חומר רקע
פורום עורכי דין
ישראלים
להגנ
ת
בעלי החיים
Israeli Lawyers
forum for Animals
Protection
"גדולתה של אומה וקדמתה המוסרית נבחנות ביחסה לבעלי החיים".
______________________________________________________
: דואר אלקטרוני[email protected]
email:
:טלפון972-522-778848
Tel:
לכבוד
יו"ר וחברי ועדת החינוך
, התרבות והספורט
כנסת ישראל
נ
כבדינו,
:הנדון טיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן
בלולים לצרכים חקלאיים) (תיקון), התשפ"ד–
2024
1.
פורום עורכי דין ישראל ים להגנת בעלי החיים (להלן: "הפורום") מתכבד בזאת להגיש עמדתו ביחס לטיוטת
התקנות שבנדון אשר
על סדר יומה של הועדה הנכבדה
" :(להלן
ההצעה.)"
2.
הפורום מבקש להביע את התנגדותו הנחרצת לטיוטת התקנות המוצעת, ולהתריע בפניכם, כי התקנות, כפי
ש
הובאו בפני הועדה הנכבדה ,אינן חוקיות, מנו
גדות לאיסור ההתעללות שבחוק צער בעלי-
חיים, ואם
יותקנו– דינן בטלות.. והכול כמפורט להלן
3.
,)תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים
תשפ"ב-
2022
" :, (להלן
התקנות
") התקבלו לאחר הליך ממושך של דיונים ממצים. הן מעג נות בתוכן תהליך
הדרגתי להפסקת העבריינות הקשה שקיימת כיום בתעשיית הביצים, ושכוללת התעללות שיטתית בבעלי-
חיים בניגוד לחוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), התשנ"ד-
1994
" :(להלן
חוק צער בעלי-חיים " או
"החוק
"). בכלל התעללות זו: הרעבת תרנגולות והחזקת תרנגולות בכל ובים שאינם מאפשרים להן לבטא
התנהגות טבעית. אף שהדין מאפשר ליתן תקופות הסתגלות ומעבר שיאפשרו הפסקה מדורגת של פרקטיקה
,לא חוקית, באופן שלוקח בחשבון אינטרסים נוספים, תקופות המעבר שנקבעו בתקנות הן, למיטב ידיעתנו
חסרות תקדים ברמה עולמית, מופרזות ואינן עולות בקנ.ה אחד עם הוראות החוק
4.
כעת מוצע להאריך את אחת מהוראות המעבר אף מעבר למה שנקבע בתקנות על-
.דעת כל בעלי העניין בתחום
לפי הוראות המעבר, ניתן יהיה להחזיק תרנגולות בלולי כלובים קיימים עד שנת2037
בצפיפות כה גבוהה
שהשטח לתרנגולת יכול להיות במקרים מסוימים600
סמ"ר
בלבד–
פחות משטח דף4
A
.
להוראה זו נוספה הוראה, שעד30.7.2025
ניתן יהיה להחזיק את התרנגולות בשטח זעיר של350
ס"מ
,לתרנגולת. בכלוב חשוף כזה, ובצפיפות כזו, לא רק שהתרנגולת לא יכולה לבצע שום התנהגות טבעית
התרנגולות לא יכולות אפילו לנוח בו-זמנית על רצפת הכלוב , וכל תנועה של כל תרנגולת כופה תזוזה על
.התרנגולות האחרות
מדובר בהוראה שמלכתחילה לא היתה חוקית. ניתן היה, אולי, לקבוע שמי שמחזיק תרנגולות בתנאים כאלו
במועד תחילתן של התקנות יוכל להמשיך להחזיקן עד סיום הניצול שלהן להטלת ביצים. במקום זה, התקנות
אפשרו לאדם כ זה לאכלס את הלול שלו מחדש, לאחר תחילת התקנות, בתנאים שתוארו לעיל! בתחילה הוצע
לאפשר אכלוס מחדש בתת-
תנאים אלו במשך שנה מתחילת התקנות. לבסוף סוכם על מועד החזקה אחרון
בתנאים כאלו, שלוש שנים לאחר תחילת התקנות, באופן שמגלם אפשרות לאכלס את הלולים בתת-
תנאים
במשך.שנה וחצי
5.
ההצעה הנוכחית היא לאפשר להמשיך ולאכלס את הלולים האלו בתת-תנאים מחפירים
במשך שלוש שנים
לאחר תחילת התקנות, מה שמגלם החזקה של תרנגולות בתת-
תנאים קיצוניים במשך ארבע שנים וחצי לאחר
.שהמחוקק אמר את דברו
24
,במרץ2024
2
החוק אוסר על פגיעה לא מידתית בבעלי-חיים
6.
חוק צער
בעלי-חיים אוסר על התעללות בבעלי-חיים. נפסק שהתעללות היא כל גרימה של סבל לבעל-
,חיים
שאינה עומדת במבחנים של תכלית ראויה ומידת יות (רע"א1684/96
תנו לחיות לחיות נ' מפעלי נופש חמת
גדר(, פ"ד נא3
)
832
(
1997)). עוד נפסק שאיסור ההתעללות חל גם ביחס לפרקטיקות חקלאיות מקובלות ,
ושתקנות לפי החוק אינן יכולות להתיר פרקטיקות שפגיעתן בבעלי-
החיים לא עומדת במבחני התכלית
הראויה והמידתיות
(בג"ץ9232/01
נח–
ההתאחדות הישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים נ' היועמ"ש
לממשלה(, פ"ד נז6
)
212
(
2003
.))
עוד נפסק, שיישום עקרון המידתיות ביחס
לפרקטיקות חקלאיות פוגעניות
שהן נטולות הצדקה, אך מהוות נדבך מרכזי בעיסוק של מגדלים, יכול לבוא לידי ביטוי גם בתקופת מעבר
( והסתגלות, במהלכה יתאפשר להמשיך בפרקטיקה הפסולה למשך זמן קצוב עד הפסקתה
שם , וכן: בג"ץ
7713/05
נח–
התאחדות ישראלית של ארגונים להגנת בעלי חיים נ' היועמ"ש לממשלה (
2006
)). מעקרון
המידתיות נגזר שתקופת מעבר זו צריכה להיות התקופה הקצרה ביותר האפשרית, שכן משמעות תקופת
.המעבר היא שבמהלכה נמשכים מעשי עינוי, התאכזרות והתעללות, שאין להם הצדקה
הפגיעות בתרנגולות בתעשיית הביצים
7.
תעשיית הביצים כרוכה בפגי
עות קשות בבעלי-
חיים. התרנגולות המיועדות להטלה בוקעות במדגרות באופן
שנשללים מהן קשר לאמותיהן וטיפול הורי. אפרוחים זכרים ואפרוחות נכות או מאחרות לבקוע מושמדות
במדגרה. התרנגולות מוחזקות בצפיפות ובקבוצות שאינן תואמות את צרכיהן החברתיים. נמנע מהן לדגור על
ביציה ן ולגדל אפרוחים. בעקבות ברירה מלאכותית ואמצעים ממשקיים, הן מטילות ביצים בקצב של כמעט
.ביצה ליום, מה שיוצר לחץ חריף על גופן. ממיתים אותן בגיל צעיר, מבלי שמיצו את תוחלת החיים שלהן
8.
בלולי כלובים מתווספות לכך פגיעות נוספות. תרנגולת בלול כלובים לא יכולה לבטא כמע ט שום התנהגות
טבעית, לרבות הליכה, התעופפות, ניקור בקרקע, אמבטיית חול, לינת לילה במקום מוגבה, בחירת מקום
מוסתר להטלה ועוד. בלול כלובים ההחפצה של התרנגולת היא קיצונית, קיומה הוא כשל מכונה להטלת
ביצים, וכל ממד שלה כבעל-
.חיים מדוכא ומתוסכל
9.
בתנאי צפיפות קיצוניי ם, שההצעה מבקשת להכשיר במשך4.5
שנים מיום תחילת התקנות, נמנעות לא רק
התנהגות טבעית אלא גם תזוזות גוף בסיסיות, שהתרנגולת לא יכולה לבצע בלי להיתקל בדפנות הכלוב או
בתרנגולות האחרות הכלואות איתה. כפי שמציין אגף רווחת בעלי-חיים ב-
RIA
, השטח לכל תרנגולת יהיה
קטן .מהשטח שגופה של התרנגולת תופס במנוחה
החזקה בכלובים, לא כל שכן בצפיפות שבהצעה, מנוגדת לחוק
10
. התקנות אוסרות על החזקת תרנגולות בכלובים . בכך הן נותנות ביטוי לאיסור הנובע מהחוק על מעשי
התעללות חסרי הצדקה. הן מתיישרות עם החקיקה והפסיקה ברחבי העולם, במדינות רבות שכבר אסרו על
הפרקטיקות האלו. הן תואמות את המגמה בתעשייה, שעוברת ללולים ללא כלובים גם במדינות בהן החוק
.עדיין מאפשר החזקת תרנגולות בכלובים
11
.
:וזאת יוזכר ניתן לייצר ביצים באופן תעשייתי ובמחירים השווים לכל נפש, גם בלולים ללא כלובים ומבלי
להרעיב את התרנגולות .כא שר מרבית הביצים באיחוד האירופי מקורן בלולים ללא כלובים, והן זולות
מהביצים בישראל, וכשזו המגמה המהירה גם בארצות-
הברית– לא ניתן כבר להתכחש לכך . גם בגידול ללא
כלובים, וגם כשהוא נעשה בהתאם לתקנות, ממשיכות פגיעות רבות בתרנגולות. מובן גם, שיש לאכוף
בקפדנות את ת ,נאי המינימום שנקבעו בתקנות ביחס ללולים ללא כלובים. עם זאת מעבר מהיר ללולים ללא
כלובים הוא בבחינת המינימום המתחייב מבחינה משפטית מהוראות חוק צער בעלי חיים.
12
.
.מקל וחומר, אין לאפשר לאורך זמן החזקת תרנגולות בכלובים חשופים כמופיע בהצעה
הסחבת בהתקנת התקנות ותקופ
ות המעבר
13
.
את תקופות המעבר המפליגות, ואת ההצעה הנוכחית, יש לראות גם בפרספקטיבה של הליכי החקיקה
.הקודמים
14
. חוק צער בעלי-
חיים חוקק בשנת1994
., וחייב את שר החקלאות להתקין תקנות לביצועו ולהשגת מטרתו
התקנות מחויבות באישור ועדת החינוך של הכנסת. למרות זאת, רק בשנת2010
,, ובעקבות עתירה לבג"ץ
הניח שר החקלאות על שולחן ועדת החינוך של הכנסת נוסח ראשון של תקנות בנוגע לאופן הגידול של
תרנגולות בתעשיית הביצים. לפי נוסח זה, בלול כלובים קיים ניתן היה להחזיק תרנגולות בשטח של550
סמ"ר לתרנגולת, וניתנה תקופת מעבר עד שלוש שנים לאחר
תחילת התקנות (כלומר עד2013
, לו היו התקנות
מאושרות אז) להחזקה בצפיפות של350
.סמ"ר התקנות, כפי שאושרו בשנת2022
, הן, אם כן, תוצאה של
3
דיונים שהתפרסו על פני יותר מ-
12
שנים ,. במהלך השנים האלו התקיימו לא רק דיונים בוועדות הכנסת
אלא הנושא לובן בשלל פורומים מקצ.ועיים ופגישות עבודה
15
.
בסופו של התהליך היסודי והממושך, שנגרר הרבה מעבר לכל קנה מידה מקובל, ולאחר שמשרד החקלאות
.הגיע להסכמות עם העוסקים בתעשיית הביצים, אושרו התקנות ונכנסו לתוקף
16
.
:יש לזכור, אם כן
א.
תקופות המעבר המפליגות מצטרפות ליותר מעשור שבו לכל הגורמים בענף היה ברור וידוע שהתקנות לא
יאפשרו החזקה של תרנגולות בצפיפות של350
.סמ"ר לתרנגולת
ב.
.תקופות המעבר נקבעו רק לפני פחות משנתיים בהסכמה של כל גורמי התעשיה
התירוצים המובאים להארכת משך ההתעללות הקשה בתרנגולות
17
. בדברי ההסבר להצעה ובמסמך ה-
RIA
מובאים.שורה של נימוקים שמבקשים לתרץ את ההצעה
18
.
בטרם נתייחס לנימוקים אלו, חשוב להזכיר שתעשיית הביצים בישראל נתמכת ע"י הממשלה באופן חסר
.תקדים בעולם המערבי
א.
ראשית, התעשייה מוסדרת באמצעות מכסות ייצור ומכסות ייבוא, מה שמגן על המגדלים הקיימים
מתחרות, ומהווה סוג מובהק של
.תמיכה עקיפה
ב.
שנית, חלק משמעותי מהתעשייה נהנה מסובסידיות נדיבות במסגרת חוק הגליל–
תמיכה ישירה
.נגזרת היקפי ייצור, שגם היא חריגה ביותר בארץ ובעולם
ג.
שלישית, חלק גדול מהלולים, ובמיוחד מהלולים נשוא ההצעה, אינם עומדים בכללים המחייבים לפי
חוק רישוי עסקים. הם מחצ ינים עלויות ומפילים על הציבור נטל בדמות של פגיעות סביבתיות
וסיכונים קשים לבריאות הציבור ולבריאות של בעלי-
חיים במשקים ובבר. למרות זאת, הסטנדרטים
המינימאליים אינם נאכפים. אי-
אכיפה זו, שמאפשרת לתעשייה להפיל עלויות על הציבור מהווה סוג
נוסף, בלתי-חוקי, של תמיכה
.ממשלתית
ד.
רביעית, הממשלה הקצתה תקציבים אדירים לתמיכה בשדרוג לולים ובהקמת לולים חדשים–
אף
זאת במסגרת תכנית תמיכה ישירה חריגה. במדינות אחרות התעשיה התאימה עצמה לחקיקה חדשה
.ולדרישות הזמן ללא תמיכה ממשלתית
ה.
חמישית, בנסיבות הטראגיות של המלחמה, לולים שנפגעו זכא ים לפיצוי ממס רכוש לשם הקמה
מחדש של הלול שנפגע. כולנו היינו רוצים, כמובן, שחידוש תשתיות הלול ייעשה בנסיבות של איש-
תחת-גפנו-ותחת-
תאנתו, אולם אין להתעלם מהעובדה שגם התשלומים לפי חוק מס רכוש וקרן
.פיצויים מסייעים בהקמה מחדש של לולים שנפגעו
19
. לפי הטענה בדברי ההס
בר להצעה, ובמסמך ה-
RIA
, למרות התמיכות הנדיבות והחריגות הללו, ולמרות
תקופת המעבר המפליגה, התעשייה לא טרחה להתאים את עצמה להוראות החוק במועד שנקבע ומחדליה
.עלולים להביא למחסור בביצים, ומכאן שיש לשנות את הדין
20
.
מעבר לפגם העקרוני שבלוגיקה הזו, הטענה בדבר מחסור .אפשרי בביצים חסרת תשתית עובדתית מספקת
:אדרבא, התשתית שהובאה מעוררת שורה של תמיהות
א.
בהגדרת הבעיה יש הנחה מובלעת שיש לשמר את צריכת הביצים כפי שהיא היום. לפי מאזן אספקת
המזון של למ"ס האספקה הקיימת עומדת על44.5
גרם ביצה לנפש ליום. זאת בעוד שלפי דו"חEAT-
Lancet
, שהוא מקור סמכותי לעניין תזונה בריאה ובת קיימא, צריכת הביצים צריכה לעמוד בטווח שבין
0 ל-
25
.גרם ליום .גם לפי הנחיות התזונה הלאומיות, הצריכה של ביצים צריכה להיות מתונה
כ ,לומר גם "מחסור" של40%
מהייצור הקיים איננו מהווה סכנה לביטחון התזונתי בישראל, אלא
יא ,פשר צריכה בהיקפים הנדרשים מבחינה תזונתית ובריאותית, ואף יביא תועלת לבריאות הציבור
ויתבטא בשיפור איכות החיים, בצמצום היעדרויות מהעבודה (גם בשל זיהומי סלמונלה) ובחיסכון
.בעלויות למערכת הבריאות
ב.
נטען שלא יהיה כלכלי להחזיק תרנגולות בלולים הקיימים בצפיפות של600-750
סמ"ר לתרנגולת, ושלכן
ההוראות הקיימות לא יביאו לצמצום-
מה של הייצור בלולים אלו אלא להשבתתם המלאה. טענה זו אינה
4
מתיישבת עם העובדה שהוראת המעבר מאפשרת ללולים אלו להמשיך ולפעול בצפיפות של600-750
סמ"ר עד שנת2037. אם אין תוחלת כלכלית בצורת גידול זה, היא ב וודאי שאינה עומדת במבחני
,המידתיות ולא היה מקום להתירה לאורך שנים. זאת ועוד סוגיית הכדאיות הכלכלית של גידול
בצפיפות של600-750
סמ"ר לתרנגולת לא השתנתה מאז אישור התקנות ועד היום. לא מדובר בנסיבה
.חדשה שלא נלקחה בחשבון בעת קביעת תקופת המעבר במקור
ג.
נטען שהקצב המרבי של הקמת לולים חדשים (שהם בהכרח ללא כלובים) הוא קצב שנתי קבוע שלא יכול
לעלות על הקמה מדי שנה של לולים לשיכון של מיליון תרנגולות ולא יותר. לנתון זה לא הובא שום
ביסוס, וגם לא יכול להיות ביסוס. הן בארץ והן בעולם, יש מעבר מהיר ללולים ללא כלובים, ולא מצאנו
שום אסמכתה לכך שיצרניות הציוד ללולים לא יכולות לעמוד בקצב הנדרש בנתח השוק הקטן של
.ישראל
ד.
נטען שאין לסמוך על יבוא ביצים מחו"ל בשל שיבושים אפשריים בשוק העולמי. אולם שיבושים בשוק
העולמי ובאספקה לישראל יכולים באותה מידה לפגוע באספקה מחו"ל של הגרעינים שתעשיית הביצים
הישראלית נסמכת עליהם. מוסכם, שנכון יהיה לייבא ביצים רק ממקורות שעומדים בתקנים מקבילים
לתקנים בישראל בכל הנוגע לרווחת בעלי-
חיים ולבריאות הציבור (תקנים שהלולים הישנים לא עומדים
.)בהם
ה.
נטען שיש להתחשב בעיכובים בשל מצב המלחמה. כולנו מודעים למצב הקשה אליו
הטילה אותנו
המלחמה, הנמשכת כבר ארבעה חודשים. עם זאת, יש לזכור שהמלחמה לא עצרה את כל התהליכים
במדינה, ושדווקא לתעשיית הביצים אושר מתווה פיצויים נדיב עקב נזקי המלחמה. ככל שלולן זה או
אחר יראה שהמלחמה גרמה לו לעיכובים שמצדיקים ארכה מיוחדת, המנגנון לכך מצוי ב תקנה27
)(ב
.סיפא
ו.
בחלופות למתן פתרון למחסור-
כביכול בביצים לא נבדקה האפשרות להסב להטלה לולים ששימשו בעבר
.לגידול עופות לבשר
21
.
הנה כי כן, לא הוצגו שום נסיבות חדשות, שלא היו ידועות בעת קביעת ההסדר המקורי. לא הוצגו שום
נימוקים מבוססים עובדתית להצדקת ההצעה. ובוודא י שלא הוצג שום טעם לגיטימי להמשך ההתעללות
.הקשה בתרנגולות
יש ליישם ולאכוף את התקנות לכל המאוחר בלוחות הזמנים שקבועים בהן
22
.
משנקבעו בתקנות לוחות זמנים לעמידה בהן– על המדינה ועל העוסקים בענף לעמוד בהוראות אלו כלשונן .
23
. בתחום פיטום עופות המים ניסו המדינה והעוס קים בתעשייה לדחות את הקץ ולהאריך את תקופת המעבר
וההסתגלות שניתנה להם. על התנהלות זו מתח בית המשפט ביקורת חריפה: משנקבעה תקופת מעבר שנגזרת
מעקרון המידתיות, על כל המעורבים לעמוד בתקופה זו (בג"ץ7713/05
לעיל). באותו עניין, מהמועד האחרון
בו היה מותר לפטם עופות
מים, נגזר לאחור המועד האחרון בו הותרה הדגרת ביצי אווזים עבור תעשיית
הפיטום. בענייננו, בדומה לכך, מהמועד האחרון בו מותר להחזיק תרנגולות בלולים בצפיפות של350
סמ"ר
.שטח שמיש לתרנגולת, נגזר לאחור המועד האחרון בו מותר להכניס תרנגולות ללולים בצפיפות זו
24
. גם בעני יננו, יש לפסול על הסף כל ניסיון לדחות את הקץ ולהאריך–
בדרך זו או אחרת–
את המועדים
.שנקבעו בתקנות, שהם מופרזים מלכתחילה, ושנקבעו רק לאחרונה לאחר הליך מקיף וממצה
25
. התקנות המקוריות לא היו מאוזנות בעניין זה, וחרגו ממבחן איסור ההתעללות שבחוק צער בעלי-
חיים. לא
כ ל שכן ההצעה הנוכחית, שאם תקודם–
.דינה להיות מבוטלת ע"י בית המשפט
5
26
.
יש להוקיע בחומרה את הניסיונות החוזרים ונשנים של תעשיית הביצים והשדולה שלהם, להתכחש ולטרפד
פעם אחר פעם הסדרים חוקיים מחייבים, שנקבעו לאחר שנים של הידברות בין כל הנוגעים בדבר, ותוך
התחשבות מי רבית במגדלים והבטחת תהליך הסתגלותם לשינויים המחויבים. קשה להשתחרר מהרושם כי
הליך החקיקה הופך כלי לרמיסת הדין ואמצעי לזריית חול בעיניים. יש להצר על כך כי משרד החקלאות
.מתפקד במקרה זה כאחרון הלוביסטים (ולא בפעם הראשונה למרבה הצער), ונותן ידו לתופעה פסולה זו
,בכבוד רב
יוסי וולפסון אהוד פלג ליאור חריש
עורך-דין עורך דין עורך-דין
חבר יו"ר משותף יו"ר משותף