החלטות ועדה
הכנסת
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
מס' סימוכין : 2024-013284
סיכום דיון מישיבת ועדה משותפת
יום שלישי, ח' באדר ב' התשפ"ד, 18.3.2024, בנושא:
העלאת יהודי אתיופיה – יישום החלטות ממשלה, דוח מיוחד 2008
ח"כ עודד פורר – יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – בספטמבר 2008 כתב מבקר המדינה חוו"ד על יישום החלטות הממשלה בנוגע לעליית בני הפלשמורה. עפ"י חוות הדעת נמצאים באתיופיה מעל 3,000 בני הפלשמורה שזכאות עלייתם לארץ טעונה בדיקה, והתבססה על החלטות ממשלה משנים 2003 ו- 2005. עוד צוין כי בשנת 2007 נכללו ברשימת ההמתנה, עפ"י משרד הפנים, 17,188 איש. מאז התקבלו 6 החלטות ממשלה בנושא לאורך שנים, שהאחרונה שבהן משנת 2021. עליית בני הפלשמורה אינה עפ"י חוק השבות, אלא עפ"י חוק הכניסה לישראל שטעונה בדיקה מי זכאי לעלות ולייצר מנגנון של איחוד משפחות. עדיין יש משפחות קרועות, ויש כרגע חיילים שמשרתים בצה"ל ומשפחותיהם נמצאות מעבר לים באתיופיה, וכניסתן לארץ חסומה.
ב- 16 באוגוסט 2023 מונה פרויקטור לנושא ע"י שר העלייה והקליטה, והוא אמור להציג את מסקנותיו לשר. כ- 3,000 פניות ממתינות למענה מרשות האוכלוסין. לקראת הדיון, הוועדה העבירה את פרטי המבקשים לרשות האוכלוסין. אין ספק שיש ממתינים רבים, ויש לתת הנחיה למשרדים הרלוונטיים לעלות את בני הפלשמורה בטווח הזמן המידי.
כיום 14 אלף איש ממתינים לעלות לארץ, עפ"י נתוני רשות האוכלוסין, נוכח הריבוי הטבעי של האוכלוסיה באתיופיה וחוסר קבלת החלטות ע"י הממשלה. משרד החוץ אינו יודע מה מצבם בגלל סוגיות ביטחון.
ח"כ מיקי לוי - יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה - טרם פרוץ מלחמת חרבות ברזל , עמדה על סדר יומה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה , ישיבה בנושא העלאת יהודי אתיופיה, יישום החלטות ממשלה , דוח מיוחד של מבקר המדינה משנת 2008. הסיבה לדיון הייתה פנייתם של ארגונים יהודיים, ובראשם פדרציית ניו יורק אשר פועלת רבות למען שילובם של העולים מאתיופיה בישראל, שהתריעו על הצורך המידי להעלות לארץ את זכאי העלייה הממתינים במחנה גונדר מזה שנים רבות.
המבצע הראשון להעלאת יהודי אתיופיה התקיים בשנת 1984. אנו נמצאים אחרי מבצעים נוספים ו- 5 החלטות ממשלה המקבעות את הצורך של ממשלת ישראל לדאוג להעלאתם ארצה של זכאי חוק השבות, ולקליטתם ושילובם בחברה הישראלית.
לא ייתכן שמתקבלות החלטות ממשלה שוב ושוב אחת למספר שנים, ובפועל אנחנו עדיין עומדים על 14,000 איש שממתינים לעלייה ואיחוד עם משפחותיהם.
יש חשיבות גדולה שדמות חיצונית תצטרף ותתרום מניסיונה לוועדה שהוקמה ע"י הפרויקטור במשרד העלייה והקליטה.
משרד מבקר המדינה – בני גולדמן-מנהל אגף בכיר – מבקרי המדינה לדורותיהם מלווים את הנושא של עליית יהודי אתיופיה. בשנת 2013 פורסם דוח בנוגע להיבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה שהקטליזטור של הדוח היתה תכנית לאומית חדשה. בשנת 2021 התפרסם דוח בנוגע להתייחסות גורמי האכיפה כלפי יוצאי אתיופיה, ויש דוחות נוספים שנמצאים בתהליך עבודה שהושהה נוכח מלחמת חרבות ברזל. כבר בחוו"ד מבקר המדינה ציין, לאחר ביקור במחנות, שהמס' של בני הפלשמורה במחנות אינו סופי היות והם מתמלאים שוב ושוב. בסיכום עמדת מבקר המדינה היתה התייחסות לגבי 3,000 בני הפלשמורה שזכאותם צריכה להיבדק והם צריכים לעמוד ב- 2 תנאים: 1. הם או משפחתם הגישו בקשה לעלייה, והמבקשים נכללו ב"מפקד אפרתי".
2. המבקשים יבדקו ויעמדו במבחן החלטה משנת 2003, כדי להוכיח שהם צאצאי יהודי אתיופיה מצד האם.
אנו מבינים הנושא נמצא עדיין על סדר היום למרות שעברו החלטות ממשלה בנושא.
משרד העלייה והקליטה - הראל כנפו-פרויקטור עלייה מאתיופיה – מוניתי לתפקיד ע"י שרי הפנים והעלייה והקליטה כשבועיים לפני פרוץ המלחמה. ממשלת ישראל צריכה לקחת אחריות מלאה על הנושא. השר רוצה לבחון את הנושא לעומק ולקבל החלטה. ריבוי האינטרסים המנוגדים שיש בתוך הסוגיה הזו היא אינסופית וכן כמות האנשים. פעמיים בעבר הכריזו על סגירה (בשנת 2008 ובשנת 2013), סברו שהעבודה הסתיימה אך זה לא המצב. מן הראוי להסתכל על הנושא מזוויות אחרות. בהתאם להחלטה האחרונה 713 נבדקו 6,000 איש, נמצאו כ- 4,000 איש, והתקציב לעלייה הותאם ל- 3,000 איש, וזה מס' העולים שעלו. עליית 1,200 עולים נוספים אינה סוגרת את הבעיה. אנו נציג את מסקנות הוועדה לאחר חג הפסח. בוועדה יהיו נוכחים רבנים וקייסים מהעדה האתיופית.
ח"כ צגה מלקו – בעבר זקני העדה לא היו שותפים בקבלת ההחלטות. הם מכירים את המשפחות ויודעים מי שייך לקהילה, ולכן הם חייבים להיות נוכחים בוועדה. לפי בדיקה של משרד הפנים במחנות נשארו 1226 איש, וחייבים לתת להם פתרון.
רשות האוכלוסין וההגירה - עו"ד מיכל יוסיפוף-מנהלת אגף אוכלוסיות מיוחדות – במסגרת החלטות ממשלה עלו 15,310 איש לארץ. בהחלטה האחרונה, בשנת 2021, אושרה הגעה של 3,000 איש, והגיעו 3,007 איש כי היו לידות תוך כדי העלייה. בהחלטת הממשלה האחרונה נקבעו מס' קריטריונים לעלייה, והקריטריון המרכזי היה מי שנמצא ברשימות ההמתנה בגונדר ובאדיס אבבה החל משנת 1999 ואילך. יש 6,000 איש שנמצאים ברשימות שעונים על הקריטריון הזה. יש 4 קריטריונים שקבעו סדר עדיפות: מועמד שיש לו הורים או ילדים בישראל, מועמד מזרע ישראל שיתום מהורה, מועמד שישי לו אח/ות בישראל מזוג הורים משותפים ומועמד שיש לו אח או אחות בישראל ואחד מההורים משותפים. נמצאו 4,229 איש שעמדו בקריטריונים הללו.
1,600 נפשות עלו לישראל עפ"י הקריטריון של מי שיש לו הורה או ילד בישראל.
276 מועמדים הם יתומים מהורה, והגיעו לארץ 307 עולים בשל ילודה טבעית.
1,704 איש מועמדים עפ"י הקריטריון של אח/אחות מזוג הורים שותפים, אבל הגיעו 977 עולים לארץ. כשבדקנו את הבקשות ירדנו לקטגוריה האחרונה של אחים/ות למחצה, ניסנו להביא כמה שיותר משפחות ולא לפצל אותם, ולכן עצרנו בקריטריון של אחים/ות להורים משותפים.
הועד הציבורי הארצי של יהודי אתיופיה בישראל - יהודה עציון-פעיל עלייה - כל החלטות הממשלה עבדו על בסיס הומינטרי של איחוד משפחות. יש לעשות קנה מידה עליון של שייכות לעדה שתבחן בשרשרת האמהות או האבות (המנהג שרווח בעדה במשך אלפי שנים). אלפים ממתינים וזכאים לעלות עפ"י שרשרת ההלכה. יש צורך במבצע לבדיקת כל הממתינים כדי ליצור רשימת זכאים ששייכים לעדה.
משרד האוצר – תאיר ראבוחין-רפרנטית רווחה – החלטת ממשלה דיברה על העלאת 3,000 איש בתקציב בסך חצי מיליארד ₪. ככל שנדרשת העלאה נוספת, יש להקצות לכך מקור תקציבי.
ח"כ משה סלומון – 1,270 איש נמצאים ברשימה מהחלטה הקודמת והם לא עלו. אלפים ממתינים באתיופיה להגיע לכאן והם נמצאים במציאות קשה מאוד, והדבר הזה חייב לבוא על פתרונו. חשיבות הוועדה שהוקמה במשרד העלייה והקליטה היא לתת מתווה לכיוון מסוים.
קרן פדרציית ניו-יורק לישראל - גבריאל סוד-אחראי קשרי ממשל ומדיה – יש לנו מחויבות עמוקה לעלייה, ואיתה מגיעה אחריות גדולה. קיבלנו בקשה לאספקת תרופות וציוד בסיסי לשוהים במחנות ההמתנה. לרוב האנשים שממתינים אין ת.ז של אתיופיה, והם לא יכולים להשתמש בשירותי הבריאות. אנו מבקשים מהממשלה להכין תכנית חילוץ של אספקת מזון ותרופות, כי אנו לא יכולים להיות אחראים לגורלם של 10 אלף איש.
אסרס דמלש-נציגת משפחות - המדינה אינה מחזירה לי אהבה על אף תרומתי למדינה. 2 אחיותיי נמצאות באתיופיה והן היחידות שנותרו שם. 4 דורות במשפחתי עלו לישראל. המערכת נותנת תשובה ביורוקרטית שאחיותיי אינן נמצאות ברשימה. רשות האוכלוסין היא הזרוע המבצעת של הממשלה, ויש לפתוח ערוץ הידברות שישמעו את הפונים. אנו רוצים פעולה אופרטיבית, עייפנו מדיבורים.
רשות האוכלוסין וההגירה - מיכל יוסיפוף-מנהלת אגף אוכלוסיות מיוחדות - הבקשה נבדקה במסגרת חוק השבות והחלטת הממשלה, הוגשה עתירה והיא נדחתה.
הבקשות לחוק השבות נבדקות עפ"י תיקי עלייה שקיימים אצלנו במערכות משנות ה- 90 וסקרים. כל מי שחושב שהמשפחה שלו זכאית לעלות במסגרת חוק השבות, יכול להגיש בקשה והיא תבחן בשת"פ עם הסוכנות היהודית. יש החלטה היסטורית שלפיה הטיפול במבקשי עלייה מאתיופיה נעשה ע"י משרד הפנים ולא הסוכנות היהודית.
עו"ד דסי צנגן-לשכה משפטית - משנות ה- 90 הנושא טופל במשרד הפנים באמצעות פקידים בכירים בעלי ידע עצום בנושא מול מסמכים וסקרים. חוק השבות הוא חוק ברור, מרגע שיוצאים מחוק זה - נכנסים לקריטריונים אחרים.
משרד החוץ – עמית גיל-בייז-מנהלת מחלקת אפריקה 1 – המשרד עוקב כל הזמן אחרי ההתפתחויות באתיופיה. המצב באמהרה יתייצב מאז ספטמבר לשגרה מתוחה, כלומר יש התלקחויות מתוחות. בחודש אוגוסט האחרון היה נציג במקום מטעם המשרד, ובנוסף היה חילוץ של למעלה מ- 200 איש יחד עם גופים נוספים. לאחר מכן היה רצון לעשות ביקור נוסף והוא סורב עפ"י הביטחון.
השגרירות נוסעת בהתאם לצורך ונמצאת בקשר עם מוקדי הכוח והגורמים הרלוונטיים.
הרב מנחם ולדמן – נשאלות שאלות ואין להן מענה מרגע שהכניסו את שארית יהודי אתיופיה לרובריקה שהיא מעבר לחוק השבות. עד שלא יבינו מי האנשים, נמשיך להתגלגל מול הממסד. עד שנת 2003 עלו לארץ עולים עפ"י קריטריון הלכתי. אם היו מיישמים את ההחלטה משנת 2003, רוב האנשים שממתינים היום היו מגיעים. בין הממתינים כיום לעלייה בגונדר ובאדיס יש 75% יהודים עפ"י ההלכה, והשאר הם בדר"כ מצד אבותיהם.
בתום הדיון הוועדות הגיעו למסקנות הבאות:
הוועדות מודות לכל המשתתפים בדיון.
הוועדות סבורות שהמדינה היא הבית של כל העם היהודי, כולל יהדות אתיופיה. מהדיון עולה תחושה קשה מאוד ובלתי מתקבלת על הדעת בסיפור של חוק השבות.
הוועדות מבקשות ממשרד מבקר המדינה לערוך דוח מעקב בנושא.
הוועדות מבקשות לקבל ממשרד העלייה והקליטה את מסקנות הוועדה, והן תקיימה דיון בנושא בפתיחת כנס הקיץ, בהשתתפות שר הפנים ושר העלייה והקליטה . בחלקו הראשון של הדיון יוצגו סיפורי המשפחות.
הוועדות סבורות שמשרד החוץ מנותק מהמציאות. ישנה התכתבות בין קונוסול ישראל לבין גורמי משטרה מקומיים מחודש אוגוסט שלא ניתן להגיע לאזור, אולם פדרצית ניו יורק הצליחה להגיע לאזור. מדינת ישראל ידעה לראות מה קורה עם קהילות שונות בזמני מלחמה בכל מיני דרכים. הוועדה דורשת ממשרד החוץ שעד לדיון הבא יהיה דיווח על ביקורם כדי לדעת מה מצבם של הממתינים לעלייה.
הוועדות דורשות לדעת ממשרד החוץ האם ישנה תכנית חילוץ במידה ותדרש, ובמידת הצורך הן תקיימנה דיון סגור בנושא.
הוועדות דורשות ממשרד העלייה והקליטה שבאופן קבוע יישב בדיוני הוועדה נציג מטעם הקהילה כחבר מן המניין, כדי להביא את קולה של הקהילה.
הוועדות פונות לפדרציית ניו יורק בבקשה לשקול מה ניתן לעשות לצורך עליית כ- 1,200 עולים שנותרו במחנות.
הוועדות מודאגות מכך שיש תקציב חסר ל- 1,226 איש שאושרו אך לא עלו לארץ. יש לעלות אותם באופן מיידי.
הוועדות דורשות ממשרד החוץ למנות קונסול עלייה שיהיה בקשר עם הסוכנות ועם הגורמים הרלוונטיים כדי לעלות את מי שזכאי עפ"י חוק השבות.