חומר רקע

דוח גיבוש רגולציה והערכת השפעותיה היצע הביצים במשק תיקון תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי ,)חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן התשפ"ב – 2022 פברואר2024 עריכה: אגף כלכלה וסט טיסטיקה ו תחום מדיניות רגולציה משרד החקלאות ופיתוח הכפר ביום30.6.2022 פורסמו תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים), התשפ"ב– 2022 . מטרת תקנות אלה להביא את ענף ההטלה לעמידה בסטנדרט המקובל במדינות אחרות ב עולם בהיבט רווחת תרנגולות מטילות, ובכלל זה גידול תרנגולות מטילות בלולים נטולי .כלובים. זאת בנוסף לאסדרה הקיימת בהיבטים של בריאות בעלי החיים ובריאות הציבור מאחר שמעבר לגידול תרנגולות מטילות בלולים ובתנאים בהתאם לתקנות מצריך גם שינויים מבניים והשקעות ,הון נקבע בתקנות כי המעבר לגידול בלולים נטולי כלובים יתב.צע באופן הדרגתי, ובהתחשב בצרכי החקלאות לגבי לולים חדשים נקבע כי החל מיום30.7.2022 ,יוקמו רק לולים נטולי כלובים. עוד התקנות קובעות, כי לאחר יום30.07.2025 אין להחזיק תרנגולות בצפיפות הקטנה מ- 600/750 סנטימטרים רבועים לכל תרנגולת מטילה .בתא ההוראה המעוגנת ב תקנות מתייחסת ל מועד אחרון ל החזק ת תרנגולות מטילות בלולי כלובים בצפיפות גבוהה מ- 750 ,סמ"ר לכל תרנגולת מטילה ולא ל מועד אכלוס של תרנגולות מטילות ללולים בצפיפות כאמור. נוסח זה מעורר מספר קשיים .שיוזכרו במסמך זה הבעיה העומדת בלב המסמך היא צפי ל מחסור קריטי באספקת ביצים מייצור מקומי, שלא ניתן לגשר עליו ביבוא. זאת בשל היעדר אפשרות לעמוד בדרישה למעבר לגידול תרנגולות מטילות בצפיפות נמוכה יותר מזו .הנהוגה בלולים הקיימים ללא הקטנת מספר התרנגולות בלול באופן משמעותי בתהליך בחינה זה נבחנו מספר חלופות בכדי להתמודד עם הבעיה ב אספק ת :הביצים השארת המצב הקיים (0 ;) הארכת התקופה בה ניתן להחזיק תרנגולות מטילות בצפיפות הקיימת באמצעות מעבר הדרגתי לצפיפות פחותה (1 ;) הגברת היבוא בכדי לעמוד במחסור באספקת הביצים מייצור מקומי (2) . החלופה שנבחרה הינה חלופה1 , הארכת התקופה בה ניתן להחזיק מטילות בצפיפות הקיימת באמצעות מעבר הדרגתי לצפיפות פחותה . חלופה זו היא החלופה בה קיימת הסבירות הגבוהה ביותר להימנע ממצב של מחסור קריטי באספקת .ביצים ,בהתחשב במועד בו אנו מצויים סביר להניח שלא ייבנו מספיק לולים נטולי כלובים או ישודרגו מספיק לולים קיימים עד יום30.7.2025 , כך שניתן יהיה לאכלס בהם תרנגולות מטילות במספר ה נדרש לאספקת הביצים , לרבות בשל מלחמת 'חרבות ברזל'. בשל ההשלכות על הציבור בכללותו, ובכלל זה ציבור המגדלים, ובשאיפה ,לדאוג לביטחון מזון ובתוך כך לאספקת ביצים, וכן לפרנסת המגדלים, בפרט בעת הזו מוצע לתת עדיפות לתכליות אלה על פני שיפור ב רווחת ה תרנגולות ה מטיל,ות .וזאת לתקופה מוגבלת וללא עצירת התהליך רקע 1. ענף ההטלה בישראל הוא ענף מתוכנן. בהתאם ל חוק המועצה לענף הלול (ייצור ,)ושיווק התשכ"ד– 1963 היקף המכסה הארצית לייצור ביצי מאכל לשיווק הוא2,500 .מיליון ביצים 2. לצורך ייצור המכסה הארצית המועצה קובעת לכל מגדל את מספר התרנגולות המטילות המרבי אותן הוא רשאי לגדל לשם ,ייצור מכסתו בהתאם למפתח שנקבע בחוק. בהתאם למצב הקיים במעל למחצית מהלולים התרנגולות המטילות מוחזקות בצפיפות של350 סמ"ר לכל תרנגולת מטילה )(בלולים קונבנציונאליים . בהתאם לתקנות מגדל רשאי להחזיק תרנגולות מטילות בצפיפות האמורה עד יום30.07.2025 (המועד הקובע .) כן נקבע בתקנות איסור על הרחבת לול כלובים קיים או הוספת כלובים. במ צב דברים זה, מעבר לגידול בצפיפות נמוכה מהצפיפות האמורה בלולים הקיימים מחייב הקטנה של מספר התרנגולות המטילות בכל לול . 3. בישראל מיוצרות כ- 2.4 מיליארד ביצים בשנה ע"י כ- 2,900 חקלאים בעלי מכסות ייצור, המייצרים את מכסתם ב- 1460 לולים, .רובם המכריע ביישובים שבקווי העימות 4. ביוני2022 פורסמו תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים), תשפ"ב- 2022 .ב תקנות נקבע, בין היתר, איסור על הקמת לולי כלובים חדשים . כן עוגנו הוראות בדבר מעבר הדרגתי מלולי כלובים קיימים ללולים נטולי כלובים (עד שנת2037 ) . 5. ,כאמור בהתאם לסעיף 27 )(ב ,בתקנות לאחר יום30.7.2025 יש להחזיק תרנגולות מטילות בלולים בצפיפות נמוכה מהצפיפות המקובלת יום ה , כלומר מעבר מגידול בצפיפות מקסימלית של350-400 סמ"ר למטילה לגידול בצפיפות מקסימלית של600-750 .סמ"ר 6. בתקנות נקבע מועד אחרון להחזקת תרנגולות מטילות בצפיפות של350 סמ"ר לכל תרנגולת ,מטילה אולם לא נקבע מה יהיה ה מועד אחרון לאכלוס לול בתרנגולות מטילות בצפיפות כזו . 7. באופן תאור יט , ובהתאם למצב המשפטי, ניתן לאכלס לול בתרנגולות מטילות בצפיפות גבוהה עד .המועד הקובע,עם זאת בהנחה שיתקבלו החלטות על בסיס שיקולים כלכליים הסבירות לכך נמוכה . ככל שמתקרבים למועד הקובע יורד התמריץ הכלכלי למגדלי העופות לאכלס בצפיפות הקיימת וון י , כ ש המשמעות היא שיום לאחר המועד הקובע המגדל יהיה מוכרח להמית עופות על מנת להוריד את .הצפיפות 8. כיום כמעט כמחצית מהביצים מיוצרות בלולי סוללה קטנים על ידי 4.2 מיליון תרנגולות מטילות .לפי הערכת מועצת הלול הפחתת הצפיפות בלולים אלו חסרת כדאיות כלכלית ולכן מרבית המשקים מסוג זה צפויים להיסגר או בהנחות פחות מחמירות לרדת בייצור באופן משמעותי של לפחות30% . המשמעות היא הפחתת יי צור של כ מיליארד ביצים במונחים שנתיים תחת הנחה שלולים אלו יסגרו. 9. 1.3 מיליון תרנגולות מטילות מאוכלסות בלולי כלובים חדשים .בצפיפות גבוהה על מנת לעמוד ב דרישה הקבועה ב תקנות ,בעניין הצפיפות לאחר המועד הקובע יהיה צורך להפחית כ חצי מיליו ן תרנגולות מטילות , שמשמעותם הפחתה של125 מיליו ן ביצים במונחים שנתיים. 10 . בכדי להדביק את הפער של ירידת ייצור של4.7 מיליו ן מטילות או במונחי ביצים1.2 מיליארד ביצים בשנה ,נדרשת בנייה אינטנסיבית של לולים נטולי כלובים. להערכת המועצה, קצב בניית לולים פוטנציאלי הינו כ-1 מיליון מטילות בשנה. כלומר, יש להביא בחשבון כמעט5 שנים להשלמת ה.פער 11 . בחודש יוני2022 נחתם סיכום בי ן משרדי בין משרד האוצר למשרד החקלאות על רפורמה בענף ההטלה , במסגרת הסכם זה הוקצו כ- 300 מיליוני ₪ כמענקי השקעה,לשדרוג הלולים אולם לאור התמשכות תהליכים ו סוגיות הקצאת תקציב, מענקי השקעה אלו נפתחו לחקלאים רק מחודש אוגוסט 2023 . וכ עי ב בחלוקת המענקים היווה,, לטענת המגדלים חסם ל קידום ה קמת .לולים חדשים 12 . החל מאוקטובר2023 מדינת ישראל מצויה במצב מלחמה שלא פסח על מגדלי התרנגולות המטילות בצפון הארץ הנמצאים תחת איום ירי יום-יומי, כמו גם פינוי הישובים (כאשר כ- 70% ממגדלי התרנגולות)המטילות נמצאים בצפון הארץ1 . דבר זה מקשה על המגדלים לקדם את המהלכים להחלפת ושדרוג.הלולים, והעמדתם בדרישות צער בעלי חיים 13 . נוצר מצב ה בו ענף התקשה להתארגן כנדרש לשדרוג ולהחלפת הלולים עד סמוך לתחילת המלחמה , בין היתר בשל העיכוב ב מתן מענ ק ים שהובטחו ע ל ידי .המדינה מצב זה הוחמר עם פרוץ המלחמה ועצירת פעילות בנייה ושדרוג הלולים ביישובי הצפון. 14 . בהתאם להנחה כי הפיזור אחיד וכי מדי חודש מחודשות להקות בהיקף של כ- 500 אלף ,עופות ניתן להניח כי300 אלף עופות מדי חודש– לא יאוכלסו כלל או יאכלסו רק במחצית ההיקף, כך שהמחסור שיוותר יעמוד על כ- 260 אלף עופות ל כל חודש במצטבר. המשמעות הינה מחסור של כ-5 מיליון ביצים בחודש בממוצע , העלול להגיע לכ- 70 עד80 מיליון ביצים במועד הקובע. כלומר, פוטנציאל למחסור באספקה של עד40% ביצים. הבעיה הבעיה העומדת לפנינו היא מחסור בביצים שעלול להיווצר במשק בחודשים הקרובים, שיגיע לשיא במועד תחילת ההוראה בדבר מעבר להחזקת תרנגולות מטילות בצפיפות נמוכה יותר מזו הנהוגה כיום בלולים קונבנציונליי ם . מחסור זה עלול להיווצר עקב חוסר יכולת מגדלי התרנגולות המטילות לעמוד בדרישות התקנות בנושא צפיפות הלולים ללא המתה של תרנגולות מטילות או הימנעות מהכנסת תרנגולות מטילות במספר הנדרש לייצור .מלוא מכסתם בשל מגבלות הצפיפות העתידיות היעדר יכולת מגדלים לשדרג את הלולים לשם עמידה בדרישות התקנות נובעת מקשיים ,של הענף להשלים את ההיערכות לכך אשר הוחר פו .כתוצאה ממצב החרום בעקבות המלחמה מטר ות • מניעת מחסור באספקת הביצים ל משק. • מניעת פגיעה בפרנסת המגדלים בתקופה קשה בה הם נמצאים תחת איום קיומי בשל המלחמה, כש שיעור גדול מהם מפונ ה מבתיהם. • לצמצם למינימום הנדרש את הפגיעה בבעלי החיים תחת האילוצים .השונים 1 יש לציין כי על אף המצב הביטחוני ביישובי הצפון המפונים, מגדלי התרנגולות המטילות ממשיכים להגיע ליישובים המפונים לצורך תפעול הלולים ולמען המשך אספקת הביצים לאוכלוסייה, וזאת על אף הסכנה לביטחונם והעלויות הנוספות הכרוכות בכך (כגון נסיעה יומיומית ממקום מגוריהם ה .)זמני לישוב המפונה סקירה בינלאומית ,כאמור ענף ההטלה הוא ענף המצוי תחת תכנון כולל .מציאות זו חריגה וייחודית ביחס למדינות המפותחות בעולם , ולכן בתהליך בחינה זה לא נערכה סקירה בינלאומית מקיפה. תהליך הבחינה שנערך הינו תהליך קטן היקף ומתבסס על סקירות קודמות לאור הדחיפות בטיפול בסוגית אספקה המזון בזמן מלחמה . בסקירה שנערכה במשרד החקלאות על המודל הקנדי בענף ההטלה2 ,נמצא כי המודל הקנדי מתבסס על עקרונות דומים למודל הישראלי וכולל תכנון הייצור על ידי מכסות, הגבלת היבוא באמצעות מכס, וקביעת מחירים . בקנדה קיימת תמיכה בהשקעות בענף ההטלה, בעקבות הסכם הסחר לשותפות טרנס-פסיפיק3 שנחתם ב- 2018. מטרת תכנית התמיכה הרב-שנתית בהשקעות בענפי הלול היא לאפשר התאמת הענפים לשינויים בשוק בעקבות ההסכם. במסגרת התכנית, מגדלי ביצים יכולים לקבל מענקי השקעות לטובת מטרות אשר הוגדרו מראש. לפי מנגנון זה המגדלים יכולים לקבל עזרה עבור ,הגברת היעילות בייצור בטיחות ביולוגי ת ( bio-security), קיימות סביבתית והתאמה להעדפות הצרכן (הכוללות רווחת בעלי חיים, ייצור אורגני ועוד). התקציב למענקים לענף ההטלה במסגרת תכנית זו עומד על סך134 מיליון דולר קנדי בחלוקה ל- 10 ( שנים משרד החקלאות הקנדי.) ,בנוסף מגדלי ההטלה הקנדיים מחויבים לעבור עד שנת2036 ( לכלובים מאובזריםfully enriched housing systems )או לולי מעוף )(ללא כלובים . במסגרת דו"ח בחינת רגולציה חדשה בנושא "שיפור רווחת התרנגולות המטילות בישראל ומעבר "לגידול בממשק נטול כלובים משנת2021 ,נעשתה סקירה בינלאומית בנוגע למצב החקיקתי בכל הנוגע לרווחת תרנגולות מטילות הנהוג במדינות אירופה ,בריטניה ,ארה "ב ואוסטרליה. במדינות אלו קיימת מגמה של מעבר ללולים בעלי צפיפות נמוכה ולולים ללא כלובים מזה מספר שנים . אולם יש לצין כי בניגוד למצב בישראל המעבר באירופה היה הדרגתי כאשר ניתן מעל לעשור למגדלים להתארגנות ,וכלל מענקים ממשלתיים. שיתוף ציבור מאז פרוץ המלחמה הוקם חדר מצב עם כל הגורמים במשרד החקלאות, אשר פעל כל יום כולל סופי שבוע. בחמ"ל השתתפו גם ארגוני המגדלים , מועצות הייצור.ונציגי ציבור נוספים סוגיית החשש ממחסור בביצים עלתה לאורך כל התקופה . בהקשר אספקת הביצים– מצרך בסיסי מפוקח, נערכו מספר דיונים י יעודיים ,עם שר החקלאות עם מנכ"ל משרד החקלאות, וכן גם במסגרת הערכות המצב. כמו כן, נבחנו מספר דרכי התמודדות עם התרחיש הצפוני במסגרת צוות מיוחד בראשות המשנה למנכ"ל. לאור החשש ממחסור בביצים נשקלו חלופות שונות, וביניהן עלה נושא הארכת האפשרות להחזקה ואכלוס תרנגולות מטילות בצפיפות המות רת כיום לפרק זמן נוסף , על מנת למנוע מצב של אי אכלוס או אכלוס בחסר ובכך צמצום היצע .הביצים 2 ( ד"ר יעל קחל ויונתן ליבוביץ2022 ",), "המודל הקנדי לניהול ההיצע בענף ההטלה משרד החקלאות ופיתוח הכפר: .החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה 3 Comprehensive and Progressive Agreement for Trans-Pacific Partnership (CPTPP). עמדת המגדלים ארגון מגדלי העופות הציג מספר קשיים בעמידה ב דרישה המעוגנת ב תקנה27 (א) במועד הקבוע בתקנה27(ב) לתקנות , ובהם: קושי לקדם את שדרוג הלולים בשל המלחמה; קשיים ביבוא ציוד; קשיים בקידום תכנון ובנייה. לאור קשיים אלו ו העובדה ש חלק ניכר ממגדלי ההטלה ומשפ ח ותיהם נמצאים מחוץ לישובים, כמפונים, נדרשת הארכה של מועדי יישום המעבר לצפיפות נמוכה יותר כאמור בתקנות , כך שיינתן זמן התארגנות של לפחות שנתיים .נוספות עמדת ארגוני צער בעלי חיים ארגוני צער בעל חיים הביעו את התנגדותם להארכת תקופת החזקת התרנגולות ה מטילות בצפיפות הקיימת. לעמדתם .התיקון עומד בסתירה לחוק צער בעלי חיים הגורמים המקצועיים במשרד, כמו גם מנכ"ל המשרד ושר החקלאות, מיודעים בעמדה זו. נשלח ו מספר מכתב ים מארגו ן אנימלס ותל"ל למנכ"ל המשרד ו שר ל החקלאות בנושא תוך דרישה שלא לאפשר אכלוס תרנגולות מטילות בצפיפות גבוהה עוד טרם מועד כניסת התקנה לתוקף . עמדת אגף רווחת בעלי חיים, השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ,עד לפני עשור שיטת ה גידול הנפוצה בעולם המערבי הי יתה כלובי סולל ה בהן התרנגולות הוחזקו בצפיפות שנעה בין350-550 סמ"ר למטילה, כאשר השטח אותו תופס גוף של מטילה בוגרת הוא כ- 400 .סמ"ר4 לצורך השוואה, דף סטנדרטי בגודלA4 הוא בעל שטח של623 .סמ"ר צורת החזקה זו היא עדיין הצורה הרווחת בישראל, כשבלולים רבים מוח זקות3 תרנגולות בתא שגודלו30 x 40 ס"מ (כשטחם של שני דפיA4 .) משמעות הדבר היא שבכלובי סוללה קונבנציונליים ו/או בצפיפות גבוהה מדי של תרנגולות לתא שטח, תרנגולת מטילה תימצא בשטח שאינו תואם למידותיה .ומשכך פוגע ברווחתה צפיפות כאמור לא מאפשר ת לה לקיים התנהגויות בסיסיות כתנועה במרחב, מתיחת כנפיים ורגליים, נבירה וניקור ושמירת מרחק מתרנגולת דומיננטית ממנה. צפיפות כזו משמעה גם גישה מוגבלת למים ומזון כתלות במיקום התרנגולת בכלוב (ובמקומה בהיררכיה החברתית ) ואחוזים גבוהים של אוסטאופורוזיס בשל חוסר התנ ועה , הכרוך בכאב רב לתרנגולות . זאת ועוד, בצפיפות ,כזו תרנגולות אינן מסוגלות לבטא התנהגויות טבעיות אחרות, חשובות לא פחות, כמו לינה בגובה קינון וביצוע אמבטיות חול. חוסר היכולת לבצע התנהגויות אלו מוביל לעקה משמעותי ת שפוגע ת בבריאותן וברווחתן .של התרנגולות 4 ( מרכז המחקר והמידע של הכנסת2019 ). סקירה: הסדרת תנאי גידול התרנגולות המטילות בישראל ובמבט השוואתי – :עדכון נתונים. לצפייה במסמך- 8113 - eb11 - b6dd - https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/e52fa387 00155d0aee38_11_18206.pdf - 8113 - eb11 - b6dd - 00155d0aee38/2_e52fa387 . כיום ה קונצנזוס בקהילה המדעית הבינלאומית ובהתאמה המגמה הרווחת בקרב מדינות המערב (שהחלה לפני למעלה מעשור ונמשכת כעת ביתר שאת), היא לאסור באופן מוחלט את השימוש בכלובים קונבנציונליים .ולעבור למערכות לולים נטולות כלובים )בתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים (גידו ל תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים), תשפ"ב- 2022 , נקבע שמעבר ליום30.7.25 ,אסור יהיה להחזיק תרנגולות בצפיפות כזו אלא בצפיפות של600 סמ"ר ל תרנגולת מטילה לפחות. כל דחייה של מועד זה מגדילה את סבלן של מיליוני תרנגולות מטילות וזאת בניגוד לעמדה המקצו עית של הממונה לחוק צער בעלי חיים ואגף רווחת בעלי חיים. בעניין זה יוער כי עמדת המשרד לפיה יש לאסור על החזקת תרנגולות מטילות בלולים בצפיפות של350 סמ"ר לתרנגולות מטילה בתא ולהורות על מעבר הדרגתי להחזקה בצפיפות נמוכה יותר קיבלה ביטוי עוד בטיוטת תקנות צער בעלי ()חיים (הגנה על בעלי חיים גידול מטילות והחזקתן) , "התש ע- 2010 אשר הונחה על שולחן ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת (אז ועדת החינוך והתרבות) בשנת2010 . חלופות חלופה 0 – השארת המצב הקיים חלופה זו משאירה את ,המצב הקיים, כלומר לאחר( המועד הקובע30.07.2025 ) ישנו איסור על החזקה של תרנגולות מטילות בלולים בצפיפות גבוהה מ- 750-600 סמ"ר ל תרנגולת . המשמעות היא שחלק מהמגדלים יחזיקו מטילות בצפיפות גבוהה עד המועד הקובע ויאלצו להמית מספר לא מבוטל של תרנגולות מטילות במועד האמור , ו חלק מה מגדלים יבחרו כבר היום לאכלס תרנגולות מטילות בלולים לפי הדרישות העתידיות , על מנת להימנע מהמתת תרנגולות מטילות ב מהלך תקופת הגידול (תקופת ההטלה נמשכת בין17-20 )חודשים. חלופה זו עלולה ליצור מצב בו על מנת לעמוד בהוראה בעניין איסור החזקה בצפיפות גבוהה במועד הקובע בתקנות מבלי להמית תרנגולות מטילות במהלך תקופת הגידול, מגדלים יאלצו לסגור לולים או להכניס מראש מספר קטן יותר של תרנגולות מטילות ללול. מגדלים שלא יתאימו עצמם מראש יאלצו להפחית את מספר התרנגולות ע די י ל המתה במועד הקובע . צעד זה כשלעצמו מהווה פגיעה ברווחת התרנגולו ת. כמו כן, ידרש ו תשומות רבות לביצוע (צוותי המתה והטמנת פגרי עופות .)העלולים להוות מטרד סביבתי חלופה זו צפויה ליצור בעיית מחסור קשה ב משק הביצים שתורגש עוד קודם ל חג הפסח הקרוב ותגבר בהדרגה עד למועד הקובע בקצב גידול של כ- 4.5 ימ ליון ביצים בחודש (בשנה וחצי .)הקרובים בשי א עלול להיווצר פער עד כדי70-80 מיליון ביצים בכל חודש כלומר40% . חלופה 1 – הארכת משך החזקת תרנגולות מטילות בצפיפות הקיימת באמצעות מעבר הדרגתי לצפיפות פחותה חלופה זו מציעה לשנות מאיסור על החזקת תרנגולות מטילות בצפיפות גבוהה לאחר המועד הקובע ( 30.07.2025 ), לאיסור על אכלוס להקות חדשות בתנאי צפיפות כאמור, לאחר אותו מועד . לפי חלופה זו, לאחר המועד הקובע יהיה ניתן לאכלס להקות חדשות רק בצפיפות נמוכה מ- 750-600 סמ"ר לתרנגולת . חובה זו לא תחול כאמור על להקות שאוכלסו טרם המועד .הקובע חלופה זו למעשה מאריכה את משך התקופה, שבסיומה כל הענף יעבור לאכלוס עם צפיפות מופחתת, כב- 18 .חודשים החלופה מאפשר ת לענף עוד זמן התארגנות ל בניית לולים חדשים ומעבר הדרגתי לצפיפות פחותה , ובאופן שימנע הפחתה חדה ב היקף הביצים לשיווק. נוסף על כך, חלופה זו פותרת את הקשיים הטכניים בביצוע המתה בכל הלולים המאוכלסים בצפיפות הגבוהה ביום אחד בתרחיש בו מגדלים יבחרו לאכלס את הלולים בהם הם מייצרים את מכסתם בצפיפות גבוהה חרף היעדר כדאיות כלכלית בהמתת חלק מהתרנגולות עוד במהלך גידול הלהקה. יוער כי גם בחלופה זו נוצר מחסור, אם כי לא מידי , ו הוא יחול באופן הדרגתי מינואר2026 . לפי הערכות, החוסר יגדל בהדרגה עד לשיא של38 מיליו ן בחודש פברואר2027 , אלא אם יהיה ניתן .להגדיל את קצב בניית הלולים או להשלים חלק מהמחסור ביבוא חלופה2 – השלמת הפערים באספקה ביבוא ביצים בשנים האחרונות קיים קושי במציאת מקורות ייבוא סדירים של ביצים בשל שפעת ה עופות באירופה . לעתים קרובות ובעיקר בתקופת החורף, נסגרות ליבוא, מטעמים וטרינרי ים, מדינות שמהוות מקור יבוא. המחסור באירופה מעלה את מחירי היבוא של הביצים ו מפחית את הכדאיות ליבוא תחת האילוץ של מכירה במחיר מפוקח בישראל. כמו כן, שיבושים באספקה ביבוא ביצים מאוקר א( ינה מדינה עם )מחירים זולים עקב המלחמה פוגע ב אמינות האספקה מקור שהינו משמעותי ליבוא ביצים. לאור כל זאת, לא מומלץ להסתמך על היבוא כמקור אמין וקבוע לאספקת ביצים. זאת ועוד, בעוד שתחום התרנגולות המטילות באיחוד האירופי מחויב בכללי בריאות ורווחת בעלי חיים מחמירים, אוקראינה ,ממנה מגיע מעל ל40% מיבוא הביצים לישראל, אינה כפופה לתקני האיחוד האירופי, ולכן ייתכן ו יבוא ביצים מאוקראינה בשל מחסור משמעותו "ייצוא" צער בעלי חיים בלבד, ללא הפחתת.סבל של תרנגולות מטילות5 לאור העונתיות לקראת חגי תשרי וחג הפסח, בכל שנה מקצה המשרד מכסות ללא מכס לצורך השלמה מיבוא ופעולה זו בהיקף הנדרש מבוצעת גם השנה ( 2024 ), ולכן חלופה זו כחלופה משלימה היא ברת ביצוע אך לא כחלופה יחידה, ו ללא חלופה המטפלת בפוטנציאל ה י.יצור המקומי זאת ועוד, ענף ההטלה מהווה פרנסה לחקלאים באזורי ם פריפריאליי ם ופרנסה עיקרית בישובים בצפון בגבול הלבנון . החלפת התוצרת החקלאית שמגיעה מהחקלאים ביבוא משמעה פגיעה בפרנסת המגדלים, דווקא בתקופה מאתגרת זו בזמן שהם עובדים תח ת אש והמגדלים ו משפח יה תו ם מפונ ים .מהיישובים בעקבות מכלול סיבות אלו, חלופה2 לא נשקלת במכלול החלופות כחלופה שעומדת בפני עצמה אלא כחלופה משלימה . יבוא ביצים לישראל (במיליוני יחידות) *נתוני דצמבר2023 אינם סופיים 5 Eurogroup for Animals (2021): Animal Welfare in the implementation of the EU-Ukraine DCFTA. )מילינים( 'יח שיעור)מילינים( 'יח שיעור)מילינים( 'יח שיעור אוקראינה68 41% 46 34% 73 50% פולין- 0% 14 11% 54 37% איטליה21 13% 14 11% 15 10% ספרד61 36% 45 33% 2 2% פורטוגל18 11% 16 12% 2 2% כ"סה169 100% 136 100% 146 100% 2021 2022 2023 אספקת ביצים חודשית מייצור מקומי (במיליוני ביצים ,לינארי) 6 6 נתונים וה ערכות לפי .מועצת הלול 0.0 50.0 100.0 150.0 200.0 250.0 ינו- 24 אפר- 24 יול- 24 אוק- 24 ינו- 25 אפר- 25 יול- 25 אוק- 25 ינו- 26 אפר- 26 יול- 26 אוק- 26 ינו- 27 אפר- 27 יול- 27 אוק- 27 ינו- 28 אפר- 28 יול- 28 אוק- 28 ינו- 29 אפר- 29 יול- 29 ללא דרישות צעב"ח איסור לאחזקה בצפיפות( חלופה0 ) איסור לאיכלוס בצפיפות( חלופה1 ) בחירת חלופה החלופה המוצעת א הי חלופה1 ,הארכת משך החזקת תרנגולות מטילות בצפיפות הקיימת באמצעות מעבר הדרגתי לצפיפות פחותה . חלופה זו היא החלופה בה קיימת הסבירות הגבוהה ביותר להימנע או לצמצם מצב של מחסור בביצים. י וה א מתחייב ת בשל הנסיבות עליהן הורחב ,בדו"ח זה ובהן: הקשיים של מגדלי התרנגולות המטילות לקדם את המעבר, בפרט בעת המלחמה .ומתן עדיפות לנושא ביטחון המזון אומנם החלופה המוצעת דוחה את השלמת המעבר מגידול תרנגולות מטילות בצפיפות של350 סמ"ר ל- 600 סמ"ר לפחות ל תרנגולת מטילה בכ שנה וחצי, אולם המעבר לגידול בלולים נטולי כלובים נותר כפי שנקבע בנוסח הקיים. בחירה בחלופה של השארת המצב הקיים (חלופה0 , איסור החזקה מהמועד הקובע) ללא דחיית התקנות במצב הנוכחי תביא למחסור בהיקף גדל והולך של מיליוני ביצים בחודש החל מהתקופה לקראת פסח2024 ועד למועד הקובע30.7.2025 (בהדרגה יכול להגיע לכ- 80 ימ)ליון ביצים . ,במקרה של התפתחות תרחיש צפוני לאור העובדה ש- 70% מייצור הבי צים נמצא בטווח40 ק"מ מהגבול הצפוני, עלול להיות שיבוש משמעותי ביותר י בי צור ואספקת הביצים בהיקפים של עשרות .מיליוני ביצים בחודש ירידה מובנ ית בייצור המקומי של ביצים כתוצאה מהחלת התקנות משמעות ו הקטנת ה מוכנות הלאומית למצב תרחיש צפוני כמו גם פגיעה בציבור המגדלים אשר רבים מהם י מי .צרים תחת אש תוך סיכון עצמי יעדים וקריטריונים לשם בחינת הצלחת החלופה, ייבחן מדי חודש (כפי שנהוג גם היום) ה יצע הביצים במשק על- ידי .מועצת הלול אם אכן נצפה בירידה משמעותית בהיצע הביצים, ייתכן וחלופה זו לא השיגה את מטרתה (אולם יש לזכור שישנם עוד משתנים רבים המשפיעים על הצלחת החלופה, כגון מערכה .)עצימה בצפון לאחר שנתיים יהיה ניתן לבחון את השינוי בהתאם ליעד של היצע מספק בשוק7 : • במידה ויימצא לאחר כשנה וחצי היצור המקומי ירד ב יותר מ- 10% ויותר ייתכן והמסקנה .היא כי השינוי לא היה אפקטיבי בהשגת המטרה • במידה ויימצא לאחר כשנה וחצי כי הייצור המקומי ירד בפח ו ת מ- 10% ייתכן והמסקנה שה .שינוי אכן מנע הפחתה גדולה יותר בהיצע לאחר כשנה וחצי יהיה ניתן לבחון את מוכנות הענף להמשך אספקה סדירה של ביצים לצד עמידה בדרישות התקנות ,וכן ככל שנדרש לבדוק ולבחון דרכי פעולה נדרשות למניעת מחסור בהיצע .הביצים במשק 7 .בהנחה שאין החמרה בתרחיש צפוני נספחים בחינת והשוואת חלופות בחינת החלופות נעשתה באופן איכותני באמצעות ניתוח רב משתנים. ציונים מ1 (הכי נמוך) עד10 )(הכי גבוה. .הציונים ניתנו בהתאם לבחינת החלופות שנערכה בהשוואה זו ניתנה משקולת גדולה לביטחון המזון על פני רווחת בעלי החיים. משקולות אלו משקפות את.מצב החירום בו נמצאת מדינת ישראל בעת הזו קריטריון השוואה ערך חלופה0 – השארת המצב הקיים חלופה1 – הארכת משך החזקת תרנגולות מטילות בצפיפות הקיימת מחסור בהיקף ייצור ביצים ארצי 65% 15 מיליון ביצים עד80 מיליון מחסור ביצים בחודש כאשר המספר יעלה ככל שיחלוף הז.מן בשנה וחצי הקרובות (5) המשך החזקת תרנגולות מטילות בצפיפות הקיימת וביצוע השינוי לפי מועד אכלוס ולא לפי מועד קבוע, פורס את המחסור לאורך זמן ומאפשר בניית לולים ו .הכנה של המגדלים לקידום השינוי .והמחסור הצפוי יהיה הדרגתי יותר, וכן יהיה קטן יותר בשנתיים הקרוב ות לא צפוי מחסור, בעוד שנתיים יתכן גרעון שיגדל בהדרגה ויכול להגיע בתוך שנה לשיא של40 מיליון ביצים בחודש (בעוד3 .)שנים מהיום (8) פערים בין היצע לביקוש בשנה רגילה מייבאים לישראל כ- 100-150 מיליון ביצים בשנה. לאור המחסור הצפוי, עלול לעלות הביקוש ליבוא עד80 מיליון ביצים נוספות בחודש. המחירים באירופה כיום גבוהים וכן קיים קושי לוגיסטי ביבוא .בהיקפים נרחבים יתכן וניתן יהיה להשלים פערים בהיקפים אלו מיבוא ככל שתנאי הסחר והתנאים הווטרינרים יאפשרו זאת. יתכן גם שיהיה ניתן .בטווח זמן זה להגביר את קצב בניית הלולים רווחת בעלי חיים 25% שיפור משמעותי ברווחת התרנגולות המטילות ובבריאות הציבור והעופות כבר מיום31.7.2025 ואף קודם לכן, בהתאם להחלטות של המגדלים. אולם, ייתכן מצב בו ביום הקובע יהיה על מגדלים להמית .מספר רב של תרנגולות מטילות באמצע תקופת הגידול (7) התקופה האפקטיבית להשארת התרנגולות המטילות בצפיפות גבוהה תתארך ב- 18 חודשים. על כן רווחת בעלי החיים נפגעת .בחלופה זו (5) עלות למשק 10% סגירת לולים/ ירידה בהכנסות המגדלים עקב דילול להקות כבר .בחודשים הקרובים ,במידה והמגדלים יבחרו לגדל בצפיפות הקיימת עד למועד הקובע י.היה הכרח לבצע דילול הלהקה באמצעות המתה על ידי קבלנים (3 ) .לא צפויה עלות נוספת למשק בחלופה זו (9) סה"כ 100% 53 73