חומר רקע
1
14
פברואר
2024
:הנדון
הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)(תיקון–
הגנה על בן זוג
של
חייל מילואים
), התשפ"ד-
4
202
/(פ25
/
4314
)
עמדת התאחדות התעשיינים בישראל
התאחדות התעשיינים בישראל תומכת באופן
מלא במתן הטבות לבני ולבנות הזוג של
משרתי
המילואים .כידוע ,
מעסיקים רבים אף יוזמים הטבות רבות
לעובדים
שבני או
בנות זוגם
משרתים
במילואים .
עם זאת , התאחדות התעשיינים
מתנגדת בתוקף
להצעת
החוק שבנדון ,וסבורה
כי יש
,לדחותה על הסף
מן הטעמים המפורטים:
1.
הצעת החוק שבנדון מבקשת
להרחיב את ההגנות מפני פיטורים הקבועות כיום בחוק
ה חיילים
ה
משוחררים (החזרה לעבודה
), התש"ט-
1949
:(להלן "חוק חיילים משוחררים)"
,
ואשר
מיועדות למשרתים במילואים, ו
ל החיל אותן גם על בן/ת זוג של חייל
י
,המילואים
בתקופה של שירות המילואים
או בתקופה של60
ימים לאחר תום שירות המילואים. זאת ,
,על פי הצעת החוק
כאשר הפיטורים בשל
היעדרות מהעבודה או אי ביצוע העבודה , לצורך
השגחה על ילד שטרם מלאו לו14
., עקב שירותו של בן הזוג בנסיבות חירום
2.
חוק חיילים משוחררים נחקק עוד בשנת1949
, בסמוך לקום ,המדינה, מתוך מטרה ראויה
מבורכת וחשובה, להבטיח את מקומם של המשרתים במילואים בשוק העבודה, ולדאוג כי
אלה לא יפגעו עקב שירותם ותרומתם למדינה , ולפיכך לא רק שפיטוריהם מחמת השירות
אסורים
,ונתונים לביקורת שיפוטית
אלא ש נדרש היתר על בסיס בקשה שמגיש המעסיק
לוועדת תע
סוקה במשרד הביטחון .
3.
,הצעת החוק שבנדון
מבקשת להחיל את אות ,ו הסדר ספציפי יוצא מן הכלל בדיני העבודה
כולל הצורך בהגשת בקשה להיתר פיטורים, גם על בנות ובני זוג של המשרתים.
אלא
שבעוד שלחייל המילואים מעניק החוק כיום הגנה מפני פיטורים של30
ימים ממועד תום
המילואים, על-פי ההצעה תורחב ההגנה לבנות ובני הזוג אף מעבר ל הגנה הנתונה
למשרתים
, ל-
60
.ימים בכך מפרה הצעת החוק את האיזונים הקיימים כיום באופן לא
מידתי ולא סביר, וקובעת איסורי פיטורים ממושך באופן
גורף ,
מנותק מכל היגיון ומכל
רציונל, בהתעלם מהנזק הע
צום לשוק העבודה
, לגמישות הנדרשת
בו ולהשלכות ההגנה
.מפני פיטורים על התנהלות העובד המוגן ופריון העבודה
4.
חשוב לציין, כי
כבר כיום ישנן הגנות מפני פיטורים
.לבני/בנות זוג של חיילי מילואים
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-
2006
, הרחיב את ההגנה מפני פיטורים
על
בנות/בני זוג של חיילי מילואים. בחוק האמור שתוקן אך לפני כחודשיים נקבע איסור
פיטורים "בשל
היעדרותו מהעבודה או אי-
,ביצוע העבודה בתקופת הוראת השעה לצורך
השגחה על ילדו הנמצא עימו
, עקב ש ירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו
2
כחייל כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-
1955
, או עקב היותו מי מהמנויים
בסעיף11
."
הווה אומר, ההגנה מפני פיטורים ניתנת כיום לבנות/בני זוג של חיילי/ות
המילואים
.לצורך טיפול בילד, באופן המייתר את הצעת החוק
5.
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום
,נוקט בגישה מאוזנת. מן הצד האחד מגן מפני
פיטורים על רקע היעדרות שנובעת מצרכים שיש למלא בבית, כמענה לצורך אמיתי, אך
מאפשר
,מן הצד האחר
לפטר עובד אשר הפר, לדוגמא, הפרת משמעת חמורה שאינה
קשורה כלל ועיקר לשירות המילואים של בן הזוג , כאשר החלטת הפיטורים נתונה
.לביקורת שיפוטית ,לעומת זאת
החובה לפנות מראש לוועדת תעסוקה
לצורך קבלת היתר
לפיטורים
, כ
פי שמוצע בהצעת החוק שבנדון,
הופכת את היוצרות, ומעצם הדרישה ל פנות
ל קבלת היתר
מוועדת תעסוקה נמנעים הפיטורים. במילים אחרות–
הצורך בפנייה
לוועדת .תעסוקה לקבלת היתר יוצרת מצב סטגנטי
6.
יצוין כי ההגנה על עובדים בחוק הגנה על עובדים
ב
שעת חירום רחב ה
הרבה יותר וחל
ה
על
עובדים מפונים, כמו גם בנות ובני
זוג ,של כל מי שנמנה על: הכוחות הסדירים של הצבא
או כוחות המילואים של הצבא, שמשרת על-
;פי חוק או בהתנדבות מי שנקרא לשירות
עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת -
חירום, התשכ"ז-
1967
;; שוטר; סוהר עובד השירות
כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב -
2002
, ועובד המוסד למודיעי ן
ולתפקידים מיוחדים; חבר ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית ; ועובד בגוף
.הצלה
7.
חוק חיילים משוחררים לא נועד ולא אמור
ל
ספק הגנות נרחבות ומוחלטות
לבני ובנות זוג
,של משרתי מילואים אלא למשרתי
ה
מילואים עצמם .
הרחבת ההגנות מפני פיטורים
באופן המבוקש למעשה מכפילה, פוטנציאלית, את מספר המועסקים במשק הישראלי
,שלא ניתן לפטרם תקופה ממושכת על כל המשתמע, תוך
פגיעה לא סבירה בפררוגטיבה
הניהולית של המעסיק לתקופה ממושכת,
במנותק מהצורך האמיתי של/בת
בן הזוג
ולמעשה וכמעין פרס
שמתעלם משוק העבודה ,
מ
הצורך בגמישות ו
מ ההשפעות שיש
להגנה מוחלטת מפני פיטורים על התנהלות העובד, תפוקת העובד ופריון העבודה .
8.
חשוב להדגיש בהקשר זה, כי ועדת תעסוקה, שבהתאם להצעת החוק תהא רשאית ליתן
,היתר פיטורים, רשאית לקבוע לא רק צו המורה על חזרה לעבודה
אלא פיצויים בסכום
השווה לחמש פעמים שכר העובד או חמש פעמים השכר הממוצע במשק, לפי הגבוה
.מביניהם לא מן הנמנע, כי בשל הוראות החוק המוצע יוחמר המצב ויוגשו תביעות רבות
נגד מעסיקים, אשר אין בהן ממש. המעסיק מנגד יידרש להליך משפטי, כאשר חובת
ההוכחה שלא הופרו הורא ות החוק מוטלת כאמור על כתפיו, וההליך והצורך בליווי משפטי
הנן על חשבונו, ואף הפיצויים הגבוהים, או סכום הפשרה שיידרש המעסיק לשלם לתובע
.כדי לצמצם את נזקיו
3
9.
בהתאם,להצעת החוק שבנדון
נטל ההוכחה
יוטל על
כתפי המעסיק להראות כי אין קשר
בין הפיטורים לשירות המילואים
. יוטעם, כי מדובר ב נטל ,כבד ומורכב
ש לא ,קל להרימו
.שכן, לא בנקל ניתן להוכיח היעדר קשר סיבתי
10
.
נציין, בשולי הדברים, כי במצב המשפטי הנוכחי
הנוגע למשרתים במילואים, גם כאשר
קיימת נחיצות ממשית בסיום העסקה ולא ניתן לספק לעובד עבודה משלל סיבות לרבות
בשל מצבו של העסק, ואף במקרים בהם הליכי הפיטורים החלו עוד קודם ואינם קשורים
במאום לשירות המילואים, המעסיק מחויב להמשיך להעסיק את העובד לכל אורך שירות
המילואים, למשך תקופה בת30
ימים ש אחרי שירות המילואים, ורק לאחר מכן, לפתוח
,בהליכי פיטורים, הכרוכים בזימון לשימוע, עריכת שימוע, ומתן הודעה מוקדמת המחייבת
.על פי רוב, בהעסקה בפרק זמן נוסף של חודש ימים פניה לוועדת תעסוקה בבקשה לקבל
היתר פיטורים אינה מועילה במרבית המקרים , אף
כאשר העובד נותן ה סכמתו לסיום
.ההעסקה, שכן הוועדה אינה מפרשת זאת כ"טעם מיוחד" שמספיק בהכרח למתן היתר
11
.
על פי הצעת החוק, יראו כפיטורים גם הוצאה של עובד לחופשה ללא תשלום, בין ביוזמת
המעסיק ובין ביוזמת העובד, וועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא
תשלום, אלא לאחר שה תקיים הליך בפניה והמעסיק הוכיח שההוצאה לחל"ת אינה קשורה
למילואים של בן הזוג. ההיתר להוצאה לחל"ת, על פי הצעת החוק, יהא מוגבל ל-
30
,ימים
.וניתן יהא לבקש היתר נוסף בהתייחס לחלק זה בהצעת החוק יצוין, כי הוצאה לחל"ת הנו
כלי נחוץ, יעיל ואף הכרחי
בידי המעסיק, להתמ
ודד
ות
בעתות משבר ולמנוע פיטורים
,המוניים של עובדים, ולחילופין את קריסתם של עסקים שבשל המצב
נבצר מהם
להמשיך ולספק עבודה ל
חלק מ .עובדיהם כפי שנוכחנו לראות בתקופת נגיף הקורונה, כמו
,גם במהלך המלחמה הנוכחית
הגמישות נדרשת בשוק העבודה דווקא בתקופות משבר ,
והיא זו,המאפשרת, באמצעות הוצאה לחל"ת ומניעת נזקים כבדים מבעוד מועד
את
הישרדות העסקים .המדינה עצמה
,מכירה בכך ומקלה
,באמצעות המוסד לביטוח לאומי
את תנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה בתקופה זו, תוך הבנה וראיה רחבה של צרכי המשק
.ומגבלותיו בתקופות משבר
לצד זאת, עובדים רבים מעדיפים כי מעסיקיהם יוציאו אותם
לחל"ת ופונים אליהם בבקשות לעשות כן, אם עקב חשש מפני התייצבות בעבודה, אם
.לצורך טיפול בילדים, ואם מסיבות אחרות מניעת אפשרות להוצאה לחל"ת אלא אם
יתקבל היתר מוועדת התעסוקה, ורק לאחר הרמת נטל ההוכחה ע"י המעס יק בדבר היעדר
קשר סיבתי, תוך הגבלת היתר כאמור לפרק זמן של30
יום בלבד ובכפוף להסכמת העובד
,להוצאה לחל"ת, קל וחומר כאשר מדובר בתקופה ממושכת תוך החלה על ציבור רחב
מתעלם מכך, ו .עשוי להביא למצב של נזק ממשי למגזר העסקי ולמשק בכללותו
12
.
לאור האמור, ובשל
הנזקים החמורים הכרוכים בהצעת החוק שבנדון , כמו גם היעדר
הנחיצות , היעדר מידתיות והיעדר הסבירות, לעמדת התאחדות התעשיינים, יש לדחות
.את ההצעה מכל וכל