2023 , של יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ, צביקה פוגל. על פי ההצעה תוחמר הענישה בגין ביצוע עבירות הסעה, העסקה והלנה של שוהים בלתי חוקיים, תוך הרחבת אפשרות השימוש בכלים מנהליים על ידי גורמי האכיפה והארכת הוראות השעה הקובעת קנסות מינימום בעבירות אלו. כל זאת, במטרה לפגוע בתמריץ של מסיעים, מעסיקים ומלינים לסייע לשוהים בלתי חוקים בישראל. מנתוני המשרד לביטחון לאומי עלה כי 80% מתיקי הפשיעה בהם מעורבים פלשתינים מקורם בשב"חים, בהם: עבירות של רכוש, גניבות רכב, התפרצויות לבתי עסק ודירות, פשיעה חקלאית. בנוסף, יש תעשייה של תיעוד מזויף עבור השב"חים עבירות אמל"ח, סמים ונושא סחר בקטינים ונשים כקבצנים. לעניין הנושא הביטחוני, נטען כי לשב"חים היכרות מעמיקה עם השטח הגורמים לפיגועי איכות כאשר בשנת 2022 כ- 30% מעורבות שב"חים בפיגועים. *יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל, יוזם הצעת החוק* אמר כי המלחמה הרב זירתית יצרה מצוקת כוח אדם, של עובדים ופועלים שנכנסו מיו"ש ומעזה. היא מגדילה את הפיתוי ו'בצע הכסף' של אנשים בעיקר ישראלים לעשות מעשים כמו הלנה, הסעה והעסקה של שב"חים העלולים לפגוע באנשים אחרים. חמאס עדיין מנסה ומעודד להיכנס ולפגע בנו. "המטרה של החוק היא חיזוק הריבונות מניעת טרור ועבירות פליליות. החמרת הענישה באה להגדיר מחיר הפסד גבוהה יותר". *עו"ד יאיר מתוק, יועמ"ש במשרד לביטחון לאומי, ונציגות משרד המשפטים, עו"ד שמרית גולדנברג ועו"ד נעמה פויכטונגר,* הסבירו כי הצעת החוק מבוססת על הצעת החוק הממשלתית ולרוב הסעיפים יש הסכמה למעט שלוש סוגיות חילוט בשווי, חזקה ועונשי מאסר מינימום עליהם התקיים דיון בפני המשנה ליועמ"שית. "יש נוסח מוסכם לגבי קביעת עבירה שמניחה כי על בעל הרכב חובה לפקח על מה קורה עם רכבו. בנושא חילוט ושווי הגענו להסכמה שתיקבע בהוראת שעה לשלוש שנים קנס שלא יפחת מחצי משוויו של הרכב. כאשר בית המשפט לא מצליח לחלט את הרכב עצמו מן הראוי שייקבע חצי משווי הרכב. בנוסף, בנושא החמרת עונשי המאסר מינימום, טענה *עו"ד גולדנברג*, כי אין מקום לקבוע עונשים מינימליים במאסר. יש קושי מפני שבית המשפט גוזר את הדין באופן אינדיבידואלי וכל מקרה לגופו. עונש מינימום לא מאפשר לבית המשפט לקבוע וכובל את שיקול דעתו וכן פוגע בעקרון ההלימה כעקרון המנחה בגזירת הדין. היא הוסיפה, כי הטענות שענישת מינימום מניבות הרתעה אינן מבוססות ולכן קשה להצדיק בהן את ההוראה המוצעת. העבירות המדוברות נעברות במגוון רחב של נסיבות ורמות חומרה והנתונים שהוצגו מראים את החשיבות שבית המשפט יוכל להתאים את העונש למקרה כפי שנעשה. בסופו של דבר, יש יחס של ניגוד בין ניסיונות למצוא פתרונות למצוקת הכליאה שמביאים גם לפתרונות שבהם גזרי דין לא מבוצעים עד תום לבין הרצון לקבוע עונשי מינימום המביאים להרחבת הכליאה. *עו"ד דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי,* טען לגבי עבירות המינימום החקיקה באופן מסורתי היא מתנגדת . "לכן צריך לקחת בזהירות את התפיסה הזו וזה קשור לתפיסת עולם. לטעמנו הרף התחתון הוא החשוב". *עו"ד גיל שפירא, סנגוריה הציבורית*: " עונשי המינימום לא עובדים. היא לא משפיעה על הפשיעה אלא יש לה השפעה על ה'רצביזם'. ובהקשר לעבירות המדוברות והחומרה שלהן ברורה והסיכון הביטחוני שנובע מהם. רבים מהנאשמים בעבירות הללו הם נורמטיביים לחלוטין והם צריכים להיענש אבל דווקא במצבים הללו של הקשחה של החמרה שיפוטית ברכיב של ענישת מינימום אינו דבר נכון. אני קורא לוועדה לשים כרגע בצד את רכיב המינימום של תקופת המאסר ולראות איך רכיב עונשי המינימום בקנסות עובד". *רפ"ק אלכסנדר וייסבורד, משטרת ישראל,* העיר בעניין הקשר בין הרתעה לחומרת העונש ואכן הגורם המשפיע ביותר הינו סיכוי העבריין להיתפס יחד עם זאת צריך להבחין בין פשע אקספרסיבי לפשע אינסטרומנטלי שם הרווח הוא כלכלי. "בהחלט יש היבט חשוב לגובה העונש בעבירות אלה והוא לא מבוטל". *ח"כ מירב בן ארי*, אמרה: "ממתי משרד המשפטים מאשר עונשי מינימום? האם בעבירות כאלה, שהן עבירות חמורות ואני בעד ענישה כדי ליצור מנגנון של הרתעה, אבל איזה הרתעה יש בקביעת עונשי מינימום? אני בעד לתת לשוטר אפשרות להטיל קנסות כבדים". *נציגת משרד המשפטים, עו"ד גולדנברג,* השיבה כי "אנחנו מתנגדים לענישת מינימום. בהיבט של עונשי מינימום של קנסות הוחלט להחזיר בהוראת שעה, הוראה שהיתה קיימת והאפקטיביות שלה תיבחן". לעניין הטלת קנסות מנהליים, הסבירה, כי יש כאן עבירות בהחלט חמורות ויש צורך לנהל הליך פלילי בבית משפט כדי להוכיח אשמה. "הקנסות המנהליים הם בד"כ נמוכים יותר ולא ניתן לקיים מצב גם של קנסות מנהליים וגם את ההחמרה המוצעת כאן". לאחר הצבעה אישרה הוועדה את הצעת החוק לקריאה ראשונה והיא תועבר למליאת הכנסת. יקותיאל צפרי, דוברות הכנסת