חומר רקע
סימוכין:2023-075973
ירושלים, כ"ח בתמוז תשפ"ג
17 ביולי 2023
סיכום דיון
מיום שלישי, כ"ח בתמוז תשפ"ג, 17.7.2023 בנושא:
היערכות מערכת החינוך לשוק העבודה המשתנה – דוח שנתי 71ב – ישיבת מעקב
ח"כ מיקי לוי – יו"ר הוועדה – אנו לקראת שנת לימודים חדשה ולכן ביקשתי לקיים שורה של דיונים על מערכת החינוך. הנושא הדחוף ביותר הוא המורים, בלי מורים אין מערכת חינוך ומעמדם נשחק באופן הרסני. השביתה הצפויה בשנת הלימודים הבאה תשתק את המערכת ועלולה להוביל למשבר גדול. אנו רוצים לשמוע היום בדיון התייחסות למו"מ המתנהל, ורוצים להבין היכן הדברים עומדים ומה יכולתה של הוועדה לסייע. הצלחה בעמידה באתגרי שוק העבודה המשתנה תלויה במערכת החינוך. בשנים האחרונות התלמידים נאלצו להפסיק את התקדמותם בגלל הקורונה והסגרים, ושנת הלימודים הנוכחית הסתיימה ללא תעודות, ציונים והיערכות. כעת יש מימוש להשבתה בדיוק לאותה אוכלוסיית תלמידים והם נמצאים לפני מתכונות ובגרויות. לאורך השנים הושקו רפורמות שביקשו לחולל שינוי במערכת החינוך. הגיע שר והחליף רפורמה לפני שבחן את הקיימת. אנו מדברים על לפחות 10 רפורמות או יותר, עפ"י המכון השיראלי לדמוקרטיה, ועדיין מע' החינוך לא מצליחה להתאים את עצמה.
ישראל היא מדינה שאנגלית היא שפה נגישה בה, והתלמידים עדיין לא יודעים לתקשר בשפה זו. עם איזה קישורים אנו מוציאים תלמידים לעולם ולאקדמיה? המצב מטריד נוכח רמת השכר של המורים, איכות המורים שנכנסים למערכת – הכל קשור אחד בשני. יש לנו נוער נפלא עם פוטנציאל נפלא ותפקיד המדינה לתת להם את הכלים להצלחה.
אתמול שר החינוך הביע פליאה על הדיון. אני לא מתכוון לרדת מהנושא ונקבע בסיום הדיון - דיון המשך ונזמין שוב את מנכ"ל המשרד. ואם המנכ"ל לא יגיע לדיון הבא, נשקול להוציא צו הבאה.
משרד מבקר המדינה – בני גולדמן-מנהל אגף בכיר – הדוח התמקד בפער שבין המיומנויות של המאה ה- 21 לבין מה שמקנה משרד החינוך, כאשר תק' הביקורת היא לפני מגיפת הקורונה. רפורמת למידה משמעותית ועוד רפורמות פדגוגיות ניסו לצמצם בשנים האחרונות את הפער. הדוח בחן את את מידת ההתאמה, ההצלחה והיכולת להבטיח את היכולת לצמצם את הפערים. הדוח מציג את התמונה העובדתית נכון לתקופת הביקורת. תפקיד משרד החינוך להציג את הפעולות שנעשו בעקבות הביקורת.
מורן וולף – ע' למנהלת חטיבה - תקופת הביקורת: ינואר 2019 – מרץ 2020
נושאים שנבדקו: * מדיניות משרד החינוך בנושא הקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידים
* התאמת המסגרת הפדגוגית להקניית המיומנויות בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות –
שילוב המיומנויות בתוכניות הלימודים.
שיטות המדידה וההערכה של התלמידים.
מידת הגמישות הפדגוגית המוענקת לבתיה"ס במטרה לאפשר הקניית המיומנויות.
כדי להכין את בוגריה לתפקוד מוצלח בחייהם העתידיים, על מערכת החינוך להטמיע בקרב תלמידיה, לצד ידע בתחומי הדעת השונים וערכים, גם את המיומנויות שיהיו נחוצות להם כבוגרים בחייהם החברתיים, האישיים והמקצועיים במאה ה-21. הדבר מקבל משנה תוקף לאור חשיבותו של הנושא והירתמותן של מערכות חינוך ברחבי העולם להטמעת מיומנויות אלה.
ההערכה החיצונית, ובעיקר בחינות הבגרות בישראל, משמשת "מצפן" למערכת החינוך כולה ומאפשרת להתוות מדיניות. בהתאם, בידי המשרד היכולת לעשות שימוש בכלי זה כדי להכווין את המערכת כולה להקניית המיומנויות לתלמידים - צעד שמדינות רבות בעולם כבר החלו לנקוט בו.
ח"כ יפעת שאשא ביטון – הרפורמות השונות לא עשו את העבודה, כי הבגרות לא שונתה. כשיש בחינת בגרות מסוימת, כולם מכוונים אליה ואין באמת התכוננות למיומנויות של המאה ה- 21. בבתי הספר היסודי ובחלק מחטיבות הביניים יש פרויקטים יחודיים שהמערכת מאפשרת, אך כשמסתיימת החטיבה מגלים שהבגרות בפתח, החדשנות נעלמת וכולם מוכוונים למערכת הישנה. צמצנו את מס' מבחני הבגרות, שיננו את השיטה ושמנו דגש על מקצועות מדעי החברה והרוח. יש כ"כ הרבה רפורמות וטלטלה של המערכת. איך הילדים ידעו להתמודד עם הבינה המלאכותית אם הם לא יודעים להתמודד עם המידע שנמצא בחוץ.
הילדים שלנו משיגים הישגים נמוכים במבחני פיזה, כי לא מלמדים אותם את המיומנויות שבוחנים עליהם בבחינה זו. שיננו את תכניות המתמטיקה בחט"ב, ואני מקווה שהתוצאות יהיו טובות יותר בשנים הבאות.
כח אדם של המורים הוא משמעותי מאוד. מורה לא יכול להיות יצירתי אם אומרים לו: "זה המבחן". אנשים מותשים במערכת, ולכן מי שרוצה לשנות – קם והולך.
העובדה שהרבה ילדים נבחנים ברמת 5 יח"ל באנגלית, לא אומרת שהם יודעים לדבר אנגלית. חשוב שהתלמידים יספגו את השפה, ולכן הכנו תכנית לימודי אנגלית מגיל גן שהיתה אמורה לחול על כל המערכת. הגננת בחרה האם היא מכניסה לומדות, וגם היא העשירה את עצמה יחד עם הילדים. התכנית נעצרה וקיבלנו פניות מגננות לבדוק מה הסטטוס שלה. מצאנו שאין קול קורא חדש והתכנית לא מתרחבת.
מטרת הקמת מועצה לאומית היא להוביל תהליכים לאורך זמן באופן מקצועי. בדקנו את הנושא מבחינה משפטית ואני לא יודעת מה עלה בגורל הדבר הזה.
מס' הבגרויות בישראל לא משקף כמה התלמידים יודעים, הם לא באמת מקבלים משהו שהוא רלוונטי לחיים הבוגרים.
צריך לזכור שבסוף בלי מורים אין מערכת חינוך, ולכן אני הייתי מצפה שתהיה מלחמה ממשרד החינוך ומשרד האוצר על הסכמי שכר למורים העל-יסודי. כאשר שר החינוך אומר להתכוונן לשביתה של חודשיים ראשונים, הוא אומר למשרד האוצר לקחת את הזמן. התלמידים הם אלה שמשלמים את המחיר הכבד. אם משרד החינוך לא יקום וילחם על המורים, לא יהיה הסכם שכר.
בשנה האחרונה הורחבה הגמישות למנהלים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות. יש גבול לגמישות שניתן לתת מבחינת שכר, יש לעשות הסכם קבוע עם מידה של גמישות.
כששולחים סקר לציבור עם שאלות פתוחות, זה זילות של מקצוע ההוראה.
עמותת מורים מובילים שינוי – טל לוריא-מנכ"ל - יש להתאים את תעסוקת המורים למאה ה- 21 ולא כפי שהיא נמצאת היום במאה ה- 19. הסטודנטים לחינוך רואים שבחוץ יש העסקה גמישה והמורה מתוגמל בהתאם ולכן פונים לשם. ארגוני המורים קובעים את השכר מעל ראשם של המורים במנותק מהמנהלים. במקום להגמיש את העסקת המורים ולתת אוטונומיה למנהלים, אנו עומדים ותקועים במקום.
השביתה הצפויה פוגעת בתלמידים, אך גם פוגעת במעמד המורה (שהוא גם ככה נמוך למרות מאבקי ארגון המורים), ובמעמדו הכלכלי.
מועצת התלמידים והנוער – רן שי-יו"ר – שנה שלמה התלמידים נפגעים מעיצומים משמעותיים מאוד שמשפיעים על חייהם. לכל שר יש את הגישה שלו, אך מבחינתי יש בסוף מבחן תוצאה. בתחילת השנה הנוכחית היו לנו מאבקים, אך השנה נפתחה לאחר חתימה על הסכם שכר שמקדם את המערכת. אך כשהתחלנו את השנה הבנו שאין יציאות, ציונים, תעודות ועוד. אנו דורשים שב- 44 הימים הקרובים יעשו מה שלא הצליחו לעשות עבורנו, ומצפים לשינוי.
שון לוקיאנץ-יו"ר מחוז צפון – יש להתסכל על ההיבט הנפשי של התלמידים שחווים את הרפורמות. אין לנו יציבות ואנו לא יודעים למה להיצמד.
עיצומי ארגון המורים הוא נושא קשה וכבד שמלווה אותנו הרבה זמן. ברגע שהמורה לא נתן לתלמיד לצאת לטיול או ציון, אנחנו מתחילים לערער ואז הקשר נמתח והוא פשוט לא יציב. יש לפתור את הסוגיה עד תחילת השנה. יש ליצור מערך פרקטי שיוביל אותנו לפתרון.
ארגון המורים - רן ארז-יו"ר – אני מסכים לכל מילה שאמרה ח"כ שאשא ביטון . מורה רוצה להצליח, ומי שמודד אותו זה המנהל. המנהל נמדד ע"י ראש העיר וההורים. המגדלור הוא בחינות הבגרות. ראש העיר רוצה תוצאות כי זה משפיע על מחירי הדיור ותחומים נוספים.
עשינו הסכם קיבוצי בעבר עם שרי החינוך לשעבר גדעון סער ושי פירון ללא שביתות. כמו כן הגענו להסכם קיבוצי עם ד"ר שאשא ביטון ללא שביתות. מה קרה עכשיו? למה אנחנו צריכים עכשיו לעשות מאבק?
כדי למשוך מורים איכותיים, יש לתת שכר טוב. היום אנו נמצאים במצב גרוע ביותר כי עולי בריה"מ,שעלו בשנות ה- 90, פורשים מהמערכת. המורים בחינוך העל-יסודי מלמדים מקצועות שלא הוכשרו אליהם כדי לסתום חורים ומשרד החינוך צריך להבין זאת. פניתי לשר החינוך כדי שידבר עם שר האוצר להעלאת שכר המורים בחינוך העל-יסודי. הוא אמר שהוא לא מוכן להתערב אם הפערים גדולים ומנע ממנכ"ל משרדו מלהשתתף במו"מ.
משרד האוצר אומר: להסתדרות המורים וההסתדרות הכללית נתנו תוספת של 2%, גם אתם תקבלו כך. לפני יומיים הייתי בפגישה עם מנכ"ל משרד האוצר, הוא אמר שהוא נחרץ לא לתת תוספת. הפגיעה היא מלמעלה ממשרד האוצר ומשרד החינוך. אנחנו לא מגזימים במה שאנו דורשים, לפחות לשמור על ערך השכר שלנו שנשחק. אנו לא נגד חוזים אישיים, אך בעד הסכם קיבוצי שנותן רובד לכולם. המשמעות של חוזים אישיים לכל המערכת, היא לרסק את העבודה המאורגנת. המאבק שלנו על הסכם קיבוצי לא יכול להיפסק, אנו עובדים שנה וחצי ללא הסכם קיבוצי ולא ניתן להמשיך כך. אנו לא אוהבים שביתות, ואנו גם נפגעים מהן בכך שלא מקבלים שכר. אנו נאבקים עבור כל המדינה. אני לא רוצה לדבר על פוליטיקה, יותר ממיליון ישראלים מחזיקים בדרכון זר כדי ליצור אופציה נוספת, במקום להבין שהשורשים שלנו במדינה קשורים בחינוך.
חדשות 12 - יעל אודם-כתבת חינוך – אנו בעולם שהופך להיות טכנולוגי, אך לא ניתן להתקדם ולהתפרנס ללא ידיעת השפה האנגלית. תלמידים מסיימים 5 יח"ל באנגלית, אך לא יודעים לדבר באנגלית. יש להגדיר את הנושא כמשימה לאומית כדי לצמצם את הפער. יש להביא מורים מחו"ל או מורים שנמצאים בארץ דוברי השפה שילמדו אנגלית מדוברת.
מכיוון שהפערים בין רן ארז לשר האוצר גדולים והם הרימו ידיים והודיעו שיש שביתה בתחילת שנה"ל - רה"מ צריך להתערב בנושא ולעשות סדר.
אם הבגרויות לא יהיו מדד, אנו נתרגל למדוד את מנהל ביה"ס עפ"י מיומנויות אחרות.
ח"כ משה טורפז - בכל תוצאות המבחנים הבינ"ל תמיד חסרים 22% מהתלמידים (חרדים, ערבים במזרח ירושלים ותלמידים בחינוך הפרטי), ולכן התוצאות הן עוד יותר עלובות. במערכת החינוך צריך יותר תחרות, חוזים אישיים ולתגמל את המצטיינים. אם יהיו לנו מורים טובים, זה יביא לנו הישגים טובים.
משרד החינוך – אפרת צנגן-מנהלת אגף א' (אסטרטגיה ומדיניות) – ארצה להביע צער מול משרד מבקר המדינה. התייחסנו לדוח ומצער שהדברים הוצגו כאן כפי שהוצגו לפני כ- 3 שנים.
המשרד ביצע למידה של דוח ההערכה: יש שפה משותפת – יש תפיסת למידה שקיימת עם יותר מ- 13 מיומנויות שכל מערכות המשרד מדברות אותן, כגון: מקצוע אזרחות, שפה עברית, שפה ערבית, מקצועות ליבה ומקצועות החובה.
בראמ"ה יש כלים להערכת מיומנויות שפורסמו (2 מבדקים שהם וולנטריים).
רכז בית ספרי למיומנויות עדיין נמצא בבית הספר.
בקרה והערכה - הערכה חלופית 30%, היום עושים תהליכי בקרה הם ייושמו, ויצאנו בתכנית גמישה.
נקודת המוצא של הגמשת הבגרויות היא שיתוף של הציבור, והוא ביקש הדרגה. הרפורמה חלה מיד על כל המערכת, והיום בית ספר יכול לבחור האם הוא נכנס למתווה של בגרות אחת עד 4 בגרויות. מתוך 828 בתי ספר, 555 בתי ספר לפחות בחרו מקצוע אחד במתווה החדש שכולל משימות של הצגה, חקר וכו'. זה נעשה ביד ביד עם המוכנות של המורים, המנהלים והתלמידים. היום המבחנים במשקל מועט מתוך הציון הכולל של התלמידים. המתווה היום מאפשר גמישות רבה לבתי הספר. בסופו של דבר צריך להכיל מדיניות ולהתחשב בדברים שנאמרים.
דודי כהן-המבקר הפנימי - יש עבודה סדורה מול משרד מבקר המדינה. יש תהליכים שכבר בוצעו מכתיבת הדוח.
מנהיגים-ארגון מנהלי בתיה"ס - איציק חולדאי–בי"ס יכול לבחור תכנית שמחליפה את הבגרות, אך חשוב לציין שזה מהלך מאתגר ומורכב. בי"ס יכול לעשות 5 בגרויות רק אם הוא ממש מתאמץ. אנו מסכימים עם הממצאים וההמלצות של דוח מבקר המדינה. משרד החינוך רוצה לקדם מיומנויות שרלוונטיות לעולם, אך הוא כמעט ולא עוסק במיומנויות אלא בהוראת ידע. הפער בלתי נסבל.
3 נקודות עיקריות שעולות: 1. צמצום בחינות בגרות
2. טיפול בבעיות עומק של המערכת – תגמול למורים ולמנהלים, שיפור מעמד המנהל והמורה וכו'.
3. אוטונומיה למנהלים – בסופו של דבר בי"ס הוא לא יחידה צבאית, כל אחד עושה בכיתה מה שהוא רוצה. משרד החינוןך טועה הרבה שנים בכך שהוא חושב שהוא יכול ליישם מדיניות מורכבת, זה לא עובד ככה. הדבר היחיד שיכול להניע זה מנהיגים חינוכיים שיודעים לרתום את צוותי ההוראה. הגיע הזמן שמשרד החינוך יבין שהוא מטה.
משרד האוצר – שמואל אפלבוים-רכז חינוך והשכלה גבוהה באגף שכר והסכמי עבודה – מי שמנהל את המו"מ זה אגף השכר והסכמי העבודה. אני רוצה למחות על הטענות הבאות:
טענתו של רן ארז – שנושא השביתה לא מעניין את משרד האוצר, וטענתה של ח"כ יפעת שאשא ביטון - שלמשרד יש אינטרס סמוי למשוך זמן.
אני מקווה מאוד ששנת הלימודים תיפתח במועדה, אך לצערי אני לא אופטימי. אנו נתייצב וניתן דין וחשבון לוועדה בהתאם למה שצריך.
נעשו הסכמים עם: הסתדרות המורים, ההסתדרות הכללית החדשה וארגוני הסגל הבכיר באוניברסיטאות. הוכחנו שמשרד האוצר יודע להגיע להסכמות.
ההצעה לארגון המורים עולה בקנה אחד עם ההסכמים שהזכרתי, אנו לא יכולים להיות בסיטואציה שאנו יורקים בפנים של הארגונים האחרים. בניגוד למה שנאמר, משרד החינוך מעורב מאוד במו"מ. ההצעה ששמנו על השולחן, ופורסמה בתקשורת, מדברת על שינוי משמעותי בשכר המורה המתחיל עם תוספת נמוכה יותר למורים הותיקים. אנו מתעדפים את המורים הצעירים. בנוסף, אנו רוצים להעצים את מחנכי הכיתות. אנו רוצים לחזק את המצוינות והאיכות בהסכם הזה, להעצים את המנהלים בתחום השכר ולהעסיק אותם בחוזים אישיים כמו את יתר המנהלים הבכירים במגזר הציבורי. למורים אנו רוצים לתת חוזים אישיים במשורה כדי לסייע בהתמודדות עם המחסור במורים.
היום הפערים גדולים בכסף וקשה להתקרב, אנו עדיין בשאלת המסגרת הכספית. אנו באים למו"מ בתום לב ואנו קוראים לארגון המורים לחבור אלינו על בסיס ההצעה שהונחה בפניהם.
הנהגת ההורים הארצית – אודליה שינדרוף – ההורים רוצים יציבות, ואנו סופרים את הימים מתי ילדינו יסיימו את מערכת החינוך אם הדברים מתנהלים כך.
הנהגת ההורים התנגדה נחרצות למתווה החדש. אי אפשר להמשיך עם הכמות הקיימת של הבגרויות. אין בקרה וביקורת על הערכה חלופית, אין סנדרט אחיד ללמידה משמעותית ואף אחד לא יודע איך לתת באמת את הציון. ברוב בתי הספר עושים את הערכה החלופית גם כבחינה.
הלכנו למסע עם כל הרקטורים של האוניברסיטאות וצה"ל. נאמר לנו על ידם שהתלמידים לא יודעים לבטא את עצמם, לכתוב פסקת טיעון והבחינות לא שוות כלום. כדי להתקבל לאוניברסיטה אין צורך בכל בחינות הבגרות האלה. לכל שכבת גיל יש מתווה אחר, והמנהלים מבולבלים מכך.
אנו רוצים שכר ראוי למורים, אני ביקשתי אישית לא להתקמצן כלפי מורים. אנו מבקשים לא לעשות הסכם שכר עם פלסטר, אלא רפורמה עמוקה שנותנת אופק. אנו רוצים ששנת הלימודים הבאה תהיה אמיתית. זה ביזיון מה שקרה השנה. אנו רוצים שרה"מ יגיע לדיון של 40 חתימות בנושא.
בתום הדיון הוועדה הגיעה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון.
הוועדה קוראת למשרד האוצר לסיים את האירוע.
הוועדה קוראת לרה"מ להתערב במו"מ בין ארגון המורים למשרד האוצר. האיום על תלמידי ישראל הוא איום ממשי ויכול להשפיע על הדורות הבאים והמערכות השונות.
הוועדה תקיים ישיבת מעקב בחודש אוגוסט שיוזמנו אליה: מנכ"ל משרד החינוך, ר' המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך וראש אג"ת במשרד האוצר.