חומר רקע
רגישות אקלימית ואסדרה לוקה
בחסר: אתגרים בתחום הסביבה
והבריאות בישראל
נתן-מאיה שדה ורקפת שפרן
המחקר נערך בתמיכתה הנדיבה של יד הנדיב
מאמר זה הוא פרק בסדרת הרברט מ' סינגר,
2023 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
סדרת מחקרי סביבה ובריאות של מרכז טאוב
2023 , ירושלים, כסלו תשפ"ד, דצמבר2 'מחקר מס
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל
ביוזמתם של הרברט מ' סינגר, הנרי טאוב וארגון הג'וינט 1982-מרכז טאוב נוסד ב
האמריקאי. המרכז ממומן באמצעות קרן צמיתה שהוקמה על ידי קרן הנרי ומרלין טאוב,
הלוק, קרן משפחת -סקסון-קרן הרברט ונל סינגר, ג'ין וג'ון קולמן, קרן משפחת קולקר
מילטון א' ורוזלין ז' וולף וארגון הג'וינט האמריקאי.
מרכז טאוב מציג בפני מקבלי ההחלטות המובילים בארץ ובפני כלל הציבור תמונה רחבה,
המשלבת בין הממדים החברתיים והכלכליים בהתוויית המדיניות הציבורית. הצוות
תחומיים, הכוללים חוקרים וחוקרות בולטים -המקצועי של המרכז וצוותי המדיניות הבין
בתחומם באקדמיה ומומחים ומומחיות מובילים בתחומי המדיניות, עורכים מחקרים
כלכליים מרכזיים שעל סדר היום במדינה. -ומציעים חלופות מדיניות בנושאים חברתיים
המרכז מציג ניתוחים אסטרטגיים לטווח הארוך והערכות של חלופות מדיניּוּת בפני
הציבור ובפני מקבלי ההחלטות על ידי כתבות בתקשורת, תוכנית פרסומים פעילה, כנסים
ופעילויות אחרות בישראל ובחו"ל.
הפרסומים של מרכז טאוב הם על דעתם ועל אחריותם של מחבריהם בלבד. אין בהם כדי
לחייב את המרכז, את חבר הנאמנים שלו, את עובדיו האחרים ואת התומכים בפעולותיו.
היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות
היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות של מרכז טאוב היא מיזם משותף של הפורום
לבריאות וסביבה ומרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שהוקם בתמיכתה
של יד הנדיב. היוזמה עוסקת במחקר יישומי ובקידום מדיניות במגוון נושאים סביבתיים,
בהם שינויי אקלים והסביבה הבנויה, איכות האוויר והמים, חשיפה לכימיקלים והטיפול
בפסולת, תוך התייחסות מיוחדת להשפעתם על בריאות האוכלוסייה בישראל.
מטרת היוזמה לסייע בקידום המדיניות הציבורית בתחום הסביבה והבריאות באמצעות
ביסוס ידע יישומי והנגשתו לקובעי המדיניות ולמקבלי ההחלטות. את פעילות היוזמה
מלווה ועדת היגוי המורכבת מאנשי ונשות אקדמיה מובילים המחויבים לקידום ויישום
מדיניות אפקטיבית בתחום הסביבה והבריאות בישראל. בוועדת ההיגוי חברים אנשי
הוועדה המייסדת של פורום בריאות וסביבה ונציגים של יד הנדיב והנהלת מרכז טאוב.
ראשת היוזמה: מאיה שדה, חוקרת במרכז טאוב ודוקטורנטית במחלקה לאפידמיולוגיה
ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב.
נתן, חוקרת במרכז טאוב וביחידה להנדסת סביבה -חוקרת בכירה ביוזמה: ד"ר רקפת שפרן
בטכניון.
חברי ועדת ההיגוי: פרופ' דוד ברודאי, ד"ר תמר ברמן, פרופ' איתמר גרוטו, פרופ' חגי לוין,
פרופ' מיה נגב, אנדי בניקה, מירה גולן, פרופ' נדב דוידוביץ', פרופ' אבי וייס, פרופ' אלכס
וינרב, ניר קידר.
רגישות אקלימית ואסדרה לוקה
בחסר: אתגרים בתחום הסביבה
והבריאות בישראל
נתן -מאיה שדה ורקפת שפרן
מבוא
קצב הגידול המהיר של האוכלוסייה בישראל והשינויים האקלימיים באגן הים התיכון,
המאופיין ברגישות אקלימית מוגברת, מציבים בפני מדינת ישראל אתגרים רבים. בחלקם
– בעיקר בתחום ניהול משק המים, התפלת OECD-ישראל מתקדמת יחסית למדינות ה
). כבר כיום WHO, 2022( מי ים והשבה של מי קולחין ושימוש בהם בחקלאות ובתעשייה
ממי השתייה בישראל מקורם בהתפלה, ועם כניסתם לעבודה של שני מתקני 50%-כ
. זאת לנוכח הירידה הצפויה 65%-התפלה חדשים בשנתיים הקרובות יעלה שיעור זה לכ
והשינויים בתפרוסת 25%–15%-בכמות המשקעים השנתית עד סוף המאה הנוכחית בכ
ובתדירות אירועי הגשם ובעוצמתם. בכך תתקדם ישראל לעצמאות הידרולוגית ותהיה
פחות תלויה במערכת ההידרולוגית הטבעית, הרגישה לשינויים.
לעומת זאת ישנם אתגרים שבהם ישראל מפגרת בכעשור אחר המדינות המובילות
. בפרק זה נתמקד בשני תחומים סביבתיים שיש להם השפעה על איכות החיים OECD-ב
ועל הבריאות הפיזית: העלייה בעומס החום עקב שינוי האקלים, והטיפול בפסולת
בישראל. הפרק כולל גם זרקור המוקדש לסוגיה חשובה של בריאות וסביבה: זיהום אוויר
מבני הנובע מהסתגרות בחללים סגורים וממוזגים ללא תחלופת אוויר. -תוך
חשוב להדגיש כי כל הנושאים הללו כרוכים זה בזה. רמת הפליטות הגבוהה של גזי חממה,
שבישראל מקורה בין השאר בשיעורים גבוהים במיוחד של הטמנת פסולת, היא אחד
הגורמים לעלייה בתדירותם ובעוצמתם של עומסי החום. עקב עומסי החום אנשים ממעטים
בסדרת מחקרי סביבה ובריאות של מרכז טאוב.2 'מחקר מס
*
מאיה שדה, חוקרת וראשת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב לחקר המדיניות
החברתית בישראל ודוקטורנטית במחלקה לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל
נתן, חוקרת בכירה ביוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב -אביב; ד"ר רקפת שפרן
וחוקרת ביחידה להנדסת סביבה בטכניון. המחקר נערך במסגרת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה
ובריאות של מרכז טאוב, שפעילותה נתמכת על ידי יד הנדיב.
314
לצאת ומשך השהייה שלהם בחללים ממוזגים מתארך, והדבר גורם להגברת החשיפה
מבני. להטמנת פסולת יש השלכות שליליות נוספות כמו זיהום -שלהם לזיהום אוויר תוך
הקרקע. כל אלה יחד מגבירים את -אוויר והיווצרות תשטיפים הזורמים למי התהום ולתת
החשיפה של האוכלוסייה לזיהומים סביבתיים, ועקב כך גדֵל הסיכון לתחלואה ולתמותה.
עומס חום
תחזיות ומודלים מראים שאזור אגן הים התיכון המזרחי רגיש מאוד לשינויי אקלים,
נתונים מעידים שבאזור זה קצב עליית הטמפרטורה 1.ובמיוחד לאירועי בצורת ולגלי חום
). האזור Cramer et al., 2018; Zittis et al., 2022( הוא פי שניים בהשוואה לאזורים אחרים
הגיאוגרפי שישראל נמצאת בו רגיש יותר להקצנת תנאי האקלים ולהתגברות אירועי הקיצון
- עלתה הטמפרטורה הממוצעת בכ1950 ). בישראל עצמה, מאזYosef et al., 2018; 2019(
.)Yosef et al., 2019( ונצפתה גם עלייה בתדירות הופעתם של גלי חום1.4°C
על אף שטחה הקטן של ישראל, שינויים אלו אינם משפיעים על כל האזורים במדינה
תיכוני לח, -באופן אחיד משום שהיא ממוקמת בנקודת מפגש של ארבעה אזורי אקלים: ים
למחצה וצחיח. ככלל, ישראל סובלת ממחסור חמור במים. משרע -תיכוני יבש, צחיח-ים
מ"מ באזור 22- מ"מ בממוצע שנתי באזור חָרָשים בגליל ל1,000 המשקעים בה נע בין
אילת. הקיץ בישראל חם ויבש, ללא משקעים. חלק מאזורי האקלים מתאפיינים בגלי
חום בעונות המעבר ובאירועי בצורת. גורם נוסף שיש לו השפעה על השונות האקלימית
מ' מתחת לפני הים באזור ים המלח -410 בישראל הוא המשרע הטופוגרפי, הנע בין
מ' מעל פני הים בחרמון. 2,814-ל
המשרע האקלימי והטופוגרפי הרחב בשטח קטן כל כך הופכים את ישראל לרגישה מאוד
200-לשינויי אקלים. לדוגמה, שינוי האקלים יכול לגרום להצפנה של קו הצחיחות (קו ה
-למחצה והים-מ"מ גשם) ולהתפשטות אזור האקלים הצחיח על חשבון האקלים הצחיח
תיכוני. תהליך זה עלול לגרום לבעיות מים והשקיה ולגידול בעלויות ענף החקלאות, לעומס
חום הנובע מעלייה בלחות היחסית (נרחיב על כך בהמשך), לעלייה בטמפרטורת הסביבה
ולדלדול הקרקע. תופעות נוספות הקשורות לשינוי האקלים הן שיטפונות והצפות, עלייה
בסיכויים לאירועי בצורת, עלייה במפלס פני הים, המלָחָה של אקוויפר החוף, פגיעה
בסביבה החופית וחדירת מי ים לשפכי נחלים.
)המונח שינוי אקלים מתייחס לאירועים ששכיחותם מראה מגמה של שינוי (עלייה או ירידה
1
מובהקת סטטיסטית – למשל עלייה במספר הלילות בקיץ שבהם הטמפרטורה גבוהה מהממוצע
). כמו תופעות רבות אחרות בטבע, גם תופעות 2021 ; טרואן2017 ,(המשרד להגנת הסביבה
הקשורות לאקלים הן מחזוריות, ולכן בשינוי אקלים אין הכוונה לאירוע בודד אלא לשינוי מגמה
עקבי ומובהק בהשוואה לממוצע ארוך הטווח. השירות המטאורולוגי הישראלי מציין שינוי מגמה
שנה לפחות.30 לעומת ממוצע של
2023 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
315
פליטות גזי חממה והעלייה בטמפרטורה
שנה חלה עלייה בריכוז גזי החממה 250-מאז תחילת המהפכה התעשייתית לפני כ
באטמוספרה של כדור הארץ. רוב העלייה מיוחסת לפעילות האדם, ובפרט לשריפת דלקים
מאובנים וחומרים אורגניים, בתהליכים שגורמים לפליטה של גזי חממה. הימצאותם של
גזי חממה באטמוספרה בריכוזים גבוהים מובילה להתגברות אפקט החממה ולעלייה של
הטמפרטורה באוויר ובפני הקרקע, ויש לכך השלכות מרחיקות לכת על כל תחומי החיים,
ובראשם בריאות, כלכלה וחברה.
התחייבו רוב מדינות העולם להפחית את 2015 בוועידת האקלים שהתקיימה בפריז בשנת
הפליטות בשטחן. היעד שנקבע בהסכם פריז הוא הגבלת ההתחממות הגלובלית לעלייה
, מניח RCP2.6 ,. ההסכם שרטט שני תרחישים מרכזיים: האחד2050 עד1.5°C של
שמדינות העולם יפחיתו פליטות בהדרגה ועד סוף המאה העשרים ואחת יגיעו ל"אפס
פליטות". התוצאה תהיה הגבלת העלייה של הטמפרטורה העולמית הממוצעת בסוף המאה
, מבטא גישה של "עסקים כרגיל", ולפיו הפליטות לא RCP8.5 ,. התרחיש השני2°C-ל
בטמפרטורה העולמית 4°Cיפחתו ואולי אף יתגברו, והתוצאה תהיה עלייה ממוצעת של
. 2016 עד סוף המאה העשרים ואחת. ישראל חתמה על ההסכם באפריל
כדי לעמוד ביעד ההתחממות הגלובלית שנקבע בהסכם נבנתה במשרד להגנת הסביבה
תוכנית לאומית, שנועדה להתעדכן באופן תקופתי בהתאם לצורך (פרואקטור ואחרות,
הוצג לציבור 2021 אולם יישומה התעכב שוב ושוב מסיבות שונות. באפריל2,)2016
בישראל חוק האקלים, ונדרשו עוד כשנתיים וחצי עד שטיוטה של החוק אושרה בקריאה
, נקבעה כיעד ביניים 2023-). בטיוטה של חוק האקלים, התשפ"ג2023 טרומית (ספטמבר
– כלומר, כמות הפליטות השנתית תעמוד על 2030 עד שנת30%-הפחתה של הפליטות ב
20- יעד זה נמוך בכ3., שנת החתימה על הסכם פריז2015 מן הכמות שנמדדה בשנת70%
נקודות אחוז מן היעדים שקבעו לעצמן מדינות האיחוד האירופי, אשר התחייבו להפחית
. 2050 מן הפליטות שלהן. היעד הסופי של ישראל הוא איפוס הפליטות עד55%–50%
נציין כי החוק מאפשר לשנות את יעדי צמצום הפליטות בהתאם לצורך במשק, כך שיעד
זה אינו סופי ואינו מחייב. החוק טרם עבר בכנסת.
,מדינות אחרות קידמו בעקבות החתימה על ההסכם חוקי אקלים מקיפים – בהן נורווגיה ושוודיה
2
- (בן2019 , וגרמניה, ניו זילנד והולנד, שאימצו חקיקה בנושא בשנת2017-שחוקקו חוק אקלים ב
).2019 ,יהודה
, 22.9.2023 מיום927 'טיוטת החוק קיבלה מעמד של החלטת ממשלה. ראו החלטת ממשלה מס
3
.2023-טיוטת חוק האקלים, התשפ"ג
רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה והבריאות בישראל
316
ב מתארים את רמת הפליטות השנתית של גזי חממה לנפש ולפי ענפי1-א ו1 תרשימים
משק בישראל ובכמה מדינות הדומות לה מבחינת גודל האוכלוסייה, הצפיפות או תנאי
האקלים. ניכר שרמת הפליטות לנפש בישראל גבוהה יחסית, אם כי לא הגבוהה ביותר
ב) עולה כי תרומתו 1 א). מבדיקת תרומתם של ענפי המשק השונים (תרשים1 (תרשים
מזו שבמדינות ההשוואה. 20%-של ענף ייצור האנרגיה לסך הפליטות בישראל גבוהה בכ
עם זאת יש להביא בחשבון שישראל אינה מדווחת על פליטות שמקורן בצריכת אנרגיה
לשימוש ביתי (חימום וקירור), וייתכן שחלק זה נכלל בפליטות של ענף ייצור האנרגיה. ענף
מסך 44%-זה הוא אחד המקורות המרכזיים לפליטות גזי חממה, והוא מהווה בממוצע כ
20%- במדינות שנבדקו. ממוצע הפליטות בענף התחבורה עומד על כ2020-הפליטות ב
, והפליטות שמקורן בפסולת הן 10%-מסך הפליטות, הממוצע בענף התעשייה עומד על כ
בממוצע. 8%
OECD חמצני, ישראל ומדינות-. רמת הפליטות השנתית של פחמן דו1 תרשים
2020 ,נבחרות
א. לנפש, באלפי טונות
8.4
9.5
6.5
4.1
9.4
5.6
6.3
10.5
7.1
ישראל
קפריסין
איטליה
מלטה
הולנד
פורטוגל
טורקיה
ממוצע OECD
ממוצע
OECD
אירופה
ב. לפי ענפי משק, באחוזים
0%
20%
40%
60%
80%
100%
ישראל
קפריסין
איטליה
הולנד
טורקיה
מלטה
פורטוגל
פסולת
תעשייה ומוצרי צריכה
חקלאות
אנרגיה
דיור ואחר
תחבורה
הערה: מדינות ההשוואה דומות לישראל מבחינת גודל האוכלוסייה, הצפיפות או תנאי האקלים.
OECD :נתן, מרכז טאוב | נתונים-מקור: מאיה שדה ורקפת שפרן
2023 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
317
הפחתת פליטות ומעבר לאנרגיות מתחדשות
חמצני, שנפלט -אחד מגזי החממה שנמצאים באטמוספרה בריכוזים גבוהים הוא פחמן דו
לאוויר כתוצאה משריפת דלקים מאובנים כמו נפט, פחם וגז טבעי בתהליכי ייצור אנרגיה
חמצני -לתעשייה, לתחנות כוח ולתחבורה. האמצעי העיקרי להפחתת פליטות של פחמן דו
הוא מעבר להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים, לצד הפחתה של צריכת חשמל שמקורה
בשריפה של דלקים מאובנים והפחתת השימוש ברכב פרטי מונע בבנזין או בסולר ומעבר
לרכב חשמלי.
לפי נתוני המפל"ס (מרשם הפליטות לסביבה בישראל) של המשרד להגנת הסביבה לשנת
בסך הפליטות של גזי חממה בישראל בעשור האחרון, 22% , על אף ירידה של2022
חמצני. עלייה זו נובעת מכך שקצב- בפליטות פחמן דו1.5% חלה עלייה של2022 בשנת
עליית ייצור החשמל ממקורות מסורתיים עולה על קצב העלייה של ייצור חשמל ממקורות
). עם זאת, ככלל, השימוש באנרגיות מתחדשות לייצור 2023 ,מתחדשים (מפל"ס
2012 מסך הייצור בשנת0.3%-, הולך וגדל עם השנים – מ2012 חשמל, שהחל בשנת
יגיע ייצור החשמל מאנרגיות 2025 . על פי התחזיות, בשנת2022 בממוצע בשנת10%-ל
). 2023 , (בוטוש30%- – ל2030 , ובשנת20%-מתחדשות ל
היכולת להפיק אנרגיה ממקורות מתחדשים משתנה על פני חודשי השנה כתוצאה
עונתיים במספר שעות האור, עוצמת הרוח, מהלך השמש, עננות וכדומה. -משינויים בין
מראה את 3 מתאר את פוטנציאל הייצור בכל חודש בשעות השיא. תרשים2 תרשים
, לפי 2022 שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות מתוך כלל ייצור החשמל בשנת
חודשים. מהתרשים ניכר בבירור שבחודשי הקיץ (מאי–ספטמבר) חלקו של החשמל
בממוצע – ואילו בחודשים נובמבר–20%-המיוצר מאנרגיות מתחדשות גבוה יחסית – כ
מרץ הוא כמעט אפסי.
רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה והבריאות בישראל
318
. פוטנציאל הייצור הממוצע של חשמל מאנרגיה מתחדשת בשעות שיא2 תרשים
הייצור, לפי חודשים
) MW( ביחידות של מגה ואט
0
2,000
4,000
6,000
8,000
10,000
12,000
14,000
16,000
18,000
ינואר
פברואר
מרץ
אפריל
מאי
יוני
יולי
נובמבר אוקטובר ספטמבר אוגוסט
דצמבר
נתן, מרכז טאוב | נתונים: חברת נגה ניהול מערכת החשמל-מקור: מאיה שדה ורקפת שפרן
. שיעור הייצור של חשמל מאנרגיה מתחדשת מתוך סך הייצור, 3 תרשים
2022 ,לפי חודשים
נתן, מרכז טאוב | נתונים: חברת נגה ניהול מערכת החשמל-מקור: מאיה שדה ורקפת שפרן
0.9%
1.4%
0.7%
5.9%
17.4%
23.6%
19.9%
19.6%
19.7%
8.6%
2.1%
1.1%
ינואר
פברואר
מרץ
אפריל
מאי
יוני
יולי
נובמבר אוקטובר ספטמבר אוגוסט
דצמבר
2023 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
319
חשיפה לעומס חום מתמשך כתוצאה משינוי האקלים
מחקרים מראים שהעלייה בעומסי החום כתוצאה משינוי האקלים משפיעה על איכות
המים והמזון, הבריאות, הכלכלה ותחומי חיים נוספים, וכמו כן, עלייה זו אינה משפיעה על
). להלן נתרכז בהשפעותיהם של Romanello et al., 2022( כל האוכלוסיות במידה שווה
שינויים בעומס חום מתמשך בישראל בעונת הקיץ בעשורים האחרונים.
השאלה הראשונה שעולה בהקשר של שינוי האקלים היא האם קיימת מגמה עקבית
מציג את השינוי (ההפרש) בכל שנה 4 של שינוי, והאם היא חיובית או שלילית. תרשים
) 1979–1950( ביחס לממוצע בשלושים השנים הראשונות מאז החלו המדידות בישראל
בארבעה פרמטרים אקלימיים מרכזיים: טמפרטורה, לחות יחסית, עומס חום ולחות
כפי שרואים בתרשים, בשלושה 4.אבסולוטית. בכולם ההתייחסות היא לממוצע העונתי
מהפרמטרים – טמפרטורה, לחות אבסולוטית ועומס חום (המחושב באמצעות שקלול
ערכי הלחות היחסית והטמפרטורה) – הייתה עלייה עקבית מתחילת המאה העשרים
.1979–1950 ואחת יחסית לממוצע בשנים
הנוחות התרמית של האדם (ערך בודד -עומס חום הוא מדד המבטא את מידת אי
במעלות צלזיוס), והוא מורכב מחישוב המשלב שתי מדידות – טמפרטורת האוויר
והלחות היחסית – הנעשות בו זמנית בתחנות המטאורולוגיות (לנוסחת החישוב ראו ה"ש
הנוחות התרמית ומקטינה את יכולתו של הגוף - בהמשך). הלחות היחסית מגבירה את אי6
לקרר את עצמו באמצעות הזעה. במצב רגיל, כאשר גוף האדם נחשף לטמפרטורות גבוהות
) באמצעים כמו 37.2°C- ל36.1°C הוא שומר על הטמפרטורה שלו בתחום הנורמלי (בין
פליטה של קרינת חום מהגוף, הסעת חום על ידי משבי אוויר והולכת חום על ידי מגע עם
משטחים צוננים או עם מים העוטפים את הגוף – הכול בהתאם לתנאים ולסיטואציה.
כאשר אין די באמצעי קירור אלו כדי להתגבר על החום החיצוני, או שהלחות באוויר גבוהה
נוחות תרמית. -ופעולת ההזעה אינה יעילה, טמפרטורת הליבה של הגוף עולה ונוצרת אי
חשיפה קצרת טווח לעומס חום קיצוני יכולה לגרום לתחלואה אקוטית ולתמותה. חשיפה
מתמשכת של מספר חודשים לעומס חום מעל ערכי סף מסוימים יכולה לגרום לתחלואה,
גם באופן ישיר אך בעיקר כתוצאה מהשפעות עקיפות על בריאות הגוף והנפש הנובעות
מבני. -מן הקושי לבצע פעילות גופנית בחוץ ומחשיפה לזיהום אוויר תוך
1950 החישוב נעשה עבור כל התחנות שערכו מדידות במשך שבעה עשורים בכל שנה בין
4
, בצהריים. עם זאת14:00 בספטמבר) בשעה15 במאי עד15( , בכל יום בחודשי הקיץ2021-ל
מאחר שעל פי המידע הקיים בארכיון, המדידות לא נעשו בכל שנה בכל התחנות – השתמשנו
רק במדידות השעתיות של טמפרטורה ולחות יחסית שנעשו בתחנות השירות המטאורולוגי
המוגדרות תחנות הומוגניות. בתחנות אלו נתוני הטמפרטורה עברו תהליך הומוגניזציה, שמטרתו
להתאים את סדרות הנתונים לשינויים שחלו בתנאי המדידה במשך הזמן. להרחבה ראו באתר
השירות המטאורולוגי הישראלי, מערך נתונים הומוגניים.
רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה והבריאות בישראל
320
. מידת השינוי בטמפרטורה, בעומס החום, בלחות היחסית ובלחות4 תרשים
1979–1950 המוחלטת יחסית לממוצע בשנים
א. אנומליות בטמפרטורה העונתית ב. אנומליות בלחות היחסית העונתית
)%( ) הממוצעת°C( הממוצעת
-2.0
-1.5
-1.0
-0.5
0.0
0.5
1.0
1.5
2.0
2.5
3.0
1950 1960 1970 1980 1990 2000 2010 2020
ג. אנומליות בעומס החום העונתי ד. אנומליות בלחות האבסולוטית העונתית
)g m-3( ) הממוצעת°C( הממוצע
נתן, מרכז טאוב | נתונים: השירות המטאורולוגי הישראלי-מקור: מאיה שדה ורקפת שפרן
השירות המטאורולוגי 5.הספרות המדעית מציעה מגוון מדדים למדידת עומסי חום
). מאחר שהמדד פותח 1 הישראלי משתמש במדד שנוסח על ידי פרופ' עזרה זהר (לוח
במקורו עבור חיילים, חקלאים ואנשים שעובדים בחוץ, ערך הסף להגדרת עומס חום כבד
. הלחות היחסית מחושבת כממוצע של שתי מדידות הנעשות בו זמנית 30°Cמאוד הוא
באמצעות מדחום יבש ומדחום רטוב. מדד זה אינו מציין מהן התוצאות הבריאותיות
שיכולות להיגרם מחשיפה ממושכת בכל קטגוריה.
.Cohen et al., 2013 מדדים למדידת עומסי חום. ראו44 כהן ועמיתיה מנו בספרות
5
-2.5
-2.0
-1.5
-1.0
-0.5
0.0
0.5
1.0
1.5
2.0
2.5
3.0
1950 1960 1970 1980 1990 2000 2010 2020
-4
-3
-2
-1
0
1
2
3
4
1950 1960 1970 1980 1990 2000 2010 2020
-2.0
-1.5
-1.0
-0.5
0.0
0.5
1.0
1.5
2.0
1950 1960 1970 1980 1990 2000 2010 2020
2023 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
321
. מדד עומס החום של השירות המטאורולוגי הישראלי1 לוח
קטגוריה
ערכי סף
ללא עומס חום
>22°C
עומס חום קל23.9°C–22°C
עומס חום מתון25.9°C–24°C
עומס חום בינוני27.9°C–26°C
עומס חום כבד29.9°C–28°C
עומס חום כבד מאוד
<30°C
נתן, מרכז טאוב | נתונים: השירות המטאורולוגי הישראלי-מקור: מאיה שדה ורקפת שפרן
כדי לקבל תמונה של השינוי בעוצמת עומסי החום בישראל בחנו את עומסי החום לאורך
שבעה עשורים, מתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת ועד תחילת שנות העשרים
של המאה הנוכחית. לצורך כך השתמשנו במדד של מינהל האוקיינוסים והאטמוספרה
). NOAA – National Oceanic and Atmospheric Administration( הלאומי האמריקאי
בחרנו להשתמש דווקא במדד זה משום שהוא קושר בין הדרגה של עומס החום ובין
). 2 תוצאות בריאותיות אפשריות (לוח
NOAA . מדד עומס החום של2 לוח
קטגוריה
ערכי סף
משמעות בריאותית
ללא עומס חום
<26.9°C אין משמעויות בריאותיות
זהירות32°C–27°C
עייפות אפשרית עם חשיפה
ממושכת. המשך הפעילות עלול
לגרום להתכווצויות חום
זהירות מרבית41°C–32°C
.התכווצויות ומכת חום אפשריים
המשך הפעילות עלול לגרום
למכת חום
סכנה54°C–41°C
מכת חום סבירה עם המשך
פעילות
סכנה מרבית
<54°Cמכת חום בזמן המיידי
נוחות -הערה: החישוב מתייחס למצבים שבהם הטמפרטורה והלחות היחסית הן מעל לערך הסף הנמוך ביותר של אי
נוחות תרמית בתנאים שבהם לא קיים עומס חום יש להשתמש בנוסחאות אחרות. להרחבה -. למדידת אי27°C ,תרמית
.Anderson et al., 2013 ראו
NOAA :נתן, מרכז טאוב | נתונים-מקור: מאיה שדה ורקפת שפרן
רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה והבריאות בישראל
322
על מנת להדגים את השינוי שחל במהלך שבעת העשורים האחרונים בחשיפת האוכלוסייה
בישראל לעומסי חום, חישבנו את עומס החום הממוצע לכל עשור בכל תחנה מטאורולוגית
לעיל). חישוב עומס 4 המוגדרת על ידי השירות המטאורולוגי כתחנה הומוגנית (ראו ה"ש
החום התבסס על ערכי הטמפרטורה והלחות היחסית שנמדדו בחודשי הקיץ בכל יום
לאחר מכן סיווגנו את עומסי החום שהתקבלו בכל 6.2021 ועד1950-, מ14:00 בשעה
, באופן שמאפשר לראות את השינוי בחשיפה NOAA עשור לפי הקטגוריות של מדד
לעומסי חום בין העשורים.
בחודשי הקיץ בכל 14:00 מתאר את החשיפה הממוצעת לעומס חום בשעה5 תרשים
עשור. ניתן לראות שבכל העשורים, רוב המדידות בשעות הצהריים הצביעו על עומס
לחות יחסית). 40%- ו27°C( חום מעל לערך הסף המעיד על סיכוי להשפעה בריאותית
משנות החמישים ועד שנות השבעים והשמונים הייתה עלייה בשיעור התחנות שבהן עומס
החום הממוצע לעשור בשעות הצהריים היה נמוך מערך הסף שיש לו השפעה בריאותית:
בשנות השבעים, או במילים אחרות, הייתה 22%- מהתחנות בשנות החמישים ל14%-מ
מגמת ירידה בעוצמתם של עומסי החום. ואולם משנות השמונים ואילך שיעור התחנות
10%-שבהן עומס החום הממוצע לעשור הוא מתחת לסף ירד באופן עקבי, עד שהגיע ל
). נקודה נוספת שעולה מן התרשים היא שמאז 2021–2010( מן התחנות בעשור האחרון
שנות השמונים ניכרת עלייה בשיעור התחנות שבהן עומס החום הממוצע לעשור הוא
), ובשני העשורים האחרונים שיעור זה עומד על 41°C–32°C( בתחום הזהירות המרבית
. לבסוף, מאז שנות התשעים ישנה עלייה עקבית בשיעור התחנות שבהן עומס 50%-כ
4%- בשנות התשעים ל1%- ומעלה), מ41°C( החום הממוצע לעשור הוא בתחום הסכנה
בעשור האחרון. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם תוצאות מחקר שנערך בחיפה, שמצא
בחודשים יולי ואוגוסט שרר באזור במשך שמונה שעות ביום עומס חום 2015 כי בשנת
). Shafran-Nathan & Broday, 2022( NOAA בעל משמעות בריאותית על פי המדד של
מייצג את הלחותRH , מייצג את הטמפרטורהT החישוב נעשה באמצעות הנוסחה שלהלן, כאשר
6
.)Heat Index( מייצג את עומס החוםHI-) וRelative Humidity( היחסית
2023 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
323
בחודשי הקיץ14:00 . חשיפה ממוצעת לעומס חום בשעה5 תרשים
בספטמבר), לפי עשור15 במאי עד15(
. בכל עשורNOAA הערה: האחוזים ליד כל פלח מציינים את שיעור התחנות המטאורולוגיות בקטגוריה הרלוונטית לפי מדד
נתן, מרכז טאוב | נתונים: השירות המטאורולוגי הישראלי-מקור: מאיה שדה ורקפת שפרן
14%
49%
36%
1%
13%
54%
33%
0%
זהירות
32°C‒27°C
ללא השפעה בריאותית
°C
26.9
ומטה
זהירות מרבית
41°C‒32°C
סכנה
41°C
ומעלה
12%
39%
46%
3%
20%
55%
25%
0%
15%
50%
34%
1%
10%
33%
53%
4%
22%
58%
20%
0%
1950–1959
1960–1969
1970–1979
1980–1989
1990–1999
2000–2009
2010–2021
רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה והבריאות בישראל
324
לאור המשרע האקלימי הרחב הקיים בישראל ביקשנו לבחון את השינוי בעומסי החום גם
בכלNOAA בהיבט המרחבי. לצורך כך חישבנו את עומס החום השעתי על פי המדד של
החישוב נעשה7.)2021–1950( שנה71 בצהריים במשך14:00 יום בחודשי הקיץ בשעה
.באמצעות אינטרפולציה מרחבית על נתוני התחנות המטאורולוגיות הממוצעים בכל עשור
חישוב ערכי עומס החום הממוצעים בכל עשור מביא בחשבון הן את מיקומן של התחנות
המטאורולוגיות והן את המרחק בין תחנה לתחנה על מנת להשלים את המידע החסר על
עומסי החום במקומות שאין בהם תחנות. פירוש הדבר הוא שמידת הדיוק תלויה בפיזור
של התחנות המטאורולוגיות – ככל שמספר התחנות באזור מסוים קטן יותר, השונות
.גדולה יותר
: משרטט שתי מגמות עיקריות של שינוי בעומסי החום לאורך שבעה עשורים6 תרשים
האחת היא מגמה של עלייה בערכי עומס החום הממוצעים, מערכים שמתחת לערכי הסף
.(ולכן אין להם משמעות בריאותית) ועד לערכים שנעים בטווח שבין זהירות לזהירות מרבית
המגמה השנייה שעולה מן התרשים היא של עלייה בערכים בעיקר בדרום הארץ עד שנות
השמונים, ולאחר מכן גם בפנים הארץ ובמזרחה, כולל בגולן. נציין כי לצד האזורים שנצפתה
בהם עלייה בערכי עומס החום קיימים אזורים שבהם שורר עומס חום נמוך בחודשי הקיץ
(גוונים ירוקים). בחלק מהאזורים הדבר נובע מלחות יחסית נמוכה על אף טמפרטורות
.27°C גבוהות. חשוב להדגיש כי בכל העשורים עומס החום הממוצע הוא מעל
. אינטרפולציה מרחבית של נתוני עומס חום ממוצעים, לפי עשור6 תרשים
. החישוב מבוסס על נתונים שעתיים כפי שנמדדו על ידי השירות המטאורולוגיNOAA הערה: עומס החום חושב על פי מדד
) (ירוק20°C. עומס החום הממוצע נע בין14:00 בספטמבר) בשעה15 במאי עד15( בכל יום בחודשי הקיץ1950-מ
. (אדום). הנתונים נאספו ממגוון תחנות מטאורולוגיות בישראל45°C-ל
נתן, מרכז טאוב | נתונים: השירות המטאורולוגי הישראלי-מקור: מאיה שדה ורקפת שפרן
מאגרי ,החישוב מבוסס על נתונים מארכיון השירות המטאורולוגי הישראלי. ראו באתר השירות
7
.נתונים מטאורולוגיים
1950–1959
1960–1969
1970–1979
1980–1989
1990–1999
2000–2009
2010–2021
2023 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
325
חשיפה לעומס חום מתמשך והשפעתה על הבריאות
בשנתיים האחרונות נעשים מאמצים במשרדי הממשלה השונים לפתח אסטרטגיות
ותקנות להתמודדות עם אירועי קיצון אקלימיים, בדגש על גלי חום, אבל לא ניתן דגש דומה
לחשיפה המתמשכת לעומסי חום בחודשי הקיץ, שיש לה השפעה רבה על בריאות האדם.
חשיפה מתמשכת לעומס חום עלולה לגרום להחמרה של מצבים בריאותיים קיימים,
כגון לחץ דם גבוה ואסתמה, ולהיארעות של התייבשות ומכת חום ואף לתמותה כתוצאה
ממצבים אלו. חשיפה לחום קיצוני נמצאה קשורה לבריאות באופן ישיר במגוון מצבי
Kloog( ספיקת כליות, תוצאי לידה שליליים כגון לידה מוקדמת ולידות מת-בריאות, בהם אי
Romanello( ), פגיעה בשינה, השפעה על בריאות הנפשet al., 2015; Paz et al., 2016
)), החמרה במחלות לב (שבץ ומחלות לב איסכמיותet al., 2022; Yarza et al., 2020
ובמחלות נשימה, עלייה במחלות זיהומיות כגון לישמניה וקדחת הנילוס המערבי (משרד
) ועלייה במקרי מוות עקב תאונות מסוגים שונים. 2020 ,הבריאות
סיכון לתמותה
בראשית שנות התשעים של המאה העשרים הסיכון לתמותה מטמפרטורות גבוהות
נפש היה אפסי. לאורך השנים, עם 100,000-(לעומת הטמפרטורה האופטימלית) ל
העלייה בטמפרטורות, הוא הלך וגדל. מגמה דומה נצפתה במגוון מדינות נוספות בעלות
). מחקר ראשוני שערך 7 מערכת בריאות דומה לזו שבישראל ואקלים דומה (תרשים
הייתה 2020–2012 המשרד להגנה הסביבה בשיתוף דן ימין וארז שמואלי מצא כי בשנים
בני אדם בממוצע בשנה כתוצאה מחשיפה לטמפרטורות 45 בישראל תמותה עודפת של
8. ומעלה70 גבוהות בזמן גלי חום, וכי הסיכון גבוה במיוחד עבור בני
ראו באתר המשרד להגנת הסביבה, מחקר של המשרד להגנת הסביבה שופך לראשונה אור על
8
.הקשר שבין גלי חום למשבר האקלים ולתמותה בישראל
רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה והבריאות בישראל
326
, נפש100,000-. שיעור התמותה מטמפרטורות גבוהות ל7 תרשים
לאומית-השוואה בין
0.0
0.1
0.2
0.3
0.4
0.5
0.6
0.7
0.8
0.9
1.0
1992 1994 1996 1998 2000 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014 2016
2019
ישראל
ספרד
מלטה
צרפת
בלגיה
דנמרק
הערה: מדינות ההשוואה הן בעלות מערכת בריאות דומה לזו שבישראל ואקלים דומה.
Global Health Data Exchange :נתן, מרכז טאוב | נתונים-מקור: מאיה שדה ורקפת שפרן
השפעה על פעילות גופנית
מהתמותה ממחלות לב וכלי דם מיוחסים 8%- מסך מקרי התמותה מכל הסיבות ו7%
לחוסר בפעילות גופנית, והסיכון במדינות עם הכנסה גבוהה לנפש כפול מזה שבמדינות
). פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון Katzmarzyk et al., 2020( עם הכנסה נמוכה לנפש
). Santos et al., 2023( לחלות במחלות לב וכלי דם, דיכאון ודמנציה, סוכרת, סרטן ועוד
מתווה את מספר השעות ביום שבהן פעילות גופנית קלה בחוץ עלולה להיות 8 תרשים
מסוכנת לבריאות בישראל ובחמש מדינות מערביות עם אקלים דומה. התרשים מראה
כי בישראל ובקפריסין מספר השעות המסוכנות גדל משמעותית – עלייה של יותר מפי
שלושה בשלושת העשורים האחרונים. לעומת זאת, בספרד ובפורטוגל, אשר נמצאות
באזור המערבי של אגן הים התיכון, לא היו שינויים מהותיים לאורך תקופה זו, ובהשוואה
לתחילת שנות התשעים אף הייתה ירידה קלה. לעומס חום גבוה יש אפוא גם השפעה
בריאותית עקיפה, בכך שהוא מגביל את היכולת לעבוד ולבצע פעילות גופנית בחוץ
).Romanello et al., 2022(
2023 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
327
. מספר השעות ביום שבהן חשיפה לעומס חום בעת פעילות גופנית קלה8 תרשים
בחוץ עלולה להיות מסוכנת, מדינות אגן הים התיכון
0.0
0.5
1.0
1.5
2.0
2.5
3.0
1990
1992
1994
1996
1998
2000
2002
2004
2006
2008
2010
2012
2014
2016
2018
2020
2022
ישראל
קפריסין
יוון
איטליה
ספרד
פורטוגל
הערה: מדינות ההשוואה הן בעלות אקלים דומה לזה שבישראל.
Lancet Countdown 2023 :נתן, מרכז טאוב | נתונים-מקור: מאיה שדה ורקפת שפרן
השפעה על בריאות הנפש
גלי חום ועלייה בלחות נמצאו קשורים לעלייה בשיעורי ההתאבדות ולעלייה בתחלואה עקב
הפרעות מצב רוח, לרבות דיכאון וחרדה. מחקר שנערך במחוז באר שבע מצא עלייה בניסיונות
. מספר ניסיונות ההתאבדות 5°C-ההתאבדות בעונת הקיץ לאחר שהטמפרטורה עלתה ב
גבוה במיוחד אצל אנשים עם אבחנה פסיכיאטרית וחולים עם היסטוריה עתירת ניסיונות
). Yarza et al., 2020( התאבדות
עלייה באשפוזים כתוצאה מהעלייה בטמפרטורה
נתונים מישראל מצביעים על עלייה במספר הביקורים במחלקות לרפואה דחופה עם
. מספר 2015 , ובעיקר משנת2019–2010 אבחנה של התייבשות או מכת חום בשנים
ומעלה. 75 ובקרב מבוגרים בני4–0 הביקורים הגדול ביותר נצפה בקרב פעוטות בני
בביקורים במיון עם כל עלייה של מעלת צלזיוס אחת. 1.47% כמו כן נמצאה עלייה של
בעת גל חום סיבות האשפוז המובילות הן אירועי שבץ, מחלות לב וכלי דם (ברמן וקריגל,
). מחקר שנעשה בישראל מצא כי עלייה של מעלה אחת בקיץ הייתה קשורה בעלייה 2020
במקרים של שבץ מוחי או התקף איסכמי חולף. לעומת זאת, עלייה בהפרש10%-של כ
Vered et( הטמפרטורות בין היום ללילה נמצאה קשורה בסיכון נמוך יותר לאירועים אלו
).al., 2020
רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה והבריאות בישראל
328
הפחתה של עומסי חום
שתי האסטרטגיות המובילות בהתמודדות עם שינוי האקלים הן הפחתת פליטות
ממשלתי לשינוי האקלים -). על פי הפאנל הביןadaptation( ) והסתגלותmitigation(
), כושר הסתגלות אישי, קהילתי ומערכתי יכולים להפחית משמעותית את שיעוריIPCC(
). לכן חיוני להשקיע בפיתוח חוסןIPCC, 2023( התחלואה והתמותה עקב שינוי האקלים
אקלימי, בריאותי וחברתי ובהקמת התשתיות הדרושות לצורך היערכות לשינוי האקלים, גם
אם הדבר כרוך בהשקעה רבה של משאבים וזמן. כאמור, כושר הסתגלות מסייע להפחית
את הסיכונים ואת התוצאים השליליים של אירועי אקלים (מתמשכים או קיצוניים),
להתמודד עם ההשלכות והנזקים של אירועים כאלה ולשפר את המוכנות לאירועים כאלה
בעתיד. מדדים לכושר הסתגלות כוללים בין השאר זמינות של שירותי בריאות, פתרונות
אשפוז בקהילה, יכולת שיקום תשתיות שנפגעו (מים, חשמל), פתרונות דיור ופתרונות
תעסוקה חלופיים (למקרה שיתעורר הצורך), חוסן כלכלי ולכידות חברתית ברמת הקהילה
).Schmeltz & Marcotullio, 2019; Pörtner et al., 2022(
ארגון הבריאות העולמי קבע כי האוכלוסיות הפגיעות ביותר לשינוי האקלים, ובעיקר
כלכלי נמוך, אזרחים ותיקים, תינוקות וילדים, -לעומסי חום, הן אוכלוסיות ממעמד חברתי
נשים הרות, דרי רחוב, עולים חדשים, ספורטאים, חיילים, חקלאים ועובדי כפיים, מהגרים,
עובדים זרים ותיירים. אוכלוסיות נוספות ברמת סיכון גבוהה הן חולים כרוניים (סוכרת,
מחלות קרדיווסקולריות ומחלות בדרכי הנשימה), אשר מצבם יכול להחמיר בעת חשיפה
לחום, וכן אוכלוסיות שחיות בתנאי מגורים לא נאותים (תשתיות לקויות), ובמיוחד בתנאים
של עוני אנרגטי (מבחינת בטיחות ואספקה שוטפת של אנרגיה). לבסוף, רמת הסיכון
).WHO, 2022( )גבוהה יותר גם בשטחים אורבניים (עקב היווצרות איי חום עירוניים
על מנת להדגים את הקשר בין אוכלוסיות בסיכון ובין מחסור בתשתיות שיש בהן כדי
להפחית את השפעת עומסי החום, חישבנו את הקשר בין מחסור בהצללה מעצים למעמד
כלכלי המתוקננים בכל - החישוב אמד את היחס בין ערכי המעמד החברתי9.כלכלי-חברתי
לשיעור ההצללה בשטח בנוי למגורים. התוצאות מצביעות 2020 אזור סטטיסטי בשנת
כלכלי ובין אחוז ההצללה -) בין המעמד החברתי22.3% על קשר חיובי ומובהק (מתאם של
כלכלי גבוה יותר אחוז ההצללה עולה. -מעצים בשטח בנוי – כלומר, ככל שהמעמד החברתי
בהתאם, התוצאות מצביעות גם על שונות בין אזורים סטטיסטיים בכל הקשור להפחתה
של עומס החום בעזרת הצללה טבעית.
לצורך החישוב הנחנו שחופת העץ מהווה את האזור המוצל, אך יש לזכור כי מיקום הצל משתנה
9
.לאורך היממה כתלות במיקום השמש בשמים
2023 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
329
מראה את אחוז ההצללה הממוצע של חופת העצים בערים נבחרות, על פי9 תרשים
כלכלי. ניתן לראות שככלל, בתל אביב, חיפה וירושלים אחוז ההצללה עולה -אשכול חברתי
כלכלי. לעומת זאת ברחובות, באר שבע ונתניה אין הבדלים -עם העלייה במעמד החברתי
משמעותיים באחוז הצללה בין המעמדות השונים.
. שיעור ממוצע של ההצללה מעצים בערים נבחרות, 9 תרשים
2020 ,כלכלי-לפי אשכול חברתי
0%
5%
10%
15%
20%
25%
30%
35%
1
הנמוך ביותר
2
3
4
5
6
7
8
9
10
הגבוה ביותר
חיפה
ירושלים
תל-אביב
רחובות
נתניה
באר שבע
נתן, מרכז טאוב | נתונים: המרכז למיפוי ישראל; הלמ"ס -מקור: מאיה שדה ורקפת שפרן
הפחתת איי חום עירוניים על ידי יצירת אזורים ירוקים
ישראל נמנית עם קבוצת המדינות שבהן כיסוי הצמחייה באזורים הבנויים נמוך מאוד
), ולכן הפוטנציאל להיווצרות איי חום עירוניים בישראל Romanello et al., 2022)
.גדול יחסית
אי חום עירוני הוא תופעה שבה האקלים בעיר חם יותר מאשר בשטחים הפתוחים או
הטבעיים בסביבתה. כיסוי הצומח, כיסוי אבן ואספלט, גובה המבנים, קרקע חשופה, מפנה
ושיפוע טופוגרפי הם גורמים שמגבירים או מפחיתים את עומס החום במרחב העירוני.
הגורמים העיקריים להיווצרות איי חום הם מחסור באוורור, החומרים שהמבנים והדרכים
הסלולות בנויים מהם ואחוז הכיסוי המבני. שימוש במזגנים גם הוא תורם להגברת עומס
). מדובר בעלייה משמעותית שיכולה לנוע בין Salamanca et al., 2014( החום העירוני
מעלת צלזיוס אחת לארבע מעלות בממוצע.
אשכול חברתי-כלכלי
רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה והבריאות בישראל
330
קיימים הבדלים בעומס החום בין אזורים אורבניים לאזורים כפריים, ובתוך אזורים
עירוניים – בין אזורים עם שטחים המכוסים במבנים וכבישים ובין פארקים, גינות ושדרות
סביבות המהוות מוקדים של עומס חום גבוה. -מוצלות. בשטחים הבנויים נוצרות מיקרו
לעומת זאת, אזורים ירוקים במרחב האורבני נחשבים למפחיתי עומס חום עירוני בכך שהם
דיות (אוופוטרנספירציה), והם גם תורמים להפחתת עומסי -מגבירים את פעולת האידוי
). זאת ועוד, פארקים ואזורים ירוקים במרחב Aram et al., 2019( החום בסביבתם הקרובה
) של מי הנגר infiltration( העירוני משמשים גם כביופילטר המסייע בהגברת החידור
העירוניים ובמניעת הצפות בתקופת החורף. סביבה ירוקה מקבעת פחמן וגורמת לקירור
מקומי של אי החום העירוני, ויש לה גם יתרונות בריאותיים רבים: חשיפה פחותה לזיהום
אוויר ולרעש, הפחתת לחצים נפשיים ומקום למפגשים חברתיים ולפעילות גופנית.
ניתן להפחית את עומסי החום בסביבה העירונית באמצעות פעולות פשוטות יחסית כמו
הקמת גגות וקירות ירוקים, נטיעת חורשות וצביעת מדרכות וכבישים בצבעים ובחומרים
שמגבירים את החזרת הקרינה לאטמוספרה.
הפחתת איי חום עירוניים על ידי הצללה
הפעולות העיקריות שננקטו עד כה בישראל להפחתת איי חום עירוניים הן בתחום ההצללה.
נדרש מבקר המדינה לסוגיית המניעה והטיפול בסרטן העור, והתמקד בעיקר 2013 בשנת
המבקר 10.)במלנומה, שנגרמת לרוב מחשיפה לשמש (או ממתקני שיזוף מלאכותיים
מצא בין השאר כי אין הצללה מספקת במוסדות חינוך ובאתרי רחצה ובילוי (חופי רחצה,
בריכות שחייה, גני משחקים ועוד), וקבע כי קיימת חשיבות ממשית להגדיל את אחוזי
תוקנו תקנות בנוגע להצללה 2019 ). בשנת2014 ,ההצללה במקומות אלו (מבקר המדינה
16:00–10:00 לפחות משטח הגן בשעות70% בגני שעשועים, אשר מחייבות הצללה של
11.בתקופת הקיץ, באמצעים טבעיים או מלאכותיים
ואולם מעבר למניעת סרטן העור, להצללה יש יתרונות בריאותיים נוספים – למשל, היא
יכולה להגביר את האפשרות לבצע פעילות גופנית בחוץ ולתרום להפחתת החשיפה
תועלת של ההצללה בישראל, אשר בחן את התועלת -לחומרים מזהמים. ניתוח עלות
הכלכלית של הצללה לבריאות הציבור בשלושת התחומים הללו (סרטן העור, פעילות
גופנית וחשיפה למזהמים) אל מול העלויות של הצללה טבעית והצללה מלאכותית, הראה
שניתן להפיק מהצללה תועלת כלכלית ברורה, הנאמדת במיליוני שקלים בשנה. השוואה
בין שני סוגי ההצללה לא העלתה הבדלים גדולים בתועלות, אך יש לזכור שהתועלת
בעולם בתחלואה בסרטן23- הייתה ישראל במקום ה2020 על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת
10
נפש. ראו באתר משרד הבריאות, הרישום100,000- חולים ל10.3 מסוג מלנומה חודרנית, עם
הלאומי לסרטן.
.2019-ראו תקנות התכנון והבניה (הצללה בגן שעשועים), התשע"ט
11
2023 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
331
שנים (משך הזמן שלוקח לעץ להגיע8 מהצללה טבעית מתבטאת במלואה רק לאחר
לגודלו הייעודי). עם זאת, עלותה של הצללה טבעית נמוכה מעט מן העלות של הצללה
). 2019 ,מלאכותית, והיא גם יעילה יותר בהפחתת עומס חום עירוני (בקר ונביעות
ההתקדמות בתחום ההצללה מעידה שקובעי המדיניות ערים לחשיבות הנושא. בינואר
התקבלה החלטת ממשלה בנוגע להצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי 2022
) קביעת יעד לכיסוי צל עצים בשיעור של1( : הדגשים העיקריים של החלטה זו הם12.רחוב
(ברשויות שיהיו מעוניינות בכך); 2040 ברחובות בעלי מדד הליכתיות גבוה עד שנת70%
) הגנה3( ;2030 רשויות מקומיות עד שנת100-) קביעת יעד של קידום היער העירוני ב2(
) הקצאת המשאבים הדרושים לייעור המרחב העירוני. מבדיקה4( ;על עצים בוגרים בריאים
ראשונית שערך המרכז למיפוי ישראל עולה כי פחות מאחוז אחד מהרחובות בישראל
20% – מהרחובות יש הצללה בינונית7.6%- צל), ורק ב50% מוצלים די הצורך (לפחות
במילים אחרות, עוד רבה הדרך להפחתת עומסי החום במרחבים העירוניים 13. צל50% עד
באמצעות הצללה טבעית.
, הצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי23.1.2022 מיום1022 'החלטת ממשלה מס
12
.רחוב במסגרת היערכות לשינויי האקלים
ראו באתר המרכז למיפוי ישראל, מיפוי חופות עצים.
13
רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה והבריאות בישראל
העלייה בעומס החום ובמספר הימים החמים בשנה משמעותה יותר שהייה
במרחבים ממוזגים שבהם תחלופת אוויר הפנים עם אוויר החוץ נמוכה.
ואולם בעוד זיהום האוויר הסביבתי (החיצוני) מנוטר ומפוקח, סוגיית זיהום
מבני לא זוכה להתייחסות דומה, אף שבימינו אנשים מבלים -האוויר התוך
את מרבית זמנם בחללים סגורים.
מבני נגרם הן ממקורות חיצוניים והן ממקורות פנימיים. -זיהום אוויר תוך
הגורמים החיצוניים העיקריים המשפיעים על איכות אוויר הפנים מקורם
בפליטות ישירות מתעשייה ומתחבורה החודרות למבנה דרך מערכות
האוורור והמיזוג או דרך הפתחים במבנה. מקורות הזיהום הפנימיים הם
) אשר נפלטות מחומרי בניין, רהיטים VOC( תרכובות אורגניות נדיפות
ומוצרי צריכה ביתיים כגון חומרי ניקוי, חומרי דבק וצבע, בשמים ומוצרי
) ומריקבון 2011 ,טיפוח, וכן ממערכות חימום ובישול ביתי (בס ספקטור
של זבל אורגני. איכות האוויר בתוך המבנה מושפעת ממזהמים כימיים
חמצני ותחמוצות חנקן, חומרי הדברה, מעכבי בעירה ועישון, -כגון פחמן חד
מזהמים ביולוגיים כגון עובש וחיידקים ומזהמים פיזיים כגון קרינה.
חשיפה נשימתית מתמשכת לתרכובות אורגניות נדיפות נושאת עימה
השלכות בריאותיות אקוטיות וכרוניות, בהן פגיעה בכבד, בכליות ובמערכת
Di( העצבים, התפתחות אסתמה ואלרגיות והתפתחות תאים סרטניים
) ציינה EPA( ). הסוכנות להגנה הסביבה בארצות הבריתLena et al., 2016
זרקור
מבני-זיהום אוויר תוך
מבני אינם-כי הסיכונים הבריאותיים והסביבתיים שבזיהום אוויר תוך
14.פחותים מהסיכונים שבזיהום אוויר חיצוני ועל פי רוב אף חמורים מהם
מהפליטה של תרכובות 46%-בישראל, מוצרי צריכה ביתיים אחראים ל
15.)2022 , (מפל"ס18%-אורגניות נדיפות, בעוד המגזר התעשייתי אחראי ל
בהקשר של עישון, חשיפה לעשן טבק סביבתי נקשרת למגוון מחלות כגון
אסתמה, מחלות נשימתיות אחרות וסרטן. מחקר של משרד הבריאות על
חשיפת ילדים לעשן טבק סביבתי (עישון פסיבי) מצא שכשליש מהילדים
) היו חשופים לכך. החשיפה הייתה גבוהה יותר בקרב 11–4 שנדגמו (גילאי
ילדים להורים מעשנים וילדים שגרים בבתים שבהם העישון בתוך הבית
מותר. כמו כן נמצא יחס הפוך בין החשיפה של ילדים לעשן טבק סביבתי
). 2021 ,ובין השכלת ההורים והכנסתם (ברמן ואחרים
תקינה – המלצות ומציאות
תקנות התכנון והבנייה מחייבות אוורור של הבניינים כדי לשפר את איכות
, אוורור ואיכות אוויר נאותה בתוך 6210 אוויר הפנים בבניין. תקן ישראלי
בניינים שאינם למגורים, מגדיר ערכי סף למזהמים מסוימים אך איננו
ניתנו המלצות לתקינה ישראלית בנושא על סמך סקירה 2009-מחייב. ב
לאומית, אך הן לא יושמו. מסקירה של האגודה הישראלית -של תקינה בין
מבני נמצא באחריותם -לאקולוגיה וסביבה עולה כי נושא זיהום האוויר התוך
של ארבעה משרדי ממשלה, ואף שהייתה כוונה להקים רשות ממשלתית
). 2022 ,שתרכז את הפעילות בתחום, היא מעולם לא הוקמה (הלס וכהן
למרבה הצער, במשרד להגנת הסביבה אין די משאבים וכוח אדם לקדם
את הטיפול בסוגיה.
.Indoor Air Quality (IAQ) ,ראו באתר הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב
14
בהקשר זה נציין כי חשיפה גבוהה לתרכובות אורגניות נדיפות ולמעכבי בעירה
15
רעילים מתרחשת גם בכלי רכב, במיוחד כאלה שעמדו זמן ממושך בשמש
). פתרון יעיל לבעיה זו עשוי להיות קירוי של מגרשי Dubowski et al., 2018(
:חניה ציבוריים והנחת פאנלים סולריים עליהם. באופן זה יושגו שתי מטרות
הפחתת פליטות מייצור חשמל וצמצום היקפי החשיפה למזהמים בכלי רכב
שעמדו בשמש.
333רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה והבריאות בישראל
התגברות עוצמתם ותכיפותם של אירועי קיצון אקלימיים כגון עומסי חום
מביאה להתארכות השהייה בחללים סגורים ולהגברת החשיפה לזיהום
מבני, ועקב כך הסיכון לתחלואה גובר. על מקבלי ההחלטות -אוויר תוך
-לקדם את הטיפול בנושא, לרבות קביעת קריטריונים לאיכות האוויר התוך
מבני, ניטור ופיקוח ופעולות הסברה להגברת המודעות הציבורית לנושא.
הטיפול בפסולת בישראל
) בהשוואה למדינות MSW( בישראל קיימות רמות גבוהות של ייצור פסולת עירונית מוצקה
ק"ג לנפש 534 ק"ג פסולת לנפש לעומת614 יוצרו בישראל2020 . בשנתOECD-ה
). OECD, 2023( OECD-בממוצע ב
, כמות הפסולת המיוצרת משתנה בין הרשויות המקומיות. 10 כפי שניתן לראות בתרשים
מהרשויות המקומיות בישראל ייצור הפסולת עומד על 81%-), ב2023( על פי נתוני הלמ"ס
ק"ג לנפש ביום ואף פחות מכך.1 מהרשויות הוא עומד על6.8%- ק"ג לנפש ליום, וב2.4–1.2
334
2023 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
335
2021 ,. ייצור פסולת ביתית לנפש ליום, לפי יישוב10 תרשים
2023 ,נתן, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס-מקור: מאיה שדה ורקפת שפרן
רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה והבריאות בישראל
336
שיטות לניהול פסולת
ככלל, קיימות שלוש שיטות לניהול פסולת: הפרדה במקור ומיחזור, השבה (ייצור אנרגיה
מפסולת) והטמנה. לצד זאת יש לשאוף להפחתה של כמויות הפסולת המיוצרות,
מהפסולת מועברת להטמנה 80%- בישראל כ16.באמצעות הפחתה במקור ושימוש חוזר
). אחת הסיבות OECD, 2023( OECD- בממוצע במדינות ה40%-ללא טיפול, לעומת כ
לשיעורי ההטמנה הגבוהים בישראל היא היטל ההטמנה הנמוך המוטל על הרשויות. היטל
ההטמנה כיום הוא אחיד ונמוך מאוד בהשוואה למדינות המפותחות, ולכן הוא אינו מהווה
תמריץ להפחתת ההטמנה ולפיתוח חלופות. על פי המלצות בנק ישראל יש להגדיל את
היטל ההטמנה ולהנהיג שיטת חיוב דיפרנציאלית בהתאם לגודל הרשות ולמספר התושבים
מתאר את שיעורי ההטמנה של פסולת 11 ). תרשים2019 ,שהיא משרתת (בנק ישראל
לאומית. -ביתית בהשוואה בין
נבחרותOECD . שיעורי ההטמנה של פסולת ביתית, ישראל ומדינות11 תרשים
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
2007
2009
2011
2013
2015
2017
2019
2021
טורקיה
ישראל
פורטוגל
OECD
איטליה
הולנד
בלגיה
. 2020 הערה: עבור איטליה, פורטוגל וטורקיה הנתונים הזמינים הם לשנת
OECD :נתן, מרכז טאוב | נתונים-מקור: מאיה שדה ורקפת שפרן
קיימה בשנים -המשרד להגנת הסביבה מקדם תוכנית אסטרטגית כוללת למשק פסולת בר
. היעד המרכזי של התוכנית הוא הורדת 2050 ומעבר לכלכלה מעגלית בשנת2030–2021
17.2050- ב20%- ל2020 נכון לשנת80%-שיעורי ההטמנה מ
ראו באתר המשרד להגנת הסביבה, הפחתה, שימוש חוזר, מחזור, השבת אנרגייה, הטמנה: מדרג
16
.(היררכיית) הטיפול בפסולת
, וכן לסטר 2050 , כלכלה מעגלית2030 ראו באתר המשרד להגנת הסביבה, אסטרטגיית פסולת
17
.2020 ,וקרני
2023 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
337
טיפול בפסולת אורגנית
מן הפסולת העירונית 35%- כ2020 על פי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת
). אף שניתן למחזר פסולת אורגנית 2022 ,שיוצרה בישראל הייתה פסולת אורגנית (אליהו
– מטופל במיחזור, והשאר מועבר 23% – ואף לייצר ממנה דשן וביוגז, פחות מרבע ממנה
להטמנה ללא טיפול. חשוב לציין שפסולת אורגנית שמוטמנת באדמה ללא טיפול הופכת,
כתוצאה מתהליכי פירוק של החומר האורגני, למקור לגזי חממה ובעיקר מתאן, שהוא
הגז השני בחשיבותו בתרומתו לשינוי האקלים ויכולתו ללכוד חום באטמוספרה חזקה
). מדידות של פליטות מתאן ממטמנות מצביעות על OECD, 2023( חמצני-יותר מפחמן דו
נזקים סביבתיים נוספים הנגרמים 18. מהמדווח בדוח המפל"ס7–5 היקף פליטות הגבוה פי
כתוצאה מהטמנת פסולת ללא טיפול הם פליטת מזהמים לאוויר, זיהום הקרקע והמים,
). 2022 ,שריפות המתפרצות מעצמן בתהליך פירוק הפסולת, מפגעי ריח, ועוד (אליהו
אחד המפגעים הסביבתיים הנפוצים ביותר בישראל הוא שריפת פסולת באתרי הטמנה
פיראטיים. בהיעדר אכיפה במגזר הכפרי קיימים מוקדים של שריפת פסולת התורמת
חמצני ובנזן. על פי דוח המפל"ס, בשנת -לפליטת מזהמים כגון תחמוצות חנקן, פחמן דו
מכלל 46% .)2023 , אירועים של שריפת פסולת בישראל (מפל"ס9,144 התרחשו2022
החומרים המסרטנים או החשודים כמסרטנים הנפלטים לאוויר מקורם בשריפת פסולת
בשריפת פסולת חקלאית. סוג נוסף של פעילות פיראטית הוא השלכת 28%-עירונית ו
פסולת בניין במקומות לא מוסדרים, אשר מלבד נזק נופי, פגיעה בערכי טבע ותפיסת
), שהם PM2.5( שטח יקר עלולה לפלוט לאוויר מזהמים כמו אסבסט וחומר חלקיקי נשים
גורמים ישירים למחלות נשימה וריאה.
מיחזור אריזות
נקבע כי הרשויות המקומיות, בהיותן הגוף האחראי 2011 בחוק האריזות שנחקק בשנת
לפינוי פסולת, יהיו אחראיות לקביעת הסדרים להפרדה, איסוף, פינוי והטמנה של פסולת
אריזות, לקביעת איסור על השלכה של פסולת כזאת ולנקיטת אמצעי פיקוח ואכיפה
14.4%- רק ב2021 על פי קובץ הרשויות המקומיות של הלמ"ס, בשנת19.להבטחת יישומם
30% מהפסולת שיוצרה בשטחן, זאת לעומת35% מהרשויות עלתה רמת המיחזור על
). שיעור המיחזור 12 (תרשים6%-מהרשויות שבהן שיעור המיחזור המרבי הוא מתחת ל
). 2023 , (הלמ"ס56%-הגבוה ביותר בישראל הוא כ
.SP Interface ראו באתר חברת
18
.2011-חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א
19
רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה והבריאות בישראל
338
2021 ,. שיעורי המיחזור ברשויות מקומיות בישראל, לפי יישוב12 תרשים
2023 ,נתן, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס-מקור: מאיה שדה ורקפת שפרן
2023 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
339
. מציג את שיעורי המיחזור של פסולת ביתית ומסחרית, לפי סוג הפסולת13 תרשים
בתרשים בולטים שיעורי ההטמנה הגבוהים, שכמעט לא הצטמצמו במהלך השנים. יש
קיימה תשיג את יעדה – -לקוות שהתוכנית של המשרד להגנת הסביבה למשק פסולת בר
.2050 בשנת20%-הורדת שיעורי ההטמנה ל
. שיעורי המיחזור של פסולת ביתית ומסחרית, לפי סוג הפסולת13 תרשים
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
הטמנה ללא טיפול
נייר
קרטון
פלסטיק
מתכת
זכוכית
חומר אורגני
גזם
2023 ,נתן, מרכז טאוב | נתונים: הלמ"ס-מקו ר: מאיה שדה ורקפת שפרן
הקרן לשמירת הניקיון
מטרת 20.1984- מתוקף חוק שמירת הניקיון התשמ"ד1986-הקרן לשמירת הניקיון הוקמה ב
הקרן היא לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות נאותה של הסביבה. הקרן מנוהלת
על ידי המשרד להגנת הסביבה ומוזנת מהיטל הטמנה אשר מוטל על הרשויות המקומיות
בגין הטמנת פסולת. מטרת היטל ההטמנה בין השאר היא לתמרץ את הרשויות לצמצם את
בדק מבקר המדינה היבטים שונים 2021 כמות הפסולת שהן מעבירות להטמנה. בשנת
בפעילות הקרן, ובעיקר את השימוש בתקבולי היטל ההטמנה, שהם כאמור המקור העיקרי
). בעוד החזון של המשרד להגנת הסביבה להפוך 2022 ,של כספי הקרן (מבקר המדינה
מכלכלה ליניארית, בזבזנית בצריכת משאבים 2050 את כלכלת מדינת ישראל עד שנת
דוח המבקר חשף כי ניצול הכספים 21,ומזהמת, לכלכלה מעגלית השואפת לאפס פסולת
הצטבר בה עודף 2020 , ונכון לסוף שנת37%-שהתקבלו מהיטל ההטמנה חלקי בלבד, כ
.1984-חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד
20
, וכן לסטר2050 , כלכלה מעגלית2030 ראו באתר המשרד להגנת הסביבה, אסטרטגיית פסולת
21
.2020 ,וקרני
רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה והבריאות בישראל
340
מיליארד ש"ח. המבקר קבע כי על אף המשאבים הכספיים הניכרים3.2-של יותר מ
שעמדו לרשות הקרן, פעילותה לא הובילה להשגת המטרה העיקרית שלשמה הוקמה –
להביא לצמצום שיעורי הטמנת הפסולת בקרקע ולהפחית את הנזקים הגדולים הכרוכים
בכך, בעיקר על ידי הקצאת משאבים לפיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים להטמנת
פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה.
באסטרטגיית הפסולת המעודכנת של המשרד להגנת הסביבה מפורטים סוג וכמות מתקני
הטיפול בפסולת הנדרשים ליישומה – מתקני מיון, מתקני טיפול בפסולת מעורבת,
מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת ועוד. בשלב הראשון, על מנת לעבור למשק פסולת
קיימה, יש לעבור להפרדה באזור המטרופוליני באמצעות מתקני מיון של הזרם -בר
). כיום פועלים 2020 ,האורגני וקביעת תמריצים להפחתה והפרדה במקור (לסטר וקרני
בישראל ארבעה מתקני מיון, וכמה מתקנים נמצאים בשלבי הקמה שונים. עם זאת, כדי
לעמוד ביעדי התוכנית דרושים מתקני מיון נוספים, וכן מתקנים לטיפול בפסולת אורגנית
גז. קיימים חסמים רבים להקמת מתקנים אלו, אולם העיקרי -והפיכתה לקומפוסט ולביו
שבהם הוא שרשויות מקומיות אינן רוצות אותם בשטחן.
הגידול המהיר באוכלוסייה והשגשוג הכלכלי שמגביר את הצריכה ועקב כך את כמות
הפסולת לנפש, ומנגד ניצול הולך וגדל של שטחי ההטמנה, הופכים את הטיפול בפסולת
לאחת מהבעיות הסביבתיות הבוערות שעומדות בפני מדינת ישראל.
2023 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
341
סיכום
במאמר זה התמקדנו בשתי סוגיות סביבתיות מרכזיות: עומסי החום בישראל ומגמות
השינוי שחלו בהם בעשורים האחרונים, השפעותיהם על הבריאות ודרכי ההתמודדות עימם,
וסוגיית הפסולת בישראל ואופני הטיפול בה. כמו כן הפנינו זרקור לעבר תופעה סביבתית
שאינה זוכה בישראל להתייחסות מספקת בעידן המתאפיין בשהייה ממושכת בחללים
מבני. לצערנו, המידע על השפעת העלייה בעומסי החום – כמו -סגורים – זיהום אוויר תוך
גם תופעות אקלימיות אחרות – על הבריאות הפיזית והנפשית של האוכלוסייה בישראל
מצומצם בשל מחסור בנתונים זמינים. כדי להיטיב להתמודד עם השפעת שינוי האקלים
על הבריאות חיוני לפעול לאיסוף נתונים ולהנגשתם לחוקרים ולמקבלי ההחלטות ולתגבר
את כוח האדם העוסק בהשפעות הללו במשרד הבריאות ובמשרד להגנת הסביבה.
בתחום הגנת הסביבה: הפחתה 2050 מדינת ישראל קבעה יעדים שאפתניים לשנת
בפליטות גזי חממה ובהטמנת פסולת, לצד מַעֲבר לכלכלה מעגלית, 80%-משמעותית של כ
מַעֲבר להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים ופיתוח פתרונות לאגירתה, והפחתת עומסי
חום במרחב העירוני. כיום ישראל רחוקה מאוד מהשגת היעדים האלה ויש לנקוט צעדים
ברמה הלאומית וברמת השלטון המקומי כדי להגשים אותם.
ברמה הלאומית חשוב לפעול לקידום חקיקה ייעודית כמו חוק האקלים כדי לספק מסגרת
סטטוטורית לפעולות הנדרשות. לצד זאת חשוב להתחיל לנצל את הכספים הרבים
שהצטברו בקרן לשמירת הניקיון למימושה של התוכנית למעבר לכלכלה מעגלית השואפת
למינימום פסולת. ברמה המקומית נדרש לחזק את הרשויות המקומיות כדי לאפשר להן
ליישם את עקרונות הכלכלה המעגלית בתחומן, ובכלל זה סיוע בהקמת תשתיות לניהול
הפסולת, מתן תמריצים לצמצום הפסולת ולהפחתת שיעורי ההטמנה ועוד. היבט מקומי
נוסף קשור להפחתת עומסי חום במרחב העירוני על ידי יצירת רצף של הצללה ובנייה
מחומרים שקולטים פחות קרינה.
חיוני שמדינת ישראל תשקיע בפיתוח חוסן אקלימי, בריאותי וחברתי ותפעל לחיזוק
חוסנן של קהילות וכושר ההסתגלות שלהן על מנת להפחית את ההשלכות השליליות
של תופעות אקלימיות. נקיטת צעדים אלו הכרחית לשם התמודדות עם שינויי האקלים
החזויים ואלו שכבר מתרחשים כיום.
רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה והבריאות בישראל
342
מקורות
). הטיפול בפסולת האורגנית בישראל. הכנסת, מרכז המחקר והמידע. 2022( 'אליהו, א
). סקירה של משק החשמל והגורמים המשפיעים על מחיר החשמל. הכנסת, 2023( 'בוטוש, נ
מרכז המחקר והמידע.
). חוקי אקלים והסוגיות המרכזיות המוסדרות בהם: סקירה משווה. הכנסת, 2019( 'יהודה, צ-בן
הלשכה המשפטית.
). פסולת עירונית מוצקה: הבעיה וכלים כלכליים לטפל בה. בתוך: דין וחשבון 2019( בנק ישראל
). בנק ישראל. 29–21 ', סוגיות נבחרות (עמ2019
מבני ו"תסמונת הבניין החולה". הכנסת, מרכז המחקר-). איכות אוויר תוך2011( 'בס ספקטור, ש
והמידע.
תועלת של הצללה בישראל. משרד הבריאות, המכללה -). ניתוח עלות2019( ,'בקר, נ', ונביעות, א
חי ומשרד הבינוי והשיכון. -האקדמית תל
). שינוי אקלים ובריאות הציבור: סקירת ספרות, מיפוי מדדי בריאות 2020( ,'ברמן, ט', וקריגל ק
והמלצות לפעולה לקראת תוכנית עבודה של משרד הבריאות. המשרד להגנת הסביבה
והאגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
). חשיפה של ילדים לעשן טבק סביבתי 2021( 'יצחקי, ז', רורמן, א', וגרויסמן, ל-ברמן, ת', ברנט
– תוצאות מחקר במסגרת התכנית הלאומית לניטור ביולוגי. משרד הבריאות.
. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 2021 – ). קובץ הרשויות המקומיות בישראל2023( הלמ"ס
מבני: השפעות בריאותיות ואסדרה בישראל. האגודה -). זיהום אוויר תוך2022( 'הלס, א', וכהן, ג
הישראלית לאקולוגיה וסביבה.
). היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: המלצות 2017( המשרד להגנת הסביבה
לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית. המשרד להגנת הסביבה.
). השפעתם של שינויי האקלים על הביטחון הלאומי: היערכות מערכות 2021( 'טרואן, י
הביטחון בישראל ובמדינות נבחרות. הכנסת, מרכז המחקר והמידע.
: מעבר 2030–2021 ). אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא2020( .)לסטר, י', וקרני, א' (עורכים
. המשרד להגנת הסביבה. 2050 לכלכלה מעגלית בשנת
2013 ג לשנת64 ). סרטן העור – מניעה, איתור וטיפול. דוח שנתי2014( מבקר המדינה
). משרד מבקר המדינה.599–513 ' (עמ2012 ולחשבונות שנת הכספים
). הקרן לשמירת הניקיון – היבטים כספיים. דוח מבקר המדינה, מאי 2022( מבקר המדינה
). משרד מבקר המדינה.1912–1859 ' (עמ2022
.. המשרד להגנת הסביבה2021 ). מרשם פליטות לסביבה – דוח שנתי לשנת2022( מפל"ס
. המשרד להגנת הסביבה. 2022 ). מרשם פליטות לסביבה – דוח שנתי לשנת2023( מפל"ס
. משרד 394 ). מחלות זיהומיות מחייבות הודעה בישראל, פרסום2020( משרד הבריאות
). ICDC( הבריאות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות
2023 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות
343
). התכנית הלאומית ליישום2016( 'פרואקטור, ג', כהן גינת, ר', רוזן, א', ויינשטיין, א', ואלול, נ
הסכם פריז. המשרד להגנת הסביבה.
Anderson, G. B., Bell, M. L., & Peng, R. D. (2013). Methods to calculate the heat index
as an exposure metric in environmental health research. Environmental Health
Perspectives, 121(10), 1111–1119.
Aram, F., García, E. H., Solgi, E., & Mansournia, S. (2019). Urban green space cooling
effect in cities. Heliyon, 5(4), e01339.
Cohen, P., Potchter, O., & Matzarakis, A. (2013). Human thermal perception of Coastal
Mediterranean outdoor urban environments. Applied Geography, 37(1913), 1–10.
Cramer, W., Guiot, J., Fader, M., Garrabou, J., Gattuso, J.-P., Iglesias, A., Lange, M. A.,
Lionello, P., Llasat, M. C., Paz, S., Peñuelas, J., Snoussi, M., Toreti, A., Tsimplis, M.
N., & Xoplaki, E. (2018). Climate change and interconnected risks to sustainable
development in the Mediterranean. Nature Climate Change, 8(11), 972–980.
Di Lena, M., Porcelli, F., & Altomare, D. F. (2016). Volatile organic compounds as new
biomarkers for colorectal cancer: A review. Colorectal Disease, 18(7), 654–663.
Dubowski, Y., Inibtawi, M., & Broday, D. M. (2018). Seasonal variations of polybrominated
flame retardants bound to car dust under Mediterranean climate. Journal of
Environmental Sciences, 70, 124–132.
IPCC (2023). Climate Change 2023: Synthesis Report, pp. 35–115. Intergovernmental
Panel on Climate Change.
Katzmarzyk, P. T., Ross, R., Blair, S. N., & Després, J. P. (2020). Should we target increased
physical activity or less sedentary behavior in the battle against cardiovascular
disease risk development? Atherosclerosis, 311, 107–115.
Kloog, I., Melly, S. J., Coull, B. A., Nordio, F., & Schwartz, J. D. (2015). Using satellite-
based spatiotemporal resolved air temperature exposure to study the association
between ambient air temperature and birth outcomes in Massachusetts.
Environmental Health Perspectives, 123(10), 1053–1058.
OECD (2023). OECD Environmental Performance Reviews: Israel 2023. OECD.
Paz, S., Negev, M., Clermont, A., & Green, M. (2016). Health aspects of climate change
in cities with Mediterranean climate, and local adaptation plans. International
Journal of Environmental Research and Public Health, 13(4), 438.
Pörtner, H.-O., Roberts, D. C., Adams, H., Adelekan, I., Adler, C., Adrian, R., Aldunce,
P., Ali, E., Begum, R. A., BednarFriedl, B., Bezner Kerr, R., Biesbroek, R., Birkmann,
J., Bowen, K., Caretta, M. A., Carnicer, J., Castellanos, E., Cheong, T. S., Chow,
W., ... Ibrahim, Z. Z. (2022). Technical Summary. In H.-O. Pörtner, D. C. Roberts,
E. S. Poloczanska, K. Mintenbeck, M. Tignor, A. Alegría, M. Craig, S. Langsdorf, S.
Löschke, V. Möller, & A. Okem (Eds.), Climate change 2022: Impacts, adaptation and
vulnerability (pp. 37–118). Cambridge University Press.
רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה והבריאות בישראל
344
Romanello, M., Di Napoli, C., Drummond, P., Green, C., Kennard, H., Lampard, P.,
Scamman, D., Arnell, N., Ayeb-Karlsson, S., Berrang Ford, L., Belesova, K., Bowen,
K., Cai, W., Callaghan, M., Campbell-Lendrum, D., Chambers, J., van Daalen, K.
R., Dalin, C., Dasandi, N., ... & Costello, A. (2022). The 2022 report of the Lancet
Countdown on health and climate change: Health at the mercy of fossil fuels. The
Lancet, 400(10363), 1619–1654.
Salamanca, F., Georgescu, M., Mahalov, A., Moustaoui, M., & Wang, M. (2014).
Anthropogenic heating of the urban environment due to air conditioning. Journal of
Geophysical Research: Atmospheres, 119(10), 5949–5965.
Santos, A. C., Willumsen, J., Meheus, F., Ilbawi, A., & Bull, F. C. (2023). The cost of
inaction on physical inactivity to public health-care systems: A population-
attributable fraction analysis. The Lancet Global Health, 11(1), e32–e39.
Schmeltz, M. T., & Marcotullio, P. J. (2019). Examination of human health impacts
due to adverse climate events through the use of vulnerability mapping: A scoping
review. International Journal of Environmental Research and Public Health, 16(17),
3091.
Shafran-Nathan, R., & Broday, D. M. (2022). Spatiotemporal variability in exposure to
excessive heat at the sub-urban scale. Climatic Change, 174(1–2), 7.
Vered, S., Paz, S., Negev, M., Tanne, D., Zucker, I., & Weinstein, G. (2020). High ambient
temperature in summer and risk of stroke or transient ischemic attack: A national
study in Israel. Environmental Research, 187.
WHO (2022). Health and climate change. Country profile 2022 — Israel. World Health
Organization.
Yarza, S., Vodonos, A., Hassan, L., Shalev, H., Novack, V., & Novack, L. (2020). Suicide
behavior and meteorological characteristics in hot and arid climate. Environmental
Research, 184, 109314.
Yosef, Y., Aguilar, E., & Alpert, P. (2018). Detecting and adjusting artificial biases of
long-term temperature records in Israel. International Journal of Climatology, 38(8),
3273–3289.
Yosef, Y., Aguilar, E., & Alpert, P. (2019). Changes in extreme temperature and
precipitation indices: Using an innovative daily homogenized database in Israel.
International Journal of Climatology, 39(6), 1–24.
Zittis, G., Almazroui, M., Alpert, P., Ciais, P., Cramer, W., Dahdal, Y., Fnais, M., Francis,
D., Hadjinicolaou, P., Howari, F., Jrrar, A., Kaskaoutis, D. G., Kulmala, M., Lazoglou,
G., Mihalopoulos, N., Lin, X., Rudich, Y., Sciare, J., Stenchikov, G., … & Lelieveld, J.
(2022). Climate Change and Weather Extremes in the Eastern Mediterranean and
Middle East. Reviews of Geophysics, 60(3), 1–48.
2023 דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות