חומר רקע

מסמך עקרונות משרד החקלאות ופיתוח הכפר להסדרת תחום ריבוי ו ס חר בכלבים בישראל שוטטות כלבים, ריבוי ונטישה של כלבים הן בעיות כלל עולמיות בעלות השלכות כבדות הכוללת ביניהן פגיעה ברווחת הכלבים, חיות בר וחיות משק, ופגיעה בבריאות הציבור. על פי הידוע בספרות המקצועית, צמצום ואף מניעת ריבוי יתר ונטישה של כלבים יכולה להיעשות על ידי עידוד אימוץ , עיקור/סירוס כלבים בבעלות ועידוד בעלות אחראית, תוך ניטור ומעקב, וקביעת מדיניות סדורה .לסחר והרבעות כלבים ידוע כי ריבוי יתר של כלבים הוא אחד המקורות לגידול במספר הכלבים הנטושים והמשוטטים גם במדינת ישראל. על כך יש להוסיף את הפגיעה ברווחתם של כלבים המשמשים לר ביה , במקרים בהם ,)תנאי ההחזקה שלהם נעשים בניגוד לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים ה תשנ"ד- 1994 (להלן- החוק או חוק צער בעלי חיים) ולתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה שלא ,)לצרכים חקלאיים ה תשס"ט- 2009 (להלן– תקנות צער בעלי חיים.) המסגרת המשפטית בשנת2002 נחקק החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, תשס"ג- 2002 (להלן - החוק להסדרת הפיקוח) , אשר הסדיר את חובת הסימון של כלבים בשבב, את הקמת מרכז הרישום הארצי לכלבים ואת הדיווח וריכוז המידע במסגרתו , את הפיקוח על אופן החזקת הכלבים, את סמכויות תפיסת הכלבים והחזקת הכלבים ברישיון. ככלל, אין בחוק חובת עיקור/סירוס של כלבים למעט כלבים .המוגדרים כגזעים מסוכנים מכוח החוק להסדרת הפיקוח הותקנו גם תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של ,)כלבים מסוכנים תשס"ח- 2004, במסגרת ן הו טלו הגבלות על יבוא כלבים ג מה זעים המסוכנים או הכלאותיהם , על החזקתם, מכירתם ומסירתם. באשר ליתר הכלבים, הותקנו התקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ה- 2005 , אשר במסגרתן מפורטות ההוראות הקשורות לבקשה לרישיון ל החזקת כלב, לשיקולים שיכול לשקול הרופא הווטרינר העירונ י בבואו להחליט אם לתת רישיון או לסרב למתן הרישיון, פירוט לגבי פרטי הדיווח למאגר ואופן הדיווח , אופן החזקת הכלב על ידי .בעליו ואגרות הרישיון בהתאם לחוק להסדרת הפיקוח ולתקנותיו, סמכויות הפיקוח והאכיפה נתונות בידי הרופא הווטרינר העירוני של הרשות המקומית שבתחו מה מתגוררים בעלי הכלבים או שבתחומה נמצאים הכלבים. אין לפי החקיקה האמורה, סמכויות פיקוח ואכיפה ל עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר. קיימת סמכות מעין שיפוטית למנהל השירותים הווטרינרים לדון בערר של מי ש נפגע מהחלטה של רופא וטרינר עירוני לפי החוק להסדרת הפיקוח . לפי החוק להסדרת הפיקוח , קיימת אבחנה ב ין אגרת רישיון לכלב/ה מסורס/מעוקרת לכאלה שאינם ומי שמחזיק כלב/ה לא מסורס/מעוקרת, משלם אגרה גבוה ה ב- 300 ₪(כ- פי עשר) לעומת מי שמחזיק כלב/ה מסורס/מעוקרת. לעניין זה יצוין כי בהתאם לסעיף20 (ד) לחוק להסדרת הפיקוח , קבע מנהל השירותים הווטרינרים בנוהל פטור מתשלום אגרת רישיון מוגדלת להחזקת כלב/ה לא מסורס/מעוקרת, אם גילם מעל8 שנים ופחות מ-6 חודשים או בשל מצב בריאותי שבעטיו הניתוח לסירוס או לעיקור יכול לסכן בסבירות גבוה ה את חייו/ה של הכלב/ה או אם מדובר ב כלב טהור גזע הרשום "בתאגי ד שאינו למטרות רווח, שמטרתו לפי מסמכי היסוד שלו, ה י א בין השאר לאסוף ולנהל נתונים של כלבים טהורי גזע, והוכר על ידי ע"י ארגון בינלאומי שהנחיותיו מיושמות בפעילות ובמסחר בינלאומיים לכלבים טהור גזע", כדוגמת ההתאחדות הישראלית לכלבנות. יצוין כי הדרישה לגבי כלבים טהורי גזע הינה רישום באותו תאגיד ככלב מאושר להרבעה/ רבייה ו השתתפות בתערוכות/תחרויות . עוד יצוין כי ב שנת2017 נוסף לחוק סעיף21א לפיו מוקצה מדי שנה תקציב י י עודי בסך4.5 מ לש"ח ל פעולות ל צמצום התרבות כלבים משוטטים, ומאז2018 מקצה משרד החקלאות ופיתוח הכפר תקציב לתמיכה ברשויות המקומיות בפעולות לאיסוף כלבים משוטטים ומסירתם לבתים מאמצים ,כשהם מעוקרים ומסורסים וכן לעידוד ותמיכה בפעולות עיקור וסירוס כלבים המוחזקים בבעלות קיום ימי אימוץ ועוד. יצוין כי בהתאם לנתונים שנאספו ע"י המשרד מאז שנת2018 לגבי תמיכות ,אלה מרבית התקציב נוצל ע"י הרשויות המקומיות לאיסוף כלבים משוטטים ומסירתם לאימוץ ,ופחות לעיקור וסירוס כלבים בבעלות הואיל ו הדבר המחייב היענות והסכמה של בעלי הכלבים .הלא מעוקרים/מסורסים לביצוע הניתוח יצוין כי נכון לשנת2023 1 רשומים במרכז הרישום הארצי לכלבים כ- 600 אלף כלבים פעילים, תו מ כם כ- 180 אלף זכרים מסורסים, שהם58% מכלל הכלבים הרשומים וכ- 206 אלף נקבות מעוקרות, שהן כ- 70% .מכלל הכלבות הרשומות חוק צער בעלי חיים נחקק בשנת1994 ומכוחו הותקנו תקנות הקובעות תנאי מינימום להחזקת .בעלי חיים ולטיפול בהם לעניין רווחתם של כלבים חתולים, מעבר להוראת סעיף2 א לחוק בדבר איסור נטישה של בעל חיים וסעיף2א1 . באשר לחובת הבעלים או המחזיק בו לספק ל בעל החיים את צורכי מחייתו ולמנוע התעללות בו, קיימת הסדרה של תנאי ההחזקה של כלבים וחתולים בתקנות צער 'בעלי חיים, במיוחד בפרק ד. בתקנות אלה נקבעו דרישות נוספות לעניין חנויות לממכר בעלי חיים ובתי גידול ובהן חובת דיווח לרופא הו וטרינר ה עירוני וחובת פיקוח חודשי ע"י רופא .וטרינר פרטי עוד במסגרת חוק צער בעלי חיים קיים סעיף14 א המסמיך את שר החקלאות בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה לקבוע הוראות לעניין דרכים שבהן תפעל המדינה לצמצום התרבות בעלי חיים משוטטים. לשם כך מוקצה תקציב בסך4.5 מלש"ח, בדומה לסעיף21 .א לחוק להסדרת הפיקוח מאז שנת2010 מקצה המשרד את התקציב השנתי לתמיכה ברשויות המקומיות לצמצום התרבות (עיקור וסירוס) .חתולי רחוב בהתאם לפריט3.2 א לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) התשע"ג- 2013 ,שעניינו גידול, החזקה וטיפול בבעלי חיים, למעט עופות, קיים מפרט אחיד תחת פרק חקלאות (פרק4.7 ) 2, המסדיר את התנאים הנדרשים לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח- 1968לרישיון עסק המחזיק כלבים וחתולים. 1 2023.pdf - dogs - 2023/he/vet_data - dogs - https://www.gov.il/BlobFolder/reports/data 2 02a - 03 - spec - https://www.gov.il/he/Departments/General/uniform הצע ו ת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון– איסור על זיווג ומכירה של כלבים וחתולים), התשפ"ד- 2024 /(פ4177/25 /) (פ2130/25 ) הצעות ה חוק ה פרטיות שיזמו חבר י /הכנסת חנוך דב מלביצקי (פ4177/25 )ו יסמין סאקס- פרידמן /(פ2130/25 ) (להלן– )""הצעת החוק , מבקשות לקבוע בחוק איסור על זיווג ומכירה של צאצאי כלבים, למעט כלבים המיועדים להיות כלבי נחייה או לצרכי מערכת הביטחון , כאשר בהצעת החוק של חבר הכנסת מלביצקי מוצע כי הגורם המוסמך יהיה רשאי לאשר זיווג ומכירה של כלבים במקרים חריגים ובכפוף לתנאים ה באים- היעדר עיוות גנטי שעלול לעבור לצאצאיו של הכלב ולפגוע באיכות או באורך חייהם ; בעליו של הכלב לא הפר הוראות לפי ה חוק להסדרת הפיקוח ב-7 השנים שקדמו לבקשה ו הוכח להנחת דעתו של הגורם המוסמך שתנאי החזקת הכלב וצאצאיו יהיו הולמים. במקרה בו זווג כלב או שצאצאיו נ מכרו ללא אישור, יורה הגורם המוסמך על סירוס/עיקוב הכלב/ה או צאצאיו, יחויב בעליו של הכלב בכפל הוצאות וכן בית המשפט השלום רשאי לבקשת הגורמים המוסמכים או לבקשת ארגון למען בעלי חיים, להוציא צו לתפיסת בעל החיים או צאצאיו .לצורך עיקור או סירוס עוד מוצעים חריגים לעיקור או סירוס– הגורם המוסמך רשאי מנימוקים מיוחדים שלא להורות על עיקור או סירוס אם מדובר בנקבה שמניקה גורים, בגור יונק שטרם נגמל או אם הפעולה צפויה לסכן את חיי הכלב עקב מצבו הבריאותי והכול בתנאי שהכלב יסורס או יעוקר לאחר שהנסיבות .לחריג יחלפו עוד מוצע רי.שום של כלבים שניתנו להם אישורים לזיווג ומכירה או לדחיית העיקור/ הסירוס איסור פרסום– בהצעת החוק של חברת הכנסת סאקס- פרידמן, מוצע לקבוע איסור על פרסום .ומסירת מידע לשם קידם מכירה או זיווג של כלב או חתול בניגוד להוראות אלה בהתאם להצע ת החוק ,הפרת הוראות אלה תהיה עבירה שדינה מאסר שנה או קנס עד סכום של 75,300 .₪ עמדת משרד החקלאות ופיתוח הכפר ,המנגנון המוצע בהצעת החוק אינו ישים ו/או אכיף ,מטיל על הציבור גזירה שאינו יכול לעמוד בה :ומעלה מספר קשיים משפטיים 1. לגבי כלבים, ,אין בעולם תקדים שמחייב אדם למנוע זיווג,למעט במקרה של גזעים מסוכנים כאשר התכלית היא שמירה על ביטחון הציבור , והחובה היא חובת עיקור/סירוס ונקיטת .אמצעים למניעת הזדווגות, ככל שלא ניתן לעקר/לסרס מחשש לסיכון חיי הכלב/ה קביעת איסור על זיווג ועל מכירת כלבים, לא תאפשר פעילות אחראית של כלבנות וכלבים גזעיים .ותגביל את חופש העיסוק בתחום 2. ,כל אסדרה של תחום רישוי חיות מחמד מקומה בתקנות ולא בחקיקה ראשית. לגבי כלבים רישום כלבים בישראל נעשה עפ"י החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג- 2002 ולא לפי חוק צער בעלי חיים ולכן ככל שרוצים לפקח על תחום הריבוי והמלטות של כ לבות, יש לעשות זאת במסגרת החוק להסדרת הפיקוח על כלבים. לגבי חתולים אין בכלל רישום של בעלות ולכן .גם אין אפשרות לאכוף ולעקוב אחר זיווג של חתולים 3. ,קושי במישור האכיפתי של האיסור ע"י גורמי האכיפה הממשלתיים והעירוניים ברמת הפרט בשל הקושי לאתר המלטות בבתים פרטי ים והצורך במנגנון ההלשנה של אדם על חברו. כן נכון לאכוף את הנושא כלפי העוסקים בתחום, כמו בתי הגידול הפיראטיים שמחזיקים כלבים בתנאים הפוגעים ברווחתם. מנגד ראוי להסדיר את מי שמבקשים לעסוק בתחום בצורה .מוסדרת ומפוקחת לפי חוק רישוי עסקים 4. הצעת החוק אינה מבקשת לחייב ביצוע סירוס ועיקור של כלבים ו חתולים אלא איסור על זיווגם ומכירת צאצאיהם. במצב זה, בעלים שבחר שלא לעקר/לסרס,אותם עלול למצוא עצמו עובר עבירה רק מעצם הזדווגות ם בעת יציאה מחוץ לבית. ספק אם ניתן להטיל אחריות על בעלים לגבי זיווג עת נטע ן .שלא נעשה בשליטתו העבירה המוגדרת בהצעת החוק היא"לא יזווג אדם" ומדובר בעבירה שיש קושי לאכוף אותה כיוון שאדם שכלבו הזדווג .ללא ידיעתו יטען שהכלב יצא לרחוב והוא לא יודע איך זה קרה .הקושי הוא גם בקביעת חזקה לעניין זה 5. בעיה נוספת העולה מהצעת החוק היא ההנחה .כי יישומה אינו כרוך בעלויות למערך הציבורי הנחה זו אינה נכונה שכן, מעבר לכוח האדם והתקנים הנוספים הנדרשים כדי ליישם ולאכוף אותה, יוטלו על המערך הציבורי עלויות הכרוכות בתפיסת כלבים, החזקתם ועיקורם/סירוסם . גם אם ההצעה כוללת מנגנון לגביית הוצאות מהבעלים שכלבם נתפס , הרי שהניסיון לגבי אכיפת חוק ותקנות צער בעלי חיים מראה כי במקרים רבים לא ניתן לגבות מהבעלים את הוצאות התפיסה והטיפול בבעלי החיים, אם בגלל חוסר יכולתו לעמוד בהן ואם בגלל שבתי .משפט מטילים עליו תשלום נמוך בהרבה מההוצאות בפועל החלופות המוצעות החלופות המוצעות להלן יאפשרו צמצום משמעותי של ריבוי כלבים לצד המשך קיום כלבנות מקצועית ואחראית . וכפי שניתן לראות בתיאור המסגרת המשפטית, גם התיקון המוצע צריך להיות תיקון משולב לשני דברי החקיקה המאסדרים את ההגנה על בעלי חיים ואת הפיקוח על כלבים. קביעת חובה לע יקור או סירוס כל כלב שאינו מיועד לרבייה ושלא קיבל היתר לכך תביא למניעה כמעט מוחלטת של המלטת כלבים לא רצויים שיתווספו לאוכלוסיית הכלבים הנ טו שים. חובה זו, בשונה מאיסור זיווג, גם תאפשר אכיפה פשוטה ויעילה, ובכלל זה הפיכת האיסור לעבירת קפידה וקביעת קנסות מנהליי.ם בעניין במקביל, רישוי של מסגרות מותרות לרבייה יאפשר המשך קיום של תחביב הכלבנות המתועדת .ועמידה במגבלות חוק חופש העיסוק קביעת מנגנון רישוי כזה ת אפשר להוסיף תנאים ודרישות לריבוי אחראי, כשעלות רישיון הריבוי לצד גביית קנסות שיוטלו, נו אז י לפחות באופן חלקי, את ההוצאות הנוספות שיוטלו.על הרשות האוכפת כדי לאפשר אכיפה של איסור הרבעה והמלטות בידי מי שלא קיבל רישיון לכך, מוצע לשלב דרישות לעניין רישום כלב חדש והטלת תשלום אגרה מוגדלת על מי שרושם כלב חדש שלא נרשם בידי המגדל המורשה או אומץ מעמותה למ.ען בעלי חיים או כלביית רשות :להלן המתווה החליפי המוצע ע"י המשרד לתיקון החקיקה בח וק ל הסדרת הפיקוח על כלבים 1. הרחבת חובת העיקור והסירוס לכלל הכלבים (החובה קיימת לגבי כלבים מסוכנים בחוק )להסדרת הפיקוח , כך שיהיה אסור להחזיק ב כלב/ה ,לא מסורס/מעוקרת למעט במק ר ים שיותרו , כמפורט מטה . .מדובר בסטטוס פשוט לבדיקה ולאכיפה מול הבעלים 2. קביעת חובה לסימון ורישום גורים מגיל6 שבועות או מ עת העבר תם ,לאחר לפי המוקדם וכן רישום פרטי הכלבה שהמליטה אותו. 3. ,ביטול הפטור מאגרת רישוי מוגדלת לכלבים שאינם מעוקרים הרשומים ככלב טהור גזע הקבוע בסעיף20 ()(ד2 .))(ב 4. קביעת אגרת רישו י מוגדלת על מי שרכש או אימץ כלב ואינו עונה לאחד מהקריטריונים :הבאים א. הכלב לא נרשם במ רכז הרישום הארצי, לפני הרכישה או האימוץ, ע"י מגדל מורשה. ב. הכלב אומץ מ כלביית רשות או מ.ארגון למען בעלי חיים החריגים לחובת עיקור/סיר וס: א. טעמי גיל (פחות מ-6 חודשים ויותר מ-8 שנים) ומצבו הבריאותי של הכלב, אם הניתוח .מסכן את בריאותו או חייו ב. מי שברשותו רישיון לעיסוק בזיווג ורבייה של כלבים, לרבות רבייה של כלבי נחיה וסיוע .וכלבי רבייה של כוחות הביטחון ג. .כלבים המוחזקים בידי כוחות הביטחון אשר עיקור או סירוס עלולים לפגוע בתפקודם בחקיקת צער בעלי חיים 5. איסור פרסום מכירת כלבים וחתולים, למעט למי שהורשה לעסוק ב זיווג ורבייה של כלבים .לפי תקנות צער בעלי חיים ובהלימה לשאר ההסדרים שיקבעו בתקנות אלו 6. קביעת אגר ת רישיון לריבוי כלבים. מוצע לקבוע אגרה דיפר נ ציאלית בהתאם למספר הכלבות המוחזקות בידי המבקש (למשל– ,אגרה למחזיק בכלבה אחת או שתיים למחזיק .)...בשלוש עד עשר 7. פירוט, בתקנות צער בעלי חיים, של התנאים הנדרשים ממי שקיבל היתר לריבוי כלבים ובכלל זה– ,גיל מינימאלי להרבעה מס פר המלטות מקסימלי מותר לכל כלבה , מרווח ,מינימאלי בין המלטות תיעוד הזיווגים וההמלטות ושמירתו, גיל מינימאלי ל הפרדת גורים מהאם. התיקו נים הנדרשים בחקיקה ראשית: 1. בחוק צער בעלי חיים– הוספת סעיף שעניינו איסור הפרסום וסעיף הסמכה לשר להתקין תקנות לעניין התנאים לקבלת היתר/רישיון לעסוק בזיווג וריבוי כלבים. 2. בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים– הוספת סעיף המחייב עיקור/ סירוס והחריגים לו. כמו ,כן הוספת סעיף בנושא סימון ורישום הגורים , ביטול הפטור מאגרת רישוי מוגדלת לכלבים שאינם מעוקרים הרשומים כ"כלב טהור גזע " ו קביעת אגרת רישוי מוגדלת על מי שרכש או אימץ כלב ש לא נרשם.במרכז הרישום הארצי, לפני הרכישה או האימוץ, ע"י מגדל מורשה