חומר רקע
סימוכין:2023-012736
ירושלים, כ"ב בשבט תשפ"ג
13 בפברואר 2023
סיכום דיון
מיום שני, כ"ב בשבט תשפ"ג, 13.2.2023 בנושא:
היערכות מערכת החינוך לשוק העבודה המשתנה - דוח שנתי 71ב
נקודות עיקריות שעלו במהלך הדיון:
יו"ר הוועדה – ח"כ מיקי לוי – שרי חינוך מחליפים תכניות לימוד, שהושקעו בהם שנים וימים, בהתאם לשינויים הפוליטיים.
משרד מבקר המדינה – בני גולדמן –מנהל אגף – בדיקת משרד מבקר המדינה לא כללה את המגזר הערבי והמגזר החרדי. מבחני פיזה בודקים יכולות קוגנטיביות, וניתן לראות משנת 2015 ירידה חדה, אנו מתחת לממוצע.
מורן וולף-עוזרת למנהלת החטיבה – המוכנות לשוק העבודה המשתנה
הנושאים שנבדקו בדו"ח: מדיניות משרד החינוך בנושא הקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידים, והתאמת המסגרת הפדגוגית להקניית המיומנויות בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.
נתוני מפתח – 8 מיומנויות המאה ה-21 נבחנו בדו"ח: חשיבה ביקורתית, יצירתיות וחדשנות, יכולת פתרון בעיות, למידה עצמית, אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית.
33-29 דירוג ציוני תלמידי ישראל במבחני פיזה הבין-לאומיים שנערכו ב-2015 וב- 2018.
11-10 מספר הבחינות בהן נדרש תלמיד בישראל להיבחן כדי להיות זכאי לתעודת בגרות.
38% מתלמידי בתיה"ס העל- יסודיים סבורים שביה"ס אינו מכשיר אותם לחיים, ואינו נותן להם כלים שיעזרו להם להשתלב בעתיד בעולם העבודה.
71% מהמנהלים סבורים שבחינות הבגרות, במתכונתן הנוכחית מהוות חסם להקניית מיומנויות המאה ה-21.
לכ- 3,000 מהלומדים 5 יח״ל במתמטיקה בבתיה"ס אין אפשרות ללמוד מדעי המחשב, וזאת בעיקר עקב מחסור במורים.
ליקויים: *לאורך שנים משרד החינוך לא מצליח לגבש ולהטמיע מדיניות מוסכמת להתאמת מערכת החינוך למאה- 21 ולא היתה המשכיות במדיניותו. *חוסר במועצה לאומית שתשמש כגוף מקצועי אסטרטגי הכולל מגוון בעלי עניין חסם מרכזי להשגת מדיניות מוסכמת. *יחידות המטה במשרד החינוך גיבשו מסמכי מדיניות שונים ובלתי מתואמים להקניית מיומנויות ולא גיבש מהן תוכנית כוללת להקניית מיומנויות. *הן המפמ"רים והן מנהלי בתיה"ס ורכזי המקצוע סבורים שלרפורמת הלמידה המשמעותית לא הייתה השפעה רבה על הקניית מיומנויות. *תוכניות הלימודים אינן מעודכנות ואינן מתייחסות למיומנויות במידה מספקת ולעתים אינן מתייחסות למיומנויות כלל. *בחינות הבגרות בכתב בישראל כמעט אינן מתייחסות למיומנויות המאה ה-21 ומתבססות בעיקר על שינון ידע. *גם השאלות שהטמיע משרד החינוך בבחינות הבגרות, ושמטרתן בחינת מיומנויות מעטות, אינן מחייבות את התלמידים והתלמידים המעטים שבוחרים להשיב עליהן, אינם מצליחים בהן. *בישראל, נדרש תלמיד להבחן בכ-10-11 בחינות בגרות, בעוד שבמדינות שונות שנבדקו – נדרשים ל- 2-5 בחינות. * 69% מהמנהלים ציינו כי עומס הבגרויות פוגע במידה רבה או רבה מאד ביכולת להקנות לתלמידים את המיומנויות, ואינה מאפשרת להם להתמקד בדברים נוספים. *צוותי ההוראה נאלצים לצמצם את תוכני הלימוד כדי להתמקד בלימוד התכנים שבהם התלמידים צפויים להיבחן.
שיטות הערכה ומדידה – מצפן למערכת כולה – תלמידים, מורים ומנהלים, והם מתחילים להתכונן לכך החל משלב חט"ב. בחינות הבגרות עדיין מתמקדות בשינון ידע, 71% מהמנהלים סבורים שמתכונת הנוכחית פוגעת במיומנות. אולם 18% מהמפמ"רים סבורים אחרת. המטה של משרד החינוך לא סבור שיש בעיה עם הבחינות, לכן הסיכוי לשנות הוא קטן.
מס' בחינות בגרות – בישראל יש יותר בחינות מחייבות משאר העולם, העומס לא מאפשר לבתי הספר להקנות את המיומנויות.
המלצנו לגבש מתכונת עדכנית לבחינות הבגרות שתשקף באופן מהימן יותר את כישוריו של בוגר מערכת החינוך להמשך דרכו האקדמית ודרכו בעולם העבודה של המאה ה-21. כמו כן הומלץ לבצע בחינה מחודשת של עומס בחינות הבגרות והמתכונת שלהן אל מול חלופות למתכונת ההערכה, שיתאימו לתמורות שחלות כל העת, ובייחוד לצורך להקנות לתלמידים את המיומנויות שיאפשרו להם להשתלב בשוק העבודה המשתנה.
גמישות פדגוגית כחסם להקניית מיומנויות המאה ה- 21 - תוכניות הלימודים אינן מעודכנות ואינן מתייחסות למיומנויות במידה מספקת. הומלץ לבחון את הטענות בדבר היעדר גמישות פדגוגית מספקת הדרושה למנהלים לשם הקניית המיומנויות, ולהרחיבה.
בסיס הייטק מתחיל בבתי הספר, לכ- 3,000 מן הלומדים 5 יח“ל במתמטיקה בבתי הספר אין אפשרות ללמוד מדעי המחשב, וזאת עקב מחסור במורים.
אילן מוריץ-מנהל ביקורת בכיר – כוח אדם בהוראה
מורים שאין להם את ההכשרה הנדרשת ללמד את המקצוע שהם מלמדים.
נתוני מפתח – 3,065 המחסור החזוי במורים במגזר היהודי בשנה"ל התשפ"א.
3,919 עודף המורים החזוי במגזר הערבי בשנה"ל התשפ"א.
9,000 מספר המורים למתמטיקה בשנה"ל התשע"ח בחינוך העל-יסודי ושיעור בעלי ההכשרה הנדרשת להוראת המקצוע.
8,150 מספר המורים לעברית בשנה"ל התשע"ח בחינוך העל-יסודי ושיעור בעלי ההכשרה הנדרשת להוראת המקצוע.
13,300 מספר המורים לאנגלית בשנה"ל התשע"ח.
432 ו-565 ממוצע ציוני המבחן הפסיכומטרי של המועמדים שהתקבלו ללימודי חינוך והכשרה להוראה במכללות ובאוניברסיטאות.
תנאי קבלה למסלולי הכשרת מורים - ליקויים: * תנאי סף נמוכים לקבלה ללימודי הוראה; * היעדר התייחסות למרכיב התנהגותי- אישיותי, במסגרת הליך הקבלה; * היקף ההכשרה המעשית וההתנסות בהוראה בפועל אינו מספק; ואינו מאפשר זיהוי סטודנטים שאינם מתאימים לשמש מורים.
קיים פער גדול בין הדרישות והכישורים הנדרשים ממורה, אותם הגדיר משרד החינוך, בין השאר ברפורמות שהוא מוביל, וכן כעולה מהצרכים בשטח, לבין תוצרי ההכשרה.
תכנון כח אדם בהוראה – ליקויים: *מודל החיזוי לא מקיף את כל אוכלוסיית המורים ולא מתייחס למחסור האיכותי במורים; *שיעור המורים חסרי ההכשרה הנדרשת להוראת המקצוע בחינוך היסודי עמד בתשע"ח על %46 מהמורים לאנגלית, %60 מהמורים למתמטיקה ו-%88 מהמורים לעברית; ובחינוך העל-יסודי על %35 מהמורים לאנגלית, %61 מהמורים למתמטיקה ו-%64 מהמורים לעברית. *שימוש מצומצם ונקודתי שעושה משרד החינוך בהרחבות הסמכה, ואין בו כדי לענות על היקפי ההכשרה הנדרשים של המורים במקצועות ההוראה המרכזיים במערכת החינוך.
המלצות: לדייק ככל הניתן בהערכת המחסור הצפוי במורים ובכלל זאת "המחסור האיכותי" ולעדכן את מודל החיזוי על מנת שיוכל לשקף את המצב - ההכשרה המלאה הנדרשת ממורים המלמדים מקצוע מסוים. על בסיס זה ניתן יהיה לגבש תוכנית שתצמצם את המחסור במורים מתאימים.
לגבש תוכניות להשלמת הכשרתם של כל המורים חסרי ההכשרה הנדרשת במקצועות המתמטיקה, העברית, והאנגלית בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי, ולעשות שימוש רחב היקף בהרחבות הסמכה כדי לצמצם תופעה זו.
ח"כ יפעת שאשא ביטון – במציאות של ימינו יש צורך בהפיכת מערך הלמידה לרלוונטי יותר. לא משנה כמה נלמד, לעולם לא נוכל להקיף את כל הידע שקיים. לכן הלמידה צריכה להיות משמעותית וחוויתית יותר כדי שנוכל להקנות לתלמידים מיומנויות ללמוד ולהביע בע"פ. אין דרך אחרת אם רוצים לצעוד קדימה. בשנה שעברה ניתנה אפשרות ללמוד 3 יח"ל במדעי המחשב ולא רק 5 יח"ל כמו שהיה עד כה, ורואים הבדלים בשטח.
כל תהליך במשרד צריך להיות מתואם עם מסלול הכשרת מורים, הסבת אקדמאים היא לא רק למי שנמצא במערכת החינוך. זה אחד המסלולים המהירים כדי להכניס עובדי הוראה למערכת החינוך. הפעולות שנעשו: הגדלת שכר המורים, שיפור מעמד המורים והקשר שבין המטה לשטח, וגמישות פדגוגית. עשינו צעדים רבים כדי שיותר אנשים ירצו ללמוד הוראה / הסבת הוראה.
מערכת החינוך נמצאת במשבר מתמשך של כמה שנים, הקורונה פגעה מאוד. צריך לפעול בכמה ערוצים מקבילים כדי לא להעמיק את המשבר שקיים היום. יש להמשיך את התהליכים שהתחלנו כדי שתהיה יציבות לילדים, כי אחרת נאבד את האוכלוסיות הטובות במערכת הציבורית. קשב וריכוז זה לא רק חינוך מיוחד אלא גם ילדים שמשתעממים ולא מוצאים את עצמם במערכת. גיבשנו רפורמה במשך מס' חודשים, לקחנו מה שדובר עליו במשך שנים בתוך המערכת ויצאנו לדרך הטמעה של 3 שנים. מכיתות י' יוצאים לדרך מסוימת ובכיתה י"ב התלמידים ממשים את מה שהם למדו. יש הרבה בלבול בשטח, יצאו סקרים לבתי ספר האם רוצים להמשיך ברפורמה החדשה או לחזור לשיטה הישנה. לימודי התנ"ך לא הופסקו, להיפך – חיזקנו את מקצועות אזרחות, ספרות, תנ"ך והיסטוריה מבחינת רלוונטיות לתלמידים. המבחנים המסורתיים לא מקנים ידע והם הלכו ונשחקו במשך שנים.
יש מענה בהכנה לבגרויות יחד עם המשרד לחדשנות, נושא שהולך ומתרחב בתוך המשרד.
התכנון הטכנולוגי-מקצועי הולך ונכחד בשנים האחרונות, צריך לראות איך בונים אותו מחדש, ולתת אותו כבחירה לכל התלמידים.
התלמידים שלנו לא פחות חכמים והמורים לא פחות מוכשרים, אבל הם לא מלמדים למיומנויות של פיזה. שיננו את התכניות שלומדים בחטיבות ביניים במקצוע מתמטיקה כדי להיות מוכנים למבחני פיזה.
עיקר המחסור במורים הוא במרכז. קשה לחיות במרכז עם שכר נמוך. הכשרת המורים הלכה והתקדמה בשנים האחרונות עם כל החדשנות והטכנולוגיה, אולם בי"ס הוא החלום ושברו – הוא לא השתנה.
משרד החינוך – אפרת צנגן-מנהלת אגף א (אסטרוטגיה ומדיניות) – אנחנו במשך שנתיים וחצי בדיונים עם משרד מבקר המדינה.
מדיניות 13 מיומניות – שפה משותפת שגובשה במשך שנתיים ונמצאת בתהליכי הטמעה. המשרד נמצא בתהליכים מתמשכים לקידום תהליכי מיומנויות - כלי הערכה מגוונים: בחינות, משימות, הערכות ועוד. השר הכריז שהוא ייצא לחשיבה על מתווה ואנו נמצאים בתהליך של זירה מקוונת עם אלפי אנשים לשיח על מתווה הבגרויות. המתווה החדש יקבע בחודש מרץ 2023. השנה פורסם מתווה מדוייק לכיתה י'. השינויים יחולו, אם יחולו, החל משנת הלימודים הבאה.
יובל אוליבסטון-סגן יו"ר המזכירות הפדגוגית- במזכירות הפדגוגית יש לנו מטרה כפולה: מצד אחד, לכוון את המורים לרף גבוה ולפתח את המקצועיות שלהם, ומצד שני, ליצור עבורם כלים מקצועיים פשוטים לשימוש כדי לעודד ולקדם את השינוי המתבקש בתרבות ההוראה.
נעשתה עבודה משמעותית מאוד בעיצוב מדיניות והוכן מסמך מיומנויות מפורט של דמות הבוגר והבוגרת, עם 13 מיומנויות מפורטות, עם רכיבי ליבה, עם תיאור של הטמעת המיומנויות האלה ורכיבי הליבה בכל אחת מחטיבות הגיל. ביצענו תהליך למידה מאוד מעמיק של המסמך, כל המפמ"רים בנפרד וביחד, וניתחנו את המשמעויות שלו בכל תחומי הדעת. פתחנו במהלך העמקת ההטמעה של המיומנויות בכל תחומי הדעת. במהלך הזה הדגש עובר למיומנויות גנריות, כמו פיתוח לימוד עצמאי, אוריינות לשונית, מתמטית, דיגיטלית, חשיבה ביקורתית, עבודה שיתופית וכל מה שהוזכר קודם, עם דגש עיקרי על חטיבת הביניים.
שינוי תוכנית לימודים זה מהלך ארוך, הוא כולל עבודה מאוד מורכבת עם יועצים ואקדמאים ומומחים מכיוונים שונים, והוא דורש המון זמן. במקביל פיתחנו המון חומרי למידה והוראה. הרבה משאבים הוקצו – גם פדגוגיים וגם משאבים אחרים – לטובת הטמעה של המיומנויות בתוך תוכניות ההוראה והלמידה, הרבה מאוד תוכניות במתמטיקה, שפות ומדעים, השתנו. יש שימוש הולך וגובר, היום כמעט 20% מהתלמידים משתמשים בקורסים דיגיטליים שפיתחנו בשנה הקודמת.
פיתחנו מעל 400 יחידות הוראה מקוונות, שהן מעל 2,000 שיעורים ב-14 תחומי דעת שונים, ביסודי ובחטיבת הביניים, בפלטפורמה מיוחדת ששם יש דגש של טיוב מיומנויות בכל פריט הוראה. כל פריט הוראה מטויב באופן נפרד, ואפשר לבחור מיומנות שאותה רוצים לקדם בשיעור ואז עולים לך באופן אוטומטי כל הפריטים שרלוונטיים לאותה מיומנות ואפשר ככה לקדם באופן מאוד מקצועי את הוראת המיומנויות. הפלטפורמה הזאת נמצאת בשימוש של אלפי מורים בכל תחום דעת בנפרד.
כמו כן, פיתחנו בשנה האחרונה עשרות משימות ביצוע דיגיטליות יחד עם ראמ"ה, הן בעצם המרה של בחינות הבגרות, הן ממוקדות בידע, משימות ביצוע שממוקדות במיומנויות. שלב ראשון במקצועות ההומניסטיקה, בהמשך אני מקווה שיהיה בשאר המקצועות, נכתבו בעבודה משותפת עם ראמ"ה, כמו לדוגמה: כתיבת נייר עמדה, הכנת פרזנטציה, הקלטת הסכת פודקאסט, וכדומה.
בכלל בשנה האחרונה בוצעו המון שינויים בגמישות, גם במספר בחינות הבגרות, גם במרכיבים הפדגוגיים שלהם, ובדגש בעיקר על הערכת המיומנויות.
הכשרת המורים זה הדבר המרכזי מכיוון שבסופו של דבר צריך לשנות את תרבות ההוראה. היום אנחנו עובדים בכמה פלטפורמות, הדגש הוא על התמקצעות במיומנויות, חלקן רק על זה וחלקן בשילוב שלהן בתוך תחומי הדעת השונים. בוצעו שינויים משמעותיים שהתרחשו מאז פרסום הדוח אבל בהחלט נדרשת עוד עבודה רבה לפיתוח תוכניות נוספות ובעיקר בהטמעה שלהן, זה דבר שלוקח המון שנים.
איריס וולף –מנהלת אף בכיר הכשרה והתמחות עובדי הוראה – אנו מטפלים במחסור המורים בכמה ערוצים ורואים בו ארוע לאומי ואקוטי. מתווה ההכשרה העדכני מדבר על כניסה להוראה שמתבסס על מיון אישיותי. אנו פועלים מול משרד העליה והקליטה כדי להסב עולים להוראה באנגלית. להביא אוכלוסיות להוראה לאזורים שיש בהם מחסור.
אנו נותנים מלגות לסטודנטים כתמריץ במקצועות שיש בהם חוסר, וכך לווסת את הלומדים. הוקצה תקן לממונה תכנון והוא עובד על אלמנטים של חיזוי כדי לאפשר לנו לתכנן. המשרד פועל עם חברה חיצונית כדי לדייק את כל האנליזות.
המועצה להשכלה גבוהה – בתיה הקלמן-אגף אקדמי – אנחנו לא אחראים על מערכת החינוך אלא האקדמיה. בתוך האקדמיה יש כמה מוסדות שמכשירים מורים. בעבר המכללות היו מפוקחות ע"י המל"ג אך מתוקצבות ע"י משרד החינוך. בשנים האחרונים יש ייעול המערכת נוכח ריבוי מוסדות, מיזוג מכללות לחינוך ומעברן לתקצוב ות"ת. אנו עסוקים ביישום המלצות הדו"ח – מורה יסודי חייב לקחת חוג חינוכי ששם דגש על המיומנויות הרכות והכישורים הנדרשים במאה ה-21. חידוש נוסף הוא הכשרת מורים במסלול לתואר שני. הדרך האמיתית היא לארגן את הכשרת המורים.
מועצת התלמידים והנוער – ליאם אריאל קוטק – מערכת החינוך לא מתאימה לשוק העבודה המשתנה. המקצועות ההומניים עדייין ישארו פה. התלמידים נמצאים באי-וודאות באיזו רפורמה הם נמצאים. יש מחסור בכיתות, מחנכים ומורים, מורה לא יכול ללמד 40 תלמידים בבת אחת. לא קיבלתי שום הכשרה בנוגע למה אני עושה אחרי שאני מסיימת את הצבא. יש פה המון שאלות שעולות לבני הנוער, אנחנו יוצאים פשוט חסרי כלים.
מרכז השלטון האזורי –אסנת אייל-מנהלת אגף חינוך, רווחה וקהילה – הרפורמה התאימה מאוד למרחב הכפרי, אין אפשרות לחזור אחורה לשיטת שינון וריבוי בגרויות. מקווה שמשרד החינוך ימשיך בשיטת פיתוח מיומנויות.
בתום הישיבה הגיעה הועדה למסקנות הבאות:
הוועדה מודה לכל המשתתפים בדיון ולמשרד מבקר המדינה על הכנת הדוח.
הוועדה פונה לאנשי המקצוע במשרד החינוך - תביעו את הדעה המקצועית כדי שמה שטוב לא יפול, מה שלא טוב – תורידו. מדובר בטובת ילדינו.